חייל מילואים בצה"ל נפצע היום באורח קשה מפיצוץ בדרום לבנון, כך הודיע הצבא.

על פי תחקיר צה"ל, הפיצוץ אירע בסביבות השעה 13:30 במהלך פעילות של חטיבת הקומנדו בכפר ארנון.

הגורם לפיצוץ שהביא לפציעתו הקשה של החייל עדיין נחקר על ידי הצבא.

חייל המילואים פונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים ומשפחתו עודכנה, הוסיפו בצה"ל.

נשיא המדינה יצחק הרצוג נאם בפני הפרלמנט הרומני כחלק מביקורו הממלכתי במדינה.

הנשיא אמר כי "שאיפתה של איראן להפוך למדינת סף גרעינית היא איום ממשי על מדינת ישראל, והיומרה של איראן להכתיב את עתידה של לבנון פוגעת באפשרות להתקדם לעבר שלום וביטחון".

עוד הוסיף הנשיא: "מזכר ההבנות האחרון בין ישראל ללבנון הוא פריצת דרך משמעותית למען השלום, ויכול לשמש אבן יסוד להמשך הדרך. הוא מחייב את סילוק חזבאללה ומאפשר יצירת בסיס להסכם שלום אמיתי בין המדינות".

עם הגעתו לארמון הפרלמנט, נפגש נשיא המדינה עם נשיא הסנאט, מירצ'ה אברודיאן. בהמשך נפגש הנשיא גם עם יו"ר בית הנבחרים, סורין-מיהאי גרינדיאנו וגורמי ממשל בכירים נוספים.

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קיבל היום פה אחד שתי עתירות נגד מבקר המדינה, קבע כי אין בסמכותו לחקור את טבח ה-7 באוקטובר והורה לו לחדול מניהול ארבעה הליכי ביקורת מרכזיים הנוגעים לטבח ולמלחמה.

לפי תקציר פסק הדין, ארבעה הליכים נוספים יוכלו להימשך, אך מבקר המדינה לא יוכל להסתמך על טיוטות הדוחות שכבר הוכנו עבורם.

העתירה הראשונה התמקדה בארבעה הליכי ביקורת העוסקים בליבת המחדל, ובהם הגנת הגבול ברצועת עזה, תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני מול תוכניות חמאס, התנהלות הדרג המדיני ומערכת הביטחון ביום הטבח עצמו ומדיניות ההסדרה מול הרצועה.

השופטת דפנה ברק-ארז, שכתבה את פסק הדין העיקרי, קבעה כי הליכים אלה נעשו בחוסר סמכות. לפי פסק הדין, תפקידו של המבקר הוא לערוך ביקורת הבוחנת התנהלות מול נורמות מקובלות, ולא לנהל חקירה לבירור המציאות העובדתית או לעסוק בנושאים מובהקים של אסטרטגיה ומדיניות חוץ וביטחון. השופטים דוד מינץ, יעל וילנר ואלכס שטיין הסכימו עם פסיקה זו.

השופט עופר גרוסקופף הסכים לתוצאה מנימוקים שונים. לשיטתו, למבקר יש סמכות לעסוק בנושאים אלה, אך נוכח הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית – מנגנון שנועד להתייחס למכלול היבטי המחדל – אין זה המקום להמשיך בביקורת בעת הזו.

העתירה השנייה נסבה על ארבעה דוחות שכבר גובשו לטיוטות, בנושאי ההסברה הבינלאומית, הטיפול בחללים האזרחיים, היערכות ההגנה על ערי הדרום ואבטחת המסיבה בחניון רעים.

שופטי ההרכב קבעו כי אופן הכנת הטיוטות פגע בזכות הטיעון של המבוקרים. לפי פסק הדין, מאחר שהמבקר הודיע כי יוטלו מסקנות אישיות, היה עליו לשמוע את הגורמים העלולים להיפגע עוד בטרם גיבוש הטיוטה, ולא להסתפק במתן זכות טיעון רק לאחר מכן.

במישור המעשי בית המשפט קבע כי המבקר מנוע מהמשך העיסוק בארבעת ההליכים הראשונים. לגבי ארבעת ההליכים האחרים נקבע כי הביקורת תוכל להימשך, אך הטיוטות שגובשו מבוטלות. יצוין כי ההחלטה אינה נוגעת ליתר הליכי הביקורת הרבים שמנהל המבקר סביב אירועי המלחמה ושלא נכללו בעתירות.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה, 22 במאי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שר המדינה לענייני הגנה של קטאר דן בהתפתחויות באזור עם ממלא מקום שר ההגנה של איראן.

בהודעה שפורסמה בסוכנות הידיעות הממלכתית של קטאר נמסר כי השניים שוחחו גם על היבטים שונים של תיאום משותף. זאת, לקראת הפגישה שצפויה להתקיים מחר בדוחה בין נציגי איראן וארה"ב. 

שר הביטחון ישראל כ"ץ, שמסר מוקדם יותר היום תדרוך לכתבים צבאיים – פרט לכתבים של "הארץ" וגלי צה"ל, שהודרו ממנו – זעם על ציטוט שפרסם כתב גל"צ דורון קדוש מהתדרוך וטען כי "עיוות את דבריו".

מדבריו:

"הכתב דורון קדוש, שלא הוזמן לתדרוך הכתבים הנוכחי בשל התנהגות פסולה ובשל עבירות צנזורה מהתדרוך הקודם, פרסם דברים שגויים – ואף ציטט את שר הביטחון – על אף שכאמור לא היה נוכח בתדרוך. בנוסף, הכתב הפר את האמברגו שנקבע ובהתנהלותו פגע בחבריו לתא ואף בחברו לתחנת גלי צה"ל, הפרשן הצבאי, שנכח בתדרוך.

"מתוך התמלול המקורי: "הייתי עד לארבע שיחות טלפוניות בין ראש הממשלה לנשיא ארצות הברית, כשהנשיא ניסה ללחוץ לקשור בין איראן ללבנון. איראן לחצה כל הזמן על ארצות הברית ללחוץ את ישראל, על מנת להפסיק את זה [התקיפות בלבנון].

"בשיחה החמישית לא הייתי נוכח. הנשיא טראמפ עמד על זה בכל תוקף, והוא חיבר בין הזירות. חיבר בין הזירות. גם אז בעצם ראש הממשלה אמר, אוקיי, לא נפיל בניינים בביירות, אבל נוכל עוד לתקוף כירורגית. חיסלנו את מפקד רדואן אחרי זה, או דברים מהסוג הזה, אבל כן, זו הייתה עמדתנו.

"אני מצטער על החיבור הזה, אבל זה היה אינטרס אמריקאי, שהוא מאוד מאוד רצה לקדם אפשרות למשא ומתן עם איראן וכו', והוא ראה את הדבר הזה כמפריע לו. אז זה, כשאתה הולך לשותפות, יש לזה יתרונות, ויש לזה גם אילוצים מסוימים.

"אבל אז עברנו לתוכנית B, בעצם העמקת הקו הצהוב ועוד דברים, אבל בדאחייה חזרו התושבים, וגם לחלק מאזור דרום לבנון, שלא בתוך הקו הצהוב, לא כולם אגב, חזרו גם תושבים. וגם החזבאללה, הוא עיבה את נוכחותו, גם מדרום לליטני, שלא בתוך הקו הצהוב, כתוצאה מהמצב הזה".