נולדתי בבאר שבע בשכונת ה' לדוגמא. שכונת משעולים מדברית, ללא כניסת מכוניות. רצף בתי קרקע קטנים בבניה טורית והבנה אקלימית.
קירות בלוק חשוף גבוהים חילקו בין חצרות הבתים והרחוב. לא הרגשנו את החום והרוח המדברית.
אוסי בנימין פועלת וכתובת על נושאי הקיימות, הבניה הירוקה. הצלת עצים וסביבה בריאה. מובילת המאבק המוצלח נגד כריתת מאות עצים ברחוב ארלוזורוב תל אביב, באמצעות חשיפת הליכי תכנון לא תקינים. משתפת מידע בין פעילי מאבקים אזרחיים רבים הנלחמים נגד תכנון מוטה אינטרסים זרים. מקדמת עירוניות מקיימת\"העיר שייכת לתושביה\". העדפת מקומיות כתפיסה כלכלית ערכית סביבתית
שדרות רוטשילד תל אביב, בוקר שישי סוף נובמבר 2019. כיתות ילדים ומורים צעדו במחאת האקלים, שלטי קרטון צבעוניים נכתבו ביד, אבל האופטימיות החייכנית עלולה להתפתח לחרדה קיומית.
האם ההורים והסבים ממשיכים בעבודתם ופעולותיהם כרגיל, ואילו הילדים נשלחים לחזית? הפרלמנט האירופי הכריז על מצב חרום אקלימי וסביבתי, אירוע חסר תקדים, וילדי תל אביב באישור ועד הורים מרכזי, הכריזו על מאבק אקלימי ויצאו לצעדה.
אוסי בנימין פועלת וכתובת על נושאי הקיימות, הבניה הירוקה. הצלת עצים וסביבה בריאה. מובילת המאבק המוצלח נגד כריתת מאות עצים ברחוב ארלוזורוב תל אביב, באמצעות חשיפת הליכי תכנון לא תקינים. משתפת מידע בין פעילי מאבקים אזרחיים רבים הנלחמים נגד תכנון מוטה אינטרסים זרים. מקדמת עירוניות מקיימת\"העיר שייכת לתושביה\". העדפת מקומיות כתפיסה כלכלית ערכית סביבתית
ניו יורק, נובמבר 2005. עשרה ימי חופשה במנהטן הביאו ברגע אחד לשינוי מוחלט בהתנהגותי. אורם הבוהק 24/7 של המשרדים ואולמות המסחר, חלונות הראווה, השילוט והמסכים המרצדים, חיסלו ברגע את עיקרון החיסכון האנרגטי בתאורה עליו שקדתי ולאורו חינכתי את ילדיי.
חשתי מבוכה ותסכול. כמה מגוחך לבקש מילדים לכבות את האור ביציאה מהחדר, בעוד שעסקים מוארים באור יקרות בזבזני 24 שעות. הצטערתי על ויכוחים והסברים חוזרים בנושא כה חסר ערך לשינוי גלובלי.
אוסי בנימין פועלת וכתובת על נושאי הקיימות, הבניה הירוקה. הצלת עצים וסביבה בריאה. מובילת המאבק המוצלח נגד כריתת מאות עצים ברחוב ארלוזורוב תל אביב, באמצעות חשיפת הליכי תכנון לא תקינים. משתפת מידע בין פעילי מאבקים אזרחיים רבים הנלחמים נגד תכנון מוטה אינטרסים זרים. מקדמת עירוניות מקיימת\"העיר שייכת לתושביה\". העדפת מקומיות כתפיסה כלכלית ערכית סביבתית
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
פוסט נפלא ומעורר מחשבה. מצד אחד, הוא עגום – שכן הוא מצביע על מצב ממשי, ועל אינטרסים רבים שפועלים נגדנו, תושבי הערים. מאידך, הוא מציף נושא חשוב מאוד באופן ברור ונהיר, ומעודד את כולנו – להתעורר.
תודה!
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה השבוע את הצעת החוק הפרטית של כמה מחברי הקואליציה, שתחייב את ראשי מערכת הביטחון ואת הקבינט המדיני-ביטחוני לקבל חוות דעת מגוף חדש. גוף שיוקם ויגבש הערכות מודיעיניות חלופיות לפני כל החלטה.
יצוין כי ההצעה לא מבוססת על עבודת מטה מסודרת ולא על מסקנות של ועדת חקירה ממלכתית שטרם קמה, אלא הגיעה מתוך גחמה פוליטית לרצות את ראש הממשלה, שיחסיו עם מערכת הביטחון ובעיקר קהיליית המודיעין אינם טובים.
ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בכיר לשעבר בשב"כ ואוהד ספורט.(אוהד מנצ׳סטר יונייטד מילדות). מתגורר בתל אביב
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
המלחמה בעיראק לא היתה מטופשת, אלא תוכננה (כמו 9/11 והמלחמה באפגניסטן) בשיתוף פעולה של הגורמים השונים, בארה"ב, בריטניה ועוד, ואם היו חילוקי דעות בין גורמי המודיעין השונים הם היו מבויימים.
טוב שרק לראש הממשלה יש את השיקולים שלו, ו-Think Tanks כמו CFR והסניף הישראלי INSS חושבים רק על טובת הציבור.
מעבר לניחוחות קרנבל, אחת המחשבות הראשונות שבדרך-כלל עולות למשמע השם "ברזיל" היא פשיעה. ואכן, בברזיל יש פשיעה, ואפילו פגשתי מישהו שנחטף לחמישה ימים למטרות כופר ומשפחתו נוסעת ברכב משוריין. פגשתי אותו על אי מרוחק, בו בחר לחיות בפשטות ובחופשיות ללא סכנה האורבת לו בשל הרקע המיוחס שלו.
אני אישית, טפו טפו, לא נתקלתי בבעיות מסוג זה, אבל כן נתקלתי בביקורי בברזיל בכמה דברים מעוררי השראה, שניתן לאמץ גם אצלנו כשתהיה הנהגה מקומית וכללית שתרצה להיטיב עם הציבור.
שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
וואו סיפור מרגש.
רגישות של ילדים קטנים עם אינטואיציה מצויינת ואפילו שאינם יכולים להסביר את ההשפעה הנרחבת הם פועלים נכון,
לעומת מבוגרים, שמנותקים מהטבע, ובעלי בורות מוחלטת בנושא אקלים כדוה"א והשפעות העצים בכל התחומים: מבחינה לימודית,חברתית,אקלימית, מבחינת האדמה,מבחינה כלכלית ועוד…
כל כך נכון כל מה שכתבת , מרגש ומראה בדיוק על האבסורד הזה !!! ראשי השלטון והשליטה בתושבים , לוקחים את זכויות חיי העצים לידיהם , וכורתים אותם בלי משים , בהינף מסור חשמלי , נופלים העצים למותם ! והציפורים נעלמות מהעיר איתם . עיוורון קיבעון ונוקשות של המחליטים !!! אל מול החיים !!!
נכון מאוד. אנו נאבקים גם בירושלים על שימור עצים ותיקים, הנפגעים ומתמעטים כתוצאה מפרויקטים שונים ומשונים של תחבורה, בנייה ו"שדרוג" רחובות. מתי יפנימו את הערך הנופי והאקולוגי של עצים? חורה גם הביטוי "פיצוי נופי", כאילו אפשר לפצות על אבדן עצים גדולים, עבותים ומצלים.