ומה קורה כשנשים מרוויחות יותר מהגבר? ובכן, הן לא מוכנות להתחתן איתם כי לפי "המחקר" הזה, גברים הם כבר לא חומר נישואין מספיק טוב ולא מביאים כלום לזוגיות. לכן, הם מאשימים את הגברים בכך שלנ... המשך קריאה
ומה קורה כשנשים מרוויחות יותר מהגבר? ובכן, הן לא מוכנות להתחתן איתם כי לפי "המחקר" הזה, גברים הם כבר לא חומר נישואין מספיק טוב ולא מביאים כלום לזוגיות. לכן, הם מאשימים את הגברים בכך שלנשים אין מספיק בעלים פוטנציאליים. במילים פחות מכובסות גברים שלא משמשים ככספומט הם לא אטרקטיביים מספיק. זה הצביעות מאחורי הסיפור אבל האמת היא זו שהראיתי במחקרים הקודמים.
הינה עוד כמה מחקרים שמחזקים את מה שכתבת ושוללים את השקרים של המיזאנדריה הפמיניסטית.
ראשית, כסוג של הפרכה אולטימטיבית, עדיף להתחיל קודם בביולוגיה ובמוח ומשם להתקדם הלאה מכיוון שזה מראה ש... המשך קריאה
הינה עוד כמה מחקרים שמחזקים את מה שכתבת ושוללים את השקרים של המיזאנדריה הפמיניסטית.
ראשית, כסוג של הפרכה אולטימטיבית, עדיף להתחיל קודם בביולוגיה ובמוח ומשם להתקדם הלאה מכיוון שזה מראה שהבחירות קשורות לשוני ברמות אלו ולא שום הסללה או נורמות חברתיות. אז קודם כל כאן יש לנו מחקר שמראה שבחירות מקצועיות של נשים אינן הסללה חברתית אלא קשורה באופן ביולוגי ואבולוציוני להבדלים ההורמונליים ובמוח של גברים ונשים:
נמשיך, פה יש לנו עוד מחקר חשוב שלא תשמעו עליו בתקשורת המיינסטרים ושברצוני לפרט עליו מכיוון שהוא לא תומך בהסללה אנטי גברית שלא לומר בהרבה מקרים בהסתה נגדם. ובכן, המחקר הזה שנערך באוסטרליה בדק ומצא שבכדי לאזן בין אמהות לקריירה, נשים בוחרות בעבודות גמישות לא מתוך כפייה גברית – פטריארכלית אלא רצון חופשי (ולמרות שמטבען בעבודות אלו יש פחות תנאים ושכר). לפי המחקר גברים גם מסכימים לסידור זה בניגוד לרצונם, בניגוד למה שהם רוצים, וזאת מתוך הראייה הכוללת של טובת המשפחה, טובת הילדים ומתוך הרצון לאפשר לאישה איזון בין קריירה לאמהות ומיצוי שאיפותיה.
זאת ועוד, אותם גברים בתפקידם כבוסים וכמנהלים, מקדמים את הנשים בעבודות שלהן ולמרות שהן כאמור לא עובדות כמו עמיתיהם הגברים. משמעות הדינמיקה הזו ברורה: נשים מקבלות שכר זהה ואף גבוה מזה של הגברים למרות שבעבודה הם לא משתווים אליהם. מדובר על אפליית גברים מובנית בתחום העבודה. נשים עובדות פחות אבל מרוויחות יותר. כפי שהראיתי בלא מעט פוסטים קודמים דינמיקה זו קיימת גם בישראל. יתירה מזאת, בעוד הנשים זוכות להטבות מפליגות, גברים זוכים ליחס נוקשה וכל ניסיון לקבל תנאים הוגנים כמו הנשים זוכה בבוז ובזלזול. ואם כך, לא רק שגברים מוותרים מרצונם לנשותיהם, הם מקבלים עונש נוסף על ידי מעסיקיהם. וגרוע מכך, כפי שנראה מייד, זה לא נגמר כאן.
אז איך זה קשור לאפליית אבות וגברים? כאן חשוב לזכור שכאשר הנישואין מסיבות אלו ואחרות קורסים ארגוני הנשים בחסות השדולות וחברות הכנסת שלהן מנהלות מלחמת שקרים, השמצות, דמוניזציה ודה לגיטימציה של האבות תוך שהן משקרות ומסתירות את חלקו של האב לא רק בחיי ילדיו אלא גם ביכולתה של אשתו להשיג את מאוויה ושאיפותיה. הן משקרות כאילו האב לא השתתף בגידול ילדיו, כאילו אין לו חלק בתמיכה באישתו, כאילו האישה עשתה זאת לבד וזאת מתוך הרצון לאיין אותו, את תרומתו ואת מורשתו. בכך הן משיגות לא רק את הרחקת האב מהמשפחה אלא גם את המורשת והתרומה של כלל הגברים לחברה. מטרתן של הפמיניסטיות, כפי שחנה רוזין, אחת ממנהיגותיהן היותר חשובות, כתבה אינה יצירת שוויון אלא מטריארכיה. וזו האמת מאחורי מס השפתיים של ארגוני הנשים הפמיניסטיים. את האמת והדינמיקה הזו המחקר הזה שהבאנו כאן חושף ללא כחל ושרק:
המאמר הבא חשוב במיוחד בהפרכת המיתוסים והשקרים בנוגע לפערי השכר מכיוון שהוא לא רק מפרט על כל ההבדלים שציינו למעלה אלא בעיקר משום שהוא מוכיח שגם נשים בעלות עסק עצמאי בו אין להן מנהלים ובוסים על הראש מרוויחות כחצי מהגברים פשוט משום שמטרותיהן שונות ולא משום אפליה סקסיסטית משום סוג שהוא, הסללה או נורמות חברתיות:
המחקר הזה שנערך בהארוורד מראה שנשים שעובדות כנהגות אוטובוס ורכבות בתאגידי הסתדרות בארצות הברית שם הכל שוויוני ואין אפליה גם לאחר שהילדים גדלים ועוזבים את הבית לא עובדות יותר שעות למרות שהאופציה הזו קיימת כי הם רוצים להיות איתם ועם הנכדים. ובמילים אחרות, הוא מוכיח שזה נטו בחירות אישיות של נשים ולא אילוצי בחירה של גברים שנשים נדחפות אליהם מחוסר ברירה או הסללה מסוג כלשהו:
כאן כתבה שחושפת את העובדה שנשים חולשות על יותר ממחצית ההון האישי, שקשורה בעקיפין לנתונים אלו ומפריכה את טענות הדיכוי הנשי אפילו לו באמת פער מגדרי בשכר היה קיים:
שתי הכתבות האחרונות שתסכמנה את הפרק הזה מסבירות או ליתר דיוק חושפות מה קרה למשל כאשר בבי.בי.סי ובגוגל נאלצו להתמודד עם האשמות של הטייה מגדרית בשכר לרעת הנשים ולטובת הגברים והחליטו לערוך בדיקה יסודית. ובכן, הם קודם כל הגיעו לאותם מסקנות כמונו ובסופו של דבר נאלצו להגדיל הרבה יותר את שכרם של הגברים ומעט מאוד נשים לאחר שהצחנה הפמיניסטית צפה על פני השטח והתברר כמובן שגברים הם אלו שסובלים מאפליה בשכר ולא נשים. אגב, זו הסיבה מדוע בדיקה אמתית לא ממש תקרה. והייתי למעשה אומר לא תתקיים אף פעם. חשוב להבין שלמעט פסיאדו מחקר פמיניסטי לא יתבצע אף פעם מחקר אמתי בתחום. למה זה כך אתם שואלים? משום שכמו שהראיתי נשים עובדות משמעותית הרבה פחות שעות אבל מרוויחות יותר פר שעה לעומת הגברים שנאלצים מחוסר ברירה להיקבר עם השעות הנוספות בעבודה ובעיקר כאשר מחשבים את כל הטבות המס לנשים שאותם מממנים כלל הגברים במיסים (דרך הפיקציה של השכר הגבוה והשעות הנוספות). הינה לינק לכתבה על בדיקת הב.ב.סי.
בגוגל, אחת החברות שסובלות הכי הרבה מתרבות הפוליטיקלי קורקט, קרה דבר דומה. ב 2018 החברה נתבעה על ידי נשים כביכול על אפליה בשכר. הדבר כמובן גרר בדיקה ואיך לא בדומה ל BBC הבדיקה של גוגל העלתה כמובן שמי שסובל מאפליה בשכר אלו לא הנשים אלא בעיקר הגברים. עקב כך נאלצו בגוגל להגדיל את שכרם של של כ 8000 מעובדיה הגברים מסך 10000 עובדים.
"נשים מרוויחות שלושים אחוז פחות מגברים". כמה אנחנו שומעים את זה…לכאורה אפליה חמורה שמצדיקה כל אפליה נגדית, כל התקרבנות נשית, כל מחשבה מדומיינת על תקרת זכוכית ואפילו תקרת ברזל אימתנית. מספיק להציץ בסרטון של אורית נבון מאתמול, ששודר ב"כאן", כדי לראות את התוצרים של הגישה הזו (https://goo.gl/C7jRmi)אבל האם היא מבוססת על חשיבה וידע? מה לה ולעובדות? האם אישה אכן תקבל על אותו התפקיד, אותן השעות, אותה רמת סיכון בדיוק כמו גבר, 30% פחות בשכר??לנו ב"שווים שונים" גישה אחרת; פחות פומפוזית וצעקנית, יותר מבוססת עובדות ונתונים עדכניים.רק כך, בהכרה מלאה ומדויקת של המציאות ניתן יהיה לטפל בנדרש לטיפול.מוזמנים לצפות ולשתף.
למה יש פערי שכר בין גברים לנשים? רובו הגדול של הפער אינו טמון באפליה ישירה. דיברנו על זה. הגורמים המרכזיים לפערים הם דפוסי המקצוע והיקפי העבודה. אבל הבסיס, השורש, טמון בבחירה בתחומי הלימודים והתעסוקה.איך נצמצם את הפער הזה? באמצעות החזרת הכוח לידינו ושינוי הבחירות שלנו. מוזמנים לצפות בסרטון החדש.
Posted by שווים שונים on Tuesday, August 15, 2017
צבא ארה"ב הודיע כי פתח בתקיפות באיראן בתגובה להפלת מסוק צבאי מעל מצר הורמוז.
בהצהרה שפרסם, פיקוד המרכז של ארצות הברית (סנטקום) מסר כי פתח ב"תקיפות הגנה עצמית נגד איראן", בהוראת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, "בתגובה להפלת מסוק אפאצ'י של צבא ארה"ב אתמול".
"המשימה היא תגובה מידתית לתוקפנות איראנית בלתי מוצדקת", נמסר מסנטקום.
המסוק האמריקאי שהתרסק מעל מצר הורמוז נפגע מכלי טיס איראני לא מאויש, כך דיווחו "אקסיוס" ו"הניו יורק טיימס".
שני כלי התקשורת ציטטו גורם אמריקאי, ובניו יורק טיימס הוסיפו כי מדובר בכטב"ם תקיפה מסוג שאהד.
כטב"ם ימי של הצי האמריקאי איתר וחילץ את שני אנשי הצוות, מסר הצבא האמריקאי, לאחר שמסוק התקיפה של צבא ארצות הברית התרסק במים סמוך לחופי עומאן כשהיה בסיור מוקדם הבוקר.
פיקוד המרכז של ארצות הברית מסר כי החיילים חולצו לאחר שעתיים וכי מצבם יציב.
בפוסט ברשת חברתית הטיל גם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ את האחריות לתקיפה על איראן, ואמר כי ארצות הברית "חייבת" להגיב.
אחרי שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הבטיח כי וושינגטון תגיב לכך שאיראן הפילה מסוק צבאי מעל מצר הורמוז אמש, שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י פרסם אזהרה מדודה, שלפיה, טהרן ערוכה להגיב צבאית אם תאוים, אך אותת כי ארצו מבקשת להימנע מהסלמה נוספת.
"מצר הורמוז לא נחשב למים בינלאומיים אלא למצר המשותף לאיראן ולעומאן… כוחות זרים בקרבת שטחנו נתונים בסיכון מתמיד בשל טעויות אנוש שלהם, תאונות פשוטות או אפשרות להיקלע לאש צולבת", כתב עראקצ'י בהודעה שפרסם ברשת X.
"כדי להפחית את הסיכון, הפתרון הטוב ביותר הוא שכוחות זרים יעזבו", הבהיר שר החוץ.
על רקע השיחות הרגישות עם וושינגטון העוסקות בגיבוש הסכם ראשוני לסיום המלחמה, הדגיש עראקצ'י ש"איראן מעדיפה את שפת הדיפלומטיה. עם זאת, כפי שלוחמינו האמיצים הראו לעולם, אנחנו יודעים להשתמש גם בשפות אחרות".
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף וראש המטה שלו מוטי בבצ'יק בכנסת, 17 בפברואר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
רשות המיסים גילתה שברשותו של יושב ראש אגודת ישראל, חבר הכנסת יצחק גולדקנופף, לפחות שלושה נכסים שהוא לא דיווח שנמצאים בבעלותו, כך פרסם הערב אבישי גרינצייג ב־i24NEWS.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, התירה לרשות המיסים לפתוח בחקירה סמויה בעניינו של גולדקנופף בהיותו שר הבינוי והשיכון.
גולדקנופף הצהיר שנכון לשנת 2022 ברשותו 13 נכנסי מקרקעין, אולם – כאמור – אותרו בבעלותו נכסים נוספים.
ב־2022 חשף חיים לוינסון ב"הארץ" שעמותת בית יעקב, שנוהלה על ידי גולדקנופף, מכרה לנכדתו של חבר הכנסת דירה במחיר הנמוך ממחיר השוק, תוך הסתרת הקשר בין המוכרת והקונה. רשות המיסים גילתה שהנכדה העבירה את הדירה להוריה.
ב־2015 ישראל גולדקנופף, בנו של יושב ראש אגודת ישראל, העניק לאביו חצי דירה במתנה, וזה מכר אחר כך את הנכס.
עוד התברר בבדיקה שגולדקנופף העלים מיסים ושילם אותם בדיעבד, אחרי שרשות המיסים גילתה זאת.
בהיותו שר הבינוי והשיכון, גולדקנופף העלה בפני ראשי רשויות טענות הנוגעות לגני הילדים של העמותה שהקים ושאותה מנהל בנו, אף שנאסר עליו לעסוק בכך.
רשות המיסים והייעוץ המשפטי לממשלה לא מסרו תגובות.
מטעמו של חבר הכנסת נמסר ש"הטענות נבדקו בעבר ולא נמצא בהן דבר: הטענות לגבי דירת הנכדה ובנו ישראל לא היו ולא נבראו וניתנות לבדיקה ברשם המקרקעין, לא התקבלה כל פנייה מפקיד שומה, כל מקורות המימון לדירות מתועדים כדת ודין, והמידע ה"מודיעיני" לגבי רשת בית יעקב הוא קשקוש גמור".
כשצורכים את התקשורת הישראלית באופן קבוע, קל לחשוב שהסיפור המרכזי של החברה הערבית בישראל מתחיל ונגמר במספרי נרצחים, בארגוני פשיעה, באוזלת יד ובמשילות. והמצב אכן חמור מאוד.
עכשיו, כשישראל שוב מתקרבת למערכת בחירות, סביר להניח שגם הוויכוח המוכר יחזור. האם מפלגות ערביות יכולות או צריכות להיות חלק מהממשלה.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אני תושב שפרעם תומך ונתמך בו זמנית בחלק מהפעילויות בעיר ,רציתי להביע את תודתי והערכתי לראש העיר נאהד ח'אזם ,לשרה חוסרי מנהלת הפרויקטים מטעם העירייה, וויולה ח'ורימנהלת בהתנדבות את בית הק... המשך קריאה
אני תושב שפרעם תומך ונתמך בו זמנית בחלק מהפעילויות בעיר ,רציתי להביע את תודתי והערכתי לראש העיר נאהד ח'אזם ,לשרה חוסרי מנהלת הפרויקטים מטעם העירייה, וויולה ח'ורימנהלת בהתנדבות את בית הקשיש,את מנכלית בית הקשיש סוהילה כרכבי אשר תומכים ומעודדים כל הפעילויות שהוזכרו בכתבה .
חובבי כדורגל בארצנו וברחבי תבל מצפים עכשיו בדריכות למשחקי המונדיאל. ישראלים לא ייוותרו על החוויה הסוחפת למרות צוק העתים, הכאב, החרדות והמצב המעורפל.
בהתמכרות למשחקי המונדיאל יש מן הסתם גם אסקפיזם מסוים. אני אישית נמנית דווקא על הרוב הנשי האדיש לכדורגל. בקושי מצליחה לעקוב אחר משחק יותר מדקותיים רצופות. אבל סיפורים אנושיים, משפחתיים וקהילתיים, הממלאים את עולמם של כדורגלנים ואוהדים, מרתקים גם אותי.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
גל הכתבות והפרשנויות מהימים האחרונים מנסה לצייר מציאות מבהילה עבור כל מי שמעורב בפרויקט פינוי-בינוי: יזמים, עורכי דין, נציגויות דיירים ובעיקר בעלי הדירות עצמם.
לפי הכותרות הדרמטיות, מודל התמורה האחידה מת, והענף כולו בדרך לעצירה במקום. אך רגע לפני שנכנסים למגננה מיותרת וממהרים לפתוח הסכמים חתומים, חשוב להבין את העובדות המשפטיות ולתקן את המעוות.
עו"ד ונוטריון הדר ארבל היא בעלת חברת עורכי דין המתמחה בנדל"ן והתחדשות עירונית.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו