ומה קורה כשנשים מרוויחות יותר מהגבר? ובכן, הן לא מוכנות להתחתן איתם כי לפי "המחקר" הזה, גברים הם כבר לא חומר נישואין מספיק טוב ולא מביאים כלום לזוגיות. לכן, הם מאשימים את הגברים בכך שלנ... המשך קריאה
ומה קורה כשנשים מרוויחות יותר מהגבר? ובכן, הן לא מוכנות להתחתן איתם כי לפי "המחקר" הזה, גברים הם כבר לא חומר נישואין מספיק טוב ולא מביאים כלום לזוגיות. לכן, הם מאשימים את הגברים בכך שלנשים אין מספיק בעלים פוטנציאליים. במילים פחות מכובסות גברים שלא משמשים ככספומט הם לא אטרקטיביים מספיק. זה הצביעות מאחורי הסיפור אבל האמת היא זו שהראיתי במחקרים הקודמים.
הינה עוד כמה מחקרים שמחזקים את מה שכתבת ושוללים את השקרים של המיזאנדריה הפמיניסטית.
ראשית, כסוג של הפרכה אולטימטיבית, עדיף להתחיל קודם בביולוגיה ובמוח ומשם להתקדם הלאה מכיוון שזה מראה ש... המשך קריאה
הינה עוד כמה מחקרים שמחזקים את מה שכתבת ושוללים את השקרים של המיזאנדריה הפמיניסטית.
ראשית, כסוג של הפרכה אולטימטיבית, עדיף להתחיל קודם בביולוגיה ובמוח ומשם להתקדם הלאה מכיוון שזה מראה שהבחירות קשורות לשוני ברמות אלו ולא שום הסללה או נורמות חברתיות. אז קודם כל כאן יש לנו מחקר שמראה שבחירות מקצועיות של נשים אינן הסללה חברתית אלא קשורה באופן ביולוגי ואבולוציוני להבדלים ההורמונליים ובמוח של גברים ונשים:
נמשיך, פה יש לנו עוד מחקר חשוב שלא תשמעו עליו בתקשורת המיינסטרים ושברצוני לפרט עליו מכיוון שהוא לא תומך בהסללה אנטי גברית שלא לומר בהרבה מקרים בהסתה נגדם. ובכן, המחקר הזה שנערך באוסטרליה בדק ומצא שבכדי לאזן בין אמהות לקריירה, נשים בוחרות בעבודות גמישות לא מתוך כפייה גברית – פטריארכלית אלא רצון חופשי (ולמרות שמטבען בעבודות אלו יש פחות תנאים ושכר). לפי המחקר גברים גם מסכימים לסידור זה בניגוד לרצונם, בניגוד למה שהם רוצים, וזאת מתוך הראייה הכוללת של טובת המשפחה, טובת הילדים ומתוך הרצון לאפשר לאישה איזון בין קריירה לאמהות ומיצוי שאיפותיה.
זאת ועוד, אותם גברים בתפקידם כבוסים וכמנהלים, מקדמים את הנשים בעבודות שלהן ולמרות שהן כאמור לא עובדות כמו עמיתיהם הגברים. משמעות הדינמיקה הזו ברורה: נשים מקבלות שכר זהה ואף גבוה מזה של הגברים למרות שבעבודה הם לא משתווים אליהם. מדובר על אפליית גברים מובנית בתחום העבודה. נשים עובדות פחות אבל מרוויחות יותר. כפי שהראיתי בלא מעט פוסטים קודמים דינמיקה זו קיימת גם בישראל. יתירה מזאת, בעוד הנשים זוכות להטבות מפליגות, גברים זוכים ליחס נוקשה וכל ניסיון לקבל תנאים הוגנים כמו הנשים זוכה בבוז ובזלזול. ואם כך, לא רק שגברים מוותרים מרצונם לנשותיהם, הם מקבלים עונש נוסף על ידי מעסיקיהם. וגרוע מכך, כפי שנראה מייד, זה לא נגמר כאן.
אז איך זה קשור לאפליית אבות וגברים? כאן חשוב לזכור שכאשר הנישואין מסיבות אלו ואחרות קורסים ארגוני הנשים בחסות השדולות וחברות הכנסת שלהן מנהלות מלחמת שקרים, השמצות, דמוניזציה ודה לגיטימציה של האבות תוך שהן משקרות ומסתירות את חלקו של האב לא רק בחיי ילדיו אלא גם ביכולתה של אשתו להשיג את מאוויה ושאיפותיה. הן משקרות כאילו האב לא השתתף בגידול ילדיו, כאילו אין לו חלק בתמיכה באישתו, כאילו האישה עשתה זאת לבד וזאת מתוך הרצון לאיין אותו, את תרומתו ואת מורשתו. בכך הן משיגות לא רק את הרחקת האב מהמשפחה אלא גם את המורשת והתרומה של כלל הגברים לחברה. מטרתן של הפמיניסטיות, כפי שחנה רוזין, אחת ממנהיגותיהן היותר חשובות, כתבה אינה יצירת שוויון אלא מטריארכיה. וזו האמת מאחורי מס השפתיים של ארגוני הנשים הפמיניסטיים. את האמת והדינמיקה הזו המחקר הזה שהבאנו כאן חושף ללא כחל ושרק:
המאמר הבא חשוב במיוחד בהפרכת המיתוסים והשקרים בנוגע לפערי השכר מכיוון שהוא לא רק מפרט על כל ההבדלים שציינו למעלה אלא בעיקר משום שהוא מוכיח שגם נשים בעלות עסק עצמאי בו אין להן מנהלים ובוסים על הראש מרוויחות כחצי מהגברים פשוט משום שמטרותיהן שונות ולא משום אפליה סקסיסטית משום סוג שהוא, הסללה או נורמות חברתיות:
המחקר הזה שנערך בהארוורד מראה שנשים שעובדות כנהגות אוטובוס ורכבות בתאגידי הסתדרות בארצות הברית שם הכל שוויוני ואין אפליה גם לאחר שהילדים גדלים ועוזבים את הבית לא עובדות יותר שעות למרות שהאופציה הזו קיימת כי הם רוצים להיות איתם ועם הנכדים. ובמילים אחרות, הוא מוכיח שזה נטו בחירות אישיות של נשים ולא אילוצי בחירה של גברים שנשים נדחפות אליהם מחוסר ברירה או הסללה מסוג כלשהו:
כאן כתבה שחושפת את העובדה שנשים חולשות על יותר ממחצית ההון האישי, שקשורה בעקיפין לנתונים אלו ומפריכה את טענות הדיכוי הנשי אפילו לו באמת פער מגדרי בשכר היה קיים:
שתי הכתבות האחרונות שתסכמנה את הפרק הזה מסבירות או ליתר דיוק חושפות מה קרה למשל כאשר בבי.בי.סי ובגוגל נאלצו להתמודד עם האשמות של הטייה מגדרית בשכר לרעת הנשים ולטובת הגברים והחליטו לערוך בדיקה יסודית. ובכן, הם קודם כל הגיעו לאותם מסקנות כמונו ובסופו של דבר נאלצו להגדיל הרבה יותר את שכרם של הגברים ומעט מאוד נשים לאחר שהצחנה הפמיניסטית צפה על פני השטח והתברר כמובן שגברים הם אלו שסובלים מאפליה בשכר ולא נשים. אגב, זו הסיבה מדוע בדיקה אמתית לא ממש תקרה. והייתי למעשה אומר לא תתקיים אף פעם. חשוב להבין שלמעט פסיאדו מחקר פמיניסטי לא יתבצע אף פעם מחקר אמתי בתחום. למה זה כך אתם שואלים? משום שכמו שהראיתי נשים עובדות משמעותית הרבה פחות שעות אבל מרוויחות יותר פר שעה לעומת הגברים שנאלצים מחוסר ברירה להיקבר עם השעות הנוספות בעבודה ובעיקר כאשר מחשבים את כל הטבות המס לנשים שאותם מממנים כלל הגברים במיסים (דרך הפיקציה של השכר הגבוה והשעות הנוספות). הינה לינק לכתבה על בדיקת הב.ב.סי.
בגוגל, אחת החברות שסובלות הכי הרבה מתרבות הפוליטיקלי קורקט, קרה דבר דומה. ב 2018 החברה נתבעה על ידי נשים כביכול על אפליה בשכר. הדבר כמובן גרר בדיקה ואיך לא בדומה ל BBC הבדיקה של גוגל העלתה כמובן שמי שסובל מאפליה בשכר אלו לא הנשים אלא בעיקר הגברים. עקב כך נאלצו בגוגל להגדיל את שכרם של של כ 8000 מעובדיה הגברים מסך 10000 עובדים.
"נשים מרוויחות שלושים אחוז פחות מגברים". כמה אנחנו שומעים את זה…לכאורה אפליה חמורה שמצדיקה כל אפליה נגדית, כל התקרבנות נשית, כל מחשבה מדומיינת על תקרת זכוכית ואפילו תקרת ברזל אימתנית. מספיק להציץ בסרטון של אורית נבון מאתמול, ששודר ב"כאן", כדי לראות את התוצרים של הגישה הזו (https://goo.gl/C7jRmi)אבל האם היא מבוססת על חשיבה וידע? מה לה ולעובדות? האם אישה אכן תקבל על אותו התפקיד, אותן השעות, אותה רמת סיכון בדיוק כמו גבר, 30% פחות בשכר??לנו ב"שווים שונים" גישה אחרת; פחות פומפוזית וצעקנית, יותר מבוססת עובדות ונתונים עדכניים.רק כך, בהכרה מלאה ומדויקת של המציאות ניתן יהיה לטפל בנדרש לטיפול.מוזמנים לצפות ולשתף.
למה יש פערי שכר בין גברים לנשים? רובו הגדול של הפער אינו טמון באפליה ישירה. דיברנו על זה. הגורמים המרכזיים לפערים הם דפוסי המקצוע והיקפי העבודה. אבל הבסיס, השורש, טמון בבחירה בתחומי הלימודים והתעסוקה.איך נצמצם את הפער הזה? באמצעות החזרת הכוח לידינו ושינוי הבחירות שלנו. מוזמנים לצפות בסרטון החדש.
Posted by שווים שונים on Tuesday, August 15, 2017
הוראה ולמידה במצבי חירום מציבות אתגרים משמעותיים בפני תלמידים, מורים ומערכת החינוך כולה. אירועים כמו מגפות, סכסוכים ואסונות טבע משבשים את שגרת החינוך ודורשים פתרונות חדשניים.
במסגרת פעילות הפורום לרציפות חינוכית במצבי משבר, הפועל במוסד שמואל נאמן, נבחנות דרכים מגוונות להבטחת רציפות חינוכית. תפיסתנו מבוססת על ההנחה שהבטחת רציפות חינוכית בשגרה תסייע לשמרה גם במצבי חירום. ברשומה זו נציע מספר היבטים בהם תורמת הבינה המלאכותית בכלל, והבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) בפרט, להבטחת רציפות והתאמת החינוך למצבי חירום.
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט.
מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית.
מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
למונח "תרבות" יש משמעויות רבות ומגוונות. ניתן להגדירו כמכלול תפיסות, אמונות וערכים המייחדים קבוצה מסוימת. אך מעבר לכך, התרבות כוללת גם את הידע, הסמלים והמשמעויות המגולמות באמצעי המדיה השונים, כגון ספרים, מוזיקה, תיאטרון, קולנוע, טלוויזיה ואפילו המדיה הדיגיטלית המתפתחת.
התרבות אינה רק דרך ביטוי אומנותית או אינטלקטואלית – היא השפה שבאמצעותה בני האדם מבינים את עולמם, יוצרים זהות אישית וקולקטיבית, ומנהלים דיאלוג עם חוויות חייהם.
ד״ר אלדד שידלובסקי הוא ראש החוג בפועל לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם