השידור החי החל ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וראשת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, לא שמו לב לכך. עשר שניות צולמו, עשר שניות שאומרות לא מעט. בזמן הזה, שאל בר סימן טוב את פרופ' סדצקי אם ראתה את הנתון שלפיו רמת האמינות של הפי-סי-אר (בדיקה לזיהוי נגיף הקורונה) עומדת על 70 אחוזים – לא, היא השיבה. את הסיבות לרמה הנמוכה – אמרה שמכירה. מה אנחנו למדים מכך? שבעוד משרד הבריאות מפרסם מידע רב בימים אלה, בכל זאת רב הנסתר על הגלוי.

הילה אלרואי מחדשות 13 היא שהביאה את הדברים, והרחיבה, כי בעוד שעל פי הפרסומים מידת האמינות של זיהוי נגיף הקורונה באמצעות הפי-סי-אר עומדת על 90 אחוזים – המציאות מעט שונה. משרד הבריאות מתנהל אומנם בשקיפות מסוימת, בדרך של מסירת נתונים מספריים לא מעטים באמצעות עמוד טלגרם ייעודי, האתר הרשמי ודרך התקשורת, אולם – כמו המידע בדבר אמינות הבדיקות, מידע רב עוד חסר. כך – לא ברור מהו היקף הבדיקות שנערכות בחלוקה לישובים, לא ברור מה תוצאותיהן, ולא נרחיב על כך שהמידע מועבר לאומת ההיי-טק בפורמט שלא מאפשר את עיבודו.

עו"ד אור סדן הוא מרצה בפקולטה למשפטים ע"ש שטריקס במכללה למינהל, ומנחה הקליניקה לחופש המידע שם. משמש כעו"ד בתנועה לחופש המידע. חבר ועדת הביקורת של עמותת "קטמון מועדון אוהדים", ירושלמי במקור,תל-אביבי היום.

דניאל צופין היא סטודנטית למשפטים במכללה למינהל, וחברה בקליניקה לחופש המידע במרכז "משנה". חברה בתוכנית המצטיינים ומתעניינת בתחום המשפט הציבורי ומשפט זכויות האדם

השבוע רצו ברשתות החברתיות ציטוטים מתוך דבריו של העיתונאי אמנון אברמוביץ':

"הדבר הכי חשוב שיצא מהמלחמה הזאת (הוא) שהפוליטיקה תחדל להיות קריירה. אי אפשר להפקיד את גורלנו בידי יריב לוין, ומירי רגב, ושמחה רוטמן, ובצלאל סמוטריץ', ואיתמר בן גביר, ועמיחי שיקלי, ואריאל קלנר ועמית הלוי. אני חושב שאנשים שכבר עשו לביתם מתחומי המשק, הניהול, הכלכלה, האקדמיה, פעילים חברתיים וממערכות שונות חייבים להיכנס לפוליטיקה כשליחות, ולא כקריירה".

עמירם גיל הוא משפטן, יועץ ומרצה. עומד בראש המיזם מוסדות, הפועל לחיזוק המוסדות הדמוקרטיים בישראל. לשעבר מנהל תכנית קלינית ומרצה למשפטים באוניברסיטת רייכמן, עורך דין בפירמות בישראל ובארצות הברית, וחבר ועד מנהל ואחראי על מדיניות בארגוני חברה אזרחית.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

את מקור הנוהג להתאבל על המתים ניתן למצוא בתיעודים המוקדמים ביותר של חיי קהילה. נדמה לנו לעתים כי המוות ושלל המנהגים העוטפים אותו מוחלטים וקבועים, אך כמו כל תופעה חברתית עברו מנהגי הקבורה תהליך של שינוי לאורך ההיסטוריה.

הסמלים המאפיינים את מנהגי הקבורה משתנים בין קהילות, ובסימבוליזם זה ניתן למצוא רמזים לאופן בו מפרשות תרבויות שונות את חוויות החיים והמוות.

מתעניינת מאוד בזירה הפוליטית ומרגישה שיש לה מה לכתוב, בעיקר על האופן שבו היא נדונה בתקשורת.