השידור החי החל ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וראשת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, לא שמו לב לכך. עשר שניות צולמו, עשר שניות שאומרות לא מעט. בזמן הזה, שאל בר סימן טוב את פרופ' סדצקי אם ראתה את הנתון שלפיו רמת האמינות של הפי-סי-אר (בדיקה לזיהוי נגיף הקורונה) עומדת על 70 אחוזים – לא, היא השיבה. את הסיבות לרמה הנמוכה – אמרה שמכירה. מה אנחנו למדים מכך? שבעוד משרד הבריאות מפרסם מידע רב בימים אלה, בכל זאת רב הנסתר על הגלוי.

הילה אלרואי מחדשות 13 היא שהביאה את הדברים, והרחיבה, כי בעוד שעל פי הפרסומים מידת האמינות של זיהוי נגיף הקורונה באמצעות הפי-סי-אר עומדת על 90 אחוזים – המציאות מעט שונה. משרד הבריאות מתנהל אומנם בשקיפות מסוימת, בדרך של מסירת נתונים מספריים לא מעטים באמצעות עמוד טלגרם ייעודי, האתר הרשמי ודרך התקשורת, אולם – כמו המידע בדבר אמינות הבדיקות, מידע רב עוד חסר. כך – לא ברור מהו היקף הבדיקות שנערכות בחלוקה לישובים, לא ברור מה תוצאותיהן, ולא נרחיב על כך שהמידע מועבר לאומת ההיי-טק בפורמט שלא מאפשר את עיבודו.

עו"ד אור סדן הוא מרצה בפקולטה למשפטים ע"ש שטריקס במכללה למינהל, ומנחה הקליניקה לחופש המידע שם. משמש כעו"ד בתנועה לחופש המידע. חבר ועדת הביקורת של עמותת "קטמון מועדון אוהדים", ירושלמי במקור,תל-אביבי היום.

דניאל צופין היא סטודנטית למשפטים במכללה למינהל, וחברה בקליניקה לחופש המידע במרכז "משנה". חברה בתוכנית המצטיינים ומתעניינת בתחום המשפט הציבורי ומשפט זכויות האדם

ההרס הישראלי הוא פירמידלי. יש חשיבות מיוחדת להראות שהוא פירמידלי ומהו התהליך המתרחש. ישנו אצלנו גן קטלני, שאם יוסיף להתנהל "כסדרו", אין מנוס מכך שיביא להרס המדינה היהודית. אפשר לדבר על פירמידות-הרס גם בארצות וזמנים אחרים, אבל זה לא יהיה דומה לשום דבר מן השנים האחרונות אצלנו, הרס פנימי וחיצוני כאחד.

האיש שבשפיץ

בחוד הפירמידה נמצא כבר זמן רב ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא "איש-השפיץ". הוא עוסק בהרס מדינה שיטתי על כל גווניו, ואין אצלו "מחוץ לתחום": סכסוך החברה על רבדיה וקבוצותיה השונים, בטירוף שלא היינו עדים לו בעבר; תשלום גדול ורב לכל הגורמים שמסייעים לו ולממשלו לשרוד, שמתוכו חלק ניכר לחרדים; הורדת הנחיות כיצד לטפל בסוגיית המשפט והחוק כדי להחליש את כוחם ואת כוחה של הדמוקרטיה, לפרקם ולפוררם עד דק; טיפוח ערוצי רעל מדממים ללא הרף; ובעיקר מזימות מכשילות הפועלות לכל הכיוונים.

ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.

כ-55% מהישראלים תומכים בהקמת בית המקדש – כך עולה מסקר של מכון "דיירקט פולס", שבחן את עמדות הציבור ביחס להר הבית ולמקדש. המדגם כלל 1,010 נשאלים בגילי 18 ומעלה.

תוצאות הסקר מצביעות על שינוי הולך וגדל בדעת הקהל, ועל התרחבות המגמה המשיחית. נתונים רשמיים של משטרת ישראל מגבים מגמה זו ומצביעים על שנת שיא במספר היהודים שעלו להר הבית: בשנת 2025 ביקרו במקום 62,851 יהודים – עלייה של כ-37% לעומת שנת 2023.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.

פעם היא מבריקה, פעם מאכזבת, ותמיד נדמה שהתשובה הבאה תהיה טובה יותר. השימוש בבינה מלאכותית מפעיל אצלנו מנגנונים פסיכולוגיים שמוכרים מהימורים, ממשחקים ומרשתות חברתיות.

* * *

זה מתחיל במשימה קטנה. מייל ללקוח, פסקה במצגת, כותרת למסמך. משהו שאפשר לסיים לבד בכמה דקות. אתם פותחים את הצ'אט רק כדי לחסוך זמן, לקבל כיוון, אולי למצוא ניסוח קצת יותר חד.

ליאור בורק היא מובילת חדשנות בינה מלאכותית ואנליסטית מודיעין עסקי. מתמחה ביישום כלי AI מתקדמים בעבודת המודיעין והמחקר, ומפתחת תהליכי איסוף וניתוח מידע מבוססי בינה מלאכותית. שירתה כחוקרת בחטיבת המחקר במודיעין (2014-2017).