השידור החי החל ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וראשת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, לא שמו לב לכך. עשר שניות צולמו, עשר שניות שאומרות לא מעט. בזמן הזה, שאל בר סימן טוב את פרופ' סדצקי אם ראתה את הנתון שלפיו רמת האמינות של הפי-סי-אר (בדיקה לזיהוי נגיף הקורונה) עומדת על 70 אחוזים – לא, היא השיבה. את הסיבות לרמה הנמוכה – אמרה שמכירה. מה אנחנו למדים מכך? שבעוד משרד הבריאות מפרסם מידע רב בימים אלה, בכל זאת רב הנסתר על הגלוי.

הילה אלרואי מחדשות 13 היא שהביאה את הדברים, והרחיבה, כי בעוד שעל פי הפרסומים מידת האמינות של זיהוי נגיף הקורונה באמצעות הפי-סי-אר עומדת על 90 אחוזים – המציאות מעט שונה. משרד הבריאות מתנהל אומנם בשקיפות מסוימת, בדרך של מסירת נתונים מספריים לא מעטים באמצעות עמוד טלגרם ייעודי, האתר הרשמי ודרך התקשורת, אולם – כמו המידע בדבר אמינות הבדיקות, מידע רב עוד חסר. כך – לא ברור מהו היקף הבדיקות שנערכות בחלוקה לישובים, לא ברור מה תוצאותיהן, ולא נרחיב על כך שהמידע מועבר לאומת ההיי-טק בפורמט שלא מאפשר את עיבודו.

עו"ד אור סדן הוא מרצה בפקולטה למשפטים ע"ש שטריקס במכללה למינהל, ומנחה הקליניקה לחופש המידע שם. משמש כעו"ד בתנועה לחופש המידע. חבר ועדת הביקורת של עמותת "קטמון מועדון אוהדים", ירושלמי במקור,תל-אביבי היום.

דניאל צופין היא סטודנטית למשפטים במכללה למינהל, וחברה בקליניקה לחופש המידע במרכז "משנה". חברה בתוכנית המצטיינים ומתעניינת בתחום המשפט הציבורי ומשפט זכויות האדם

הנה תמצית תסריט הבלהות שהתממש: יואב גלנט הפחדן אזר אומץ ואמר לציבור במרץ 2023 שבנימין נתניהו חייב להפסיק עם ההפיכה המשטרית, כי הערכת אמ"ן היא שעלולה לפרוץ מלחמה. זאת בשל כך שאויבינו מזהים את החולשה ההיסטורית שנתניהו הוביל אליה.

ובאמת: מי לא יכול היה לזהות את הדבר השקוף הזה? מנהיג בלתי כשיר שממוקד בעצמו בלבד אשר הרכיב ממשלת ימין קיצוני בזויה שמוקעת במערב. ביצוע הפיכה משטרית שהופכת את ישראל לדיקטטורה רקובה. כל גורם משפטי, כלכלי, מדיני וביטחוני במערב המום מהטרלול וחש סלידה עמוקה מממשלה פתולוגית זו.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

אנחנו נמצאים עכשיו במשבר בשתי חזיתות: בדרום – מלחמת "מבול עזה", מלחמה עוצמתית ברצועת עזה נגד חמאס; ובצפון, בלבנון – מלחמת "מבול חזבאללה", מלחמה נגד ארגון חזבאללה, שבשלב זה היא בעצימות נמוכה, אבל נדרש שינוי מצב מוחלט וחיסול האיום שלו עלינו מלבנון, ומלחמה זו עלולה להתפתח למלחמה בעצימות גבוהה מאוד.

אציג כאן חזונות לשלום שראוי לישראל לדבוק בהם, הן כלפי הפלסטינים והן כלפי לבנון, מטרות מלחמה של ישראל למלחמות לעת הזאת הנכפות על ישראל בדרום ובצפון, ולסיום דרכי פעולה אפשריות (דפ"אות): לפעולה מדינית; הסברה לדעת הקהל בעולם; ופנייה ישירה לאוכלוסייה הלא מעורבת ברצועת עזה ובלבנון.

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים" אשר יצא לאור בספטמבר 2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספר נוסף שלו "אכזבה וגאווה - מלחמת יום הכיפורים" יצא לאור ב-2023 בהוצאת "טפר - הוצאה לאור".

אירועי השבת השחורה הזכירו שוב את עוצמת השיתוק של מערכות השלטון דווקא כשהכי נזקקנו להם. באורח פלא, במקומם ולצידם, באור קמה לה חברה אזרחית שהחלה לתת את המענה שהעם כל כך זקוק לו בתחומי החברה המגוונים – חברה שהחלה לתפעל את המערכות באופן מעורר השראה וכך תפסה את המקום של המנהל הציבורי ומשרדי הממשלה.

לממשלה ולמנהל הציבורי יש עוצמה, סמכויות רחבות, לגיטימציה ומשאבים. תחומי אחריותם רבים, ובמסגרתם הם אחראים על חקיקה, תקנות, נהלים, תקציבים, איסוף נתונים מתמיד והיערכות קבועה לשינויים ומשברים בתחומי ביטחון, טבע, בריאות, כלכלה. אך הם מתאפיינים בתרבות ארגונית נוקשה ושמרנית, ותהליכי עבודה מסועפים ובירוקרטים.

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית בבניית חוסן אישי וקהילתי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חברה בוערים.