על קורונה ומוזיקה

יצחק הראל מתקלט
יצחק הראל מתקלט

בחודשים האחרונים מאז פרוץ משבר הקורונה, מצאתי עצמי כמו כולנו, יושב בבית שעות רבות. הלקוחות התמעטו, הטלפון דמם, וזמן יש למכביר. נזכרתי במענה שעניתי לשאלה ששאל אותי ידיד לא מזמן: ״אם יהיה לך את כל הזמן שבעולם וחוסר דאגה כלכלית, מה היית עושה״? עניתי לו ללא הינד עפעף – מוזיקה! תשוקת ילדותי וחיי.

אז הנה, זמן יש בשפע (גם דאגה כלכלית) והתחלתי ללמוד לכתוב מוזיקה, וכבר למעלה מחודש שאני בתעופות של החיים כאשר יומי סובב סביב המוזיקה. 17 שעות ביממה אני מוקף בצלילים, ונשמתי עפה אל על. לא מענין אותי שום דבר אחר, רק מוזיקה. ומה לי ולמוזיקה? הנה קיצור תולדות המוזיקה בחיי.

סבא שלי דר׳ הרב שמואל טולדנו זכרונו לברכה, היה רב מקובל שכתב 39 ספרים בקבלה עיונית ודר׳ למתמטיקה, אדירכל ונגן כינור. באך בעיקר. בילדותי, הסבא היה מנגן בחדרו במשך שעות בכינור, ואני הייתי מאזין לו בעונג פורט שוב ושוב את סולם הדו רה מי של באך. אגב, הוא הפסיק לנגן בכינור כשהבין שזה מפריע לו להתמקד בכתיבת ספרי הקבלה, ויום אחד נפטר מהכינורות הרבים שהיו לו, כך באבחה אחת.

סבא שלי דר׳ הרב שמואל טולדנו זכרונו לברכה, היה רב מקובל שכתב 39 ספרים בקבלה עיונית ודר׳ למתמטיקה, אדירכל ונגן כינור. באך בעיקר. בילדותי, הסבא היה מנגן בחדרו במשך שעות בכינור, ואני הייתי מאזין לו בעונג

הדבר לא הפתיע את קרוביו, שכן התשוקה שלו היתה תמיד המתמטיקה, ולהגנתו טען שבאך זה מתמטיקה. משפט נכון עובדתית, אך קשה לחשוב על מוזיקה כמתמטיקה. הרי המתמטיקה היא קשה ונוקשית, אין בה רגש ותנודות והתוצאות תמיד ברורות וחד חד ערכיות. ואילו מוזיקה כמוזיקה היא הפסקול של החיים שלנו מהרגע שנולדנו ועד יום מותנו, וכמו החיים – אינספור גוונים, מורכבויות, שכבות, זעקות, בכי, צחוק ושמחה.

בילדותי, האזנתי לתקליטים של מוזיקה קלסית ומוזיקה ספרדית, תקליטים שהדודים היו מביאים מג׳יברלטר. היום היחיד בשנה שהייתי שומע מוזיקה ״חילונית״, היה ביום הזכרון, אז אמא שלי הדליקה הרדיו וכל היום ניגנו שם שירי ארץ ישראל, לא הכרתי להקות אבל איכשהו כך התוועדתי לשירים כמו השיר ״על גבעת התחמושת״ שטלטל אותי. גרנו בירושלים בשכונת בית וגן שצמוד להר הרצל, שם הייתי מתפלח לחזרות לטקס יום העצמאות ונחשפתי לעוד שירים.

הדגש היה על ״האזנה״ ולא על ״ויזואל״ כי טלויזיה אין בבית של משפחה חרדית. מאידך פסנתר כן היה לנו בבית ולפני 35 שנים הבנות היו לומדות פסנתר והבנים לומדים תורה. חלוקה ברורה. השתוקקתי ללמוד כינור ומוזיקה, היתי יושב ליד הפסנתר ומנגן עם שתי אצבעות את המלודיה רק משמיעה, לא יותר מזה. הייתי ״צריך״ להתמסר ללימודי התורה אבל המוזיקה בערה בי.

בצעירותי נמשכתי לכל הניגונים החסידיים העתיקים, ניגוני חב״ד, קרלין, גור, בעלזא ועוד, וכמובן שירי הבקשות והסליחות בנוסח עיראקי, מרוקאי, ירושלמי, חסידי ועוד. בכל שבת וחג שרים בסעודות ובתפילות, הכל ניגונים. מלבישים ניגון על טקסט ומתרוממים עמו.

בלילות שישי (חמישי לילה) אצל האדמו״ר לומדים פרשת שבוע עם פירוש של בעל ״אור החיים״ הקדוש ומנגנים ניגוני כיסופים. בלילות שבת הולכים ל״טיש״ ושם עסוקים בעיקר בניגונים, ובסעודה שלישית כשהחמה שוקעת, שרים ומנגנים ניגוני דבקות והנפש משתוקקת ונכספת.

שירה אקסטטית, רפטטיבית, עד שמרגישים אחדות עם הטקסט. גם היום כשאני אצל הורי או מוצא עצמי בהתוועדות חסידית, אני שר את כל הניגונים במלוא גרוני ונפשי. וברגעי משבר של צרה ומצוקה, אני מוצא עצמי מפזם את השיר העתיק בניגון חב״ד עם המילים ״אכן אתה אל מסתתר״ והדמעות זולגות מאליהן.

היום היחיד בשנה שהייתי שומע מוזיקה ״חילונית״, היה יום הזכרון. אמא הדליקה רדיו וכל היום ניגנו שם שירי ארץ ישראל. לא הכרתי להקות אבל כך התוועדתי לשירים כמו "גבעת התחמושת״ שטלטל אותי

בגיל 19 נחשפתי לראשונה בחיי לפופ מערבי, או יותר נכון ל״רבנית מדונה". למדתי אז בישיבה במנצ׳סטר, אנגליה, הדיסק החליף את הקסטה, ומצאתי עצמי קונה בסתר את הדיסק true blue שלה. בתום יום לימודים המפרך ופלפול באביי ורבא, הייתי שוכב במיטתי בפנימיה, לוחץ פליי, עוצם עינים, ויוצא לחופש, מאזין לה שרה את ״אבא אל תטיף״ וצורח את המילים עמה בלב (שהרי קול באשה ערווה, אבוי!).

את הפינק פלויד, רובים ושושנים, דיויד בואי וקלסיקות אחרות הכרתי בצבא בגיל 23. התגייסתי מאוחר, הרבה דברים בחיי התחלתי מאוחר, לשמחתי. אז הכרתי גם את יהודה פוליקר, סטלה מריס, משינה, אתניקס ועוד.

נהניתי מאוד מהמוזיקה אבל תמיד נמשכתי וחזרתי למוזיקה הקלאסית. התעמקתי בהאזנה ליצירות רבות בעיקר כינור, פסנתר, צ׳לו וכד׳, מיסות (להאזין למיסה בסי מינור של באך מרטיט), רקוויאם (ורדי, מכיר כל נשימה ביצירת המופת, שלא לדבר על הדויטשה רקוויאם של ברהמס) ועוד. מאוד מתחבר למקום, לדמיון ולעוצמה במוזיקה הקלאסית, שמכוונת ישר לתודעת הרגש והנפש ובלי הרבה מלל. אין לי כוח להאזין להרבה מלל, זה מסיט את הדימיון שלי ולוקח אותי לסרט של הדובר/המשורר, כאשר בעצם אני מעדיף להיות ב״סרט״ ובדמיון שלי.

ממוזיקה קלאסית עברתי למוזיקה אלקטרונית, עת השתחררתי מהצבא בשנתי ה-25. בצבא נשארתי חרדי עם כיפה שחורה. כשהשתחררתי, יצאתי לראשונה לעולם ״החילוני״, הורדתי את הכיפה (אבל נשארתי ״חרד״ עד גיל 43) והיה זה DJ טייסטו בתחילת דרכו שהגיע לארץ לאומן 17 בירושלים, שהייתי הולך להאזין לו ונהנה מהצלילים. אולם מוזיקת האוס לא היתה בשבילי, יותר מדי רעש וצלצולים. ומעבר לזה, הקטע של מועדונים מאז ומעולם לא דיבר אלי.

הנה וידוי – אני ממש לא אוהב לבלות במועדונים, מעולם לא אהבתי את החושך במקום, מרגיש חנוק אנרגטית. האלכוהול הנשפך כמים, התור לשירותים (שאף פעם לא הבנתי מה עושים כל-כך הרבה אנשים בתא אחד ותמיד דמיינתי שיש שם סצנות.. נו.. תמים הייתי), עבורי זה היה פשוט סבל.

בתום יום לימודים מפרך ופלפול באביי ורבא, הייתי שוכב במיטתי בפנימיה, לוחץ פליי, עוצם עינים, ויוצא לחופש, מאזין למדונה שרה את ״אבא אל תטיף״ וצורח את המילים עמה בלב (שהרי קול באשה ערווה, אבוי!)

לא זו אף זו, מי שמכיר אותי יודע שאני לא שותה משקאות אלכוהוליים. כן, גם יין. החברים יודעים שחבל לבזבז עלי בקבוק יין, פשוט אשתמש בו לבישול. כך שמצאתי עצמי משתעמם במועדון, לפעמים אפילו נרדם על הספה מרוב עייפות ושעמום. ובסופו של דבר התרחקתי מהזירה האלקטרונית, והאזנתי בעיקר לדיסקים קלאסיים ולפינק פלויד ושות׳. הנפש שלי היתה עסוקה בשנים אלו בדברים אחרים ולא היה לי רוגע להתחבר למוזיקה.

ב-2013, כשהייתי בן 43, גיליתי בחו״ל את אפליקציית ספוטיפיי. בכל מקום בו התארחתי היתה מוזיקה נעימה ותהיתי מהיכן היא. התשובה הזהה היתה ״ספוטיפיי״! אפליקציה שלא היתה קיימת בארץ בשעתו (רק ב-2018 נכנסה לארץ) . ידעתי שאין דבר העומד בפני הרצון, והיות שאני גיק מחשבים, חיש מהרה התקנתי ספוטיפיי וזה פתח בפניי את העולם האלקטרוני, דיפ האוס, טכנו, מינימל, מלודי, אתני. הנה מה שחיפשה נפשי כל חיי במלוא הוויתו. הצלילים המדוייקים, הנעימות, המלודיות, בדיוק כמו מוזיקה קלאסית. בתים, נושא, התחלה, אמצע, סוף, או אינסוף, בעוצמות ומנעדים חזקים. ממש אוכל לנפש.

ישנם ״שירים״ שמחזירים אותי לילדות לשירים החסידיים, המזרחיים, לנעימות הרגש של קרליבך וחב״ד, ישנם קטעים שגורמים לי לבכות, לצחוק, לצהול, להתרגש ומה לא. וכשהלב פנוי ולא חרד התפנה מקום לתשוקת ילדותי. מוזיקה .

התשוקה למוזיקה פעפעה בי, בניתי לי פלייליסט של ניגונים (טרקים בעגה מקצועית, עבורי זה ניגון) ובחנוכה 2016 הייתי באירוע המבוסס על עקרונות הברנינג מן. על אירוע הברנינג מן אני יכול לכתוב אינסוף והמילים לא ייגמרו. גם זה יגיע. בקצרה למי שלא מכיר, באירועי הברנינגן מן, המשתתפים בונים עיר שמבוססת על 10 עקרונות, העקרונות הרלוונטיים לענייננו הם ה״הסתמכות עצמית רדיקלית״ ״נתינה״ ו״ביטוי עצמי רדיקלי״.

רציתי לשמוע את המוזיקה שאני אוהב. הסתמכתי על עצמי והבאתי רמקול גדול שגם חבריי יהנו עמי. התחברתי לרמקול עם האייפד ופשוט ניגנתי את המוזיקה שאספתי, נהניתי מכל דקה, חברים שלי מעודדים כל הזמן ומחמיאים, כשפתאום אני קולט הרבה אנשים רוקדים ושמחים. כך היה כמה לילות, אני עם האייפד, בלי קונטרולר – לא יודע בכלל מה זה, מוזיקה ושמחה בלב.

התקנתי ספוטיפיי וזה פתח בפניי את העולם האלקטרוני. דיפ האוס, טכנו, מינימל, מלודי, אתני. הנה מה שחיפשה נפשי כל חיי. בדיוק כמו מוזיקה קלאסית. בתים, נושא, התחלה, אמצע, סוף, או אינסוף, ממש אוכל לנפש

״…אתה חייב לתקלט אמרו לי החברים, אנחנו רוצים לשמוע אותך עוד״. ואני? רק תנו לי לנגן, שימו אותי איפה שתרצו ואני אנגן. לא מחפש כסף, לא רוצה כסף, רוצה לנגן. ורצוי תחת כיפת השמים, מקום מואר, בו הנפש יכולה להמריא.

התחלתי עם מיקסר קטן, לא ידעתי בכלל איך מתקלטים, עקרונות המיקס, שיחקתי, התנסיתי, חוויתי. ואני שלא מסוגל לשבת יותר מחמש דקות בלי לקפוץ, מוצא עצמי יושב שעות על מוזיקה, והזמן רץ ביעף. עברתי לקונטרולר גדול, לא יודע בכלל מה ואיך, אבל לשמחתי למדתי בישיבה ללמוד.

הורדתי הוראות הפעלה ותוך כדי קריאה התחלתי להבין את המשמעות, וככל שצללתי לזה יותר התמכרתי לכך קשות. באותו אירוע הכרתי את עידן שליט, אמן ברזל ועץ, איש שכולו נתינה, חזון ואמנות, שהחליט לבנות ספינה שתהווה במה לנגן מוזיקה ולתת (עקרון הנתינה) מוזיקה במרחב אירוע מידברן.

מאז תקלטתי בהרבה מקומות, השתפרתי, למדתי מנסיון, וכולי תשוקה לעוד ועוד. כשאני מתקלט אני כמו שרוי במצב תודעה מדיטטיבי, מחבר צלילים יחדיו, משחק עם הקצב, משנה טון, נהנה מכל רגע מהצלילים, מתנדנד ושר את הניגון. חברים שלי אומרים לי שזה נראה כאילו אני מתפלל וכינו אותי די ג׳י רבי. כינוי אליו אני מתחבר ולו בגלל שאני באמת הוסמכתי לרבנות.

״יורה יורה״ נרשם לי בסמיכה, ואכן אני כיורה את המוזיקה. כמו תפילה, מוזיקה המחברת בין אנשים ובין נפשות, בין עמים ובין אומות. אחת מהחוויות העוצמתיות הזכורות לי היה בפטרה, ירדן, אנחנו חבורה של ישראלים וירדנים מול הרי אדום, המוזיקה מתנגנת, באופק הרי הערבה והר נבו והאנרגיה בעוצמות שלא הכרתי. אושר צרוף.

עברתי לקונטרולר גדול, לא יודע בכלל מה ואיך, אבל לשמחתי למדתי בישיבה ללמוד. הורדתי הוראות הפעלה ותוך כדי קריאה התחלתי להבין את המשמעות, וככל שצללתי לזה יותר התמכרתי לכך קשות

ועדיין לתקלט מוזיקה זה כמו להגיש לאחרים אוכל שאנשים אחרים בישלו. כל-כך רציתי לייצר את המוזיקה מהבית. לקחת למשל את הניגון ״אתה אל מסתתר״ וניגוני כיסופים אחרים ולעבד אותם לביטים אלקטרוניים אנרגטיים שיעבירו את הרגש והעוצמה המסתתרת במילים. פחדתי לגעת בזה. עמוק בלבי ידעתי שברגע שאגע בזה אהיה משול לאותו אלישע ש״הציץ ונפגע״.

והנה בזכות הקורונה, התחלתי במימוש תשוקה זו. יש לי כל-כך הרבה מה ללמוד וכל יום אני לומד כללים חדשים. מקווה שבקרוב תהיה לי מוזיקה לשתף. ובינתיים אני מוקף בצלילים שממלאים אותי באושר צרוף.

יהודי, בוגר החינוך החרדי ליטאי / חסידי, תלמיד חכם בהווה, עורך דין ויועץ לחיים, חופר עמוק, תשוקה לחיים, מוזיקה, אוכל טעים, לאלוהים ולמורכבות האנושית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,550 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דוקטרינת הצדק האנושי של השופט נעם סולברג

מי שיהיה נשיא בית המשפט העליון בעוד כשמונה שנים, מאמין כי "צדק אבסולוטי שאינו מתפשר, עלול לרסק את החברה" וכי "הצדק האנושי מוגבל באילוצי המציאות החומרית ושלל צרכי גוף ונפש" ● גם במקרה של מנדלבליט וגם במקרה של נתניהו, סולברג פיתח את תזת "הרבב כיתרון" ● "אדם איננו מלאך", כתב לאחרונה, "ואנשי השירות הציבורי אינם יוצאי דופן" ● פרשנות

עוד 909 מילים

קורונה בכנסת: חמישה ח"כים - כולם מהרשימה המשותפת - נתונים בבידוד

בחקירה האפידמיולוגית, שנערכה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה שנדבק בקורונה, נקבע שעל ארבעה מחבריו לסיעה - איימן עודה, היבה יזבק, עאידה תומא סלימאן ומטאנס שחאדה - להיכנס לבידוד ● חמישה מוחים נעצרו אמש בתום ההפגנה נגד הסיפוח בחשד שהפרו את הסדר הציבורי; שוטרים תקפו צלם עיתונות במקום, מהמשטרה נמסר שהנושא בבדיקה

08:36 עריכה

ועדת הכספים תתכנס הבוקר להמשך הדיון בהצעת חוק מענק עידוד תעסוקה – זאת לאחר שהתקבל מיושב ראש הכנסת, יריב לוין, אישור מיוחד לכינוסה. האישור נדרש בשל מתכונת הפעילות המצומצמת של הכנסת, בניסיון לבלום את התפשטות הקורונה במשכן, לאחר שחבר הכנסת סמי אבו שחאדה חלה בנגיף.

08:11 עריכה

הממשלה צפויה לאשר היום בישיבתה השבועית את הקמת משרד הדיגיטל הלאומי, שבראשו יעמוד השר דודי אמסלם. האחריות ללשכת הקשר נתיב תופקד בידיו של זאב אלקין. הישיבה תתקיים בשעות 14:00-11:00.

• סדר יום לישיבת הממשלה השבועית

07:37 עריכה

מחר אמורה הייתה רכבת ישראל לשוב לפעילות, אולם בשל העלייה בהתפשטות הקורונה תיתכן דחייה נוספת במועד חזרתה. לפי המתווה המסתמן, יוגבל מספר הנוסעים ברכבת, ומי שירצו לעשות שימוש בשירותיה יידרשו לרכוש מראש כרטיס נסיעה.

07:24 עריכה

חמישה מוחים, שהשתתפו בהפגנה נגד הסיפוח שנערכה אמש בתל אביב, נעצרו על ידי המשטרה, כי, על פי החשד, הפרו את הסדר הציבורי. בעימותים שבין המשטרה והמפגינים הותקף צלם "הארץ" תומר אפלבאום על ידי שוטרים וחלק מציוד הצילום שלו נפגע. "ניסיתי לצלם את השוטרים, ואז הם החליטו לעצור אותי. אחד נתן לי אגרוף, אחד נתן לי ברכייה, ואחד דחף לי את הראש", סיפר.

מהמשטרה נמסר שהשוטרים סברו בטעות שאפלבאום הוא מפגין – ולא עיתונאי. עוד נמסר שהנושא ייבדק.

06:57 עריכה

חברי הכנסת איימן עודה, היבה יזבק, עאידה תומא סלימאן ומטאנס שחאדה – ארבעתם חברי הרשימה המשותפת – נכנסו לבידוד, לאחר שחקירה אפידמיולוגית שנערכה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה, שנדבק בקורונה, קבעה שעליהם לעשות כן. בנוסף גם שני מנהלי הסיעה נדרשו להיכנס לבידוד.

אמש נשא עודה דברים בהפגנה שנערכה בתל אביב נגד הסיפוח.

עוד 5 עדכונים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

למקרה שפיספסת

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

עוד 16 עדכונים

תגובות אחרונות

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה