11 עתירות הוגשו לבג"צ נגד אפשרות הרכבת ממשלה בידי נאשם במשפט פלילי בעבירות חמורות שיש עימן קלון וכן נגד האפשרות שנאשם זה יעמוד בראש הממשלה שירכיב.

חלק מהעתירות התמקדו גם בבקשה לקבוע שיש לבטל מספר סעיפים במסגרת ההסכם הקואליציוני בין כחול-לבן לליכוד, בשל היותם אנטי-חוקתיים ואף אנטי-דמוקרטיים (למשל: סעיף שמבטל בשרירותיות את האפשרות שנציג האופוזיציה יכהן בוועדה לבחירת שופטים).

אחת מ-11 העתירות הללו הוגשה בידי 464 ראשי מטות, פעילים, מתנדבים ומצביעים של רשימת כחול לבן שחוו מעילה עמוקה באמון וכן תחושת שבר עמוקה, בעקבות החלטת גנץ-אשכנזי לכונן ממשלה בראשות הנאשם. אני מייצג את העותרים והעותרות במסגרת עתירה זו (בג"צ 2696/20).

אחת מ-11 העתירות הוגשה בידי 464 ראשי מטות, פעילים, מתנדבים ומצביעי כחול לבן שחוו מעילה עמוקה באמון ותחושת שבר בעקבות החלטת גנץ-אשכנזי. אני מייצג את העותרים והעותרות בעתירת בג"צ זו

ביום ראשון יתקיים דיון ב-8 העתירות הראשונות שהוגשו בבג"צ. לאחר מכן צפוי להתקיים דיון גם ב-3 העתירות הנוספות.

במקביל, הוגשה עתירה (אחרת לגמרי) נגד המשך מצב הדברים שבו ימשיך לכהן ממלא מקום לפרקליט המדינה במקום למנות פרקליט מדינה קבוע.

מבלי להיכנס למלחמה העגומה בין היועץ המשפטי לממשלה לביו עורך הדין דן אלדד שמכהן כממלא מקום פרקליט המדינה, ברור שלא ניתן לקבל מצב שבו מחליטות 2 המפלגות המרכזיות שמנסחות הסכם קואליציוני, להימנע ממינוי פרקליט מדינה קבוע שאמור להיות מאושר בידי ועדת איתור מקצועית ולאחר מכן להתמנות ולתפקד באופן עצמאי, בלתי תלוי בשום גורם פוליטי וחסר מורא.

בניגוד למינוי פרקליט מדינה קבוע, הארכת כהונת ממלא מקום פרקליט המדינה מבוצעת אך ורק בידי השר שממונה עליו. שר המשפטים. שר המשפטים הנוכחי הוא שלוחו הצייתן של ראש ממשלה נאשם בפלילים. גם אם עורך הדין דן אלדד הוא האיש ההגון ביקום, ברור שלא ניתן לקבל מצב דברים שבו ממלא מקום פרקליט המדינה תלוי לצורך הארכת כהונתו, אך ורק ברצונו הטוב של נאשם בעבירות פליליות חמורות שיש עימן קלון.

נחזור ל-11 העתירות נגד אפשרות קבלת תפקיד הרכבת הממשלה בידי נאשם במשפט פלילי:

חלק מהן, כאמור, מתמקדות גם בהסכם הקואליציוני, שבו למעשה מוענקת זכות וטו לנאשם בעבירות חמורות שיש עימן קלון, על מינויי ראש התביעה הכללית (היועץ המשפטי לממשלה הבא), פרקליט המדינה, מפכ"ל משטרת ישראל ואפילו שופטי בית המשפט העליון שייתכן שידונו בערעורו (אם יורשע בבית המשפט המחוזי) או בערעור המדינה (אם יזוכה בבית המשפט המחוזי).

11 העתירות הן נגד אפשרות הרכבת הממשלה בידי נאשם במשפט פלילי, בהסכם קואליציוני בו מוענקת זכות וטו לנאשם בעבירות חמורות שיש עימן קלון, על מינויי כל ראשי אכיפת החוק ושופטיו העתידיים

בפשטות: הטענה המרכזית היא, שנאשם במשפט פלילי (שגם טווה עלילת שווא בדיונית ומסוכנת נגד התביעה הכללית, להבדיל מביקורת עובדתית, הגונה, הכרחית ולעתים דחופה ממש), אינו רשאי לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה ואינו יכול להתמנות לראש הממשלה החדשה.

אין לי מושג מה יפסוק בג"צ. אבל אנחנו מצויים בשיאו של משבר חוקתי, דמוקרטי ופרלמנטרי חסר תקדים. וזאת מסיבה אחת ויחידה: נאשם בפלילים מתבצר על כיסא ראש הממשלה ואף מתכוון להרכיב את הממשלה החדשה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

ממשלת המחדל חושבת, שפינוי התושבים מגבול רצועת עזה פותר לה בעיה כלשהי. כך גם בגבול הצפון.

אבל האמת הפשוטה היא שאי אפשר לפנות את הישובים. גם אם מרחיקים את הילדים והנשים והקשישים למלון באילת, הרי מישהו צריך לזרוע תפוחי אדמה לעונה הבאה. מישהו צריך לחלוב יומיום את הפרות שלוש פעמים ביום.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

כשיתפזר עשן המלחמה, המולת הקרבות תידום ורק הגעגוע, השבר והאובדן יישארו חרוטים בנפש העם כפצעים וכצלקות למשך שנים רבות, ניתן רק לייחל לכך שנתעורר לשחר של יום חדש. יום שבו הממשלה תבין שעליה לעבוד למען אזרחי ישראל, ולא רק למען עצמה; שעליה לחזק את החוסן הלאומי ולגבות את המוסדות הממלכתיים, ובראשם צה"ל, ובוודאי לא להסית נגדם בעת מלחמה או בכלל; ושעליה לדאוג לטובת הציבור כולו, ולא להפקיר את תושבי העוטף שחרב עליהם עולמם ואת העורף הישראלי לטובת עיסוק בלעדי בהישרדותה הפוליטית; ואף לא לבזוז את הקופה הציבורית כדי להעביר שוחד למגזרים מועדפים – החרדים והמתנחלים.

על פי הסקרים האחרונים, התקווה הזו – שכל מי שעתיד מדינת ישראל והמפעל הציוני יקר לליבו צריך להיות שותף לה – עתידה להתגשם בבחירות הבאות. נאמני הדמוקרטיה הליברלית, שנאבקים על האחדות הלאומית ועל יסודותיה הממלכתיים של המדינה מול קואליציה פוסט-ציונית שעושה הכול כדי לפוררם, יזכו לפי התחזיות בלפחות 70 מנדטים.

ניר רייזלר הוא עמית מחקר ולשעבר עורך המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון. היה ממקימי עמותת "70 פנים לציונות" ועורך "אשמורת שלישית – כתב עת ציוני עכשווי".

נבצר מבינתי איך אנשים ממשיכים לשתף ברשתות החברתיות הגיגים של כל מיני קשישים יוצאי מערכות הביטחון השונות, כשנבואות זעם בפיהם, שלכאורה חזו את מה שקרה ב-7 באוקטובר. כל זה מעין הצבעה על כך שהאסון הנורא היה צפוי – כאשר בפועל נבואות הזעם לא הצביעו על שום דבר דומה לזה, ואף שגו בנקודות מאוד קריטיות.

נכון שבישראל תמיד עדיף להיות חשדן יותר מדי מאשר חשדן פחות מדי. מי שחשדן יותר מדי, יכול לצאת אולי גזען או פרנואיד, אך מי שחשדן פחות מדי יכול למות במתקפת הפתע הבאה, לאחר שנתן אמון נאיבי במי שעומדים מולו. לכן יש יותר ביקוש לנבואות זעם חשדניות ושחורות במיוחד, מאשר לנבואות אופטימיות.

עלי עדי הוא פעיל פוליטי וחברתי מרקע מוסלמי, מזוהה עם הימין הקפיטליסטי בישראל. בעל תואר בקולנוע וכלכלה באוניברסיטת תל אביב. שימש כעוזר עריכה ומפיק פוסט בהפקה "לבנון - גבולות הדם"