11 עתירות הוגשו לבג"צ נגד אפשרות הרכבת ממשלה בידי נאשם במשפט פלילי בעבירות חמורות שיש עימן קלון וכן נגד האפשרות שנאשם זה יעמוד בראש הממשלה שירכיב.

חלק מהעתירות התמקדו גם בבקשה לקבוע שיש לבטל מספר סעיפים במסגרת ההסכם הקואליציוני בין כחול-לבן לליכוד, בשל היותם אנטי-חוקתיים ואף אנטי-דמוקרטיים (למשל: סעיף שמבטל בשרירותיות את האפשרות שנציג האופוזיציה יכהן בוועדה לבחירת שופטים).

אחת מ-11 העתירות הללו הוגשה בידי 464 ראשי מטות, פעילים, מתנדבים ומצביעים של רשימת כחול לבן שחוו מעילה עמוקה באמון וכן תחושת שבר עמוקה, בעקבות החלטת גנץ-אשכנזי לכונן ממשלה בראשות הנאשם. אני מייצג את העותרים והעותרות במסגרת עתירה זו (בג"צ 2696/20).

אחת מ-11 העתירות הוגשה בידי 464 ראשי מטות, פעילים, מתנדבים ומצביעי כחול לבן שחוו מעילה עמוקה באמון ותחושת שבר בעקבות החלטת גנץ-אשכנזי. אני מייצג את העותרים והעותרות בעתירת בג"צ זו

ביום ראשון יתקיים דיון ב-8 העתירות הראשונות שהוגשו בבג"צ. לאחר מכן צפוי להתקיים דיון גם ב-3 העתירות הנוספות.

במקביל, הוגשה עתירה (אחרת לגמרי) נגד המשך מצב הדברים שבו ימשיך לכהן ממלא מקום לפרקליט המדינה במקום למנות פרקליט מדינה קבוע.

מבלי להיכנס למלחמה העגומה בין היועץ המשפטי לממשלה לביו עורך הדין דן אלדד שמכהן כממלא מקום פרקליט המדינה, ברור שלא ניתן לקבל מצב שבו מחליטות 2 המפלגות המרכזיות שמנסחות הסכם קואליציוני, להימנע ממינוי פרקליט מדינה קבוע שאמור להיות מאושר בידי ועדת איתור מקצועית ולאחר מכן להתמנות ולתפקד באופן עצמאי, בלתי תלוי בשום גורם פוליטי וחסר מורא.

בניגוד למינוי פרקליט מדינה קבוע, הארכת כהונת ממלא מקום פרקליט המדינה מבוצעת אך ורק בידי השר שממונה עליו. שר המשפטים. שר המשפטים הנוכחי הוא שלוחו הצייתן של ראש ממשלה נאשם בפלילים. גם אם עורך הדין דן אלדד הוא האיש ההגון ביקום, ברור שלא ניתן לקבל מצב דברים שבו ממלא מקום פרקליט המדינה תלוי לצורך הארכת כהונתו, אך ורק ברצונו הטוב של נאשם בעבירות פליליות חמורות שיש עימן קלון.

נחזור ל-11 העתירות נגד אפשרות קבלת תפקיד הרכבת הממשלה בידי נאשם במשפט פלילי:

חלק מהן, כאמור, מתמקדות גם בהסכם הקואליציוני, שבו למעשה מוענקת זכות וטו לנאשם בעבירות חמורות שיש עימן קלון, על מינויי ראש התביעה הכללית (היועץ המשפטי לממשלה הבא), פרקליט המדינה, מפכ"ל משטרת ישראל ואפילו שופטי בית המשפט העליון שייתכן שידונו בערעורו (אם יורשע בבית המשפט המחוזי) או בערעור המדינה (אם יזוכה בבית המשפט המחוזי).

11 העתירות הן נגד אפשרות הרכבת הממשלה בידי נאשם במשפט פלילי, בהסכם קואליציוני בו מוענקת זכות וטו לנאשם בעבירות חמורות שיש עימן קלון, על מינויי כל ראשי אכיפת החוק ושופטיו העתידיים

בפשטות: הטענה המרכזית היא, שנאשם במשפט פלילי (שגם טווה עלילת שווא בדיונית ומסוכנת נגד התביעה הכללית, להבדיל מביקורת עובדתית, הגונה, הכרחית ולעתים דחופה ממש), אינו רשאי לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה ואינו יכול להתמנות לראש הממשלה החדשה.

אין לי מושג מה יפסוק בג"צ. אבל אנחנו מצויים בשיאו של משבר חוקתי, דמוקרטי ופרלמנטרי חסר תקדים. וזאת מסיבה אחת ויחידה: נאשם בפלילים מתבצר על כיסא ראש הממשלה ואף מתכוון להרכיב את הממשלה החדשה.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

המלחמה בין איראן לישראל הותירה את הרפובליקה האסלאמית במצב מורכב ללא תקדים. מעבר לנזקים הפיזיים והכלכליים, איראן מוצאת את עצמה מתמודדת עם משבר אמון רב-ממדי שמרעיד את יסודות מדיניותה ומערער על לכידותה הפנימית. המציאות החדשה חושפת את הפערים בין השאיפות הגיאו-פוליטיות של איראן לבין המגבלות הריאליות של כוחה האזורי.

בגידת המערב: קריסת האשליות הדיפלומטיות

העימות עם ישראל חשף בצורה חדה את שבריריות היחסים בין איראן למערב. מנהיגי איראן, שטיפחו במשך שנים אשליות לגבי אפשרויות דיפלומטיות עם אירופה, מוצאים עצמם עומדים מול מציאות קשה. הסנקציות שהוטלו על איראן לצד הקפאת הנכסים הנוספים, מעידות על כך שהמערב אינו רואה בטהראן שותף לדיאלוג אלא איום שיש לבלמו.

מור שפירא היא מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן וחוקרת במכון MEMRI לחקר תקשורת המזרח התיכון. מומחית לשפה הערבית, התקשורת הערבית והאסלאם. רותמת את הידע שלה בערבית ובתשע שפות נוספות, ואת בקיאותה בתרבות הערבית כדי לתמוך במאמצי צה"ל במלחמה. הופיעה רבות בתקשורת בערוצים כאן 11, דמוקרTV, מכאן 33 (ערבית).

מערכת החינוך בישראל ובעולם מתמודדת דרך קבע עם אתגרים הנובעים משינויים דמוגרפיים, תרבותיים וטכנולוגיים. אולם, בעתות משבר בינלאומי כמו מגפת הקורונה, או משבר לאומי כמלחמת "חרבות ברזל", אתגרים אלו מתעצמים ומחייבים תגובה יוצאת דופן.

בפוסט זה אתייחס להבחנה שבין מושגי היזמות החינוכית והחלוציות החינוכית, הבחנה בין  מאפייניהם הייחודיים והדגמתם באמצעות אירועים ממערכת החינוך בישראל במצבי חירום, בדגש על מלחמת "חרבות ברזל".

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.