האקונומיסט, שאינו חשוד בסוציאליזם ובשמאלניות, פרסם השבוע סדרת מאמרים על אלימות המשטרה והמחאה באמריקה. בתרגום חופשי: ביותר מ-350 ערים בארה"ב התפרצו הפגנות לאחר שג'ורג' פלויד, גבר אפרו-אמריקני לא חמוש, שנהרג על ידי קצין משטרה לבן.

במשך כמעט תשע דקות מייסרות, כאשר הוא אוטם את אוזניו, מתעלם מתחינותיו של פלויד ומהדאגה ההולכת וגוברת של הקהל בסביבה, חנק אותו השוטר, עד שיצאה נשמתו של פלויד. וכפי שהיה לעתים קרובות כל כך בעבר, הניצוץ הצית את הגחלים הרוחשות ברחבי ארה"ב.

אפרו-אמריקאים רבים גרים עדיין במקומות עם בתי הספר הגרועים ביותר, שירותי הבריאות הגרועים ביותר והמשרות הגרועות ביותר. החוקים וכללי המשחק חלים באופן שונה על אנשים שחורים. מגפת הקורונה הציפה את העובדה שבכל פעם שאמריקה סובלת, אמריקה השחורה סובלת יותר מכולם. לעתים תכופות, נראה כי המשטרה קיימת כדי לשים מכסה על עניי העיר (keeping a lid on a city's poor) אפילו כשהיא מגינה על פרברי העיר העשירים.

מגפת הקורונה הציפה: בכל פעם שאמריקה סובלת, אמריקה השחורה סובלת יותר מכולם. לעתים תכופות נראה כי המשטרה קיימת כדי לשים מכסה על עניי העיר

ויש את השיכרון העצום שנובע מהשתייכות לקהל שמצא לפתע את קולו ודורש להישמע. מעגל העוול והמחאה שהופכים למהומות, והתגובה השמרנית עליהם – חזרו על עצמם פעמים רבות בעשורים האחרונים. כל כך הרבה פעמים, שיהיה קל להסיק כי אלימות משטרתית ואי-שוויון גזעי באמריקה הם פשוט בעיה קשה מכדי שניתן יהיה לתקנה. לפי האקונומיסט, פסימיות כזו אינה מוצדקת.

על ביזה וביזה שלטונית

הכותרות בעיתונות עוסקות בהפגנות ובביזה, וההדגשים בטלוויזיה בישראל הם על צילומי תבערה וביזה בערים בארה"ב, לאחר שהמשטרה במיניאפוליס הרגה אדם אפרו-אמריקאי לא חמוש.

בשפה המודרנית "ביזה" היא מילה טעונה, שלילית. היא מעלה התייחסויות גזעניות ומעמדיות. כך אנו רואים טוויט של טל שניידר על מקרה בו "בעלי חנות קראו למשטרה להגנה מפני בוזזים. השוטרים הגיעו ודבר ראשון אזקו את בעלי החנות (השחורים)".

מיסגור כ"ביזה" הוא דוגמא לאופן שבו התקשורת 'מחנכת' אותנו לחשוב על כלכלה, פשע ועונש, בדרך שאיננו מרגישים בה ובלי שנהיה מודעים לכך. לדוגמה ההבדל בין "ביזה" ל"לקיחת שלל" שהיא ביזה צבאית מאורגנת. גניבה מחנויות ע"י אנשים מהמעמדות הנמוכים נקראת "ביזה", ולעומת זאת, "ביזה שלטונית", גניבת מאות מיליארדי דולרים ע"י אנשים מהעשירון העליון בחסות ממשלתית, בסיוע ובניצוח פוליטיקאים מושחתים אינה מכונה "ביזה", אלא מדיניות ממשלתית, או תוכנית חילוץ ממשבר הקורונה.

מיסגור כ"ביזה" הוא דוגמא לאופן שבו התקשורת 'מחנכת' אותנו לחשוב על כלכלה, פשע ועונש. גניבה מחנויות ע"י המעמדות הנמוכים נקראת "ביזה". לעומתה, גניבת סכומי עתק ע"י העשירון העליון בחסות ממשלתית נקראת מדיניות

עולם כזה מורה כי אנו חיים בעידן של '1984', בעולם אורווליאני, בו מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בערות היא כוח, והמציאות משוכתבת לפי צורכי השלטון.

דפנה מאור במאמר מבריק בדה-מרקר מתארת את הביזה השלטונית:

"…הביזה בארה"ב, האלימות הנרחבת והשוד מתרחשים כבר דורות. רובם בחסות החוק, חלקם חורגים ממנו. עוצמתם והיקפם עולים מאות מונים, אולי מיליוני מונים, על הנזק הכלכלי שנגרם על ידי הפורעים במהומות בשבוע האחרון.

ארה"ב הולכת ונשלטת יותר ויותר על ידי בעלי הממון, מנהלי ובעלי תאגידים. כשפורטים לפרוטות את הפלוטוקרטיה – שלטון העשירים – קשה שלא לקרוא לה קלפטוקרטיה – שלטון הגנבים. הראיות לכך מצטברות זמן רב. שלטון זה מוכשר על ידי בית המשפט העליון, על ידי בתי משפט בכל מקום, על ידי מחוקקים מקומיים ופדרליים שנבחרים בעזרת כספם של בעלי האינטרסים.

כמעט 3 טריליון דולר אישר הקונגרס בתמריצים לכלכלה האמריקאית בעקבות המשבר הכלכלי הנורא. כמה מהכסף הזה ראו האנשים שיוצאים עתה לרחובות למחות בזעם? 82% מהטבות מס בסך 90 מיליארד דולר הלכו למיליונרים. הסיוע לעסקים קטנים מימן תאגידים גדולים, ורוב העסקים הקטנים בארה"ב לא קיבלו כלום.

העברת הכסף הגדולה ביותר מעניים לעשירים מתבצעת באמצעות מכונה משומנת היטב של הדפסת כסף שמפעיל הבנק הפדרלי. הבנק רוכש אגרות חוב ותעודות סל בטריליוני דולרים, ובכך מממן תאגידים ומשקיעים.

בזמן שבוושינגטון עולה אש מול הבית הלבן, הבורסות בוול סטריט מזנקות, מכיוון שהבנק המרכזי נותן להן חסות. הדפסת הכסף מעניקה מימון בחינם לבעלי ההון, מאפשרת לתאגידים לנפח את מחירי המניות שלהם, וכמעט ואינה תומכת בתעסוקה ובהעלאת רמת החיים לכלל הציבור האמריקאי. בה בעת, הריבית האפסית מונעת מעובדים ומשפחות שאינן בעלות הון ויכולת להשקיע בהשקעות ספקולטיביות ומסוכנות לחסוך לפנסיה. כך, דורות שלמים של אמריקאים מועדים לעוני".

כדי להבין את השיטה, את התיכנות הסמוי הפועל כאן, צריך לראות כיצד המילה "ביזה" כמעט אף פעם לא משמשת לתיאור הגזל שמתרחש בהיקף גדול בהרבה מגניבה מחנויות, והפך למדיניות השגרתית של ממשלות ישראל וארה"ב. אם נסתכל על "ביזה" כגניבה, כגזל, אז לא חסרות דוגמאות לביזה שלטונית בקנה מידה עצום, שאנו לא מכנים אותה כך, ולעיתים רחוקות ממסגרים אותה כ"ביזה".

בימים אלו בהם עשרות אלפי עצמאים ועסקים קטנים איבדו את רכושם ומטה לחמם, ומשוועים לסיוע לנוכח סכנה ממשית לקריסה כלכלית. בעוד שהממשלה מתקשה לספק להם פתרונות, אותה הממשלה מחלקת מיליארדים למקורבים ולחזקים במגזר העסקי, לכאורה כחלק מהתמודדות עם המשבר הכלכלי.

עשרות אלפי עצמאים ועסקים קטנים משוועים לסיוע שימנע את קריסתם. בעוד שהממשלה מתקשה לספק להם פתרונות, היא מחלקת מיליארדים לבעלי ההון במגזר העסקי, לכאורה כחלק מהתמודדות עם המשבר הכלכלי

בזמן שהממשלה מתקמצנת על תשלומים למערכת החינוך ולגנים הפרטיים, גם במחיר סגירת הגנים והותרת פעוטות בבתיהם, בזמן שהממשלה לא מוצאת כ-600 מיליון שקל לממן לימודים בחופש הגדול או מסגרת חינוכית מלאה לגיל הרך, אותה הממשלה מסכימה להזרים כ-6 מיליארד שקל לרשתות האופנה והמסחר כמו פוקס, קסטרו, המשביר, אופטיקה, ואחרים. וזאת בצורת מענק של 10,000 שקל עבור כל עובד שיוחזר מחל"ת לעבודה בשכר מינימום (5,300 שקל), מבלי שהמעסיקים יידרשו להתחייב למשך ההעסקה של העובדים המוחזרים או לעצירת תשלומים ודיווידנדים לבעלי העניין באותה תקופה.

בזמן שלמעלה ממיליון אנשים בישראל מוצאים עצמם כעובדים שיצאו לחל"ת ולא יודעים מה יקרה איתם, הממשלה החליטה לממן בכ-300 מיליון שקל הקמת צינור גז שיחבר בין אשדוד לאשקלון, שישרת את מונופול הגז הגדול בישראל.

אבי בר-אלי במאמר מעולה בדה-מרקר מתאר היטב את הביזה השלטונית, ומשווה:

"בין אלימות ממסדית כלכלית שמכתיבה כללי יום-יום פוגעניים ('השיטה') – לבין אלימות ספונטנית מתפרצת שמבקשת לשבור את הכללים האלה. זאת, כשמעל לא מרחפת השאלה 'מי הפר את החוזה בין המדינה לאזרח', אלא את מי החוזה הזה משרת. והשאלה הזאת רק מתחדדת ומחריפה בעת משבר שמצמיד לאי-שוויון הכלכלי תג מחיר בריאותי".

ובהמשך: "האין זו אלימות לחייב ציבור שנאנק תחת קשיי השעה לממן תעסוקה פיקטיבית ופנסיות תקציביות שרירותיות? האין זו אלימות כלכלית לחייב 1.1 מיליון ישראלים מפוטרים או מחו"לתים לממן 357 ג'ובים חדשים ומיותרים במשרדי ממשלה חדשים ומיותרים? האין זו אלימות למנף את החיסכון ארוך הטווח שלהם [של אזרחי ישראל] כדי לממן הרפתקאות גז בים הצפוני, או לרוקן את כיסיהם השבויים בבידוד באמצעות ייקור סל הקניות בסופרמרקטים המקוונים, או לנצל את חוסר הקשב שלהם כדי להעלות מכס על יבוא מתחרה למונופולים או לקרטלים מקומיים?

מניין צמח הרעיון ההזוי הזה לקחת את אלה שמטה לחמם נשבר בגלל הקורונה – ולקנוס אותם כדי לממן תעסוקה פיקטיבית משיקולים פוליטיים, לכסות בורות פיננסיים, או כדי לממן תאווה חזירית?".

ארה"ב בהנהגת טראמפ ובשיתוף הפעולה בין ההון לשלטון מובילה את הביזה השלטונית המאורגנת שיש לה השפעה עצומה בעולם האמיתי. בזמן שכחצי מיליארד אנשים ברחבי העולם עלולים להיזרק לעוני, רשת החדשות CNBC מדווחת כי הונם של מיליארדרים של אמריקה עלה בכ-434 מיליארד דולר במהלך הסגר בארה"ב בין אמצע מרץ לאמצע מאי.

וזה לא נגמר, הביזה השלטונית בארה"ב עולה עכשיו מדרגה. הנשיא טראמפ מציע קיצוץ חדש במס רווחי הון שיעזור בעיקר למשקיעים מהעשירונים העליונים.

אבל אנחנו לא קוראים לביזה השלטונית  הזו "ביזה" מכיוון שהיא נעשית בשקט בבנייני משרדים מפוארים בירושלים ובתל-אביב.

בזמן שכחצי מיליארד אנשים ברחבי העולם עלולים להיזרק לעוני, רשת החדשות CNBC מדווחת כי הון המיליארדרים באמריקה עלה בכ-434 מיליארד דולר במהלך הסגר בארה"ב בין אמצע מרץ לאמצע מאי

אנחנו לא קוראים לביזה השלטונית "ביזה" מכיוון שהבוזזים לבושים יפה בחליפות, מופיעים בטלוויזיה ומסבירים שזה לטובת כולנו, שהעושר שמועבר אליהם יחלחל מלמעלה למטה (Trickle down).

אנחנו לא קוראים לביזה השלטונית "ביזה" מכיוון שהבוזזים מקושרים ותורמים בזמן שהם בוזזים וגונבים את כל מה שאפשר, את כל מה שלא ממוסמר לרצפה.

אנחנו לא קוראים לביזה השלטונית "ביזה", אבל אנחנו צריכים לקרוא לזה "ביזה" מכיוון שזו ביזה המפרקת את המרקם החברתי של המדינה שלנו, עושה שמות בכלכלה שלנו, וזורקת את החברה שלנו לכאוס.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.