גם אמש התקבץ הגרעין הקשה של מפגיני פתח תקווה בכיכר גורן. מדי פעם הפייסבוק מקפיץ לי תמונות מההפגנות הקודמות. רואים בהן את השלטים נגד נתניהו, נגד מנדלבליט, נגד המושחתים, בעד ועדת החקירה לצוללות. אפשר בקלות להסתכל על התמונות הללו ולחשוב – רגע, האם משהו השתנה פה לטובה ב-3 השנים האלה? או שה"כלבים נובחים והשיירה עוברת?"

מדי פעם הפייסבוק מקפיץ לי תמונות מההפגנות הקודמות בכיכר גורן. אפשר בקלות לחשוב – רגע, האם משהו השתנה פה לטובה ב-3 השנים האלה? או שה"כלבים נובחים והשיירה עוברת?"

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

האמת הקשה היא שהשיירה אכן ממשיכה לנסוע. אבל למחאות יש בכל זאת השפעה.

האמת היא – ואת זה אנחנו יודעים היום בוודאות מוחלטת, אחרי שלושה סבבי בחירות – שלמרות שלא רבים יוצאים לרחובות, מליונים תומכים במחאות, מליונים שותפים לדעת המפגינים, ומליונים מייחלים ליום שבו השחיתות הנוראה, הסיאוב, הריקבון שנתניהו ותומכיו השליטו כאן בעשורים האחרונים – שכל זה ישתנה. שהמדינה והחברה יעברו תיקון גדול ועמוק, שהאורוות ינוקו, שסדרי השלטון, הדמוקרטיה, והקשר בין האזרחים למוסדות שאמורים לייצג אותם – כל אלה ישתנו באופן רדיקלי.

אפשר לחשוב על משטר נתניהו כמו על שולחן. שולחן עם שלוש רגליים – השחתה, הפחדה והשתקה.

ההשחתה

ההשחתה היא כמובן כל מה שנפרש בתיקי 1000, 2000, 3000 ו-4000.

אבל ההשחתה היא גם מה שמנדלבליט הוציא מכתב האישום, ההשחתה היא גם התיקים שמנדלבליט סגר לשרה נתניהו, וההשחתה היא גם התיקים שהוא נמנע מלפתוח בפרשת הצוללות ובפרשת המניות. מי שקורא את העתירה החשובה שהגישה התנועה לאיכות השלטון השבוע יכול להתרשם מעומק הפעילות הפלילית-לכאורה של נתניהו. 30,000 רגל של שחיתות. עסקאות סיבוביות עם בן דודו, ש"מלווה" לו 600 אלף דולר, שהופכים אחרי כמה שנים ל-4 מליון דולר, במין הוקוס פוקוס כזה, של החלטות על רכש צוללות וכלי שיט במליארדים רבים. החלטות שנתניהו מקבל בדרכים אפלות, עקלקלות, שעד היום לא ניתן להן שום הסבר לא פלילי.

אבל ההשחתה היא גם מה שמנדלבליט הוציא מכתב האישום, ההשחתה היא גם התיקים שמנדלבליט סגר לשרה נתניהו, וההשחתה היא גם התיקים שהוא נמנע מלפתוח בפרשת הצוללות ובפרשת המניות

אבל ההשחתה היא לא רק מעשיו של נתניהו כאדם בודד, ואפילו לא של החבורה המושחתת, לכאורה, שבה הוא הקיף את עצמו, שחלקם הפכו עדי מדינה, חלקם עומדים בפני משפט, וחלקם כנראה ממשיכים לפעול גם כיום.

ההשחתה היא השחתה כלל-מערכתית. ההשחתה היא הסירוס המכוון מלמעלה, "רוח המפקד" השחורה הנושבת מבלפור ומלשכת ראש הממשלה, שמעבירה מסרים גלויים וסמויים לכל בעלי התפקידים – שבו בשקט, אל תשאלו שאלות ואל תפריעו, גם אם נראה לכם שנעשים מעשים לא תקינים. למה לכם? עדיף לכם לשתוק!

עבדתי יותר מ-20 שנה במשרד החוץ ובמשרד ראש הממשלה. כסגן ראש המועצה לבטחון לאומי. הייתי כמעט כל יום במה שנקרא "האקווריום", קודש-הקודשים של הממלכתיות הישראלית, המכיל את לשכת ראשי הממשלה ועוזריהם הכי בכירים, ואת החדר שבו מתקיימים דיוני הקבינט המדיני-בטחוני. אדם לא יכול להיכנס לשם בלי להרגיש את כובד האחריות, את העוצמה, את חרדת הקודש של קבלת החלטות גורליות לחיי האומה. המקום הזה חייב להיות נקי מכל שחיתות, מכל סיאוב, מכל אינטרסים אישיים, משפטיים או חס וחלילה פיננסיים של המחליטים. אמנם הזיהום הנורא של השחיתות התנחל שם עוד לפני ימי נתניהו, אבל בימיו הוא התפשט והתפשט, והוא ממשיך להתפשט גם עכשיו.

בימים האלה מלאו 24 שנים ליום שבו נבחר נתניהו לראשונה. תחשבו על זה – 24 שנים. דור שלם. יש סטודנטים, סטודנטיות, אנשי צבא, בעלי עסקים, שכירים ושכירות, עובדי ועובדות מדינה, שכבה שלמה בעם ישראל שמיום לידתה מכירה רוב הזמן רק מציאות שלטונית אחת – נתניהו בבלפור.

עבדתי יותר מ-20 שנה במשרד החוץ ובמשרד רה"מ. כסגן ראש המועצה לבטחון לאומי. הייתי כמעט כל יום ב"האקווריום", קודש-הקודשים של הממלכתיות הישראלית. אדם לא יכול להיכנס לשם בלי להרגיש את כובד האחריות

מערכות שלטוניות גדולות לא משתנות ביום אחד. גם לא בשנה. אבל ב-24 שנים? ועוד איך. משרד החוץ של 2020 שונה מאוד ממשרד החוץ של 1996. גם משרד ראש הממשלה, גם משרד החינוך, וכן, למרבה הדאגה גם צה"ל ומשרד הבטחון. מה שהיה אסור בתכלית האיסור? הפך למותר. במקום שבו היו קווים אדומים, הם טושטשו, במקום שבו היה ברור מה מצופה מעובדי מדינה – להיות מקצוענים, לעשות את עבודתם ללא מורא וללא משוא פנים, להתרחק מפוליטיקה – ברור היום שהמבחן המכריע הוא בכלל לא מבחן המקצוענות אלא מבחן הנאמנות. ולא, לא הנאמנות למדינה או לשירות המדינה, אלא הנאמנות האישית לנתניהו, או הנאמנות לשר או לשרה זה או אחרת.

היועצים המשפטיים, שבעבר היו מנסחים חוות דעת על פי החוק והצורך המקצועי, רועדים היום מפחד, שלא יסמנו אותם כ"אויבי העם" או כ"דיפ סטייט". איילת שקד ניסתה להעביר חוק שהיה נותן לשרים יכולת למנות יועצים משפטיים כ"מישרות-אמון", כנראה אותו "אמון" שהיא בנתה עם אפי נווה בוועדה למינוי שופטים.

צריך להבין שנתניהו לא היה יכול להשחית את משרד התקשורת, חיים כץ לא היה יכול להשחית את ועדת הרווחה של הכנסת, אריה דרעי לא היה יכול להשחית את משרד הפנים, ולהמשיך לבצע עבירות-לכאורה – בלי "רוח המפקד" הזו, בלי השחיקה ההולכת ונמשכת של הנורמות השלטוניות, בלי הפריצה של עוד ועוד מחסומים של נורמות, של אתיקה מקצועית, ושל חוק.

ההשחתה הזו, המערכתית, הכוללת, המתמשכת – היא היא מורשת נתניהו.

מערכות שלטוניות גדולות לא משתנות ביום אחד. גם לא בשנה. אבל ב-24 שנים? ועוד איך. משרד החוץ 2020 שונה מאוד ממשרד החוץ 1996. גם משרד רה"מ, גם משרד החינוך, וכן, למרבה הדאגה גם צה"ל ומשרד הבטחון

ההפחדה

הרגל השנייה של משטר השחיתות היא רגל ההפחדה – נתניהו עוסק בהפחדה כל הזמן, וההפחדה הזו עובדת. היא הביאה אותו לשלטון בפעם הראשונה, ובכל הפעמים שאחריה. היא גם מחזיקה אותו בשלטון. הוא מפעיל טקטיקות הפחדה מול כלל הציבור, בעבר עם ניפוח מלאכותי של איומים בטחוניים אמיתיים כמו האיום האיראני או הפלסטיני, ובחודשים האחרונים הוא מנצל את מגיפת הקורונה כדי להלך אימים ולהעביר תקנות שעת חירום דרקוניות, ואז להפוך אותן לחוקים אנטי דמוקרטיים.

ושוב, את ההפחדה הוא מפנה לא רק אל הציבור הרחב, אלא גם כלפי מערכות השלטון, החוק והדמוקרטיה. כלפי מערכת המשפט, כלפי המשטרה, כלפי עובדי המדינה – וזה עובד. זה מחלחל, זה משפיע.

ההשתקה

הרגל השלישית של משטר השחיתות היא רגל ההשתקה – נתניהו ותומכיו פועלים כל הזמן כדי להשתיק את המתנגדים והמבקרים, כדי למנוע את חשיפת העובדות על מעשיהם, וכדי לייצר שיח ציבורי רעיל, רועש, אלים ומבלבל. נתניהו לא המציא את השיטות האלה. מי שמתמחה בהן הוא נשיא רוסיה פוטין, ויש לו תלמידים חרוצים בכל העולם, כולל בטורקיה ובהונגריה, אבל גם בדמוקרטיות המפוארות ביותר, בריטניה וארה"ב. הדמוקרטיה הישראלית צעירה ושברירית. אין לנו מורשת עתיקה ומוסדות חזקים כמו הפרלמנט הבריטי, ולכן קל הרבה יותר לחבל בה.

הרגל השלישית של משטר השחיתות היא רגל ההשתקה – נתניהו ותומכיו פועלים כל הזמן כדי להשתיק את המתנגדים והמבקרים, כדי למנוע את חשיפת העובדות על מעשיהם, וכדי לייצר שיח ציבורי רעיל, רועש, אלים ומבלבל

כדי להשתיק את הביקורת הוחלף מבקר המדינה בסוג מיוחד של בובה על חוט. כדי להשתיק את הביקורת 'אולפו' כלי התקשורת להימנע מסיקור אמין של נתניהו ולהטות אותו בכיוונים הרצויים לו. מליארדים הועברו מיד ליד, וכמובן גם מהכיס של כולנו, כדי לשנות מהיסוד את מפת האחזקות בתקשורת, וליצור מצב שבו אין כמעט כלי תקשורת עצמאיים או עיתונאים ביקורתיים, ואלה שעוד נותרו פועלים תחת לחץ מתמשך, גם כלכלי וגם תודעתי.

וגם כאן, האפקט הגרוע והעמוק ביותר הוא הצנזורה העצמית. כולנו זוכרים את הבריון השכונתי, זה שבא אליך במגרש כדורגל ומסלק אותך, או דורש שתפנה לו מקום בתור, וכשאת/ה מנסה להתנגד/ת אומר "בואנה, שקול מילים!".

גם בשירות המדינה, גם בתקשורת, גם ברשתות החברתיות, וכן, אפילו בשיחות סלון ובין חברים ומכרים – הישראלים תחת משטר נתניהו כבר "שוקלים מילים". ההשתקה עובדת.

אחרי 24 שנים שרובן תחת נתניהו, הדמוקרטיה הישראלית במשבר, והחברה הישראלית בטראומה. עידן נתניהו התחיל עם הטראומה הנוראה של רצח רבין, שממנה לא התאוששנו, והוא הגיע לשלב של טראומה מתמשכת וקריסת-מערכות שלטונית. שלוש מערכות הבחירות, ובפרט הבגידה הנוראה של גנץ ואשכנזי, ובעקבותיהם פרץ ושמולי, החריבו את אמון הציבור בפוליטיקה ובדמוקרטיה. מליון וחצי מצביעים חשים שקולם נשדד מהם, והועבר לצד השני. הם מסתכלים ימינה ושמאלה, למעלה ולמטה ואומרים לעצמם – מה יהיה? מאין יבוא עזרנו?

הוא יבוא רק מלמטה, מן הציבור עצמו, שבמקום שלוש הרגליים של משטר נתניהו צריך להעמיד שלוש רגליים של אלטרנטיבה אזרחית ושלטונית חדשה. עם סטנדרטים אחרים, שתהיה מחויבת באמת לציבור, לאינטרס הציבורי, שתתן לנו האזרחים כוח אמיתי לעצב את עתידנו, כך שכולנו נוכל לתת בה אמון.

שלוש מערכות הבחירות, ובפרט הבגידה הנוראה של גנץ ואשכנזי, ובעקבותיהם פרץ ושמולי, החריבו את אמון הציבור בפוליטיקה ובדמוקרטיה. מליון וחצי מצביעים חשים שקולם נשדד מהם, והועבר לצד השני

מול ההשחתה – צריך להעמיד יושרה. שקיפות. הוגנות. יש בישראל עדיין איים שבהם הערכים האלה קיימים. אפילו בכנסת, ובוודאי בשירות המדינה, במערכות החינוך, במגזר השלישי והעסקי, בקרב הדורות הצעירים, יש רבים רבים שעבורם למילים הללו יש משמעות. יש להבליט אותם, להעצים אותם, להתגאות בהם. להעמיד מודלים חיוביים מול הדמויות האפלות שהשתלטו על מערכות חיינו.

מהפוליטיקאים, ממשרתי הציבור ומכל בעל תפקיד בחברה ממשלתית או ציבורית צריך לדרוש סטנדרטים גבוהים – שיגישו הצהרת הון שקופה לציבור. שיגישו הצהרת ניגוד עניינים מלאה וגלויה (השבוע הרשות השופטת התחייבה לזה – מצויין, טוב מאוחר מאשר לעולם לא, אבל מה עם כל השאר? מה עם השרים? מה עם חברי הכנסת?), שיחשפו את לוח הזמנים שלהם לציבור. כן, אור השמש, זו התשובה להשחתה.

מול  ההפחדה – צריך לגלות אומץ. אומץ לב אזרחי. מה שלמרבה הצער לא מעט מהגנרלים שלנו, והדוגמה הבולטת היא גנץ ואשכנזי, נכשלו ונכשלים בו. אבל גם עובדי משרד ראש הממשלה שיודעים על עבירות ישנות יותר ופחות ושותקים, או בנקאים שיודעים על הלוואות-עתק ועסקאות אפלות מול טייקונים, שידעו על מתווה הגז המושחת, שיודעים כיום על עבירות שחיתות ציבורית שמתבצעות – אתם צריכים לעשות את הדבר הנכון, אתם צריכים להיות אמיצים. למען הדור הזה ולמען הדורות הבאים. זה קשה, זה מפחיד, זה כרוך במחירים משמעותיים – אבל זה צו השעה. והציבור צריך לחבק כל אחד ואחת כזו.

ומול ההשתקה? – מול ההשתקה לכל אחד מאיתנו יש תפקיד – אנחנו פשוט צריכים לפתוח את הפה! אנחנו צריכים לדבר, גם אם יש כאלה שמפחדים. אנחנו צריכים לעודד אחד את השני. מי שחושב שהוא לבד, צריך לדעת שיש ציבור עצום שחושב כמוהו ויתן לו גיבוי.

לכן ההפגנות בפתח תקווה, ומול בלפור, ובכל מקום בארץ הן כל כך חשובות. לכן תת אלוף (בדימוס) אמיר השכל, שהוביל את מחאת היחידים בשלוש השנים האחרונות ומוביל את מחאת הכסאות מול בלפור כבר עשרה ימים ברצף – הוא גיבור ישראל, לא פחות מזה.

לכן ההפגנות בפ"ת ומול בלפור, ובכל מקום בארץ הן כה חשובות. לכן תא"ל (בדימוס) אמיר השכל, שהוביל את מחאת היחידים ב-3 השנים האחרונות ומוביל את מחאת הכסאות מול בלפור כבר 10 ימים ברצף – הוא גיבור ישראל

בדיוק לפני 24 שנים, באמצע הלילה שאחריו עלה נתניהו לשלטון על חודם של שלושים אלף קולות, כמה שעות לפני פתיחת הקלפיות, נסעתי עם מי שהיה אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה מתל אביב לירושלים. התחושה שלי היתה רעה. אמרתי לו: "מחר נתניהו הולך לנצח. והניצחון הזה יהיה מכה לדמוקרטיה".

נתניהו מכה את הדמוקרטיה בשיטתיות, כבר שנות דור. אסור לתת לו לקבור אותה. יש לישראלים את הכוח האזרחי לעשות זאת. זה בידיים שלנו.

*מוקדש לפרופסור זאב שטרנהל ז"ל, שנפטר הלילה. מי שהיה וימשיך להיות האורים והתומים של הלוחמים בפשיזם ובטוטליריות. הדברים מבוססים על נאום שנישא בכיכר גורן בפתח תקווה. 

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית