הכל יהיה לכאורה חוקי

רוזה פארקס על אוטובוס מונטגומרי, 21 בדצמבר 1953, ביום שבו בוטלה ההפרדה בין לבנים ושחורים באוטובוסים (צילום: UPI)
UPI
רוזה פארקס על אוטובוס מונטגומרי, 21 בדצמבר 1953, ביום שבו בוטלה ההפרדה בין לבנים ושחורים באוטובוסים

פשיזם איננו נולד ביום אחד, חופש הביטוי אינו נעלם ביום אחד, התקשורת אינה מוגבלת ביום אחד ומדינה לא הופכת ממדינה דמוקרטית למדינה בלתי דמוקרטית בין לילה, מדובר בתהליך בן מספר שלבים:

תחילה מפחידים את ההמון עד מוות מפני אויבים חיצוניים הקמים עלינו להשמידנו ולאחר שהפחד ניטע בלבבות כובשים את לבבות ההמון בדברי חלקות על פתרונות הקסם שיש להם למלחמה באותם אויבים חיצוניים ונוטעים את האמונה שרק הם יודעים כיצד לעשות זאת – איראן היתה האויב עליו לא הפסיק נתניהו לדבר ואת שלב הההפחדה ביצע נתניהו בהצלחה מרובה.

פשיזם לא נולד ביום אחד, חופש הביטוי אינו נעלם ביום אחד, התקשורת אינה מוגבלת ביום אחד ומדינה לא הופכת ממדינה דמוקרטית למדינה לא דמוקרטית בן לילה, מדובר בתהליך

בשלב הבא מסמנים את האויבים הפנימיים, האויבים מבית, אלה שלכאורה בגללם קשה להילחם באויב החיצוני, אלה שהם משכילים, אלה שמרוויחים הרבה כסף, אלה שהם אליטות, אלה שצריך להיפטר מהם כי הם לא מבינים את "העם", הם לא חלק "מהעם" ובכלל הם אשמים בכל הצרות של העניים והמסכנים. המילה השכלה והמילה נאורות הופכות להיות לקללות איומות.

האופן בו משסים חלקים מן העם בחלקים אחרים אינו משאיר ספק לגבי איזה חלק בעם הוא האויב הפנימי. יש צד אחד במפה הפוליטית המסומן כאויב, צד אחד הסופג קיתונות של שנאה והסתה, צד אחד שבאופן קבוע מעוותים את דבריו כך שיראה כאילו הוא מתנשא – נתניהו הפך את המילה שמאלני למילה נרדפת לבוגד.

אל הדה-לגיטימציה של השמאל התווספה המלחמה בתקשורת. התקשורת, כמו השמאל, סומנה כאויב אישי של נתניהו, כמי שמנסים להפילו בדרכים לא כשרות – כמי שמשתפת פעולה עם השמאל להפלתו.

את השלב השני, הפרד ומשול, מחיקת כל מה שנראה כאליטות ישנות, ריסוק השמאל, ביצע נתניהו בהתמדה רבה ובהצלחה רבה לאורך כל שנות כהונתו, כאשר השלב האחרון התבצע לאחר הבחירות ובחסות הקורונה, שאף היא שימשה כגורם הפחדה. כך פורקה כחול לבן, ולמעשה סללה את הדרך לנתניהו להעביר כל חוק וכל תקנה בהם יחפוץ. הפטור ממס שקיבל בימים אלה הוא דוגמא לכך. הצבעת חילונים גמורים כמו מיקי חיימוביץ' נגד תחבורה ציבורית בשבת היא דוגמא לכך.

בשלב הבא מסמנים את האויבים מבית, אלה שלכאורה בגללם קשה להילחם באויב החיצוני, המשכילים, שמרוויחים הרבה, האליטות, אלה שצריך להיפטר מהם כי לא מבינים את "העם"

בשלב השלישי, מתחילים לבצע חקיקה, שמחד גיסא תילחם באויב מבית, שהרי ללא המלחמה באויב הפנימי לא נצליח להילחם באויב החיצוני, ומאידך גיסא תיטע בלבבות ההמון אהבה והזדהות למולדת ולסמליה.

בין לבין מסמנים את האויב הפנימי כמשתף הפעולה של האויב החיצוני. תהליך החקיקה נועד לתת גושפנקה חוקית לפעולות בלתי חוקיות. כאשר גם החקיקה נחלקת לשלושה סוגי חוקים: חוקי הסתרה, חוקי הפרדה וחוקי גאווה.

בשלב הראשון מחוקקים חוקי הסתרה – חוקים שנועדו מחד גיסא להסתיר מפני האזרחים ומפני העולם את הפשעים שמבצע השלטון ומאידך גיסא – להשלים את השלב השני של רדיפת האויבים מבית, סימון הבוגדים.

העובדה שממשלת ישראל איננה מרשה לספר על מה שקורה בשטחים, ולא רק שאיננה מרשה לספר אלא שהיא רודפת את מי שהיה שם ושילם בגופו ובנפשו ורוצה לספר – כמו את חברי ארגון שוברים שתיקה – מראה עד כמה שלטון, כל שלטון, נחוש להסתיר את העוולות שהוא מבצע.

כך למשל יש לא מעט עדויות לכך שמרבית אזרחי גרמניה לא ידעו על מכונת ההשמדה הנאצית, גם לא בני משפחה של מי שהיו אחראים ישירים להשמדה. וגם אצלנו השלטון רוצה שהאזרחים ימשיכו בחייהם הנוחים מבלי לדעת מה קורה מעבר לגדר. ספרי הלימוד בישראל אינם מזכירים את הכיבוש או את הפלסטינים, ולרוב אזרחי מדינת ישראל אין מושג מה מתרחש בשטחים. והאמת, מי רוצה לדעת שמיליונים נמצאים בסגר? מי רוצה לדעת ששוטרים צבאיים השפילו והתעללו מינית בנשים במחסום? – השלטון רק רוצה שנדע שהוא נלחם במחבלים – כל ילדה בת תשע עם מספריים היא מחבלת שדינה מוות.

בשלב השלישי, מתחילים לבצע חקיקה, שמחד תילחם באויב מבית (אחרת לא נצליח להילחם באויב החיצוני) ומאידך תיטע בלבבות ההמון אהבה והזדהות למולדת ולסמליה

בשלב השני מחוקקים חוקי הפרדה. חוק ההסדרה שרק לאחרונה נפסל בידי בג"ץ, חוק הלאום, חוק המואזין – הם חוקי גזע לכל דבר ועניין. חוקים, שכשמערכת המשפט תשפוט לאורם, היא תגשים הלכה למעשה את משטר האפרטהייד.

השופט משה דרורי פסק פסיקה נחשונית תוך שימוש בחוק הלאום, חוק שעתירות רבות נגד חוקתיותו עדיין תלויות ועומדות בפני בג"ץ, פסיקה שנותנת לו פרשנות המאפשרת פסיקת פיצויים לנפגעי פיגועים (רק אם הם יהודים). זו פסיקה המראה מה קורה כשמערכת משפט מצייתת באופן עיוור לחוקים בלתי חוקתיים ופוסקת לאורם. ופסיקה כזו שבה יהודים ופלשתינים אינם שווים בפני החוק היא עניין יומיומי בישראל – וזה ילך ויגבר אם אכן ישראל תבצע סיפוח.

בשלב השלישי מחוקקים חוקי גאווה – חוקי גאווה נועדו לרתום את כל המערכת החברתית לטובת השלטון הלאומני – בין אם על ידי חינוך ובין אם על ידי תרבות. אלה לכאורה חוקים קלים, לא חלילה חוקי יסוד כמו חוק הלאום, אלא חוקים שכל מי שגאוות המולדת בליבו והוא איננו שייך חלילה למחנה הבוגדני יסכים להם בשמחה.

כזה הוא החוק שהקנה לשרת התרבות את הסמכות לאכוף את חוק החרם ואת חוק הנכבה על ידי שלילת תקציבים ממוסדות תרבות ש"חותרים תחת המולדת", חוק שנפסל בידי בג"ץ.

כאלה הם החוקים שהופכים את מערכת החינוך הליברלית למוסד דת ברוח מפלגת הבית היהודי. אט אט, צעד אחר צעד, עקב בצד אגודל יהיו בתי ספר שלא רק יערכו מסעות סליחות בחודש תשרי אלא יבדקו את טיב המזון שהילד אוכל בבית הספר. אם זה קורה בצבא, אין סיבה שזה לא יקרה בבתי הספר.

אט אט נתרגל לכך שהנשים יושבות מאחור, שלערבים אסור לדבר בשפה הערבית ושעדיף להם לשבת באוטובוס מאחור. מבלי שנרגיש לא רק שימשיך מסע הדה לגיטימציה לשמאל, אלא שכבר לא יסתפקו בהסתה אלא היא תהפוך לרדיפה בוטה שלהם. רדיפה שתיתן לגיטימציה לעצור אותם ללא משפט ולהשליך אותם לכלא כדי שהם לא יפגעו במולדת.

נתרגל שהנשים יושבות מאחור, שלערבים אסור לדבר בערבית ושעדיף שיישבו באוטובוס מאחור. מסע הדה-לגיטימציה לשמאל יימשך, אלא שלא יסתפקו בהסתה. היא תהפוך לרדיפה והם ייעצרו ויושלכו לכלא

דברי נתניהו על כך שעל העיתונאי רביב דרוקר להיכלא רק כי עשה עבודה עיתונאית המאפיינת מדינה דמוקרטית, מראים שהרעיון כבר עלה. ואם הוא עלה הוא גם ייושם. הקרקע כבר הוכשרה, ועוד מעט קט ומקומו הטבעי של דרוקר יהיה בכלא.

הדרך ממשטר דמוקרטי למשטר פשיסטי לעולם עוברת דרך מערכת המשפט, דרך חקיקת חוקים ודרך הענקת סמכויות שליטה נרחבות למי שברור שיעשה בהן שימוש לרעה. בגרמניה של היטלר הכל עבר דרך מערכת החוק. לא בכדי השלטון הנאצי הצמיח דיונים בשאלת חובת הציות לחוק.

ומי שסבור שזה ייעצר בחקיקה הוא תמים. יהיה יישום נרחב של כל מה שהחוק אומר. כל בעיה שהשלטון ייתקל בה תזדקק לפתרון, והפתרונות יהיו כאלה שישרתו את השלטון ואת מטרותיו, ולכן בהכרח החקיקה תהיה חקיקה הפוגעת בזכויות האזרחים: יש קורונה? יהיו מעקבים של השב"כ אחר אזרחים. יש קורונה? בואו נעביר סמכויות חקיקה נרחבות לרשות המבצעת באמתלה של שעת חרום.

הכל יהיה לכאורה חוקי, עד שכבר אי אפשר יהיה לעתור נגד חוקי השלטון הפוגעים בזכויות. עד שהפגיעה בזכויות האדם תהיה חלק מזכויות השלטון. כל אלה כבר כאן. אנחנו עומדים כפסע מישראל הדמוקרטית לישראל לא דמוקרטית, או בעלת דמוקרטיה פורמלית.

מדינת ישראל בעשר שנות נתניהו עברה את כל השלבים כולם המתארים מעבר מדמוקרטיה למדינה לאומנית. לא דילגה על אף שלב. ואנחנו התרגלנו – התרגלנו להפחדה, להסתה, לחקיקה, לפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ולפגיעה בעקרון שלטון החוק.

הכל יהיה לכאורה חוקי, עד שכבר אי אפשר יהיה לעתור נגד חוקי השלטון הפוגעים בזכויות. עד שהפגיעה בזכויות האדם תהיה חלק מזכויות השלטון. כל אלה כבר כאן

שופטים מאויימים, ואם מישהו סבור שאין השפעה לאיומים אני מזמינה אותו לקרוא את פסיקת בג"ץ המכשירה כהונה של נאשם בפלילים בתפקיד ראש הממשלה. וכמו שאמר הפרופ' זאב שטרנהל, חתן פרס ישראל, שהלך השבוע לעולמו:

"הפשיזם הוא קודם כל לאומנות רדיקלית, מכונת מלחמה נגד מערכת הערכים של הליברליזם [..] תרבות השקר, הדמגוגיה, ההסתה נגד מתנגדים, סימון האויב מבפנים והלחץ על מוסדות התרבות להתיישר לפי המוכתב מטעם השלטון צוברים תאוצה. הקונפורמיזם ופולחן הקונצנזוס, הצנזורה העצמית, הפחדנות וההתרפסות כבר ישנם".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,219 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 6 באוגוסט 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הליכוד לא עומד בהסכמים - ממשלת האחדות על סף פיצוץ

לראשונה אי פעם, אין סדר יום לישיבת הממשלה ביום ראשון ● בכחול לבן משוכנעים שנתניהו רוצה לפרק את הממשלה ● סקר: הליכוד ממשיך לאבד מנדטים ● מידת ההתאמה של גנץ לראשות הממשלה בשפל ● סגר סופי השבוע בוטל ● החרדים לא יתמכו בהליכה לבחירות ● גלנט: לא בטוח שהכל יהיה מוכן לפתיחת שנת הלימודים ● המכון בנס ציונה קיבל אישור לניסוי בבני אדם בחיסון קורונה ● פייסבוק הסירה את הפוסט של פייגלין שהביע שמחה על האסון בביירות

עוד 29 עדכונים

אנחנו העולם

מתחת לחלק ניכר מן המחלוקות בחברה הישראלית עומד המתח בין "עם לבדד ישכון" לבין "ישראל בעמים כלב באיברים"; בין אלו הפתוחים לעולם ואלו המתכנסים פנימה; בין הבולמים השפעות חיצוניות לבין אלו המעלים על הנס את הקשר לעולם; בין הנייחים, לבין הניידים. זהו דיון ריק: אנחנו חלק מן העולם. נרצה או לא נרצה. העבר, ההווה והעתיד היהודים והישראלים כרוכים בעולם. כולנו ניידים, כולנו גלובליסטים.

מתחת לחלק ניכר מהמחלוקות בחברה הישראלית עומד המתח בין "עם לבדד ישכון" ל"ישראל בעמים כלב באיברים". זהו דיון ריק: אנחנו חלק מן העולם. נרצה או לא נרצה. כולנו ניידים, כולנו גלובליסטים

העובדה הזו בולטת אפילו בקרב קבוצות שמחויבות ביותר לאתוס פרטיקולרי יהודי מתבדל: החרדים והציונים הדתיים. הציבור החרדי נצמד לסגנון לבוש ששאול מאופנות שהיו מקובלות בקרב הציבור הלא יהודי במזרח אירופה של המאה ה-19. החרדים בחרו בלבוש הזה כדי לבדל עצמם מעולם מודרני שמאיים על ערכיהם, אך הלבוש הוא גם סימן מתמיד לקשר עם העולם ולהיסטוריה של העם היהודי בקרב האומות.

באופן דומה, גישה מרכזית בציונות הדתית העכשווית מסויגת מקשר הדוק מדי לאומות העולם, בשם ייחודו של עם ישראל. אך הציונות הדתית היא עצמה גישה אידיאולוגית חדשה שצמחה מתוך תגובה לרעיונות מודרניים של לאומיות וזכות ההגדרה העצמית.

יתר על כן, הנסיבות של העם היהודי מכתיבות קשר מתמיד לעולם. רוב ההיסטוריה היהודית התרחשה בגולה. כל מאמץ אמיתי להבין את ההיסטוריה שלנו מעוגן בתוך סיפור גדול יותר של אומות העולם, בייחוד באירופה, המזרח התיכון ובדורות האחרונים באמריקה.

גם כיום, כמחצית מבני עמנו חיים מחוץ לישראל ומצויים באינטראקציה מתמדת עם סביבה חומרית ורעיונית לא-יהודית. התנועה המתמדת של יהודים אלה (וגם של ישראלים) מכאן לשם, משמעה פתיחות מתמדת לעולם. ישראל – מדינת העם היהודי על פי חוק – חייבת להבין את העולם וללמוד ממנו אם היא חפצה להבין את חציו השני של העם היהודי.

גם כיום, כמחצית מבני עמנו חיים מחוץ לישראל ומצויים באינטראקציה מתמדת עם סביבה חומרית ורעיונית לא-יהודית. התנועה המתמדת של יהודים אלה (ושל ישראלים) מכאן לשם, משמעה פתיחות מתמדת לעולם

יתר על כן, יהודים לא-ישראלים מסייעים לנו באינספור דרכים ואף מתבקשים למלא כאן תפקידי הנהגה, כמו ההצעה להעניק את הנשיאות לאלברט איינשטיין ב-1952, או מינויו של סטנלי פישר לנגיד בנק ישראל ב-2005.

גם הביוגרפיות האישיות של ישראלים רבים משקפות מציאות זו: כך למשל, ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר בנט היו שניהם אזרחים אמריקנים בעברם.

ישראל גם נהנתה מן הקשר שלה לאומות העולם ומן היכולת של ההנהגה שלה להבין ולרתום שחקנים חשובים במערכת הבינלאומית להשגת יעדיה: מן ההצלחה הציונית לגייס את שתי המעצמות (העוינות אחת לשנייה) ארה"ב וברה"מ לתמוך בעצמאותה באו"ם ב-1947, ועד למהלכים המדיניים של שורת ממשלות ישראליות שהביאו לסיוע הכלכלי, המדיני והצבאי שארה"ב מגישה לישראל בעשורים האחרונים.

גם ההצלחה הכלכלית האדירה של "אומת הסטרט-אפ" תלויה כל כולה בקשר לעולם: בהכרת הטכנולוגיה, בפיתוחה ובייצוא שלה. כל זאת, דרך רשתות גלובליות של חינוך, כלכלה, וסחר בינלאומי.

בנסיבות אלה מוטב לוותר על היומרה להתבצר פנימה. יש לדחות על הסף רעיונות בדלניים כמו הימנעות מלשלוח את קציננו ללמוד במוסדות עילית בחו"ל משום  שהם חוזרים "עם רעיונות שלא מתאימים לייחודיות של מדינת ישראל".

האתגר, כפי שעמד ועומד בפני יהודים וישראלים כאחד, הוא עיצוב זהות המאזנת בין הייחודי לעולמי. זהות הממצה בצורה הטובה ביותר את השילוב בין השניים ולא דוחה מרחב אחד מפני השני.

בנסיבות אלה מוטב לוותר על היומרה להתבצר פנימה. יש לדחות על הסף רעיונות בדלניים כמו הימנעות מלשלוח את קציננו ללמוד במוסדות עילית בחו"ל משום שהם חוזרים "עם רעיונות שלא מתאימים לייחודיות שלנו"

האיזון היעיל הזה, הוא אחד מסודות ההצלחה של העם היהודי ושל מדינת ישראל. הפרתו משקפת אי הבנה של העבר, תפיסה מצומצמת של הווה, ועשויה להציב איום של ממש על העתיד היהודי והישראלי.

נדב תמיר שימש יועץ מדיני לנשיא וד"ר אהוד ערן שימש כעוזר היועץ המדיני לראש הממשלה. שניהם חברי ועד מנהל במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית.

ד"ר אהוד ערן הוא עמית נלווה במרכז לביטחון בינ"ל ושת"פ באוניברסיטת סטנפורד וחבר ועד מנהל במכון מיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ-אזורית

הדיפלומט לשעבר נדב תמיר הוא חבר בוועד המנהל של מיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. נדב שימש כיועץ המדיני לנשיא פרס, שירת בשגרירות וושינגטון ושימש כקונסול כללי למדינות ניו אינגלנד ובוסטון. כמו כן, הוא חבר בוועדת ההיגוי של יוזמת ז'נבה ומשמש כיו"ר מועצת הבוגרים של קרן ווקסנר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כמי שמצדד באופן כללי בגישת הכותבים המצדדת בפתיחות לעולם ומתנגדת לבדלנות אני בכל זאת מרשה לעצמי מילת ביקורת: אנחנו אכן חלק מהעולם אבל לאורך ההיסטוריה היהודים, ביחוד באירופה, נתפסו לא פעם... המשך קריאה

כמי שמצדד באופן כללי בגישת הכותבים המצדדת בפתיחות לעולם ומתנגדת לבדלנות אני בכל זאת מרשה לעצמי מילת ביקורת: אנחנו אכן חלק מהעולם אבל לאורך ההיסטוריה היהודים, ביחוד באירופה, נתפסו לא פעם על ידי סביבתם כ״אחר״ המובהק ובשל כך סבלו סבל רב, כששיאה ההיסטורי המחריד של תופעה זו מגולם כמובן בשואה, ארוע ייחודי של השמדת עם תעשייתית בלב הציוויליזציה המערבית, ערש הנאורות והאוניברסליזם. ולכן, כאשר מדברים (וכותבים) על הצורך בפתיחות ולא בבדלנות אסור ואי אפשר להתעלם מהייחודיות הזו ולברוח מההתמודדות איתה.

עוד 584 מילים ו-1 תגובות

הממונה התעמר, ההנהלה התעלמה

מעקב זמן ישראל עשרות בני נוער והוריהם מוחים על התנהלות משפילה בתחנת מד"א ברחובות, תחת ניהולו של ציון בוארון ● תלונות שהוגשו למנכ"ל מד"א טופלו בכפפות של משי או טויחו, אף שחלקן נמצאו מוצדקות ● "ראיתי ילדים בוכים בתחנה מהאגרסיביות של ציון. הם פשוט לא מצליחים להתמודד עם האימה הזאת", אומר הורה של אחת המתנדבות בתחנה ● מד״א בתגובה: "הטענות החדשות שהגיעו לידי מד"א יבדקו באופן מעמיק"

עוד 1,398 מילים

ב-1 בספטמבר תיפתח כאן עונת הציד. ולא, זאת לא מטפורה

אלפי ישראלים רשאים להרוג חיות בר להנאתם ב"עונת הציד" בין ספטמבר לינואר, מתוקפן של מסורות ישנות וחקיקה לא מעודכנת ● הצעת חוק חדשה קוראת להוציא את הציד ה"ספורטיבי" מחוץ לחוק ● ישראל של היום היא לא אנגליה של המאה ה-18, והגיע הזמן להכיר בכך

עוד 611 מילים ו-1 תגובות

הדרך היחידה לחשוף את הבלוף של נתניהו

בחדשות 12 מזהירים מדי ערב מפני "סכנת הבחירות" כאילו מדובר באירוע קטלני ● גם באופוזיציה ובכחול-לבן חוששים מהליכה לקלפי ● אבל לנתניהו, שלא ניצח באף מערכת בחירות מאז 2015 ומכהן כמעט מכוח האינרציה, יש סיבות טובות יותר לפחד ● בהיעדר אפשרויות ריאליות אחרות להחליפו, בחירות הן אולי המהלך היחיד שיכול לתת תקווה לאזרחי ישראל ● דעה

עוד 1,353 מילים ו-2 תגובות

למקרה שפיספסת

אם הפגנות אז גם הופעות

אני מודה שאני לא ממש מבין את החברים היקרים שיושבים שם למעלה ומחליטים החלטות על החיים שלנו. אבל לפני שאסביר אני חייב להגיד למה כתבתי חברים ולא חברים וחברות למשל. התשובה פשוטה וברורה אבל צריך לשים אותה כאן ובגדול, פשוט כי אין חברות.

אני לא ממש מבין את החברים היקרים שיושבים שם למעלה ומחליטים על חיינו. לפני שאסביר אני חייב להגיד למה כתבתי חברים ולא חברים וחברות. התשובה ברורה: פשוט כי אין חברות

את משבר הקורונה מנהלים לצערי הרב רק גברים. כמעט רק גברים. בטח בתפקידים הבכירים ביותר, כאילו יש להם איזו שהיא פריווילגיה על האמת הצרופה, על העובדות, על היכולת לנהל מערכות לוגיסטיות גדולות או אפילו לחשוב איך לנהל אותן. אבל זה באמת רק לפתיח ובמאמר מוסגר. נדבר על זה פעם אחרת בהרחבה.

הפעם אני רוצה לעסוק במשהו שבאמת מטריד אותי. מודה שזה התחיל מהסקר של פיקוד העורף לגבי אמון הציבור בהחלטות הממשלה ומטה הקורונה. בגל הראשון היה אמון גדול. עכשיו הוא ירד ביותר מחצי, ל-30% כמדומני. זהו לא סתם תמרור אזהרה, מדובר ברמזור אדום, בכרטיס אדום שהעם בישראל מוציא לממשלה ולעומד בראשו.

הבעייה הגדולה כרגע היא המשבר הכלכלי. עם הבריאותי אפשר להתמודד. וכשאני כותב על הכלכלי אני מדבר על הצעדים שהממשלה מחליטה עליהם ואשר מונעים מקבוצות עובדים גדולות במשק לחזור ולהתפרנס בכבוד. אני מודה שיכולתי לקבל את העובדה שאין הופעות באולמות, שאין חתונות במקומות סגורים, שרוצים לצמצם את ההתקהלויות כדי לשבור מראש את שרשרת ההדבקה בקורונה, אבל למה לעזאזל עושים איפה ואיפה.

למה בשם חופש הביטוי מרשים ל-10,000 או 15,000 איש להגיע כל שבוע למתחם צפוף בכיכר פריז וברחוב בלפור בירושלים ולא נותנים לזמרים או בדרנים להופיע באולמות בישיבה עם רווחים בין הקהל (עד 500 איש אפילו), למה מאפשרים לאלפי אנשים לעמוד, די בצפיפות, על יותר מ-200 גשרים ומחלפים ברחבי הארץ, אבל אוסרים על הופעות בפארקים, באמפיתאטרונים, גם אם יאפשרו רק ל-75% מהתחולה שלהם להתפס?

למה בשם חופש הביטוי מרשים ל-10,000 או 15,000 איש להגיע כל שבוע למתחם צפוף בכיכר פריז וברחוב בלפור בירושלים ולא נותנים לזמרים להופיע באולמות בישיבה עם רווחים בין הקהל (עד 500 איש אפילו)

משהו לא ברור ולקוי לחלוטין בדרך קבלת ההחלטות. אמר הפרוייקטור של הקורונה שהוא רוצה לקבוע קריטריונים קבועים ושקופים, כאלה שמהם יהיה ברור מה מותר ומה אסור. עבר שבוע ויותר, מישהו מכם שמע או גילה את הקריטריונים הללו?

האם העובדה שלא מפרסמים שיש גידול עצום במספר החולים שהיו בהפגנות ליד בית ראש הממשלה היא פשוט כי אין הדבקות? או שאולי לא בודקים? אפשר היה הרי בקלות לשים מעבדה ניידת, או מערכת לקיחת בדיקות קרוב למתחמי ההפגנות ובצורה מהירה ויסודית לבדוק את רוב המפגינים. היינו מקבלים תשובות מצויינות על מידת ההדבקה הפוטנציאלית של ארועים רבי משתתפים דבר שהיה עוזר לקבלת החלטות מושכלות ונכונות לגבי מופעי תרבות למשל.

מלבד העובדה שחייבים לפתח מערכת תרבות חדשה וחליפית כזו המתבססת על מופעים אינטרנטיים אשר הקלטתם וביצועם יסובסדו על ידי המדינה ובכך יספקו עבודה לאנשי המקצוע, הגיע הזמן להגיד לממשלה ובגדול, אם הפגנות אז גם הופעות.

פעיל חברתי, מומחה לקידום ושינוי מדיניות. לשעבר סמנכ"ל עמותת "ידיד", כיום מייסד נקודת מפנה-המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
רוצה לומר: לא "המדינה" נותנת להפגין. השר לביטחון פנים וראש הממשלה עשו מאמץ לאסור את ההפגנות - ובית המשפט מנע זאת מהם. אני חובב רוק ובעד "תנו לאמנים להופיע" אבל מה שקורה מציג חולשה מובנ... המשך קריאה

רוצה לומר:
לא "המדינה" נותנת להפגין. השר לביטחון פנים וראש הממשלה עשו מאמץ לאסור את ההפגנות – ובית המשפט מנע זאת מהם.

אני חובב רוק ובעד "תנו לאמנים להופיע" אבל מה שקורה מציג חולשה מובנית של האמנים:
בפוליטיקה הצינית לא סופרים אותם.
דחוף צריך להתארגן ולהגיש בגצים על זכות האמנים להופיע ולחיות.
וזאת בעיניי ה-בעיה.

עוד 461 מילים ו-2 תגובות
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פדופיליה הרבנית החשודה, והפוליטיקה הקטנה

הקהילה היהודית באוסטרליה נודעה בתמיכה הכמעט-מוחלטת שלה בישראל, שהתבטאה גם בתרומות כספיות משמעותיות ● אבל אז הגיעה פרשת החרדית החשודה בפדופיליה, מלכה לייפר, והניסיון של ליצמן למנוע את הסגרתה לאוסטרליה ● גם נתניהו תרם את חלקו, בכך שהאריך בעבר את כהונת ליצמן במשרד הבריאות ● "חשבנו שישראל היא מדינה קטנה ומושלמת", אומרים האוסטרלים, "עכשיו זה התנפץ"

עוד 2,491 מילים

הכנסת זרקה לפח את פסקת ההתגברות של איילת שקד

שרת המשפטים לשעבר רשפה אתמול מזעם, אחרי שהצעת חוק פסקת ההתגברות שלה נדחתה בקריאה טרומית ● אלא שגם אם כל חברי הליכוד והמפלגות החרדיות היו נוכחים בהצבעה, זה לא היה עוזר לה ● אם יש דבר ששקד מבינה היטב, זה את המשמעות של רוב מוחץ של 71 ח"כים ● שקד נוהגת לומר כי הכנסת משקפת את רצון העם. ובכן, העם אמר את דברו ● פרשנות

עוד 1,156 מילים

53% ממצביעי הימין בבחירות האחרונות תומכים בטענות המפגינים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה, 28% מהם תומכים במחאה האישית נגד נתניהו, ו-34% סבורים שהתנהלותו הערכית-אישית גרועה או לא טובה ● בפרק על משבר הקורונה השיבו קרוב ל-70% מהנשאלים כי הכנסתם נפגעה במידה כזאת או אחרת בחודשים האחרונים

עוד 754 מילים

בדרום אפריקה מפיקים לקחים מהאיידס, ומסרבים למות מבושה

דרום אפריקה מתמודדת עד היום עם ההשלכות הקשות של הכחשת מגפת האיידס על ידי מנהיגיה הקודמים ● אבל רופאים וחוקרים הפועלים במדינה רואים בכך קרן אור, בכל הנוגע להתמודדות עם מגפת הקורונה ● בניגוד לארה"ב, למשל, אצלנו מתמודדים עם המשבר בישירות ובאחריות, הם אומרים ● ועדיין, דרום אפריקה ניצבת במקום החמישי בקרב המדינות מוכות הקורונה ובמקום הראשון בשיעור ה-HIV

עוד 1,104 מילים

ההרתעה הישראלית התחזקה - בלי אף ירייה

הפיצוץ בלבנון מבחינת הלבנונים, הימצאות חומרי נפץ של חזבאללה במתחמי מגורים הייתה כל השנים משהו אמורפי ● אבל אחרי הפיצוץ האדיר בנמל ביירות, כולם מבינים את פוטנציאל הנזק והסכנה ● כשמוסיפים זאת למצב הכלכלי בלבנון, חזבאללה הוא הכתובת למחאה ● "דוקטרינת הדאחייה" הישראלית - שמדברת על הרס תשתיות נרחב בלבנון - קיבלה אתמול ממד הרתעתי משמעותי, מבלי שנורה אף כדור ישראלי ● פרשנות

עוד 539 מילים

"אבנר משלם מלא ומשלם טוב"

בדיקת זמן ישראל אבנר נתניהו שוכר דירה בבניין יוקרתי בבעלות היהלומן תומר ברוך, בפינת הרחובות בלפור ועזה, שמחובר מצד אחד למתחם המאובטח של מעון השרד של אביו - ומצד שני לרחוב ראשי שבו מתקיימות הפגנות ● הכניסה לבניין, כולל זאת של דייריו ושל לקוחות חנות התכשיטים שם, אפשרית רק תחת השגחת שב"כ ● אחד השכנים: "זה קשה מאוד לחיות ככה" ● הבעלים: "לדיירים זה נוח, נותן להם תחושת ביטחון"

עוד 1,388 מילים ו-2 תגובות

בוטלו הגבלות סוף השבוע, שאסרו על פתיחת מתחמי מסחר

דיווח: נתניהו הציע לכחלון לשמש פרויקטור-על לנושאי כלכלה; ראש הממשלה והשר לשעבר מכחישים את הפרסום ● נתניהו: ההפגנות מאורגנות ממלונות פאר; הם גומרים לארגן את ההפגנה והולכים לאכול בוולדורף אסטוריה ● לפיד לראש הממשלה: "אתה יודע למה המפגינים באים לבלפור? כי הם בעלי הבית. זה לא הבית שלך, זה הבית שלהם. הם באו להגיד לך שהחוזה נגמר"

עוד 36 עדכונים

כל נסיגה עשויה לסמל את קץ הקריירה עבור גנץ או נתניהו

אף אחד לא חושב שתקציב חד-שנתי זה רעיון טוב ואיש מלבד נתניהו לא רוצה ללכת לבחירות ● אבל המתווכים מרגישים חסרי אונים מול סבך האינטרסים והאמוציות של ראש הממשלה והחליפי ● שרי כחול-לבן לוחצים על גנץ להתפשר מפחד הסקרים ● דרעי מנסה למצוא פתרון מחשש שהחרדים יתנקמו בקלפי על הטיפול בקורונה ● וכולם במירוץ חסר סיכוי נגד הזמן ● פרשנות

זה נראה כבר חסר תקנה וכמעט חסר סיכוי. משני צדי המתרס עומדים שני פוליטיקאים שכל נסיגה שלהם בנושא התקציב היא אסון אישי ופוליטי, כמעט קץ הקריירה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו יודע שתקציב חד-שנתי הוא בדיחה שלא מקובלת על רוב הכלכלנים במדינה ועל פקידי האוצר. מצד שני, נתניהו יודע שאם תקציב דו-שנתי יעבור, הוא ייכנס למציאות שאינו יכול לסבול.

נתניהו, לפי האנשים הקרובים לו ביותר, משוכנע – בעיקר בשנתיים האחרונות – שהוא שליח האל, הנבחר שנועד להנהיג את העם הזה, ואין בלתו.

תקציב דו-שנתי גונז גם את הייעוד הזה. תקציב כזה מבשר על יציבות שלטונית, מונע מנתניהו נקודת יציאה לבחירות וסולל במישרין את הדרך למשפט בינואר הקרוב שממנו הוא לא יודע לאן יגיע.

בנימין נתניהו מבקר בפיקוד העורף ברמלה, ב-4 באאוגוסט 2020 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)
בנימין נתניהו מבקר בפיקוד העורף ברמלה, ב-4 באאוגוסט 2020 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

ומעבר לזה, תקציב דו-שנתי מחייב את נתניהו לקיים את הרוטציה. כך יעבור השלטון מהאיש שבטוח שרק הוא יכול, אל האיש שנתניהו בטוח שאינו יכול להנהיג אפילו מחלקה.

ראש הממשלה החליפי בני גנץ רואה את הדברים בדיוק בצורה ההפוכה. זה כבר לא התקציב, אלא מה שעומד מעבר לו.

גנץ מכיר את התוכניות הגדולות של נתניהו, שבאות כמובן על חשבונו. הוא יודע שכניעה שלו בנושא התקציב זו התבזות נוספת, אחרי כל מה שעבר בשנה האחרונה עם נתניהו ובכלל.

אנשים שדיברו עם גנץ בימים האחרונים יצאו בתחושה שאין לו מה להפסיד. ממילא הוא רוצה ללכת כבר, אז לפחות שזה יהיה על נושא עקרוני ועם קצת כבוד.

"הבעיה היא גם עם השרים של כחול-לבן. אף אחד מהם לא רוצה ללכת עכשיו לבחירות, כשהסקרים מעניקים לכחול-לבן עשרה מנדטים במקרה הטוב", אומר גורם פוליטי בכיר. "הם משגעים את גנץ. אומרים לו תעשה כך ותעשה כך. לפעמים הוא מתעמת גם איתם".

"הבעיה היא השרים של כחול-לבן. אף אחד מהם לא רוצה ללכת עכשיו לבחירות, כשהסקרים מעניקים להם 10 מנדטים במקרה הטוב. הם משגעים את גנץ. אומרים לו תעשה כך ותעשה כך. לפעמים הוא מתעמת גם איתם"

אנשים רבים מנסים להוציא את נתניהו וגנץ מהפלונטר העמוק הזה. אחד מהם הוא השר אריה דרעי, שמחויב לגנץ בעניין הרוטציה. דרעי, איש יצירתי שיודע לעבוד, מדבר בכל יום עם נתניהו, גנץ, גבי אשכנזי ואבי ניסנקורן כדי למצוא פשרה.

לדרעי, כמו לכל מנהיג חרדי, יש מוטיבציה מיוחדת למנוע בחירות. הקורונה הכתה במגזר באכזריות, בעיקר ברמה הכלכלית והתדמיתית. החרדים מרגישים שונים לרעה, טוענים שמוטלים עליהם סגרים שלא לצורך וסובלים מאכיפה בררנית. רבים מהם שחיו על הקצבות של עמותות חסד, לא מקבלים כסף אחרי שהברזים נסגרו, בעיקר בחו"ל. הם צריכים היום פתרונות, לא בחירות.

אריה דרעי ובני גנץ באזכרה לזכרו של הרב עובדיה יוסף, ב-4 בנובמבר 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
אריה דרעי ובני גנץ באזכרה לזכרו של הרב עובדיה יוסף, ב-4 בנובמבר 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

אבל כל זה לא עוזר. גם המתווכים מרגישים חסרי אונים מול סבך האינטרסים והאמוציות של נתניהו וגנץ. המרוץ הוא נגד הזמן. "אם לא נעביר את התקציב השבוע, מקסימום עד יום ראשון, לא יהיה כבר זמן להעביר את התקציב בשלוש קריאות בכנסת".

"אין לנו גם דרך לאיים על נתניהו", מודה פוליטיקאי חרדי בכיר. "מילא אם היו כאן שני גושים שווים, אבל היום גנץ בקושי עם עשרה מנדטים. מה נגיד לנתניהו? במה נאיים עליו? שנלך עם לפיד וליברמן? זה הרי אקדח בלי כדורים. אפילו בלי קפצונים".

עוד 453 מילים

בניגוד לדעת כל המומחים, רה"מ מתעקש להעביר תקציב לשלושה חודשים, כאשר אפילו בוועד בית זה לא היה קורה ● הוא גם מתכנן להטיל הסגר נוסף, ולהמתיק את המהלך עם המטרת כסף שלישית לקראת החגים ● אם מחברים את כל חלקי הפאזל, נראה שלנתניהו יש דרך מילוט אחת ממשפטו, והיא עוברת דרך הכיס של כולנו ● פרשנות

עוד 728 מילים ו-2 תגובות

עיתונאים מהימין "לא קובעים כלום בסדר היום הישראלי", התבכיין קלמן ליבסקינד בטור שפרסם ביום שישי האחרון תחת הכותרת "אמצעי התקשורת לא מסקרים את ההפגנות, הם משתתפים בהן" ● יומיים אחרי, ראש ממשלת ישראל פתח את ישיבת הממשלה השבועית בהקראת מאמרו של ליבסקינד ● זו לא האירוניה היחידה שעולה מהטור שלו ● וגם לא עיוות היחיד שמופיע שם ● דעה

עוד 2,496 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה