בעוד הדיבורים על בחירות נוספות רביעיות במספר שבים ועולים, דבר אחד ניתן לומר: בחירות בעת משבר הקורונה הן משחק אחר לגמרי.
בבחירות האחרונות שנערכו בתחילת מרץ 2020 הקורונה הייתה חדשה בארץ. חתונות, מופעים ואירועים נערכו כרגיל, וטרם נקבעו הגבלות על התקהלויות. הקורונה לא הפריעה לקיום הבחירות מלבד כמה הסדרים מיוחדים: בבחירות אלה אורגנו קלפיות מיוחדות לישראלים ששהו בבידוד, בעיקר כאלה ששבו מחו"ל מאחת המדינות שהגעה מהם באותה עת חייבה שהייה בבידוד. אם בבחירות של חודש מרץ היו בסך הכל כ-5,500 מבודדים בעלי זכות הצבעה, וכ-4,000 שהצביעו בפועל בקלפיות הקורונה, כיום ישנם כ-25 אלף נדבקי קורונה פעילים, שחלק מהם שוהים במלוניות קורונה. זאת מבלי שמנינו אלפים רבים שמחויבים לשהות בבידוד, בגלל חשיפה לחולי קורונה.
אם בבחירות מרץ היו כ-5,500 מבודדים בעלי זכות הצבעה, וכ-4,000 שהצביעו בפועל בקלפיות הקורונה, כיום ישנם כ-25 אלף נדבקי קורונה פעילים, שחלקם במלוניות קורונה. זאת מבלי שמנינו אלפים רבים שמחויבים בבידוד
בבחירות האחרונות חייבים בבידוד הצביעו כאמור בקלפיות מיוחדות שהוצבו מחוץ למרכזי הקלפיות. בשל חוסר היכולת של ועדת הבחירות המרכזית לגייס עובדים לעבודה בקלפיות הקורונה, הוצבו אנשי מד"א לעבודה בקלפי, זאת בניגוד לקלפיות רגילות, שבהן מלבד מזכיר הקלפי – חברי ועדת הקלפי הם עוד שלושה נציגי מפלגות. לנציגי המפלגות יש תפקיד חשוב: הם שומרים האחד על השני וכך נשמר טוהר הבחירות.
קלפיות הקורונה נספרו במרוכז במרכז לוגיסטי של ועדת הבחירות המרכזית, בניגוד לקלפיות הרגילות שנספרות בתוך מקום ההצבעה. קלפיות הקורונה הצריכו זהירות מיוחדת בפתיחת המעטפות, ועבודה נוספת של פתיחת המעטפות הכפולות ווידוא שהמבודדים לא הצביעו פעם נוספת בקלפי שבה הם רשומים.
התנאי להצבעה בקלפיות הקורונה היה שהמצביעים המבודדים יגיעו ברכב פרטי. בעוד שבחודש מרץ המבודדים ברובם שבו מחו"ל, פרופיל המבודדים כיום הוא שלחלק מהם אין אפשרות להגיע ברכב פרטי. ועוד תנאי היה: רק מבודדים ללא תסמיני מחלה יכולים היו לצאת ולהצביע. כלומר ל-25,000 מאומתי קורונה פעילים (נכון לרגע זה), תהיה בעיה להצביע בכל קלפי, ולו גם בקלפי מבודדת, לפי הסידורים שהיו בבחירות מספר שלוש.
המשך התפרצות הקורונה בתקופת בחירות עלול להפחית את מספר הבוחרים, מכיוון שבוחרים רבים יחששו לצאת אל הקלפיות ולהתקהל. חשש נוסף עלול להיות בהשגת חברי ועדות הקלפי שיחששו להיות סגורים במשך יום שלם במקום ההצבעה, אך אולי השכר הגבוה שמשולם לעבודה בקלפיות, בהתחשב באבטלה הגדולה, עשוי למצוא עובדים ועובדות אמיצים.
תהליך הכשרת העובדים מטעם ועדת הבחירות המרכזית, המזכירים, והסדרנים בקלפיות עשוי להיתקל גם הוא בקשיים עקב האיסור לקיים הדרכות מרוכזות מטעם ועדת הבחירות, כפי שנעשה לפני כל בחירות.
רק מבודדים ללא תסמיני מחלה יכולים היו לצאת ולהצביע. כלומר ל-25,000 מאומתי קורונה פעילים (כרגע), תהיה בעיה להצביע בכל קלפי, ולו גם מבודדת. המשך ההתפרצות עלול להפחית את מספר הבוחרים, שיחששו לצאת לקלפיות ולהתקהל
עוד התקהלות בעייתית לסיום, היא בוועדות הבחירות האזוריות שקולטות את החומר מכל קלפי וקלפי ביום ההצבעה, אולמות ענק עם עובדים רבים היושבים בצפיפות ומקבלים תנועה רבה של עובדי קלפיות המגיעים למסור את החומרים מן הקלפי.
אם יש סיבות רבות שלא לקיים כעת עוד מערכת בחירות, הקורונה מזכירה לנו עוד סיבה אחת.
ניר ודל הוא בעלים של צופית סקרים וניהול פרויקטים. עורך בויקיפדיה העברית ותושב קריית ביאליק.
אינדונזיה, המדינה הרביעית בגודלה בעולם, החליטה להעביר את עיר הבירה הממשלתית – מג'קרטה, המציינת השנה 498 שנים להיווסדה, אל עיר חדשה בשם נוסנטארה (Nusantara – "הארכיפלג האינדונזי") במרחק של כ-1300 ק"מ, הנבנית בלב יערות האי קלימנטן (בורנאו).
יוזמה זו הוכרזה לראשונה בשנת 2019 על ידי הנשיא דאז ג'וקו וידודו (Joko Widodo), המכונה ג'וקווי (Jokowi). ב-18 בינואר 2022 אישר בית הנבחרים של הרפובליקה את חוק עיר הבירה הלאומי (IKN). ההחלטה הינה שלב אסטרטגי במימוש חזון "אינדונזיה 2045" ("Indonesia Emas 2045" – Golden Indonesia) – לקראת חגיגות 100 שנות עצמאות, שמטרתו להפוך את המדינה למפותחת, תחרותית ובת-קיימא. העיר נבנית על בסיס עקרונות הפנצ'סילה – שוויון, צדק, קיימות והכלה תרבותית.
גל רונן הוא יועץ אסטרטגי בעל ניסיון של 24 שנים בתחומי מחקר ביטחוני. בעל תואר שני בממשל מאוניברסיטת רייכמן, התמחות בטרור וביטחון, חוקר את הזירה האינדונזית ופועל לפיתוח חיבורים עסקיים בין חברות מישראל לחברות באינדונזיה.
יום המודעות הבינלאומי למניעת הזנחה והתעללות בזקנים, שחל ממש לפני המלחמה עם איראן ונדחק מפניה – לוש בצל המלחמה בעזה פנים מכוערות נוספות של פגיעה קשה ומטרידה: נוכלות, עושק, הונאה צרכנית ועוקץ אזרחים ותיקים. כרבע מהזקנים בישראל דיווחו על הונאה, כספית או צרכנית, מתחילת המלחמה והמשבר הכלכלי שבא בעקבותיה.
בישראל יותר מ-1.2 מיליון אזרחים ותיקים בני 65 ומעלה, המהווים כ-12 אחוז מהאוכלוסייה. על-פי נתוני משרד הרווחה והביטחון החברתי, בשנה שחלפה דווחו למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות למעלה מ-8,400 מקרים רק של התעללות והזנחת זקנים, המצביעים על עלייה מתמדת במקרים, וזאת ללא המקרים של ניצול ועושק זקנים. להערכת גורמי המקצוע המספרים גדולים בהרבה, כיוון שלא כל המקרים מדווחים.
שמואל (סמי) קידר הוא מנכ"ל איגוד העמותות לזקן – הל"ב. תושב רמת גן, נשוי לתמר, אב וסב. משמש בתפקיד בהתנדבות ומתוך תחושת שליחות. קידר פעיל חברתי, מתנדב ומייעץ בנושא הטיפול בזקנים בארגונים שונים, יו"ר מרכז יום בתל השומר. כמו כן הוא דירקטור במכללה לישראל שברמת גן ובבית ספר למשחק בית צבי. יקיר העיר רמת גן.
שיחותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עם הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לא הביאו לידי הודעה משותפת, כפי שקיווינו, על סיום המלחמה, ועל הסכם שחרור חטופים. ובכלל, טראמפ ונתניהו הגיבו על הפגישות ביניהם כל אחד בנפרד. זה עשוי להעיד על אחד מן השניים: או שהיו חילוקי דעות בין שני המנהיגים, או שנתניהו ביקש מטראמפ להשאיר לו את דברור הפגישות כדי שיוכל לתמרן את ממשלתו לקבל את הסיכומים שבכל זאת הושגו, עד שיגיעו לפגרת הכנסת בעוד כשבועיים, שבמהלכה אי אפשר להפיל את הממשלה.
או שהיו חילוקי דעות בין שני המנהיגים, או שנתניהו ביקש מטראמפ להשאיר לו את דברור הפגישות כדי שיוכל לתמרן את ממשלתו לקבלת הסיכומים שהושגו, עד מועד פגרת הכנסת, בה הפלת הממשלה לא אפשרית
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אם זה הולך כמו שטאזי ועושה קולות של שטאזי
בקיץ הזה תלבשי מזגן
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
וואוו! עוד נושא שחושבת עליו שנים ! לא רק שצריך כמו בחו"ל גם כאן שירותים ציבוריים, צריך גם שהם יתוחזקו כמו בחו"ל ולא יהפכו למרכז ריח רע ולכלוך, אחרת לא הועלנו…באירופה , עובדי הניקיון של השירותים לובשים חליפות נקיות , כולן/ם אסתטיים ונקיים , כן, גובים תשלום סמלי אך זה שווה , השירותים תמיד נקיים ומבושמים , גם אלו שלא מקפידים להשאיר אחריהם נקי לצערינו… מרגישים לא נוח ללכלך. בכלל בארץ היכן שיש שירותים ציבוריים כמו בקניונים בתל אביב וכנראה בעוד ערים, זה ברור שכדאי לךלהתאפק.. תמיד הסרטון חוגג ! לחשוב שתיירים באים לעיר הקודש ירושלים לשירותים בתחנה המרכזית , טראומה !!! זה חלק מהפנים של המדינה ונורא מביש! כתבה חשובה הלוואי שזה יעזור.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם