בעוד הדיבורים על בחירות נוספות רביעיות במספר שבים ועולים, דבר אחד ניתן לומר: בחירות בעת משבר הקורונה הן משחק אחר לגמרי.

בבחירות האחרונות שנערכו בתחילת מרץ 2020 הקורונה הייתה חדשה בארץ. חתונות, מופעים ואירועים נערכו כרגיל, וטרם נקבעו הגבלות על התקהלויות. הקורונה לא הפריעה לקיום הבחירות מלבד כמה הסדרים מיוחדים: בבחירות אלה אורגנו קלפיות מיוחדות לישראלים ששהו בבידוד, בעיקר כאלה ששבו מחו"ל מאחת המדינות שהגעה מהם באותה עת חייבה שהייה בבידוד. אם בבחירות של חודש מרץ היו בסך הכל כ-5,500 מבודדים בעלי זכות הצבעה,  וכ-4,000 שהצביעו בפועל בקלפיות הקורונה, כיום ישנם כ-25 אלף נדבקי קורונה פעילים, שחלק מהם שוהים במלוניות קורונה. זאת מבלי שמנינו אלפים רבים שמחויבים לשהות בבידוד, בגלל חשיפה לחולי קורונה.

אם בבחירות מרץ היו כ-5,500 מבודדים בעלי זכות הצבעה, וכ-4,000 שהצביעו בפועל בקלפיות הקורונה, כיום ישנם כ-25 אלף נדבקי קורונה פעילים, שחלקם במלוניות קורונה. זאת מבלי שמנינו אלפים רבים שמחויבים בבידוד

בבחירות האחרונות חייבים בבידוד הצביעו כאמור בקלפיות מיוחדות שהוצבו מחוץ למרכזי הקלפיות. בשל חוסר היכולת של ועדת הבחירות המרכזית לגייס עובדים לעבודה בקלפיות הקורונה, הוצבו אנשי מד"א לעבודה בקלפי, זאת בניגוד לקלפיות רגילות, שבהן מלבד מזכיר הקלפי – חברי ועדת הקלפי הם עוד שלושה נציגי מפלגות. לנציגי המפלגות יש תפקיד חשוב: הם שומרים האחד על השני וכך נשמר טוהר הבחירות.

קלפיות הקורונה נספרו במרוכז במרכז לוגיסטי של ועדת הבחירות המרכזית, בניגוד לקלפיות הרגילות שנספרות בתוך מקום ההצבעה. קלפיות הקורונה הצריכו זהירות מיוחדת בפתיחת המעטפות, ועבודה נוספת של פתיחת המעטפות הכפולות ווידוא שהמבודדים לא הצביעו פעם נוספת בקלפי שבה הם רשומים.

קלפי בבחירות לכנסת ה-23, מרץ 2020 (צילום: ניר ודל)

התנאי להצבעה בקלפיות הקורונה היה שהמצביעים המבודדים יגיעו ברכב פרטי. בעוד שבחודש מרץ המבודדים ברובם שבו מחו"ל, פרופיל המבודדים כיום הוא שלחלק מהם אין אפשרות להגיע ברכב פרטי. ועוד תנאי היה: רק מבודדים ללא תסמיני מחלה יכולים היו לצאת ולהצביע. כלומר ל-25,000 מאומתי קורונה פעילים (נכון לרגע זה), תהיה בעיה להצביע בכל קלפי, ולו גם בקלפי מבודדת, לפי הסידורים שהיו בבחירות מספר שלוש.

המשך התפרצות הקורונה בתקופת בחירות עלול להפחית את מספר הבוחרים, מכיוון שבוחרים רבים יחששו לצאת אל הקלפיות ולהתקהל. חשש נוסף עלול להיות בהשגת חברי ועדות הקלפי שיחששו להיות סגורים במשך יום שלם במקום ההצבעה, אך אולי השכר הגבוה שמשולם לעבודה בקלפיות, בהתחשב באבטלה הגדולה, עשוי למצוא עובדים ועובדות אמיצים.

תהליך הכשרת העובדים מטעם ועדת הבחירות המרכזית, המזכירים, והסדרנים בקלפיות עשוי להיתקל גם הוא בקשיים עקב האיסור לקיים הדרכות מרוכזות מטעם ועדת הבחירות, כפי שנעשה לפני כל בחירות.

רק מבודדים ללא תסמיני מחלה יכולים היו לצאת ולהצביע. כלומר ל-25,000 מאומתי קורונה פעילים (כרגע), תהיה בעיה להצביע בכל קלפי, ולו גם מבודדת. המשך ההתפרצות עלול להפחית את מספר הבוחרים, שיחששו לצאת לקלפיות ולהתקהל

עוד התקהלות בעייתית לסיום, היא בוועדות הבחירות האזוריות שקולטות את החומר מכל קלפי וקלפי ביום ההצבעה, אולמות ענק עם עובדים רבים היושבים בצפיפות ומקבלים תנועה רבה של עובדי קלפיות המגיעים למסור את החומרים מן הקלפי.

אם יש סיבות רבות שלא לקיים כעת עוד מערכת בחירות, הקורונה מזכירה לנו עוד סיבה אחת.

ניר ודל הוא בעלים של צופית סקרים וניהול פרויקטים. עורך בויקיפדיה העברית ותושב קריית ביאליק.

השיח אודות אלימות משטרתית בהפגנות נמצא זה זמן רב על סדר היום הציבורי. בשנים האחרונות קבוצות שונות – מתנגדי הממשלה ותומכיה, חרדים, בני העדה האתיופית ועוד – מפגינות ומוחות בפרהסיה הציבורית מטעמים שונים, לעיתים תוך חסימת צירי תנועה מרכזיים.

במהלך ההפגנות הללו פורצים לעיתים עימותים בין המפגינים לבין המשטרה האמונה על הסדר הציבורי, וכפועל יוצא עולות האשמות מצד המפגינים אודות אלימות מצד המשטרה.

ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

אז במסגרת ספין שקוף כמו זכוכית מצוחצחת להסטת תשומת הלב מאחריותו של בנימין נתניהו להפקרת חטופינו לרצח מפלצתי בידי פושעי המחילות, הפעיל פלוני ממכונת הרעל את הפרשן לענייני כל דבר בחדשות 12 כדי לספר לנו מה שאנחנו טענו לאורך שנים:

אפי נווה המושחת, שפעל בהתלהבות להשחתת מערכת המשפט בתמיכת הבית היהודי והליכוד הוא – ובכן, מושחת. ומינויו של אביחי מנדלבליט, אותו הוביל נתניהו, נעשה מפני שהיה מדובר במזכיר ממשלה ימני-דתי שהעריץ את נתניהו ועבד בצמוד אליו ונועד להבטיח מעטפת משפטית נעימה לנתניהו המחריב.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

אולם הספורט של בית הספר, אי שם בתחילת ספטמבר. קולות ההורים והמחנכים התערבבו לכדי אווירה של דריכות וציפייה. האספה השנתית התחילה במילות ברכה מפי מנהלת בית הספר, והמיקרופון נדד בין השורות, לשאלות ההורים.

השיחה, מנומסת ונעימה בתחילתה, התחממה במהירות כשאחד ההורים, דמות מוכרת בקהילה, נעמד ודיבר בעד חינוך מבוסס ערכים לאומיים-דתיים, תוך שהוא שולל כל "סטייה מהשורה" כלשונו: "איך זה שהילדים שלנו לומדים שלהיות הומו זה בסדר? לא שיש לי בעיה עם הומואים, אבל למה ללמד על זה בתיכון למה?".

עו״ד איתמר קרמר הוא מנהל משמר החינוך הממלכתי, מבית קרל ברל כצנלסון, גבעת חביבה ואידאה. מנהל בית ספר תיכון ומחנך לשעבר, פעיל חברתי בעל ניסיון של 20 שנים בניהול חינוכי.