בעוד הדיבורים על בחירות נוספות רביעיות במספר שבים ועולים, דבר אחד ניתן לומר: בחירות בעת משבר הקורונה הן משחק אחר לגמרי.
בבחירות האחרונות שנערכו בתחילת מרץ 2020 הקורונה הייתה חדשה בארץ. חתונות, מופעים ואירועים נערכו כרגיל, וטרם נקבעו הגבלות על התקהלויות. הקורונה לא הפריעה לקיום הבחירות מלבד כמה הסדרים מיוחדים: בבחירות אלה אורגנו קלפיות מיוחדות לישראלים ששהו בבידוד, בעיקר כאלה ששבו מחו"ל מאחת המדינות שהגעה מהם באותה עת חייבה שהייה בבידוד. אם בבחירות של חודש מרץ היו בסך הכל כ-5,500 מבודדים בעלי זכות הצבעה, וכ-4,000 שהצביעו בפועל בקלפיות הקורונה, כיום ישנם כ-25 אלף נדבקי קורונה פעילים, שחלק מהם שוהים במלוניות קורונה. זאת מבלי שמנינו אלפים רבים שמחויבים לשהות בבידוד, בגלל חשיפה לחולי קורונה.
אם בבחירות מרץ היו כ-5,500 מבודדים בעלי זכות הצבעה, וכ-4,000 שהצביעו בפועל בקלפיות הקורונה, כיום ישנם כ-25 אלף נדבקי קורונה פעילים, שחלקם במלוניות קורונה. זאת מבלי שמנינו אלפים רבים שמחויבים בבידוד
בבחירות האחרונות חייבים בבידוד הצביעו כאמור בקלפיות מיוחדות שהוצבו מחוץ למרכזי הקלפיות. בשל חוסר היכולת של ועדת הבחירות המרכזית לגייס עובדים לעבודה בקלפיות הקורונה, הוצבו אנשי מד"א לעבודה בקלפי, זאת בניגוד לקלפיות רגילות, שבהן מלבד מזכיר הקלפי – חברי ועדת הקלפי הם עוד שלושה נציגי מפלגות. לנציגי המפלגות יש תפקיד חשוב: הם שומרים האחד על השני וכך נשמר טוהר הבחירות.
קלפיות הקורונה נספרו במרוכז במרכז לוגיסטי של ועדת הבחירות המרכזית, בניגוד לקלפיות הרגילות שנספרות בתוך מקום ההצבעה. קלפיות הקורונה הצריכו זהירות מיוחדת בפתיחת המעטפות, ועבודה נוספת של פתיחת המעטפות הכפולות ווידוא שהמבודדים לא הצביעו פעם נוספת בקלפי שבה הם רשומים.
התנאי להצבעה בקלפיות הקורונה היה שהמצביעים המבודדים יגיעו ברכב פרטי. בעוד שבחודש מרץ המבודדים ברובם שבו מחו"ל, פרופיל המבודדים כיום הוא שלחלק מהם אין אפשרות להגיע ברכב פרטי. ועוד תנאי היה: רק מבודדים ללא תסמיני מחלה יכולים היו לצאת ולהצביע. כלומר ל-25,000 מאומתי קורונה פעילים (נכון לרגע זה), תהיה בעיה להצביע בכל קלפי, ולו גם בקלפי מבודדת, לפי הסידורים שהיו בבחירות מספר שלוש.
המשך התפרצות הקורונה בתקופת בחירות עלול להפחית את מספר הבוחרים, מכיוון שבוחרים רבים יחששו לצאת אל הקלפיות ולהתקהל. חשש נוסף עלול להיות בהשגת חברי ועדות הקלפי שיחששו להיות סגורים במשך יום שלם במקום ההצבעה, אך אולי השכר הגבוה שמשולם לעבודה בקלפיות, בהתחשב באבטלה הגדולה, עשוי למצוא עובדים ועובדות אמיצים.
תהליך הכשרת העובדים מטעם ועדת הבחירות המרכזית, המזכירים, והסדרנים בקלפיות עשוי להיתקל גם הוא בקשיים עקב האיסור לקיים הדרכות מרוכזות מטעם ועדת הבחירות, כפי שנעשה לפני כל בחירות.
רק מבודדים ללא תסמיני מחלה יכולים היו לצאת ולהצביע. כלומר ל-25,000 מאומתי קורונה פעילים (כרגע), תהיה בעיה להצביע בכל קלפי, ולו גם מבודדת. המשך ההתפרצות עלול להפחית את מספר הבוחרים, שיחששו לצאת לקלפיות ולהתקהל
עוד התקהלות בעייתית לסיום, היא בוועדות הבחירות האזוריות שקולטות את החומר מכל קלפי וקלפי ביום ההצבעה, אולמות ענק עם עובדים רבים היושבים בצפיפות ומקבלים תנועה רבה של עובדי קלפיות המגיעים למסור את החומרים מן הקלפי.
אם יש סיבות רבות שלא לקיים כעת עוד מערכת בחירות, הקורונה מזכירה לנו עוד סיבה אחת.
ניר ודל הוא בעלים של צופית סקרים וניהול פרויקטים. עורך בויקיפדיה העברית ותושב קריית ביאליק.
הכותרות הראשיות עכשיו
מחקר בינלאומי ענק מוכיח כי אם לא נצליח לחבר את כלל הקבוצות בחברה הישראלית – לא נבלום את מגפת הקורונה.
החברה הישראלית ניצבת בימים אלה מסוגרת, משוסעת ומפולגת בפני משבר משולב חסר תקדים – בריאותי, כלכלי, פוליטי וחברתי. תיאוריות ומחקרים בפסיכולוגיה חברתית מלמדים אותנו שאחד ממנגנוני החוסן (או הכשל) החשובים ביותר להתמודדות אישית וחברתית עם האתגר הזה, טמון בזהות הקבוצתית של בני האדם. לא זו בלבד, אלא שגם הפעולות האישיות הבסיסיות הנדרשות כדי לבלום את המגפה ולקצר את הסגר – הקפדה על ריחוק פיזי, היגיינה וחבישת מסיכות – נטועות בדיוק בהקשר זה של תחושת שייכות לקולקטיב.
תיאוריות ומחקרים בפסיכולוגיה חברתית מלמדים שאחד ממנגנוני החוסן (או הכשל) החשובים ביותר להתמודדות אישית וחברתית עם האתגר חסר התקדים הזה – טמון בזהות הקבוצתית של בני האדם
בשבועות האחרונים בוצע מחקר בינלאומי משווה, הגדול מסוגו, שבו מעל 100 חוקרים מכל העולם (כולל הח"מ מהאוניברסיטה העברית) בחנו בקרב עשרות אלפי אזרחים מ־67 מדינות, ובהם יותר מ־1200 אזרחים ישראלים, מה ישפיע יותר מכול על נכונותם לציית להנחיות.
המחקר מצא שהגורם הראשון במעלה שמניע אנשים לציית להנחיות המרחק וההיגיינה הוא מידת ההזדהות הקבוצתית-לאומית שלהם, כלומר המידה שבה הם חשים מחוברים לקבוצת הלאום שלהם, ומגדירים אותה כמרכזית בזהותם. ככל שהחיבור לקבוצה חזק יותר, אנשים מצייתים יותר להנחיות שמטרתן בלימת המגפה – זאת מעל ומעבר להשפעת גורמים אחרים כמו מצב כלכלי, אידיאולוגיה או דתיות. הממצא המרתק הזה הוא בשורה רעה לחברה הישראלית המשוסעת, שבה יש קבוצות ואזרחים רבים שאינם חשים חלק מהקולקטיב, ואף מודרים על ידי המדינה ונציגיה. מכאן שאם לא נצליח להגביר את תחושת השייכות של כלל האזרחים לקולקטיב האזרחי – ובמיוחד של הערבים והחרדים – לא נצליח לבלום את המגפה.
מצבי משבר יכולים להוביל להידרדרות, אבל גם מהווים הזדמנות ייחודית לשיפור היחסים בין קבוצות בחברות שסועות. מצד אחד, המשבר הבריאותי הנוכחי הוא הזדמנות אדירה לחברות שמורכבות מתת-קבוצות שיש ביניהן קונפליקט ועוינות, כמו בישראל. מול האויב המשותף, נוצרת הזדמנות ייחודית לגבש זהות-על משותפת עם מטרת-על משותפת – בלימת הנגיף – שכן בסיטואציה ייחודית כמו זו בולטת התלות ההדדית בין הקבוצות. תלות הדדית כזו נוכח מטרה משותפת נושאת בחובה פוטנציאל להעמקת החיבור, לריכוך המתחים וליצירת יחסים סובלניים ומכבדים יותר בין הקבוצות בחברה.
ככל שהחיבור לקבוצה חזק יותר, אנשים מצייתים יותר להנחיות לבלימת המגפה – בשורה רעה לחברה הישראלית המשוסעת, שרבים מאזרחיה אינם חשים חלק מהקולקטיב ואף מודרים ע"י המדינה ונציגיה
מצד שני, איום מוחשי כל כך על החיים והבריאות, המלווה בפגיעה כלכלית קשה, מוביל בני אדם באופן טבעי להתכנסות ולהתלכדות בתוך קבוצת הזהות המצומצמת שלהם. במצבי משבר ואיום גם מתעצמים הסטריאוטיפים והדעות קדומות כלפי קבוצות מיעוט ורווחת הנטייה לחפש אשמים, ותמיד הם יימצאו בקבוצת ה"חוץ". כך גם בישראל: מאשימים את החרדים בגלל הישיבות, את הערבים בגלל החתונות, את החילונים והשמאלנים בגלל ההפגנות, את הימנים כי בחרו בממשלה כושלת, וכן הלאה – אלה תמיד "האחרים" שאשמים במשבר ואחראים לפגיעה ביכולתה של החברה להתמודד איתו.
בישראל, אם כך, הפוטנציאל לשיפור היחסים לא התממש, ואנו רואים תהליך מדאיג של התכנסות הקבוצות לתוך עצמן והתחזקות של הקולות המאשימים קבוצות אחרות באחריות להחרפת המגפה ולהחזרת הסגר. העוינות בין הקבוצות רק גדלה, ומחלישה כל תהליך של גיבוש זהות קבוצתית משותפת מול הנגיף. זה תהליך הרסני, שמפורר את החברה ופוגע קשות ביכולתנו לבלום את המגפה.
למנהיגות ולשיח הציבורי יש תפקיד עצום בהנעת תהליכים בין-קבוצתיים בעת משבר, והם יכולים להוביל לעבר החרפת היחסים או לעבר לכידות וסולידריות. ואכן, התהליך השלילי שמתרחש בישראל לא קורה בחלל ריק, והממשלה והעומד בראשה תרמו לו תרומה מכרעת. אחרי שנים של הסתה נגד ציבורים שונים והאשמתם במיני האשמות שקריות, החברה הישראלית עומדת מפולגת מול משבר שמחייב המתמודדות משותפת.
גם בעיצומו של המשבר, ראש הממשלה וחלק משריו מטיחים בציבורים שונים האשמות שונות, חלקן שקריות, לגבי התנהלותם שמובילה להפצת הנגיף ותוקפים את המשטרה ואת הפקידים שעובדים מסביב לשעון כדי לטפל במשבר הבריאותי והכלכלי. במקום מנהיגות שתנסה לקדם חיבור ותחושת שייכות של כלל האזרחים, הממשלה הנוכחית מניעה שיח מסוכן של פילוג ושיסוי, ובכך תורמת באופן ישיר לפגיעה בהקפדה על ההנחיות ולהשתוללות המגפה.
כך גם בישראל: מאשימים חרדים בגלל הישיבות, ערבים בגלל החתונות, חילונים ושמאלנים בגלל ההפגנות, את הימנים כי בחרו בממשלה כושלת. אלה תמיד "האחרים" שאשמים במשבר
כיוון שהממשלה נוהגת בחוסר אחריות משווע כזה, האחריות לעשות אחרת מוטלת על כולנו. החברה הישראלית נמצאת ברגע היסטורי בהקשר של היחסים בין הקבוצות השונות בה. מתוך ממצאי המחקר שהצגנו עולה כי אנו נמצאים בסיטואציה ייחודית שבה חיבור של כלל הקבוצות בחברה אינו רק צורך חברתי או כלכלי, אלא שהוא הדרך היחידה להתגבר על המשבר הבריאותי העצום.
זו קריאה למנהיגים ברמה הארצית והמקומית, לעיתונאים, למעצבי דעת קהל, למנהלים בכירים במשק ועוד: לכולנו יש אחריות עמוקה לתת לכלל הקבוצות תחושת שייכות – ובייחוד לערבים ולחרדים. עלינו להפסיק להאשים קבוצות אחרות בחברה, להדגיש שיש כאן מאבק משותף, להזכיר שוב ושוב שיש תלות הדדית בין כולנו ושרק ביחד נצליח – ולגבות זאת במעשים שיגברו על קולות ההסתה והפירוד שמגיעים מהממשלה, כדי להוביל את החברה בישראל לבלימת המגפה ולתחילתו של ריפוי חברתי.
עירן הלפרין הוא הוא פרופסור לפסיכולוגיה חברתית ופוליטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. ייסד ומוביל את המעבדה לחקר סכסוכים בין קבוצות ויישובם באוניברסיטה העברית בירושלים. ייסד את מרכז אקורד - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי ומשמש כיו"ר השותף והפסיכולוג החברתי הבכיר בארגון. שימש כדיקן בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.
רון גרליץ הוא מנכ"ל אקורד – פסיכולגיה חברתית לשינוי חברתי. היה מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי, ארגון יהודי-ערבי לקידום שוויון וחברה משותפת בין האזרחים היהודים והערבים בישראל. רון הוא מומחה בתחום מדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערבים ומערכת היחסים שבין האזרחים היהודים והערבים בישראל. בעל תואר ראשון במתמטיקה ותואר שני במדיניות ציבורית, שניהם מהאוניברסיטה העברית ובהצטיינות.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
עסקת הנשק הגדולה שעיקרה מכירת מטוסי ה-F35 לאמירויות מתוארת אצלנו כמין פתיון לאמירויות לעשות שלום עם ישראל, אבל האמת היא שהיא חלק אינטגרלי מהשלום, וכאשר מבינים את מהותו של המהלך כולו, מבינים למה.
ארצות הברית החליטה לצאת מן המזרח התיכון. זה עומד בבסיס ההסכם בין ישראל לאמירויות. המאמץ האמריקני לצרף גם את סעודיה יוכל לבוא לידי סיום רק אחרי שתוכרע שאלת ירושת הכתר בין מוחמד בן סלמאן לבין הנסיכים. ואלו, מצידם, מתנגדים לעצם הרעיון שבן יירש את אביו במקום לנהוג על פי המסורת הבדווית לפיה השבט מכריע ולא עקרון הירושה.
עסקת הנשק הגדולה שעיקרה מכירת מטוסי ה-F35 לאמירויות מתוארת אצלנו כפיתיון לאמירויות לעשות שלום עם ישראל. אבל האמת שהיא חלק אינטגרלי ממנו. כשמבינים את מהות המהלך כולו, מבינים למה
השאלה שנשאלת בארצות הברית היא מי ימלא את החלל הריק שארצות הברית תשאיר אחריה: האם איראן, כמו שחוגים חזקים ב-CIA סבורים, או ברית הסונים עם ישראל, כפי שהבית הלבן תחת טראמפ סבור.
המפלגה הדמוקרטית, כפי שראינו בימי אובמה, הולכת בעקבות בכירים ב-CIA וההערכה שאיראן היא בעלת הברית העדיפה. האסכולה הזאת התגבשה כאשר בכירי ה-CIA שפעלו באפגניסטן ראו במו עיניהם כיצד מעורבות ארצות הברית במזרח התיכון חסרת תועלת, ועד כמה איראן, כשכנה חזקה, חשובה לארצות הברית כדי לייצב את המצב באפגניסטן.
בעיראק הדברים היו ברורים יותר – בעלת הברית העיקרית של ארצות הברית לעשיית סדר כלשהו בעיראק השסועה הייתה איראן, והפוליטיקאים הפרו-איראנים היו גם המקורבים ביותר לארצות הברית.
הבעיה, כמובן, היא שאיראן היא לא הפתרון אלא הבעיה, והכסף שקיבלה מאובמה הושקע לא בהגברת היציבות האזורית, אלא בטיפוח הטרור. גם יחסיה המיוחדים עם סין ועם רוסיה יקנו לארצות הברית מעמד שלישי בחשיבותו, וזאת תהיה הזדמנות לאיראן לנצל את החלל הריק שייווצר עם נטישת ארצות הברית את ידידיה, כדי להכניס את סין.
הבעיה היא כמובן, כפי שמוכח במקומות רבים בעולם, שהפוליטיקאים לא מרשים לעובדות לקלקל להם את התזה, וממשל דמוקרטי עלול בהחלט להעדיף את איראן על פני הערבים, על פי דוקטרינת אובמה.
הבעיה היא כמובן, כפי שמוכח במקומות רבים בעולם, שהפוליטיקאים לא מרשים לעובדות לקלקל להם את התזה, וממשל דמוקרטי עלול בהחלט להעדיף את איראן על פני הערבים, עפ"י דוקטרינת אובמה
לפיכך, טראמפ כבר מקים את המערכת הערבית-ישראלית שתשמש ככוח שיבלום את סין, דרך איראן, מלחדור למזרח התיכון, ופירוש הדבר חידוש המלחמה הערבית-פרסית שהתחוללה בימי סדאם חוסיין, וחידוש המלחמה על חבל אחוואז, שהוא החבל הערבי של איראן, שבו מרוכז עושר הנפט של איראן.
המהלך הזה יתאפשר רק אחרי שסעודיה תצטרף למהלך, ורק אחרי שמשפחת המלוכה תתאחד מאחורי בן סלמאן.
עסקת הנשק לאמירויות היא חלק אינטגרלי מן השלום כמהלך אזורי כולל של הקמת נאטו אזורי הכולל את ישראל ומדינות ערב.
הבעיה עם הסכמת ישראל לעסקה איננה בעצם העסקה, אלא בנסיבות שבהם ראש הממשלה הסתיר את העסקה מגורמי הבטחון בישראל. אבל זאת כבר שאלה אחרת.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
תגובות אחרונות
"העניים נפגעו הכי פחות" במשבר הקורונה, כך אמר אתמול (יום ג׳) אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. כמובן שמדובר באמירה אומללה ומנותקת מהמציאות, אבל ההסבר שנתן לה שמחון מעניין לא פחות.
שמחון טען בראיון ל-ynet שהעניים מקבלים קצבאות, ושהקצבאות לא נפגעו. אבל למעשה שמחון סיפר לנו רק על צדו האחד של המטבע, שהוא שפיכת כסף מצד המדינה על העניים. הוא לא סיפר על היום של אחרי הקורונה, שבו יגיע החשבון למימון כל הפעילות הזו, ושאותם העניים "שהכי פחות נפגעו מהמשבר", עלולים להפוך בבת אחת לקורבנות הכי גדולים שלו.
את כל זה עושה שמחון כדי להכשיר את הקרקע עבור הבוס מבלפור לקראת הטלת עוד הגבלות, חמורות עוד יותר, על המשק והכלכלה בישראל, כל כולן כתוצאה ממחדל מנהיגותי אחד גדול של אותו ראש ממשלה שלו מייעץ שמחון.
אם נביט לרגע על הנתונים היבשים, נגלה ששמחון אכן צודק בהסבר לדבריו. היקף הקצבאות, ובראשן דמי האבטלה, הוגדל והורחב משמעותית בתקופת המשבר. שמחון אף ציין שבזכות האמון שיש בעולם לכלכלה הישראלית, יכול האוצר לממן את כל הקצבאות הללו מהלוואות בריבית נמוכה שהמדינה לקחה ממשקיעים.
החדשות הרעות הן שהקצבאות המורחבות, שחלקן ניתנו על ידי המדינה כדי לכסות על מחדליה, למעשה מורידות את הסיכוי שנוכל להמשיך ולקבל הלוואות בריבית נמוכה גם בעתיד הלא-רחוק. אחרי הכל, האמון של המשקיעים בכלכלה הישראלית מושתת על דירוג האשראי הגבוה שחברות הדירוג הגדולות בעולם העניקו למשק. אבל כתנאי לאי-הורדת הדירוג הזה, הציבה לאחרונה אחת מחברות הדירוג את הדרישה לצמצם את הגירעון האדיר שנוצר ושעוד צפוי לגדול, לרמות יעד נמוכות, שמזכירות יותר את אלו שהיו לפני המשבר. לפי התחזיות של בנק ישראל היקף הגירעון עשוי להגיע ל-150 מיליארד שקל עד סוף השנה.
המדיניות הכושלת של הממשלה, שמחייבת להטיל עוד הגבלות על הכלכלה הקורסת ועוד הוצאות על קופת המדינה, למעשה מפחיתה את הסיכוי שישראל תוכל לעמוד ביעד הדי דמיוני שהציבו לה חברות הדירוג.
הממשלה תהיה חייבת לפגוע באופן קיצוני בשירותים ובקצבאות שאותם היא מספקת כיום לאותם עניים "שלא נפגעו מהמשבר" לדברי שמחון, וזאת כדי לצמצם את חובות העתק או לפחות את חלקם, ביום שאחרי הקורונה.
הממשלה גם תהיה חייבת להגדיל את הכנסותיה על ידי הגדלת מסים. ואולם, מאחר שהעלאת מס לעשירים מנוגדת לאג'נדת השוק החופשי, שנתמכת על ידי נתניהו ושמחון, סביר להניח שהנפגעים הגדולים מפעולה כזו יהיו, איך לא, אנשי המעמד הבינוני והנמוך. למעשה, הקצבאות הללו לא רק שיפגעו בעניים הנוכחיים, אלא ייצרו דורות של עניים, גם למשך 100 השנים הקרובות.
הממשלה תהיה חייבת להגדיל את הכנסותיה על ידי הגדלת מסים. ואולם, מאחר שהעלאת מס לעשירים מנוגדת לאג'נדת השוק החופשי של נתניהו ושמחון, סביר להניח שהנפגעים הגדולים יהיו אנשי המעמד הבינוני והנמוך
מדינת ישראל גייסה הלוואות בעשרות מיליארדי שקלים כדי לממן את כל הטוב הזה. אחת ההלוואות, בגובה מיליארד דולר, נלקחה ל-100 שנה. המשמעות היא שהדורות הבאים ישלמו מהיום ועד יום העצמאות ה-172 של מדינת ישראל סכום של 45 מיליון דולר בשנה כריבית למשקיעים זרים רק על הלוואה זו. כל שנה.
כדי לממן את הקצבאות וחבילות הסיוע לקורונה, גייס האוצר בחודש אחד בלבד, במרץ-אפריל, חוב ממשלתי בהיקף שקרוב לסכום עליית החוב הממשלתי ב-2018 כולה: 10 מיליארד דולר. הסכום הזה מצטרף לכ-39 מיליארד שקל שהמדינה כבר מחזירה – מדי שנה – כריבית למלווים על הלוואות קודמות, ובלי קשר לקורונה.
רגע אחרי שישראל זחלה לסגר שני, נראה שאין לנו אלא להבחין שכבר עתה אנחנו נמצאים רק בתחתיתו של הר חובות שצפוי רק לגדול. עכשיו צריך להמתין לתירוץ הבא שיפיק פרופ' שמחון בעוד כמה שנים, בניסיון להסביר למה העניים הם הנפגעים העיקריים ממדיניות הצמצומים חסרת התקדים של הממשלה.
לממשלת ישראל אין מושג מה יהיו הנהלים שיגדירו את הישיבה בסוכה בזמן הסגר, כך עולה מבדיקת זמן ישראל. אף שהסגר אמור להימשך לאורך כל ימי חג סוכות, ההוראות אינן כוללות כל התייחסות לישיבה בסוכה.
הוראות הקורונה אוסרות על התקהלות של יותר מ-10 אנשים במבנה סגור או של 20 אנשים בשטח פתוח, למעט כמה החרגות שנמצאות בהוראות עצמן. במשרד הבריאות, וגם בלשכתו של פרויקטור הקורונה, רוני גמזו, לא ענו לשאלה האם סוכה נחשבת למבנה סגור, לשטח פתוח או שיש לה קטגוריה מיוחדת שהממשלה חייבת לקבוע לה כללים נפרדים, בדומה לכללים שנקבעו לתפילות בבתי הכנסת.
כל זאת, למרות שהוראות הקורונה כן מתייחסות לבנייה ולקישוט הסוכה, ואף מגדירות שווקים למכירת ארבעת המינים וחנויות למכירת סוכות כ"שירות חיוני", ומאפשרות הגעה אליהם, גם ממרחק של יותר מקילומטר מהבית.
![שוק "ארבעת המינים" בקרבת שוק מחנה יהודה בירושלים. אוקטובר 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/09/F191011YS14-640x400.jpg "שוק "ארבעת המינים" בקרבת שוק מחנה יהודה בירושלים. אוקטובר 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)")
קבינט הקורונה התכנס היום (ג׳) כדי לדון בהחמרת הסגר על ישראל. ואולם, גורם ממשלתי המעורה בנושא אמר לזמן ישראל כי הסדרת הישיבה בסוכות לא נמצא על סדר יומה של הישיבה. החלטות הקבינט, אם יתקבלו היום, יחייבו אישור של הממשלה והכנסת, וההערכה היא כי הן ייכנסו לתוקף רק אחרי יום הכיפורים.
"לאף אחד מאנשי המקצוע אין מושג, הם מחכים להחלטה של הפוליטיקאים ואלה שומרים את ההחלטה לרגע האחרון בגלל כיפופי הידיים הפוליטיים", אמר הבוקר גורם ממשלתי המעורה בנושא לזמן ישראל. "זה הזוי, אין מילה אחרת לתאר את זה. הסגר נערך בחגים כדי להגביל את ההתקהלויות בחגים ובכל זאת הוא בנוי ככה שכל ההתקהלויות יתקיימו כסדרן".
"לאף אחד מאנשי המקצוע אין מושג, הם מחכים להחלטה של הפוליטיקאים ואלה שומרים את ההחלטה לרגע האחרון בגלל כיפופי הידיים הפוליטיים. זה הזוי, אין מילה אחרת לתאר את זה"
חלק גדול מהציבור היהודי מבלה את החג מדי שנה בסוכות גדולות שבהן מתקהלות ואוכלות יחד כמה משפחות, ולעתים בניין שלם. בהיעדר תקנות, ניתן להעריך שגם השנה, יתקיימו התקהלויות של כמה משפחות יחדיו בסוכה.
התפילות בבתי הכנסת נקבעו לפי מתווה מורכב המתיר תפילה של 10 אנשים כפול מספר הכניסות למבנה בערים אדומות ו-25 אנשים כפול מספר הכניסות למבנה בערים כתומות וצהובות, ובלבד שנשמר יחס של אדם אחד לכל 4 מ"ר. לפי "מחשבוני בתי כנסת" שצצו ברשת עם פרסום המתווה, לבית כנסת ששטחו 300 מ"ר ושיש אליו שתי כניסות בעיר "כתומה", לדוגמה, יכולים להיכנס 75 מתפללים.
במוצאי ראש השנה הודיעה המשטרה כי כלל לא ביצעה פעולות אכיפה של ההוראות הללו בתפילות ראש השנה. לפי הודעת המשטרה, אף אחת ממאות הפשיטות שבוצעה בחג ואף אחד מכ-8,000 הדו"חות שחולקו לאזרחים, רובם על שהיה אסורה בשטחים פתוחים, לא התבצעו בבתי הכנסת.
יצוין כי בישיבת קבינט הקורונה אמורה לעלות לדיון ההצעה לסגור כליל את בתי הכנסת. ואולם, ההערכה היא שההצעה לא תאושר לפני יום הכיפורים, כדי למנוע מצב שבו בתי הכנסת יהיו סגורים. עם זאת, אם ההצעה תתקבל ותאושר בשבוע הבא עשוי להיווצר מצב חסר תקדים שבו בתי הכנסת יהיו סגורים בשמחת תורה.
עד כה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות לידיעה. מלשכתו של הפרויקטור רוני גמזו נמסר "גמזו אינו עוסק בפרטים הללו, הוא מתווה את המדיניות, לגבי הפרטים תשאלו במשרד הבריאות".
"לא חשבנו לרגע שנצטרך לחגוג את ראש השנה בבלארוס, ושמדינת ישראל תשים רגליים לניסיונות שלנו להיכנס לאוקראינה", כך אומר חיים וייצהנדלר, דובר חסידי ברסלב השוהים בבלארוס, לאחר שכשלו ניסיונותיהם לציין את החג באומן. "כואב הלב שהמדינה הפקירה אותנו במצב כה רגיש, לא סייעה לנו להיכנס לאוקראינה ולא הושיטה עזרה במזון ושתייה כשהיינו תחת כיפת השמיים בגשם שוטף".
עד צהרי שישי האחרון, ערב ראש השנה, קיוו אלפי חסידים שהמתינו בגבול עם אוקראינה כי יימצא מתווה שיאפשר להם לחגוג את ערב החג ליד קבר רבי נחמן מברסלב. ואולם אוקראינה אסרה על כניסה אווירית מישראל, ולאחר שכשלו ניסיונות החסידים להיכנס לאומן דרך הגבול היבשתי, הם התפזרו ברחבי בלארוס.
בסיועם של הרב משה פימה, ראש הקהילה היהודית בעיר פינסק, ושל וייצהנדלר, נמצאו לחסידים מקומות לינה בבתי הארחה בערים שונות, בהם כ-500 חסידים שהגיעו כחצי שעה לפני כניסת השבת לבית הארחה בעיר צ'איקה.
"הרב פימה פיזר אותנו ברחבי בלארוס – מינסק, פינסק, גומל ועוד ערים, והעמיד לכולנו בתי הארחה", אומר וייצהנדלר. "לא היינו בתנאי בית מלון או בית, אבל מבחינת מה שניתן היה לארגן לכמות אנשים כזו בהתראה כזו, זה לא פחות מנס.
"המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן, בכי של ילדים, נשים ומבוגרים, בכי של צער, של תסכול, של החמצה ושל בגידה. אך האחדות שם הייתה מדהימה, והרגשנו תוך כדי ריקודים ותפילה שרבינו איתנו".
"המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן, בכי של ילדים, נשים ומבוגרים, בכי של צער, בכי של תסכול, בכי של החמצה, בכי של בגידה… אבל האחדות שהייתה שם הייתה מדהימה"
מאז צאת החג ועד עכשיו עושים החסידים את דרכם לישראל, ככל שהם מצליחים להשיג כרטיסי טיסה מבלארוס לישראל. בהגיעם ארצה מחויבים החסידים להיכנס לבידוד של שבועיים על פי הנחיות משרד הבריאות.
לשאלת זמן ישראל האם ציבור החסידים מתכוון לציית לחובת הבידוד עם שובו לארץ, השיב וייצהנדלר: "בעקבות הכעס והמרמור של החסידים, האמון של הציבור במשרד הבריאות הוא לא בגדר פיגוע, אלא בגדר נשרף. כולנו רואים את האכיפה הסלקטיבית של הרשויות את הנחיות הסגר.
"בעוד יש חגיגות המוניות בתל אביב, מונעים מאיתנו את תפילת ראש השנה, שהיא החשובה ביותר מבין כל התפילות. על מקבלי ההחלטות לשים לב לזה, להתייחס לזה ולקחת את זה בשיא הרצינות כדי להחזיר את האמון בין הצדדים".
האם אתם מודאגים מהאפשרות שנדבקתם בקורונה במהלך המסע שעברתם?
"אנחנו לא מודאגים מכך שנדבקנו בקורונה, כי המציאות מוכיחה אחרת. שבועיים ויותר היינו שם מעורבבים אחד עם השני כמעט 2,500 איש, אף אחד לא חלה.
בנוגע לביקורת שנשמעה לגבי הלכלוך שנשאר במקום שהייתם של החסידים בגבול בלארוס ואוקראינה השיב לנו וייצהנלדר: "להגיד שהשארנו לכלוך זה ציניות ואכזריות. אני יודע שהביקורת מגיעה רק מישראל, כי בבלארוס לא שמענו כלום. המקומיים רק הציעו לנו להישאר ורצו לעזור לנו.
"להגיד שהשארנו לכלוך זה ציניות ואכזריות. אני יודע שהביקורת מגיעה רק מישראל, כי בבלארוס לא שמענו כלום. המקומיים רק הציעו לנו להישאר ורצו לעזור לנו"
"במשך שבועיים היינו שם ללא תנאים. זה לא שהיינו בפארק רמת גן, שיש בו שירותים ומים זורמים, אלא היינו על כביש בינלאומי ללא צינור מים. לא הבנתי למה ציפו מאיתנו? איפה היינו אמורים לעשות את הצרכים שלנו?
"זה נכון שהגענו לשם מיוזמתנו, אבל אחרי הכל יש למדינת ישראל אחריות להושיט לעזרה הומניטרית לאזרחיה, מה שהיא לא עשתה".
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם