בעוד הדיבורים על בחירות נוספות רביעיות במספר שבים ועולים, דבר אחד ניתן לומר: בחירות בעת משבר הקורונה הן משחק אחר לגמרי.

בבחירות האחרונות שנערכו בתחילת מרץ 2020 הקורונה הייתה חדשה בארץ. חתונות, מופעים ואירועים נערכו כרגיל, וטרם נקבעו הגבלות על התקהלויות. הקורונה לא הפריעה לקיום הבחירות מלבד כמה הסדרים מיוחדים: בבחירות אלה אורגנו קלפיות מיוחדות לישראלים ששהו בבידוד, בעיקר כאלה ששבו מחו"ל מאחת המדינות שהגעה מהם באותה עת חייבה שהייה בבידוד. אם בבחירות של חודש מרץ היו בסך הכל כ-5,500 מבודדים בעלי זכות הצבעה,  וכ-4,000 שהצביעו בפועל בקלפיות הקורונה, כיום ישנם כ-25 אלף נדבקי קורונה פעילים, שחלק מהם שוהים במלוניות קורונה. זאת מבלי שמנינו אלפים רבים שמחויבים לשהות בבידוד, בגלל חשיפה לחולי קורונה.

אם בבחירות מרץ היו כ-5,500 מבודדים בעלי זכות הצבעה, וכ-4,000 שהצביעו בפועל בקלפיות הקורונה, כיום ישנם כ-25 אלף נדבקי קורונה פעילים, שחלקם במלוניות קורונה. זאת מבלי שמנינו אלפים רבים שמחויבים בבידוד

בבחירות האחרונות חייבים בבידוד הצביעו כאמור בקלפיות מיוחדות שהוצבו מחוץ למרכזי הקלפיות. בשל חוסר היכולת של ועדת הבחירות המרכזית לגייס עובדים לעבודה בקלפיות הקורונה, הוצבו אנשי מד"א לעבודה בקלפי, זאת בניגוד לקלפיות רגילות, שבהן מלבד מזכיר הקלפי – חברי ועדת הקלפי הם עוד שלושה נציגי מפלגות. לנציגי המפלגות יש תפקיד חשוב: הם שומרים האחד על השני וכך נשמר טוהר הבחירות.

קלפיות הקורונה נספרו במרוכז במרכז לוגיסטי של ועדת הבחירות המרכזית, בניגוד לקלפיות הרגילות שנספרות בתוך מקום ההצבעה. קלפיות הקורונה הצריכו זהירות מיוחדת בפתיחת המעטפות, ועבודה נוספת של פתיחת המעטפות הכפולות ווידוא שהמבודדים לא הצביעו פעם נוספת בקלפי שבה הם רשומים.

קלפי בבחירות לכנסת ה-23, מרץ 2020 (צילום: ניר ודל)

התנאי להצבעה בקלפיות הקורונה היה שהמצביעים המבודדים יגיעו ברכב פרטי. בעוד שבחודש מרץ המבודדים ברובם שבו מחו"ל, פרופיל המבודדים כיום הוא שלחלק מהם אין אפשרות להגיע ברכב פרטי. ועוד תנאי היה: רק מבודדים ללא תסמיני מחלה יכולים היו לצאת ולהצביע. כלומר ל-25,000 מאומתי קורונה פעילים (נכון לרגע זה), תהיה בעיה להצביע בכל קלפי, ולו גם בקלפי מבודדת, לפי הסידורים שהיו בבחירות מספר שלוש.

המשך התפרצות הקורונה בתקופת בחירות עלול להפחית את מספר הבוחרים, מכיוון שבוחרים רבים יחששו לצאת אל הקלפיות ולהתקהל. חשש נוסף עלול להיות בהשגת חברי ועדות הקלפי שיחששו להיות סגורים במשך יום שלם במקום ההצבעה, אך אולי השכר הגבוה שמשולם לעבודה בקלפיות, בהתחשב באבטלה הגדולה, עשוי למצוא עובדים ועובדות אמיצים.

תהליך הכשרת העובדים מטעם ועדת הבחירות המרכזית, המזכירים, והסדרנים בקלפיות עשוי להיתקל גם הוא בקשיים עקב האיסור לקיים הדרכות מרוכזות מטעם ועדת הבחירות, כפי שנעשה לפני כל בחירות.

רק מבודדים ללא תסמיני מחלה יכולים היו לצאת ולהצביע. כלומר ל-25,000 מאומתי קורונה פעילים (כרגע), תהיה בעיה להצביע בכל קלפי, ולו גם מבודדת. המשך ההתפרצות עלול להפחית את מספר הבוחרים, שיחששו לצאת לקלפיות ולהתקהל

עוד התקהלות בעייתית לסיום, היא בוועדות הבחירות האזוריות שקולטות את החומר מכל קלפי וקלפי ביום ההצבעה, אולמות ענק עם עובדים רבים היושבים בצפיפות ומקבלים תנועה רבה של עובדי קלפיות המגיעים למסור את החומרים מן הקלפי.

אם יש סיבות רבות שלא לקיים כעת עוד מערכת בחירות, הקורונה מזכירה לנו עוד סיבה אחת.

ניר ודל הוא בעלים של צופית סקרים וניהול פרויקטים. עורך בויקיפדיה העברית ותושב קריית ביאליק.

חודשיים עברו והכאב על אובדן חיי הנרצחים ונפילת הלוחמים לא שוכך, הערגה להחזרת כל החטופים לא מרפה, והזעם על אטימות הלב ושמחת ההרג של קיצוני  חמאס לא דועך.

עם זאת, חשוב מאוד לא להתעלם מן העובדה שההתקפה הרצחנית של חמאס על התושבים של עוטף עזה הייתה מזימה לרצוח לא רק את הגוף אלא גם את הנפש. מטרת העל של מלחמת הדת הקנאית של חמאס לא כל כך שונה מזו של החוגים הכי קיצוניים בין היהודים – הם רוצים תיאוקרטיה הומוגנית מהירדן ועד הים. אולי לכן התמקדו דווקא בישובים המלאים באנשים שקידמו שלום ודו-קיום. אם ניתן לחמאס להתנקש בחמלה שלנו, הם כבר ניצחו.

ג'ק גילרון הוא פרופ' אמריטוס ממכון לחקר המים ע"ש צוקרברג באונ' בן-גוריון, תושב באר שבע זה 31 שנה. הוא עוסק בחקר התפלה וטיפול במים ופעיל בנושאי אקלים וסביבה.

ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני וחוקר בתחום הפסיכולוגיה הבין־תרבותית, עבד בחטיבת המחקר באמ"ן תקופה קצרה, מאוגוסט 2021 ועד ינואר 2022. בעקבות ניסיונו באמ"ן הוא פרסם ב-26 בנובמבר 2023 מאמר בהארץ בכותרת "הייתי פסיכולוג באמ"ן. ללא שינוי, הם ימשיכו לטעות".

במאמר מנסה גרוזברד להבין ולהסביר את הפרדוקס, לפיו חטיבת המחקר באמ"ן, הבנויה על קבוצה איכותית של אנשים שמוינו בקפידה ועובדים יחד לאורך שנים, כושלת בניבוי אירועים ביטחוניים רבים כמו מלחמת יום כיפור, הסכמי אוסלו, שתי אינתיפאדות והטבח בעוטף עזה ב-7 באוקטובר.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.