ככל שמספרי התחלואה בקורונה עולים, מתגברות הקריאות למנוע בעת הזו הפגנות. תומכי נתניהו דורשים לאסור הפגנות, בהתייחסם להפגנות המתקיימות נגדו מזו תקופה ארוכה. ההפגנות הללו מציקות לתומכיו באופן מיוחד. יש לכך מספר סיבות אפשריות:

• יתכן שהן מציקות להם עקב המסר שעולה בהן נגד שחיתות של נתניהו.
• יתכן כי ההפגנות מעצבנת אותם כי הם רואים מפגינים נחושים שמגיעים בכל שבוע לירושלים ומפגינים ליד מעונו של ראש הממשלה, ולא מסתפקים בהפגנה שגרתית תל אביבית בכיכר רבין או ליד כיכר הבימה.
• יתכן גם שההפגנות האלו מעצבנות את תומכיו מכיוון שהן מתקיימות ללא הנהגה מלמעלה, באופן עממי, ללא נאומים, פוליטיקאים והופעות של זמרים, עם יצירתיות רבה מצד המפגינים.
• ויתכן שמציקה לכם העובדה שהמפגינים, על אף היותם זועמים, אינם נראים "חמוצים",  כפי שתומכי ראש הממשלה מגדירים אותם.

ככל שמספרי התחלואה בקורונה עולים, מתגברות הקריאות למנוע בעת הזו הפגנות. תומכי נתניהו דורשים לאסור הפגנות, בהתייחסם לאלו שמתקיימות נגדו מזה זמן. ההפגנות הללו מציקות לתומכיו באופן מיוחד

ניר ודל הוא בעלים של צופית סקרים וניהול פרויקטים. עורך בויקיפדיה העברית ותושב קריית ביאליק.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

בעוד הדיבורים על בחירות נוספות רביעיות במספר שבים ועולים, דבר אחד ניתן לומר: בחירות בעת משבר הקורונה הן משחק אחר לגמרי.

בבחירות האחרונות שנערכו בתחילת מרץ 2020 הקורונה הייתה חדשה בארץ. חתונות, מופעים ואירועים נערכו כרגיל, וטרם נקבעו הגבלות על התקהלויות. הקורונה לא הפריעה לקיום הבחירות מלבד כמה הסדרים מיוחדים: בבחירות אלה אורגנו קלפיות מיוחדות לישראלים ששהו בבידוד, בעיקר כאלה ששבו מחו"ל מאחת המדינות שהגעה מהם באותה עת חייבה שהייה בבידוד. אם בבחירות של חודש מרץ היו בסך הכל כ-5,500 מבודדים בעלי זכות הצבעה,  וכ-4,000 שהצביעו בפועל בקלפיות הקורונה, כיום ישנם כ-25 אלף נדבקי קורונה פעילים, שחלק מהם שוהים במלוניות קורונה. זאת מבלי שמנינו אלפים רבים שמחויבים לשהות בבידוד, בגלל חשיפה לחולי קורונה.

אם בבחירות מרץ היו כ-5,500 מבודדים בעלי זכות הצבעה, וכ-4,000 שהצביעו בפועל בקלפיות הקורונה, כיום ישנם כ-25 אלף נדבקי קורונה פעילים, שחלקם במלוניות קורונה. זאת מבלי שמנינו אלפים רבים שמחויבים בבידוד

בבחירות האחרונות חייבים בבידוד הצביעו כאמור בקלפיות מיוחדות שהוצבו מחוץ למרכזי הקלפיות. בשל חוסר היכולת של ועדת הבחירות המרכזית לגייס עובדים לעבודה בקלפיות הקורונה, הוצבו אנשי מד"א לעבודה בקלפי, זאת בניגוד לקלפיות רגילות, שבהן מלבד מזכיר הקלפי – חברי ועדת הקלפי הם עוד שלושה נציגי מפלגות. לנציגי המפלגות יש תפקיד חשוב: הם שומרים האחד על השני וכך נשמר טוהר הבחירות.

קלפיות הקורונה נספרו במרוכז במרכז לוגיסטי של ועדת הבחירות המרכזית, בניגוד לקלפיות הרגילות שנספרות בתוך מקום ההצבעה. קלפיות הקורונה הצריכו זהירות מיוחדת בפתיחת המעטפות, ועבודה נוספת של פתיחת המעטפות הכפולות ווידוא שהמבודדים לא הצביעו פעם נוספת בקלפי שבה הם רשומים.

קלפי בבחירות לכנסת ה-23, מרץ 2020 (צילום: ניר ודל)

התנאי להצבעה בקלפיות הקורונה היה שהמצביעים המבודדים יגיעו ברכב פרטי. בעוד שבחודש מרץ המבודדים ברובם שבו מחו"ל, פרופיל המבודדים כיום הוא שלחלק מהם אין אפשרות להגיע ברכב פרטי. ועוד תנאי היה: רק מבודדים ללא תסמיני מחלה יכולים היו לצאת ולהצביע. כלומר ל-25,000 מאומתי קורונה פעילים (נכון לרגע זה), תהיה בעיה להצביע בכל קלפי, ולו גם בקלפי מבודדת, לפי הסידורים שהיו בבחירות מספר שלוש.

המשך התפרצות הקורונה בתקופת בחירות עלול להפחית את מספר הבוחרים, מכיוון שבוחרים רבים יחששו לצאת אל הקלפיות ולהתקהל. חשש נוסף עלול להיות בהשגת חברי ועדות הקלפי שיחששו להיות סגורים במשך יום שלם במקום ההצבעה, אך אולי השכר הגבוה שמשולם לעבודה בקלפיות, בהתחשב באבטלה הגדולה, עשוי למצוא עובדים ועובדות אמיצים.

תהליך הכשרת העובדים מטעם ועדת הבחירות המרכזית, המזכירים, והסדרנים בקלפיות עשוי להיתקל גם הוא בקשיים עקב האיסור לקיים הדרכות מרוכזות מטעם ועדת הבחירות, כפי שנעשה לפני כל בחירות.

רק מבודדים ללא תסמיני מחלה יכולים היו לצאת ולהצביע. כלומר ל-25,000 מאומתי קורונה פעילים (כרגע), תהיה בעיה להצביע בכל קלפי, ולו גם מבודדת. המשך ההתפרצות עלול להפחית את מספר הבוחרים, שיחששו לצאת לקלפיות ולהתקהל

עוד התקהלות בעייתית לסיום, היא בוועדות הבחירות האזוריות שקולטות את החומר מכל קלפי וקלפי ביום ההצבעה, אולמות ענק עם עובדים רבים היושבים בצפיפות ומקבלים תנועה רבה של עובדי קלפיות המגיעים למסור את החומרים מן הקלפי.

אם יש סיבות רבות שלא לקיים כעת עוד מערכת בחירות, הקורונה מזכירה לנו עוד סיבה אחת.

ניר ודל הוא בעלים של צופית סקרים וניהול פרויקטים. עורך בויקיפדיה העברית ותושב קריית ביאליק.

בתקופה האחרונה מופצים ברשתות החברתיות סרטונים רבים שבהם נראים אזרחים בעימותים עם שוטרים, כחלק מפעילות משטרת ישראל לאכיפת חובת עטיית מסכות במרחב הציבורי. בסרטונים האלו נראים שוטרים שמפעילים כוח רב כלפי אזרחים, והם זוכים לתפוצה רחבה.

העימותים מתחילים כאשר שוטרים רואים אדם ללא מסכה על פניו, ורוצים לקנוס אותו בגין עבירה על התקנות, כשגובה הקנס עומד על  500 שקלים. לשם כך הם דורשים מהאזרח להזדהות, האזרח לא מבין מדוע הוא צריך לקבל קנס, והוא מסרב לעשות כן. השוטרים בסרטון חסרי סבלנות ובשלב הבא הם מפעילים כוח רב כנגדו, והמשטרה מוצגת בסרטונים באור שלילי.

ניר ודל הוא בעלים של צופית סקרים וניהול פרויקטים. עורך בויקיפדיה העברית ותושב קריית ביאליק.

מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".

בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.

לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.

"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.

מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.