ישראל ואיחוד האמירויות הידקו בצורה משמעותית את יחסיהם בשנים האחרונות בשורה רחבה של נושאים (טכנולוגיים, בטחוניים וכדומה). התגברות האיום האיראני המשותף והחשש מנסיגה אמריקנית מהמזרח התיכון, שתשאיר את שתי המדינות להתמודד לבד עם אותו איום מטהראן, היו קטליזטור משמעותי להידוק היחסים והוצאתם לאור.
יחד עם זאת, יחסים אלו לא עברו "לשלב הגלוי". האיום המשותף מצד איראן היה אמנם הזרז ליחסים אבל מנגד התבססות על אותו איום לא הובילה ליציאה לאור של אותם יחסים חשאיים. זאת ועוד, איום הסיפוח מצד ישראל אף איים על מרקם היחסים שנוצר בין המדינות ואיים לפגוע בהם, למגינת ליבן של המדינות אשר ביקשו לשמר ואף לקדם את יחסיהם הבילטרליים.
התגברות האיום האיראני המשותף והחשש מנסיגה אמריקנית מהמזרח התיכון, שתשאיר את שתי המדינות להתמודד לבד עם אותו איום מטהראן, היו קטליזטור משמעותי להידוק ההסכם, אך לא ליציאתו אור
פריצת הדרך שהובילה להצהרה בדבר נרמול היחסים היתה נכונותה של ישראל "לרדת מעץ" הסיפוח, ובתמורה היא מקבלת נכונות מצד האמירויות להתחיל במסלול מדיני, אשר בסופו הסכם מדיני בין המדינות הכולל התקדמות משמעותית בשורה רחבה של נושאים בילטרליים.
כך, כל אחד מהצדדים מקבל הישג משמעותי. ישראל מקבלת נכונות של מדינה ערבית לקדם באופן גלוי את מערכת היחסים לקראת נורמליזציה מלאה תוך שהיא מוותרת לזמן הנראה לעין על סוגיית הסיפוח (ללא ויתורים נוספים לפלסטינים), ומנגד איחוד האמירויות מצליחה "לעקוף" את המכשול הפלסטיני בדרך להידוק היחסים עם מדינה שמסייעת לה בפן האסטרטגי, תוך שהיא מציגה את אותו ויתור ישראל כהישג משמעותי לפלסטינים.
הלכה למעשה ההסכם ההיסטורי עם מדינות איחוד האמירויות הערביות מקבע עובדה מאוד חשובה – האיום האיראני על מדינות המפרץ הוא לא בסיס מספק להידוק יחסי ישראל עם אותם מדינות סוניות מתונות (בפן הגלוי), ומנגד לא צריך הסכם שלום כולל עם הפלסטינים כדי להגיע לנרמול והוצאה לאור של אותם יחסים.
ועדיין חשוב לזכור – עצם נרמול היחסים לא אומר שאיחוד האמירויות "תרוץ" לנורמליזציה מלאה עם ישראל. התגובות של בכיריה לאחר ההכרזה על ההסכם אשר ממתנות מאוד את האירוע ("הסכמנו להתחיל בתהליך, לא תפתח שגרירות בירושלים"), מעידות כי מי שחושב שבעתיד ניתן יהיה לנתק את הסוגיה הפלסטינית מהתקדמות היחסים טועה.
ג'ארד קושנר במילותיו :
1. מדינה פלסטינית כולל מפה.
2. מסגד אל אקצא יפתח לביקור מוסלמים מכל העולם.
3. הפסקת המאמצים לסיפוח. pic.twitter.com/pXvnPuaz8P— ???????? ???????????????????????? ???? (@iloveisraell) August 16, 2020
בסופו של יום נכונות אבו-דאבי להתקדם בתהליך עם ישראל תהיה תלויה בנכונות ישראל להגיש ויתורים בהיבט הפלסטיני. רצוי לזכור כי מדובר בתהליך הפיך ואבו-דאבי לא תהסס לזוז אחורה במקרה בו ישראל תוביל פעולות חד צדדיות בתחום הפלסטיני.
בכל הנוגע לממשל האמריקני – ברור כי ראשיו, בדגש על הנשיא טראמפ וצוותו, ינסו לנצל את ההישג הדיפלומטי לחיזוק מעמדם מבית (על רקע הבחירות המתקרבות בארה"ב), ואף למשוך מדינות נוספות מהאיזור שיחברו גם הם לתהליך זה. כל זאת תוך שהם מדגישים את הויתורים הגדולים שהגישה ישראל בתחום הפלסטיני.
במקביל, סביר כי הממשל ינסה ליצור ערוצי קשר עם הרשות הפלסטינית תוך שהוא מניח שההתפתחויות הללו מגבירות את הלחץ בראמאללה, באופן שאפשר כי יוביל למחשבה מחודשת באשר לקשר שבין הממשל לבין אבו-מאזן וצוותו. כך או כך, בראי הבית הלבן עסקה זו מוכיחה את "צדקת דרכם" באשר למהלכים שהם נקטו במטרה לקרב בין ישראל לעולם הערבי.
פריצת הדרך שהובילה להצהרה בדבר נרמול היחסים היתה נכונותה של ישראל "לרדת מעץ" הסיפוח, ובתמורה היא מקבלת נכונות מצד האמירויות להתחיל במסלול מדיני, אשר בסופו הסכם מדיני בין המדינות
שתי השלכות מרכזיות שיכולות להיות להסכם זה:
- מדינות נוספות באיזור יהיו מוכנות לעלות על עגלת נרמול היחסים עם ישראל.
- לאור היחסים הקרובים התרבותיים והמדיניים שבין מאע"מ (מדינות איחוד האמירויות הערביות) ומצרים, הנכונות של מאע"מ להתקדם לעבר נרמול היחסים עם ישראל עשויים להשפיע לטובה על מערכת יחסיה של ישראל עם מצרים.
בשורה התחתונה, ישראל מקבלת את העקרון שכדי לקדם את יחסיה עם מדינות ערב עליה להציג התקדמות כלשהי מול הפלסטינים. ככל שישראל תקדם את המו"מ עם הפלסטינים כך היא תתקרב משמעותית לעבר נרמול מלא של יחסיה עם איחוד האמירויות ועם מדינות ערב נוספות.
דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).
זה לא פשוט להיות מיעוט. במיוחד מיעוט לאומי במדינה שנמצאת במלחמה עם העם שלך. למשל מי שנקראים "אזרחי ישראל הערבים". מצד אחד יש שאלה של זהות. האם הם "יותר ישראלים" או "יותר ערבים"? והאם השיוך הכללי ל"ערבים" הוא נכון בכלל, או שהם בעצם פלסטינים? מצד שני יש את שאלת הנאמנות. כשזה מגיע לכדי התנגשות, וזה מגיע, הם יותר נאמנים למדינה שהם חיים בה או לעם שהם שייכים אליו? אלה שאלות ששואלים עליהם, וגם שהם שואלים בעצמם.
המכון הישראלי לדמוקרטיה מקיים סקר שנתי שנקרא "מדד הדמוקרטיה הישראלית", שמסתכל בין היתר גם על סוגיות טעונות כמו אלה. הסקר הזה מתבצע בחודש יוני בכל שנה. אחת השאלות הבסיסיות ביותר היא השאלה "באיזו מידה אתה מרגיש את עצמך חלק ממדינת ישראל ובעיותיה?". השאלה נשאלת את כל משתתפי בסקר, יהודים וערבים, אבל ניתוח התשובות כולל גם פילוח לפי מגזר.
דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.
תחת הכותרת סוחטת הרגשות: "בנק הפועלים הורה לבטל סליקת תרומות להנצחת לוחם" – פורסמה השבוע כתבה (Ynet, 24/03/2024) המתארת תביעה נגד מסכת התעללות לכאורה של הבנק ושל חברת סליקה – בעמותה, המנהלת קמפיין תרומות להנצחת זכרו של לוחם שנהרג בצפון הרצועה.
התביעה קובלת על התערבות הממשל האמריקאי בפרויקט הנצחה תמים לכאורה, שמקושש תרומות למפעל חייו של הנופל. למעשה, מדובר בטענות מניפולטיביות, המצניעות את העובדה ש"מפעל החיים" המדובר הוא מאחז בלתי חוקי, שספג סנקציות אמריקאיות בשל אלימות כלפי פלסטינים. המוסדות הפיננסיים הישראליים נענים לדרישת הממשל בסירובם להעביר דרכם תרומות, שבפועל עוקפות את אותן סנקציות.
ארנון הראל הוא פעיל חברתי, קהילתי ופוליטי. גמלאי מחינוך והוראה בתיכון. לימודי תואר שני למשפטים, למערכות מידע; לימודי תואר ראשון לגיאוגרפיה ומדע המדינה, לימודי ארץ ישראל. 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות, 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה.
בשם אלוהים הרחמן והרחום
לאחרונה נתקלתי בדבריו של הרב שלמה אבינר, הקושרים את כל המוסלמים ואת כל הערבים לחמאס. מכאן נבע הצורך להעמיד דברים על דיוקם ולשפוך אור על הנקודות שעלו מדבריו.
שיח' מוחמד שריף עודה הוא ראש העדה האחמדית בישראל, מחמד פועל רבות על מנת לשמור על מרקם החיים בין האוכלוסיות בארץ ומרבה לארח כנסים לכלל אנשי הדת והתושבים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
1. יש יותר מדי מסלפים ומאחזי עיניים בכדור הארץ.
2. מבין היותר מתעתעים – הדתיים למיניהם ולדתותיהם (כל הדתות, ללא יוצא מהכלל).
3. כל דת, אילו רק היה מתאפשר לה, הייתה מוחקת מעל פני האדמה את שאר הדתות, לכן אף דת אינה טובה יותר מאחרת, וכולן מיותרות ושליליות לחלוטין.
4. אני בעד להפסיק את כל הדתות, כיום אין בהן יותר מאשר אחיזת עיניים ותו לא.
איני בקיא די כדי להציג פסוקים קיימים בקוראן המנוגדים תכלית הניגוד לאלו שמצטט השיח'. ככל הידוע לי, הקוראן אינו מקור הסמכות היחיד או, אפילו, העקרי ממנו שואבים מוסלמים את הרצוי להתנהג לפיו. , "סירת אלנבי" שהיא סיפור חייו של הנביא מחמד והחדית' הם מקורות סמכות "שימושיים" יותר, והתנהלות נביא האסלאם הייתה אלימה ומניפולטיבית.
מעבר לכל הנ"ל מוסלמים כיהודים בוחרים באסלאם וביהדות הרצויה להם.
כמו שמתחת למע' ההפעלה החלונאיות של מיקרוסופט ניתן למצוא תשתית של Dos
כך מתחת למעטה הדקיק של המונותיאזים רוחשת ג'אהיליה: יהודית, נוצרית ומוסלמית. מתברר שכמה פסוקים בכתבי הקודש אין בהם די בכדי למגר את העובדה שהומו סאפיינס הוא החיה הרצחנית ביותר בחלד. דאעש, חמאס וחיזבאללה הם בראש וראשונה ארגוני פשע שמציעים לאנושות אפיקים לתיעול הברוטאליות הטבעית, ולא בכדי ההתקפה הרצחנית, כמו גם עריפות הראש ומעשי האונס משלהבים את העולם כולו.
אני מאמין לשיח' בכוונותיו הטובות, אבל העובדות מסביב סותרות את הצהרותיו. תכביר אינה קריאה לאהבת אדם, תשאלו את היזידים והישראלים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני רוצה לדעת מי בא עם הרעיון המתועב של "מכסות" גיוס. הגיוס הוא חובה פרסונלית של האזרח, לא של אירגונים. או שיש או שאין הצדקה לגיוס של האזרח – מה פתאום להעביר את הסלקציה לישיבות או גופים סקטוריאליים אחרים שיחליטו על פי שיקוליהם את מי לשלוח לגיוס? האזרחים אינם ליטרת בשר שרב כלשהו יחליט האם ישלח אל הצבא. מכסות גיוס מנרמלות את היחס של מנהיגי הציבור החרדי אל הציבור שלהם כצאן חסר בינה שיעשה מה שיגידו לו – את זה בדיוק יש לפרק ולהפוך את הציבור החרדי מעדר לאנשים.
רוצים מכסות? בבקשה. 400 עילויים בתורה שיקבלו מעמד מקביל לספורטאי מצטיין. כל אחד יכול להגיש מועמדות, הרבנים יכולים להגיש המלצות, ומערכת הביטחון תאשר פרטנית את האנשים.
כל השאר – מלש"בים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם