בנאומו של בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים לאחר שבישר על הטלת סגר בחגים, אמר: "נעבור את התקופה הזו ביחד". ואז קם וטס לוושינגטון, ארה"ב, עם רעייתו ובניו. אוקסימרון מהותי.

נתניהו מטיל גזרה שספק אם הציבור יכול לעמוד בה, ואז נוטש את הציבור, שלטענת חברי מפלגתו (גם אם לא על פי נתוני ההצבעה בפועל) הצביע עבורו ברובו.

נתניהו מתרברב בהסכם עם איחוד האמירויות, ודוחק בנו יחד עם שריו להתלהב מהסכם שרב הנסתר על הגלוי בו, ולא נחשף בפני השרים וחברי הכנסת לפני צאתו למעמד החתימה. אפילו עובדה זו מחשידה לגביו. יוצאת דופן גם אמירתה של אחת משרות הממשלה, גילה גמליאל, כי "מה זה משנה מה כתוב בהסכם? אני סומכת על ראש הממשלה".

השרה גילה גמליאל ל-@asaf_lib: "ההסכמים הם שלום תמורת שלום ולא שלום תמורת שטחים – משהו שאנחנו לא מסכימים איתו. כל הזמן מנסים להעכיר את האווירה. אני לא מתעסקת בספקולציות. מה זה משנה מה כתוב בהסכם? אני סומכת על ראש הממשלה"#קלמןליברמן

— כאן חדשות (@kann_news) September 15, 2020

ראשית, לא מובנת הבעת חוסר הענין של חברת ממשלה בנוסח ההסכם ההסטורי ופרטיו, אשר איש מלבד ראש הממשלה אינו מעודכן בהם? שנית, האם אכן ניתן לסמוך בעינים עצומות על נתניהו? הרי על המקרים שנתניהו לא אמר אמת נכתב רבות, ובהם על טענתו כי נוסחת המו"מ היא לראשונה בהסטוריה הישראלית "שלום תמורת שלום". מאז הרי נחשפה כבר עסקת מטוסי האף-35 וכן הוויתור על הסיפוח. בנוסף, לטענת ח"כ ניצן הורוביץ, נתניהו הסכים להקפאת הבנייה בהתנחלויות.

אז אולי אין כאן פשרה טריטוריאלית כפי שהסכים לה בהסכם חברון ובהסכם וואי, כשוויתר על 13% מהגדה (לאחר שהתחייב כי לא יוותר על יותר מ-10%) אך ישנם כאן שלושה ויתורים אחרים. נתניהו חומק מהחמקנים, אינו מספח לנאומיו את הוויתור על הסיפוח, וכנראה מקפיא את הגילוי על הקפאת הבנייה בהתנחלויות.

ואם נחזור לשאלה הבסיסית, מדוע נתניהו לא חושף עתה את ההסכם?

לאחר שנתקלנו בחוסר שקיפות בנוגע למשבר הקורונה והדיונים בקבינט הקורונה, הציבור נתקל בחוסר שקיפות בנושא מדיניות חוץ וביטחון. אם ההסכם אינו נחשף בפנינו מבעוד מועד, כנראה שיש לנתניהו מה להסתיר. בפני מי? ככל הנראה בפני ח"כ נפתלי בנט, שנתניהו חושש מהתעצמותו בסקרים ומכך שבנט יצליח לאגף אותו מימין. .

ומי ממלא את מקומו של נתניהו בהיעדרו בעת המשבר החמור והסגר?

על פי החוק, מי שממלא את מקום ראש הממשלה בעת שהותו בארה"ב, הוא ראש הממשלה החליפי בני גנץ. אך גנץ הודיע כי יפעל כממלא מקום ולא כראש ממשלה, עד שיכנס לתפקידו כראש ממשלה פר-אקסלנס, כשיגיע רגע הרוטציה, אשר ספק אם אכן יגיע. כלומר גנץ מחליט שלא לקדם מהלכים ולקבל החלטות שלא בנוכחותו של "הבוס".

אם כך, מי ממלא את החלל שנתניהו משאיר?

הרי נתניהו נמצא בארה"ב ושקוע בהסכם השלום, בזמן שהעצמאים והעסקים מתחילים לשקוע שוב, ואינו פנוי לתקוף ולהסית נגד השמאל, נגד מאות המפגינים במחאה נגדו וכמובן נגד התקשורת.

לשם כך, יש לו את צוות "החברים של נטש": חברי הכנסת מיקי זוהר, אסנת מארק, ד"ר יובל שטייניץ והקולני שבחבורה – ח"כ ד"ר שלמה קרעי.

בכל פעם שח"כ קרעי מתראיין, נראה שכשמו כן הוא – שואף לקרוע את הדמוקרטיה ואת מתנגדיו. כך כתב בציוץ האחרון שלו:

"רינה מצליח מבקרת את ה-D9 נגד מפלגת צלאח א-דין, 'העיתונאית' מפיצת השנאה הגדולה ביותר, מבקרת אותי ושותקת על צי ה-D9–נים שמנדלבליט וחבריו רומסים בהם את הדמקרטיה".

רינה מצליח מבקרת את הD9 נגד מפלגת צלאח א-דין. "העיתונאית" מפיצת השנאה הגדולה ביותר, מבקרת אותי ושותקת על צי הD9-נים שמנדלבליט וחביריו רומסים בהם את הדמוקרטיה

אז רינה, D9 זה רק המשל. הנמשל הן הצעות החוק שלי לפירוק והרכבה מחדש של המערכת המושחתת הזו. שלטון העם ולא שלטון החברים שלך! pic.twitter.com/bFnKBVTsG4

— ????????שלמה קרעי – Shlomo Karhi (@shlomo_karhi) September 12, 2020

גם את מורשת ההסתה של נתניהו בענין ההפגנות ממשיך הח"כ קרעי בגאווה, כשהוא טוען, חרף העובדה שאין כל אינדיקציה להדבקה בקורונה בהפגנות, כי יש "להסיר את חרפת ההפגנות", ומשקר בגלוי ובאופן בוטה, כמו מורו ורבו הנעדר, כי "מתקיימות הפגנות בניגוד לכל הנחיות הבריאות".

הגשתי הסתייגות לחוק, כדי להסיר את חרפת ההפגנות מחוק הקורונה הגדול, כך שהממשלה תוכל להגביל ואף לאסור הפגנות.

כל עוד מתקיימות הפגנות בניגוד לכל הנחיות הבריאות, אין שום יכולת לקבל אמון ציבורי שיבטיח את השמירה על ההנחיות.

מי שמעוניין שההפקרות הזו תימשך, מועל בתפקידו ומסכן חיי אדם. pic.twitter.com/rOUvJHqxCN

— ????????שלמה קרעי – Shlomo Karhi (@shlomo_karhi) September 13, 2020

בתקשורת פועל ביתר שאת עמית סגל, שבמסגרת מאמציו להגן על הנאשם, קובע לנו שלהפגין זה לא אחראי, כאשר כמשפטן הוא מתעלם מעליונות חופש הביטוי שהזכות להפגין היא נגזרת שלה.

ולאחרונה ינון מגל מתפקד יותר כמו גנון ופחות כמו ינון ומתוודה שהיה יורה בעיתונאים בעלי אנגד'ה שמאלנית ואחר כך מסביר: "זה היה בצחוק…סאטירה". אחר כך הליכוד מעז לדבר על הסתה מצד השמאל.

אחד המהלכים ההרסניים של נתניהו הוא לדאוג שגם במקרה שהוא לא זמין יש את החברים של נטש שיעשו את העבודה במקומו ויתקפו בצורה הברוטלית ביותר את מתנגדיו.

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת

תקציב המדינה לשנת 2025 מביא עימו מיזוג מרתק של בשורות חיוביות ואתגרים לא פשוטים. מצד אחד, הוא משקף השקעות משמעותיות בתחומים קריטיים שמבטיחים עתיד טוב יותר לישראל. מצד שני, הוא חושף פערים וחסמים שממשיכים להכביד על הציבור הרחב.

בצד החיובי, תקציב 2025 מצטיין בתוכניות פיתוח שאפתניות בתשתיות. ההשקעה בפרויקטי תחבורה ציבורית, כדוגמת הרכבת הקלה והרחבת הרכבת התחתית בתל אביב, זוכה להקצאה מרשימה של 20 מיליארד ש"ח.

רו"ח דניאל יעקובזון הוא חוקר וראש תחום חשבונאות ניהולית בביה"ס לחשבונאות של המסלול האקדמי המכללה למינהל.

אני משוכנע שכהונת דונלד טראמפ עומדת להיות קטסטרופה עצומה. אנחנו כנראה אפילו לא יכולים להעלות בדעתנו עד כמה קטסטרופלית היא תהיה. כפי שהייתי משוכנע לאחר הבחירות אצלנו שכהונת ממשלת הזדון הרעילה עומדת להיות קטסטרופה עצומה. אבל לא יכולנו לדעת עד כמה מחרידה תהיה ממשלת ההפיכה, ההפקרה, הטבח, האפרטהייד, פשעי המלחמה וההתעללות באזרחים.

כפי שברור לכולנו שבנימין נתניהו אינו רוצה להשיב את החטופים ולגמור את המלחמה בעזה כי הסכם שחרור חטופים תמורת אסירים ונסיגה מהרצועה יכול לפרק את ממשלת הימין הקיצוני. הוא עלול להביא להקדמה אפשרית של הבחירות בטרם תושלם ההפיכה לדיקטטורה, ואז גם תקום ועדת חקירה ממלכתית שעומדת לגלות שמגוון הפשעים שסברנו שמתחוללים כלפינו, הם הרבה יותר חמורים ממה שיכולנו להעלות על הדעת.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.