בנאומו של בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים לאחר שבישר על הטלת סגר בחגים, אמר: "נעבור את התקופה הזו ביחד". ואז קם וטס לוושינגטון, ארה"ב, עם רעייתו ובניו. אוקסימרון מהותי.
נתניהו מטיל גזרה שספק אם הציבור יכול לעמוד בה, ואז נוטש את הציבור, שלטענת חברי מפלגתו (גם אם לא על פי נתוני ההצבעה בפועל) הצביע עבורו ברובו.
נתניהו מתרברב בהסכם עם איחוד האמירויות, ודוחק בנו יחד עם שריו להתלהב מהסכם שרב הנסתר על הגלוי בו, ולא נחשף בפני השרים וחברי הכנסת לפני צאתו למעמד החתימה. אפילו עובדה זו מחשידה לגביו. יוצאת דופן גם אמירתה של אחת משרות הממשלה, גילה גמליאל, כי "מה זה משנה מה כתוב בהסכם? אני סומכת על ראש הממשלה".
השרה גילה גמליאל ל-@asaf_lib: "ההסכמים הם שלום תמורת שלום ולא שלום תמורת שטחים – משהו שאנחנו לא מסכימים איתו. כל הזמן מנסים להעכיר את האווירה. אני לא מתעסקת בספקולציות. מה זה משנה מה כתוב בהסכם? אני סומכת על ראש הממשלה"#קלמןליברמן
— כאן חדשות (@kann_news) September 15, 2020
ראשית, לא מובנת הבעת חוסר הענין של חברת ממשלה בנוסח ההסכם ההסטורי ופרטיו, אשר איש מלבד ראש הממשלה אינו מעודכן בהם? שנית, האם אכן ניתן לסמוך בעינים עצומות על נתניהו? הרי על המקרים שנתניהו לא אמר אמת נכתב רבות, ובהם על טענתו כי נוסחת המו"מ היא לראשונה בהסטוריה הישראלית "שלום תמורת שלום". מאז הרי נחשפה כבר עסקת מטוסי האף-35 וכן הוויתור על הסיפוח. בנוסף, לטענת ח"כ ניצן הורוביץ, נתניהו הסכים להקפאת הבנייה בהתנחלויות.
אז אולי אין כאן פשרה טריטוריאלית כפי שהסכים לה בהסכם חברון ובהסכם וואי, כשוויתר על 13% מהגדה (לאחר שהתחייב כי לא יוותר על יותר מ-10%) אך ישנם כאן שלושה ויתורים אחרים. נתניהו חומק מהחמקנים, אינו מספח לנאומיו את הוויתור על הסיפוח, וכנראה מקפיא את הגילוי על הקפאת הבנייה בהתנחלויות.
ואם נחזור לשאלה הבסיסית, מדוע נתניהו לא חושף עתה את ההסכם?
לאחר שנתקלנו בחוסר שקיפות בנוגע למשבר הקורונה והדיונים בקבינט הקורונה, הציבור נתקל בחוסר שקיפות בנושא מדיניות חוץ וביטחון. אם ההסכם אינו נחשף בפנינו מבעוד מועד, כנראה שיש לנתניהו מה להסתיר. בפני מי? ככל הנראה בפני ח"כ נפתלי בנט, שנתניהו חושש מהתעצמותו בסקרים ומכך שבנט יצליח לאגף אותו מימין. .
ומי ממלא את מקומו של נתניהו בהיעדרו בעת המשבר החמור והסגר?
על פי החוק, מי שממלא את מקום ראש הממשלה בעת שהותו בארה"ב, הוא ראש הממשלה החליפי בני גנץ. אך גנץ הודיע כי יפעל כממלא מקום ולא כראש ממשלה, עד שיכנס לתפקידו כראש ממשלה פר-אקסלנס, כשיגיע רגע הרוטציה, אשר ספק אם אכן יגיע. כלומר גנץ מחליט שלא לקדם מהלכים ולקבל החלטות שלא בנוכחותו של "הבוס".
אם כך, מי ממלא את החלל שנתניהו משאיר?
הרי נתניהו נמצא בארה"ב ושקוע בהסכם השלום, בזמן שהעצמאים והעסקים מתחילים לשקוע שוב, ואינו פנוי לתקוף ולהסית נגד השמאל, נגד מאות המפגינים במחאה נגדו וכמובן נגד התקשורת.
לשם כך, יש לו את צוות "החברים של נטש": חברי הכנסת מיקי זוהר, אסנת מארק, ד"ר יובל שטייניץ והקולני שבחבורה – ח"כ ד"ר שלמה קרעי.
בכל פעם שח"כ קרעי מתראיין, נראה שכשמו כן הוא – שואף לקרוע את הדמוקרטיה ואת מתנגדיו. כך כתב בציוץ האחרון שלו:
"רינה מצליח מבקרת את ה-D9 נגד מפלגת צלאח א-דין, 'העיתונאית' מפיצת השנאה הגדולה ביותר, מבקרת אותי ושותקת על צי ה-D9–נים שמנדלבליט וחבריו רומסים בהם את הדמקרטיה".
רינה מצליח מבקרת את הD9 נגד מפלגת צלאח א-דין. "העיתונאית" מפיצת השנאה הגדולה ביותר, מבקרת אותי ושותקת על צי הD9-נים שמנדלבליט וחביריו רומסים בהם את הדמוקרטיה
אז רינה, D9 זה רק המשל. הנמשל הן הצעות החוק שלי לפירוק והרכבה מחדש של המערכת המושחתת הזו. שלטון העם ולא שלטון החברים שלך! pic.twitter.com/bFnKBVTsG4
— שלמה קרעי – Shlomo Karhi (@shlomo_karhi) September 12, 2020
גם את מורשת ההסתה של נתניהו בענין ההפגנות ממשיך הח"כ קרעי בגאווה, כשהוא טוען, חרף העובדה שאין כל אינדיקציה להדבקה בקורונה בהפגנות, כי יש "להסיר את חרפת ההפגנות", ומשקר בגלוי ובאופן בוטה, כמו מורו ורבו הנעדר, כי "מתקיימות הפגנות בניגוד לכל הנחיות הבריאות".
הגשתי הסתייגות לחוק, כדי להסיר את חרפת ההפגנות מחוק הקורונה הגדול, כך שהממשלה תוכל להגביל ואף לאסור הפגנות.
כל עוד מתקיימות הפגנות בניגוד לכל הנחיות הבריאות, אין שום יכולת לקבל אמון ציבורי שיבטיח את השמירה על ההנחיות.
מי שמעוניין שההפקרות הזו תימשך, מועל בתפקידו ומסכן חיי אדם. pic.twitter.com/rOUvJHqxCN
— שלמה קרעי – Shlomo Karhi (@shlomo_karhi) September 13, 2020
בתקשורת פועל ביתר שאת עמית סגל, שבמסגרת מאמציו להגן על הנאשם, קובע לנו שלהפגין זה לא אחראי, כאשר כמשפטן הוא מתעלם מעליונות חופש הביטוי שהזכות להפגין היא נגזרת שלה.
ולאחרונה ינון מגל מתפקד יותר כמו גנון ופחות כמו ינון ומתוודה שהיה יורה בעיתונאים בעלי אנגד'ה שמאלנית ואחר כך מסביר: "זה היה בצחוק…סאטירה". אחר כך הליכוד מעז לדבר על הסתה מצד השמאל.
אחד המהלכים ההרסניים של נתניהו הוא לדאוג שגם במקרה שהוא לא זמין יש את החברים של נטש שיעשו את העבודה במקומו ויתקפו בצורה הברוטלית ביותר את מתנגדיו.
עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת
הגיע הזמן לחשוף את טיבה של הסיסמה החדשה שפרצה לחיינו ב-7/10: ביחד ננצח. מדובר בקופירייטינג גאוני, שדי קשה להתווכח איתו. הסיסמה הזו פרצה דרך כל גדרות החשיבה הביקורתית, ולמרות כל התראות התצפיתניות של האמת וההיגיון.
נכון היה לפרק את הסיסמה לשתי מילים, ולשאול מה זה אומר ננצח, ומיהם הביחד שאמורים לנצח. הקופירייטר הגאון הוא לבטח תומך הממשלה, אולי אפילו העומד בראשה.
שלומי ששון הוא ד"ר לפילוסופיה פוליטית מהאוניברסיטה העברית. מחבר הספרים: "החילוניות החדשה – אידיאולוגיה, פילוסופיה, אקטיביזם" (רסלינג), "לנשים בירושלים אין גלגיליות" (ספרא), ו"כולנו יצורים פילוסופיים - על אומנות הפילוסופיה היישומית לחיים הטובים" (פרדס)
לאחרונה חזרתי מביקור בלונדון, שם הוזמנתי למספר מפגשים פרטיים עם קבוצות מצומצמות של אנגלים, ברובם הגדול יהודים אינטלקטואלים אמידים ומשכילים, שהיו מוטרדים מאוד מההתפתחויות בארץ ובאנגליה בעקבות המלחמה בעזה.
אלו היה מפגשים מאוד מעניינים. ישבנו ברוב המקרים ליד שולחן משפחתי מורחב, אכלנו אוכל טעים, שתינו יין טוב, ודיברנו על המלחמה בעזה והשלכותיה על חיי היהודים באנגליה.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.
אבי ז"ל נפטר בשיבה טובה, בשנת תשנ"ו, ארבעה ימים קודם הפסח לפני עשרים ושמונה שנה. קמנו מהשבעה הקצרה, וכמה שעות מאוחר יותר מצאתי עצמי יושב בראש שולחן הסדר החגיגי, מוקף במשפחתי האהובה ומתקשה להתחיל בשירת "קַדֵּשׁ וּרְחַץ" ואמירת הקידוש.
השנה נתונות מחשבותיי לאלפי משפחות שאבדו את יקיריהן בטבח שביצע חמאס בשבעה באוקטובר ובמלחמה שנמשכת מאז, לחטופים הנמקים במנהרות האפלות בעזה ולמשפחותיהם, לכמאה וחמישים אלף פליטים בארצם מיישובי הנגב המערבי והגליל. אני כמעט מתבייש בקושי שלי אז אל מול הייסורים שהם עוברים יום-יום ועוד יותר מאז כניסת החג.
הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
גאולה?
למה לא להדגיש חירות במעשים?
מה לגבי דגש על יישום מצוות פדיון שבויים עכשיו, ולא רק כאב ומחשבות ותקווה לגאולתם?
מה לגבי מעשים למימוש החירות בדמוקרטיה, ולא שיעבוד וכפיה?
לא לחטאי הטיית משפט, רדיפת שלמנים, קידוש אבנים ועליה בהר, דבר שקר, ואף שנאת חינם?
קניונים ונהנתנות? מה לגבי השתמטות המונים וסחטנות מליארדים בזמן שאחרים עובדים ומשרתים?
ומי אמר שגאולה צריכה לעבור דרך חורבן האחר?
אולי נסייע בבניה של דו קיום אזורי, בהדרגה?
אף מילה על "הנהגה" של מושחתים ומשיחיים ומשתמטים, ללא דוגמה אישית והקרבה למען העם?
לסלול וללכת בדרך החירות.
להגשים חזון וערכים.
חג שמח
הלב השבור של חוף זיקים
מחאת הסטודנטים עשויה להחזיר את טראמפ לבית הלבן
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם