מגדלי האשפוז המפוארים מבליטים את מחלקות בריאות הנפש הזנוחות

אילוסטרציה: בית החולים איכילוב על שם סוראסקי, במרכז מגדל האישפוז על שם תד אריסון, ומכון הלב על שם סמי עופר (צילום: Sharonalevi ichilov, ויקיפדיה)
Sharonalevi ichilov, ויקיפדיה
אילוסטרציה: בית החולים איכילוב על שם סוראסקי, במרכז מגדל האישפוז על שם תד אריסון, ומכון הלב על שם סמי עופר

בתי החולים בארץ מתהדרים במגדלים, מחלקות, אגפים, חדרי ניתוח ועוד על שם תורם כזה או אחר. בבתי חולים לבריאות הנפש, שנחשבים בדרך כלל למוסדות המוזנחים ביותר במערכת מוזנחת גם כך – לא נמצא כמעט מגדלים או אגפים על שם תורם, המתנוסס בחזיתו באותיות ניאון המאירות את הלילה.

וזה אולי על קצה המזלג הבעיה עם פילנתרופיה.

"הוא אמר שישנו המוות וישנם מיסים, ומיסים הינם גרועים יותר, כי המוות הוא לפחות לא משהו שקורה לך כל שנה". (טרי פראצ'ט, "איש הקציר")

בדרך כלל כל דיון על מס ומיסים מעלה בנו תגובה של שעמום ופיהוק. מושגים כמו אירי כפול, או סנדוויץ' הולנדי נשמעות לנו כמו מנות בהמבורגריה יומרנית. הדיון הציבורי בתכנון מס או השתמטות (חוקית) מתשלום מס מתמצה לרוב בכותרות על שיעור המס (הנמוך) שמשלמות חברות גדולות (ורווחיות) ובחוקיות המהלך. נצא מההנחה כי תכנון מס ואף תכנון מס אגרסיבי הוא בגדר חוקי, השאלה היא האם הוא חוקתי?

בתיה"ח בארץ מתהדרים במגדלים, מחלקות, אגפים וחדרי ניתוח ע"ש תורם כזה או אחר. בבתיה"ח לבריאות הנפש, שנחשבים למוסדות המוזנחים ביותר במערכת המוזנחת – לא נמצא מגדלים או אגפים על שם תורמים

בדרך כלל מעוררת החשיפה של שיעורי המס הנמוכים אותן משלמות חברות גדולות תחושה חריפה של אי הוגנות. כאשר השיח הציבורי מתמצה בתיאור מצבם הקשה של עסקים קטנים והשוואה לשיעור המס המושת על אחרים. הדיון הציבורי נמנע, במתכוון או שלא במתכוון, מדיון בשאלות רחבות ויסודיות של חוקתיות או מוסריות המהלך.

האם מהלך של אי תשלום מס עולה בקנה אחד עם עקרונות הדמוקרטיה? נראה כי רוב הקוראים יחשבו כי עצם השאלה היא היסחפות שלא לצורך למחזות קיצוניים. ניתן להניח כי תשובת רוב הקוראים תהייה כי השתמטות ממס אינה מהווה פגיעה בדמוקרטיה. נראה ששאלה זו כלל אינה נדונה בדרך כלל וכי הזכות להימנע מתשלום מס נתפסת כזכות לגיטימית. ננסה להראות כי תכנון מס, שהוא השתמטות מתשלום מס (באופן חוקי) ותרומות הם מהלכים החותרים תחת יסודות הדמוקרטיה.

למה לי פוליטיקה עכשיו?

על פי מילון אבן שושן דמוקרטיה היא:

"שלטון העם, משטר מדיני שבו ניתן השלטון בידי נבחרי העם באמצעות הפרלמנט והממשלה הנבחרת על ידו, ובו מובטחות זכויות האזרח להבעת דעה חופשית בוויכוח ובעיתונות. הממשל הדמוקרטי נבחר ע"י העם והעם הוא מקור הכוח והסמכות שלו. או כפי שהגדיר אברהם לינקולן: 'שלטון העם, על ידי העם, למען העם'".

מהי פוליטיקה? פוליטיקה היא מדיניות מעשית שפוליטיקאי מנסה לקדם. או במילים אחרות פוליטיקה היא הדרך להפוך רעיונות מופשטים, אידיאולוגיה (כגון שוויון או עליונות המגזר הפרטי) למעשים. הדרך להפיכת אידיאולוגיה או מדיניות לכלל מעשים עוברת במהלך של חקיקה. בכול דמוקרטיה חוק התקציב הוא אחד מהחוקים החשובים ביותר, מכיוון שהוא מגלם במהלך חקיקה יחיד את כל סדר העדיפות ומתרגם למטבע קשה את האידיאולוגיה השלטת.

הזכות להימנע מתשלום מס (באופן חוקי) נתפסת כלגיטימית. ננסה להראות כי תכנון מס, שהוא השתמטות מתשלום מס (באופן חוקי) ותרומות – הם מהלכים החותרים תחת יסודות הדמוקרטיה

המנוף הראשי והעיקרי של בית הנבחרים בכל העולם לקביעת סדר יום וליצור שינוי בסדרי העדיפויות – הוא תקציב המדינה. בדמוקרטיה, העם בוחר את נציגיו במטרה שאלה יגשימו את הרעיונות האידאלים בשמם נבחרו.

כמעט כל מטרה, תיקון או אידאל באים לידי ביטוי בתקציב המדינה. אפליה מתקנת לפריפריה? תוכנית שיקום שכונות, העברת תקציבים למוסדות וגופים הפועלים באזורים אלו סלילת כבישים ומסילות ברזל לטובת הפריפריה ועוד. קידום נשים? פטור משכר לימוד לנשים, תגבור לימודי מדעים לבנות, מעונות יום חינם ועוד. אתם תגידו מה האידאל ואני אגיד לכם מה הסעיף התקציבי שיוביל להגשמתו.

דמוקרטיה

אחד מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה הוא עקרון הכרעת הרוב, על פי עקרון זה החלטות מתקבלות בידי הרוב ומחיבות את כולם (תוך שמירת זכויות המיעוט). אחד היישומים של עקרונות הדמוקרטיה הוא יכולתה של המדינה לגבות מיסים מכל התושבים ולהוציא אותם באופן שיבטא את בחירתם של האזרחים (ראה מפלגת הגמלאים או מפלגות חרדיות), כפי שבאה לידי ביטוי בבחירות לבית הנבחרים. מנגד, תכנון מס הוא מהלך חוקי של שימוש בחוקי המס ובפרצות בהם לצורך הקטנת חבות המס.

למעשה, מהלך זה מקטין את הכנסות המדינה ואת יכולתה של המדינה להוציא אל הפועל מהלכים שונים. יתרה מכך, חברות (ויחידים) נוטות לתרום ובכך "מאזנות" את חסר המס אותו הן משלמות. חברות (ויחידים) אף נוטים לפאר התנהלות כזו שלטעמם מאזנת את "חובם החברתי" (ביל גייטס ווורן באפט לדוגמה). למעשה מדובר גם כאן בחתירה תחת יסודות המערכת הדמוקרטית.

תנועת מלקחיים

המדינה גובה מיסים מכול מי שחייב במס ומוציאה את הכסף על פי עקרונות אידאולוגים שהם בחירתו של רוב הציבור (השקעה בהתנחלויות או בקיבוצים). תנועת המלקחיים שאגפה האחד הוא המנעות אגרסיבית מתשלום מיסים ואגפה השני הוא פילנתרופיה, יוצרת עולם בו יחידים, שלא נבחרו על ידי איש, קובעים את סדר העדיפויות הלאומי. דוגמה לכך היא בתי חולים (או מוזיאונים או כל מוסד אחר) במרכז הארץ, הזוכים לתרומה של מבנים שלמים מידי תורמים יחידים וחברות.

בכך מונעת הפילנתרופיה את ריבונות העם ואת זכותו להחליט על סדר עדיפויות, אשר אחת הדרכים להוציא אותו אל הפועל היא באמצעים כספיים. שפע מבני הפאר בבתי חולים מובילים במרכז הארץ מדגישים עוד יותר את עליבותם של בתי החולים לבריאות הנפש. נראה כי שלט עם הכיתוב "המחלקה הסגורה לסכיזופרניה" אינה מעודדת מתן תרומות. דוגמה זו היא סימפטום לחתירה תחת היסוד הדמוקרטי ותחת זכותו של העם לקבוע את סדר העדיפויות הנראה נכון בעיניו.

תנועת המלקחיים שאגפה האחד הוא המנעות אגרסיבית מתשלום מיסים ואגפה השני הוא פילנתרופיה, יוצרת עולם בו יחידים, שלא נבחרו על ידי איש, קובעים את סדר העדיפויות הלאומי

עורכי דין רואי חשבון וצרות נוספות

לצורך תכנון המס עושות החברות שימוש בעבודתם של עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס ומומחים שונים, אשר לשם העסקתם משלמת החברה סכומי כסף לא מבוטלים. ניתן להניח כי אותם מומחים נמנים עם העשירון העליון, אם לא למעלה מזה (הנחה שאינה מבוססת על עובדות, אם כי ניתן להניח את נכונותה). בכך שהחברה עושה שימוש בעבודתם של אנשים אלו היא מעבירה סכומי כסף ניכרים כשכר עבודה למי שמראש הם בעל הכנסה גבוהה. בכך למעשה מבצעות החברות באופן כמעט ישיר העברה של מזומנים מטובת הכלל (כספי המיסים) לטובת פרטים מסוימים.

לא קיים בידי הנתון המראה מה נקודת שיווי המשקל (נותיר זאת בצריך עיון) בין תשלום למומחים לצורך תכנון מס לבין תשלום מס באופן מלא. ונבהיר, נניח כי חובת המס לפני "הנחות" עומדת על 100, כמה "תסכים" החברה לשלם על מנת להימנע מן התשלום. האם המספר יהיה קרוב יותר ל-99, או אולי על החיסכון להיות גדול יותר.

ניתן גם להניח כי קיימים מצבים בהם תעדיף החברה להוציא סכום כסף גבוה אף מחבות המס במטרה ליצור "מאזן אימה" מול רשויות המס. לחברה קיים בבירור אינטרס למנוע מרשויות המס את היכולת להגיע לברור מלא של תכנון המס, כאשר מצב הדברים האידאלי מבחינתה הוא כי תכנון המס יהיה כזה שרשויות המס יאלצו לקבל "על עיוור" מבלי יכולת לבצע הנדסה לאחור של התהליך.

קיים גם חוסר סימטריה בין הצדדים, ניתוח רציונלי מניח כי החברה תעדיף לשלם סכום הנמוך במעט מחבות המס לצורך אי תשלום מס. על פי הדוגמה הקודמת, תשלום סכום בהיקף של 99 לטובת מניעת חבות מס של 100 יעמוד במבחן הרציונל.

ניתן להניח כי קיימים מצבים בהם תעדיף החברה להוציא סכום כסף גבוה אף מחבות המס במטרה ליצור "מאזן אימה" מול רשויות המס. יש לחברה אינטרס למנוע מרשויות המס את היכולת להגיע לברור מלא של תכנון המס

לא מתקיימת סימטריה הפוכה, רשות המס אינה בעלת יכולת כספית להוציא סכומים זהים לצורך איתור ובירור תכנון המס. יתרה מזו, הוצאה גבוהה על גביית המס מקטינה את הכנסות המדינה. רציונל זה הוביל בעבר למבצעי מחילה על השתמטות ממיסים ושל אפשרות לחברות לשחרר רווחים כלואים.

ישות משפטית נפרדת

אחד מן הטיעונים בהם מרבות החברות לעשות שימוש בדיון ממין זה הוא כי שולם מס על רכיבים רבים בפעילות החברה, לדוגמה מס על שכר העובדים ועוד, כך שמדובר בכפל מס. גישה זו מתעלמת כליל מיסוד הישות המשפטית הנפרדת של החברה.

דוגמה קיצונית להפרדה זו היא המקרה של יוחאי גבאי אשר בשנת 1997 טיפס על עמוד מתח גבוה והתחשמל למוות (ת"פ (תל-אביב-יפו) 3935/02 – פרקליטות מחוז ת"א – פלילי נ' חברת החשמל לישראל בע"מ). הוגשה תביעה פלילית בעניין זו וחברת החשמל הורשעה בגרימת מוות ברשלנות, גרימת חבלה ברשלנות לאמו, אנט גבאי, וביצירת סכנה לילדים. מכיוון שהנתבעת הייתה החברה, הסתכם העונש בתשלום פיצויים והוראות מחייבות למיגון ושילוט עמודי החשמל. הגנה רחבה זו נובעת מעקרון הישות המשפטית הנפרדת.

הטענה כי שולם מס במהלך פעילות החברה ולכן מדובר בכפל מס מתעלם כליל מעקרון זה, הרי אם החברה היא ישות משפטית נפרדת היא ממוסה ככזו, הטיעון כי שולם מס בתהליך יצירת רווחי החברה שומט את הקרקע מכל תשלום מס.

זכותה של החברה לשנות בכול עת את אופן ההתאגדות שלה כך "שתיפטר" מן העול של אותה ישות משפטית נפרדת. מבחן התוצאה (על היותו בלתי אהוד עלי) מוכיח במקרה זה כי חברות נוטות ליהנות יותר מצב הדברים הקיים מאשר לסבול ממנו.

יתרון לגודל

המצב הנוכחי מעניק יתרון בלתי הוגן לגודל. חברות גדולות הן בעלות יכולת לממן תכנון מס, וכן בעלות היכולת "להטיל אימה" על רשויות המס. באופן כזה ניתנת לחברה היכולת להחליט בעצמה על רצונה לשלם מס. מצב זה גורם למעשה לתחרות בלתי הוגנת וליתרון לא הוגן של חברות גדולות על פני קטנות, שמחליש מאוד את הטיעון של תחרות בשוק מצד מתחרים קטנים.

המצב הנוכחי מעניק יתרון בלתי הוגן לגודל. חברות גדולות הן בעלות יכולת לממן תכנון מס, וכן "להטיל אימה" על רשויות המס. זה גורם לתחרות בלתי הוגנת וליתרון לא הוגן של חברות גדולות על פני קטנות

תכנון מס בכלל ותכנון מס אגרסיבי בפרט יוצרים חוסר סימטריה בין מנהלי החברה לבין בעלי המניות. לכאורה תכנון מס המקטין את חבות המס משרת את שני הצדדים. הקטנת נטל המס מגדילה את היקף המזומנים הניתנים לחלוקה ומכאן את שיעור הדיבידנד לבעלי המניות. רק שכמו במקרים אחרים של בעיית הנציג – התגמול להנהלה, הנגזר במקרים רבים מביצועי החברה בטווח הקצר משולם, בעוד הנזק לחברה בדמות קנסות ופגיעה במוניטין יכול להיגרם במועד מאוחר יותר בעתיד.

הפתרון הבלתי נמנע למצב עולם זה הוא איסור מוחלט של תכנון מס. במצב הקיים מתקיים מרדף תמידי בין רשויות המס והמחוקק לחברות, כאשר האחרונות מאתרות את פרצות המס ומנצלות אותן לטובתן ורק לאחר זמן מצליח המחוקק לחסום פרצות אלו. מכיוון שמתקיימת תקופת ביניים בה נהנו החברות ממס מופחת ומכיוון שחקיקה אינה חלה רטרואקטיבית אותו מס שלא שולם אינו ניתן לגביה.

התפיסה הפרטנית לפיה שברת שילמת, דהיינו אם טעה המחוקק והותיר פרצה בחוק הרי שזו בעיה שלו ומן הדין כי יישא בתוצאות, יוצאת מנקודת המוצא כי מדובר בשני שחקנים פרטיים בהם אחד הצדדים טעה. גם אם טעה המחוקק הרי טעות זו סופה שתגרע מן הקופה הציבורית וניצול טעות זו אינה באה אלה על חשבון משלמי המיסים כולם וכך על טעויות המחוקק משלם הציבור כולו.

שלילת חוקיות תכנון המס לא תרע את מצבן של החברות, מכיוון שכרגע הן נהנות מפרצות ושגיאות בחוקי המס ושלילת זכות זו תוביל לכל היותר לתשלום מלוא המס, כך שמצבן לא יורע. לא מתקיים כאן מנגנון של הכבדת נטל המס אלה של ביטול הקלה.

אנליסט 13 שנה, בעיקר של שווקי חו"ל, מאמין שמחקר צריך להיות הוליסטי, ממוקד מעמיק אבל רחב. הכל מעניין ומסקרן אותו, אוהב להבין איך דברים עובדים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,663 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 21 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מיוחד שוב השקר הזה

בית הקפה שעושה משלוח לספסל ממול ● השרה שמצטלמת ב"סוכה הביתית", ומטיילת בטבריה ● רה"מ שמשחק בנתוני התחלואה והמשק ● והישראלים שיגידו הכל לשוטר כדי לעבור את המחסום ● בצל המשבר הבריאותי והפוליטי, ועם לא מעט עזרה מטראמפ ומהרשתות החברתיות (ששינו לאחרונה את כיוון הספינה), הפכה ישראל למדינה שהשקר הוא נר לרגליה ● עומר שרביט שוחח עם המומחים שמסבירים איך ומתי זה קרה לנו, ולמה יש סיבה למעט אופטימיות

עוד 2,363 מילים

בבחירות הקרובות הצביעו "הב"

המקרה שקרה לאחרונה בבת ים, בו תיעד אדם התעללות בכלב, הוציא את כולנו מהשקט שלנו (עם כמה שיכול להיות כזה בתקופת הקורונה). נדמה היה שהמקרה הזה השפיע עלינו יותר מהרבה אירועים אכזריים אחרים שנעשו כלפי בני אדם, ועם כמות הזמן והתגובות שקיבל המקרה המתוקשר הזה נשארה השאלה – למה מקרה של התעללות בכלב תפס יותר מקום מהתעללות באדם?

בני אדם יכולים להיות דבר אכזרי מאוד. אנחנו מסוגלים לשקר אחד לשני, להכשיל אחד את השני ואפילו להרוג אחד את השני. אבל מה שעושה אותנו לאכזריים באמת היא העובדה, שאנחנו לא חייבים לעשות את זה, אנחנו לרוב לא צריכים להרוג אחד את השני כדי לשרוד, בניגוד למצב בטבע, ועדיין אנחנו עושים את זה אחד לשני ופוגעים בסביבה שמקיפה אותנו באופן בלתי פוסק. כלבים לא.

כל אדם שנפגע מאדם אחר בדרך כזאת או אחרת והופך לקורבן, הוא עדיין חלק מהחברה האנושית, וככזה הוא לא נקי מהצדדים הפחות נעימים של האנושות. גם הוא שפט, גם הוא קינא, גם היא נקמה וגם היא פגעה ברגשות אדם אחר. זה לא אומר שהוא או היא אשמים במה שקרה להם, אבל הם כן חלק מהקולקטיב האנושי שמסוגל לעשות דברים כל כך אכזריים לנו ולעולם. והאמת, אפשר להבין למה אנשים מסוימים מעדיפים כלבים על בני אדם.

זה לא אומר שהוא או היא אשמים במה שקרה להם, אבל הם כן חלק מהקולקטיב האנושי שמסוגל לעשות דברים אכזריים לנו ולעולם. והאמת, אפשר להבין למה אנשים מסוימים מעדיפים כלבים על בני אדם

כלב אמנם דורש מאתנו תשומת לב מסוימת, אבל הוא תמיד מתגמל אותנו על טיול מוצלח. הבוס שלנו פחות. כלב יכול לגרום לנו להרגיש נאהבים, להרגיש שאנחנו רצויים בחברת מישהו כל הזמן. גם החברים הכי טובים שלנו לא רוצים בחברתנו בכל רגע נתון. והכי חשוב, כלב אף פעם לא ישפוט אותנו. אפילו ההורים שלנו כן. בסופו של יום, קשר עם כלב הוא מבחינה מסוימת קשר אנושי אידיאלי. הוא מכיל בתוכו הרבה מהציפיות שלנו כלפי קשר אנושי, ונקי מכל הדברים שאנחנו סולדים מהם בקשרים אנושיים.

כשמדברים על קשרים אנושיים, המונח שחוזר ונשמע היום בשיח הציבורי הוא "אהבת חינם" – אהבת אדם ללא שום מחיר או אינטרס, או לפחות נתינת אהבה בלתי פוסקת כלפי כל בני האדם בלי קשר לדמותם. אבל נראה שהיחידים שמצליחים באמת לפעול לפי העיקרון הזה הם כלבים. תהיה ימני, תהיה שמאלני, תהיה מרוקאי, תהיה אשכנזי, תהיי לבנה, תהיי שחורה – כלב יאהב אותך בכל מחיר. זה משעשע לחשוב שחיה אשר משמעותית פחות אינטליגנטית מאתנו, מגיעה בדרך מסוימת לרמות הגבוהות ביותר של תפיסת המוסר האנושי.

כמובן שההשקפה התרבותית משפיעה מאוד על איך שאנחנו תופסים כלבים. באזורים מסוימים בסין, לדוגמה, לא רואים או לא מודעים לאיכויות הטמונות בקשר כלבלבי, וחבל. יש גם חיות אחרות שמסוגלות לתת דברים דומים למה שהכלב נותן – תוכי, אוגר, ארנב, או שאם אתם ממש מוזרים אז גם עכבישים ונחשים. האמת, כמעט כל חיה שאפשר לנסות לביית. אבל נראה שהכלב הוא היחידי שכה נאמן לבעליו. נחש פיתון רעב, פחות. אבל אני בטוח שהוא אוהב אתכם בדרכו שלו.

אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמקרה היה מצולם, וסביר שאם היינו רואים אדם מתעלל באדם אחר ומתעד את זה, היינו מגיבים בצורה כה חריפה גם. אבל הכלב מבת ים הצליח לעשות משהו שבני אדם כמעט לא מצליחים לעשות, הוא הצליח לגרום לאנשים להפגין "אהבת חינם". כל התגובות על המקרה של הכלב בבת ים היו מלאות באהבה. אולי לא "אהבת חינם" כלפי אנשים, אבל הכלב זכה למה שהוא נותן בלי הפסקה.

הכלב מבת ים הצליח לעשות משהו שבני אדם לא מצליחים לעשות כמעט: לגרום לאנשים להפגין "אהבת חינם". כל התגובות על המקרה של הכלב בבת ים היו מלאות באהבה. גם אם לא "אהבת חינם" כלפי בני אדם

המקרה הזה מלמד אותנו שאפשרי להתמודד עם הפילוג בעם. כמעט כולם אוהבים כלבים וכמעט כולם שונאים אנשים שמתעללים בכלבים. בלפוריסטים וביביסטים כאחד.

אם נזכיר לעם הזה מה יש לו במשותף חוץ מדעה פוליטית – אולי יהיה פה טוב יותר. ואם זה לא יעבוד – תמיד אפשר למנות כלב לראש הממשלה, נראה שזאת האופציה היחידה אשר תהיה מקובלת על כולם.

רשומה זו מדברת על כלבים וחתולים מסוימים כאחד.

מסיים תואר ראשון בפסיכולוגיה, עובד ב"כאן" תאגיד השידור. מחפש את ההסבר הרגשי לכל תופעה אקטואלית, ומחבר הבלוג - "כל מה שאנושי".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 632 מילים

בסוף כל משפט שבנט אומר יושב סמוטריץ' על חמורו של משיח

בין עמידה נחרצת נגד החוק למניעת אלימות כלכלית נגד נשים ונאום מושקע המהלל את מורשתו של רחבעם זאבי, בצלאל סמוטריץ' מתעקש להרוס לראש מפלגתו בנט את דימוי המנהיג הממלכתי ● לזמן ישראל הוא אומר בכעס: "אתה מצפה שנשקר ונשווק את עצמנו לא כמו מי שאנחנו? שנגנוב קולות? שנחליף אידיאולוגיה כמו גרביים? אתה חושב שיש מצביע אחד שלנו שלא יודע בדיוק מי אנחנו?"

עוד 907 מילים

גלנט ואדלשטיין מנסים לגבש הסכמות לגבי פתיחת בתי הספר עד כינוס ישיבת הקבינט היום

השר ישראל כ"ץ דחה את דבריו של יושב ראש הקואליציה מיקי זוהר, שאמר אמש, ששיקולים פוליטיים עומדים מאחורי ההימנעות מאישור תקציב המדינה לשנת 2021: "דבריו אינם משקפים את עמדת משרד האוצר"

09:51 עריכה

יושב ראש ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן: "לא ייתכן שנמצא מתווה לפתיחת הישיבות בזמן שרוב ילדי ישראל נשארים תקועים בבתים".

08:28 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו מציין היום 71 שנים להולדתו. פעילי מחאה הפגינו ליד ביתו עם "עוגת הגזענות והפילוג", שעליה ציטוטים של אמירות שנויות במחלוקת, שנאמרו על ידי בכירים בשנים האחרונות.

07:36 עריכה

שר האוצר ישראל כ"ץ דחה בלילה את דבריו של יושב ראש סיעת הליכוד ויושב ראש הקואליציה מיקי זוהר, שאמר בראיון בערוץ 20 שגם שיקולים פוליטיים עומדים בבסיס ההימנעות של הליכוד מהעברת תקציב 2021.

07:24 עריכה

היום תתקיים ישיבת קבינט הקורונה, שאמורה הייתה להיערך אתמול, אך נדחתה. בדיון יעסקו השרים בשלב הבא של היציאה מהסגר – פתיחת בתי הספר היסודיים.

הסיבה לדחיית הישיבה – במשרד הבריאות שינו את ההנחיות ודרשו שתלמידי כיתות א'-ב' ילמדו בקפסולות, ולא בכיתה אחת. לפי המתווה של משרד הבריאות, הלימודים בכיתות א'-ד' אמורים להיפתח ב-1 בנובמבר, אולם במשרד החינוך אומרים ששינוי המתווה, לפיו, יחולקו תלמידי כיתות א'-ב' לקפסולות, דורש היערכות של חמישה שבועות.

שר החינוך יואב גלנט ושר הבריאות יולי אדלשטיין מנסים לגבש הסכמות ביניהם עד כינוס הקבינט.

עוד 4 עדכונים

למקרה שפיספסת

מדינת ישראל שבויה בידי קשיש חולה קורונה בן 92

מדינת ישראל שבויה כעת בידיו של קשיש חולה קורונה בן 92. מי יודע אילו עוד מחלות נושא עימו הרב החשוב קנייבסקי. חשוב ומשפיע, אך בשר ודם.

בתי אבות מלאים קשישים בגילו הנושאים עימם מחלות זיקנה. פגיעה בזיכרון קצר הטווח וארוך הטווח, דמנציה, שיטיון, מחסור בסידן, פרקינסון ובאופן כללי ירידה קוגנטיבית המלווה בירידה בתפקוד הפיזי.

בתי אבות מלאים קשישים בגילו הנושאים עימם מחלות זיקנה. פגיעה בזיכרון קצר הטווח וארוך הטווח, דמנציה, שיטיון, מחסור בסידן, פרקינסון ובאופן כללי ירידה קוגנטיבית המלווה בירידה בתפקוד הפיזי

החולה הדמנטי יסבול בהדרגה מירידה ביציבותו, מקשיים בהליכה ולפעמים מרעד, המדמה פרקינסון אך מקורו בתסמונת אחרת. בשלבים המוקדמים ימליץ רופא המשפחה על תרופות שתפקידן להאט את קצב ניוון תאי המוח. אך התרופות האלה ילכו ויהפכו לפחות ופחות אפקטיביות עד שיהיו מיותרות לחלוטין.

בבתי אבות מסויימים מוערכים החולים מדי 3 חודשים, ומצבם הנפשי מטופל ע"י פסיכיאטר הנמנה על הצוות בסמוך להיווצרות הבעיה. החולה יישאר במעקב כל תקופת שהותו במרכז ומצבו יאוזן בכל עת שידרש לכך.

כשראש ממשלת ישראל נפגש עם הרב קנייבסקי, האם הרב יודע עם מי הוא נפגש? מי לוחש על אזנו? מי מעביר את הוראותיו?

קנייבסקי, כמו קשישים אחרים בגילו, יכול לטעות ברגע אחד של דימנציה והוראתו השגויה עלולה להיות מופצת לעשרות אלפי חסידיו.

כשרה"מ ישראל נפגש עם הרב קנייבסקי, האם הרב יודע עם מי הוא נפגש? מי לוחש על אזנו? קנייבסקי, כקשישים אחרים בגילו, יכול לטעות ברגע אחד של דימנציה, והוראתו השגויה עלולה להיות מופצת לעשרות אלפי חסידיו

כשהוא מורה לפתוח את הכוללים ובתי הספר בעת שהערים החרדיות מובילות בנתוני ההדבקה והתחלואה מקורונה, הוא מתכוון לזה? הוא מבין מה הוא אומר? האם יתכן שהצעיר שנראה בטלוויזיה צועק לו לתוך האוזן שאלות, לא הבין מה הרב אומר כאשר קנייבסקי מלמל משהו לא ברור בתשובה לשאלה שנצעקה לאוזנו?

מדינת ישראל נמצאת במצב מטורף. סגר הוטל על מדינה שלמה כאשר מיעוט חרדי המונהג בידי קשיש שבעצמו חלה בקורונה, מוביל את המדינה לסגר הרסני שלישי. כל זה תחת מלמול הנחיות רבניות לא ברורות, תוך הפרת חוק והתעלמות המשטרה מהאיש שנותן את ההנחיות הללו.

במקום משטרה צריך לשלוח רופאים גריאטרים, פסיכיאטרים ואנשי מקצוע שיבדקו אם האיש כשיר מנטלית לקבל מידע ולתת הוראות.

אין בשום מערכת בישראל, האחראית לגורלם של מאות אלפי אזרחים, שום בעל תפקיד בגילו של קנייבסקי.

שופטים בעליון מסיימים בגיל 70 ונפרדים מתפקידם. נשיא המדינה פרס הגיע לגיל דומה בתפקיד ייצוגי, לא ביצועי. הוא היה נבדק בידי רופאיו בכל כמה חודשים ונמצא במעקב.

אין בשום מערכת בישראל, האחראית לגורל מאות אלפי אזרחים, שום בעל תפקיד בגילו. שופטים בעליון נפרדים מתפקידם בגיל 70. הנשיא פרס הגיע לגיל דומה בתפקיד ייצוגי, לא ביצועי, ונמצא במעקב סדיר של רופאיו

מי יודע מי הוא רופאו של קנייבסקי? מי מפקח על קבלת ההחלטות שלו? על מצבו המנטלי והפיזי? הרי מבחינה מעשית הוא בתפקיד ביצועי – סוגר ופותח ישיבות, גורם לעשרות אלפים לצאת לפעילות שסכנת הדבקה מקורונה מרחפת עליהם וגורם להעלאת התחלואה בישראל כולה. מהלך הגורם לנזק כלכלי חברתי ובריאותי אדיר.

ישראל נמצאת בידיו של קשיש חולה ולצידו מתחנף ראש ממשלת ישראל, בעל הסמכויות הביצועיות ביותר, ראש הרשות המבצעת שבעצמו נמצא בקבוצת סיכון, הנושא על גבו במקביל גם שלשה כתבי אישום שגורמים לו לקבל החלטות רק על בסיס התמיכה הפוליטית של קנייבסקי וצאן מרעיתו.

אבל האם קנייבסקי כשיר לקבל החלטות על מדינה שלמה? האם נתניהו יודע אם קנייבסקי בריא? כשיר? צלול? הגיוני?

שנת 2020 ומדינה דמוקרטית מתקדמת שלמה שבויה בסכנת הדמנציה והקורונה של קשיש בן 92.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 524 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

"בארה"ב יש מערכת מטורפת של איזונים ובלמים. ומה יש בישראל?"

המאבק על הרכב בית המשפט העליון בארה"ב מצית את השיח הפוליטי שם ומעלה חששות משינוי לכיוון אולטרה שמרני ● אולם המשפטן ד"ר מתן גוטמן לא מתרגש מהמינוי הקרב של איימי קוני בארט ומתנגד לשינוי מבנה בית המשפט שם ● בראיון לזמן ישראל הוא אומר: "מה שחשוב שנלמד מארה"ב, הוא שצריך לשמור על כללי המשחק הדמוקרטיים גם כשזה לא נוח ולא מתאים"

עוד 2,063 מילים

"הרשות דואגת לעריקאת, ומשאירה אלפי חולים אחרים למות בשטחים"

בעבר טופלו בארץ אלפי פלסטינים מהשטחים בכל שנה, אבל הרשות הפלסטינית הפסיקה לממן את הטיפול ברובם, בשל הידרדרות היחסים עם ישראל ● מנהלת עמותה שמסייעת לחולים: "במקום 50 חולים, אנחנו מכניסים לארץ חולה אחד ביום - אלה שיכולים לממן טיפול של מאות אלפי שקלים מכיסם" ● גורם ביטחוני: מספר האישורים לחולים לא הופחת ע"י ישראל ● חולי קורונה פלסטינים אחרים, פרט לעריקאת, אינם מטופלים בארץ

עוד 1,424 מילים

הון ושלטון חברי ממשלה, בהם נתניהו וגנץ, עוברים על חוק שאיש לא אוכף

מדוע רבים כל כך מחברי ממשלת נתניהו-גנץ - כולל השניים העומדים בראשה - אינם מדווחים על הונם, כנדרש בחוק? ● ההאשמות בשחיתות משתקות את הפוליטיקה הישראלית, אך הכלי הבסיסי הזה ליצירת שקיפות בקרב הפוליטיקאים הבכירים זוכה להתעלמות, בין היתר בגלל שהוא כל כך מסורבל ● פניות זמן ישראל לגורמים הרלוונטיים בנוגע להצהרות ההון של 12 שרים - שלא ידוע אם הוגשו - לא זכו למענה

עוד 2,030 מילים

מיקי זוהר על הסירוב של הליכוד לתקציב דו שנתי: "ברור ששיקולים פוליטיים קיימים כאן"

יו״ר הקואליציה נשאל אם המטרה היא שנתניהו יוכל להימנע מהרוטציה ● בכיר במשרד הבריאות: צופים עלייה משמעותית בתחלואה בעוד 7 עד 10 ימים ● בסביבת רה״מ שוקלים עוצר לילי ● קבינט הקורונה נדחה בגלל אי הסכמה על מתווה לכיתות א'-ב' ● בנט: לא אקדם חוקים למען להט״ב ● ח"כים מהליכוד בהתנגדות חריפה לחוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה

עוד 57 עדכונים

שופטת בין המשפט לענייני משפחה נאוה גדיש קיבלה החלטה תקדימית לרשום בנות זוג כשתי אימהות לתינוקת שנולדה מהביצית של אחת ובהיריון של השנייה ● המדינה התנגדה בטענה שקביעת גבולות מוסד ההורות צריכה להיקבע על ידי המחוקק ● בפסק הדין השיבה גדיש: "ההתפתחות החברתית מביאה לא פעם סיטואציות שמחייבות פתרון, בטרם הרשות המחוקקת עומדת על הצורך בכך" ● פרשנות

עוד 707 מילים

ראיון יהדות, פוליטיקה, וכל מה שביניהן

הרב האמריקאי ארתור וסקו, שנעצר עשרות פעמים בעבר בהפגנות, משתתף גם במחאה הנוכחית למען השחורים באמריקה - כל עוד היא קרובה לביתו ● הוא מתנגד לכיבוש, תוקף פוליטיקאים, ונאבק במשבר האקלים ● ספרו החדש מפרש את התורה באופן שתומך בנשים, במיעוטים אתניים ובקהילה הגאה ● לדבריו, "יש פוליטיקה בתוך התנ"ך, ולתנ"ך יש השפעה מסוימת על הפוליטיקה"

עוד 2,005 מילים ו-1 תגובות

הבה נגילה אחרי 20 שנה של ויכוחים, באה גילה גמליאל

רגע אחרי ההסתבכות שלה בטבריה, השרה להגנת הסביבה הפתיעה והודיעה על הרחבת חוק הפיקדון, כך שיכלול גם מיחזור בקבוקי משקה משפחתיים ● גם מתנגדיה יודו כי מדובר בבשורה מצוינת לסביבה ולאזרחים, וכי גמליאל מתקנת בכך עיוות שנמשך שנים ● אך עד כניסת החוק לתוקף, חברות המשקאות יעשו הכל כדי למסמס אותו ● פרשנות

עוד 672 מילים

המזרח התיכון הסכמי השלום הציתו מירוץ חימוש

מכירת מטוסי F-35 לאמירויות (ואולי אף לבחריין) היא אחד מסעיפיו הלא רשמיים של ההסכם עם ישראל ● אך בכירים בוושינגטון לא מבינים מדוע ה"שלום" מתדלק דווקא את תעשיית המלחמה, וחוששים כי טכנולוגיות קטלניות יגיעו לידי אויביהם ● פקיד בכיר בקונגרס אומר לזמן ישראל: כדי לפצות את ישראל - ניאלץ למכור לה נשק מתקדם אף יותר ● "הצבאות בעולם הערבי נבנו כך שיפסידו לישראל, וזה הסטנדרט שישמש אותנו כדי לבחון את זה"

עוד 1,267 מילים ו-2 תגובות

גנץ: אני משרת את ישראל ולא את נתניהו - ביום שזה ישתנה אצא לדרך חדשה

הנדל: כ״ץ תוקע חוק לאינטרנט מהיר לפריפריה ● כ״ץ: ״כשחיברתי את הגליל והנגב למרכז, הוא היה עוד בשופינג בין מפלגות״ ● נתניהו לאופוזיציה: ״שומעים שתי מקהלות - באסה סבבה״ ● ריבלין: ״לעצור את טרור האלימות נגד נשים" ● מיקי זוהר: אשנה את השיח ● גילה גמליאל לא תיחקר בגין אי מסירת אמת ● במכון הביולוגי יחלו בניסוי בבני אדם בחיסון קורונה בסוף החודש

עוד 57 עדכונים

החרדים מנצחים את הממשלה אבל מאבדים את הציבור

"החרדים הם הדבר הכי מתועב היום במדינה", אומר לזמן ישראל ח"כ יצחק פינדרוס, מזכיר סיעת יהדות התורה. "בוא תסביר לי למה? למה יפעת שאשא ביטון פותחת את חדרי הכושר והמסעדות וזוכה למחיאות כפיים, אבל רב בן 92 שאומר לכם שאסור להפסיק ללמוד ושתמצאו פתרון - הופך לאויב העם?" ● משבר האמון במגזר החרדי מתקדם לעבר נקודת האל-חזור ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
למה שלום ירושלמי לא מדגיש במאמרו כי אין שום אנלוגיה אפידמיולוגית בין ההפגנות לבין תלמוד תורה. ההפגנות נעשות באוויר הפתוח בעוד שתלמוד התורה מתיים בכיתות סגורות וצפופות, שיעור המאומתים בק... המשך קריאה

למה שלום ירושלמי לא מדגיש במאמרו כי אין שום אנלוגיה אפידמיולוגית בין ההפגנות לבין תלמוד תורה. ההפגנות נעשות באוויר הפתוח בעוד שתלמוד התורה מתיים בכיתות סגורות וצפופות, שיעור המאומתים בקרב משתתפי ההפגנות נמוך מאוד לשיעור המאומתים בקרב תלמידי ישיבות ומפגין מאומת, בחזרתו לביתו, ידביק 2, 3 אנשים בעוד שבחור תלמוד תורה מאומת בחזרתו לביתו ידביק 10, 12 אנשים.

עוד 536 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה