ישראל לכודה באובדן אמון חסר תקדים של הציבור, בשעה שהיא צועדת אל עבר משבר כלכלי גלובלי, אולי הקשה ביותר מאז היווסדה. מעורבות פוליטית בענייני בריאות הציבור גורמת לשיעורי תחלואה מהגבוהים בעולם, ושיעור אבטלה גבוה (מעל 850,000 בני אדם). בטחון הציבור התערער כתוצא מאופן טיפולה של הממשלה בפנדמיה. בנוסף, ישראל נמצאת במשבר חוקתי לא פתור מאז פירוקה של כחול לבן והצטרפותו של גנץ לממשלת אחדות. יש בהגשת כתב אישום פלילי כנגד ראש הממשלה נתניהו פוטנציאל לערעור נוסף של אמון הציבור במערכת המשפט ובמדינה. אמון הציבור במערכות השלטון מעורער,  יסודות הדמוקרטיה בישראל נשחקים.

ישראל לכודה באובדן אמון חסר תקדים של הציבור, בשעה שהיא צועדת אל עבר משבר כלכלי גלובלי, אולי הקשה ביותר מאז היווסדה. מעורבות פוליטית בענייני בריאות הציבור גורמת לשיעורי תחלואה מהגבוהים בעולם

החרדים הפכו לשעירים לעזאזל ומואשמים בהפצת וירוס הקורונה ובחוסר ציות לתקנות. השמאלנים מואשמים בניסיון להפיל ראש ממשלה נבחר. הימין הקיצוני מואשם בניהול המשבר הבריאותי תוך כדי תיאום עם צרכיו הפרטיים של ראש הממשלה. שרים המקורבים לנתניהו תוקפים את מערכת המשפט בהשראתו של הנאשם עצמו, שמצוי בניגוד אינטרסים מובהק ביותר. הרושם המתקבל על ידי הציבור כולו הוא שאי אפשר לתת אמון בממשלה וכי "כל אחד צריך לדאוג לעצמו". בבחינת:

"בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה" (שופטים כא, 25).

איך אנחנו יוצאים ממעגל אכזרי זה של שחיקת האמון הציבורי ושחיקת הערכים הדמוקרטיים בישראל ומתקדמים הלאה ביחד?

בדמוקרטיות העתיקות של יוון ורומא, הגבלת משך הכהונה של נבחרי ציבור נחשבה לדרך אפקטיבית לרסן שחיתות פוטנציאלית וניצול לרעה של כח. הרעיון של כהונה מוגבלת לנשיאים נידון לראשונה כאשר נכתבה חוקת ארצות הברית.

מאז הנשיא הראשון, ג'ורג' וושינגטון, נהגו נשיאי ארצות הברית להגביל את כהונתם לשתי קדנציות בנות ארבע שנים. רק אחרי בחירתו של פרנקלין ד. רוזוולט (נשיא מ-1933-45) לנשיא לקדנציה שלישית (1940) ורביעית (1944), הציע הקונגרס האמריקני הגבלה חוקתית של שתי קדנציות בנות 4 שנים לכל הנשיאים העתידיים, בטענה שמעבר לזה צובר הנשיא כח מופרז וישנו חשש ממשי לניצול הכח לרעה. במרץ 1947 הקונגרס האמריקני אישר תיקון מס' 22 לחוקה, המגביל את שרותם של הנשיאים לשתי קדנציות.

איך יוצאים מהמעגל האכזרי של שחיקת האמון הציבורי ושחיקת הערכים הדמוקרטיים בישראל ומתקדמים הלאה ביחד? בדמוקרטיות העתיקות של יוון ורומא הגבלת כהונת נבחרים ריסנה שחיתות וניצול לרעה של כח

מן הראוי להנהיג הגבלה דומה לכל ראשי הממשלה הישראלים המכהנים. אל לו לראש ממשלה בישראל לכהן יותר משתי קדנציות. על ידי יישום חוק חדש ופשוט זה המדינה תחזיר לעצמה לגיטימיות ואת אמון הציבור. עצומה ציבורית ו/או משאל עם בנושא יזכו לתמיכה ציבורית רחבה בכל הקשת הפוליטית. אנו חייבים ללמוד מהשגיאות שלנו ולעשות את השינויים הדרושים הללו עכשיו. הגבלה וחלוקה של כח היא הדרך הטובה ביותר להימנע מניצול לרעה של כח ולהחזרת  אמון הציבור במוסדות השלטון. במידה וחוק כזה יאושר, נתניהו יירשם בספרי ההיסטוריה כראש הממשלה עם הכהונה הארוכה ביותר, והכנסת תציל את הדמוקרטיה בישראל.

פרנקלין ד. רוזוולט היה הנשיא האמריקאי עם הכהונה הארוכה ביותר, ויש הטוענים הנשיא הטוב ביותר. הוא הוביל את ארצות הברית למעמד של מעצמת על ולייסוד של סדר עולמי חדש, אך באמצעותו הקונגרס האמריקאי הגיע להבנה שקיים פוטנציאל לניצול הכח באופן לא דמוקרטי  ולא מידתי כאשר המנהיג מכהן תקופה ארוכה מדי. עלינו ללמוד מניסיונם של ידידינו ובני בריתנו הדמוקרטים הטובים ביותר, להם אנו חייבים כל כך הרבה.

מלבד הליכוד והמפלגות החרדיות, כל ראשי הסיעות המרכזיות בכנסת הביעו את נכונותם לתמוך בהגבלת משך הכהונה של ראש הממשלה. בשנות ה-90 המאוחרות של המאה ה-20 גם נתניהו תמך בהגבלת הכהונה. נפתלי בנט אמר שהוא עשוי לתמוך בהגבלת הכהונה, דבר שיעזור לו להשיג את תמיכתם של מצביעי כחול לבן מאוכזבים. אם הוא יצליח להשיג קולות אלה בבחירות הבאות יתכן שהוא יהיה ראש הממשלה. למרכז הישראלי אכפת מניצול לרעה של כח.

קיימת הסכמה ציבורית רחבה בעד הגבלת משך הכהונה כדרך לפתור את המבוי הסתום הנוכחי. רוב חברי הכנסת תמכו ברעיון אחרי הבחירות האחרונות, לפני כינונה של ממשלת האחדות הנוכחית. אין לפזר את הכנסת הנוכחית עד שיתקבל חוק להגבלת משך כהונת ראש הממשלה. על הכנסת לנצל את הכח שהוענק לה על מנת להציל את הדמוקרטיה הישראלית.

קיים קונצנזוס ציבורי רחב בעניין זה והגיע הזמן שתנועת המחאה החברתית תאמץ רעיון זה, ושחברי כנסת יקומו ויתנגדו לניצול לרעה של כח. כך כנסת הקורונה תיזכר לא בשל כישלונותיה, אלא בתור הכנסת שהצילה וחיזקה את הדמוקרטיה בישראל.

קיימת הסכמה ציבורית רחבה על הגבלת משך הכהונה כדרך לפתרון המבוי הסתום. רוב החכ"ים תמכו ברעיון אחרי הבחירות האחרונות, לפני כינון ממשלת האחדות. לפני פיזורה יש להגביל את משך כהונת רה"מ

אם נתניהו לא יכבד את הסכם הרוטציה עם גנץ – תחזית סבירה – אזי נושא הגבלת הכהונה של ראש ממשלה בישראל צריך לחזור לראש סדר העדיפויות של הכנסת ושל תנועת המחאה החברתית, כפי שהיה במרץ, לפני כינונה של ממשלת האחדות. באותו זמן היה רוב ברור, הן בצבור והן בכנסת, בעד עצירת נתניהו מהתמודדות בבחירות הבאות. יש להגיש לכנסת חוק להגבלת כהונה לאישור מיידי.

סיימון פינק חי בישראל, נולד וגדל במלבורן, אוסטרליה. למד משפטים, פוליטיקה וכלכלה ומתעניין במדיניות ציבורית. עבד עבור ממשלות ישראל ואוסטרליה וכרגע עובד בבנק בישראל.

בימים אלה עוברים קרבות הדמים אל מעבר לקו הירוק של המרכז שמאל, שם יכו הימנים אלה באלה, ויקיזו אלה את דמם הפוליטי של אלה.

יקר ומבורך התוהו ובוהו ויד איש בצוואר רעהו שיצר סער בליכוד בפרט, ובימין בכלל, אבל אנא אל תשכחו, כל מוקירי הדמוקרטיה באשר הנכם – לא מדובר בפרש דמוקרטי – דוֹד גיבור אשר על המשמרת. מדובר באיש קיצוני ומסוכן, אשר מועצת יש"ע היא פלח בבייס שלו.

יקר ומבורך התוהו ובוהו ויד איש בצוואר רעהו שיצר סער בליכוד בפרט, ובימין בכלל, אבל אנא אל תשכחו, כל מוקירי הדמוקרטיה באשר הנכם – לא מדובר בפרש דמוקרטי – דוֹד גיבור אשר על המשמרת

ה-D9 החופר תחת יסודות המשפט בישראל הוא פלח בבייס שלו. שפי פז וקומץ חייליה הנבערים הם פלח. האיש אמנם טוב מנתניהו בכל הקשור לשחיתות אישית (נכון, זה הרבה), אבל הוא רע ממנו לאין ערוך בכל הקשור ללאומנות קיצונית המכשירה פשיזם.

אל תתפתו לו עם מצהלת הלב הגואה נוכח קריסתו של נתניהו ואל תתנו קולכם  לזה אשר הוכיח שאידאולוגיה קיצונית אכזרית היא עבורו לא דיבורים בעלמא לצורך קישוש קולות, אלא שוט ברוטלי, שכאשר יש בידו הכוח, הוא מצליף בו ללא היסוס וללא עכבות.

לא חלק לנו ולא נחלה במפלגתו, מפלגה של תקווה חדשה למתנחלים ולרומסי זכויות האדם חשוכים.

במהלך השנים 2016-2015 כתב ירון צ. כהן את "שמש אחרונה" (הוצ' כרמל) רומן המתרחש על רקע קריסת הדמוקרטיה הישראלית, מערכת המשפט והעיתונות. היום הוא כותב: כששופטי העליון מסרבים להרחיק מבט אל מעבר לקצה אפם, קיים סיכוי סביר שהרשומה הבאה שבה יוזכר חורבן הדמוקרטיה הישראלית תהיה ידיעה חדשותית במדורי האקטואליה של העיתונות העולמית.

ארה"ב שיגרה כלי שיט מלחמתיים למפרץ וישראל שיגרה צוללת של חיל הים העושה את דרכה אל ים סוף והמפרץ, כמסר אזהרה לאיראן שלא לנקוט בפעולות נקם לקראת יום השנה לחיסולו של קאסם סולימאני. הצוללת הישראלית אמורה לתת תשובה צבאית לאפשרות שהמורדים החות'ים בתימן יתקפו  כלי שיט ישראלים בים סוף או ישגרו טילים לעבר העיר אילת.

גורמים מדיניים בכירים בירושלים אומרים כי בין ארה"ב לישראל יש תיאום צבאי ומודיעיני הדוק לקראת יום השנה הראשון לחיסולו של הגנרל סולימאני. על פי אותם גורמים, הן נערכות בתיאום לקראת האפשרות שאיראן תיזום ישירות, או באמצעות שלוחותיה, פעולת נקם כפולה – על חיסולו של קאסם סולימאני וגם חיסולו של מדען הגרעין מוחסן פחרי זאדה שאיראן מייחסת למוסד הישראלי.

בין ארה"ב לישראל יש תיאום צבאי ומודיעיני הדוק לקראת יום השנה הראשון לחיסולו של הגנרל סולימאני, והן נערכות בתיאום לקראת האפשרות שאיראן תיזום ישירות, או באמצעות שלוחותיה, פעולת נקם כפולה

ממשל טראמפ איננו ממצמץ והוא הבטיח לישראל כי יגן עליה אם היא תותקף על ידי איראן ושלוחותיה. פרנק מקנזי, מפקד הכוחות האמריקנים במזה"ת אמר ב-20 בדצמבר באופן מפורש:

"ארה"ב מוכנה לתגובה. אם איראן תתקוף את ארה"ב ביום השנה הראשון לחיסולו של קאסם סולימאני, אנו מוכנים להגן על עצמנו ועל ידידינו ובני בריתנו באזור ואם יש צורך להגיב".

ארה"ב וישראל, בתיאום ביניהן, קידמו כוחות ימיים לאזור המפרץ, כדי לשגר מסר של הרתעה לאיראן, על פיו אם איראן תנסה להפתיע אותן התגובה תהיה מהירה ומכאיבה. באותה העת, הכוחות האלה אמורים לאתר מראש, מבחינה מודיעינית, הכנות לתקיפה איראנית בימים הקרובים ולפעול בהתאם.

ארה"ב שיגרה צוללת תקיפה אמריקנית ושתי משחתות של חיל הים האמריקני לכיוון המפרץ. הן נכנסו כבר למפרץ הפרסי דרך מיצרי הורמוז וארה"ב מאותתת לאיראן כי היא ערוכה לפעול צבאית באזור.

במקביל, צוללת ישראלית הפליגה למפרץ הפרסי דרך תעלת סואץ, בתיאום עם מצרים, לעבר ים סוף ומשם לכיוון המפרץ הפרסי. הפלגת הצוללת הישראלית נעשתה עוד לפני הכרזת הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי, שהזהיר מפורשות את איראן ואמר:

"לאחרונה אנו שומעים על התגברות האיומים של איראן נגד מדינת ישראל, הם יגלו שהם מקיימים שותפות יקרה ביותר. צה"ל יתקוף בעוצמה כל מי שיהיה שותף חלקי או מלא, מקרוב או מרחוק, לפעולה נגד מדינת ישראל או נגד יעדים ישראלים".

איראן עוקבת אחרי התנועות הצבאיות האמריקניות והישראליות והודיעה כי:

"תגיב באופן תקיף על כל התקפה עליה".

אמיר זאדה האשמי, הסגן הראשון של יו"ר הפרלמנט האיראני, הגיב ב-22 בדצמבר על הידיעות בתקשורת בדבר הפלגת הצוללות האמריקנית והישראלית למימי המפרץ ואמר:

"הכוחות האיראניים יכולים לצוד את הצוללת הגרעינית האמריקנית. איראן איננה מודאגת מהמהלכים הצבאיים האחרונים במימי המפרץ. ברגע שהאויב מתקרב הוא בטווח שלנו והביטחון שלנו גובר. ברגע שהאויב מתרחק אנו מודאגים".

ארה"ב שיגרה צוללת תקיפה ו-2 משחתות חיל הים לכיוון המפרץ. הן נכנסו למפרץ הפרסי דרך מיצרי הורמוז, כאיתות לאיראן שארה"ב ערוכה לפעול צבאית באזור. במקביל, צוללת ישראלית הפליגה למפרץ הפרסי

חשש מפני תקיפה של המורדים החות'ים

בתחילת השבוע גברה המתיחות בבגדד, לאחר שמיליציות פרו-איראניות תקפו במטח של רקטות את מתחם השגרירות האמריקנית ב"אזור הירוק". גורמים עיראקיים בכירים טענו כי מדובר במליציות "סוררות" וכי לאיראן אין אינטרס להסלים כעת את המצב הביטחוני בעיראק. זאת מחשש שהנשיא טראמפ יורה לתקוף את מתקני הגרעין באיראן, וגם כדי לאותת לממשל הנכנס של ג'ו ביידן כי כוונותיה של איראן הן לדיאלוג מדיני וכי היא מצפה להסרת הסנקציות שהוטלו עליה. זהו הדבר החשוב ביותר מבחינתה כרגע.

בעקבות ההתקפה בבגדד הורתה ממשלת עיראק לכוחות הביטחון להכין תוכנית פעולה מיידית להגן על "האזור הירוק" שבו מרוכזות הנציגויות הזרות. כוחות צבא ומשטרה גדולים כבר נפרסו באזור כדי לסכל התקפות רקטות נוספות.

אחד החששות הגדולים של ישראל הוא שאיראן תגיב על חיסול מדען הגרעין מוחסן פחרי זאדה באמצעות המורדים החות'ים בתימן. בספטמבר 2019 הם תקפו בסיוע איראן בטילים מדוייקים ארוכי טווח ומלט"ים מדוייקים את מתקני חברת הנפט "אראמקו" באלבקיק שבסעודיה וגרמו לנזק רב. להערכת גורמי הביטחון בישראל הם אחראים גם לתקיפת מיכלית נפט בריטית בנמל ג'דה בשבוע שעבר באמצעות סירה מלאה בחומרי נפץ.

המורדים החות'ים התרברבו בעבר כי ברשותם טיל ארוך טווח מדגם "קודס 2" שאותו הם יכולים לשגר מתימן לעבר העיר אילת.

לכן, יש חשיבות רבה להימצאות צוללת ישראלית בימים אלה במימי ים סוף. היא יכולה לתת תגובה צבאית מהירה לכל ניסיון התקפי של המורדים החות'ים על ספינות ישראליות השטות במימי הים האדום או למתקפת טילים על העיר אילת.

האיראנים אינם טיפשים. אם הם ינסו להוציא פיגוע נקם נגד ישראל הם יעשו זאת בצורה מדודה ומחושבת, באופן שישראל תוכל "להכיל" את הפיגוע והדבר לא יחייב תגובה צבאית שלה או של ארה"ב. הם רוצים לשקם את כבודם שנפגע בעקבות חיסולם של קאסם סולימאני ומדען הגרעין פחרי זאדה.

יש להם גם בעיה מבצעית, לא ברור על מי יטיל המנהיג העליון עלי ח'מינאי להוציא את פעולת הנקם אל הפועל. כוח "קודס" של "משמרות המהפיכה" פרוץ מבחינה מודיעינית על ידי ישראל ויכולת הביצוע שלו איננה גבוהה. לעומת זאת, חיל האוויר האיראני הוכיח מיומנות גבוהה מאוד בשיגור מל"טים מדוייקים וטילים ארוכי טווח.

אין שום ודאות שפעולת הנקם האיראנית תתבצע ב-3 בינואר, יום השנה הראשון לחיסולו של קאסם סולימאני. היא יכולה גם להתבצע לפני או אחרי התאריך הזה. האיראנים ממתינים להזדמנות המבצעית הנאותה וזה מה שיקבע את עיתוי הפעולה.

ההחלטה הישראלית והאמריקנית לקדם כלי שיט מלחמתיים לאזור המפרץ כדי להרתיע את איראן הייתה החלטה נכונה וחשובה, היא מעידה על נחישות לנסות ולסכל כל התקפה על ידי איראן או שלוחותיה ולהגיב בעוצמה אם איראן אכן תחליט להוציא התקפה אל הפועל.

ההחלטה הישראלית והאמריקנית לקדם כלי שיט מלחמתיים לאזור המפרץ כדי להרתיע את איראן הייתה החלטה חשובה, המעידה על נחישות לסכל התקפה של איראן או שלוחותיה, ולהגיב בעוצמה אם אכן תחליט לעשות זאת

שילוב היכולות המודיעיניות וההתקפיות של חילות הים של ארה"ב וישראל הוא חזק בהרבה  מהיכולות האלו של איראן. היא יודעת זאת היטב. יש לקוות שמסר ההרתעה הישראלי אמריקני הופנם על ידי האיראנים, אם הם ינסו להפעיל את המורדים החות'ים בתימן יש לישראל  וארה"ב את היכולת הצבאית להשיב להם מנה אחת אפיים.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)