אסור לשכוח את המורים

כיתה סגורה בבית ספר בצפת. מרץ 2020 (צילום: David Cohen/Flash90)
David Cohen/Flash90
כיתה סגורה בבית ספר בצפת. מרץ 2020

מעל 8 חודשים שמערכת החינוך שוקעת עמוק לתוככי משבר הקורונה. היום ברור לכולם שללא מערכת חינוך מתפקדת המשק הישראלי לא יצליח להתרומם ולצאת מהמשבר. העשייה החינוכית בבתי הספר מתבססת על תפקודם של א.נשי החינוך. התקופה האחרונה מורכבת ומאתגרת לכולנו – תלמידים, הורים ומורים. הנחמה הפשוטה בה כולנו נאחזים היא התקווה לשיבה מהירה (ככל שמתאפשר) ל"נורמליות". השיבה לנורמליות, או לשגרה המוכרת, מחייבת מסגרות חינוך מתפקדות, החל מהפעוטונים ועד לחטיבה העליונה. 

מעל 8 חודשים שמערכת החינוך שוקעת עמוק לתוככי משבר הקורונה. היום ברור לכולם שללא מערכת חינוך מתפקדת המשק הישראלי לא יצליח להתרומם מהמשבר

מורות ומורים הם המשאב החשוב ביותר עבור מערכת החינוך. נשירת מורים ממערכת החינוך היא תופעה ידועה, שמתרחבת בהתמדה בעשורים האחרונים. מורים רבים (בהם שיעור לא מבוטל של מורים מוכשרים מאוד), עוזבים לצמיתות את תחום ההוראה, נוכח שחיקה בלתי אפשרית במערכת. א.נשים שאינם חווים סיפוק וביטחון במקום עבודתם לא רק שיהיו בסיכון גבוה יותר לעזוב, הם גם עשויים להשפיע על המוטיבציה של עובדים אחרים בארגון, מה שיוצר התדרדרות מערכתית שקשה להיחלץ ממנה.

במציאות הנוכחית, בתחום החינוך והוראה, הסיכון בשחיקה שתוביל לנטישה גבוהה במיוחד. משלח ידם של א.נשי החינוך מבוסס בראש ובראשנה על מפגש, שיח וקשר רגשי – דבר שלא מתאפשר כבר תקופה ארוכה מידי נוכח צורת ניהול משבר הקורונה.

בשנים האחרונות הפכו השחיקה הנפשית והלחץ על המורים לנושאים בעלי עניין ציבורי ומקצועי הולך וגדל. השחיקה, כתופעה, נדונה בקשר למורים ולהוראה יותר מבכל תחום מקצועי אחר (Reed, 1979; Landsman, 1978 Serrin, 1979). התופעות הגלויות של שחיקת המורה הן בדרך כלל תגובות חריפות של כעס, חרדה, חוסר שקט, דיכאון, עייפות, שעמום, ציניות, תחושת אשמה, תגובות פסיכוסומטיות, ובמקרים קיצוניים גם של התמוטטות נפשית. ברמה המקצועית ניתן לראות ירידה משמעותית וניכרת בביצוע ובהוראה, היעדרויות ממושכות מפאת מחלה, אי הכנת מערכי שיעור, קשיחות מוגזמת ונוקשות כלפי התלמידים. מורים שחוקים יצפו למאמץ נמוך מתלמידיהם, יחושו עייפים נפשית וגופנית, ויגלו מחויבות נמוכה לעבודת ההוראה ולענייני התלמידים (Farber & Miller, 1981; Maslach, 1976).

מסוגלותה של מערכת החינוך לתת מענה לצרכים החברתיים, רגשיים ולימודיים הנדרשים לתלמידי/ות ישראל במציאות המאתגרת שנוצרה נוכח משבר הקורונה קריטית – והיא תלויה במורות.ים מגויסים הפועלים מתוך מניע רחב של משמעות פנימית ותחושת שליחות וסיפוק מהעשייה החינוכית ומהקשר עם התלמידים. למי שלא שם לב, מערכת החינוך הולכת וקומלת לנגד עינינו, ותלמדי/ות ישראל מוצאים עצמם תקופה ארוכה מידי בבדידות ממושכת שמסכנת את התבגרותם וצמיחתם התקינה.

התופעות הגלויות של שחיקת המורה הן בד"כ  תגובות חריפות של כעס, חרדה, חוסר שקט, דיכאון, עייפות, שעמום, ציניות, תחושת אשמה, תגובות פסיכוסומטיות, ובמקרים קיצוניים גם התמוטטות נפשית

ילדים כמו גם מבוגרים זקוקים לקשר אנושי, דבר שמרחבי ההוראה המקוונת נכשלים לספק! 

אם לא נחשוב על הצרכים הרגשיים/תעסוקתיים של המורות והמורים – המערכת לא תצליח להתמודד עם גודל האתגר. כבר היום מתמודדת מערכת החינוך עם מחסור חמור בא.נשי חינוך, תופעה שתלך ותתעצם ללא התייחסות ומענה מתאימים. כשם שראינו בשבועות הראשונים של שנת הלימודים תשפ"א בתי ספר נסגרים בזה אחר זה עקב מחסור במורים – התופעה רק תלך ותתעצם. במילים פשוטות – מערכת החינוך תהפוך "חדלת פירעון" – לא יהיו מורים שיוכלו להניע את המערכת, דבר שישפיע לרעה על המשק כולו.

בכדי להבין את הסיטואציה במלואה חשוב לזכור את הנסיבות ואת ההקשר שהובילו למקום בו אנו נמצאים -כזכור, בסבב א' של הקורונה, מיד בתחילת הסגר הראשון נחשפנו לחרפת ה"כניסה מתחת לאלונקה" ולביזוי קולקטיבי של א.נשי החינוך. מופע ההשפלה המתוקשר של יו"ר הסתדרות המורים יפה בן דוד ברייטינג הגבוה ביותר ובדיוור ישיר לכל בתי ישראל התחיל את הנעת התהליך.

שיח "הכניסה מתחת לאלונקה" משקף תקשורת לא אחראית שאינה מבינה את חיוניותם ומרכזיותם של א.נשי החינוך ובתי הספר בהתמודדות עם משבר הקורונה. אנו חיים בחברה שלא יודעת לפרגן, חברה מקוטבת ואלימה, שאיבדה את הסובלנות והאמון ההדדי. לסערת "הכניסה מתחת לאלוקה" הצטרפו דבריו האומללים והמזלזלים של מנכ"ל משרד האוצר היוצא  שי באב"ד.

הנוסחה שהוגדרה ברגעי השיא של חרדת המגפה אמרה כך: מורים שלא יעבדו יוצאו לחופשה ללא תשלום, וימי החופשה שלהם – שלנו הם! ברגע אחד, תנאי העבודה וזכויות העובד של א.נשי החינוך הוקרבו על מזבח ההתמודדות עם נגיף הקורונה. ומי ש"יפתח את הפה" ישלח לחל"ת!

הנוסחה הוגדרה: מורים שלא יעבדו יוצאו לחופשה ללא תשלום, וימי החופשה שלהם – שלנו הם. ברגע אחד, תנאי העבודה וזכויות העובד של א.נשי החינוך הוקרבו על מזבח הקורונה. ומי ש"יפתח את הפה" ישלח לחל"ת

אנשים מגיבים בפחד כאשר פרנסתם בסיכון וכך "הובילו באף" את א.נשי החינוך לזירת עשייה חדשה הרחוקה כל כך ממשלח ידם המקורי. בתוך השפל הנורא של חשש וחרדה מפני הבאות הוכנסו א.נשי החינוך ובתי הספר ל"סד ההוראה מרחוק" כחלק מהחובה הציבורית "להיכנס מתחת לאלונקה".

בתי הספר וא.נשי החינוך נדרשו לעבור ברגע אחד, מ"אפס למאה" – בהעתקת מרחבי העשייה הבית ספרים מהוראה פרונטלית (פנים אל פנים יחד עם התלמידים) להוראה מקוונת מרחוק. המערכת לא דאגה להטמעה אמיתית של מרכיבים רבים של השינוי ואיש לא בחן את ההשפעה הרגשית של הוראה מקוונת (לאורך זמן, שעות רבות, בתנאי דחק) על א.נשי החינוך. אף אחד לא דאג לציוד מחשוב או לתשתית רשת לא.נשי החינוך. איש לא חשב על הקושי שבניסיון להורות מרחוק כאשר אנחנו ספונים בבית עם הילדים הפרטיים שלנו.

קולם ומצוקתם של א.נשי החינוך כמעט ולא נשמעו. איש לא נתן דעתו עד היום למצוקתם של המורים המבוגרים, או אלו הסובלים ממערכת חיסונית מוחלשת, הנדרשים להמשיך בעבודתם. 

העשייה החינוכית מתבססת על קשר, על שיח, על קירבה ודיאלוג. על חיבוק והתבוננות עמוקה אל הפרט ואל הקבוצה. חינוך והוראה הם משלחי יד המבוססים עשייה רגשית/חושית. כאשר מערכת היחסים בין מורה לתלמיד מבוססת על אמון וקשר – המעשה החינוכית הופך עמוק ומשמעותי. תחושת השליחות והמשמעות המניעה את א.נשי החינוך מבוססת רבות על היזון חוזר ריגשי/חושי לו זוכים מורים במפגש ובשיח פנים אל פנים עם תלמידיהם. א.נשי חינוך מרגישים את התלמידים שלהם. אותן תחושות של סיפוק, התרגשות וקשר הם ה"מטעינים את המצברים" של א.נשי החינוך ומאפשרים להם להתמודד בתפקיד המבוגר המשמעותי גם במצבים מורכבים ומאתגרים.

במציאות שיצרה הקורונה, רובד זה שבעשיית המחנך לא מתקיים. כל מי שעשה יותר משעתיים רצוף של הוראה ב-ZOOM יודע שמרחב העשייה הזה (חשוב ככל שיהיה) לא עונה ומספק את הצורך הפנימי המניע וממלא את אנשי החינוך (כמו גם את התלמידים ככל הנראה). מגוון הרגשות והתחושות שא.נשי החינוך חווים יום יום בעבודתם בבית הספר עם הילדות והילדים שלכם הם המניע העיקרי המייצר משמעות ותחושת שליחות עבורם והם הדלק העיקרי המאפשר מערכת חינוך מתפקדת.

קולם ומצוקתם של א.נשי החינוך כמעט ולא נשמעו. איש לא נתן דעתו עד היום למצוקת המורים המבוגרים, או אלו הסובלים ממערכת חיסונית מוחלשת, הנדרשים להמשיך בעבודתם

א.נשי חינוך הפועלים במרחב של "אין ברירה" – "לא תלמדו מקוון תוצאו לחל"ת", בתנאים רחוקים מאוד מהאופטימום הבסיסי להנעת מערכת של הוראה מרחוק, מבלי לזכות באיזון החוזר הרגשי המייצר משמעות, שליחות קירבה ואחריות כלפי תלמידיהם – ישחקו בקצב מהיר כל כך, שימנע ממערכת החינוך להתרומם. במידה שנמשיך להתעלם מהצרכים הרגשיים של א.נשי החינוך המערכת תיכשל בתפקידה החשוב כקטליזטור הבסיסי להנעת המשק.

בתי ספר סגורים, תלמידים ספונים בבתיהם, מניעת מפגשים בין מורים לתלמידים יובילו לשחיקה מואצת של א.נשי החינוך ויפגעו ביכולתם של בתי הספר לתפקד כראוי ביום שאחרי הסערה.

פתחו את בתי הספר. תנו אוטונומיה למנהלים לנהל את קהילותיהם. שחררו את הילדים.

תביטו בעין טובה על הא.נשים שמחנכים את הילדים שלכם – אתם רוצים אותם מסורים, שמחים ומלאי תשוקה בדרך המשותפת לכולנו בשיבה אל הנורמליות. השיבה לנורמליות או לשגרה המוכרת מחייבת מסגרות חינוך מתפקדות, החל מהפעוטונים ועד לחטיבה העליונה.

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנהל קמפוס ברשת החינוך אנקורי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,141 מילים
כל הזמן // שבת, 25 ביוני 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הקצין השנוא באמריקה

איש לא רצה לשרת לצד האדמירל היהודי היימן ריקובר ● אופיו הקשוח והלא מתפשר הפך אותו לדמות שנויה במחלוקת אך גם לאדם שהנשיא קרטר כינה "המהנדס הגדול ביותר אי פעם" ● הסופר מארק וורטמן מגולל את הסיפור הלא ייאמן של אבי הצוללת הגרעינית ומספר בריאיון לזמן ישראל: "היו אנשים שהוא פשוט התעלל בהם, אין לזה מילה אחרת"

עוד 1,333 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַחֲמִישִׁית 137

האזנה מודרכת לסימפוניה החמישית לקמפיין ותזמורת מאת לודוויג ואן נתניהו

עוד 1,073 מילים

קריב הצהיר כי יקיים דיון בראשון על הצעות החוק לפיזור הכנסת וחוק הנאשם - אך לוועדה שלו אין כל סמכות לעשות זאת, ומדובר בניסיון פוליטי להפעיל לחץ על ניר אורבך, יו"ר ועדת הכנסת האמונה על הטיפול בהצעות החוק הללו ● אין למעשה מניעה משפטית למנות רמטכ"ל, וגם בג"ץ יאשר מינוי כזה ● וגם: פסק הדין נגד סנ"צ גואטה הוא סנונית ראשונה וחשובה במאבק באלימות המשטרתית

עוד 1,204 מילים

לילה ראשון בסרייבו

בפרק הקודם במסע: מאי 1993, בעיר הגדולה בבוסניה-הרצגובינה, עוד פיסת מדינה שנקרעה מהרפובליקה המדממת של יוגוסלביה – תחת מצור כבד כבר למעלה משנה. אנחנו, צוות טלוויזיה של רשת הטלוויזיה האמריקאית NBC News, מגיעים בטיסה לסרייבו ושמים את פעמינו במכונית המשוריינת שלנו אל עבר המלון שישמש לנו בית ומשרד לשבועיים הקרובים.

את הצילומים בסרייבו אנחנו מתחילים בבית הכנסת האשכנזי הגדול עם כמה ״צילומי אווירה״ ופנייה למצלמה של מרטין הכתב, שמסכם לצופה בבית את המצב בעיר אחרי 400 ימים של מצור. דֵּנִי, הפיקסר שלנו, מזרז אותנו לסיים ולהיכנס למכונית המשוריינת. הוא כבר מרגיש בבטן שהגיע הזמן לעזוב, למהר ולחפש מסתור.

בית הכנסת האשכנזי בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)
בית הכנסת האשכנזי בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)

מרטין הכתב מסכם לצופה בבית את המצב בעיר סרייבו אחרי 400 ימי מצור. דֵּנִי, הפיקסר שלנו, מזרז אותנו לסיים ולהיכנס למכונית המשוריינת. הוא כבר מרגיש בבטן שהגיע הזמן לעזוב, למהר ולחפש מסתור

כשאנחנו חולפים במהירות ברחובה הראשי של סראייבו אל עבר ההולידיי-אין, רק אז אפשר להבין בדיוק מה היא עיר רפאים. רק שכאן, בשדרת הצלפים, אפילו רוחות הרפאים חוששות להסתובב.

אף אחד לא יוצא מפתח הבית למעט, כפי שדֵּנִי מסביר – כשמוכרזת הפסקת אש. או אז הרחובות מתמלאים בנשים וגברים, צעירים וזקנים וילדים. כולם יוצאים להתאוורר לזמן קצר של הפוגה מהצליפות וההפגזות. המאושרים מצליחים אפילו לקנות מעט מהמצרכים החיוניים בשוק, לאחר עמידה ארוכה בתור ארוך ומתפתל כמו נחש אנושי.

תורים למצרכים בזמן הפסקת אש בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)
תורים למצרכים בזמן הפסקת אש בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)

דווקא אז, מעשה השטן, הסרבים הסובבים את העיר יורים. רק פגז אחד או שניים, אבל תמיד יכוונו אל מרכזו של התור למים או זה של הלחם, במטרה לגרום לכמה שיותר נפגעים.

הפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)
הפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)

ליד תור כמו זה שצילמתי באחת הפעמים בהם הוכרזה הפסקת אש בעיר למספר שעות, נחתו בסוף השבוע האחרון שני פגזים. שלושה ילדים נהרגו במקום מרסיסי הפגזים, ושני מבוגרים, אולי אמא ואבא, הגיעו ללא דופק לבית החולים לאחר שמתו מאובדן דם.

ליד תור כמו זה שצילמתי באחת מהפסקות האש שהוכרזו לכמה שעות, נחתו בסופ"ש האחרון שני פגזים. 3 ילדים נהרגו במקום מרסיסי הפגזים, ושני מבוגרים, אולי אמא ואבא, הגיעו ללא דופק לבית החולים

אנשים ברחוב בהפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)
אנשים ברחוב בהפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)

בחזרה להולידי-אין. שעת ערב מוקדמת יחסית ואנחנו נכנסים לחדר האוכל לארוחת ערב ראשונה. המלון שהיה פעם מהמפוארים בעיר זכה לארח את הבכירים באנשי הוועד האולימפי והספורטאים שלקחו חלק בתחרויות אולימפיאדת החורף שנערכו בעיר בחורף של 1984.

מסימני העבר המפואר שלו נשאר רק הסכו״ם על השולחן. סכו״ם כסף כבד, שבכל כף, מזלג וסכין מוטבע הסמל האולימפי. חמש הטבעות המסמלות את כל מה שלא קיים כבר כאן בסרייבו מאז תחילת המלחמה.

בעיר יש האפלה בלילות כבר למעלה משנה, ועל החלונות הגדולים של חדר האוכל בקומת הכניסה וילונות כבדים שעוצרים מבעד האור הצהבהב לצאת החוצה. לאורך הקיר מבחוץ שקי חול.

לשולחן מצטרף גם דיויד, עורך הוידאו שהגיע מלונדון שבוע לפנינו. דיויד היה איתנו באולפנים בהרצליה במלחמת המפרץ ב-1991. צחקנו כשבכל אזעקת נחש צפע הוא היה היחיד שמיהר לרכוס את חליפת המגן, הכפפות ומסכת האב״כ והקפיד לשמור על בריאותו. פעם אחת היינו יחד גם במוגדישו שנה לאחר מכן. דיויד נפטר מסיבוכי צהבת כמה שנים מאוחר יותר.

השיחה ליד השולחן משוחררת ממתח או חשש, שיחה שלא מרמזת אפילו בשמץ על הסכנה שבחוץ, מעבר לקיר שקי החול.

התפריט מציע בשר או עוף עם שתי תוספות. אחת מהן תפוחי אדמה. מישהו שואל אם אין לנו ייסורי מצפון לאכול לבוסנים את מעט האוכל שיש להם כאן. אנחנו צוחקים ואני מצטט להם דוח של קרן המזון הבינלאומית של האו״ם, לפיו מנת בשר לאדם היא 60 גר׳.

התפריט מציע בשר או עוף עם תפ"א. מישהו שואל אם אין לנו ייסורי מצפון לאכול לבוסנים את מעט האוכל שנשאר. אני מצטט דוח של קרן המזון הבינלאומית של האו״ם, לפיו מנת בשר לאדם היא 60 גר׳

מישהו מצלם במצלמת וידאו קטנה. אנחנו שותים בירה. יין מקומי ומעשנים סיגריות. יש קומפוט תפוחי עץ כמו של אמא בבית וקפה שחור שרוף בלקני. אנחנו יושבים ומקשקשים, מעלים זכרונות ממקומות אחרים ממלחמות קודמות.

חבורה של עיתונאים שאנחנו, משהו בין חבורת אומני קרקס נודד לבין  קבוצה של שכירי חרב של הממלכה השביעית. חבורה שממאנת להתבגר, סובבת בעולם ממלחמה למלחמה ומתגרה בסכנה. אנחנו מורידים גם כוסית של סליבוביץ׳, ברנדי שזיפים בלקני, 35% אלכוהול, עם עוד סיגריה אחרונה והולכים לישון.

אור בחדר לא מדליקים כמובן ואין גם תריס להגיף. יקיצה עם אור ראשון בכל מקרה כי הימים קצרים והמלאכה מרובה. ובכלל, מי רוצה להיות לבד בחדר בקומה גבוהה בלי חלונות ובלי תריסים. חדר שיש בו מכשיר טלפון המחובר לקבלה, מטף כיבוי, שולחן ושני כסאות.

חושך בחוץ, ליל ירח, אין אנשים ברחוב. לא מעז לעמוד ליד החלון אבל מגניב מבט מהצד. אמבולנס עובר במהירות בצומת הקרובה למלון, פנסיו צבועים בצבע כחול כמו אצלנו במבצע סיני של 56'. אני נזכר בחוויות ילדות של תל-אביב במלחמה הראשונה שלי, עם סבא ואמא ליד קיר המגן בחדר המדרגות בבית ברחוב אחד-העם. פקחים של הג״א עוברים ברחוב וצועקים לדייר בקומה ראשונה מעל לחנות של דב החשמלאי שיכבו שם את האור הדולק.

אור בחדר לא מדליקים כמובן ואין גם תריס להגיף. יקיצה עם אור ראשון בכל מקרה כי הימים קצרים והמלאכה מרובה. ובכלל, מי רוצה להיות לבד בחדר בקומה גבוהה בלי חלונות ובלי תריסים

הד של יריה בודדת מתגלגל מההרים, ולאחריו עוד הד ועוד אחד. מישהו שלא נרדם מנסה כנראה את הרובה שלו. המיטה גדולה כמו שמלון חמישה כוכבים מציע לאורחיו. אני שוכב על הגב, אור הירח נכנס ומאיר את רצפת החדר. בחדר ליד מישהו מוריד את המים בשירותים.

ברדיו הקטן שלי אני מנסה לשמוע באוזניה את מהדורת החדשות האחרונה של ה-BBC באנגלית ולא מצליח. תחנה רדיו מקומית משדרת מוזיקה אתנית. מזכירה מוזיקה מזרחית שלנו, יוונית או טורקית. בלקנית. בתחנה אחרת משוחחים שיחת לילה רגועה גבר ואשה בשפה לא מזוהה. מתהפך על הבטן, מנסה להירדם מחבק את הכרית.

לא הצלחנו לקבל 4 חדרים צמודים, בקומה איתי רק דובי. יוסי בקומה מעלינו, אני חושב שבחדר לא רחוק ממרטין. קבענו שבמידה ותהיה אזעקה במהלך הלילה ניפגש ארבעתנו למטה בלובי, ליד הירידה למרתף הבניין.

אני שומע צעדים במסדרון. דלת החדר נעולה. הצעדים מתרחקים במסדרון. מישהו יורה צרור מנשק אוטומטי שמהדהד במרחק. זה רק ההד שמתגלגל ונכנס דרך הפתח הקרוע בחלון אל תוך החדר. כבר אחרי חצות, עוד לא כיבו את הירח. אני שומע אנחה ועוד אחת ושלישית. גבר ואשה שמוציאים לשון ומראים אצבע משולשת למלחמה בסרייבו. מחר בבוקר אנסה לנחש מי היה הגבר ומי הייתה בת הזוג לרגע של אינטימיות שמתעלמת מהכאוס מסביב.

מישהו יורה צרור מנשק אוטומטי שמהדהד במרחק וההד נכנס מהפתח הקרוע בחלון לחדר. כבר אחרי חצות, עוד לא כיבו את הירח. אני שומע אנחה ועוד אחת ושלישית. גבר ואשה שמראים אצבע משולשת למלחמה

מלחמה מצמיחה רגעים חד פעמיים. מזווגת זיווגים של רגע. כבר ראיתי זיווג של קופסת סיגריות בטימישוארה הרעבה, שלא היה דומה לאינטימיות בחדריו של האינטרקונטיננטל בבלגראד. במלחמה כמו במלחמה תמיד יהיו מרוויחים, ואחרים שינסו רק לעבור את הלילה בשלום כדי להביא לילדים בבית לחם טרי בבוקר.

המוזיקה הבלקנית מתחלפת במוסיקה קלאסית באוזניה. אני סופר כבשים ומתעורר עם אור ראשון – בוקר טוב סרייבו.

רחוב הרוס בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)
רחוב הרוס בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)

חנני רפופורט היה עד לא מזמן מנכ״ל חברת התקשורת ״JCS אולפני הבירה״, מפיק ברשתות הטלוויזיה האמריקאיות ABC News & NBC News וזוכה פרס EMMY לכתבת חדשות לטלוויזיה. כיום סבא במשרה מלאה ומספר סיפורים מנקודת מבט מאד מאד אישית. כל תמונות הסטילס צולמו על ידו במהלך עבודתו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,052 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הדילמה של יולי אדלשטיין

אדלשטיין הודיע לפני שנה שיתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד - אולם התקופה הייתה אחרת וכיום נתניהו בשיא כוחו ● בקרבתו של אדלשטיין חלוקים מה יגרום לו פחות נזק - להפסיד בגדול או לא להתמודד בכלל ● גורמים בפלג הירושלמי החרדי מקימים מפלגה חדשה שתרוץ בבחירות ● וגם: משלחת לפיד באנקרה המשיכה את הדיונים עם הטורקים על החזרת כתובת השילוח ● פרשנות

עוד 609 מילים

תגובות אחרונות

דיווח: גנץ וסער בוחנים את האפשרות לרוץ ביחד בבחירות

דרמה בארה"ב: ביהמ"ש העליון ביטל את הזכות להפלות; מיכאלי: שלטון חשוך ושונא נשים ● האו"ם: שירין אבו עאקלה נהרגה מירי צה"ל; גנץ: תחקיר חסר אחיזה במציאות; צה"ל: מציעים לפלסטינים להעביר את הקליע ● בנט: "עוד לא החלטתי אם אני רץ בבחירות" ● שקד: אפסו הסיכויים לממשלה חליפית – הולכים לבחירות ● המלחמה באוקראינה: רוסיה השלימה את כיבוש לוהנסק

עוד 37 עדכונים

האפיפיור שוחח עם היטלר, סייע למוסוליני וידע על השואה

פיוס ה־12 נמנע לצאת באופן פומבי נגד הנאצים ונגד ההשמדה השיטתית ● ההיסטוריון דיוויד קרצר חושף בספרו החדש חומרי ארכיון שמוכיחים את "אדישות" הוותיקן ביחס לרצח העם היהודי ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר: "ההיסטוריה האנטישמית של הכנסייה – וחוסר הגינוי של האפיפיור – תרמו להצדקת הקמפיינים האנטי־יהודיים"

עוד 847 מילים
הנסיך הסעודי מוחמד בן סלמאן מתקבל באנקרה, 22 ביוני 2022

מי היה מאמין שנסיך הכתר הסעודי יחזור כל כך מהר למרכז העניינים? ● בטהרן עוקבים אחר מסע הדילוגים שלו בין קהיר, עמאן ואנקרה ומבינים היטב: הברית הסונית מצופפת שורות ומהדקת את הקשר עם ישראל ● וגם: גנץ אומנם שיפר את כישוריו הפוליטיים אבל לא שמע את פעמוני האזהרה ופספס ככל הנראה את ההזדמנות למנות רמטכ"ל ● פרשנות

עוד 953 מילים

הממשלה הפחיתה את הפשיעה בחברה הערבית? תלוי את מי שואלים

לא ברור עדיין אם התוכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית עובדת ● הנתונים על ירידה במספר הנרצחים הם בעלי ערך סטטיסטי קלוש ● אנשי הציבור הערבי חלוקים בדעתם: ראשי רשויות מעידים על פעילות משטרתית נחרצת אבל הפעילים החברתיים ספקניים יותר ● אולם, כולם מסכימים: המלחמה הזאת דורשת זמן – והרבה

עוד 2,571 מילים

דיווח: בית ראש הממשלה במצב ירוד, שלא מאפשר להתגורר בו

לפיד מעוניין לעבור לגור במעון מייד עם מינויו לראש הממשלה, אך בשל מצב הבית ספק אם הדבר יסתייע ● אוקראינה מועמדת להיות חברה באיחוד האירופי ● טורקיה: סיכלנו ניסיון איראני לחטוף את שגריר ישראל לשעבר ואשתו ● הסתדרות המורים הקפיאה את העיצומים ● בניסיון לעקוף את ועדת הכנסת תדון ועדת החוקה בפיזור הכנסת ובחוק שימנע מנתניהו לכהן כראש הממשלה

עוד 35 עדכונים

בחירות חמישיות ברצף הן ההגדרה של אי־שפיות

במשך ארבע מערכות בחירות רצופות, גוש הליכוד השיג בין 55 ל-59 מנדטים ● דבר מהותי לא השתנה באוכלוסייה הישראלית מאז הבחירות ב-2021 והבחירות הבאות לא צפויות להשיג תוצאה שונה ● מה שעשוי לשנות את המפה הפוליטית, גם אם לא את גודל הגושים, הוא המהלך שמובילים ביהדות התורה להורדת אחוז החסימה - שני המחנות ירוויחו מכך ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
אחוזי הצבעה בני ברק 74%. אלעד 81%. אין מנדט נוסף לחרדים האשכנזים. אין ינהרו–לקלפיות. כי הם תמיד נוהרים. הפוטנציאל הגדול באחוזי הצבעה הוא בשמאל תל אביבי עם 60% והמגזר הערבי 46%. חלקו של... המשך קריאה

אחוזי הצבעה בני ברק 74%. אלעד 81%. אין מנדט נוסף לחרדים האשכנזים. אין ינהרו–לקלפיות. כי הם תמיד נוהרים. הפוטנציאל הגדול באחוזי הצבעה הוא בשמאל תל אביבי עם 60% והמגזר הערבי 46%. חלקו של המגזר הערבי באוכלוסיה – 25 מנדטים!!! (מעל 21%, שיום אחד יצאו לקלפי)

נראה שמפספסים את הנקודה, הימין ועכשיו גם השמאל פשוט נהנים מהמשחק החדש שנפל לידהם. הם נלחמים מלחמה מדומה אחד בשני על גב האזרחים המוסתים. התקשורת מתמוגגת כי יש אקשן והאזרחים חושבים שיש פ... המשך קריאה

נראה שמפספסים את הנקודה, הימין ועכשיו גם השמאל פשוט נהנים מהמשחק החדש שנפל לידהם. הם נלחמים מלחמה מדומה אחד בשני על גב האזרחים המוסתים. התקשורת מתמוגגת כי יש אקשן והאזרחים חושבים שיש פה משהו מהותי ובפועל חברי הכנסת חברים ועושים קירקס מכולנו.

עוד 1,003 מילים ו-3 תגובות

עם האישור להקמת שני יישובים פרבריים חדשים ברמת הגולן, איילת שקד יכולה לסמן וי על משימה שהושלמה לפני שהממשלה מתאיידת ● פוליטיקאים אוהבים לנפנף ב"עשייה", אבל מה גרם לנציגי מנהל התכנון ומשרד התחבורה להצביע בעד? ● החברה להגנת הטבע: "מדובר בשיקולים פוליטיים שלא נועדו להיטיב עם תושבי הגולן"

עוד 989 מילים

גם אם "חוק הנאשם" יעבור, זה אינו סוף פסוק עבור נתניהו

הצעת החוק שמטרתה למנוע מנאשם בפלילים לקבל את המנדט להרכיב ממשלה - שוב על הפרק, והיא עשויה לעלות להצבעת הכנסת בשבועות הקרובים ● השאלה האם ראוי ואיך ניתן לחוקק חוק כזה בשלהי הכנסת הנוכחית, תעמוד בוודאי בכל עתירה נגד החוק - לו יעבור ● וגם אם נניח שכל המשוכות המשפטיות ייפתרו, מה מונע מ-61 ח"כים פשוט לבטל את החוק אחרי הבחירות? ● פרשנות

עוד 1,192 מילים

רכבת ישראל בונה ומממנת מנחת פרטי מכספי הציבור

תחקיר זמן ישראל חברת הרכבת הממשלתית סוללת ומממנת עבור המנחת הפרטי "פרדייב" שליד חוף הבונים מסלול תעופה משודרג בעלות של כ־50 מיליון שקל על חשבון הציבור ● זאת, על אף שמדובר בעסק פרטי ובניגוד לכאורה לנכתב בתוכנית המקורית ● היזם: "ההסכם ביני לבין הרכבת סודי" ● רכבת ישראל: "בין הרכבת ליזם אין התקשרות עסקית. אנחנו פועלים בהתאם לאישורים" ● הבונים לטיס: כתבה חמישית בסדרה

עוד 2,321 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה