צמרת הרש"פ מרוצה מאוד מבחירתו של ג'ו ביידן לנשיא החדש של ארה"ב ומצפה כי הוא יאזן את המדיניות האמריקאית כלפי הפלסטינים. יו"ר הרש"פ יודיע על חידוש הקשרים המדיניים והביטחונים עם ישראל ויהיה מוכן לחדש את המו"מ מהנקודה שבה נפסק בתקופתו של אהוד אולמרט.

ארבע שנים קשות עברו על הרש"פ בזמן שלטונו של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב ועכשיו יש תחושת גדולה של הקלה בהנהגת הרש"פ, ובמיוחד אצל יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, המכיר היטב את ג'ו ביידן.

ארבע שנים קשות עברו על הרש"פ בזמן שלטונו של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב ועכשיו יש תחושת גדולה של הקלה בהנהגת הרש"פ, ובמיוחד אצל יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, המכיר היטב את ג'ו ביידן

הציפיה הפלסטינית היא שבחירתו של ג'ו ביידן לנשיא תביא לכך שארה"ב תנקוט מדיניות מאוזנת יותר כלפי הסכסוך הישראלי פלסטיני לאחר שבארבע השנים האחרונות היא הייתה, לדעתו של מחמוד עבאס, מוטה לגמרי לטובתה של ישראל.

אולם קיים חשש פלסטיני מיידי לגבי השאלה מה יקרה עד ה-20 בינואר, מועד כניסתו של הנשיא החדש לבית הלבן. או במילים אחרות: האם ינצל הנשיא טראמפ את תקופת הביניים עד לחילופי הממשל כדי לנקוט צעדים חד צדדים כלפי הרש"פ, למשל בתחום הסיפוח בשטחי הגדה וביצוע חד צדדי של אלמנטים נוספים של "עסקת המאה".

גורמים בכירים ברש"פ מביעים חשש כי הימין הישראלי ילחץ על הנשיא טראמפ לקבוע עובדות בשטח כדי להקשות על הממשל הבא.

הם חוששים כי טראמפ ינסה לקבע את תוכנית "עסקת המאה" באמצעות מזכר הבנות שייחתם בין ארה"ב לבין ישראל או באמצעות חילופי מכתבים בין ממשל טראמפ לממשלת ישראל, כדי שהיא תהפוך למדיניות אמריקאית רשמית של ארה"ב במזרח התיכון, לגבי האפשרות להשיג הסכם שלום ריאלי בין ישראל לפלסטינים.

ההנהגה הפלסטינית המתינה בקוצר רוח לירידתו של דונלד טראמפ מהבמה הפוליטית האמריקאית. מבחינתה, הוא גרם את הנזק הגדול ביותר לבעיה הפלסטינית מאז 1967, בכל סוגיות היסוד: ירושלים, פליטים, התנחלויות, גבולות הקבע ועוד.

הנשיא טראמפ הכריז על ירושלים כבירת ישראל, העביר אליה את השגרירות האמריקאית מתל אביב, סגר את משרדי אש"פ בוושינגטון, הפסיק את הסיוע הכספי האזרחי לרש"פ ולאונר"א, הכיר בחוקיות ההתנחלויות בגדה ופירסם את תוכנית "עסקת המאה", שעל פיה תקום מדינה פלסטינית על 70 אחוזים בלבד משטחי הגדה, לאחר שורה של תנאים בלתי אפשריים שעל הפלסטינים לבצע.

הפלסטינים חוששים שטראמפ ינסה לקבע את תוכנית "עסקת המאה" במזכר הבנות בין ארה"ב לישראל או בחילופי מכתבים בין ממשל טראמפ לישראל, כדי שתהפוך למדיניות אמריקאית רשמית של ארה"ב במזה"ת

כמו כן הוא הניע את מדינות ערב לפתוח בתהליך נורמליזציה עם ישראל בניגוד ליוזמת השלום הערבית ולהחלטות הליגה הערבית. עד כה נענו לכך שלוש מדינות ערביות: איחוד האמירויות, בחריין וסודאן, אך מדינות ערביות נוספות ממתינות להיצטרף לתהליך אחרי הבחירות האמריקאיות.

הציפייה של הנהגת הרש"פ היא שהנשיא החדש ג'ו ביידן יאזן את הבעיה הפלסטינית מבחינה בינלאומית ויצמצם את הנזקים המדיניים שנגרמו לפלסטינים בתקופת שלטונו של טראמפ.

עם זאת, יש הבנה בקרב ההנהגה הפלסטינית שהנשיא ביידן לא יפעל לבטל את הסכמי הנורמליזציה שכבר הושגו או את ההכרה האמריקאית בירושלים כבירת ישראל.

הנשיא ביידן לא יחזיר את השגרירות האמריקאית לתל אביב, אך הפלסטינים מצפים לכך שהוא יחזיר לקונסוליה האמריקאית בירושלים את המעמד שהיה לה. והיא תגלם בעצם את תפקיד השגרירות האמריקאית במזרח ירושלים, שהיא מבחינתם בירת המדינה הפלסטינית.

הפלסטינים שואבים עידוד מדברים שאמרה קאמלה האריס, סגניתו של ג'ו ביידן ב-28 באוקטובר. האריס אמרה כי ממשל טראמפ יבטל צעדים שעשה ממשל טראמפ בקשר לפלסטינים:

"אנו מחוייבים לפתרון 2 המדינות ונגד הסיפוח והרחבת ההתנחלויות, אנו נגד צעדים חד צדדים, נחזיר את הסיוע הכלכלי לרש"פ, נפתח מחדש את משרדי אש"פ בוושינגטון ונפתח את הקונסלוליה האמריקאית במזרח ירושלים", הבטיחה.

עם זאת, ההנהגה הפלסטינית בהחלט מצפה שהנשיא ביידן יבטל את תוכנית "עסקת המאה" של טראמפ ויציג  מתווה מדיני חדש המבוסס על עקרון 2 המדינות כשקו ההתחלה לחידוש המשא ומתן הוא הקו שבו הסתיימו הדיונים בין ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט לבין יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.

ציפיית הנהגת הרש"פ היא שהנשיא החדש ביידן יאזן את הבעיה הפלסטינית מבחינה בינלאומית ויצמצם את הנזקים המדיניים שנגרמו לפלסטינים בתקופת שלטון טראמפ

חידוש המשא ומתן

גורמים בכירים ברש"פ אומרים כי כמחווה לנשיא החדש וכצעד בונה אמון בין הרש"פ לממשל החדש, תהייה הרש"פ מוכנה לחדש את המשא ומתן עם ישראל, לאחר שהרש"פ תחדש את התיאום הביטחוני עמה ותסכים לקבל את כספי המיסים שישראל גובה עבורה.

ההערכה ברש"פ היא שבתגובה יפתח הממשל מחדש את משרדי אש"פ בוושינגטון ויחדש לאלתר את הסיוע הכספי לרש"פ הסובלת ממצוקה כספית קשה.

בזמנו הפסיקה הרש"פ את התיאום הביטחוני עם ישראל ואת קבלת כספי המיסים במחאה על תוכנית הסיפוח הישראלית.

עם זאת הרש"פ בהחלט מצפה שהממשל החדש יתמוך ביוזמה המדינית החדשה של מחמוד עבאס.

התוכנית הפלסטינית היא למחזר את ההצעה של יו"ר הרש"פ בנאום שנשא באו"ם בספטמבר 2018 – לכנס בתחילת השנה הבאה ועידת שלום בינלאומית. זה אמור לקרות אחרי שהנשיא החדש יכנס לבית הלבן בינואר 2021.

יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס שיגר ב-30 באוקטובר איגרת למזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש שבה הודיע על נכונתו לדון בסוגיות של הסדר הקבע בין ישראל לפלסטינים במסגרת מנגנון בינלאומי ובלוח זמנים מוגבל בועידה בינלאומית לשלום שתכונס בתחילת השנה הבאה.

המגמה של מחמוד עבאס היא לנסות ולנטרל את התפקיד המסורתי של ארה"ב כמתווך העיקרי בין ישראל לפלסטינים.

על פי דיווח בעיתון "א-שרק אלאווסט" ב-30 באוקטובר, באיגרת שכתב מחמוד עבאס למזכ"ל האו"ם הוא הסביר כי עריכת הועידה הבינלאומית וקביעת מנגנון רב לאומי יעזרו לצדדים לנהל משא ומתן על בעיות הסדר הקבע על בסיס החוק הבילאומי והחלטות האו"ם בפרק זמן קצוב.

עבאס ביקש ממזכ"ל האו"ם לנהל מגעים עם הרביעיה הבינלאומית (קוורטט) ומועצת הביטחון  לכינוס ועידה בינלאומית לשלום עם כל הסמכויות:

”כדי לפתוח במשא ומתן שיביא לסיום הכיבוש הישראלי, הקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים ופיתרון בעיית הפליטים על פי החלטה 194 של האו"ם".

התוכנית הפלסטינית היא למחזר את ההצעה של יו"ר הרש"פ בנאום שנשא באו"ם בספטמבר 2018 – לכנס בתחילת השנה הבאה ועידת שלום בינלאומית. זה אמור לקרות אחרי שהנשיא החדש יכנס לבית הלבן בינואר 2021

ההצעה של מחמוד עבאס מבוססת על עקרון פתרון 2 המדינות, הוא שלח את האגרת למזכ"ל האו"ם לאחר שבדיון במועצת הביטחון ב-26 באוקטובר תמכו רוב חברות מועצת הביטחון בהצעה הזו.

הפלסטינים שואבים עידוד רב מהתמיכה הזו והם רואים בה הצעה נגדית וכלי לנסות ולטרפד באמצעותו את תוכנית השלום האמריקאית  המכונה "עסקת המאה".

הרש"פ נמצאת במצב קשה בשלהי כהונתו של הנשא טראמפ, לאחר שהתחיל תהליך הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב המתעלם מיוזמת השלום הערבית. עכשיו היא מנסה לסובב מחדש את הגלגל לאחור בתקווה שג'ו ביידן כנשיא האמריקאי החדש יסייע לה במשימה הזו, שמטרתה הורדת תוכנית השלום "עסקת המאה" מסדר היום הבינלאומי.

מחמוד עבאס רואה ברוב החברות במועצת הביטחון שתומך בתוכניתו התפתחות חשובה מאוד. הוא יודע שארה"ב יכולה להטיל וטו על כל החלטה במועצת הביטחון, אך הוא מקווה שממשל חדש בראשות ג'ו ביידן ימנע מהטלת וטו כזה.

מדובר בניסיון פלסטיני מחודש לנסות לכפות על ישראל באמצעות האו"ם את מתווה הפיתרון לבעיה הפלסטינית שהוא בעצם "הקווים האדומים" הפלסטינים, דהיינו הקמת מדינה פלסטינית בקווי 67 שבירתה מזרח ירושלים, ופיתרון בעית הפליטים באמצעות זכות השיבה.

עם זאת, ברש"פ מבינים כי כוחו של הנשיא החדש ג'ו ביידן מוגבל, מכיוון שנשמר הרוב הרפובליקני בסנט. ג'ו ביידן הינו גם ידיד ותיק של ישראל במשך עשרות שנים והוא לא יפגע באינטרסים האסטרטגיים והביטחוניים שלה. אולם הציפייה הפלסטינית היא שהוא ישנה את הטקטיקה המדינית של הממשל כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני בכל הקשור לסיפוח, ההתנחלויות ולפתרון הקבע – גם אם יהיה קשה לו לשנות את המצב שכבר נקבע בקשר למעמדה של ירושלים והנורמליזציה עם מדינות ערב.

ברש"פ מבינים כי כוחו של ביידן מוגבל, כי נשמר הרוב הרפובליקני בסנט, וכי כידיד ישראל ותיק לא יפגע באינטרסים האסטרטגיים והביטחוניים שלה. אולם הפלסטינית מצפים שישנה את טקטיקת הממשל כלפי הסכסוך

אזהרה סעודית

מי שניסה בסוף השבוע האחרון להנמיך את הציפיות של ההנהגה הפלסטינית מהנשיא החדש ג'ו ביידן היה הנסיך הסעודי תורכי אלפייצל, ראש המודיעין הסעודי לשעבר.

אתר ערוץ "אלערביה" פירסם ב-6 בנובמבר דברים שאמר הנסיך הסעודי בכינוס של מכון מחקר באבו דאבי.

אלפייסל אמר כי אם ג'ו ביידן יבחר לנשיא הבא בארה"ב הוא לא יבטל את הצעדים שעשה ממשל טראמפ לתמוך בישראל כמו ההכרה בירושלים כבירת ישראל או הריבונות הישראלית ברמת הגולן.

להערכתו, ג'ו ביידן גם לא יסוג מהסכמי הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין וסודאן.

הוא הזהיר את הפלסטינים כי:

"אם הם מצפים שג'ו ביידן יהיה שונה מדונלד טראמפ בכל הקשור ליחס שלו לישראל הרי שמצפה להם אכזבה גדולה"

דבריו של הנסיך הסעודי משקפים דעות של פרשנים רבים בעולם הערבי כי "טראמפ וביידן הינם שני צדדים של אותה המטבע", וכי ישראל לא תיפגע מהמדיניות של הממשל החדש האמריקאי בראשותו של ג'ו ביידן בכל הקשור לאינטרסים המדיניים והביטחוניים שלה בנושא הפלסטיני, שאיננו צפוי לעמוד בראש סדר היום של הממשל החדש.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

מאז תקופת דיווחי הטלוויזיונים של שלומי אלדר לא היה מי שידווח כמוהו על מה שחושבים הפלסטינים ומה קורה בחברה הפלסטינית. עיתונאים עדיין יש, כמו למשל עמירה הס (שגם כתבה ספר על תקופת שהותה בעזה) וגדעון לוי המתמקד בעוולות ספציפיות.

ספרו של אוהד חמו "פני השטח"

אוהד חמו כתב ספר קריא, מעניין ומכיל מידע לא מועט, הגם שנכתב כספר דיאלוגים ולא כמחקר ממוסמך. כבר בעמ' 13 הוא כותב דברי טעם על השלטים בכניסה לרשות הפלסטינית –

"דרך זו מובילה לשטח A  בשליטת הרשות הפלסטינית. הכניסה לישראלים אסורה, מסכנת את חייכם ומהווה  עבירה פלילית".

חמו מעיר שלעיתונאים בעלי תעודת לע"מ הכניסה היא חוקית ומותרת, ומביא מדברי קצין בדרגת אלוף ממנגנוני הביטחון הפלסטינים:

"אנחנו מחזירים הביתה כל שנה 200 ישראלים שנכסנו בטעות או בכוונה לשטח שלנו. יש לנו 200 גלעד שליט פוטנציאלים שאיננו מנצלים. תחשוב מה חמאס כבר היו עושים איתם".

חמו מצטט קצין בדרגת אלוף ממנגנוני הביטחון הפלסטינים: "אנחנו מחזירים הביתה כל שנה 200 ישראלים שנכסנו בטעות או בכוונה לשטח שלנו. יש לנו 200 גלעד שליט פוטנציאלים שאיננו מנצלים. תחשוב מה חמאס היו עושים איתם"

העבודה בשטחים מלאה באתגרים ייחודיים, מסביר חמו,

"הראשון שבהם וכנראה גם המשמעותי ביותר הוא הקושי לייצר מקורות עיתונאים המבוססים על מערכת של אמון, ולעיתים אף ידידות" (עמ' 14).

מיותר לציין את הסיבות לחשדות ולחוסר האמון.

חמו המסביר שמטרת הספר היא:

"להיות מעין מורה נבוכים לעולם המקביל שמתקיים לצדנו. אינני מתיימר להביא לכאן מסמך אקדמי. מטרתי היא לספר על הפלסטינים מנקודת מבט  אישית לגמרי שנשענת על מפגשים, שיחות ולעיתים על קשרים וחברויות יוצאי דופן שנטוו במשך כמעט שני עשורים. אני רוצה להכיר את הזירה הפלסטינית, לפרק את המבנה לגורמים הבסיסיים שמרכיבים את החברה, את מקורות המוטיבציה שלה ואת מניעיה"(עמ' 16).

חמו פוגש מגוון של אנשים מכל הארגונים ומקבל מגוון של דעות, חלקן אף מפתיעות. כך למשל הוא קיבל הודעה מחבר הלשכה המדינית של חמאס בעת מבצע "צוק איתן" שאמר לו כי:

"הדרישה שלנו לגבי עזה היא לפתוח אותה לעולם. תסירו את המצור שהטלתם עליה מאז שעלינו לשלטון, פתחו את המעברים הימיים והיבשתיים, תנו לנו להקים נמל ושדה תעופה – ותשקוט הארץ עשר שנים" (עמ' 22).

לצד הבאת דעות אנשי חמאס הוא גם מביא את הביקורת עליו ומתברר:

"שבשנים האחרונות גוברים קולות הביקורת הפנימית בעזה על מה שנתפס כהיווצרות שתי חברות בלתי שוויוניות: שכבה דקה של אדוני הארץ המקורבת למנעמי השלטון ומולה המוני העם" (עמ' 32).

אולם מה שמדהים היא תפיסת החברה האזרחית החדשה, ההולכת ונרקמת בעזה ובגדה, שעל חזונה שמע חמו מצעיר עזתי, אשר הוא וחבריו עושים עבודה כדי:

"להפסיק את ההאשמה האוטומטית כלפי ישראל. אנחנו פועלים בבתי ספר רבים…האתגר הגדול שלנו הוא תכנית הלימוד בעזה, ששנאת היהודים והקריאות להרוג אותם הם חלק בלי נפרד ממנה…האזרח בעזה צריך לראות תמונה שלך יושב על חוף הים בבגד ים עם משקה ביד, נהנה מהחיים…הם צריכים לראות ישראלי בלי מדים …אני נלחם בשחיתות, מנסה לבנות תשתית לדמוקרטיה אמיתית. רוב העזתים רוצים שלום ומתנגדים לחמאס. אבל חמאס וממשלת ישראל ממש עובדות  יחד כדי למסמס את זה" (עמ' 33, 34).

צעיר עזתי: "הם צריכים לראות ישראלי בלי מדים. אני נלחם בשחיתות, מנסה לבנות תשתית לדמוקרטיה אמיתית. רוב העזתים רוצים שלום ומתנגדים לחמאס. אבל חמאס וממשלת ישראל ממש עובדות יחד כדי למסמס את זה"

ההתנגדות לחמאס איננה תאורטית אלא גם מעשית. כך למשל צעירה עזתית מספרת לחמו:

"יש גם משפחות שלמות, מחמולות גדולות, שבניהן נורו ונהרגו על ידי תנועת חמאס והן ממתינות לרגע שיוכלו לנקום בה" (עמ' 52).

בהקשר זה ביחס לפעולות נגד הגדר מסביר חמו, שחמאס עודד צעירים ובעיקר אימהות להגיע אל הגדר גם בתשלום שכן אלו נוהגות להביא איתן את ילדיהם,

"חלק גדול מ-240 האוטובוסים שפועלים בעזה הולאמו לטובת הפרויקט החדש. הנהגים שהעזו לסרב, נתקלו באיום שרכבם יוחרם" (עמ' 53).

אין קול אחד ביחס לאפשרות הפתרון המדיני. מחד מסביר חמו את משמעות האמונה בחמאס  הגורסת כי:

"החולשה כעת היא זמנית, בדיוק כמו העוצמה הישראלית – זה הנרטיב הרווח, לא תעלול לשוני כי אם אמונה יוקדת. אחרת איך אפשר להמשיך?",(עמ' 65).

ב-2005 זכתה חמאס בחיזוק נרטיב ההתנגדות שלה עם ביצוע תכנית ההתנתקות, ושיווקה להמונים בשטחים כאילו נסוגה ישראל תחת לחץ הפיגועים של חמאס. בבחירות בשנת 2006 לפרלמנט ניצחה חמאס והרכיבה ממשלה תוך דחיקת הפת"ח. לחמאס הייתה אמנה שנכתבה באוגוסט 1988  ובמאי 2017 נוסף אליה מסמך העקרונות, שהיה חזון עדכני בר שינוי ש"נראה מתון ופרגמטי הרבה יותר", לעומת הגי'האד כחובה דתית באמנה, והיות פלסטין כאדמת וקף אסלאמי, שאין אפשרות לוותר עליה.

בעוד שבמסמך העקרונות אין פלסטין אדמת וקף אסלאמי,

"ההתנגדות איננה מתוארת כחובה דתית אישית והג'יהאד מוזכר פעם אחת בלבד במסמך החדש. גם האנטישמיות הספוגה במסמך המקורי התחלפה באנטי ציונות, והעוינות ליהודים פינתה מקומה לביקורת כלפי האויב הישראלי" (עמ' 73).

אולם  בשיחות עם אנשי חמאס מתברר שהפיוס עדיין רחוק, ולשאלה מה יהיה בתום ההודנה מקבל חמו תמיד את התשובה –

"נשאיר את זה לדורות הבאים" ,

וכשהוא שואל על אפשרות סיום הסכסוך עכשיו, הוא נענה במילים:

"זה לא יקרה לעולם".

הסוקר ד"ר שקאקי מסביר בשיחה, שלהסכמת חמאס למדינה פלסטינית בגבולות 1967 אין חידוש, באשר הם לא התנגדו  למדינה זמנית.

"אלא שבניגוד למה שאפשר לחשוב, לא רק שזה איננו הצעד האחרון מבחינתם, אלא מדובר בפתיחה בלבד, הצעד הראשון בדרך לשחרור כל פלסטין" (עמ' 74).

ב-2005 זכתה חמאס בחיזוק נרטיב ההתנגדות שלה עם ביצוע תכנית ההתנתקות, ושיווקה להמונים בשטחים כאילו ישראל נסוגה מלחץ פיגועי חמאס. בבחירות לפרלמנט ב-2006 ניצחה חמאס והרכיבה ממשלה תוך דחיקת פת"ח

ואם המסר הזה אינו מספיק ברור, מובאת שיחה עם לא פחות ולא יותר מאשר איסמעיל הנייה (ראש הלשכה המדינית של חמאס) שבשיחה עמו בשנת 2006 שאלו חמו איך הוא רואה את סוף הסכסוך ונענה:

"בסופו של דבר נכבוש אתכם, היהודים…דרושים לנו בעיקר צבר וצומוד (סבלנות ועמידה איתנה)" (עמ' 75).

אך מול תפיסות אלו ניתן לעמוד על גישות שונות כפי שעלו בשיחה עם אנשי חמאס, כולם אסירים משוחררים. הראשון שפתח אמר:

"השינוי הראשון שחוויתי ביחס אליכם הישראלים שהוא ההבנה שאתם בני אדם ויצירי האל, ממש כמונו" (עמ' 80).

אחר אמר לא פחות ולא יותר מאשר:

"פיגועים לא ישחררו את פלסטין…מה הרווחנו מהפיכת האינתיפאדה לצבאית? שום דבר"(עמ' 81).

ומהי מסקנת חמו מדברי אנש/י חמאס?

"ככל שהעמקתי חקור וצללתי לנבכיה של תנועת ההתנגדות האסלאמית- חמאס, גברה בי ההבנה כי ישראל תישאר לעולם גוף עוין וחריג שאין להסכין עם נוכחותו וחובה להילחם בו עד חורמה. בניגוד לתנועת פת"ח ששאבה את האידיאולוגיה שלה ממקורות לאומיים ומטקסטים ארציים בני שינוי, הציווי החמאסי הוא דתי וקוראני ולפיכך נצחי, ולהבנתי, לפחות, לא יכול להשתנות מהותית לעולם" (עמ' 87).

לא ניתן להקיף את כל הסוגיות בהן עוסק ספר זה. אציין בין שאר הסוגיות את סוגיית הנכבה וזכות השיבה (עמ' 211- 214),  כמו גם היחס למשתפי פעולה עם ישראל (עמ' 226- 231, 248-252), ומה קורה כשמשתף הפעולה הינו ממשפחת רג'וב (עמ' 233-239).

אך למרות הפסימיות יש בספר גם אופטימיות לא מעטה. כך למשל כששאל חמו סוחר עזתי האם הצועדים בצעדות השיבה מאמינים שיחזרו לפלסטין השיב זה בזו הלשון:

"ישראל בנתה מדינה יפהפייה, עם בניינים יפים, פרחים ומדשאות ומקפידה לשמור עליה. אילו פלסטין הייתה של חמאס, הם כבר מזמן היו הופכים אותה למזבלה" (עמ' 267).

כששאל חמו סוחר עזתי אם הצועדים בצעדות השיבה מאמינים שיחזרו לפלסטין, השיב: "ישראל בנתה מדינה יפהפייה, עם בניינים יפים, פרחים ומדשאות ומקפידה לשמור עליה. אילו פלסטין הייתה של חמאס, הם כבר מזמן היו הופכים אותה למזבלה"

ברם גם דברים  אלו מתגמדים ביחס לדברי תושב קלקיליה המנסה נואשות להשיגאישור כניסה לישראל:

"'אני רוצה להיות חלק ממדינת ישראל. הדבר הכי משמעותי אצלכם הוא שאתם מדינת חוק וזה הכוח הגדול שלכם. המוסדות יותר גדולים מהאנשים, בניגוד אלינו ששם זהות האדם חשובה מהמוסד', קבע ונגע באחד הפצעים הפתוחים בשטחים: השחיתות הממוסדת חוסר היכולת לבוא חשבון עם מחולליה" (עמ' 269).

יוסי ברנע הוא מוסמך האוניברסיטה הפתוחה בלימודי דמוקרטיה בין תחומיים. בעבר היה מזכיר עמותת "אני ישראלי" שפעלה להכרה בלאום הישראלי. כתב ביקורות על ספרים ומאמרים בכתבי עת ועיתונים שונים.

נציגה בכירה של ממשל ביידן הודיעה בסנאט, כי הממשל החדש ימסור לו את הדו"ח הסודי על נסיבות הרצחו של ג'מאל חאשוקג'י לאחר שהנשיא טראמפ מנע את פרסומו כדי להגן על סעודיה. בית המלוכה הסעודי בלחץ. יש חשש כבד שפירסום הדו"ח יפגע קשות בסיכויים של יורש העצר מוחמד בן סלמאן, שחשוד במתן ההוראה לרצח, להפוך למלך הבא של סעודיה.

על פי גורמים אמריקנים, ממשל ביידן מתכוון להסיר את החיסיון מעל הדו"ח הסודי של ה-CIA על נסיבות הירצחו של העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול בשנת 2018.

חאשוקג'י מתח ביקורת חריפה על המשטר הסעודי ועל יורש העצר מוחמד בן סלמאן. בית המלוכה הסעודי טען באופן בלתי רשמי כי הוא איש תנועת "האחים המוסלמים", הנחשבת לתנועת טרור בסעודיה.

ב-2 באוקטובר 2018 נכנס חאשוקג'י לקונסוליה הסעודית באיסטנבול לצורך סידורים לקראת נישואיו בשנית ומאז נעלמו עקבותיו.

גורמי הביטחון של טורקיה הציגו ראיות כי 15 סעודים, מהם חמישה מאנשיו של יורש העצר בן סלמאן ובהם מנתח, הגיעו לסעודיה לצורך הרצח, הם עינו את חאשוקג'י בבניין הקונסוליה, רצחו אותו וביתרו את גופתו.

גורמי הביטחון של טורקיה הציגו ראיות כי 15 סעודים, מהם חמישה מאנשיו של יורש העצר בן סלמאן ובהם מנתח, הגיעו לסעודיה לצורך הרצח, הם עינו את חאשוקג'י בבניין הקונסוליה, רצחו אותו וביתרו את גופתו

בדצמבר 2019 נשפטו בסעודיה חמישה גברים לעונש מוות ועוד שלושה לתקופות מאסר ארוכות, לאחר שהורשעו ברצח חאשוקג'י, על פי דובר ממשלת סעודיה, הרצח היה החלטה מקומית וספונטנית של סוכנים בשטח ולא הוראה שהגיעה מבית המלוכה.

יורש העצר מוחמד בן סלמאן התנצל אישית על מותו של חאשוקג'י והכחיש כי נתן הוראה לרצוח אותו.

בינתיים, הפעיל בית המלוכה הסעודי לחצים כבדים על בני משפחתו של חאשוקג'י המתגוררים בסעודיה, ואלה הודיעו כי הם סולחים לרוצחים.

אבריל היינס, מנהלת המודיעין הלאומי החדשה של ממשל ביידן, הודיעה בשבוע שעבר, בעת שימוע בסנאט לרגל מינויה, כי היא תסיר את החיסיון מעל הדו"ח המודיעיני על נסיבות מותו של ג'מאל חאשוקג'י וכי היא תמסור אותו לקונגרס.

"אני מחוייבת לחוק", הבהירה היינס.

הנשיא טראמפ הוא שמנע את הגשת הדו"ח לסנאט מתוך רצון להגן על סעודיה ועל יורש העצר מוחמד בן סלמאן.

ארה"ב הטילה סנקציות על 17 סעודים על רקע פרשת רצח חאשוקג'י, אולם חברי הקונגרס האשימו את ממשל טראמפ כי הוא מגן על הסעודים מפני העמדה לדין.

ב-2019 ביקש הקונגרס ממנהל המודיעין הלאומי לגלות מי הורה לרצוח את ג'מאל חאשוקג'י, אך הוא נמנע מלעשות זאת בטענה כי הנושא חייב להישאר חסוי מכיוון שהוא נוגע למקורות מודיעין ודרכי איסוף מידע.

מאוחר יותר הקונגרס אישר שינוי של החוק, ודרש ממשל טראמפ להגיש דו"ח מלא על האחראים לרצח חאשוקג'י. אך הנשיא טראמפ התעלם מדרישת הקונגרס.

בכירים במפלגה הדמוקרטית בארה"ב אומרים כי חייבים להציג את נושא הבאת רוצחי ג'מאל חאשוקג'י לדין בפני דעת הקהל ומוטב לעשות זאת כבר בימים הראשונים של ממשל ביידן.

יורש העצר בן סלמאן התנצל אישית על מות חאשוקג'י והכחיש כי נתן הוראה לרצוח אותו. בינתיים,הפעיל בית המלוכה הסעודי לחצים כבדים על בני משפחת חאשוקג'י המתגוררים בסעודיה, ואלה הודיעו כי הם סולחים לרוצחים

הדו"ח הסופי והחסוי כולל כנראה גם מידע על מקום קבורת חלקי גופתו של ג'מאל חאשוקג'י שלא נמצאו עד היום.

בית המלוכה הסעודי בלחץ

אפשרות חשיפת הדו"ח הסודי של ה-CIA על רצח ג'מאל חאשוקג'י על ידי ממשל ביידן הכניסה את בית המלוכה הסעודי ללחץ.

הנשיא ג'ו ביידן הבטיח בקמפיין הבחירות שלו לאמץ גישה אחרת כלפי סעודיה. הוא הבטיח להגן על זכויות האדם וקרא להערכה מחדש של היחסים של ארה"ב עם סעודיה.

יורש העצר מוחמד בן סלמאן חושש מאוד מפירסום הדו"ח הסודי של המודיעין האמריקני, שיתכן כי יש בו ראיות מפלילות לכך שהוא נתן את ההוראה לרצח חאשוקג'י.

פירסום הדו"ח עלול להפוך לכדור שלג ולהגיע עד לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, דבר שעלול לפגוע קשות בסיכויו של מוחמד בן סלמאן, שנחשב היום ל"איש החזק" בסעודיה, להפוך למלך הבא במקום אביו הקשיש סלמאן בן עבד אלעזיז.

כעת פועל יורש העצר הסעודי כדי לנסות ולרצות את ממשל ביידן בתחום השמירה על זכויות האדם.

סעודיה הפחיתה את מספר ההוצאות להורג בממלכה, המטה הסעודי לזכויות האדם הודיע בשבוע שעבר כי מספר ההוצאות להורג בשנת 2020 היה 20 לעומת 184 בשנה הקודמת.

פירסום הדו"ח עלול להפוך לכדור שלג ולהגיע עד לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, דבר שעלול לפגוע קשות בסיכויי בן סלמאן, שנחשב היום ל"איש החזק" בסעודיה, להפוך למלך הבא

סעודיה היא המדינה ה-3 בעולם בהוצאות להורג אחרי סין ואיראן.

רוב ההוצאות להורג בסעודיה קשורות לנאשמים שהורשעו בעבירות סמים, אולם בעקבות רפורמה של יורש העצר מוחמד בן סלמאן הופחת באופן ניכר שיעור ההוצאות להורג.

בן סלמאן עשה רפורמות גם בכל הקשור לספרי הלימוד בממלכה והורה להסיר טקסטים התומכים באנטישמיות, בג'יהאד ובהסתה נגד יהודים, נוצרים ונגד הומוסקסואלים.

בשבוע שעבר בית משפט סעודי הפחית בעונשו של הרופא הסעודי-אמריקני ווליד פתיחי, שהואשם כי קיבל אזרחות סעודית ללא אישור ומתח ביקורת באמצעות חשבון הטויטר שלו על מדינות ערב.

העונש שלו הופחת מ-6 שנות מאסר ל-3 שנים וחודשיים, הוא ריצה כבר מחצית מעונשו ונראה כי לא יחזור לכלא אך לא יוכל לעזוב את סעדיה לתקופה של 38 חודשים.

אולם סעודיה עדיין רחוקה מאוד מלמלא אחר הרצונות של הנשיא החדש ג'ו ביידן, הוא למשל תומך בהפסקה מיידית של המלחמה בתימן אך יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ממשיך במלחמה בטענה כי המורדים החות'ים, בני בריתה של איראן, חותרים תחת המשטר הסעודי כדי להפילו.

לאחר ניצחונו של ג'ו ביידן בבחירות הרשיע בית דין סעודי את לג'ין אלהד'לול, פעילת זכויות אדם סעודית, שהגנה על זכויות הנשים לנהוג בעצמן כלי רכב, בעבירות טרור ומסירת מידע לגורמים זרים והיא נדונה לעונש מאסר של חמש שנים ו-8 חודשים. למרות שמועות שהיו בחודשיים האחרונים כי היא תשוחרר בקרוב היא עדיין מרצה את עונשה בכלא.

פירסום הדו"ח האמריקני המודיעיני הסודי על פרשת חאשוקג'י הינו התפתחות רעה מאוד בכל הקשור ליחסי ממשל ביידן עם בית המלוכה הסעודי ועלולות להיות לו השלכות לא טובות על עתידו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן.

לאחר ניצחון ביידן הרשיע בית דין סעודי את לג'ין אלהד'לול, פעילת זכויות אדם סעודית, שהגנה על זכויות הנשים לנהוג בעצמן כלי רכב, בעבירות טרור ומסירת מידע לגורמים זרים והיא נדונה לעונש מאסר

זהו רק צעד ראשון מצדו של ממשל ביידן נגד סעודיה. עדיין לא ידוע מה יעלה בגורל המלחמה בתימן וסכנת הגרעין האיראני המאיימת על סעודיה, מנהיגת העולם הסוני ומדינות המפרץ.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)