האם יש אפשרות להסיק מסקנות בעקבות הניצחון של ביידן? כן, זה מקובל. ערב רב של פרשנויות על טראמפ שיעשה בלאגן ולא יפנה את הבית הלבן, ועל ג'ו ביידן שיאפשר לאירניים לפתח פצצת אטום, ואלה רק מקצת הדוגמאות לפרשנויות הנשפכות במדיה כמו שיטפון בנחלי הערבה ביום גשום.

בישראל, ממש כמו בארצות הברית, יש המזהים את טראמפ כמושיע וגואל. הנה למשל ציוץ של עיתונאי ישראל היום מתי טוכפלד:

האופוריה של אלה בארץ ששמחים על ניצחון ביידן מזכירה לי את תחושת אותם אנשים אחרי הניצחון של אבי גבאי לראשות מפלגת העבודה.

— מתי טוכפלד (@tuchfeld) November 8, 2020

הוא לא היחיד שחושב כך. זכותו, והוא אף מייצג רבים אחרים שחושבים כמותו. כאלה שנהנו מההופעות הווירטואליות שהלכו והתגברו בתקופת הקורונה. תקופה שבה טראמפ, שהוא להטוטן פוליטי משובח, הצליח למשוך את תשומת לב כולם ובעיקר של התקשורת, שדאגה להנכיח ולהדהד כל ציוץ אפשרי בנאמנות, כאילו הם היו אנשי המדיה של הנשיא. אגב, זו תופעה שעליה הצבעתי גם כאן בישראל.

ערב רב של פרשנויות על טראמפ שיעשה בלאגן ולא יפנה את הבית הלבן, ועל ג'ו ביידן שיאפשר לאירניים לפתח פצצת אטום, הם רק מקצת הדוגמאות לפרשנויות הנשפכות במדיה כשיטפון בנחלי הערבה ביום גשום

ולענייננו, טראמפ, שבתקופת הקורונה התכחש לה, כעס על ארגון הבריאות העולמי, כעס על סין, יצר את הדמות של סופרמן שיציל את אמריקה. גם כשחלה בעצמו הקפיד להראות שהוא בעניינים כדי לא לרסק את הפרדיגמה.

הדמות הזאת נחוצה, כך נראה, לאנשים שמאוכזבים מהדמוקרטיה, מאוכזבים מהקפיטליזם שהותיר אותם מאחור. הם במצוקה והמלך המושיע הוא איש עסקים שבנה עצמו בירושה אדירה ומלל אינסופי. דווקא הוא נטע את התקווה בלבבות המדוכאים. אבל התמונה הזו התרסקה במעט ובזכותה, כך נראה, ביידן הצליח לחצות את הרוביקון.

הבחירות בארצות הברית מצביעות על כך שגם בדמוקרטיה הגדולה בעולם האזרחים חצויים. אין שם בניה של הסכמה אזרחית, אלא שיטה שחותכת לדמוקרטים או לרפובליקנים ובית משפט שמחליט אם היו זיופים או לא. זוהי שיטה שמותירה באוויר רק שתי מילים "כן" ו"לא". דמוקרטיה של הכרעות. דמוקרטיה שמנציחה את המאבקים של בני אדם, כדי לזכות בעוד נתח של שליטה ולא נתח של הסכמה ורצון לטוב משותף. זו אחת הבעיות של הדמוקרטיה בכל המדינות שבחרו בה, שיטת ממשל שמושתת על הכרעת הרוב, גם אם הוא רוב על חודו של קול, שיטה שמאפשרת לא להשתתף בתהליך ואפילו להימנע מהחלטות. איך אומרים, "זה מה יש".

נראה שהחותם המרכזי שטראמפ משאיר אחריו הוא התרבות הפוליטית שהוא הכתיב למדינתו ולמדינות רבות בעולם. מנהיג מעצמה שתרבות השיח שלו פרועה ולא מכבדת. מרבה להשתמש בשיח לא ראוי, מרבה להגיב ברשתות החברתיות. תרבות פוליטית שכאמור התעצבה ככזו שבה המנהיג מייצר דימוי של דמוקרטיה ישירה ומשתפת אך בפועל עושה כרצונו ושולף כאילו היה במערב הפרוע. זהו סגנון שההמון אוהב ומזכיר ימים שבהם מלכים היו מגיעים אל הכיכרות כדי לשאול את פי העם מה לעשות עם הבוגד התורן, קצת לפני הוצאתו להורג לקול תשואות העם.

החותם המרכזי שטראמפ משאיר הוא התרבות הפוליטית. מנהיג מעצמה שתרבות השיח שלו פרועה ולא מכבדת, שמייצר דימוי של דמוקרטיה ישירה ומשתפת אך בפועל עושה כרצונו ושולף כאילו היה במערב הפרוע

אבל נשאלת השאלה איך כל זה קשור אלינו. למה ביבי מודאג? ובעיקר למה תומכיו מודאגים? הם חוששים שיציאתו של מנהיג אמריקה דונלד טראמפ מהבית הלבן תזיק לישראל. האמנם זה מה שיקרה? האם טראמפ סייע לימין במימוש האחיזה בארץ ישראל או למעשה בלם לחלוטין את הסיכוי להכיל ריבונות על יהודה ושומרון, או על הבקעה? אכן השגרירות עברה לירושלים ויש שלום עם האמירויות, אך אלה באו על חשבון הריבונות והעליונות האווירית של ישראל. כל אלה לא מפריעים לימין הישראלי להמשיך לתמוך בטראמפ ובביבי, כי הם עדיין מאמינים שביבי ישמור על ארץ ישראל השלמה.

אך בואו ונעמיק עוד קצת, אולי בכל זאת יש לנו מה ללמוד. הנה בדמוקרטיה הגדולה בעולם, שם יש שיטת בחירות מיוחדת במינה שמצליחה לעבוד שנים ארוכות ארוכות, הנה שם הולך המועמד המפסיד לנסות את מזלו בבית המשפט. פוליטיקאי מבקש את חסדו של בית המשפט. מכאן אפשר ללמוד שהרשות השופטת היא עוד נדבך חשוב בביסוסה של דמוקרטיה.

גם כאן בישראל, עם כל הביקורת מימין, לכולנו ברור כי אם אנחנו חשים נפגעים אנחנו מבקשים מהשופטים להכריע. עוד פרט מעניין: בארצות הברית טראמפ הולך לבית המשפט ומחפש זיופים, ובישראל בנימין נתניהו מחפש כל דרך להימלט מהדיון בבית המשפט.

בישראל מתנהלת מלחמת הכל בכל. כולם נגד כולם. רשויות מתקוטטות במקום למקם את גבולות הגזרה. אם ניתן פרשנות למהלך של טראמפ, אין לו כלי להוכחת זיופים בבחירות, ואולי הוא הולך לבית המשפט כהוכחת רצינות. כמובן שבסתר ליבו הוא יודע שבבית משפט בוחנים אחרת את הטענות. שם זקוקים לעובדות, עובדות שמזמן אינן מעניינות אותו, ופוליטיקאים רבים מאוד שפועלים כמוהו בארצות הברית, בעולם, וכן, גם בישראל.

השאלה היא, האם ההפסד של טראמפ הוא אות אזהרה לראש ממשלתנו? לא נראה לי. בנימין נתניהו יודע לזגזג בהצלחה, ואם יהיה צורך ייתן תשר פוליטי למועמד הדמוקרטי שבינואר יהיה נשיא ארצות הברית. ומה הלקח שאנחנו צריכים ללמוד ממה שקורה שם? ראשית לא לקחת צד במערכת בחירות שהיא לא שלנו. הבחירות בארצות הברית הן עניינן של המדינות ושל האזרחים האמריקאים.

כמובן שבסתר ליבו טראמפ יודע שבביהמ"ש בוחנים אחרת את הטענות. שם זקוקים לעובדות, עובדות שמזמן אינן מעניינות אותו, או פוליטיקאים רבים מאוד שפועלים כמוהו בארה"ב, בעולם, וכן, גם בישראל

אבל בראש ובראשונה אסור לנו ללמוד ולחקות את התרבות הפוליטית שהוביל טראמפ. תרבות שהיתה אולי ההצגה הטובה ביותר בטוויטר, אבל היא תרבות לא ראויה, כי לטראמפ לא היה מה לתרום באמת. מדינות דמוקרטיות חייבות לאמץ אתיקה ככלי עבודה נלנבחרי ציבור ואולי כך תשתנה גם התרבות הפוליטית.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

מנועי התעמולה והספין של בנימין נתניהו השיגו התבטאות של גדי סוקניק באחד הראיונות ועטו עליה כמוצאי שלל רב. סוקניק הוא אדם עצמאי ולא מייצג שום מפלגה, אבל צבא ההטרלה כבר סימן אותו כשמאלני מתנשא.

מגיש החדשות לשעבר, גדי סוקניק: ״נבחרי הליכוד ברמה נמוכה בהרבה מהנבחרים של יש עתיד. רמה נמוכה של אינטלגנציה, של תרבות, של תרבות שיח״ pic.twitter.com/bYVX2NYBqh

— Ran Boker רן בוקר (@ranboker) June 27, 2022

נתניהו שיחרר גינוי רשמי, שם התייחס להתבטאות כאילו נאמרה על בוחרי הליכוד, כשבפועל היא נאמרה על חברי הכנסת של המפלגה, מירי רגב דחפה את "גזען", למרות שרוב נבחרי המפלגה גברים אשכנזים עשירים, ואמיר אוחנה כבר הביא נימוקים לספרים שכתב נתניהו כאילו הם מעידים על אינטליגנציה גבוהה (היי, ומה לגבי אינטליגנציה רגשית?). וכך הלך הספין ותפח.

מנועי התעמולה והספין של נתניהו השיגו התבטאות ועטו עליה כמוצאי שלל רב. סוקניק אדם עצמאי ולא מייצג שום מפלגה, אבל צבא ההטרלה כבר סימן אותו כשמאלני מתנשא

הבה ננסה רגע לבדוק אינטליגנציה פוליטית. נניח בצד את מחקרים על מנת משכל וזיהוי גאונים לעומת אחרים.

האם נבחרי הליכוד נוהגים באופן תבוני ואינטליגנטי כאשר הם תומכים ללא סייג במהלכיו של נתניהו? האם יש להם אינטילגנציה פוליטית שמסוגלת לקדם את ישראל לעתיד טוב יותר?

"כושר אבחנה בין דבר לדבר". כותב מילון אוקספורד בהגדרת "אינטילגנציה".
האם ישראל כץ, לשעבר שר אוצר, יודע להבדיל בין מדינה עם תקציב חוקי מאושר לבין מדינה שאין לה תקציב מאושר אלא רק המשכי, והיא נאלצת לעצור פרויקטים, מינויים, חוקים, תשלומים ואת כל מערכותיה כיוון שהחוק לא מאפשר להוציא כספים שאין להם אישור בתקציב חוקי?

האם יואב גלנט, שר החינוך לשעבר, יודע להבדיל בין מערכת קורסת לבין רפורמה בשכר המורים?

האם שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן, יודע להבחין בין מצב המחסור בתקנים ומיטות בבתי החולים לבין הכאוס והסכנות הצפויות לציבור בשל כך?

האם השר לשעבר במשרד לביטחון פנים, אמיר אוחנה, הוא אדם תבוני המבין שהיעדר מפכ"ל קבוע במשך שנתיים וחצי פוגע במשטרה, בעצמאותה, בתפקודה המבצעי בלחימה בפשע, ביכולתה להתנגד לפרויקטים מסוכנים כמו החגיגות ההמוניות במירון, או אפשרותה לטפל בזמן במחדלי שב"ס שהובילו לבריחת אסירים מסוכנים?

האם נבחרי הליכוד נוהגים באופן תבוני ואינטליגנטי כאשר הם תומכים ללא סייג במהלכי נתניהו? האם יש להם אינטליגנציה פוליטית שמסוגלת לקדם את ישראל לעתיד טוב יותר?

אם להתבסס על עדויות השרים הללו, הם מצהירים שהם אינטליגנטים וכי סוקניק רק השמיץ. אם כך מהו ההסבר להתנהגותם שאינה מבחינה בסכנות שאליהן הוביל מנהיגם? חמש מערכות בחירות בתוך 3 שנים זה מהלך תבוני של מדינה המונהגת בידי שרים אינטליגנטים?

מהו ההסבר להתנהגות חסרת האחריות, שלפיה הם תומכים בסיפוח, ולמחרת בעסקת המאה שמעבירה שטחים לפלסטינים? מתנגדים למדינה פלסטינית, אבל אם נתניהו יאמר הם מיד יתמכו? תומכים בשת"פ עם רע"ם, אבל למחרת הקמת ממשלת השינוי מכנים את רע"ם תומכי טרור וממשיכים להסביר שאבו יאיר לא ניהל מו"מ עם רע"ם לכניסה לממשלתו?

מהו ההסבר לכך שהם ביחד, כאיש אחד, תומכים בהחלטה להתנגד לכל חוק שמביאה הקואליציה גם אם הוא לטובת כלל אזרחי ישראל? מה אינטליגנטי בהתנהגות הזו?

בבקשה. לכל המכפישים את הממשלה הזו – אתם מוזמנים לשלוח פרחים למי שחיבל בכל החוקים שהיא ניסתה להעביר לטובת האזרחים.
הפרחים לביבי נתניהו וחברי הכת, מירי-אין כאבי בטן-רגב, עידית סילמן, שיקלי, אורבך וח"כ רינאווי.
מקווה שעכשיו אתם מרוצים מהכאוס הצפוי במדינה. pic.twitter.com/WAbtaNxU3f

— listein (@Lihistein) June 21, 2022

מהו ההסבר לכך שהם ביחד, כאיש אחד, תומכים בהחלטה להתנגד לכל חוק שמביאה הקואליציה גם אם הוא לטובת כלל אזרחי ישראל? מה אינטליגנטי בהתנהגות הזו?

מה אינטליגנטי בהפלת חוק למען נאנסות? למען זוגות צעירים? למען המתנחלים ביו"ש – מצביעי הגוש שלהם? מה אינטליגנטי בהתנגדות לחוק המטרו שאמור לשרת את כל אזרחי המדינה ועלותו עשרות מיליארדים?

והדוגמה האחרונה בינתיים, שגריר ארה"ב נאלץ להתחנן בפני כנסת ישראל להצביע לטובת פטור מוויזות לישראלים לארה"ב, הטבה שהוא עומל עליה מאז שנכנס לתפקידו למען האזרחים ועומדת להידחות בגלל האופוזיציה?

תראו מה זה, שגריר ארצות הברית רוצה לעזור יותר לאזרחי ישראל מאשר הליכודניקים. איזה בושה, אין פה שום דבר שאיכפת להם ממנו. כלום https://t.co/gZ5gFkfCr6

— Roee Neuman???????????????? (@NeumanRoee) June 28, 2022

על פניו, גם לאיש שאינו מדען חוקר אינטליגנציה נדמה שאלה מהלכים מוזרים, מסוכנים, חסרי היגיון ובוודאי לא תבוניים.

נבחרי הליכוד סימנו את עצמם בנאמנותם הבלתי מסויגת לנתניהו כאנשים שהניחו בצד את תבונתם. את הכושר להבחין בין דבר לדבר.

יתכבדו נא כל הבכיינים שנפגעו מדברי סוקניק ויגידו: איזה מהלך תבוני, מקורי, מלא השראה ואינטליגנציה ביצעו ממשלות נתניהו לטובת הציבור?

איזה פתרון שאיש לא חשב עליו קודם הם יזמו לטובת אחת מסוגיות הליבה של ישראל: יוקר המחיה, הסכסוך עם הפלסטינים, שבריריות הדמוקרטיה והאיומים עליה ועוד?

מה?
לא שומעים.

יש דוגמה להצעה אינטליגנטית אחת שתמנע אסון במירון, תגרום לחרדים לצאת לעבוד ולהתגייס, תפחית את הביורוקרטיה והמיסים הגבוהים הממררים את חיינו?

יתכבדו הבכיינים שנפגעו מדברי סוקניק ויצביעו על מהלך תבוני, מקורי, מלא השראה ואינטליגנציה שביצעו ממשלות נתניהו לטובת הציבור. איזה פתרון שאיש לא חשב עליו יזמו לטובת אחת מסוגיות הליבה של ישראל?

האנשים האלה במשך שנים עסוקים רק בצרות של מנהיגם, במשפטיו הפליליים ובשרידותם בשלטון.

שום מעשה תבוני למען איכות חיי האזרחים הם לא עשו.
בכיינים חסרי תבונה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

צודקים חברי המחנה הדמוקרטי המצומק באמירתם שהמאבק הקיומי נגד חזרת שלטון הבלהות של נתניהו אינו יכול להצדיק את המשך האפרטהייד ושלילת הריבונות וזכויות האדם ממיליוני הפלסטינים.

אך צודקים גם חברי המחנה הדמוקרטי שמבהירים שאין להרפות מהמאבק באפרטהייד, אך בשום אופן אי אפשר להקטין או למזער את הסכנות העצומות והקיומיות שטמונות בשובו של המחריב הגדול להנהגה.

צודקים האומרים שהמאבק הקיומי נגד חזרת שלטון הבלהות של נתניהו אינו יכול להצדיק את המשך האפרטהייד. אך צודקים גם האומרים שאי אפשר למזער את הסכנות הקיומית שבשובו להנהגה

מול שתי העמדות הללו, מצחיק, עצוב וגם נלעג לראות כיצד מצליח גדעון לוי גם להתנגד לאפרטהייד ולדיקטטורה הצבאית בגדה וגם לתמוך באיש החורבן וההסתה.

אני מבין כמובן את הצורך הנרקיסיסטי של לוי להתבדל מאיזה קולקטיב מדומיין בתוך ראשו כי הוא חושב שזה מגניב. אבל בשל הצורך הנרקיסי להתבדל ולהרגיש חתרן, שוכח העיתונאי שלצד זכותם של הפלסטינים לא לסבול ממשטר מדכא, גם לישראלים יש זכות לא לסבול ממשטר מדכא:

כשם שהפלסטינים אינם צריכים לסבול ממשטר הפרדה גזעני שמשליט על חייהם דיקטטורה צבאית, שולל מהם ריבונות ואזרחות ופוגע בזכויות האדם שלהם – גם הישראלים אינם צריכים לסבול ממשטר סמכותני, מריסוק שאריות המוסדות הדמוקרטיים ומעלייתו של דיקטטור מסית ומשסה שמקיים פולחן אישיות.

הישראלים אינם צריכים לסבול מהעדר אופק כלכלי, מריסוק השירות הציבורי, מקיום כלכלי רעוע, מפערים כלכליים עצומים וקיומיים שגוזרים במידה רבה את גורלו הקיומי הכלכלי של כל תינוק בהתאם ליכולתה הכלכלית של משפחתו, מחוסר יכולת לקנות דירה, מהשתעבדות איומה ומלחיצה לשכר דירה מופרך או למשכנתא לכל החיים, מתרבות כזב מחרידה, מתקשורת חנפנית שעוסקת בתעמולה ופולחן אישיות, משיסוי נגד האזרחים הערבים, מהסתה נגד אזרחים יהודים שמתנגדים לשלטון הריקבון, מהפיכת כל יריב פוליטי לבלתי לגיטימי, מהסתה כוזבת נגד מערכת המשפט, ממינוי שומרי סף נרצעים וחסרי חוליות, מהפיכת כל האזרחים לבני ערובה של נאשם שיודע שהוא יורשע ולכן ירתום את שלטונו לחילוצו ממשפטו הפלילי, ממשטרה גרועה ורקובה ואלימה במוקדים רבים בתוכה, מביזוי היהדות, מאפליית נשים, ממניעת תחבורה ציבורית בשבת (הנפגעים הם עניים ומעמד ביניים. רובנו), מריקון מוסדות דמוקרטיים מכל תוכן, ממינויים כושלים, מקידוש תרבות השקר והעילגות, מדריסת החלש בידי החזק, מהזנחת מערכות הבריאות והחינוך והרווחה, ממכירת נכסי ציבור בנזיד עדשים למתי מעט מקושרים ועשירים, מגזענות אתנוצנטרית כעורה וחמורה ומהעמקת השעבוד של הסוהר הישראלי כל עוד הוא משעבד את האסיר הפלסטיני.

מול שתי העמדות הללו, מצחיק, עצוב וגם נלעג לראות כיצד מצליח גדעון לוי גם להתנגד לאפרטהייד ולדיקטטורה הצבאית בגדה וגם לתמוך באיש החורבן וההסתה

כן, צריך להיאבק בכל ממשלה שמותירה את האפרטהייד בגדה על כנו ואף מעמיקה אותו. וצריך גם לבלום את שובו של הנוכל המשסה שחולל חורבן עצום במדינת ישראל.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.