מלחמת התרבות - ברוח טובה וכנראה ללא מוצא

הרב הרשל גרוסמן ודן פרי (צילום: דן פרי)
דן פרי
הרב הרשל גרוסמן ודן פרי

לאחרונה עצבנתי כמה אנשים עם סדרת מאמרים בהם קראתי למהפכה ביחסי חילונים-חרדים וטענתי שהעניין דחוף אף יותר מהסוגיה הפלסטינית. אחד מהמתעצבנים טרח ליידע אותי בכתב, והדבר הוביל לדיון מעניין ודי נדיר בין ניצים במלחמת התרבות.

הרב הרשל (השי) גרוסמן הזדעק מרה נוכח מסקנתי במאמרים שישראלים חילוניים מסבסדים בעיוורון משווע תהליך, אשר תוך כמה דורות יותיר אותם כמיעוט במדינה תיאוקרטית ועניה.

הרב הרשל גרוסמן הזדעק מרה נוכח מסקנתי במאמרים שישראלים חילוניים מסבסדים בעיוורון משווע תהליך אשר תוך כמה דורות יותיר אותם כמיעוט במדינה תיאוקרטית ועניה

"הופתעתי ונחרדתי מהמאמר המשמיץ", כתב. "אתה צריך להתבייש בעצמך על כך שאתה מחבר כזו עלילה".

הבטחתי לו שלא התכוונתי להעליל על אף אחד, אבל גם הודיתי שאינני חש כל בושה. כשבועיים התדיינו במייל תוך כדי שהשי תוקף בשאט נפש את טענותיי ומעלה טענות משלו.

הוא התחיל בצורה אגרסיבית למדי:

"החברים, הקרובים, הקולגות והמורים שלי חכמים בדיוק כמוך, ואני מוצא שמבקרים חילוניים משתמשים בלעג במקום בדיון אינטלקטואלי ישר. הטורים האחרונים שלך הם […] עיוותים, וקריאה גלויה לפגיעה במשפחה החרדית".

לצד זה נראה היה שבורותי המשוערת (באופן שגוי) ביהדות, חוסר העניין שלי בדת מאורגנת, והכפירה שלי בעצם המושג אמונה (יש לי רק הערכות ותקוות) הכאיבו לו ממש. בסופו של דבר שמחתי לקרוא את המשפט הבא:

"אני מרגיש שאתה מנטש ואדם הגון, ולא שותף לשנאה עיוורת שהרבה חילונים רוחשים לנו".

אני משחזר כאן חלקים מהדיאלוג החילוני-חרדי הזה באישורו האדיב של הרב.

מימון

כתבתי שישראל החילונית מממנת את ההרס של עצמה באמצעות נדיבות מופרזת, שמאפשרת לחרדים להמשיך את מסלולם הנוכחי (אם כי עדיין בעוני מחפיר). מדובר בין היתר בהנחות בארנונה, קצבאות ילדים ותשלומים לכל החיים לבחורי ישיבות (בעוד שסטודנטים למדעי המחשב משלמים שכר לימוד). בנוסף, כמובן, ממנים כיד המלך את הביורוקרטיה הדתית בישראל, על מפקחי כשרותה ועובדי מקוואותיה, בתי הדין הרבניים, פקידי הרבנות ושרותי הדת הרבים מספור.

השי טען:

"כל מגזר בחברה נלחם על חלקו ההוגן בתקציב. הטריק של התקציב היה תמיד לחשב הוצאות לחרדים כהקצאות מיוחדות, בעוד שתשלומים אחרים מובנים בחוק. אנא הסבר מדוע מישהו צריך לשלם עבור מטוס מיוחד לקבוצת הכדורסל הישראלית ולמה אנו צריכים לשלם עבור אצטדיונים שמארחים גברים מבוגרים הבועטים בכדור, ולשלם עוד מיליונים כדי להכשיר צעירים לעשות את אותו הדבר. האם המוזיאונים שלך יצרניים כלכלית? תיאטרון הבימה? האופרה הישראלית?".

המשכתי הלאה.

כתבתי שישראל החילונית מממנת את ההרס של עצמה באמצעות נדיבות מופרזת, שמאפשרת לחרדים להמשיך את מסלולם הנוכחי (אם כי עדיין בעוני מחפיר)

שבת

כמו חילונים רבים, אני מצר על הדרכים השונות בהן המדינה, כדי לרצות את הדתיים, כופה את השבת – כלומר, משבשת את התחבורה הציבורית ואת מרבית צורות המסחר וממאיסה על חלק ניכר מהציבור את היום הקדוש לכאורה.

השי לא הסכים, בהתבסס על תפיסה שישראל לא יכולה להיות סתם מדינה יהודית כמו שרומניה היא רומנית – כי קבוצה לאומית מסויימת היא דומיננטית מספרית וזה מתבטא בשפה השלטת ועוד כל מיני דברים. הוא גרס שבמדינה יהודית המרחב הציבורי לא יכול לרמוס את הדת היהודית.

מצאתי שטענותיו לא עקביות. בשלב מסוים אמר כי:

"מכיוון שלחרדים יש דעות אמביוולנטיות בנוגע לקדושת המדינה, הם אינם רואים כמשימתם להפוך את המדינה לכלי להשלטת הגמוניה על אחרים. חרדים לא רוצים לכפות שמירה הלכתית על ציבור לא מוכן".

אך הוא גם הוסיף שהסטטוס קוו שיש לקדש כולל "שמירה רשמית על היהדות" ושנושאי מעמד אישי "יטופלו בהתאם להלכה היהודית המסורתית", כדי "לאפשר לנו לחיות יחד כאומה אחת".

צבא

העובדה שתלמידי הישיבות מקבלים פטור די גורף מהצבא מעלה את חמתם של ישראלים חילונים הנאלצים לסכן את חייהם, וזה גם מגדיל את אוכלוסיית הישיבות. לא עוזר גם שהמפלגות החרדיות תומכות אוטומטית בימין ושלחרדים יש נוכחות גדולה מעבר לקו הירוק, מצב שנראה כמו ליבוי סכסוכים שאחרים נלחמים בהם.

הפטור מהצבא לתלמידי הישיבות מרתיח ישראלים חילונים שמסכנים את חייהם. לא עוזר גם שהמפלגות החרדיות תומכות בימין ושלחרדים נוכחות גדולה מעבר לקו הירוק, מה שנראה כליבוי סכסוכים שאחרים נלחמים בהם

מצידי אמרתי להשי שאני מוותר על גיוס חרדים כי הדבר האחרון שהצבא זקוק לו זה חיילים דתיים המקוננים יומם וליל על כשרות לא מספקת ומקימים זעקה למראה כל קצינה שמדיה צמודים.

השי טען כי:

"תיתכן פשרה בעניין הזה (שרות לאומי) כאשר התלמידים קצת מבוגרים יותר, אחרי השנים המעצבות הקריטיות בישיבה, אך לבנים בלבד. אילוץ בנות דתיות לעשות שירות לאומי יוביל למלחמת אזרחים".

לדבריו, חוסר האמון מונע אפילו עסקה שכזו:

"אנו מאמינים שמנהיגים חילוניים רבים אומרים 'שיוון בנטל' אך בעצם רוצים רק להרוס את הישיבות שלנו ולפגוע באורח חיינו".

חינוך

קוננתי על כך שרוב תלמידי התיכון החרדים אינם לומדים מדעים, מתמטיקה ואנגלית, מצב שדן אותם לעוני ותלות ופוגע בכלל החברה. הצעתי להתחיל במניעת מימון מבתי ספר כאלה, ובהמשך לנקוט בצעדים קשים עוד יותר עד כדי איסור.

קוננתי על כך שרוב תלמידי התיכון החרדים אינם לומדים מדעים, מתמטיקה ואנגלית, מצב שדן אותם לעוני ותלות ופוגע בכלל החברה. הצעתי להתחיל במניעת מימון מבתי ספר כאלה, ובהמשך לנקוט בצעדים עד כדי איסור

לא זיהיתי קו הגנה ממשי מלבד הצורך בעצמאות כמנגנון הישרדותי, ורמז שיום אחד הם יהיו פתוחים יותר:

"דרישה חרדית שאינה ניתנת למשא ומתן היא עצמאות חינוכית מוחלטת. הם יודעים שיש כוחות חילוניים שינסו לחנך מחדש את צעיריהם […] מכיוון שהאופציה הבינארית הזו הוצגה בפנינו – הדרך שלנו או שלכם – אנו בוחרים במערכת הנוכחית. מדוע רוב הילדים החרדים במדינות המערב מקבלים חינוך חילוני רחב? ככל הנראה, היעדר הלימודים החילוניים אינו עמדת ברזל חרדית, אלא תגובה לאקלים התרבותי בישראל".

אני לא יודע מה לעשות עם זה. לדרוש שיעורי מדע בצורה יותר נחמדה? תוך כדי שאני תוהה, הוסיף השי:

"אולי במקום זאת עלינו לדון בשאלה מדוע ילדים יהודים נותרים בורים בענייני יהדות במדינה הזו. מי מפחד מהרעיונות של מי?".

נושא העצמאות של מערכת בתי הספר עלה גם בקשר למרד החרדי במהלך הסגר האחרון, כאשר נפתחו בתי ספר בניגוד גמור להנחיות ואני הזדעזעתי כמו רבים בציבור. השי הסביר שחינוך זה "הלב הפועם" של החברה שלהם,

"וכאשר החרדים ראו בסופו של דבר שהחלטות נגועות בבלבול ובריבים פוליטיים הם עשו את מה שצריך היה לעשות למען הצעירים".

עניתי:

“אתה כל הזמן מדבר על מה שהחרדים יקבלו ומה לא יוכלו לקבל. נראה שאתה חושב שיש לך יותר זכות לאוטונומיה כאן מאשר במקומות אחרים".

ניסוח מעודן, לדעתי.

נשים

הצגתי את היחס לנשים בחברה החרדית כאי-שוויון בלתי מתקבל על הדעת במדינה מודרנית. בעיניי זה מתחיל ברעיון הבסיסי של תפקידים מגדריים ומוביל משם לבזיונות דוגמת דרישה להפרדה באוטובוסים, התנגדות לשירת נשים בציבור, ישיבות לגברים בלבד ורשימות לכנסת שנעולות  בפני נשים.

הצגתי את היחס לנשים בחברה החרדית כאי-שוויון לא סביר במדינה מודרנית. החל מתפקידים מגדריים ועד לבזיונות כדרישה להפרדה באוטובוסים, היחס לשירת נשים ישיבות לגברים ורשימות לכנסת ללא נשים

לא הצלחתי לגרום להשי לגנות דבר מכל זה. אי אפשר היה לערער את השכנוע הפנימי העמוק שלו כי לנשים יש תפקיד ספציפי טבעי – ושהחברה החרדית בכלל שמה אותם במקום יותר נעלה. לדבריו, החלטות רבות בענייני חינוך וחברה מתקבלות על ידי נשים:

"שהן משכילות ומודעות יותר ממה שאתה מדמיין".

"למעשה מתייחסים לנשים הרבה יותר טוב – בכבוד רב יותר – בחברה שלנו מאשר שלך", התעקש. "באופן כללי, הנשים והילדות שלנו מאושרות ומסופקות יותר מעמיתיהן החילוניות. … נשים חילוניות רבות מרגישות מרומות בגלל שהובטח להן מימוש אם הן מוותרות על הנישואין והמשפחה לטובת קריירה, וכעת הן עצובות ובודדות".

תעסוקה

על פי נתונים רשמיים, ההשתתפות הכוללת בכוח העבודה של גברים ישראלים בשנת 2018 הייתה 82 אחוזים, ועוד יותר מזה בניכוי גברים חרדים ששיעור השתתפותם היה 48 אחוזים. ראיתי בכך תוצר לוואי נורא של האובססיה ללימודי תורה אפילו עבור תלמידים לא במיוחד חכמים.

השי ציין שחרדים במדינות אחרות כן עובדים בשיעורים נורמליים, והמצב בישראל נובע:

"מהצורך להסתגל למערך הייחודי שנכפה עליהם על ידי הרשויות החילוניות"

הדורשות שרות צבאי לפני יציאה לעבודה אלא אם כן מישהו רשום בישיבה – ומעניקים לאוניברסיטאות החילוניות כוח יתר בענייני הכשרה.

"במדינות המערב, לחרדים יש דרכים רבות להכשרה מקצועית מהירה ויעילה"

במסלולים משלהם, כתב.

ילודה

במהלך שחשבתי נועז, טענתי ששיעור הילודה החרדי, כאשר משפחות בנות 12 נפשות הן לא מחזה נדיר, הוא בעיה משתי סיבות. ראשית, משפחות כאלה כמעט תמיד יהיו עניות ויתקשו לתת לכל ילד מספיק תשומת לב. שנית, החרדים (למרות שיעור צנוע של חזרה בשאלה) בסוף יהיו לרוב במקום שמינית מהאוכלוסיה כיום. החילונים יברחו מכאן וסטארט-אפ ניישן תהיה לזכרון עגום בספרי ההיסטוריה, אם מישהו אז עוד יקרא.

השי לא התווכח עם החשבון שלי – הוא פשוט לא רואה בזה שום אסון:

“העתיד שלנו בהיר הרבה יותר משלך. מדוע לא תסתכל במראה ותחשוב מדוע זה כך, במקום להפנות אלינו את האצבע המאשימה?"

אמרתי שבסוף החרדים יהיו רוב, החילונים יברחו וסטארט-אפ ניישן תהיה זכרון עגום. השי לא התווכח עם החשבון שלי אך לא רואה בזה אסון: “העתיד שלנו בהיר בהרבה משלך. מדוע לא תביט במראה ותחשוב מדוע זה כך?"

מתיחות

השי דואג לשלומם של חרדים, סיפר לי על מקרי הטרדה, וגם האשים אותי קמעה:

"הקמפיין שלך נמוך ולא הגון, ואתה משתמש בבמה הציבורית שלך באופן בריוני כדי לבייש ולהכפיש מיליון אנשים שמעולם לא גרמו לך כל נזק".

"אני מצטער מאוד על התופעות הללו ולעולם לא הייתי מגן עליהן", כתבתי, והבעתי תקווה שמשפחתו לא נפגעה.

"זה קורה כל יום," הוא ענה. "אנחנו רגילים לזה … בדיוק כמו בניו יורק בה גדלתי, שם כינו אותנו 'יהודים מלוכלכים'".

זה הביא לריכוך מסוים של הטון:

"הדתיים מבינים את הטינה החילונית כלפי חרדים במדינה הזו. מתחים אלה מצערים, אך זה לא רק באשמתינו. שני צדדים אחראים למצב העגום".

*  *  *

מה ניתן ללמוד מכל זה? אני באמת לא יודע.

זה מעניין שלמרות שאנחנו בבירור נמצאים במלחמת תרבות, יש לי אמפתיה אליו; אולי אני פראייר.

אני גם חייב לומר שאם עמדותיו העיקשות הן מייצגות, ונראה לי שזה המצב, אז פשרה איננה אפשרית. ייתכן שארץ הקודש תזדקק לשתי חלוקות, לא רק אחת: אחת בין יהודים לפלסטינים, והשניה בין חרדים לשאר היהודים.

אני גם חייב לומר שאם עמדותיו העיקשות הן מייצגות, ונראה לי שזה המצב, אז פשרה איננה אפשרית. ייתכן שארץ הקודש תזדקק לשתי חלוקות, לא רק אחת: אחת בין יהודים לפלסטינים, והשניה בין חרדים לשאר היהודים

הצעתי עסקה: המשך התחמקות מגיוס בתמורה לשירות לאומי בלי חוכמות; פתיחת מסחר ותחבורה ציבורית באזורים חילוניים בשבת ללא דיונים מיותרים; ושיעורי לידה סבירים, בעידוד הנהגת המגזר, החכמים, ומי שלא יהיה. בתמורה אני אופיע בירושלים כמו ילד טוב ואלמד תלמוד ואולי גם גמרא אצל השי בישיבה, לפחות כמה שעות; למדתי פיזיקה בנעורי הרחוקים, וזה לא יכול להיות גרוע יותר.

הוא לא דחה את ההצעה על הסף. לא עבר זמן רב ואף קיבלתי במייל תמונה של אולם הלימודים בישיבה. ניתן היה לזהות, בין כל הציציות והכיפות, מושב אחד פנוי.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,576 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 1 בדצמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

יאיר נתניהו במו"מ לשכור דירה ליד אחיו בהרצליה

פרסום ראשון יש חיים אחרי המעון בבלפור: בנו הבכור של ראש הממשלה מנהל משא ומתן על שכירת דירה בסמוך לאחיו אבנר, בפרויקט "מחיר למשתכן" בגליל ים החדשה ● אבנר וחברתו נוי בר אמורים להיכנס לגור בפרויקט בימים הקרובים ● בנוסף, היחידה לאבטחת אישים בשב"כ מנהלת מו"מ לשכירת שתי דירות במקום עבור מאבטחי בניו של רה"מ

עוד 620 מילים

משבר האקלים, זכייתו של ביידן, ופוליטיקה ירוקה בארה"ב

כל מי שנשמה ירוקה באפו נאנח לרווחה עם בחירתו של ביידן לנשיא ארצות הברית. אי אפשר להפריז בחומרת המצב שאנו עומדים בפניו עקב משבר האקלים. לפי התרחישים מבוססי המדע, המשבר שם את עתידנו כאן בסכנה. הוכחות לקיומו קיימות כבר בשטח, ואם לא ייעשה דבר למניעתו, הסוף הגרוע ידוע מראש. העשור הקרוב הוא קריטי לפעולה.

כל מי שנשמה ירוקה באפו נאנח לרווחה עם בחירתו של ביידן לנשיא ארצות הברית. אי אפשר להפריז בחומרת המצב שאנו עומדים בפניו עקב משבר האקלים

טראמפ היה "מכחישן אקלים" ידוע. באחד מציוציו המפורסמים בנושא, הוא כתב שהכל הונאה של הסינים. במפגש בקליפורניה בשיא השריפות בקיץ האחרון, תגובתו בעניין הקשר בין השריפות וההתחממות הגלובלית היתה – אל תדאגו, עוד מעט יתקרר פה.

טראמפ הוציא את ארה"ב מהסכם פריז – ההסכם הבינלאומי למאבק במשבר האקלים – והתייחסותו המזלזלת לכל מה שקשור במדע, ובפרט בתחום האקלים, היתה מזעזעת. לפעולתו של טראמפ היה אפקט מצנן על מדינות רבות אחרות, וכל זאת בתקופה שבה היה צורך בפעולה הרבה יותר משמעותית ונחושה להגברת המאבק במשבר האקלים.

ביידן לעומתו, היה נחרץ ביותר – הרבה יותר מכל מועמד קודם לנשיאות ארה"ב – במחוייבותו למאבק זה. הוא היה חד וברור גם בהבנת חשיבות המשבר וגם בנחישות בה הבטיח לטפל בו. בתכנית המעבר שפורסמה על ידי ביידן והאריס, משבר האקלים הוא אחד מ-4 נושאים בעדיפות עליונה, יחד עם משבר הקורונה, הכלכלה, ושוויון בין גזעי.

המחוייבויות שמופיעות תחת תת הסעיף משבר האקלים הן מרחיקות לכת בהחלט – להביא את ייצור החשמל להיות נקי מפליטות פחמן עד 2035, ולהביא תחבורה ציבורית זמינה ונקייה מפליטות לכל האמריקאים. מינוי של ג'ון קרי לממונה על משבר האקלים בממשל ביידן מצביעה על החשיבות האדירה שמיוחסת לו.

את הצהרותיו מרחיקות הלכת של ביידן בהיבט הסביבתי והאקלימי אפשר לפרש גם מכיוון פוליטי. בהיסטוריה של בחירות לנשיאות ארצות הברית, הפסדיהם של אל גור והילארי קלינטון ב-2000 וב-2016 היתה קשורה להתמודדות של מועמדים אחרים, ובעיקר מועמדי מפלגת הירוקים האמריקאית.

הבחירות של שנת 2000 היו הדרמטיות והצמודות ביותר אי פעם. אל גור (סגן הנשיא של ביל קלינטון) הפסיד לג'ורג' וו. בוש, על חודם של 537 קולות בפלורידה. בהקשר של משבר האקלים, היתה לבחירות אלה השפעה מכרעת. גור הפך בהמשך ל"גורו" בנושא האקלים ואף זכה בפרסי נובל ואוסקר על סרטו "אמת מטרידה", סרט שקידם באופן חסר תקדים את המודעות למשבר האקלים.

הפסדו של גור בבחירות יכול להיזקף למועמד מפלגת הירוקים לנשיאות, ראלף ניידר, אשר זכה בכמעט 3 מיליון קולות (2.7% מהקולות הכלליים), מהם כ-100,000 בפלורידה. אין ספק שפרישתו של ניידר מהמרוץ היתה סוללת את דרכו של גור לבית הלבן. על תבוסה זו מלפני 20 שנים המפלגה הדמוקרטית וגם המאבק במשבר האקלים משלמים מחיר כבד עד היום.

הפסד גור בבחירות יכול להיזקף למועמד מפלגת הירוקים לנשיאות, ראלף ניידר, שזכה בכמעט 3 מיליון קולות. על תבוסה זו מלפני 20 שנים המפלגה הדמוקרטית וגם המאבק במשבר האקלים משלמים מחיר כבד עד היום

גם בבחירות 2016, התמודדה ראש מפלגת הירוקים אז, ג'יל סטיין, לנשיאות. היא גרפה למעלה מ-1,600,000 קולות בארה"ב כולה. להזכירכם, ב-2016 הבחירות הוכרעו על חודם של עשרות אלפי קולות בודדים במדינות מפתח כמו פלורידה, וויסקונסין, מישיגן ופנסילבניה. מספר הקולות שגרפה סטיין במדינות אלה היה גדול מהפער בין קלינטון וטראמפ. אולם לא בטוח שאותם קולות היו באמת מגיעים לקלינטון ולכן זה לא ברור באופן מובהק שהיתה זוכה בנשיאות אם סטיין לא היתה מתמודדת.

בסופו של דבר, ההבנה כי המפלגה הדמוקרטית חייבת להתייחס באופן רציני יותר למשבר הסביבתי הגיעה לבחירות 2020 ופגשה זרם פרוגרסיבי חזק בתוך המפלגה. ברני סנדרס, אלכסנדרה אוקסיו קורטז ותומכיהם הרבים הביאו לכך שנושא כמו משבר האקלים תפס מקום מרכזי בסדר היום של המפלגה הדמוקרטית.

עתה נותר לקוות לשינוי אמיתי במאבק במשבר האקלים. עד כמה מהר ייצא ביידן להוביל את יישום הבטחות בחירות אלו – על זאת יצטרך להשיב במעשים.

יעל כהן פארן היתה ח"כ בכנסת ה-20 מטעם "המחנה הציוני" כנציגת "התנועה הירוקה". הובילה בכנסת את נושאי הסביבה והקיימות. כיום מנכ"לית התנועה הירוקה, לשעבר מנכ"לית "מגמה ירוקה" ו"הפורום הישראלי לאנרגיה". השתתפה כמעט בכל וועידות האקלים של האו"ם בעשר השנים האחרונות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 579 מילים

שנה לקורונה הזמן טס כשלא נהנים

לפני שנה בדצמבר, התאריך המדויק לא ידוע, התגלה וירוס חדש בעיר ווהאן בסין ● מעטים העלו בדעתם שתוך זמן קצר הוא יטלטל את העולם, ישתק כלכלות, יסגור גבולות, יחולל שמות בחינוך, בתעסוקה, בתרבות - ויגבה את חייהם של כמיליון וחצי בני אדם ● האימונולוג פרופ' צביקה גרנות מסכם שנה בצל המגפה ומזהיר: "הקורונה היא רק קדימון קליל לאסון האמיתי שמחכה לנו מעבר לפינה"

עוד 3,852 מילים

נתניהו: קורא לגנץ ללכת לאחדות ולהימנע מפיזור הכנסת

החרדים לנתניהו: פשרה עם כחול לבן חייבת לכלול את חוקי הגיוס והגיור ● רע״ם שוקלים לא להצביע עם האופוזיציה על הפיזור ● ליברמן: נתמוך בכל מי שיהיו לו 61 ח״כים להחלפת נתניהו ● קרעי הציע לנעול את המליאה כדי לעצור הצעות חוק ● נחמן אש נוכח שיאי התחלואה: ״אנחנו במצב חירום, נתכנס לחשוב על צעדים מיידיים״ ● נתניהו: סגר לא מעיד על הצלחה או כישלון, לעתים זהו כורח המציאות

13:10 עריכה

יו"ר ימינה, נפתלי בנט, הציע ליו"ר ועדת הקורונה בכנסת, ח"כ יפעת שאשא ביטון להשתלב במקום השני ברשימתו בבחירות הבאות. בוואלה מדווחים כי על פי גורמים המעורים בפרטים "בנט הציע לשאשא ביטון עולם ומלואו, מה שתרצה, בתמורה לחבירה אליו״. מימינה נמסר ״לא היו דברים מעולם״.

13:05 עריכה

גדעון סער חושב שמדשדשים בירושלים:

13:04 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד קרא לבני גנץ, לתמוך בהצעתו לפזר את הכנסת ולהקדים את הבחירות. "אני קורא מכאן לבני גנץ, בוא נשלים את מה שהתחלנו ונוציא את נתניהו מבלפור. יש לנו אפשרות מחר להיכנס למליאה, להצביע על פיזור הכנסת – ולהתחיל את הדרך שתוציא את נתניהו מבלפור", אמר באולפן ynet.

12:08 עריכה

הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, קיימה היום ישיבה במצב בני הנוער בסיכון בתקופת הקורונה, אשר מצבו הקשה הוכפל בתקופה זו ומלבד המשבר הכלכלי שפוקד את סביבתו, הנוער בסיכון נמצא בעקבות המגבלות יותר בבית ופחות במסגרות הנדרשות לו. בוועדה אמר מנהל בעמותת על"ם לטיפול בנוער בסיכון כי "המדינה החליטה להישאר מאחור, איתור הנוער ברשת נעשה רק ע"י העמותות".

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "קיבלנו תמונה מאוד ברורה – לא הרבה השתנה לטובה מאז שפורסם דו״ח המבקר ב2019 בנושא. בעקבות משבר הקורונה, מטבע הדברים הצרכים רק הולכים וגוברים והתשובות הולכות ומצטמצמות. נושא רוחב כמו נוער בסיכון שנופל בין משרדים ממשלתיים ורשויות מקומיות, חייב להתכנס סביב שולחן אחד שמתכלל את הטיפול. אם לא תהיה הבנה שהרשויות במצב סוציואקונומי נמוך לא יכולות לממן 25% מהתקציב, העלות של המדינה אח"כ תהיה גבוהה יותר. בזמן הזה אין ספק שעם כל הבעיות של אישורי תקציב והתקופה הבעייתית שאנחנו עומדים להיכנס אליה, חייב להיות טיפול מערכתי כולל. על המדינה והממשלה לפתור את הנושא כדי להציל את אותם בני נוער״.

12:00 עריכה

נתניהו ביקר במנהלת אכיפת הקורונה וקרא לגנץ להצביע נגד פיזור הכנסת.

"אנחנו נצביע מחר נגד פיזור הכנסת ובעד אחדות. אני קורא לבני גנץ ללכת לאחדות ולהימנע מפיזור הכנסת. אנחנו לא צריכים בחירות עכשיו. יש לנו הישגים ביד, יש לנו מאמץ אמיתי להוריד את התחלואה, להביא חיסונים לכל אזרחי ישראל, להביא עוד סיוע לעסקים ולאזרחים – צריך לעשות את כל זה ביחד", אמר נתניהו.

על רקע מינוי פרקליט מדינה אמר ראש הממשלה: "כחול לבן שמדברת על הפרת ההסכם – מפרה את ההסכם בענין המינויים. זה מצער ונדון בזה בנפרד".

בנוגע לאפשרות של הטלת סגר נוסף, אמר נתניהו כי "סגר לא מעיד על כישלון או על הצלחה", והוסיף כי סגרים הם "לפעמים כורח המציאות".

11:33 עריכה

ח״כ עודד פורר יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי פתח דיון של הוועדה הבוקר (ג') בהתייחסות לדבר מותו הטראגי של יונתן היילו: "זה אחד המקרים שלכולנו, המחוקקים, הרווחה ובתי המשפט יש מה ללמוד ממנו. הוא מחייב אותנו לבחון את עצמנו שוב ושוב. אין סיבה שבמדינת ישראל יקרו מקרים כאלה וצר לי על מותו. זה אירוע נוראי". ח"כ מירב מיכאלי: "לכל אורך הדרך אפשר היה לעשות דברים שימנעו את האירוע הטראגי הזה. ח"כ מיכל קוטלר-וונש סיכמה: "לא נוכל להגיד שידינו לא שפכו את הדם".

11:28 עריכה

עמית סגל מפרסם כי רע״ם שוקלת לא לתמוך מחר בפיזור הכנסת. לאופוזיציה יהיו עדיין 62 קולות בלעדיהם.

אביגדור ליברמן חושב שכבר הובטחו דברים:

11:24 עריכה

בוואלה מפרסמים כי בש"ס וביהדות התורה ידרשו מראש הממשלה לכלול את חוקי הגיור והגיוס בכל פשרה פוליטית שתושג עם כחול לבן להמשך קיום הממשלה.

11:06 עריכה

משפט נתניהו: ההגנה מבקשת מסמך הנוגע לתיק 4000, המדינה מסרבת.

10:38 עריכה

יו״ר נעמת לאבי ניסנקורן: "אין למנות את עו"ד איסמן לתפקיד פרקליט המדינה בטרם תיערך בדיקה מקיפה באשר להתנהגותו לנשים – ישנן טענות שהתלונות נגדו לא נבדקו באופן יסודי".

10:35 עריכה

ב-N12 מדווחים כי פיקוד העורף ומגן דוד אדום נערכו למבצע בדיקות במפעלי תעשייה והייטק, אלא שברגע האחרון החליטו במשרד הבריאות לבטל את התוכנית בשל החשש שתוצאות הבדיקות יורידו את שיעור נתוני התחלואה הארציים.

גורם המעורה בפרטים אמר "מתחילת המגפה המפעלים עובדים בקפסולות ולא נרשמו עדיין אירועי התפרצות. במשרד הבריאות חששו שאם יבדקו במפעלים זה עלול להוריד את הממוצע הארצי – וכך להוביל לשינוי בגישה של מקבלי ההחלטות שילכו לכיוון של עוד הקלות".

מבצע הדיגום אמור היה לכלול כ-1,500 בדיקות יומיות שיוקדשו לעובדי מפעלים כמו חברת החשמל והתעשייה האווירית, וכן לעובדי חברות כמו סודה-סטרים ונביעות.

10:21 עריכה

השר פרץ משאיר פתח קטן:

10:08 עריכה

נתוני הקורונה מראים כי מספר המאומתים היומי היה הגבוה ביותר זה חודש וחצי – והפרויקטור החדש מזהיר כי ישראל "במצב חירום". פרופ' נחמן אש הוסיף "נתכנס לחשוב מה הצעדים המיידיים שצריך לעשות כהמלצה לקבינט. בינתיים נמשיך את הצעדים האינטנסיביים סביב החקירות, הבדיקות והבידודים".

10:00 עריכה

השר צחי הנגבי אמר בגלי צה״ל שהדרישה שלהם מכחול לבן היא להמשיך לקיים את הממשלה והוא מאשים את כחול לבן בפירוק האפשרי. לדבריו ״הירייה הראשונה היה כששר המשפטים קיים ועדה לבחירת פרקליט המדינה והםפ לא כוננו ועדת בכירים. הם החליטו שהם לא מקימים ועדת בכירים. ההסכם אומר שאנחנו מוותרים ב-200 נושאים והם יוותרו באחד״.

הנגבי אמר ״התפלאתי שראש הממשלה הסכים לרוטציה. הסקרים היו אופטימיים מבחינתנו וגם עכשיו יש לימין רוב מוצק – מקסימום נחליף את גנץ בבנט״.

09:31 עריכה

איתן גינצבורג על נסיונות החקיקה של כחול לבן: ״כשנכסנו לממשלה שמנו המון דברים שחשובים לנו בצד, הגיע הזמן לממשם. אין סימטריה בין הצדדים". יו״ר ועדת הכנסת אמר שכנראה יהיה צורך לפזר את הכנסת. ״אין שום סיבה מדוע אנחנו לא ניצבים כעת בדיוני תקציב – חוץ מהשיקולים האישים של נתניהו", אמר.

09:19 עריכה

יו״ר הקואליציה מיקי זוהר ברשת ב׳: נעשה כל שביכולתנו למנוע את פיזור הכנסת. הייתי קורא לראש הממשלה לנסות לעשות משא ומתן עם כחול לבן.

מיקי זוהר אמר גם כי לא מתאפשר כעת להעביר תקציב דו שנתי.

09:09 עריכה

גילה גמליאל בהודעה סביבתית:

08:54 עריכה

פרקליטת המדינה לשעבר עדנה ארבל מגנה על מועמדותו של עמית אייסמן לתפקיד פרקליט המדינה.

המנכ״לית אמי פלמור:

08:36 עריכה

פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ב-103FM: "עוד מוקדם לדבר על סגר נוסף, אבל אם נלך לעוד סגר, זה יקרה בסוף ינואר, עם קבלת החיסונים הראשונים".

בגלי צה״ל מדווחים כי בכירים בממשלה מבטיחים שגם אם יוטל סגר – מערכת החינוך תישאר פתוחה.

08:30 עריכה

עפר של ב-103fm: אם לא יהיו פריימריז ביש עתיד אשקול צעדי הפוליטיים.

08:23 עריכה

איציק שמולי ברשת ב׳ על האפשרות ששרי העבודה יתפטרו במקום לפזר את הכנסת: ״אין סיכוי שנתפטר – אנחנו קו ההגנה האחרון ונישאר תקועים לנתניהו בגרון עד הרגע האחרון. הוא ינסה לעצור את המשפט שלו ואת הדמוקרטיה. בחירות היו ונותרו חלופה איומה ונוראה, אבל ראש הממשלה מושך לשם. אני במשימת חיי״.

שמולי הזכיר את סגירת בתי המשפט לפני הקמת הממשלה הפריטטית.

על דרכה של מפלגת העבודה אמר: לא יודע אם נרוץ לבד. יש לנו תשתית מצוינת לצאת איתה לדרך. מאמין שאנשים יחזרו הביתה.

על הפריימריז שבוטלו אמר: אתה מסתכל על מפלגות אחרות שנמצאות לצידנו, הן לא דמוקרטיות ויש להן רשימות מצוינות. לצאת עם 3 מקומות במסע פריימריז זה לא קשור למציאות. קולם של המתפקדים חשוב – אבל זו מערכת בחירות רביעית – אף מפלגה לא עושה את זה.

שמולי ציין: אני קיבלתי את התוצאה הכי גבוהה אי פעם בפריימריז.

שמולי סיכם: ההחלטה שלא ללכת לבחירות בזמנו, ההחלטה לנסות לתת מענה הייתה החלטה אחראית ונכונה למרות שלא הוכיחה את עצמה פוליטית.

08:10 עריכה

חבר הכנסת מאיר כהן מיש עתיד אמר בערוץ הכנסת שיתמכו בחוקים שכחול לבן מנסה להעביר ללא אישור הליכוד.

07:42 עריכה

השר אלי כהן: כחול לבן בהתאבדות פוליטית.

07:32 עריכה

השר חילי טרופר אמר בגל״צ כי כפי שנראה כרגע אנחנו בדרך לבחירות.

07:30 עריכה

יואב קיש: שברנו את שיא המאומתים.

07:22 עריכה

אביגדור ליברמן אמר בכאן רשת ב׳: ״אני רוצה להתייחס קודם כל להקלטת סיעת הליכוד – עצם העובדה שאנשים מקליטים אחד את השני ומעבירים לתקשורת – זה אומר על איכות הסיעה. וזה עידן נתניהו – מה שהוא השאיר שם״.

על בני גנץ אמר: ״הוא מתלבט ומתייסר במקום להחליט. אי אפשר להתייסר צריך להחליט״.

ליברמן אמר ״מה שכרגע ברור שהממשלה לא מתפקדת, משגעים את הציבור – אנחנו בדרך לסגר שלישי – סגר זו הודאה בכשלון. אפשר להביא תקציב אבל נתניהו משעבד את ענייני המדינה לאיטרסים שלו, בני גנץ עושה שרירים כי הוא דואג לרוטציה. אנשים שהסבירו שהקימו את הממשלה המוזרה הזו הסבירו שהם עושים את זה בגלל גודל השעה בסופו של דבר הם דואגים רק לאינטרסים אישיים״.

לדברי ליברמן: ״גוש נתניהו אין לו קשר לימין. הוא פרסונלי לא אידיאולוגי. הסקרים טוב לקרוא, ברוב המקרים אין קשר לתוצאה״.

מה עכשיו? ליברמן חושב שעדיף להקים קואליציה אחרת במקום לפזר את הכנסת. ״השם לא משנה״, הוא אומר, ״כל מה שאפשר להסכים. צריך להחליף את שלטון נתניהו. זו המטרה המרכזית. כל שם שמסוגל להביא 61 ח״כים גם אנחנו נצטרף״.

07:12 עריכה

בכאן רשת ב׳ מדווחים שיו״ר הכנסת יריב לוין אמר אתמול בישיבת סיעת הליכוד שהוא יעשה הכל כדי לסכל את החקיקה של כחול לבן כולל להשתמש בתפקידו.

שלמה קרעי הציע לנעול את המליאה.

06:58 עריכה

שרי העבודה עמיר פרץ ואיציק שמולי יתמכו מחר בהצעה לפיזור הכנסת בטרומית.

עוד 28 עדכונים

למקרה שפיספסת

טענת ההגנה מן הצדק עשויה לסייע לנתניהו - או להתהפך עליו

נתניהו פוסע בדרכו של נשיא המדינה לשעבר קצב, שבסיום שלב ההוכחות במשפטו הגיש כרך עב-כרס עם טענות לשפיטה על ידי התקשורת ● בהכרעת הדין של קצב כתבו שופטיו כי "בעניינו אכן נחצה הגבול באופן חסר תקדים" והתחשבו בכך בגזר דינו ● אלא שהבחירה של פרקליטי נתניהו ללוות את טענותיהם בהצהרות תקשורתיות עלולה להוביל לאפקט ההפוך ● פרשנות

עוד 732 מילים

עם הסכם הגרעין ברקע, סעודיה וישראל מתכוננות לביידן

מעט פחות מחמישה חודשים – זה פרק הזמן שיפריד בין טקס ההשבעה החגיגי של ג'ו ביידן בוושינגטון בעשרים בינואר 2021 ובין הבחירות לנשיאות איראן שיערכו ביוני באותה שנה. כיאה למדינה רצינית ומסודרת, ולא מבולגנת כמו ארצות-הברית, באיראן תוצאות הבחירות ידועות מראש ונותנות למנהיגי העולם זמן להיערך להנהגה החדשה. הצפי הוא כי ביוני 2021 ישתלט הזרם השמרני הרדיקלי באיראן גם על מוסד הנשיאות, מוסד בו אחז בשנים האחרונות חסן רוחאני המשתייך לזרם פרגמטי יותר, המכונה גם הזרם הרפורמיסטי. אנשי הזרם השמרני מתנגדים להסכם הגרעין עם המעצמות, בניגוד לקו שהוביל רוחאני ושר החוץ שלו ט'ריף.

לפיכך, תהיה זו חצי שנה עמוסה ורווית מתח, בה שני צדדים שמאוד מעוניינים בכך ינסו להשיב את הסכם הגרעין לחיים: הדמוקרטים בארה"ב מחד והמחנה הרפורמיסטי באיראן מאידך, עבור אלו גם אלו היה ההסכם להישג הגדול ביותר של כהונתם אי אז ב-2015.

תהיה זו חצי שנה עמוסה ורווית מתח, בה שני צדדים מעוניינים ינסו להחיות את הסכם הגרעין: הדמוקרטים בארה"ב מחד והמחנה הרפורמיסטי באיראן מאידך, עבורם היה ההסכם להישג הגדול של כהונתם

לאורה רוזן, עיתונאית העוסקת רבות בתחום הסכם הגרעין, פרסה בפלטפורמה האינטרנטית הליברלית Just Security קריאה לארה"ב להצטרף במהרה להסכם, לפני הבחירות באיראן. לא ברור עד כמה הדברים הללו מוצאים אוזן קשבת אצל הצוות החדש של ביידן, אך קשה להעלות על הדעת פוזיציה גרועה יותר לארה"ב מההמלצות שהובאו במאמר של רוזן. חזרה מהירה להסכם בחודשים הקרובים תוך ביטול הסנקציות, שבעקבותיה השתלטות של השמרנים הרדיקליים באיראן על הנשיאות יכולה להוביל ליציאה מדורגת או מהירה של האיראנים מההסכם. איראן עלולה לחזור למדיניות מתגרה גם בתחום הגרעין, רק שהפעם ללא המחיר שייגבה ממנה בזירה הפנימית ובלחץ הכלכלי החונק, כפי שהיה עם מדיניות הלחץ המקסימלי.

אך על אף הרצון הניכר של הצדדים, הדרך חזרה להסכם לא תהיה פשוטה כלל. איראן דורשת פיצויים והגבלה של הסמכויות האמריקאיות רק בשביל לחזור להסכם מ-2015, בעוד האמריקאים באופן עקרוני מעוניינים בהסכם רחב יותר שיתייחס לסוגיות נוספות שלא טופלו בהסכם המקורי.

שגריר סעודיה באו"ם עבדאללה אלמעלמי אמר השבוע:

"הסכם הגרעין הוכח ככישלון לעולם כולו. אני לא חושב שמישהו יהיה נאיבי כל כך שיחזור לאותו הסכם".

הדברים מהווים רמיזה סעודית מנומסת לממשל הנכנס. ייתכן שהדברים אינם יותר ממשאלת לב, אך נראה דווקא שמדובר באיתות מצד מדינות ברית "הסכמי אברהם" לממשל ביידן. לא מופרך להניח שהן גם עושות זאת בתיאום זו עם זו: ביום ראשון האחרון התבטא בנושא גם רה"מ נתניהו ואמר כי יש להימנע מלחזור להסכם הקודם.

שגריר סעודיה באו"ם התבטא נגד חזרה להסכם הגרעין, ונראה כי מדובר באיתות מצד מדינות ברית "הסכמי אברהם" לממשל ביידן. לא מופרך להניח שהן מתואמות בענין: גם נתניהו התבטא כך בשבוע שעבר

החותם האזורי של טראמפ במזה"ת

ניתן לומר דברים רבים על מדיניות המזרח התיכון של טראמפ, אך הטענה שאין חשיבה או היגיון מסדר מאחוריה היא תמוהה. טראמפ חולל שינוי אזורי אדיר, באמצעות פעילות עקבית וברורה: שימוש ב"פרוקסי" של בעלות ברית כחלק מהשאיפה לצמצום הנוכחות האמריקנית בשטח, תוך חיזוק בנות הברית והעצמתן.

במקביל, שימוש בלחץ כלכלי כמנוף מרכזי אל מול גורמים בעיתיים בזירה – המשטר הסורי, גורמים לבנונים וכמובן האיראנים. כתוצאה ממדיניות זו התעצבה הברית בין ישראל למדינות המפרץ, במה שכנראה יהיה החותם המשמעותי ביותר של מורשת טראמפ וממשלו באזור.

בניגוד לאמירות חסרות בסיס שנאמרו בתקשורת הישראלית, ההסכמים האזוריים אינם בדרך להתפורר בתקופת ביידן. נהפוך הוא – הם יועדו לרגע הזה. לא בכדי ייתכן שהבחירה בביידן תגיש לטראמפ את ההישג הגדול ביותר של מדיניות החוץ שלו – הסכם כינון יחסים בין ישראל לסעודיה.

הסעודים מודאגים מהאמירות שנזרקות לכיוונם מביידן ואנשיו. הרגישות המופגנת של הנשיא הנבחר ויועציו לסוגיות זכויות אדם בסעודיה מעוררת חשש כבד בריאד, בוודאי כשמוסיפים לכך את הנכונות המוצהרת של הממשל החדש לפשרות מול משטר האייתולות. מאז השלום עם מצרים יודעים מנהיגי ערב כי הדרך לייצוב וחיזוק הקשרים עם וושינגטון עוברת בירושלים. הדור הצעיר בהנהגה הסעודית – קרי מחמד בן סלמאן – מבין את הצורך ביחסים עם ישראל על מנת לשמר את מעמדם ולמזער נזקים אפשריים מצד ממשל ביידן, לצד ההיבטים הכלכליים והביטחוניים של יחסים אלו.

אנתוני בלינקן, מזכיר המדינה הבא. קרא ל"הערכה מחודשת" של הקשר עם סעודיה (צילום: Times of Israel)
אנתוני בלינקן, מזכיר המדינה הבא. קרא ל"הערכה מחודשת" של הקשר עם סעודיה (צילום: Times of Israel)

לכל זה יש משמעות רבה גם ביחס להסכם הגרעין. אם ההתנגדות להסכם ב-2015 הייתה קולנית וקשה, מה שצפוי ב-2021 יהיה על אחת כמה וכמה – ברית מדינות המפרץ וישראל הן אופוזיציה חזקה מאוד להסכם שאף ממשל אמריקאי לא יכול להקל בה ראש.

הטענה שאין חשיבה או היגיון מאחורי התנהגות טראמפ במזה"ת תמוהה. טראמפ חולל שינוי אזורי אדיר בפעילות עקבית: "פרוקסי" של בעלות ברית לצמצום הנוכחות האמריקאית והעצמתן. ולחץ כלכלי כמנוף

פופוליזם מהפכני שרחוק מכל ערך שמרני

בזמן שבכירי ממשלו, כדוגמת מזכיר המדינה פומפאו, מנסים לשמר את הישגיהם בשנים האחרונות ואולי בכך סוללים את דרכם לקמפיין 2024, דונלד טראמפ ממשיך לקרוא תיגר על המוסדות הדמוקרטיים והליך הבחירות.

אירוני שנשיא שעמד לאורך הקיץ וביקש להגן על הסמלים והמוסדות הלאומיים כמו המשטרה, הדגל וההיסטוריה האמריקאית פועל כעת כאחרון האנרכיסטים ומסרב להכיר בתוצאות, ללא שום עילה רצינית נראית לעין. כדי להפוך את התוצאות, טראמפ צריך להוכיח קונספירציה בקנה מידה שלא היה כדוגמתו; ובעוד עתירותיו נדחות אחת אחרי השנייה, הוא ממשיך לשחוק את האמון בהליך הדמוקרטי.

הפופוליזם המהפכני הזה רחוק מכל ערך שמרני ועשוי להוות סכנה ממשית לאמון הציבור במוסדות המדינה. הוא גם מעיד על תהליך עמוק הרבה יותר שעובר על המפלגה הרפובליקאית וציבור תומכיה, תהליך שאינו זר גם לימין הישראלי. שמרנות אינה יכולה להתבטא ביצר מהפכנות אגרסיבי נגד "דיפ סטייט" קיים או מומצא.

המועמד הבא של המפלגה הרפובליקאית יצטרך לייצג את העקרון השמרני בדבר המידה הטובה קצת יותר מהנשיא היוצא. עם זאת, נראה שגם הפעם המערכת האמריקאית יציבה מהאוחזים ברסן השלטון: מנהלת ה-GSA האמונה על תהליך העברת השלטון עדכנה הבוקר (24.11) כי הרשות תחל בתהליך העברת הסמכויות לממשל הנכנס. עד ה-20 בינואר, בסופו של דבר, תתבצע העברה שלווה של השלטון לממשל ביידן.

יחס הציבור הערבי בישראל ויחס נבחריו לשינויים האזוריים

לסיום, קשה להתעלם מיחסם של נבחרי הציבור הערביים בישראל לשינויים ההיסטוריים המתחוללים באזור. סביר להניח שמרבית הציבור הערבי תומך בהסכמי אברהם וייהנה מיתרונותיהם המעשיים בהיבטים רבים, אך נבחרי הציבור שלו ממשיכים להישמע כדוברים של משמרות המהפכה.

קשה להתעלם מיחס נבחרי הציבור הערביים בישראל לשינויים ההיסטוריים באזור. סביר שרוב הציבור הערבי תומך בהסכמי אברהם וייהנה מיתרונותיהם המעשיים, אך נבחריו ממשיכים להישמע כדוברי משמרות המהפכה

חברת הכנסת עאידה תומא סלמאן הוציאה הודעה בעקבות הפגישה החשאית של נתניהו עם בן-סלמאן ובה האשימה אותם ואת טראמפ בחרחור מלחמה ובדרדור האזור להסלמה, שבא לידי ביטוי בהפצצות האחרונות בסוריה. הנחרצות בה מגינה תומא-סלימאן על שלוחי הטרור האיראנים ומגנה את פריחת השלום האזורית בעודה יושבת בכנסת ישראל, מבהירה פעם נוספת שלא נס ליחו של הסלוגן שתבע ג'ורג' אורוול בספרו 1984:

war is peace, freedom is slavery, ignorance is strength

נדב חכם הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. סיים תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה הפתוחה בהיסטוריה ומזרח תיכון. בוגר יחידה 8200, ובוגר תוכניות של קרן תקווה (בארה"ב). בלימודי התואר הראשון עסק רבות ברעיונות שבבסיס הסיפור ההיסטורי - הן בעולם האסלאם על זרמיו הפוליטים והדתיים והן בעת החדשה בעולם המערבי מהנאורות ועד הפוסטמודרניזם. מביט בעולם בעניין ומנסה לחשוב, לנתח ולהבין לאן המים זורמים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,010 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פרה-היסטוריה אמני הסלע של הר כרכום

מספר הולך וגדל של מבקרים מגיע להר כרכום, קרוב לגבול עם סיני ● מלבד הנוף היפהפה, פליאוקלימטולוגים וארכאולוגים נמשכים למקום בגלל תחריטי הסלע העתיקים שהתגלו במקום ומהווים עדות להיסטוריה בת אלפי שנים ● חלקם אף קשורים לתנ"ך ● אבל יש גם חריטות שהוסיפו תיירים חסרי מחשבה ● עכשיו מנסים ברשות הטבע והגנים להגן על האתר הפרה-היסטורי המלא באמנות

עוד 1,398 מילים

בימים יפים, האפיק של נחל פולג שנשפך לים הוא מראה מושלם, אבל ימי המבול האחרונים היו הכל חוץ מיפים ● עם פרוץ הממטרים יצאו הודעות בהולות על סגירת כל חופי הרחצה בארץ מפאת זיהום ● הסיבות מוכרות: מערכות ניקוז עירוניות מיושנות, שמותאמות לממטרים נינוחים מהסוג שהיה נפוץ כאן פעם, לפני שהאקלים השתגע, לא עומדות במתכי הגשם מהסוג החדש ● חוף פולג כמשל

עוד 1,042 מילים ו-1 תגובות

בדיקת זמן ישראל "תאונות קורות בגלל שחוסכים בכסף"

כ-100 מפקחי עבודה אמורים לתת פתרון לכ-85 אלף מפעלים ואתרי בנייה, אבל התוצרים שמביאים המפקחים לא הופכים לכתבי אישום והקטל נמשך ● אין דיווח על קבלני משנה ועובדים שנפגעים לא יודעים ממי לתבוע פיצוי ● חברות הביטוח לא דורשות מהקבלנים לעמוד תנאי בטיחות, כתנאי לתחולת הפוליסה ● "הם מוכרים פוליסות במאות מיליונים והנזק ממוות של כמה פועלים הוא מיליונים בודדים"

עוד 2,852 מילים

קבינט הקורונה צמצם את מספר המבקרים שיכולים לשהות בו זמנית בקניונים

ועדת האיתור המליצה פה אחד למנות את פרקליט מחוז חיפה עמית איסמן לפרקליט המדינה ● דיווח: גנץ הודיע לנתניהו שכחול לבן תתמוך בקריאה טרומית בפיזור הכנסת ● דיווח: אחרי שיחה עם מיקי זוהר, נתניהו חזר בו מכוונתו למנות סגן ליושב ראש הקואליציה ● מנהל העבודה לשעבר מטעם חברת הניקיון במשרד ראש הממשלה מבקש ממבקר המדינה לפעול לביטול פיטוריו

עוד 62 עדכונים

חג ההודיה של בנימין נתניהו

אתמול הודיע היועמ"ש לגנץ כי עליו להקפיא את ועדת הבדיקה בפרשת הצוללות רגע לפני שהייתה אמורה להתחיל לפעול ● וביום רביעי תעלה הצעתו של יאיר לפיד לפיזור הכנסת ● הסיכוי שגנץ יצביע בעדה גבוה מאי פעם ● אם ההצעה תעבור בקריאה טרומית, נתניהו יקבל אופציה נוספת, מועד חדש וגמיש לבחירות, בהתאם למפת החיסולים, החיסונים או ההסכמים הנוחה לו ● פרשנות

לפעמים נדמה שיש מי שעומד ושופך על ראש הממשלה בנימין נתניהו צ'ופרים ללא הפסקה.

אתמול שיגר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנלדבליט מכתב לשר הביטחון בני גנץ ודרש ממנו לעצור לפי שעה את ועדת הבדיקה הממשלתית שמינה בפרשת הצוללות וכלי השייט. ובמהלך השבוע עשוי גנץ עצמו להצטרף להצעה של יאיר לפיד ולהעביר בקריאה טרומית הצעת חוק לפיזור הכנסת. גם זו מתנה לא צפויה שתיפול על נתניהו.

נתניהו ודובריו התקוממו נגד ההחלטה של גנץ להקים את ועדת הבדיקה במשרד הביטחון. הם טענו כי מדובר בוועדה שקמה מסיבות פוליטיות (מה שנכון), והיא אמורה הייתה להביא בארבעת החודשים הקרובים עדויות של אנשי ביטחון בכירים שרק יביכו את נתניהו בימי הבחירות.

הבקשה של היועץ משחררת אנחת רווחה גדולה בלשכת ראש הממשלה. "נתניהו שולח פרחים למנדלבליט", צייץ אמש אביגדור ליברמן, בנימה בולטת של אכזבה.

הבקשה של היועץ משחררת אנחת רווחה גדולה בלשכת ראש הממשלה. "נתניהו שולח פרחים למנדלבליט", צייץ אמש אביגדור ליברמן, בנימה בולטת של אכזבה

הוועדה הזו נראתה חשודה מלכתחילה – גם בעלת אינטרס פוליטי וגם חסרת סמכויות ויכולת לחקור את הדרג המדיני. צריך תמיד לזכור כי מסקנות הוועדה היו אמורות לבוא בסוף לממשלה, ושם ברור מה היה עולה בגורלן. מנדלבליט הוריד מכה ניצחת על הוועדה הזו, גנץ הודיע שהוא מקבל את ההנחיה ומתואם איתה – ובקיצור, הקפאת מצב ומתנה לנתניהו.

אבל זה לא הפרס היחידי. ביום רביעי תגיש סיעת יש עתיד הצעה לפיזור הכנסת. הפעם זה לא רק איום, אלא מעשה פרלמנטרי. מכבש הלחצים על גנץ להצטרף לאירוע הוא כבד. הגורמים המיליטנטים בכחול-לבן טוענים שאי אפשר להמשיך עם הממשלה המקרטעת הזו וצריך לשים סוף לשותפות עם הליכוד.

כפי שפורסם לראשונה בזמן ישראל, בכירים בכחול לבן איימו ועדיין מאיימים לפלג את המפלגה ואת הסיעה בכנסת אם גנץ ייכנע לנתניהו בחודש הקרוב. גנץ עצמו מהסס, כדרכו. ייתכן והוא עדיין מאמין בקיום הרוטציה.

הצעת החוק לפיזור הכנסת משחקת לידיו של נתניהו. אם ההצעה תעבור בקריאה טרומית מחרתיים (רביעי), היא תנדוד לוועדת החוקה של הכנסת כמו כל חוק יסוד אחר. בראש הועדה הזו יושב יעקב אשר מיהדות התורה, בעל ברית של נתניהו ויריב חדש של גנץ, בעיקר על רקע חוקי הגיוס והגיור.

אשר יכול לשחק בוועדה כרצונו, ולהחזיר את החוק למליאה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית מתי שנוח לנתניהו. לפי חוק יסוד הכנסת – בקריאה השלישית צריך לקבוע מועד לבחירות, עד חמישה חודשים מיום ההצבעה והעברת החוק.

יעקב אשר יכול לשחק בוועדה כרצונו, ולהחזיר את החוק למליאה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית מתי שנוח לנתניהו. בקריאה השלישית צריך לקבוע מועד לבחירות, עד חמישה חודשים מיום ההצבעה

במלים אחרות: נתניהו מקבל כאן אופציה נוספת, מועד חדש וגמיש לבחירות, בהתאם למפת החיסולים, החיסונים או ההסכמים הנוחה לו. והכל בנדיבותם של יאיר לפיד ובני גנץ, אם יעבירו מחרתיים את ההצעה.

ואם כל זה לא מספיק, יש גם בונוס. נתניהו יוכל תמיד להאשים את גנץ בהקדמת הבחירות באמצע משבר הקורונה. הוא הרי האיש שהצביע, אם יצביע, בעד פיזור הכנסת.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
בנט לא יכול לבנות לזמן הארוך, כי אי אפשר לדעת מה יקרה פה בעוד כמה שנים. אולי יקום יורש לביבי בליכוד. וגם המנדטים שהוא מביא עכשיו הם סוג של שיא, תולדה של המצב. הוא גם לא יכול לעשות עיסקה... המשך קריאה

בנט לא יכול לבנות לזמן הארוך, כי אי אפשר לדעת מה יקרה פה בעוד כמה שנים. אולי יקום יורש לביבי בליכוד. וגם המנדטים שהוא מביא עכשיו הם סוג של שיא, תולדה של המצב.
הוא גם לא יכול לעשות עיסקה עם ביבי כי ביבי בילתי אמין בעליל.
חוץ מי זה בנט לא מפחד לקחת סיכון. לכן האופציה הכי סבירה זה קואליציה עם מתנגדי נתניהו כדי להגיע עכשיו לראשות הממשלה. זו הזדמנות בלתי חוזרת.

עוד 443 מילים ו-1 תגובות

נזרק באמצע טיפול רפואי למחלקת הקורונה - בגלל בדיקות שגויות

ישראלי שכבר החלים מקורונה חזר מחו"ל עם בעיה רפואית והגיע להיבדק בשיבא ● בדיקת קורונה שבוצעה במקום החזירה תוצאה גבולית-חיובית, והוא סולק מבית החולים באמצע הבדיקות ● הוא אושפז במחלקת קורונה בשערי צדק ורק כעבור שלושה ימים התברר שבדיקה הקורונה הייתה שגויה ● בכיר שיבא: "ברור שהפסיקו לטפל בו כשגילו שיש לו קורונה, מה הוא ציפה שיעשו?"

עוד 810 מילים

האמת על אסון לוקרבי עדיין לא נחשפה במלואה

רק אדם אחד הורשע בהפצצת טיסת פאן אם 103 מעל לוקרבי ב-21 בדצמבר 1988 - פיגוע הטרור הקשה ביותר שבוצע אי פעם בבריטניה ● עבד אל-באסט אל-מגרחי מת ב-2012 כשהוא טוען שהוא חף מפשע ● כעת משפחתו מנסה לטהר את שמו בבית משפט בסקוטלנד ● אבל יש מי שמתעקש להמשיך להסתיר עדויות מהותיות הקושרות את הפיגוע לאיראן ולחזית העממית לשחרור פלסטין

עוד 1,295 מילים

תחקיר מפלגה ללא מרצ

לפעילים וחברי מרצ יש בטן מלאה על היו"ר ניצן הורוביץ ● הם מתארים תחושות הזנחה וניכור, מפלגה משותקת עם מסרים לא ברורים ולא משכנעים, שהפכו את מרצ לחסרת חשיבות ● פעילותו בכנסת מתוארת כעצלה ותבוסתנית, וזאת בימים שהוא בכלל מגיע למשכן ● "יש גל של אנשים שהשקיעו הרבה במפלגה, ומרגישים היום שזה נגמר" ● הורוביץ בתגובה: "טענות לא ראויות להתייחסות"

עוד 4,780 מילים

מנדלבליט לנתניהו וגנץ: פעלו מהר להעברת תקציב

עורכי דינו של נתניהו לבית המשפט: המציאו עבירה, לבטל את כתב האישום ● הפרקליטות: רוב הטענות מוכרות ● מנדלבליט עצר את ועדת הבדיקה לצוללות ● בג״ץ נתן ארכה לפינוי חן אל-אחמר ● ניצחון לפרץ: יוכל לנהל מו"מ על ריצה עם כחול לבן ● משרד הבריאות: יתכן שאפשר יהיה לחסן 150 אלף ישראלים לקורונה עוד השנה ● יועמ״ש הליכוד קיבל שכר של 14 מיליון שקל בחמש שנים

עוד 55 עדכונים

"מענק לכל אזרח" חשף את הבלוף הכלכלי של נתניהו

42% מכספי המענק שחולקו ביולי הוזרמו לכיסוי חובות ● רק כרבע מהמענק שימש ל"הנעת גלגלי הכלכלה" על ידי צריכה, כפי שקיווה ראש הממשלה ● מחקר של האוניברסיטה העברית מאשש את החשש: הזרמת חלק כה גדול מהמענק להחזר חובות מלמד על התדרדרות המצב הכלכלי של משקי הבית מאז נכנס נתניהו לתפקידו ב-2009, וחושף את הבלוף הכלכלי שמכר לאזרחים ● פרשנות

עוד 636 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה