במרץ 2019, החייל א׳ היה בפעילות מבצעית בגזרת גוש עציון בגדה המערבית. א׳ הוצב בעמדת פילבוקס בסמוך לצומת הכניסה לבית לחם עם כביש 60, לא רחוק מן ההתנחלות אפרת.

לפי גרסתו של א׳, במהלך הפעילות, זיהה לטענתו זריקת אבנים על ידי פלסטיני על מכוניות בכביש. לפי הנטען, ביצע א׳ ירי באוויר לפי נוהל מעצר חשוד כדי לעצור אותו. משלא עצר אותו פלסטיני, בחור צעיר בשם עלאא, למשמע הפקודות, ירה א׳ בעלאא, ופצע אותו קשה.

מכונית שעברה במקום, ובה ארבעה צעירים פלסטינים, עצרו כדי להגיש לעלאא עזרה ולפנות אותו מן הזירה. על אחד מהם, אחמד מנאסרה, המשיך א׳ לירות, כאשר לטענתו חשב שמדובר עדיין בעלאא.

מכונית שעברה במקום, ובה ארבעה צעירים פלסטינים, עצרו כדי להגיש לעלאא עזרה ולפנות אותו מן הזירה. על אחד מהם, אחמד מנאסרה, המשיך א׳ לירות, כאשר לטענתו חשב שמדובר עדיין בעלאא

בסיכום האירוע, כך התברר, פגע א׳ פגיעה קשה בשני אנשים שונים: עלאא נפצע קשה, ואחמד מנאסרה נהרג. א׳ נחקר במצ״ח בצורה אינטנסיבית, ועבר תהליך קשה לטענתו. עם זאת, בסופו של דבר נסגר הסדר טיעון בין סנגוריו של א׳ לבין הפרקליטות הצבאית, כך שיזוכה מן הפגיעה בעלאא, ויקבל עונש של שלושה חודשי עבודות שירות בגין הריגתו של אחמד מנאסרה.

מערכת המשפט הצבאית קבעה החודש תג מחיר מפורש להרג נטול כל העילה או ההגיון של אחמד מנאסרה, שנורה כאשר עצר לסייע לפצוע. כתב האישום תיאר באופן מצמרר הוצאה להורג של פלסטיני ללא כל סיבה, אך התגלה כחסר משמעות מיד לאחר הגשתו https://t.co/7GBEdLwCJo

— שיחה מקומית (@mekomit) August 16, 2020

קמה מחאה ציבורית, הוגש בג״ץ על העונש, אולם קצינים בכירים, מיאיר גולן ועד משה בוגי יעלון, התגייסו לעזרתו של א׳ במכתב תמיכה פומבי, ונראה שלא תהיה התערבות בקולת העונש מצד בג״ץ.

נצא מנקודת הנחה שאנחנו מקבלים את גרסת החייל ללא סייג. נניח שמבחינת תפיסת המציאות שלו, הוא אכן באמת חשב שזיהה זריקות אבנים מצד עלאא, ושהוא סיכן את חייהם של הנוסעים בכביש. כמו כן, נניח והחייל א׳ אכן חשב שאחמד מנאסרה הוא עלאא.

היות שבפועל אין כל ראיה לכך שהייתה זריקת אבנים מלכתחילה, והיות שבפועל א׳ לא הבחין שמדובר בשני אנשים שונים, מדובר לכל הפחות בגרימת חבלה ברשלנות, וגרימת מוות ברשלנות. לו היה א׳ פוגע באדם עם רכבו ומביא למותו, בנסיבות שבהן הייתה רשלנות כלשהו מצידו, היה כנראה מקבל עונש חמור הרבה יותר. מדוע בנסיבות האירוע כפי שהיו, קיבל א׳ עונש קל הרבה יותר? אולי כי מדובר באירוע שנגרם במהלך השירות הצבאי? לא בטוח.

היות שבפועל אין ראיה לזריקת אבנים בכלל, והיות שבפועל א׳ לא הבחין שמדובר בשני אנשים שונים, מדובר לכל הפחות בגרימת חבלה ברשלנות וגרימת מוות ברשלנות. למה העונש הוא רק 3 חודשי עבודות שירות?

במרץ 2018, חייל בשם נ׳ הרג בשוגג את חברו ליחידת דובדבן, שחר סטרוג ז״ל, כתוצאה ממשחק בנשק. נ׳ קיבל עונש של 18 חודשי מאסר. גם נ׳ כמו א׳ הרג אדם בשוגג, וגם נ׳ כמו א׳ עשה זאת בזמן השירות הצבאי. אולם מה ההבדל בין נ׳ לבין א׳? התשובה היא שהמעשים של נ׳ הם ״חסרי הצדקה״. לא הייתה תכלית למעשיו של נ׳, שהביאו למותו של סטרוג ז״ל. זה היה סה״כ משחק בנשק.

א׳ לעומת זאת, גם הוא התרשל בשירותו הצבאי, וגם הוא גרם לכל הפחות בשוגג למותו של אדם. אולם, כאשר א׳ עשה זאת, הוא ייצג משהו: א׳ ייצג את הכיבוש בשטחים. אם א׳ היה נענש, זה כאילו שהיינו אומרים שאין תכלית להימצאותו של א׳ שם מלכתחילה. א׳ שם כדי להגן על הגבול של מדינת ישראל, רק שלא ברור מאיזה צד של הגבול הוא הגן.

זה נכון שפלסטיני חף מפשע נהרג, אולם זה הכרח בל יגונה. מדי פעם, פלסטינים חפים מפשע צריכים להיהרג, כדי ששגרת הכיבוש תוכל להימשך. מותם הוא אינו לשווא.

אם א׳ היה נענש, יתכן שהיה בכך כדי להרתיע חיילים מלשלוף את נשקם. ואנחנו לא רוצים להרתיע את חיילינו האמיצים! יש ספק, אין ספק. הכיבוש הוא מספיק חשוב כדי לסכן את חייהם של הפלסטינים. במקרה הכי גרוע, אם איזה פלסטיני חף מפשע ייהרג, לא יקרה כלום. אולי יעלו אותם על מת״ש.

בכלל, לא כל כך מזמן, חייל בשם אלאור אזריה ירה בפלסטיני שכוב על כביש ללא כל הצדקה מבצעית, וקיבל רק עשרה חודשים בכלא. לפי סולם הענישה הזה, א׳ היה צריך בכלל לקבל קנס על תנאי.

אנחנו לא רוצים להרתיע את חיילינו האמיצים! יש ספק, אין ספק. הכיבוש מספיק חשוב כדי לסכן את חיי הפלסטינים. במקרה הכי גרוע, אם איזה פלסטיני חף מפשע ייהרג, לא יקרה כלום. אולי יעלו אותם על מת״ש

הפלסטינים בכלל צריכים להגיד תודה שנעשה כאן צדק עם ענישה כזאת. אבל רק שאלה אחת נותרה מקננת בראשי: אם אחמד מנאסרה במקרה היה יהודי מההתנחלות אפרת, האם העונש היה אותו עונש?

עומר כהן הוא משפטן וכותב תוכן מראשון לציון. מנהל את הבלוג ״תשובת השמאל״.

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ.

אם זה נכון, זוהי עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים לכאורה מצד הנוכל המשסה. האם היועצת המשפטית לממשלה תפעל? האם אחוזי התמיכה בנתניהו ובליכוד יצנחו? האם הפתולוגיה הזו מעניינת מישהו? לא נעצור את הנשימה.

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ – עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים. האם היועמש"ית תפעל? האם התמיכה בליכוד תצנח? לא נעצור את הנשימה

רק הגילוי הזה – בלי המכלול העצום של אלפי הפתולוגיות מהן נאלצנו לסבול – אמור להניב פרידה מהחיים הפוליטיים של כל מנהיג או איש ציבור במדינות דמוקרטיות סבירות. ודאי של מועמד לראש הממשלה. אדם בעל הגינות מינימלית היה מניח את המפתחות על השולחן.

ב-2012 התמודד גיא צור לתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, ומצא את עצמו בראיון אל מול רעייתו. https://t.co/yUmJ812LbW

— ערוץ 7 (@arutz7heb) June 26, 2022

מדינות דמוקרטיות סבירות אמרנו. אדם בעל הגינות מינימלית אמרנו.

אך ישראל לא אמרנו. כי אין דמוקרטיה ששוללת אזרחות ופוגעת בזכויות אדם של מיליונים הנתונים לשליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני. לא קיימת חיה כזו. ואין גרם של הגינות בנתניהו שריסק ועלול לסיים את מלאכת הריסוק של ההיבטים הליברל-דמוקרטיים שעדיין נותרו כאן.

וגם עדותו ביום 20 ביולי בוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון – שכמובן תהיה מביכה, חלולה ומלאת כזבים – לא תגרע דבר מהתמיכה בפוליטיקאי הנורא הזה.

אמרנו מדינות דמוקרטיות סבירות ואדם בעל הגינות מינימלית. אך אין דמוקרטיה שפוגעת בזכויות אדם של מיליונים תחת שליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני, ואין גרם של הגינות בנתניהו

ריקבון. מק וריקבון. ופתולוגיה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

אז מסתבר ששופטי בית המשפט העליון האמריקאי הטעו את הסנאט, כאשר בתור מועמדים הבטיחו לא לבטל את הזכות להפלות. גם שמרנים וגם שקרנים? מזעזע!

אבל אם נשים בצד את הרגש, אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (אשר קבעה שהחוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, ושהנושא הוא פוליטי.

אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (שקבעה כי החוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, והנושא הוא פוליטי

למרות שטיעון זה בא מבית מדרשם הקודח של הרפובליקאים, הוא לא בהכרח מטורף, והוא גם מספק לדמוקרטים פתח לא רע לבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר.

הרעיון שהזכות להפלה לא מעוגן בחוקה הוא הרבה פחות מטורף, למשל, מההתעקשות שלכל טמבל כן יש זכות חוקתית לשאת תת-מקלע בקניון השכונתי (ולאחרונה בית המשפט שוב תמך בגרסה זו). אינני משפטן, אבל אני יודע לעשות חיפוש, ולא מצאתי את המילה הפלות בחוקה. כל השאר זה פרשנות.

במהלך חצי המאה האחרונה הסוגייה עוותה לחלוטין על ידי כל הצדדים, כולל ליברלים שמתעקשים שההתנגדות להפלות היא סוג של קונספירציה לשעבד נשים ולשלול מהן זכויות על גופן באופן כללי. הם מתעקשים לקרוא לעמדתם "הזכות לבחור" כאילו שמדובר בטעמים של גלידה, ולא מעיזים לומר את האמת: הם תומכים בזכות לבצע הפלות – קרי בהפלות.

ריבונו של עולם, קראו לילד בשמו! הציבור מזהה בהיסוס כזה חולשה – בארה"ב כמו בארץ בנושאים אחרים – וככה זה נגמר.

אני מאמין לשמרנים שהם באמת ובתמים רואים בהפלה סוג של רצח, או למצער הריגה. אני לא מסכים עם הדעה הזו, אבל אני גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות (גם עד שלב מאוחר למדי בהריון).

אני מאמין לשמרנים שהם באמת רואים בהפלה סוג של רצח או הריגה. אני לא מסכים עם דעה זו, אבל גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות

וכן, אני מודה שיש כאן סוגיה מוסרית לא פתורה וכנראה לא פתירה. אינני  לגמרי בטוח שזו לא הריגה; אבל אני מסיק שגם אם כן זה עדיף על להכריח אישה לשאת עובר שאיננה רוצה בו עד הלידה.

אם אתה רואה בזה רצח אז יש להניח, בהקשר האמריקאי, שאתה גם תומך בעונש מוות – שהוא גם כן רצח. החיים לא מושלמים, וגם המוות לא, ואין בחירות קלות, וכולנו צריכים להירגע.

זה לא כל כך מוזר, אם כך, להסיק שהמחלוקת בין נקודת המבט שלי לבין זו שמתנגדת להפלות היא באמת פוליטית יותר מאשר משפטית. החלטת בית המשפט העליון משנת 1972 הייתה סובייקטיבית כמו זו שביטלה אותה בסוף השבוע שעבר. "רו" סיפקה פשוט דרך נוחה להבטיח את הזכות להפלות תוך עקיפת הפוליטיקאים, שבארה"ב הם חכמים עוד פחות ממקביליהם הישראלים.

נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות הם שיחליטו בעניין הפלות. זה, שוב, לא לגמרי בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב איננה מדינה אלא סתם אוסף של טריטוריות אוטונומיות; רפובליקאים רבים באמת גורסים כך. אם הימין בארץ (שטוען שהוא המחנה הלאומי) הוא בפועל המחנה הדו-לאומי, הימין בארה"ב הוא המחנה הרב-לאומי. שם כמו כאן הם לא מבינים עד הסוף את המהות של עצמם; בלבול שאינו מודע לבלבולו.

מי שבאמת מאמין בארה"ב כמדינה יכול לטעון שחקיקה פדרלית היא זו שצריכה לתת להפלות את הכיסוי הנדרש. וזו אכן עמדתי.

כך או כך, זה בסדר גמור. רוצים שהנושא יהיה פוליטי? אז אדרבא, שיהיה פוליטי ועוד איך. הזעם על כך שמחצית המדינות עומדות לאסור על הפלות אכן צריך להבהיר לאזרחים (שחלקם הניכר עצלנים מבחינה אינטלקטואלית) שלהצבעות שלהם (וגם להימנעות) יש השלכות. זה צריך לדרבן החלטות פוליטיות המבוססות על הבנה בוגרת של סיבה ומסובב (שם כמו בישראל; רוצים איראן ישראלית וסוף למדינה היהודית? תצביעו לימין!)

נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות יחליטו בעניין הפלות. זה לא בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב אינה מדינה אלא אוסף טריטוריות

סקרים מראים שרוב עצום בקרב האמריקאים לא רצה בביטול פסיקת רו ונבעת מאיסורים על הפלות. עד היום היה קשה לרתום את הרוב הזה, בין היתר בגלל שהם היו שאננים. הרי כמועמד לכס המשפט ברט קוואנו אמר לסנאט שרו מהווה תקדים חשוב מאוד. האמינו לו. עכשיו יש להגיש חשבון.

אין סיבה להתייאש ואין סיבה לפחד מהבחירות. כזכור, בארה"ב יש כל שנתיים בחירות לכל בית נבחרים ולשליש מהסנאט. צריך להזכיר לבוחרים שדעותיהם לא יתאימו באופן מושלם לאף מפלגה פוליטית; יש לבחור בהתאמה המרבית ולתעדף נושאים. עבור אמריקאים שאכפת להם מביזיון ההפלות, סביר מאוד שהזכות להפלות תהפוך לנושא המרכזי בבחירות באמצע הקדנציה.

זאת ועוד: מי שתומך בזכות להפלות כנראה גם שייך לרוב שתומך במגוון נושאים חברתיים ליברליים כולל גישה רחבה יותר לשירותי בריאות ובקרה הדוקה יותר על נשק. בנושא אחרון זה, שימו לב שאפילו החקיקה המינימלית שהתקבלה בסנאט בימים האחרונים זכתה להתנגדות של 70% מהסנאטורים הרפובליקאים – כלומר 35 מהם. מלבד קומץ שדרך נס הצטרפו ל-50 הדמוקרטים כדי להעביר את החקיקה, רוב הרפובליקאים לא התרשמו ממעשי הטבח והזוועה שהאמריקאים חווים מדי שבוע.

העמדות הרפובליקאיות בנושאים שלעיל, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה הברורה שהם ומנהיגם דונלד טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות.

תמיכה ברפובליקאים (במיוחד כאשר לכל מדינונת שמרנית יש את אותם שני סנאטורים כמו שיש לקליפורניה וניו יורק הליברליות) מובילה לבית משפט עליון שמנותק מהמציאות, מהתקופה ומהעם.

העמדות הרפובליקאיות בנושאים כהפלות ונשק, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה שהם ומנהיגם טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות

בסוף הציבור צריך להבין את זה. אחרת, ואין דרך לומר את זה באופן מנומס, מגיע לו לסבול.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan