במרץ 2019, החייל א׳ היה בפעילות מבצעית בגזרת גוש עציון בגדה המערבית. א׳ הוצב בעמדת פילבוקס בסמוך לצומת הכניסה לבית לחם עם כביש 60, לא רחוק מן ההתנחלות אפרת.

לפי גרסתו של א׳, במהלך הפעילות, זיהה לטענתו זריקת אבנים על ידי פלסטיני על מכוניות בכביש. לפי הנטען, ביצע א׳ ירי באוויר לפי נוהל מעצר חשוד כדי לעצור אותו. משלא עצר אותו פלסטיני, בחור צעיר בשם עלאא, למשמע הפקודות, ירה א׳ בעלאא, ופצע אותו קשה.

מכונית שעברה במקום, ובה ארבעה צעירים פלסטינים, עצרו כדי להגיש לעלאא עזרה ולפנות אותו מן הזירה. על אחד מהם, אחמד מנאסרה, המשיך א׳ לירות, כאשר לטענתו חשב שמדובר עדיין בעלאא.

מכונית שעברה במקום, ובה ארבעה צעירים פלסטינים, עצרו כדי להגיש לעלאא עזרה ולפנות אותו מן הזירה. על אחד מהם, אחמד מנאסרה, המשיך א׳ לירות, כאשר לטענתו חשב שמדובר עדיין בעלאא

בסיכום האירוע, כך התברר, פגע א׳ פגיעה קשה בשני אנשים שונים: עלאא נפצע קשה, ואחמד מנאסרה נהרג. א׳ נחקר במצ״ח בצורה אינטנסיבית, ועבר תהליך קשה לטענתו. עם זאת, בסופו של דבר נסגר הסדר טיעון בין סנגוריו של א׳ לבין הפרקליטות הצבאית, כך שיזוכה מן הפגיעה בעלאא, ויקבל עונש של שלושה חודשי עבודות שירות בגין הריגתו של אחמד מנאסרה.

מערכת המשפט הצבאית קבעה החודש תג מחיר מפורש להרג נטול כל העילה או ההגיון של אחמד מנאסרה, שנורה כאשר עצר לסייע לפצוע. כתב האישום תיאר באופן מצמרר הוצאה להורג של פלסטיני ללא כל סיבה, אך התגלה כחסר משמעות מיד לאחר הגשתו https://t.co/7GBEdLwCJo

— שיחה מקומית (@mekomit) August 16, 2020

קמה מחאה ציבורית, הוגש בג״ץ על העונש, אולם קצינים בכירים, מיאיר גולן ועד משה בוגי יעלון, התגייסו לעזרתו של א׳ במכתב תמיכה פומבי, ונראה שלא תהיה התערבות בקולת העונש מצד בג״ץ.

נצא מנקודת הנחה שאנחנו מקבלים את גרסת החייל ללא סייג. נניח שמבחינת תפיסת המציאות שלו, הוא אכן באמת חשב שזיהה זריקות אבנים מצד עלאא, ושהוא סיכן את חייהם של הנוסעים בכביש. כמו כן, נניח והחייל א׳ אכן חשב שאחמד מנאסרה הוא עלאא.

היות שבפועל אין כל ראיה לכך שהייתה זריקת אבנים מלכתחילה, והיות שבפועל א׳ לא הבחין שמדובר בשני אנשים שונים, מדובר לכל הפחות בגרימת חבלה ברשלנות, וגרימת מוות ברשלנות. לו היה א׳ פוגע באדם עם רכבו ומביא למותו, בנסיבות שבהן הייתה רשלנות כלשהו מצידו, היה כנראה מקבל עונש חמור הרבה יותר. מדוע בנסיבות האירוע כפי שהיו, קיבל א׳ עונש קל הרבה יותר? אולי כי מדובר באירוע שנגרם במהלך השירות הצבאי? לא בטוח.

היות שבפועל אין ראיה לזריקת אבנים בכלל, והיות שבפועל א׳ לא הבחין שמדובר בשני אנשים שונים, מדובר לכל הפחות בגרימת חבלה ברשלנות וגרימת מוות ברשלנות. למה העונש הוא רק 3 חודשי עבודות שירות?

במרץ 2018, חייל בשם נ׳ הרג בשוגג את חברו ליחידת דובדבן, שחר סטרוג ז״ל, כתוצאה ממשחק בנשק. נ׳ קיבל עונש של 18 חודשי מאסר. גם נ׳ כמו א׳ הרג אדם בשוגג, וגם נ׳ כמו א׳ עשה זאת בזמן השירות הצבאי. אולם מה ההבדל בין נ׳ לבין א׳? התשובה היא שהמעשים של נ׳ הם ״חסרי הצדקה״. לא הייתה תכלית למעשיו של נ׳, שהביאו למותו של סטרוג ז״ל. זה היה סה״כ משחק בנשק.

א׳ לעומת זאת, גם הוא התרשל בשירותו הצבאי, וגם הוא גרם לכל הפחות בשוגג למותו של אדם. אולם, כאשר א׳ עשה זאת, הוא ייצג משהו: א׳ ייצג את הכיבוש בשטחים. אם א׳ היה נענש, זה כאילו שהיינו אומרים שאין תכלית להימצאותו של א׳ שם מלכתחילה. א׳ שם כדי להגן על הגבול של מדינת ישראל, רק שלא ברור מאיזה צד של הגבול הוא הגן.

זה נכון שפלסטיני חף מפשע נהרג, אולם זה הכרח בל יגונה. מדי פעם, פלסטינים חפים מפשע צריכים להיהרג, כדי ששגרת הכיבוש תוכל להימשך. מותם הוא אינו לשווא.

אם א׳ היה נענש, יתכן שהיה בכך כדי להרתיע חיילים מלשלוף את נשקם. ואנחנו לא רוצים להרתיע את חיילינו האמיצים! יש ספק, אין ספק. הכיבוש הוא מספיק חשוב כדי לסכן את חייהם של הפלסטינים. במקרה הכי גרוע, אם איזה פלסטיני חף מפשע ייהרג, לא יקרה כלום. אולי יעלו אותם על מת״ש.

בכלל, לא כל כך מזמן, חייל בשם אלאור אזריה ירה בפלסטיני שכוב על כביש ללא כל הצדקה מבצעית, וקיבל רק עשרה חודשים בכלא. לפי סולם הענישה הזה, א׳ היה צריך בכלל לקבל קנס על תנאי.

אנחנו לא רוצים להרתיע את חיילינו האמיצים! יש ספק, אין ספק. הכיבוש מספיק חשוב כדי לסכן את חיי הפלסטינים. במקרה הכי גרוע, אם איזה פלסטיני חף מפשע ייהרג, לא יקרה כלום. אולי יעלו אותם על מת״ש

הפלסטינים בכלל צריכים להגיד תודה שנעשה כאן צדק עם ענישה כזאת. אבל רק שאלה אחת נותרה מקננת בראשי: אם אחמד מנאסרה במקרה היה יהודי מההתנחלות אפרת, האם העונש היה אותו עונש?

עומר כהן הוא משפטן וכותב תוכן מראשון לציון. מנהל את הבלוג ״תשובת השמאל״.

אחד מהעקרונות הבסיסיים, מעמודי התמך של האמונה הליברטריאנית, הוא שוק חופשי ללא מעורבות ממשלתית. הכרה במשבר האקלים כמשבר גלובלי ובהשלכות החמורות שלו מחייבת, גם לפי הגישה הכלכלית השלטת, התערבות ממשלתית מוסדית כדי לטפל במשבר, מה שעומד בסתירה לעקרונות התפיסה הליברטריאנית.

במילים אחרות, הכרה במשבר האקלים כמשבר גלובלי חמור המאיים על עתיד כדור הארץ והאנושות מעמידה את התפיסה הליברטריאנית בסתירה פנימית. למעשה הליברטריאנים לא יכולים להכיר במשבר האקלים.

הכרה במשבר האקלים כמשבר גלובלי חמור המאיים על עתיד כדור הארץ והאנושות מעמידה את התפיסה הליברטריאנית בסתירה פנימית. למעשה הליברטריאנים לא יכולים להכיר במשבר האקלים

הפתרון של החסידים המושבעים של התפיסה הליברטריאנית, של אלו המתעקשים להחזיק בתפיסה הליברטריאנית, הוא להכחיש את משבר האקלים, או לגמד אותו, פשוט אין להם ברירה אחרת (בתודה לירון הופמן דישון).

מיכה קליין, למשל, העביר מצגת והרצאה בשם "משבר האקלים בראי העיתונות" במסגרת מפגש בפרויקט "זום לחירות", "הבלוג הירוק", ו"הפורום לרציונליות סביבתית", כולם גופים ליברטאריאנים למהדרין.

יש כמה בעיות בסיסיות בהרצאה של מיכה קליין, אציין חלק מהן:

לפי מיכה קליין הסוכנות להגנת הסביבה מזהירה ב-1983 כי:

"אפקט החממה יביא לשינוי אקלים קטסטרופלי כבר בעשור הקרוב" (דקה 36:25).

אלא שבהודעה שהוא מצרף, נכתב:

The 'greenhouse effect' that warms Earth's atmosphere will cause catastrophic climate change that could begin by the next decade.

ובתרגום חופשי: "אפקט החממה", המחמם את האטמוספירה של כדור הארץ, יגרום לשינויי אקלים קטסטרופליים שיכולים להתחיל בעשור הבא.

הרצאה של מיכה קליין

בהרצאה של קליין, ההודעה של הסוכנות להגנת הסביבה מ-1983 היא דטרמיניסטית. אפקט החממה יביא בוודאות לשינוי אקלים קטסטרופלי כבר בעשור הקרוב.

בעוד שההודעה של הסוכנות להגנת הסביבה מ-1983 היא בדבר האפשרות ששינוי אקלים קטסטרופלי יתחיל בעשור הקרוב.

בהרצאת קליין, הודעת הסוכנות להגנת הסביבה מ-1983 דטרמיניסטית ולפיה אפקט החממה יביא בוודאות לשינוי אקלים קטסטרופלי בעשור הקרוב. בעוד שההודעה המקורית מ-1983 מציגה זאת כאפשרות

לפי מיכה קליין:

"בנושא הקרוב אלי, שהוא גובה פני הים, אני מביא את הנתונים של הגוף הכי מוסמך במדינת ישראל, והוא המרכז למיפוי ישראל, שאומר: אין עליה בפני הים בשישים השנה האחרונות" (דקה 14:30).

בדקתי באתר המרכז למיפוי ישראל: "מפלס העם התיכון בישראל, 1958-2019, גרף ונתונים".

מפלס הים בישראל 1958-2018

איך נאמר זאת בעדינות, בניגוד לדברי קליין, לפי המרכז למיפוי ישראל יש עלייה בפני הים בשישים השנה האחרונות. מפלס הים בישראל עלה בשנים 1958-2018 בקצב שנתי ממוצע של חצי מ"מ לשנה.

איך נאמר זאת בעדינות? בניגוד לדברי קליין, לפי המרכז למיפוי ישראל דווקא יש עלייה בפני הים בשישים השנה האחרונות. מפלס הים בישראל עלה בשנים 1958-2018 בקצב שנתי ממוצע של חצי מ"מ לשנה

קליין מדבר על קרחון יעקבסון במערב גרינלנד:

"מדווחים ב-1903 שהוא נסוג. מה לעשות שמאז 2015 [יותר ממאה שנים אחר כך] הקרחון הזה הולך וגדל בקצב מאוד מאוד גדול, אבל על זה לא מדווחים לנו בשום מקום" (דקה 20:15)

כאן קליין מתעלה על עצמו במסכת של חצאי אמת ואי אמת.

קרחון יעקובסון (Jakobshavn) הוא קרחון ענק ליד העיירה אילוליסאט Ilulissat במערב גרינלנד, הנשפך לאילוליסאט פיורד. הקרחון נחשב לקרחון החשוב ביותר בגרינלנד, מנקז כ-6.5% משטח כיפת הקרח של גרינלנד, ומייצר כ-10% מכלל קרחוני גרינלנד בשנה. כ-35 מיליארד טונות של קרחונים נקרעים מקרחון יעקובסון ועוברים לים דרך אילוליסאט פיורד. הקרחונים הנשברים מהקרחון הם לרוב כה גדולים, גדולים מכדי לצוף במורד הפיורד, ונתקעים בקרקעית האזורים הרדודים יותר בפיורד. בעיקר בשרטון בפתח הפיורד, לפעמים במשך שנים, עד שהם נמסים בהיקף מספיק ועוברים לים למפרץ דיסקו Disco Bay.

קרחון יעקובסון עבר ב-160 השנים האחרונות (1850–2016) תהליך הצטמקות מהיר. בארבע השנים מאז 2012 הקרחון נסוג בשלושה ק"מ ואיבד כ-40 מטר מעוביו בשנה. אולם לפי מחקר חדש של סוכנות החלל האמריקאית נאס"א, מאז 2017 המגמה התהפכה והקרחון החל לצבור קרח בקצב דומה לזה שאיבד.

נסיגת קצה קרחון יעקובסון בשנים 1850 – 2016

נסיגת קצה קרחון יעקובסון בשנים 1850–2016. שדה הקרח הגרינלנדי בצד ימין של התמונה והקרחון זורם לאילוליסאט פיורד. ולים, מפרץ דיסקו, בצד שמאל של התמונה.

השינויים בחזית הקרחון בין השנים 1851-2006. נסיגה בחזית הקרחון כ-50 קמ

השינויים בחזית הקרחון בין השנים 1851-2006 מראים נסיגה בחזית הקרחון של כ-50 ק"מ.

בניגוד מלא לטענה של קליין, דוקא כן מדווחים בעיתונות המדעית והכללית על הגידול בשלש השנים האחרונות בקרחון יעקובסון. על זה שהקרחון החל לצבור קרח בקצב דומה לזה שאיבד בעבר.

בניגוד מלא לטענה של קליין, דוקא כן מדווחים בעיתונות המדעית והכללית על הגידול בשלש השנים האחרונות בקרחון יעקובסון. על זה שהקרחון החל לצבור קרח בקצב דומה לזה שאיבד בעבר

לדוגמה: כאן, כאן, כאן, וכאן.

Ilulissat IceFjord (צילום: אמנון פורטוגלי)

קרחונים באילוליסאט פיורד – ניתן להשוות לשתי צלליות האנשים.

בהמשך, קליין מדבר על התחממות כדור הארץ.

כאן צריך לקרוא את הנתונים של הגוף הכי מוסמך במדינת ישראל בתחום זה, השירות המטאורולוגי, בדוח "שינוי האקלים בישראל, מגמות עבר ומגמות חזויות במשטר הטמפרטורות והמשקעים" מנובמבר 2019.

לפי הדוח:

"הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ-1.4 מ"צ בתקופה 1950-2017 (שלושים השנים האחרונות תרמו תרומה מכרעת לעליה זו).

הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה לעלות מהתקופה הנוכחית (מ-2018) עד סוף 2050 בעוד כ-0.9 מ"צ [מעלות צלזיוס] בתרחיש האופטימי, או בכ-1.2 מ"צ בתרחיש הפסימי.

נמצאה עליה בתדירות מספר הימים והלילות החמים, ביחד עם ירידה בתדירות הימים והלילות הקרים, מגמה שצפויה להימשך.
מגמת ההתחממות בולטת יותר בעונת הקיץ, הן במדידות העבר והן בתחזיות".

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

"כל העם במילואים- רק בישראל".  הרבה השתנה מאז נכתבו המילים הללו ע"י אהוד מנור בסוף שנות השישים של המאה הקודמת. לעשות מילואים בישראל של 2021 זה משהו שלא כל העם עושה, גם לא רובו. שירות המילואים הפך להיות נחלתם של מעטים. מי שלא רוצה מוצא בקלות את הדרך לסיים את שירות המילואים.

"כל העם במילואים- רק בישראל".  הרבה השתנה מאז נכתבו המילים הללו ע"י אהוד מנור בסוף שנות השישים של המאה הקודמת. לעשות מילואים בישראל של 2021 זה משהו שלא כל העם עושה, גם לא רובו

אלו שנשארים עושים את זה כי הם רוצים. זה לא החוק, הצו או העונש, זה גם לא הגמול (כי ביננו, לא באמת משתלם לעשות מילואים), וגם לא ההוקרה על כך שמשאירים אותם בשירות. זה משהו אחר, פנימי וחזק בהרבה, שמשאיר אותם ברשימות כח האדם, שגורם להם פעם אחר פעם, לעזוב הכל (עבודה, לימודים, בן\בת זוג, ילדים) ולהגיע למילואים.

ותמיד תמיד, כמו בחוק טבע, המילואים ייפלו לך באמצע החיים – בזמן הגרוע ביותר. רגע לפני מעבר דירה, שניה אחרי הלידה של הבת הקטנה, באמצע תקופת הבחינות או בול בשבוע שתכננת לטוס עם החברה לכרתים. ככה זה. ובכל זאת הם יעזבו הכל – ויגיעו. ופתאום תוך כמה שעות, רשימת השמות הופכת לקבוצת אנשים, והקבוצה ליחידה צבאית על ציודה – מוכנה למלחמה.

עברתי את החוויה הזו עשרות פעמים – ובכל פעם מחדש זה מדהים לראות את זה קורה. לחזות בפלא. כמו במטה קסם – הם מתקבצים מכל רחבי הארץ, בכל הגילאים, מכל המגזרים והעדות, מימין ומשמאל, מנכ"לים ועובדי כפיים והופכים לחבורה אחת נכונה, מלוכדת ומוכנה לכל משימה. בלי ציניות ובלי התחשבנות – פשוט מגיעים כי צריך.

בתוך מציאות שמודדת הכל בשורות של רווח והפסד, של "מה יוצא לי מזה?" והאם זה עוזר לי להשיג את שלושת ה-כפים (כוח, כבוד, כסף), האנשים האלה משדרים על תדר אחר. הם תמיד יהיו שם. פשוט כי הם יודעים שצריך. כי להיות מילואימניק זה לדעת שאתה החלק ממשהו אחר. זה לחיות את החיים, לבנות קריירה, ללמוד, לגדל ילדים, אבל לדעת כל הזמן שאם חס וחלילה יצטרכו אותך אתה תהיה שם, מוכן, ותיקח חלק. פשוט, כי אתה לא יכול לעמוד מהצד.

להיות מילואימניק זה לדעת שאתה חלק מחבורה מיוחדת של אנשים, אנשי "הלא יכולים לעמוד מהצד". להיות אנשי "הלא יכולים לעמוד מהצד" זה עניין של אופי. הם גם לא יכולים לעמוד מהצד כשחבר לפלוגה זקוק לעזרה, קטנה או גדולה. הם שם אם רק תבקש. הם שם בחיפוש עבודה, בעזרה בבית או כשנתקעת עם הרכב באמצע הלילה. והם שם גם בשביל לשבת לבירה, לארגן את העל האש עם הילדים בים או סתם בשביל להגיש לך את הקפה של סוף התרפ"ל באימון.

תמיד, כמו בחוק טבע, המילואים ייפלו לך באמצע החיים, בזמן הגרוע ביותר. רגע לפני מעבר דירה, שניה אחרי הלידה של הבת, באמצע תקופת הבחינות או בול בשבוע שתכננת לטוס ובכל זאת הם יעזבו הכל ויגיעו

אל תטעו בהם, הם לא פראיירים. הם פשוט לא יכולים אחרת. ושכמסתכלים עליהם מבינים, שלמרות האלימות הנוראית שסביבנו, השיח המפלג, השיסוי והמחלוקות, כל עוד החבר'ה האלה כאן, משרתי ומשרתות המילואים, אנחנו נהיה בסדר. ביחוד בשבוע זה, בו מתקיים יום ההוקרה השנתי למערך כוחות המילואים ובכל ימות השנה – אני מצדיע לכם.

אריאל בן גד הוא מ"פ במילואים ומנהל תכנית פק"ל בקרן מיראז' ישראל – תכנית משותפת לצה"ל ולקרן מיראז'. במסגרתה מלוות יחידות מילואים בתהליך בניית ופיתוח הקהילה בפלוגות