את הרשומה הזו אני מקדיש כחומר למחשבה לנבחרי הציבור ולקהל הבוחרים, כלומר לכלל אזרחי ישראל. האמת שכבר בפתח הדברים אני חייב להשתמש במילה חוצפה. כן, נבחרי ציבור שלקחו אותנו לשלושה סבבים של בחירות וכעת רוצים, בודקים, מדליפים, שהם בדרך לסבב רביעי – הם חצופים וחסרי אתיקה ומוסר.
הבוחרים בישראל, מצויים בעלטה פוליטית, הנבחרים שלהם עסוקים בהתקוטטויות אינסופיות ומגוחכות. בכל רגע של מחלוקת, שהיא חלק ממנגנון קבלת החלטות, הם רצים אלינו הבוחרים, באמצעות עיתונאים ובאמצעות הרשתות החברתיות. עוד לפני שהחבילה פורקה הם כבר רוצים שנדע מי אשם בפירוקה.
האמת שכבר בפתח הדברים אני חייב להשתמש במילה חוצפה. כן, נבחרי ציבור שלקחו אותנו ל-3 סבבי בחירות וכעת רוצים, בודקים, מדליפים, שהם בדרך לסבב רביעי – הם חצופים וחסרי אתיקה ומוסר
זו גישה מוכרת, רווחת, ביחסים בני אדם. אפילו בתא המשפחתי. גישה שמושתתת על חוסר היכולת להקשיב, להבין ואפילו לא להסכים, מבלי לפרק את הקשר. לא כל בעיה מצריכה טיפול בפירוק והרס, ויותר נכון לומר שפירוק והרס הם הפתרון הרע והלא רצוי, בפרט כשמדובר במדינה שחפצה להמשיך ולשרוד.
הגישה הקלה לרשתות החברתיות, שיתוף הפעולה של העיתונות עם ההתקוטטויות הללו, שהוא פועל יוצא של יחסי הגומלין בין העיתונאים לפוליטיקאים, אלה גם אלה מהווים תעודת כשרות לתרבות הפוליטית הקלוקלת.
אזרחים רבים, מצטרפים אף הם למלחמות הללו. תופעה בולטת היא שמפגינים המוחים על הפגיעה בראש הממשלה, מחרפים ומגדפים ואפילו מרחיבים את הפרשנות שלהם באמירות נוראיות, שאין בדעתי להנכיח כאן. גם לא את האמירות הדומות של הצד האחר.
בנקודה זו שבה סיכמתי את הפסקה הקודמת אתחיל למנות את הפתרונות. נתחיל בתקשורת הממוסדת, זו שמנכיחה כל ציוץ תועבה כשהיא גוררת אותו לפריים טיים. עיתונאים ועיתונאיות לא חייבים לשדר כל ציוץ של פוליטיקאי. החבות שלכם היא למידע אמין ובדוק. תבדקו, תצליבו ותתנו ביטוי לתוצרים האמינים. את דברי הבלע נשאיר לרשתות החברתיות עד שיסור חינן וידעכו.
לנו, הגולשים, משימה לא פחות חשובה. פשוט לא להגיב ובוודאי שלא לעשות לייק. הגיעה העת לומר "די" לגיבובי המילים והמשפטים, שחוזרים על עצמם בלי הרף. כל צד במאבק וכאלה לא חסרים מנסה להנדס את התודעה על ידי חזרה אינסופית של מסרים כדי שיחלחלו ויתפשו במוח שלנו.
בכל רגע של מחלוקת רצים אלינו כדי שנדע מי אשם בפירוק החבילה. זו גישה רווחת ביחסים בני אדם. אפילו בתא המשפחתי. גישה שמושתתת על חוסר היכולת להקשיב, להבין ואפילו לא להסכים, מבלי לפרק את הקשר
ועוד משהו לעיתונאים ולפרשנים הפוליטיים: הסקרים שאתם מזמינים או מקבלים משקפים את הלך הרוח של זמן הסקר. כשאין בחירות, סקרים הם מניפולציות וניסיון לתת לנו את התחושה שיש משהו באוויר. לא אומר שאסור לעשות סקרים, נהפוך הוא, תעשו סקרים על השימוש באנרגיה סולרית כדי שנבין למה לא מקדמים את הנושא במדינת השמש, ישראל. תעשו סקרים על אפליה של מגזרים, תעשו סקרים בנושאי חינוך, והנה עוד רעיון שאני זורק לכם, תעשו בדיקות על הבחינות האתיות והמוסריות של חיסוני הקורונה שיגיעו אלינו "מתישהו".
העיתונאים מציגים סקרים ונבחרי הציבור מתקוטטים ומחפשים את האהדה שלנו. הנה גרמתם לי לא לצפות במהדורות החדשות בטלוויזיה, לא להקשיב למהדורות ברדיו, וכמובן לא לקרוא את הידיעות ה"פוליטיות". לא מתוך כעס, זה פשוט משעמם, הרסני. כי כך אנחנו מתגלגלים מבחירות לבחירות ואף אחד לא עוצר את המרוץ הזה.
וכעת אל נבחרי הציבור החצופים. מה לעשות שבישראל יש ציבור ענק שתומך בבנימין נתניהו ומולו ציבור ענק שרוצה חלופה. הציבור בחר שלא להכריע, הציבור בעצם הכריע כבר מהבחירות הראשונות שנתניהו וגנץ צריכים להוביל ברוטציה את ארבע השנים.
לנתניהו התוצאה הזאת לא נראתה כבר מההתחלה והוא עשה ועושה את כל התרגילים שהחוק, המעוות והלא מוסרי, מתיר לו. כך הוא יצא לבחירת שניות וכך הוא מתכנן או לא גם הפעם. בני גנץ, פירק את הקבוצה שקיבלה מנדט מהציבור כדי להיכנס לרוטציה עם ביבי. שניהם, נהגו בצורה לא אתית ולא מוסרית.
על פי רצון הציבור היום הייתה אמורה להיות ממשלה ובראשה בני גנץ, כשלצדו יאיר לפיד, בוגי ואשכנזי. אבל בישראל, נבחרי הציבור הבינו שהבטחות אסור לקיים כי זה נראה לא טוב. כן, איבדנו את השכל הישר. אזרחים רבים חושבים שכך פוליטיקאים מתנהגים וכך הם צריכים להתנהג. התרגלנו לתרבות פוליטית של כזב ושקר. פוליטיקאי שקרן הופך באחת להיות מלך. אזרחי ישראל אוהבים לשמוע את מה שהם אוהבים לשמוע ולכן השיטה הזאת עובדת טוב. אף אחד לא צועק "המלך עירום".
ועוד משהו לעיתונאים ולפרשנים הפוליטיים: הסקרים שאתם מזמינים או מקבלים משקפים את הלך הרוח של זמן הסקר. כשאין בחירות, סקרים הם מניפולציות וניסיון לתת לנו את התחושה שיש משהו באוויר
אז מה עושים? אנחנו, אזרחי ישראל מימין ומשמאל, נשים וגברים, חילוניים ודתיים, יהודים וערבים חייבים לומר להם 'די'. לומר להם 'תכבדו את רצון הבוחרים שלכם, תפעלו בצורה אתית ומוסרית. תתבעו מראש הממשלה לצאת לנבצרות, או לחתום על עסקת טיעון ולסיים את תפקידו ההיסטורי'. הרוטציה חייבת לצאת לדרך במועדה כי זה מה שהציבור רצה במשך שלוש מערכות בחירות.
כולם שיקרו כאן. נראה שנתניהו שיקר לגנץ בהבטיחו רוטציה תמורת ממשלת אחדות חירום, לכאורה. גנץ שיקר לבוחריו כשהבטיח לא לשבת לנתניהו. דרעי שיקר כשהבטיח לגנץ שהוא אישית ערב להסכם הקואליציוני ולרוטציה המובטחת בו. אבל כעת אין לנבחרי הציבור כל מנדט מוסרי לצאת לבחירות רביעיות. הם חייבים להסתדר, זו לא חתונה, זה הסכם ממלכתי שיש לכבדו ויהי מה.
נבחרי הציבור באשר הם חייבים להבין: יש חוק, אך מעליו יש מוסר ואתיקה. אם אתם לא מבינים את מה שכתבתי, אנא הגישו כבר כעת את מכתב ההתפטרות שלכם מהשליחות הציבורית. אזרחים שעובדים קשה לא יממנו פוליטיקאים לא ראויים, זאת משאלת לב שחייבת להיות כלל יסוד בתרבות הפוליטית שלנו.
מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.
האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ.
אם זה נכון, זוהי עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים לכאורה מצד הנוכל המשסה. האם היועצת המשפטית לממשלה תפעל? האם אחוזי התמיכה בנתניהו ובליכוד יצנחו? האם הפתולוגיה הזו מעניינת מישהו? לא נעצור את הנשימה.
האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ – עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים. האם היועמש"ית תפעל? האם התמיכה בליכוד תצנח? לא נעצור את הנשימה
רק הגילוי הזה – בלי המכלול העצום של אלפי הפתולוגיות מהן נאלצנו לסבול – אמור להניב פרידה מהחיים הפוליטיים של כל מנהיג או איש ציבור במדינות דמוקרטיות סבירות. ודאי של מועמד לראש הממשלה. אדם בעל הגינות מינימלית היה מניח את המפתחות על השולחן.
ב-2012 התמודד גיא צור לתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, ומצא את עצמו בראיון אל מול רעייתו. https://t.co/yUmJ812LbW
— ערוץ 7 (@arutz7heb) June 26, 2022
מדינות דמוקרטיות סבירות אמרנו. אדם בעל הגינות מינימלית אמרנו.
אך ישראל לא אמרנו. כי אין דמוקרטיה ששוללת אזרחות ופוגעת בזכויות אדם של מיליונים הנתונים לשליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני. לא קיימת חיה כזו. ואין גרם של הגינות בנתניהו שריסק ועלול לסיים את מלאכת הריסוק של ההיבטים הליברל-דמוקרטיים שעדיין נותרו כאן.
וגם עדותו ביום 20 ביולי בוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון – שכמובן תהיה מביכה, חלולה ומלאת כזבים – לא תגרע דבר מהתמיכה בפוליטיקאי הנורא הזה.
אמרנו מדינות דמוקרטיות סבירות ואדם בעל הגינות מינימלית. אך אין דמוקרטיה שפוגעת בזכויות אדם של מיליונים תחת שליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני, ואין גרם של הגינות בנתניהו
ריקבון. מק וריקבון. ופתולוגיה.
עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
אז מסתבר ששופטי בית המשפט העליון האמריקאי הטעו את הסנאט, כאשר בתור מועמדים הבטיחו לא לבטל את הזכות להפלות. גם שמרנים וגם שקרנים? מזעזע!
אבל אם נשים בצד את הרגש, אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (אשר קבעה שהחוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, ושהנושא הוא פוליטי.
אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (שקבעה כי החוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, והנושא הוא פוליטי
למרות שטיעון זה בא מבית מדרשם הקודח של הרפובליקאים, הוא לא בהכרח מטורף, והוא גם מספק לדמוקרטים פתח לא רע לבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר.
הרעיון שהזכות להפלה לא מעוגן בחוקה הוא הרבה פחות מטורף, למשל, מההתעקשות שלכל טמבל כן יש זכות חוקתית לשאת תת-מקלע בקניון השכונתי (ולאחרונה בית המשפט שוב תמך בגרסה זו). אינני משפטן, אבל אני יודע לעשות חיפוש, ולא מצאתי את המילה הפלות בחוקה. כל השאר זה פרשנות.
במהלך חצי המאה האחרונה הסוגייה עוותה לחלוטין על ידי כל הצדדים, כולל ליברלים שמתעקשים שההתנגדות להפלות היא סוג של קונספירציה לשעבד נשים ולשלול מהן זכויות על גופן באופן כללי. הם מתעקשים לקרוא לעמדתם "הזכות לבחור" כאילו שמדובר בטעמים של גלידה, ולא מעיזים לומר את האמת: הם תומכים בזכות לבצע הפלות – קרי בהפלות.
ריבונו של עולם, קראו לילד בשמו! הציבור מזהה בהיסוס כזה חולשה – בארה"ב כמו בארץ בנושאים אחרים – וככה זה נגמר.
אני מאמין לשמרנים שהם באמת ובתמים רואים בהפלה סוג של רצח, או למצער הריגה. אני לא מסכים עם הדעה הזו, אבל אני גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות (גם עד שלב מאוחר למדי בהריון).
אני מאמין לשמרנים שהם באמת רואים בהפלה סוג של רצח או הריגה. אני לא מסכים עם דעה זו, אבל גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות
וכן, אני מודה שיש כאן סוגיה מוסרית לא פתורה וכנראה לא פתירה. אינני לגמרי בטוח שזו לא הריגה; אבל אני מסיק שגם אם כן זה עדיף על להכריח אישה לשאת עובר שאיננה רוצה בו עד הלידה.
אם אתה רואה בזה רצח אז יש להניח, בהקשר האמריקאי, שאתה גם תומך בעונש מוות – שהוא גם כן רצח. החיים לא מושלמים, וגם המוות לא, ואין בחירות קלות, וכולנו צריכים להירגע.
זה לא כל כך מוזר, אם כך, להסיק שהמחלוקת בין נקודת המבט שלי לבין זו שמתנגדת להפלות היא באמת פוליטית יותר מאשר משפטית. החלטת בית המשפט העליון משנת 1972 הייתה סובייקטיבית כמו זו שביטלה אותה בסוף השבוע שעבר. "רו" סיפקה פשוט דרך נוחה להבטיח את הזכות להפלות תוך עקיפת הפוליטיקאים, שבארה"ב הם חכמים עוד פחות ממקביליהם הישראלים.
נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות הם שיחליטו בעניין הפלות. זה, שוב, לא לגמרי בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב איננה מדינה אלא סתם אוסף של טריטוריות אוטונומיות; רפובליקאים רבים באמת גורסים כך. אם הימין בארץ (שטוען שהוא המחנה הלאומי) הוא בפועל המחנה הדו-לאומי, הימין בארה"ב הוא המחנה הרב-לאומי. שם כמו כאן הם לא מבינים עד הסוף את המהות של עצמם; בלבול שאינו מודע לבלבולו.
מי שבאמת מאמין בארה"ב כמדינה יכול לטעון שחקיקה פדרלית היא זו שצריכה לתת להפלות את הכיסוי הנדרש. וזו אכן עמדתי.
כך או כך, זה בסדר גמור. רוצים שהנושא יהיה פוליטי? אז אדרבא, שיהיה פוליטי ועוד איך. הזעם על כך שמחצית המדינות עומדות לאסור על הפלות אכן צריך להבהיר לאזרחים (שחלקם הניכר עצלנים מבחינה אינטלקטואלית) שלהצבעות שלהם (וגם להימנעות) יש השלכות. זה צריך לדרבן החלטות פוליטיות המבוססות על הבנה בוגרת של סיבה ומסובב (שם כמו בישראל; רוצים איראן ישראלית וסוף למדינה היהודית? תצביעו לימין!)
נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות יחליטו בעניין הפלות. זה לא בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב אינה מדינה אלא אוסף טריטוריות
סקרים מראים שרוב עצום בקרב האמריקאים לא רצה בביטול פסיקת רו ונבעת מאיסורים על הפלות. עד היום היה קשה לרתום את הרוב הזה, בין היתר בגלל שהם היו שאננים. הרי כמועמד לכס המשפט ברט קוואנו אמר לסנאט שרו מהווה תקדים חשוב מאוד. האמינו לו. עכשיו יש להגיש חשבון.
אין סיבה להתייאש ואין סיבה לפחד מהבחירות. כזכור, בארה"ב יש כל שנתיים בחירות לכל בית נבחרים ולשליש מהסנאט. צריך להזכיר לבוחרים שדעותיהם לא יתאימו באופן מושלם לאף מפלגה פוליטית; יש לבחור בהתאמה המרבית ולתעדף נושאים. עבור אמריקאים שאכפת להם מביזיון ההפלות, סביר מאוד שהזכות להפלות תהפוך לנושא המרכזי בבחירות באמצע הקדנציה.
זאת ועוד: מי שתומך בזכות להפלות כנראה גם שייך לרוב שתומך במגוון נושאים חברתיים ליברליים כולל גישה רחבה יותר לשירותי בריאות ובקרה הדוקה יותר על נשק. בנושא אחרון זה, שימו לב שאפילו החקיקה המינימלית שהתקבלה בסנאט בימים האחרונים זכתה להתנגדות של 70% מהסנאטורים הרפובליקאים – כלומר 35 מהם. מלבד קומץ שדרך נס הצטרפו ל-50 הדמוקרטים כדי להעביר את החקיקה, רוב הרפובליקאים לא התרשמו ממעשי הטבח והזוועה שהאמריקאים חווים מדי שבוע.
העמדות הרפובליקאיות בנושאים שלעיל, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה הברורה שהם ומנהיגם דונלד טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות.
תמיכה ברפובליקאים (במיוחד כאשר לכל מדינונת שמרנית יש את אותם שני סנאטורים כמו שיש לקליפורניה וניו יורק הליברליות) מובילה לבית משפט עליון שמנותק מהמציאות, מהתקופה ומהעם.
העמדות הרפובליקאיות בנושאים כהפלות ונשק, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה שהם ומנהיגם טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות
בסוף הציבור צריך להבין את זה. אחרת, ואין דרך לומר את זה באופן מנומס, מגיע לו לסבול.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan
עוד עיוות קטן שיימשך בחסות הטרלול הפוליטי הגדול
האזנה מודרכת לסימפוניה החמישית לקמפיין ותזמורת מאת לודוויג ואן נתניהו
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם