אילוסטרציה (צילום: wildpixel/iStock)

אני דיכאוני גאה

אחד מ-322 מיליון

לפי ארגון הבריאות העולמי, יש בעולם כ-322 מיליון דיכאוניים ● זה יותר מלהט״בים (266 מיליון) - ומן הראוי היה שגם הדיכאוניים יקיימו מצעד שנתי, אם כי זה צפוי להיראות יותר כמו מסע לוויה המוני ● הדי בן-עמר למד לחיות עם הדיכאון שלו בשלום, ומעביר את המסר הלאה

לאחרונה אני עובר אפיזודה דיכאונית.

אני מעדיף את השימוש במונח "עובר אפיזודה דיכאונית" על פני השימוש במונח "אני בדיכאון". אני חושש שאם אקרא אחר-כך בכתבה את המשפט ההחלטי והחד-משמעי הזה, "אני בדיכאון", אכנס לדיכאון.

אה, רגע… בעצם…

אני יודע שאני לא לבד בעניין הזה, כלומר – עניין הדיכאון. יחד אתי מצויים בדיכאון בכל רגע נתון עוד 322 מיליון אנשים עצובים בכל העולם, לא כולל את רגינה פליישמן מרחוב התמרים 5' ברעננה שהיא ממוצא פולני, ועל כן אצלה לא מדובר בדיכאון כאפיזודה חולפת אלא במצב קיומי.

סוג של ייעוד, אפילו.

את המספר 322 מיליון מדוכאים הוצאתי מנתונים של ארגון הבריאות העולמי. הארגון גם טורח לציין שמבין 322 מיליון הדיכאוניים, החלק הגדול נמצא בארצות דרום מזרח אסיה.

בדקתי איך מסביר או מנמק ארגון הבריאות העולמי את העובדה שבדרום מזרח אסיה יש הרבה יותר דיכאוניים מאשר במקומות אחרים, אז ההסבר של הארגון פשוט – יש בדרום מזרח אסיה הרבה יותר אנשים מאשר במקומות אחרים.

ככה לפי הארגון.

באוזניי הדבר נשמע הגיוני – שככל שיש במקום מסוים יותר אנשים גדל הסיכוי שיהיו בו יותר דיכאוניים. עד כדי כך נשמע לי הדבר הגיוני, עד שאני כמעט משוכנע שבמקומות מסוימים במדבר סהרה ואולי גם במשטחי הקרח השוממים של אנטרקטיקה – מספר הדיכאוניים נמוך מאוד.

אבל רק שם  – כל מקום אחר בעולם מלא בהם. האמינו לי.

הגם שאינני שולל את האפשרות שיש בסהרה ובאנטרקטיקה גמלים דיכאוניים ופינגווינים מדוכדכים, ואפילו מדוכדכים מאוד. לך דע.

* * *

לדעת שאני חלק מקהילה המונה 322 מיליון איש בעולם נותן לי הרגשת שייכות. זוהי קהילה עוצמתית. עוצמתית אפילו יותר מהקהילה היהודית, האמינו או לא. יהודים יש בעולם רק כ-15 מיליון – איך אפשר בכלל להשוות!?

לא ייפלא על כן שכששואלים אותי איך אני מגדיר את עצמי, אני עונה: "קודם כל דיכאוני, אחר-כך כל השאר".

אני דיכאוני גאה.

כשקראתי שיש בעולם כ-322 מיליון דיכאוניים, מיד עלה בדעתי שמספרנו עולה אפילו על מספר הלהט"בים בעולם, שמספרם מוערך ב-266 מיליון איש. על כן חשבתי, בהמשך לזאת, שמן הראוי היה שגם אנחנו הדיכאוניים נקיים מצעד  שנתי – הגם שברור לי שזה צפוי להיראות יותר כמו מסע לוויה המוני – אוסף של אנשים מדוכדכים הצועדים בדממה ובראש מורכן. אני מתקשה לראות בדמיוני במצעד הזה צבעים עליזים וססגוניים ומוזיקה רמה – יותר משהו כמו ארון מתים והרבה בגדים שחורים ועליצות כללית של בית הלוויות "שער הרחמים" שבבית-העלמין.

להבדיל מלהט"בים, דיכאוניים מתקשים להסתתר בארון, שכן בניגוד ללהט"בים, שרובם נראים ככל אחד אחר, את הבעת הנכאים על פניו של הדיכאוני ניתן לזהות מרחוק.

מה זה מרחוק? מקילומטר, נגיד.

עד כדי כך ניתן לזהות אותה, עד שאנשים שמבחינים באדם דיכאוני מבין מכריהם המתקרב לעברם ברחוב, ממהרים לעבור לצד השני של הרחוב, מחשש שהמפגש יסתכם בסיפורי עמק-הבכא של הדיכאוני וסופו ששני הצדדים ייפרדו זה מזה בבכי קורע לב – מי צריך את זה?

מה שגורם שאנחנו הדיכאוניים מרגישים מנודים יותר ומופלים יותר לרעה מלהט"בים כיום. ואין בכך כל פלא – רק הגיוני הוא שאדם סביר ונורמלי יעדיף להיות במגע עם עליזים מאשר עם דיכאוניים.

* * *

אין לנו במה להתבייש בקהילת הדיכאוניים – יש לנו כמה וכמה סלבס מוצלחים ומצליחים, שהתרומה היחידה שלהם למצב הרוח שלי היא שאני נכנס לדיכאון כשאני משווה את ההצלחה שלהם בחיים לחוסר ההצלחה שלי.

אבל אני כבר יודע לומר כיום שהשוואות כאלה הן חלק אופייני מאורח חשיבה דיכאוני – עניין מקובל הוא שאנשים דיכאוניים מפחיתים בערך עצמם, חשים חוסר ביטחון כללי ותופסים את עצמם ככישלון בחיים. הבעיה בכל זה היא שאינני יודע לומר כיום אם באמת אני כישלון בחיים או שרק בגלל הדיכאונות אני מרגיש ככזה.

סססאמו – מדכא לאללה, העניין הזה.

ג'ים קארי, רובין וויליאמס, קתרין זטה-ג'ונס, הנסיכה דיאנה, ג'ון האם, הקומיקאית שרה סילברמן, אומה תורמן, מרק טוויין בזקנתו, טולסטוי בשנותיו האחרונות, אברהם לינקולן, ג'יי קיי רולינג (אולי גם הארי פוטר – לך דע), ועוד רבים וטובים – הרשימה מתארכת, יש בינינו הרבה סלבס מוכרים וידועים, וזה מבלי שעדיין ספרנו את אלו שלא יצאו מהארון.

כשמדובר בדיכאוני שעדיין לא יצא מהארון אני מדמיין שמדובר בארון מתים או בארון מסוג "בילי" מתוצרת איקאה – שני הארונות מדכאים באותה המידה, אני חייב לציין.

אבל אם כבר מניתי סלבס מבין הדיכאוניים מתוך ניסיון להראות שאני משתייך לקהילה גאה שאין מה להתבייש בה, זה המקום לציין שבעיני החשוב מכל האישים הידועים בקרב קהילת הדכאונים – הסלבס – הוא קהלת. אותו קהלת שיש הסוברים שהוא המלך שלמה.

האיש הדיכאוני הזה כתב ספר שנקרא על שמו, קהלת.

ספר קהלת הוא התנ"ך של הדיכאוניים.

בלי קשר לדיכאון, ספר קהלת היה והינו עדיין בעיני הגדול בספרים שנכתבו אי-פעם – עניין של דיעה אישית, כן? הוא מבטא במלוא עירומה את האמת של הקיום האנושי, את חוסר התכלית שבקיום זה, את השרירותיות, את חוסר ההיגיון וחוסר הטעם, ואת הלעג לגרגר האבק האנושי המזהם את החלל באמונתו שהוא נזר הבריאה ושיש לו חשיבות כלשהי ביקום.

מדכא, לא?

מעת לעת אני לוקח את ספר קהלת ליד וקורא בו, וחושב: "איזה מזל שבתקופתו של קהלת הציפרלקס עדיין לא הומצא. איזו יצירה גדולה הייתה אז האנושות מפסידה".

שהרי אדם שמדבר בימינו כמו קהלת מיד נותנים בו מנה הגונה של משככי דיכאון מסוג SSRI, פרוזאק או ציפרלקס או סרוקסט או הדומים להם, וכל המחשבה הדיכאונית הפורייה הזו שפרושה לה בין דפי הספר הולכת לאיבוד, מתמוססת ואיננה.

אם אינכם מאמינים לי שקהלת הוא אבי-אבות הדיכאוניים, נסו לקרוא קצת בספר. קחו למשל את המשפט הבא: "ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה (=עדיין). וטוב משניהם את אשר עדן (עדיין) לא היה אשר לא ראה את המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש".

נו??? יש בקהל מישהו דיכאוני שלא חושב ככה פעמיים ביום? או לפחות פעמיים בשבוע?

ומה עם זה? – "טוב שם משמן טוב ויום המוות מיום היוולדו. טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה" – ואתם התפלאתם כשכתבתי כאן לפני כמה שבועות שלוויות הן האירוע החגיגי האהוב עלי ביותר?

אז יש לי גיבוי מקהלת, חבר'ה. עכשיו זה רשמי.

* * *

יש סברה שהדיכאון נובע מרמה נמוכה של סרוטונין בסינפסות. הסרוטונין הוא מוליך עצבי – נוירוטרנסמיטר – חשוב ומשמעותי. הוא מעביר מידע באמצעים אלקטרו-כימיים מתא עצב אחד למישנהו, תאי-העצב אשר במוח, דרך מירווח שביניהם שנקרא סינפסה.

ההנחה המקובלת היא שככל שכמותו של הסרוטונין יורדת, הפעילות האלקטרו-כימית הזו שבין תאי-העצב יורדת אף היא, והאדם נעשה מדוכדך עד מדוכא. כדי לייצר את הסרוטונין הגוף זקוק לקבל חומרי מוצא ובניין מבחוץ לו, שכן ברגיל אלו אינם מצויים בו במידה מספיקה, גם אצל לא דיכאוניים, רוצה לומר.

אפשר לקבל את חומר הבניין באמצעות אכילה, למשל. את חומר המוצא של הסרוטונין, חומצה אמינית בשם טריפטופן, שממנה נגזר החומר 5 הידרוקסי-טריפטופן, שממנו הגוף יכול לייצר סרוטונין ולהעלות את רמת הסרוטונין בסינפסות במוח, אפשר למצוא למשל בקפסולות כתוסף מזון – או בבשר-עוף.

על כן אמר לי פעם מי שאמר שאם אוכל בשר עוף ארגיש יותר טוב.

מאוד ייתכן שמי שאמר לי זאת היה ממועצת הלול, כי אני מניח שחיסלתי מאז ועד היום כמה לולים מסחריים של עופות, כולל שני לולים בגדה אחרי שהעופות בארץ אזלו. אין הרבה זאבים בעולם שיכולים לספר שאכלו כמות של עופות כמו שאכלתי אני. לפעמים בלילה אני חולם שאני מטיל ביצים בגלל כמות העופות שמסתובבים לי בבטן.

עליזות ושמחה בחיים לא ראיתי מזה, אני חייב לציין. אבל טבעונים וצמחונים ישמחו לדעת שאני עלול להקיא כיום אם אני רואה עוד עוף אחד שמסתובב בגריל.

לעומת זאת לפעילות ספורטיבית – אם עושים אותה באינטנסיביות סבירה ולאורך זמן – יש הצלחה רבה בהעלאת רמת הסרוטונין בגוף ובדיכוי דיכאון וחרדה, והעניין הזה מוכח: מספרים שהיה פעם דיכאוני אחד שהצליח לקום מהמיטה ולהתחיל לעשות פעילות ספורטיבית שהלכה ונעשתה יותר ויותר נמרצת, עד שבסופו של דבר אפילו התחרה בתחרויות מרתון ואיש-הברזל, ונפטר לחלוטין מן הדיכאון. זה החזיק יפה, העניין, עד שיום אחד הגיע למקום שלישי באחת התחרויות ולא למקום הראשון. בעקבות זאת הוא נכנס לדיכאון.

עכשיו הוא צריך להתחיל הכל מהתחלה.

בינינו הדיכאוניים השם שלו עדיין עובר מפה לאוזן בלחש ובהמון הערצה. זאת אומרת –  בתקופות שיש בנו די אנרגיה לחשוב עליו. כי מרביתנו בשלב ההוא של הדיכאון שבו עדיין מחפשים את המוטיבציה להזיז את התחת כדי לצאת מהמיטה ולהגיע למקרר, או לפחות לשירותים.

* * *

מתישהו קרה אצלי בעניין זה מהפך.

ב-9.9.2001, יומיים לפני קריסת מגדלי התאומים, קרה אירוע משמעותי בחיי – בתי שהייתה אז בת 18.5 וחיילת בצה"ל נפגעה בתאונת דרכים ביציאתה לחופשה ושכבה שלושה חודשים ללא הכרה. נאמר לנו אז שהיא נפגעה בפגיעת ראש קשה.

התחלתי ללמוד ולהתעמק בקריאה על המוח, לנסות להבין את מהות הפגיעה של בתי ולנסות להבין אם יש משהו שבו אוכל לעזור לה. הלימוד נמשך מאז ועד היום, כבר שמונה-עשרה שנה, וימשיך כנראה כל עוד אהיה בהכרה.

הלימוד כלל וכולל האזנה וצפיה בהרצאות וקורסים שלמים בפיזיולוגיה של המוח שאוניברסיטאות שונות – אמריקאיות ואנגליות וגם במקרה אחד האוניברסיטה העברית – העלו ליוטיוב, קריאה של כל ספר בנושא זה שהצלחתי להניח עליו את ידי, מאמרים, מחקרים וכל מה שיכולתי להשיג.

תוך כדי לימוד זה, ומבלי שכיוונתי לכך מלכתחילה, פיתחתי אט-אט תובנות משלי לגבי היווצרותם של מצבי חרדה ודיכאון – שהרי אלו מקורם במוח האנושי.

התמקדתי בשלב זה של הלימוד בחלקי המוח הידועים כמערכת הלימבית והקורטקס הקדם-מצחי – שתי מערכות שהאחת בהן היא קדומה והולכת אחורה ארבעה עד שבעה מיליוני שנים, והיא פועלת כמערכת אוטומטית קדומה ולא מודעת כפי שפעלה בעבר תמיד, והשנייה מערכת מודעת-כביכול, מילולית-בחלקה, ומאוחרת מאוד בהתפתחות. שתי אלה והאינטראקציה שביניהן מייצרות בין השאר את מה שאנו חווים כדיכאון וחרדה.

השלב הבא שניסיתי להגיע אליו היה להתערב באינטראקציה הזו – שבין המערכת הלימבית והקורטקס הקדם-מצחי – ולעכב החמרת הליכים של חרדה ודיכאון. וכך פיתחתי דרכים משלי להתערבות הזו, מתודה המתבססת כולה על תכונותיו של המוח ואין בה מקום ל"נפש", "נשמה", וכו'.

האדם הראשון שניסיתי את המתודה הזו עליו הייתי אני – ממצב שבו הייתי נתון פעם, בשיאו של משבר דיכאוני לפני מספר שנים, מצב שבו נהגתי להסתובב ברחובות תל-אביב ולסמן לעצמי בתים שגובהם עולה על עשר קומות ושיש להם יציאה לגג, כך שהמריחה על המדרכה תהיה סופית וחד-משמעית, הגעתי למקום שבו מצבי דיכאון וחרדה מצויים בשליטתי ואני גם מתיידד איתם וגם צוחק עליהם – אבל רק כשהם לא מקשיבים, כן? –  וכל זאת מבלי לצרוך תרופות כלשהן.

מבחינתי אני שבע רצון בשלב זה מהתוצאות.

התחלתי לחלק את הידע הזה עם אחרים. חלוקת הידע עם אחרים היא תהליך של לימוד מבחינתם, לא טיפול. אינני רואה עצמי כמטפל – אני מלמד מניסיוני ומהידע שצברתי, ידע על המוח ועל דרכי פעולתו, וכיצד לנצל את אופן הפעולה של המוח ולהשתמש בתכונותיו כדי להתמודד עם חרדה או דיכאון.

מכיוון שאני עושה זאת ללא תשלום, כסוג של שירות לציבור, אין בכתיבת הדברים הללו כאן משום מהלך שיווקי או מסחרי.

הדבר היחיד שאני מנסה לשווק כאן הוא הקלה למי שצריך.

ללא תשלום, כאמור.

למה? כי כל אחד מחפש סיבה לקום בבוקר. גם אני.

מארק טוויין, אחד מאחינו הדיכאוניים, אמר פעם: "מעט דברים יש המסוגלים לרומם את רוחך כמו כשאתה מצליח לרומם את רוחו של אדם אחר".

ואין כמו לעזור למישהו אחר לצאת מהדיכאון שלו כדי להוציא אותי מהאפיזודה הדיכאונית שלי.

פתחתי את הכתבה הזו במשפט האומר "לאחרונה אני עובר אפיזודה דיכאונית". רוצה לומר –  אפשר לראות את זה בפרופורציה מתאימה ולחיות עם זה בשלום. כך גם אני מלמד אחרים איך לחיות עם זה וליד זה, באורח שהדיכאון או החרדה לא יפריעו לתפקד ושניתן יהיה להניח אותם בצד מעת לעת, כשצריך.

אחרי מספר פגישות לימוד כל אחד יכול לקחת את הכלים ולהגיע איתם הכי רחוק שהוא יכול – או שלא.

לכל אחד יש הגדרה משלו לאן הוא רוצה להגיע.

קהלת אומר זאת הכי טוב:  "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך".

עבור אדם דיכאוני זו, לכל הדעות, התחלה טובה.

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
פוסט מרתק ....מחכה לקרוא את ההמשך . אין אדם שאין לו אפיזודה דיכאונית בשלב זה או אחר. לכל אחד יש את הטריגר שלו. עם היכולת להכניס זאת לתוך קפסולת זמן בהגדרה של אפיזודה זו כבר ההתחלה, אחד ... המשך קריאה

פוסט מרתק ….מחכה לקרוא את ההמשך . אין אדם שאין לו אפיזודה דיכאונית בשלב זה או אחר. לכל אחד יש את הטריגר שלו. עם היכולת להכניס זאת לתוך קפסולת זמן בהגדרה של אפיזודה זו כבר ההתחלה, אחד הבעיות שיש לאנשים שחווים העדר שינה או דיכאון הוא החרדה שזה לא יגמר.

עוד 1,769 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום שני, 27 ביוני 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

היועצת המשפטית לכנסת לאורבך: אין לעכב את הצעת החוק לפיזור הכנסת

אמסלם: אם יהיו 61 חברים ציוניים בקואליציה, רע"ם תוכל להצטרף אליה ● נתניהו תקף את אמסלם ואמר שרע"ם היא מפלגה אנטישמית; בתגובה ביקר אמסלם את יושב ראש הליכוד: "מנסה לפגוע בי" ● נתניהו זומן להעיד בפני הוועדה לחקירת האסון במירון ● גנץ ייפגש, לבקשתו, עם היועצת המשפטית לממשלה בהרב מיארה בניסיון לשכנעהּ לאשר לממשלה למנות כעת רמטכ"ל

עוד 54 עדכונים

לנוכח עדות צור, פוליטיקאי הגון בדמוקרטיה סבירה היה מתפטר

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ.

אם זה נכון, זוהי עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים לכאורה מצד הנוכל המשסה. האם היועצת המשפטית לממשלה תפעל? האם אחוזי התמיכה בנתניהו ובליכוד יצנחו? האם הפתולוגיה הזו מעניינת מישהו? לא נעצור את הנשימה.

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ – עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים. האם היועמש"ית תפעל? האם התמיכה בליכוד תצנח? לא נעצור את הנשימה

רק הגילוי הזה – בלי המכלול העצום של אלפי הפתולוגיות מהן נאלצנו לסבול – אמור להניב פרידה מהחיים הפוליטיים של כל מנהיג או איש ציבור במדינות דמוקרטיות סבירות. ודאי של מועמד לראש הממשלה. אדם בעל הגינות מינימלית היה מניח את המפתחות על השולחן.

מדינות דמוקרטיות סבירות אמרנו. אדם בעל הגינות מינימלית אמרנו.

אך ישראל לא אמרנו. כי אין דמוקרטיה ששוללת אזרחות ופוגעת בזכויות אדם של מיליונים הנתונים לשליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני. לא קיימת חיה כזו. ואין גרם של הגינות בנתניהו שריסק ועלול לסיים את מלאכת הריסוק של ההיבטים הליברל-דמוקרטיים שעדיין נותרו כאן.

וגם עדותו ביום 20 ביולי בוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון – שכמובן תהיה מביכה, חלולה ומלאת כזבים – לא תגרע דבר מהתמיכה בפוליטיקאי הנורא הזה.

אמרנו מדינות דמוקרטיות סבירות ואדם בעל הגינות מינימלית. אך אין דמוקרטיה שפוגעת בזכויות אדם של מיליונים תחת שליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני, ואין גרם של הגינות בנתניהו

ריקבון. מק וריקבון. ופתולוגיה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 233 מילים ו-1 תגובות

סעודיה מנסה לשנות תדמית על חשבון ליגת הגולף האמריקאית

תמורת מענקי חתימה שמנים ופרסים בסכומים דמיוניים, גם שחקני הגולף הטובים בעולם מוכנים להתעלם מרצח מתנגדי משטר, דיכוי להט"בק והוצאות המוניות להורג בסעודיה ● ליגת הגולף הסעודית מאיימת להרוס את הסבב העולמי ולהפוך לאירוע ה"ספורטווש" הגדול של התקופה האחרונה

עוד 3,169 מילים

בעקבות הכסף הגדול

כולם מכירים אותו בתור מייסד אפליקציית המסרים המיידים, אבל יאן קום הוא גם נדבן שתורם עשרות מיליונים לארגונים יהודיים ● היקף התרומות העצום מאפשר לו להשפיע ישירות על הקהילות היהודיות ולהמשיך במסורת הפילנתרופית של יוצאי בריה"מ לשעבר ● "לציבור היהודי צריך להיות אכפת משום שהוא יכול לעצב ולקבוע סדרי עדיפות בקהילה"

עוד 1,990 מילים

למקרה שפיספסת

בישראל עלולים לאמץ את השיטה הרפובליקאית לחיסול הליברליות

ההשלכות בעקבות ביטול פסק הדין רו נגד וייד יהיו עצומות ● בישראל, המאבק למינוי שופטים שמרנים עלול להחריף ולהשפיע על אזרחים רבים ● במקביל, שיח הזכויות חייב להשתנות ולעסוק גם בשימור הישגים ● הפערים האידאולוגיים מפצלים את ארה"ב באופן חסר תקדים לשתי "אמריקות" שונות ● פרשנות

עוד 1,119 מילים

אדרבא, שעניין ההפלות יהיה פוליטי

אז מסתבר ששופטי בית המשפט העליון האמריקאי הטעו את הסנאט, כאשר בתור מועמדים הבטיחו לא לבטל את הזכות להפלות. גם שמרנים וגם שקרנים? מזעזע!

אבל אם נשים בצד את הרגש, אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (אשר קבעה שהחוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, ושהנושא הוא פוליטי.

אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (שקבעה כי החוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, והנושא הוא פוליטי

למרות שטיעון זה בא מבית מדרשם הקודח של הרפובליקאים, הוא לא בהכרח מטורף, והוא גם מספק לדמוקרטים פתח לא רע לבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר.

הרעיון שהזכות להפלה לא מעוגן בחוקה הוא הרבה פחות מטורף, למשל, מההתעקשות שלכל טמבל כן יש זכות חוקתית לשאת תת-מקלע בקניון השכונתי (ולאחרונה בית המשפט שוב תמך בגרסה זו). אינני משפטן, אבל אני יודע לעשות חיפוש, ולא מצאתי את המילה הפלות בחוקה. כל השאר זה פרשנות.

במהלך חצי המאה האחרונה הסוגייה עוותה לחלוטין על ידי כל הצדדים, כולל ליברלים שמתעקשים שההתנגדות להפלות היא סוג של קונספירציה לשעבד נשים ולשלול מהן זכויות על גופן באופן כללי. הם מתעקשים לקרוא לעמדתם "הזכות לבחור" כאילו שמדובר בטעמים של גלידה, ולא מעיזים לומר את האמת: הם תומכים בזכות לבצע הפלות – קרי בהפלות.

ריבונו של עולם, קראו לילד בשמו! הציבור מזהה בהיסוס כזה חולשה – בארה"ב כמו בארץ בנושאים אחרים – וככה זה נגמר.

אני מאמין לשמרנים שהם באמת ובתמים רואים בהפלה סוג של רצח, או למצער הריגה. אני לא מסכים עם הדעה הזו, אבל אני גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות (גם עד שלב מאוחר למדי בהריון).

אני מאמין לשמרנים שהם באמת רואים בהפלה סוג של רצח או הריגה. אני לא מסכים עם דעה זו, אבל גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות

וכן, אני מודה שיש כאן סוגיה מוסרית לא פתורה וכנראה לא פתירה. אינני  לגמרי בטוח שזו לא הריגה; אבל אני מסיק שגם אם כן זה עדיף על להכריח אישה לשאת עובר שאיננה רוצה בו עד הלידה.

אם אתה רואה בזה רצח אז יש להניח, בהקשר האמריקאי, שאתה גם תומך בעונש מוות – שהוא גם כן רצח. החיים לא מושלמים, וגם המוות לא, ואין בחירות קלות, וכולנו צריכים להירגע.

זה לא כל כך מוזר, אם כך, להסיק שהמחלוקת בין נקודת המבט שלי לבין זו שמתנגדת להפלות היא באמת פוליטית יותר מאשר משפטית. החלטת בית המשפט העליון משנת 1972 הייתה סובייקטיבית כמו זו שביטלה אותה בסוף השבוע שעבר. "רו" סיפקה פשוט דרך נוחה להבטיח את הזכות להפלות תוך עקיפת הפוליטיקאים, שבארה"ב הם חכמים עוד פחות ממקביליהם הישראלים.

נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות הם שיחליטו בעניין הפלות. זה, שוב, לא לגמרי בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב איננה מדינה אלא סתם אוסף של טריטוריות אוטונומיות; רפובליקאים רבים באמת גורסים כך. אם הימין בארץ (שטוען שהוא המחנה הלאומי) הוא בפועל המחנה הדו-לאומי, הימין בארה"ב הוא המחנה הרב-לאומי. שם כמו כאן הם לא מבינים עד הסוף את המהות של עצמם; בלבול שאינו מודע לבלבולו.

מי שבאמת מאמין בארה"ב כמדינה יכול לטעון שחקיקה פדרלית היא זו שצריכה לתת להפלות את הכיסוי הנדרש. וזו אכן עמדתי.

כך או כך, זה בסדר גמור. רוצים שהנושא יהיה פוליטי? אז אדרבא, שיהיה פוליטי ועוד איך. הזעם על כך שמחצית המדינות עומדות לאסור על הפלות אכן צריך להבהיר לאזרחים (שחלקם הניכר עצלנים מבחינה אינטלקטואלית) שלהצבעות שלהם (וגם להימנעות) יש השלכות. זה צריך לדרבן החלטות פוליטיות המבוססות על הבנה בוגרת של סיבה ומסובב (שם כמו בישראל; רוצים איראן ישראלית וסוף למדינה היהודית? תצביעו לימין!)

נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות יחליטו בעניין הפלות. זה לא בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב אינה מדינה אלא אוסף טריטוריות

סקרים מראים שרוב עצום בקרב האמריקאים לא רצה בביטול פסיקת רו ונבעת מאיסורים על הפלות. עד היום היה קשה לרתום את הרוב הזה, בין היתר בגלל שהם היו שאננים. הרי כמועמד לכס המשפט ברט קוואנו אמר לסנאט שרו מהווה תקדים חשוב מאוד. האמינו לו. עכשיו יש להגיש חשבון.

אין סיבה להתייאש ואין סיבה לפחד מהבחירות. כזכור, בארה"ב יש כל שנתיים בחירות לכל בית נבחרים ולשליש מהסנאט. צריך להזכיר לבוחרים שדעותיהם לא יתאימו באופן מושלם לאף מפלגה פוליטית; יש לבחור בהתאמה המרבית ולתעדף נושאים. עבור אמריקאים שאכפת להם מביזיון ההפלות, סביר מאוד שהזכות להפלות תהפוך לנושא המרכזי בבחירות באמצע הקדנציה.

זאת ועוד: מי שתומך בזכות להפלות כנראה גם שייך לרוב שתומך במגוון נושאים חברתיים ליברליים כולל גישה רחבה יותר לשירותי בריאות ובקרה הדוקה יותר על נשק. בנושא אחרון זה, שימו לב שאפילו החקיקה המינימלית שהתקבלה בסנאט בימים האחרונים זכתה להתנגדות של 70% מהסנאטורים הרפובליקאים – כלומר 35 מהם. מלבד קומץ שדרך נס הצטרפו ל-50 הדמוקרטים כדי להעביר את החקיקה, רוב הרפובליקאים לא התרשמו ממעשי הטבח והזוועה שהאמריקאים חווים מדי שבוע.

העמדות הרפובליקאיות בנושאים שלעיל, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה הברורה שהם ומנהיגם דונלד טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות.

תמיכה ברפובליקאים (במיוחד כאשר לכל מדינונת שמרנית יש את אותם שני סנאטורים כמו שיש לקליפורניה וניו יורק הליברליות) מובילה לבית משפט עליון שמנותק מהמציאות, מהתקופה ומהעם.

העמדות הרפובליקאיות בנושאים כהפלות ונשק, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה שהם ומנהיגם טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות

בסוף הציבור צריך להבין את זה. אחרת, ואין דרך לומר את זה באופן מנומס, מגיע לו לסבול.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 865 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ביטול רו נגד וייד: השונה והדומה בין העליון בארה"ב ובישראל

עוד מוקדם לסכם את שלל ההיבטים וההשלכות של פסק דין בית המשפט העליון, שביטל ביום שישי ברוב של שישה נגד שלושה את הזכות החוקתית להפלות ● עם זאת, ניתן להצביע כבר עכשיו על שתי מסקנות: להבדיל מישראל, הפסיקה בארה"ב היא סוף פסוק - אך ניצנים של אותו חוסר הגינות אינטלקטואלית שנחשף בהחלטת העליון האמריקאי, ניתן למצוא גם בפסקי דין של העליון בישראל ● פרשנות

עוד 1,288 מילים

בנט: נשכבתי על הגדר עבור עם ישראל, פוחד שנאבד את המדינה

בנט אמר כי טרם החליט אם לרוץ בבחירות הבאות ● ליברמן אמר כי לא יתמוך בנתניהו בשום מצב וכי הוא ״ממליץ לימינה להפסיק עם תסמונת האישה המוכה״ ● ח״כ אלי כהן: מעריך שנשיג יותר מ-61 מנדטים ● האיחוד האירופי: שיחות הגרעין בין איראן למערב יתחדשו בימים הקרובים ● גורם בארה״ב: מוכנים לחזור ליישום מלא של ההסכם מ-2015 ● מחר תושבת התחבורה הציבורית לשלוש שעות

עוד 10 עדכונים

לראשונה מאז הרצח של העיתונאי הסעודי ג'מאל ח'אשוקג'י, יורש העצר מוחמד בן סלמאן התקבל השבוע באנקרה בכבוד מלכים ● לבנון: אחרי הבחירות, לפני הסערה ● ראש הממשלה המצרי במסר לבני עמו: אם אין לחם, "תתנהלו בחוכמה" ● והשבוע לפני 19 שנים, ארה"ב בנתה בעיראק צבא חדש ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 985 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

עוד עיוות קטן שיימשך בחסות הטרלול הפוליטי הגדול

הכאוס הפוליטי תוקע את הצעת החוק שנועדה להקטין את הקנס השערורייתי שניתן למי שלא מתקף את הרב-קו ● המשרד להגנת הסביבה חסר אונים מול כי"ל והפגיעה בצאלים ● תושבי הקטמונים הצילו עץ ארז עתיק ● "הווה" של דרור בורשטיין עושה חשק ללכת קצת לאיבוד בטבע ● והאכיפה כלפי רוכבי הקורקינטים והאופניים החשמליים חייבת להתחיל מסימון ברור של כיווני הנסיעה

עוד 1,541 מילים

הקצין השנוא באמריקה

איש לא רצה לשרת לצד האדמירל היהודי היימן ריקובר ● אופיו הקשוח והלא מתפשר הפך אותו לדמות שנויה במחלוקת אך גם לאדם שהנשיא קרטר כינה "המהנדס הגדול ביותר אי פעם" ● הסופר מארק וורטמן מגולל את הסיפור הלא ייאמן של אבי הצוללת הגרעינית ומספר בריאיון לזמן ישראל: "היו אנשים שהוא פשוט התעלל בהם, אין לזה מילה אחרת"

עוד 1,333 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַחֲמִישִׁית 137

האזנה מודרכת לסימפוניה החמישית לקמפיין ותזמורת מאת לודוויג ואן נתניהו

עוד 1,073 מילים

קריב הצהיר כי יקיים דיון בראשון על הצעות החוק לפיזור הכנסת וחוק הנאשם - אך לוועדה שלו אין כל סמכות לעשות זאת, ומדובר בניסיון פוליטי להפעיל לחץ על ניר אורבך, יו"ר ועדת הכנסת האמונה על הטיפול בהצעות החוק הללו ● אין למעשה מניעה משפטית למנות רמטכ"ל, וגם בג"ץ יאשר מינוי כזה ● וגם: פסק הדין נגד סנ"צ גואטה הוא סנונית ראשונה וחשובה במאבק באלימות המשטרתית

עוד 1,204 מילים

הדילמה של יולי אדלשטיין

אדלשטיין הודיע לפני שנה שיתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד - אולם התקופה הייתה אחרת וכיום נתניהו בשיא כוחו ● בקרבתו של אדלשטיין חלוקים מה יגרום לו פחות נזק - להפסיד בגדול או לא להתמודד בכלל ● גורמים בפלג הירושלמי החרדי מקימים מפלגה חדשה שתרוץ בבחירות ● וגם: משלחת לפיד באנקרה המשיכה את הדיונים עם הטורקים על החזרת כתובת השילוח ● פרשנות

עוד 609 מילים

דיווח: גנץ וסער בוחנים את האפשרות לרוץ ביחד בבחירות

דרמה בארה"ב: ביהמ"ש העליון ביטל את הזכות להפלות; מיכאלי: שלטון חשוך ושונא נשים ● האו"ם: שירין אבו עאקלה נהרגה מירי צה"ל; גנץ: תחקיר חסר אחיזה במציאות; צה"ל: מציעים לפלסטינים להעביר את הקליע ● בנט: "עוד לא החלטתי אם אני רץ בבחירות" ● שקד: אפסו הסיכויים לממשלה חליפית – הולכים לבחירות ● המלחמה באוקראינה: רוסיה השלימה את כיבוש לוהנסק

עוד 37 עדכונים

האפיפיור שוחח עם היטלר, סייע למוסוליני וידע על השואה

פיוס ה־12 נמנע לצאת באופן פומבי נגד הנאצים ונגד ההשמדה השיטתית ● ההיסטוריון דיוויד קרצר חושף בספרו החדש חומרי ארכיון שמוכיחים את "אדישות" הוותיקן ביחס לרצח העם היהודי ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר: "ההיסטוריה האנטישמית של הכנסייה – וחוסר הגינוי של האפיפיור – תרמו להצדקת הקמפיינים האנטי־יהודיים"

עוד 847 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה