מדיניות ממשלת ישראל ומשרד הבריאות בהתמודדות עם הקורונה התאפיינה עד כה ביכולת לקויה לרתום את הציבור וליישם צעדים הגיוניים ומידתיים, ומנגד בהטלת סגרים כוללים ואגרסיבים.
לצערנו, נסיונותינו לאתגר את מדיניות משרד הבריאות בהתמודדות עם הקורונה, ולהציג אלטרנטיבות מעשיות לפעולה, נתקלו עד עתה בחומה אטומה שמנעה דיון ענייני ופתוח. זאת חרף העובדה שאנחנו קבוצה של רופאים ומדענים בכירים עתירי נסיון וידע, ושהמניע היחיד לפעילותנו הוא דאגה כנה לציבור, למדינת ישראל ולמצב אליו נקלענו.
פרופ' צבי בנטואיץ' הוא רופא, אימונולוג וחוקר. חבר מועצת החירום למשבר הקורונה, פרופ' מן המניין (אמריטוס) ברפואה באוניברסיטה העברית, פרופ' מן המניין נלווה פעיל במיקרוביולוגיה ואימונולוגיה, ראש המרכז למחלות טרופיות ואיידס באוניברסיטת בן גוריון ונשיא עמותת נאלא הפועלת באתיופיה למיגור המחלות הטרופיות המוזנחות. הוא גם חבר הנהלת רופאים לזכויות אדם, והרופא/חוקר הראשון שטיפל באיידס בישראל ומי שהקים את מרכז האיידס הראשון ואת קבוצת המחקר הראשונה לנושא בארץ.
ד״ר יואב יחזקאלי הוא מומחה ברפואה פנימית ומינהל רפואי. ממקימי צוות הטיפול במגיפות, מרצה לניהול מצבי חירום ואסון. שימש כראש ענף בחיל הרפואה בדרגת סא״ל, כסגן מנהל בי״ח, רופא מחוזי, מנהל מחוז ומנהל אגף בקופות חולים. רופא משפחה פעיל, יועץ רפואי במכון המחקר KI לרפואה חישובית. מורה למינדפולנס, חמלה ובודהיזם. חבר מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה
מדד הדמוקרטיה 2023 הראה שרמת האמון הציבורית ברשויות גבוהה בהשוואה לממשלה ואף עלתה מאז תחילת המלחמה. למען שירות מיטבי לאזרח, מנהל תקין ומניעת שחיתות, על האזרחים לפעול לחזק בהן מנגנוני שקיפות ובקרה, יידוע שוטף, הנגשת מידע ושיתוף הציבור ולא לאפשר למערכותיהן לפעול מכוח האינרציה.
* * *
מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2023, שערך מרכז ויטרבי במכון הישראלי לדמוקרטיה ופורסם לאחרונה, מראה שרמת האמון של האזרחים ברשות המקומית נמצאת במקום גבוה מאוד מבין מוסדות המדינה, גבוהה משמעותית מהאמון בממשלה, ואף עלתה מאז פרוץ המלחמה.
נתן מיליקובסקי הוא חוקר בתכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות במכון הישראלי לדמוקרטיה ודוקטורנט במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.
עו"ד עדנה הראל-פישר היא עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה וראשת התכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות. צילום: אייל טוויג, TheMarker
החובה המוסרית הנעלה שלנו כחברה היא השבת כל החטופים והחטופות בכל מחיר. מאמר זה מתייחס לקרע הפנימי בתוך העם ונכתב מתוך חרדה עמוקה לעתיד החברה הישראלית לאור הקיטוב השורר בתוך החברה.
* * *
כאזרח חצוי זהותית בין זהות ערבית לא פלסטינית וישראלית לא יהודית, אך גאה באזרחות הישראלית-ערבית שלו. אני חרד ממה שעובר על החברה הישראלית – הן ברחובות, הן ברשתות החברתיות והן במסדרונות הכנסת.
עירן קייס הוא חוקר עצמאי
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
השפויים הרציונליים ובעלי ערכים דמוקרטיים ליברליים ישמחו להצטרף לקריאה.
איך מנטרלים את הפונדמנטליסטים ומצרפים את הלאומנים, השמרנים, הפחדנים, הבורים הביריונים, מושחתים שזה אינו האינטרס שלהם ועוד?
ואם אין דרך ביצועית לייצר קואליציות רחבות של שינוי בכל הצדדים, ויש ציר חיצוני שמועניין בחוסר יציבות ומשחק סכום אפס- מה עושים אז?…
מה ראלי לביצוע יציב?
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הטענה (המוגדרת "עיקרון יסוד") כי "סגר מלא אינו יעיל בהורדת תחלואה ותמותה לאורך זמן" היא טענה נפוצה, אבל היא שגיאה חמורה. הסגרים היו יעילים בדחיית התחלואה (מה שמכונה "שיטוח העקומה"), ונתנו זמן לפיתוח חיסונים וטיפולים, שהורידו ויורידו את התחלואה והתמותה בצורה דרמטית.
הסגרים היו כואבים, אבל הם דחו הדבקה של מיליונים ותמותה של עשרות אלפים בישראל, עשרות אלפי אנשים שינצלו אם החיסון יעבוד כצפוי.