בקהילת החוקרים הישראלית של מדע המדינה החליטו להפסיק לשתוק!

אחרי התקיפה האלימה שהתרחשה אתמול בהפגנה מול מעון ראש הממשלה, תקיפה שבה שבר חסיד נתניהו את אפו של ד"ר מיכאל מוריס רייך,  החליטו בחוגים למדע המדינה לצאת חוצץ נגד הסחרור הפוליטי המתדרדר לאלימות, להצביע על החשוד בפלילים מבלפור כסיבה מרכזית להתדרדרות לבחירות נוספות, ולהגיד דברים נחרצים על חוסר הלגיטימיות של המשך כהונתו.

אחרי התקיפה האלימה שהתרחשה אמש בהפגנה מול מעון רה"מ, בה שבר חסיד נתניהו את אפו של ד"ר מיכאל מוריס רייך,  החליטו בחוגים למדע המדינה לצאת חוצץ נגד הסחרור הפוליטי המתדרדר לאלימות

בכנס חירום של ראשי חוגים ואנשי סגל בכירים מכל המוסדות האקדמיים, שהתקיים במוצאי שבת, הוחלט שאין די בעצומות ובראיונות יזומים בתקשורת, הוחלט להשבית את הלימודים ולהצטרף באופן מאורגן למאהל המחאה שהקים יורם יובל.

אל תעצרו את נשימתכם.  זה לא קרה.

בקהילת מדעני המדינה, כמו בקהילות מומחים אקדמיות נוספות, ממשיכים לשתוק – לפחות באופן קיבוצי, בשם קודים אתיים מדוקדקים. מי צריך את "אם תרצו"? מי צריך את בנט, את פרץ, או את אסא כשר כשיש א-פוליטיות אימננטית, וחומרה אקדמית אוביקטיבית וכבדת ראש, שלא פוסעת יד ביד עם מעורבות פוליטית ועם התבטאות נורמטיבית מאורגנת. גם לא במצב חירום.

בכנס חירום של בכירי המוסדות האקדמיים הוחלט שאין די בעצומות ובראיונות בתקשורת וכי יש להשבית את הלימודים ולהצטרף באופן מאורגן למאהל המחאה שהקים יורם יובל. אל תעצרו את נשימתכם. זה לא קרה

הם ימשיכו להסביר לכם שישראל היא חלק ממגמה עולמית של נסיגת דמוקרטיות, שבנימין נתניהו הוא דוגמה מצויינת למנהיג פופוליסטי, שהשליטה בסדר היום הפוליטי עוברת שינויים עם החלשות המודל העסקי הישן של התקשורת, שמשטר הולך ומשטר בא מתוך דינמיקות שאפשר/אי אפשר לנבא.

נגמר שלטון החוק? אין יותר תקשורת עצמאית שמעצבת את סדר היום?  פייק ניוז? באד ניוז? בלוז-ניוז? קורסת הדמוקרטיה? נדבר על זה. איזו מחשבה מכוננת את הדמוקרטיה הקורסת שלנו? המסורת הליברלית, או המסורת הרפובליקנית? האם ישראל של המשך כהונת נתניהו תהפוך לדמוקרטיה אלקטורלית, אבל לא ליברלית, ואולי לא מהותית? יתכן. יש ראיות ממקומות אחרים. הונגריה, נניח.

נגמר שלטון החוק? אין יותר תקשורת עצמאית שמעצבת את סדר היום? פייק ניוז? באד ניוז? בלוז-ניוז? קורסת הדמוקרטיה? יתכן, בואו נדבר על זה

הם ימשיכו לקבל גרנטים, כי התהליכים המואצים בישראל מרתקים. הם יערכו מחקרים פוזיטיביים, השוואתיים, ניסויים N  גדול, n קטן. הם ינתחו טקסטים פוליטיים עם אלגוריתם חד כאיזמל, כי הכלים החדשים של מדעי החברה מרשימים בדיוקם האנאליטי.

הם ימשיכו ללמד סטודנטים על שיטות מחקר ועל  סוגי משטרים. על השתתפות פוליטית (בשלטון אוטוריטרי ההשתתפות הפוליטית היא דומיננטית. ידעתם?). תהליכים תחת מיקרוסקופ.

ככל שהשלטון יאפשר.

נגה איתן היא בימאית טלויזיה, כותבת ועורכת תוכן, דוברת של ארגוני זכויות אדם, לומדת מדע המדינה, בעיקר פילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית. משתאה מהרלוונטיות של מאבקי הנאורות של המאה ה-18 לימים האלה ולזמן הזה

עמוד הפייסבוק של בני ציפר, העורך הוותיק של מוסף הספרות של הארץ, והמעריץ של יאיר, שרה, ובנימין נתניהו – הוא העמוד הכי היברידי ברשת החברתית. בעמוד של ד"ר בני ומיסטר ציפר מתקיים באין מפריע, מוחה, או חוסם, ביוטופ מרתק.

מצד אחד, ציר הזמן של ציפר הוא כוורת ספרותית הומה – סופרים, מתרגמים ומשוררים, נחשבים יותר ונחשבים פחות, שהמשותף להם הוא שכולם מפרסמים במוסף שציפר עורך אצל עמוס שוקן. ומצד שני – אי אפשר להגיד את זה בעדינות רבה יותר, מככבת שם הסתה פרועה, בין היתר כלפי אותה בראנז'ה, באדיבות העורך הוותיק בעצמו.

נגה איתן היא בימאית טלויזיה, כותבת ועורכת תוכן, דוברת של ארגוני זכויות אדם, לומדת מדע המדינה, בעיקר פילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית. משתאה מהרלוונטיות של מאבקי הנאורות של המאה ה-18 לימים האלה ולזמן הזה

עסקת שחרור בני הערובה בין חמאס לישראל לא הייתה מתרחשת ללא המנהיגות של ממשל ביידן. גם העסקה הבאה לא תושג ללא המינוף האמריקאי, הן על ממשלת נתניהו והן על קטאר ומצרים.

אף אחת מהמטרות של ישראלים ופלסטינים שוחרי שלום לא תושג ללא דיפלומטיה אמריקאית יזומה. הסבל ההומניטרי של אזרחי עזה לא יסתיים והחזרת תחושת הביטחון של הישראלים לא תושג ללא המחויבות מחודשת של מנהיג העולם החופשי למזרח התיכון.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

הפיגוע בירושלים חידד את העובדה שישראל מתמודדת במהלך המלחמה במערכה מול כמה חזיתות. המערכה מול החזבאללה, שמתנהלת כרגע באורח נקודתי מתוך כוונת ישראל לבלום התפרצות לפני תום המערכה בדרום, ההסלמה בעימותים בין יהודים לפלסטינים ביהודה ושומרון – וחשש מהתלהטות בתוך הישובים הערביים בנוסח שומר חומות.

אין ספק שישראל עושה את מרב המאמצים, בתמיכה פעילה של ארה"ב, כדי למנוע את התפשטות הלחימה בד בבד בכל האפיקים.

פאר לי שחר היתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של 48 שנים בתקשורת - בגלי צהל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות), ככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר, וכיום היא פעילה בעמותות לטובת האוכלוסיה המבוגרת. היא חברת הוועד המנהל במדרשת אדם לקידום הדמוקרטיה וחברה באירגון מפקדים למען בטחון ישראל.

השבוע רצו ברשתות החברתיות ציטוטים מתוך דבריו של העיתונאי אמנון אברמוביץ':

"הדבר הכי חשוב שיצא מהמלחמה הזאת (הוא) שהפוליטיקה תחדל להיות קריירה. אי אפשר להפקיד את גורלנו בידי יריב לוין, ומירי רגב, ושמחה רוטמן, ובצלאל סמוטריץ', ואיתמר בן גביר, ועמיחי שיקלי, ואריאל קלנר ועמית הלוי. אני חושב שאנשים שכבר עשו לביתם מתחומי המשק, הניהול, הכלכלה, האקדמיה, פעילים חברתיים וממערכות שונות חייבים להיכנס לפוליטיקה כשליחות, ולא כקריירה".

עמירם גיל הוא משפטן, יועץ ומרצה. עומד בראש המיזם מוסדות, הפועל לחיזוק המוסדות הדמוקרטיים בישראל. לשעבר מנהל תכנית קלינית ומרצה למשפטים באוניברסיטת רייכמן, עורך דין בפירמות בישראל ובארצות הברית, וחבר ועד מנהל ואחראי על מדיניות בארגוני חברה אזרחית.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.