רוכבות אבל פחות

מעל 60 אלף תל אביבים משתמשים באופניים ככלי הרכב המרכזי שלהם - יותר מבכל עיר אחרת בארץ ● ועדיין, תל אביב מפגרת אחרי ערים מובילות במערב, והפער נמצא בעיקר אצל הנשים: רק 23% מתושבות העיר מדוושות, לעומת 42% מקרב התושבים ● מחקר שבוצע במכון אדוה בהזמנת העירייה מצא את הסיבות העיקריות לפער בין המגדרים - ומה צריך לעשות כדי לצמצם אותו

אישה רוכבבת על אופניים. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock

מעל 60 אלף תל אביבים משתמשים באופניים ככלי הרכב המרכזי שלהם - יותר מבכל עיר אחרת בארץ ● ועדיין, תל אביב מפגרת אחרי ערים מובילות במערב, והפער נמצא בעיקר אצל הנשים: רק 23% מתושבות העיר מדוושות, לעומת 42% מקרב התושבים ● מחקר שבוצע במכון אדוה בהזמנת העירייה מצא את הסיבות העיקריות לפער בין המגדרים - ומה צריך לעשות כדי לצמצם אותו

עוד 1,011 מילים
כל הזמן // יום שני, 22 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ראיון הרב חיים אמסלם רוצה להציל את הציבור החרדי

כשכיהן כח"כ מטעם ש"ס, התייצב נגד עמדת המפלגה בפרשת הפרדת הנערות האשכנזיות והספרדיות בעמנואל ● הוא ניסה את מזלו בבית היהודי וכמס' 2 של משה פייגלין ב"זהות" ● עכשיו הרב חיים אמסלם רץ שוב - והפעם הוא מתמקד במצוקות החברה החרדית אחרי שנת הקורונה ● בראיון לזמן ישראל הוא אומר: "אני משה רבנו שבא לגאול את העם מסבלותיו" ● סיכוייו אפסיים, אבל המסר שלו חשוב

עוד 1,025 מילים

כמעט כל קו החוף מראש הנקרה ועד עזה נפגע מזיהום הנפט - אסון הטבע הגדול ביותר שפקד את ישראל מזה עשורים ● אולם מרגע שכמויות הזפת העצומות נחתו על קו החוף, הקרב כמעט אבוד ● זיהום כזה צריך לעצור בלב ים, אבל בחסות הסערה והיעדרן של מערכות התראה מתקדמות, הוא התגלה כשכבר היה מאוחר מדי ● החשש האמיתי הוא מהיקף הנזקים שיתברר בימים הקרובים

עוד 1,801 מילים

למה אנחנו אוהבים את שטיסל, ולא ממש את החרדים?

מה לא נכתב על שטיסל? הסדרה המצוינת שכתבו יהונתן אינדורסקי ואורי אלון ועלתה ב"יס". המשחק המעולה, התסריט, הבימוי, האווירה. הסדרה זכתה לסופרלטיבים רבים בישראל ובעולם. היא מאפשרת הצצה לעולמם המסוגר של החרדים ומעוררת אמפתיה והבנה שמדובר בבני אדם. קרה המקרה, שהעונה השלישית של שטיסל עלתה לשידור בישראל דווקא בימי הקורונה. ימים של שנאה וזעם ציבורי הולך וגובר כלפי האוכלוסייה החרדית. נשאלת השאלה, האם כפי שאנו נפתחים אל הדמויות בשטיסל, אנו מסוגלים כחברה להכיל ולקבל את החרדים גם בחיי היום יום, במציאות.

העונה ה-3 של שטיסל עלתה לשידור בישראל בימי הקורונה. ימי שנאה וזעם ציבורי גובר כלפי הציבור החרדי. האם כפי שאנו נפתחים אל הדמויות בשטיסל, אנו מסוגלים כחברה להכיל ולקבל את החרדים גם במציאות?

גילויי השנאה כלפי החרדים בימים אלה מרקיעים לשחקים. יש הקוראים להשתמש מולם בכוח פיזי, או לשלול מהם טיפול רפואי, אחרים מסתפקים בשלל קללות וגינויים. השיח ברובו אלים ומתלהם.

הכעס הבסיסי מובן וטבעי. מרגיז ואפילו מקומם, לראות באמצעי התקשורת השונים את החתונות ההמוניות, את הסירוב לסגור את בתי הספר ותלמודי התורה, את העקשנות ועזות המצח להפר שוב ושוב את ההוראות והתקנות.

ובינינו, הרי הבעיות עמוקות יותר. הקורונה רק חשפה את קצה הקרחון. על פי תחזיות דמוגרפיות עדכניות, ההערכה היא כי עד שנת 2065 יגדל משקלם של החרדים בחברה הישראלית והם יהוו שליש מהישראלים. כבר היום 52% מהחרדים ו-60% מהילדים החרדים חיים מתחת לקו העוני ולכן, אם הציבור החרדי ימשיך בתנאי חייו המסוגרים, ההשלכות הדמוגרפיות והכלכליות יפגעו (פי כמה) בכולנו. ככה זה במדינה קטנטנה כמו ישראל, אין באמת איים מנותקים ולמרות הפערים, כולנו חיים כאן בצפיפות, ומושפעים זה מעולמו של זה. אבל, דווקא בשל כך, דווקא מתוך הצפיפות ושותפות הגורל ביננו, עלינו לטפל בסוגיה החרדית.

ראשית, חייבים לזכור, לא כל החרדים הם מקשה אחת. שנאה עיוורת כלפי ציבור כל כך מגוון היא בעיתית וצריך להדגיש זאת ולומר בבירור: לא כל החרדים מתנגדים, מתסיסים, ממרידים ומזלזלים בהוראות הממשלה.

שנית, לגבי הקהילות המתריסות. גם כאן, למרות הקושי, נדרשת גישה אחרת. אין להצדיק את ההתנהלות החרדית, אבל כן יש להכיר בקושי ולהגיב לו (ולא באלימות). החרדים חיים בצפיפות. צפיפות שרובנו לא מכירים. דירות קטנטנות ומשפחות מרובות ילדים שמצטופפות בהן בדחיסות רבה. בנוסף, בדירות הצפופות הללו אין כמעט מכשירים טכנולוגים. המגזר החרדי מתנזר מהניידים, הטאבלטים והמחשבים למיניהם. עם כל התלונות על הניידים והמכשירים הממכרים, מישהו מאתנו מסוגל לדמיין את ימי הסגר הארוכים ללא המכשירים הללו?

ולבסוף, אסור לשכוח שהחרדים חיים את חייהם סביב מספר ערכים מקודשים, שאחד מהם, אולי הראשון במעלה, הוא לימוד תורה. מבחינתם, לסגור את תלמודי התורה היא אכן גזירה קשה מנשוא.

גילויי השנאה כלפי החרדים בימים אלה מרקיעים לשחקים. יש הקוראים להשתמש מולם בכוח פיזי, או לשלול מהם טיפול רפואי, אחרים מסתפקים בשלל קללות וגינויים. השיח ברובו אלים ומתלהם

נכון, הם לא היחידים, גם עבור הורים ממגזרים אחרים חינוך הילדים הוא ערך עליון. גם עבורנו סגירת בתי הספר היא אחת הגזירות הקשות והמתסכלות, וגם בעלי המחשבים והניידים אינם מרוצים מתהליכי הלמידה בזום. ובכל זאת החינוך, חשוב ככל שיהיה, אינו שווה לערך לימוד התורה במגזר החרדי, ויש לזכור זאת, כאשר אנו דנים ציבור זה לכף החובה.

חשוב להבהיר כי אין כאן כתב הגנה על התנהלות החרדים ובוודאי לא על הזלזול בהוראות והניתוק מהמדינה. בוודאי שלא. האמירה כאן היא אחרת. דווקא מכיוון שאלה בעיות קשות וחמורות, ודווקא בימים אלה, שמתאפיינים בקיטוב הולך וגובר בתוך החברה הישראלית, יש לנהוג אחרת. להתמודד עם החרדים אחרת. לא על ידי שנאה והסתה, אלא תוך נכונות לקבל ולו במעט את הצד השני. האתגר משמעותי ואינו פשוט. זה הזמן לגייס את אנרגית השנאה ולהפוך אותה לכוח קונסטרוקטיבי, לשתף פעולה ולמצוא דרך להסדיר את מקום החרדים בחברה הישראלית.

כיצד עושים זאת? כיצד משנים שיח רעיל שהולך ומכה שורשים בשני צידי המתרס? הדברים להלן יתייחסו בעיקר למגזר הלא חרדי, העולם ממנו מגיעה כותבת שורות אלה.

בחיבור הידוע "שני מושגים של חירות", הבחין ההוגה הליברלי הפלורליסט, ישעיהו ברלין, בין חירות שלילית לחירות חיובית. החירות השלילית היא חירות מהגבלות, מכפייה, החירות כהעדר מכשול. זוהי כהגדרת ברלין, החירות הנהוגה במדינה הליברלית, אשר שואפת לצמצם את ההתערבות בחיי אזרחיה. לעומתה, החירות החיובית היא החירות להגשים תפיסת עולם ועיקרה מימוש עצמי. האדם כאדון לעצמו וכמי ששולט במעשיו. החירות החיובית אין פירושה צמצום ההגבלות, אלא בחירה בדרך חיים שמובילה לחירות פנימית, ולכן ההגבלות החיצוניות עשויות בתפיסה זו להיות הדרך לחירות עצמה.

זה הזמן לגייס את אנרגית השנאה ולהפוך אותה לכוח קונסטרוקטיבי, לשתף פעולה ולמצוא דרך להסדיר את מקום החרדים בחברה הישראלית. כיצד עושים זאת? איך משנים שיח רעיל המכה שורשים בשני צידי המתרס?

הצופים השונים בשטיסל יודעים כי במרכז הסדרה עומד אורח חיים ששואב את כוחו ממערכת ערכים מוצקה ומחייבת. סט הערכים המקודש פוגע לא פעם בחייהם וברגשותיהם של גיבורי הסדרה, אולם המחויבות והאמונה שלהם מעוררת הערכה.

הסדרה גרמה לנו להאמין, כי בניגוד לעמדה הליברלית לפיה החרדים מצטופפים בגטאות ומחכים שנציל אותם ונעניק להם טעימה מטעם החירות, חרדים רבים דבקים בסיפור חייהם מבחירה. בכך, הם מיישמים דווקא את העיקרון הליברלי בדבר האפשרות של כל אדם ״לכתוב בעצמו את סיפור חייו״.

יתר על כן, בבחירה ״הקשה״ שהם עושים ובמחויבותם לאורח החיים שלהם, הם בוחרים בחירות ״החיובית״ לפי תפיסת עולמם, ובמובן זה אולי אף מבקרים את העולם החיצוני להם, השבוי, כביכול ולתפיסתם בתפיסת חירות ״שלילית״ בלבד.

הכרה בתפיסת החירות הנבדלת הזו, המונחת בעומק התודעה, חשובה להבניית השיח החדש. אי אפשר להצדיק את הפגיעה בחוקי המדינה, אולם כאשר אנחנו מבחינים בין ההפגנות בבלפור לבין פתיחת תלמודי התורה, אנו מתעלמים מסט הערכים המקודשים המונח לרגלי מפרי החוק. אנו מתעלמים מהחירות החיובית המניעה אזרחים שונים לפעולות שונות ולעיתים יוצאות דופן ואף אסורות. יתכן שהבנה פעוטה זו, היכרות עם מושגי החירות השונים, יכולה לסייע במניעת הפיכתו של הכעס לשנאה עיוורת.

ברלין כידוע, התריע בפני כוחה ההרסני של החירות החיובית ודבק בחירות השלילית כבאת כוחה של המדינה הליברלית הפלורליסטית. אכן, יש להיזהר גם מהפן הקיצוני של החירות החיובית. אסור לתת לערכי הקבוצה ולמימוש העצמי להפוך לגביע קדוש המאפשר פגיעה בציבור שמעבר לחומה, פגיעה של המיעוט ברוב.

כאן מקומה של מדיניות ציבורית שתוביל להסדרה אפקטיבית ויעילה של מעמד החרדים במדינה. לפני כן, יש לחדד את הנחות המוצא וכאמור, להיזהר בטשטוש שבין כעס לשנאה, בין פעולה נמרצת לשינוי ובין מלחמה.

נחזור לשטיסל, הסדרה שפתחה את הלבבות והציגה את החרדים באור אחר. לסדרה יש אחות תאומה, אך לא זהה, שלא זכתה להצלחה ולא רבים צפו בה. הכוונה לסדרה "אוטונומיות", סדרה שמדמיינת מציאות אלטרנטיבית אפוקליפטית לפיה החרדים התנתקו ממדינת ישראל וירושלים הפכה לבירתה של אוטונומיה חרדית. מדובר באוטונומיה יהודית ששפתה יידיש והיא מתנהלת על ידי הרבנים לצד מדינת ישראל ותוך איבה מוחלטת בין שתי הישויות השלטוניות ואזרחיהם.

כשאנו מבחינים בין ההפגנות בבלפור לבין פתיחת תלמודי התורה, אנו מתעלמים מסט הערכים המקודשים למפרי החוק. אנו מתעלמים מהחירות החיובית המניעה אזרחים שונים לפעולות שונות ולעתים אסורות

הסדרה מתארת יחסים של שנאה, היפרדות מוחלטת וניתוק. יש שיאמרו שכך רצוי והתנתקות מוחלטת היא הפתרון, אך כפי שמרמזת הסדרה, התנתקות אינה אפשרית, הגבולות קרובים ודקים מידי, ובעיקר, איננו זקוקים למלחמה נוספת.

לכן, ובכדי להימנע מתסריט האימים של מלחמת אחים, יש לאמץ שיח חדש ומדיניות ציבורית חדשה, שיח ומדיניות שיחליפו שנאה ברציונליות ויכוונו לעתיד טוב וצודק יותר לכלל אזרחי מדינת ישראל.

ד״ר גתית פז לוי היא עמיתת מחקר במכון למדיניות העם היהודי jppi ירושלים, ומרצה במדור לתוכניות מובנות, אוניברסיטת בר-אילן

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,096 מילים
עודכן לפני 6 שעות

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בדיון בבג"ץ על הסדר ניגוד העניינים של נתניהו התברר כי ראש הממשלה מתבצר בעמדתו ואף מכפיל את ההימור: אם לנתניהו אסור להתערב במינוי פרקליט המדינה, אז הוא ממנה דווקא את אוחנה לטפל בנושא ● ההימור הזה מסוכן לנתניהו: הוא מקדם את הדיון המשפטי אל התובנה הבלתי נמנעת, שנאשם בעבירות שחיתות חמורות אינו יכול להמשיך לנהל את ענייני המדינה ● פרשנות

עוד 994 מילים ו-1 תגובות

ראיון גלעד קריב מציע "חשיבה מחודשת על היחסים בין דת ומדינה"

התקפת החרדים על הרב הרפורמי היתה חריפה במיוחד: "צלם בהיכל", "לא נשב עם קריב בשום קואליציה" ● אבל קריב עצמו היה האחרון להתרגש ממנה ● כשהוא מניף את דגל היהדות הליברלית, מי שצפוי להיות הרב הרפורמי הראשון בכנסת קורא לגישת המקל והגזר ביחס לחרדים ומאמין שהמפלגה שלו תשוב להוביל את מחנה המרכז-שמאל - אם רק "לא נזחל לכל ממשלה שתקום"

עוד 2,044 מילים

תגובות אחרונות

אבתיסאם מראענה מגיבה לבקשה לפרישתה: "תתמודדו"

הכנסת תתכנס במיוחד בפגרה לאשר חוק עוקף בג"צ למנוע הקלה בצפיפות בתאי מעצר ● שב"כ סיים לחקור את הצעירה שחזרה מסוריה: "אין חשד לריגול" ● פורום 15 הערים: "נחזיר את תלמידי ז'-י' לבתי הספר ברביעי הקרוב" ● משרד הבריאות: "מלאי חיסוני פייזר יסתיים בתוך כשבועיים" ● פרוייקטור הקורונה אש דורש להטיל עוצר לילי בפורים ● גילה גמליאל על אסון הזפת: "תשע אוניות חשודות"

עוד 54 עדכונים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

מרגרינה קפואה ואיטריות מחוממות בערב שישי

הראיון "הסוער" של אמנון אברמוביץ' עם בני גנץ מיחזר סיסמאות מוכרות בעריכה לא נקייה, והדיון בין פאנל הפרשנים באולפן ביזבז דקות יקרות על האגו של המשתתפים ● אולפן שישי, מהדורת הדגל של חדשות 12, הפכה למחזה סוריאליסטי חסר תוחלת עם מעט ערך עיתונאי ● עדיף כבר לשדר את קטורזה

עוד 1,002 מילים ו-1 תגובות

אלפי חיילי צה“ל יסייעו בניקוי האיזורים שנפגעו מזיהום הזפת

גילה גמליאל: איתרנו 10 אוניות שחלפו לצד כתם הנפט ואחת מהן עשויה להיות האחראית ● גפני: אנחנו הולכים עם הליכוד כי הציבור המסורתי נמצא בליכוד ● בן גביר חולל סערה לאחר שהעלה סרטון תעמולה עם תמונת היטלר ובדיחות שואה, סמוטריץ׳ התנער ● אפליקציית רמזור הושקה - וקרסה ● נתניהו: אף חיסון ישראלי לא עבר לסוריה. הבאנו את הבחורה, ואני לא אוסיף לבקשת רוסיה

עוד 19 עדכונים

ראיון דני דיין מאמין שהוא יכול לשקם את הקשר עם ממשל ביידן

דני דיין, לשעבר קונסול ישראל בניו יורק והיום מקום 11 בתקווה חדשה של סער, מאמין שדווקא מתנחל ונץ כמוהו יכול לשקם את היחסים עם המפלגה הדמוקרטית אחרי שנתניהו הרס אותם, לדבריו ● "אתה לא יכול להתחבר למפלגה הדמוקרטית של היום אם אתה לא מבין לעומק את הנרטיב האפריקאי-אמריקאי החדש", הוא אומר ● ומודה שהוא מאבד שינה מהשבר עם זרמי יהדות ארה"ב הליברליים

עוד 1,830 מילים ו-1 תגובות

המדען-במקרה ששינה את העולם

הוא נמשך למחקר רק כדי לשרוד את מלחמת וייטנאם ● גילוי מהפכני שלו משמש חצי מהתרופות שמאושרות על ידי ה-FDA ● כולם אמרו לו שיקבל את פרס נובל, אבל הוא חיכה שנים וכבר הפסיק להאמין ● עד שהגיעה השיחה ההיא משטוקהולם ● ד"ר רוברט לפקוביץ' - רופא, מדען, גאון אמיתי - מתעד את חייו בספר חדש

עוד 1,172 מילים

כמו טראמפ, גם ביידן מתכוון לפעול נמרצות על מנת למנוע את הרחבת ההשפעה הרוסית באזור, וקודם כל - במצרים ● בלוב מציינים עשור לאביב הערבי ותוהים אם לא היה טוב יותר לפני המהפכה ● לריאד נמאס מחברות זרות שמשתקעות במפרציות ● תוניסיה סוערת בעקבות ריקוד מושחת ● ובטורקיה מציינים עשור למעצרו של המנהיג של המחתרת הכורדים ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 854 מילים

הוא הקים את הפרברים בארצות הברית, ואז מנע משחורים לגור בהם

הוא עודד חיילים משוחררים לרכוש בתים בפרברים שהקים, אלא אם הם היו שחורים ● "נוכחתי לדעת שאם נמכור בית אחד למשפחה כושית, יסרבו אחר כך לקוחות לבנים להיכנס לסביבה זו", הסביר ויליאם לוויט ● המאבק במדיניות המפלה הגיע לשיא בפנסילבניה, כשזוג שחור רכש בית בשכונה שהקים איל הנדל"ן ● המחאה המקומית הצליחה, אך מעל 60 שנה אחר כך - 90% מתושבי השכונה הם לבנים

עוד 910 מילים
מתוך סרטו של סטיבן ספילברג, "רשימת שינדלר", 1993

באיראן לימדו אותי לשנוא יהודים. ואז צפיתי ברשימת שינדלר

גדלתי ברחובות שנקראים על שם טרוריסטים שהרגו ישראלים ● השואה, סיפרה שוב ושוב הממשלה שלי, היא לא יותר משקר היסטורי ● רק אחרי שנאלצתי לגלות מאיראן, וגיליתי במקרה את סרטו של סטיבן ספילברג, הבנתי שהאמת שונה לגמרי והרגשתי שאני חייב לבקר בפולין ● אומיד ספרי, שנאלץ לגלות מאיראן, על המסע שלו אחר האמת

עוד 684 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה