קניין רוחני, מדע וטכנולוגיה - עידוד המצאות של נשים

חמש בוגרות קורס טיס בשנת 2012 (צילום: דובר צה"ל)
דובר צה"ל
חמש בוגרות קורס טיס בשנת 2012

רישום פטנטים וסימני מסחר הוא תחום ותיק שנמצא בליבה של תעשיית ההייטק. הפטנטים הראשונים ניתנו כבר ברפובליקה של ונציה ב-1416 ופירנצה ב-1421, וכיום כמעט בכל מדינה בעולם יש רשות פטנטים וחוקים לרישום והגנה על הקניין הרוחני של ממציאים וחברות. עריכת פטנטים היא מקצוע הדורש רישיון של משרד המשפטים, ועורכי פטנטים נדרשים להיות בעלי השכלה מדעית וטכנולוגית. בישראל ישנם כ-500 עורכי פטנטים פעילים במשרדים ובחברות. יושבת ראש אגודת עורכי הפטנטים בישראל בשנים האחרונות היא עורכת דין ועורכת הפטנטים עינב זילבר.

כחמישית מעורכי הפטנטים בישראל הן נשים במגוון תחומי הטכנולוגיה. ישנן נשים שהן שותפות בכירות ומנהיגות של משרדים, מנהלות קניין רוחני ויועצות משפטיות בתפקידים בכירים בחברות. עינב זילבר טוענת ששני המינים יכולים למצוא את עצמם במקצוע הזה:

"המקצוע משלב תחומי ידע שונים – טכנולוגיה, משפט וחשיבה עסקית. התקשורת עם ממציאים ומנהלים היא חשובה ונשים יכולות לבוא לידי ביטוי במקצוע הזה באופן מלא. אם זאת, יכולתי לראות הבדלים בגישה ובהקשבה לי כיועצת שהיא אשה בין תרבויות שונות בהן עבדתי – ישראל, ארה"ב, גרמניה והודו, למשל".

המצאות בולטות של נשים

נשים המציאו לא מעט המצאות מרשימות בעלות עומק מדעי וטכנולוגי. מארי אנדרסון המציאה כבר ב-1903 את המתקן לניקוי חלונות של כלי רכב (המגבים). קתרין בור בלוגט, בעלת תואר דוקטור לכימיה, התמחתה בציפויים דקים בעוביים מזעריים של מספר מולקולות, והמציאה ב-1938 שכבת ציפוי דקה שמנעה החזרה של קרני אור מזכוכית. גרייס הופר, בעלת תואר דוקטור למתמטיקה וקולונל בצבא האמריקאי, המציאה את הקומפיילר הראשון למחשב ואת שפת המחשב העלית הראשונה אחרי מלחמת העולם השנייה, שנמצאת בשימוש עד היום. ויש עוד דוגמאות רבות.

מה שחשוב זה הכשרון הטכנולוגי

באנגלית – טלנט. זה הענין, זה מה שחשוב, זה מה שמקדם את תעשית ההייטק בעולם ובישראל. אנחנו צריכים את הטלנטים שימציאו לנו המצאות חדשות, שיפורים טכנולוגיים, מכשירים חדשים, טובים יותר, חכמים יותר, מהירים יותר, צורכי הספק נמוך יותר, וגם לפעמים זולים יותר, התעשיה הרי תחרותית. הכשרון להמציא לא ניתן רק לגברים. יותר נכון להניח שהוא מתפלג שווה בשווה בין נשים וגברים. לכן לוותר על קידום נשים בתעשיית ההייטק משמעו לוותר על 50% מהפוטנציאל האנושי שלנו, מהקנין הרוחני, מפוטנציאל ההמצאות האפשרי. איזה מנהל או מנהלת בהייטק היה מוותר על 50% מהפוטנציאל של החברה שלו להצליח?

הכשרון להמציא לא ניתן רק לגברים. יותר נכון להניח שמתפלג שווה בשווה בין המינים. לכן ויתור על קידום נשים בתעשיית ההייטק משמעו לוותר על 50% מהפוטנציאל האנושי, מהקניין הרוחני, מפוטנציאל ההמצאות

עו"ד חן בן דורי-אלקן כותבת – יותר נשים ממציאות פטנטים, אך לא מספיק:

"כמחצית מסך הבקשות לפטנט הבינלאומיות שמקורן בקוריאה ובסין, צוינה לפחות אישה אחת כממציאה. ישראל נמצאת במקום העשירי, עם שיעור של כרבע מהבקשות לפטנט הבינלאומיות. נראה, כי בשנים האחרונות ישראל אף שיפרה את מיקומה ביחס למדינות האחרות. ביחס לישראל, במדינות כמו הודו, ארה"ב ובלגיה נמצאו שיעורים גבוהים יותר של בקשות בינלאומיות בהן צוינו נשים ואילו באוסטרליה, יפן, גרמניה, איטליה ואוסטריה נמצאו שיעורים נמוכים יותר".

גיוון משפר ביצועים

עינב טוענת שעל פי מחקרים, גיוון משפר ביצועים של חברות:

"לכן, חברות רבות משקיעות בתוכניות שמשפרות את הגיוון בחברה. ויש תוצאות בשטח – אפשר להיכנס למעלית בחברת טכנולוגיה ושכולן יהיו נשים. זה לא היה בעבר וזה בהחלט משמח. אבל בתחום ההמצאות, הנוכחות של נשים עוד לא גבוהה. שילוב נשים בצוותי פיתוח מהווה מרכיב שהולך וגובר בחשיבותו, אבל המצאות טכנולוגיות מתבססות על רקע טכנולוגי ופה יש עדיין הבדלים במספרים בין נשים לגברים, לצערי".

כיצד אפשר לשנות מציאות זו? על פי עינב:

"מפתח אחד להצלחה הוא, לעודד המצאות של נשים שכבר נמצאות בחברות. מפתח אחר הוא, לעודד תלמידות בתיכון ובאוניברסיטה ללמוד מקצועות טכנולוגיים ומדעיים".

עידוד המצאות של נשים בתעשיה

ישנן חברות שמקדמות פרוייקטים לעידוד, קידום ושילוב נשים ואוכלוסיות תת-מיוצגות בחברה. קידום המצאות של נשים יכול להיות חלק מפרוייקטים כאלה, וישנן חברות שכבר מיישמות תוכניות לקידום המצאות של נשים.

תוכניות כאלו כוללות, בין השאר: בחירת דוברות נשים בכנסים טכנולוגיים פנים-חברתיים, הוקרה לנשים ממציאות, הוקרה למנהיגות טכנולוגית נשית, וקביעת מדדי ביצוע כמותיים כגון מספר ההמצאות של נשים מהנדסות בחברה.  בתהליכי עבודה כמו בחירת נושאים לפטנטים – הרכבת צוותי עבודה בייצוג שוויוני לנשים וגברים.

גם בחברה שבה אני עובד כעורך פטנטים, ווסטרן דיגיטל, מחלקת הפטנטים יזמה השנה פרוייקט קידום המצאות של נשים, במטרה להכפיל את כמות ההמצאות של מהנדסות החברה. החברה מקדמת פרויקטים של גיוון ושילוב אוכלוסיות תת-מיוצגות, כמו למשל שילוב של מתכנתות חרדיות עם עמותת קמא-טק.

כשיהיו בחיל האויר גם טייסות חרדיות ובתעשיית ההייטק מאות ממציאות נדע, שאנחנו חיים במדינה שיוויונית, שמטפחת ומשלבת גם את ההון האנושי של האוכלוסיות התת-מיוצגות בחברה.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 683 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 18 ביולי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־286 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

מח"ש הגישה כתב אישום נגד חמישה שוטרים שהשליכו רימוני הלם על מפגינים בתל אביב

החמישה, בהם סגן ניצב מאיר סויסה, פעלו, לדברי המחלקה לחקירות שוטרים, בניגוד לנוהל המשטרתי והביאו לפציעה של מפגינים ● תושבי קיבוץ חולית חתמו על הסכם, שלפיו, יתגוררו במגורים זמניים בעומר; חברי קיבוץ כיסופים קיבלו את המפתחות לבתיהם הזמניים בקיבוץ רביבים ● בית הדין הפלילי בהאג עשוי שלא לקבל בחודשים הקרובים החלטה לגבי הבקשה להוציא צווי מעצר לנתניהו ולגלנט

עוד 15 עדכונים

"התקלה" של צחי הנגבי

הדברים שהשמיע ביום ראשון צחי הנגבי, ראש המועצה לביטחון לאומי והיועץ לביטחון הלאומי של ראש ממשלת ישראל, בתוכנית "אינטימי" (בערוץ 12) עם רפי רשף, הקפיצו אותי ממקומי. זה קרה כשהוא הגדיר את האסון שהתרחש ב-7 באוקטובר ביישובי עוטף עזה כ"תקלה".

אני מכיר את צחי הנגבי עשרות שנים. בשנותיי הארוכות ככתב פרלמנטרי היו לנו שיחות רבות, בעיקר בתקופה שבה הוא היה יו"ר ועדת החוץ והביטחון. עוד קודם לכן היה בינינו קשר הדוק, בתקופה בה כיהן כשר המשפטים (מ-1996 עד 1999).

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 521 מילים
אמיר בן-דוד

הסיעות החרדיות כופות על ציבור המשרתים ארבעה חודשים ביציאה

הקואליציה העבירה הלילה בקלות את חוק הארכת השירות הסדיר בקריאה ראשונה ● נתניהו אפילו לא היה צריך להתאמץ ולהתייצב להצבעה ● במקביל הוא הגה תרגיל נוסף: לאחד בדיוני ועדת חוץ וביטחון את חוק ההשתמטות עם חוק הארכת השירות הסדיר כדי שגם הסיעות החרדיות יצביעו בעדו, בזמן שהם פוטרים את הציבור שלהם ● פרשנות

עוד 868 מילים ו-1 תגובות

יריב לוין, פה זה לא פולין?

ביום שני, 6 במאי 2024, הכריזה הנציבות האירופית על כוונותיה לסגור את "הליך שלטון החוק" נגד פולין, שכן לפי נוסח ההכרזה: "כבר אין סיכון ברור להפרה חמורה של שלטון החוק בפולין".

הליך זה, הידוע כסעיף 7, הופעל נגד פולין בשנת 2017 על רקע החששות לגבי רפורמות במערכת המשפט של הממשלה הקודמת, ממשלת החוק והצדק, והוא מאפשר השעיית זכויות של מדינות החברות באיחוד אם מדינה מפרה את העקרונות עליהם מבוסס האיחוד האירופי. כעת, עם הממשלה החדשה, הליך זה צפוי להיסגר.

פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עבור הנזק שביבי עשה כאן, נצטרך להשקיע את מרבית 75 השנים הבאות כדי לתקן. נקודת ההתחלה היא מערכת החינוך. המערכת הממלכתית סובלת מניוון מתמשך. הדתית והחרדית הפכו למרכזי אינדוקטרינציה למגזר... המשך קריאה

עבור הנזק שביבי עשה כאן, נצטרך להשקיע את מרבית 75 השנים הבאות כדי לתקן.

נקודת ההתחלה היא מערכת החינוך. המערכת הממלכתית סובלת מניוון מתמשך. הדתית והחרדית הפכו למרכזי אינדוקטרינציה למגזרים שלהם. יש ליישר קו ביניהם, לימודי ליבה מלאים לכולם, בעיקר מדעים, והכי חשוב, חינוך מקיף לעקרונות הדמוקרטיה. זה יותר חשוב וקריטי מספרות וגיאוגרפיה למשל (במחילה, ללא הפחתה מכבודן!)

אם נחזיק מעמד עד אז, בעוד 20 שנה אולי נתחיל לראות תוצאות.

עוד 1,495 מילים ו-2 תגובות

למקרה שפיספסת

מירוץ 2020
המרוץ לבית הלבן

האלים לצידו של טראמפ

השבוע החולף שצף באירועים חדשותיים קיצוניים במערכת הבחירות בארה"ב - ומכולם יוצא טראמפ כשידו (שלא לומר אגרופו) על העליונה ● אבל כשבוחנים כל אירוע בנפרד, ספק אם יהיה להם משמעות בטווח הארוך של הקמפיין - כל עוד ביידן הוא המתמודד של המפלגה הדמוקרטית ● פרשנות

עוד 1,664 מילים

האם קל יותר לבצע עבירות צווארון לבן בעידן הדיגיטלי?

בעידן הטכנולוגי המודרני שבו אנו חיים, כלי תקשורת דיגיטליים ומערכות מידע ממוחשבות הפכו להיות חלק אינטגרלי מהעולם העסקי המניע את הכלכלה. בעקבות כך, ניתן להבחין במגמת עלייה מדאיגה בביצוע עבירות צווארון לבן בעשורים האחרונים.

למעשה, מדובר בשני "חלונות" מרכזיים. האחד – חלון העבירות הכלכליות, והשני – חלון עבירות השחיתות השלטונית. עבירות פיננסיות אלו כוללות מרמות, גניבות, הונאות וסחיטות ברמה הארגונית, והופכות להיות יותר ויותר נפוצות ומורכבות לנוכח הכלים הטכנולוגיים שקיימים בשוק. גורמי האכיפה והחוק נאלצים להתמודד עם האתגר החדש של עבירות כלכליות במרחב האינטרנטי, שלא נראו קודם לכן.

אבישג שגב היא חוקרת במעבדת המחקר לעבודה וטכנולוגיה בפקולטה למשפטים המסלול האקדמי המכללה למינהל. כמו כן שגב חברה במערכת כתב העת ״מחקרי רגולציה״. מאמר זה הינו תוצר מחקרה בקורס בנושא דיני תחרות והגבלים עסקיים שהתקיים באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 431 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

שיטת הסנקציות כואבת אבל אולי מחטיאה את המטרה

משיחות עם פעילי ימין קיצוני וגורמים פיננסיים עולה כי הסנקציות מקשות את החיים לחלקם, לאלה המנהלים אורח חיים נורמטיבי ● אבל הן לא עוצרות את הבנייה במאחזים או את ההתנכלויות לפלסטינים ● גורם במערכת הפיננסית: "הסנקציות הן כסת"ח אחד גדול"

עוד 2,335 מילים

מפלגת המפץ הגדול של הימין תישאר בינתיים על המדף

ראש המוסד לשעבר יוסי כהן החליט לאפסן את התוכניות הפוליטיות שלו לעת עתה, ובמקביל ליברמן ובנט לא מגיעים להכרעה מי יוביל מפלגת ימין משותפת ● מסתמן כי השניים ירוצו בנפרד אם וכאשר יתקיימו בחירות ומפלגת הימין הפוטנציאלית החדשה תישאר בהקפאה, ללא מנהיגות ותוכן ● פרשנות

עוד 590 מילים
היום ה־285 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

מפקד חיל האוויר: לא הייתה בחיל בעיה של כשירות מבצעית ב־7 באוקטובר

בג"ץ הותיר על כנו את הצו המונע ממבקר המדינה לערוך ביקורת לגבי תפקוד גופי הביטחון במלחמה ● דיווח: לפי התחקיר שנערך באגף המודיעין בעקבות המלחמה, חמאס נערך למתקפה נגד ישראל במשך 7–8 שנים ● משרד החינוך יפרסם את ציוני הבגרות, חרף החשש שמורים – שבשל העיצומים לא הזינו את ציוני המגן – ישנו את הניקוד הפנימי של תלמידיהם בהשפעת ציוני הבגרויות

עוד 52 עדכונים

מתניהו אנגלמן מתעקש לקיים בדיקה מקיפה מטעמו בנוגע למלחמת 7 באוקטובר, אולם היועמ"שית טוענת כי ביקורת בנושאי מדיניות הביטחון של המדינה "אינה עולה בקנה אחד עם תפקידו המשטרי" ● ההתקוטטות בין שני שומרי הסף מגיעה הבוקר לדיון בבג"ץ, כשהמטרה היא לא לסכל הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית ● פרשנות

עוד 897 מילים

שנים מדברים על זה שישראל טובעת בפסולת ● עכשיו המטאפורה הופכת למציאות: רשויות מקומיות ברחבי הצפון קיבלו השבוע הודעה שנגמר המקום באתרי ההטמנה ועליהן לצמצם בחדות את מספר משאיות האשפה שהן שולחות ● בניסיון למצוא פתרון עלה הרעיון להעמיס את האשפה של יישובי הצפון על רכבות ולשגר לנגב ● "זה מחדל מטורף. חלם זה כאן"

עוד 1,230 מילים

"משתמשים בילדינו כדי לייצר הון עתידי למועצה"

העימות בין נציגי הנהגות ההורים והמליאה לבין הנהלת מועצה אזורית אשכול ומשרד החינוך על מיקום הלימודים ביישובי העוטף בשנת הלימודים הבאה הגיע השבוע לשיא ומהווה חרך הצצה להתארגנות הקלוקלת של המדינה לשיקום העוטף וליצירת אמון מחודש במוסדות ● "הנוער שלנו מפורק. יש אלכוהול, סמים, נשירה – והמועצה מתעקשת להחזיר אותנו אל קו האש"

עוד 2,292 מילים ו-2 תגובות

הסיעות החרדיות, שפועלות בחסות רבניהן להשתמטות, עלולות להצביע בעד חוק הכבדת הנטל בקריאה ראשונה ● במחנה הממלכתי הציבו תנאים חדשים לתמיכה בחוק אך עשויים להיעדר מההצבעה ולהקל על הקואליציה ● במקביל, ועדת חוץ וביטחון הולכת על ביצים בניסיון לא לפגוע ברגשות הציבור החרדי המסרב להתגייס ● פרשנות

עוד 832 מילים

פזשכיאן מחזר אחר אירופה אך מאיים לזנוח את האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני

שבוע אחרי שנבחר, נשיא איראן הטרי הציג את תפיסת יחסי החוץ שלו במאמר נרחב ב"טהרן טיימס" ● בדרכו שלו, פזשכיאן מנסה להישמע פרגמטיסט ● הוא פונה במתק שפתיים למדינות השכנות לאיראן, משגר מסרים למדינות אירופה ותוקף בחריפות את ארצות הברית ● והוא שולח למערב מסר ברור: איראן חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני בזמן שהיא עדיין תחת משטר סנקציות, ולכן אולי שווה לה לשקול יציאה מהאמנה ● פרשנות

עוד 596 מילים
היום ה־284 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

דיווח: אחרי הביקורת על תחקיר הקרב בבארי – צה"ל דחה את פרסום התחקיר על ניר עוז

אב שכול מחה נגד נתניהו בטקס הזיכרון לחללי צוק איתן: "1,800 הרוגים, אתה אשם!" ● צה"ל הודיע שבשבוע הבא יחל בשליחת זימוני צו ראשון למיועדים לשירות מהמגזר החרדי ● יוסי כמיסה, שטען שליברמן הציע לשלם לו אם יתנקש בסגן המפכ"ל טען שהקלטת השיחה בינו לבין יושב ראש ישראל ביתנו נגנבה ממנו ● בשל בעיות בנשיאת משקל כנף ציון יטוס לארצות הברית פעמיים

עוד 44 עדכונים

ביקור בחורבות שג'אעיה

השכונה העזתית נמצאת במרחק הליכה מקיבוץ נחל עוז ● הקרבה הזאת הוכחה כקטלנית ב־7 באוקטובר ● צה"ל פועל עכשיו "בהילוך חמישי" כדי לנסות למנוע התארגנות מחודשת של חמאס באזור ● "לא הרגנו את כולם. הם יחזרו. וכשהם יחזרו נתמודד עם זה" ● דיוויד הורוויץ בביקור בלב קן הטרור של חמאס

עוד 1,585 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה