עלי סיסתאני והאסלאם השיעי המתון

ביקורו של האפיפיור פרנסיסקוס אצל האיתוללה סיסתאני בעירק, צילום מסך מ-DW News
ביקורו של האפיפיור פרנסיסקוס אצל האיתוללה סיסתאני בעירק, צילום מסך מ-DW News

מאז המהפכה האסלאמית באיראן ב-1979 התרגלנו לחשוב על השיעים כמוסלמים קיצוניים ואלימים. הדימוי הזה רק התחזק אחרי שאיראן הקימה את חזבאללה בלבנון בשנות ה-80. על רקע זה, מפתיעה העובדה שהאפיפיור פרנציסקוס בחר בביקורו בעיראק ביום שבת האחרון להיפגש דווקא עם עלי סיסתאני, המנהיג הדתי הבכיר בעולם השיעי.

מאז המהפכה האסלאמית באיראן התרגלנו לחשוב על השיעים כמוסלמים קיצוניים ואלימים. לכן מפתיע שהאפיפיור פרנציסקוס בחר בביקורו בעיראק להיפגש דווקא עם עלי סיסתאני, המנהיג הדתי הבכיר בעולם השיעי

הסיבה למפגש היא, שסיסתאני מייצג את ההיפך הגמור מכל מה שהכרנו על השיעה. מיהו באמת עלי סיסתאני? מהו האסלאם השיעי המתון? ולמה הוא מפריע לאג'נדה האיראנית באזור?

עלי סיסתאני – סמל למתינות והפרדת דת ומדינה

עלי סיסתאני, בן 90, נשוי ואב לשני בנים, נחשב היום לגדול פוסקי ההלכה בעולם השיעי. מוצאו מסיסתאן במזרח איראן ויש לו ייחוס מכובד, כצאצא לגדולי אנשי ההלכה מהאימפריה הפרסית הצפווית. הוא נולד בעיר משהד למשפחת מלומדים, למד במרכז הדתי של קום (איראן) ומשם עבר לעיר הקודש השיעית נג'ף (עיראק), היכן שנמצא קברו של קדוש השיעה עלי בן אבי טאלב.

סיסתאני למד ב"חַוְּזַה", האוניברסיטה הדתית החשובה בעולם השיעי בעיר נג'ף. הוא למד אצל גדולי ההלכה השיעית של תקופתו וכתב כבר בשנות ה-60 חיבורים חשובים על המשפט המוסלמי, העלייה לרגל, חשיבות ה"תַקִיַה" – הסתרת הדת בשעת סכנה ונושאים נוספים.

ב-1992, אחרי מותו של מורו בנג'ף איתוללה בכיר אבו אל-קאסם אל-ח'וּאי, הפך סיסתאני לסמכות העליונה למוסלמים השיעים לא רק בעיראק אלא ברוב העולם המוסלמי. הוא חמק מציפורניו של שליט עיראק סדאם חוסיין, ע"י כך שנמנע בעקביות מהתערבות בפוליטיקה. הוא מתבטא בעקביות כמי שנאמן ללאומיות הערבית העיראקית ומטיף לשילובם של השיעים בחברה עם יתר העדות – מוסלמים סונים ערביים, כורדים ונוצרים. הוא מתנגד לעוינות הבין-עדתיות (טַאִפִיַה), המסכנת את המרקם החברתי העדין ועלולה להביא להתפרקותה של עיראק.

אחרי הכיבוש האמריקאי ב-2003, תמך בעריכת חוקה ובחירות דמוקרטיות ואף פסק כי על נשים להשתתף בבחירות. סיסתאני נקט בעמדה זו מתוך הבנה, שהשיעים מהווים רוב בעיראק (יותר מ-60%).

שנה לאחר מכן, ריסן את המיליציה השיעית של מוקתדא צדר, שלחמה בנג'ף קרוב לקברו של האמאם עלי, והביא להפסקת אש עם הכוחות האמריקאים בעיר. ב-2006, אחרי שאל-קאעדה (שהוא ארגון טרור סוני קיצוני) פוצץ את מסגד אל-עסכרי השיעי בעיר סמארה, קרא סיסתאני לשיעים שלא להגיב באלימות ולא לנקום באזרחים סונים חפים מפשע.

אחרי הכיבוש האמריקאי ב-2003 תמך בעריכת חוקה ובחירות דמוקרטיות ופסק כי על נשים להשתתף בבחירות. ב-2006, אחרי שאל-קאעדה פוצץ מסגד שיעי, קרא לשיעים לא להגיב באלימות ולא לנקום בסונים חפים מפשע

סיסתאני היה המנהיג השיעי הראשון בהיסטוריה שקרא לכונן מדינה אזרחית. עמדה זו עומד בניגוד גמור לתפיסת "הנהגת איש הדת הבכיר" (ולאית אל-פקיה) בה דגלה איראן מאז 1979, לפיה הנהגת המדינה נתונה לשליט הדתי העליון (בפועל, ח'ומייני וממשיכו ח'מנאי).

אולם לעיקרון של סיסתאני לא להתערב בפוליטיקה היה בכל זאת מקרה אחד יוצא דופן. כאשר הבחין סיסתאני ב-2014 בסכנה העצומה הטמונה בעלייתו והתפשטותו של ארגון דאעש בעיראק, פרסם פסק הלכה חריג, לפיו הלחימה נגד הארגון הינה בגדר חובה דתית – גִ'הַאד הגנה.

בשל מעמדו הרם של סיסתאני, ההתגייסות הייתה עצומה בקרב צעירים שיעים. מאות אלפים התארגנו במיליציות "הגיוס העממי" (אל-חַשְד א-שַעְבִּי), כדי לסייע לצבא העיראקי להדוף את דאעש ולהרחיקו מערי הקודש של השיעה במזרח המדינה. למעשה, סיסתאני הציל לא רק את הקהילה השיעית, אלא את עיראק כולה מכיבוש בידי ארגון "המדינה האסלאמית" הרצחני.

אולם איראן ניצלה את ההזדמנות, על מנת להגביר את השתלטותה על עיראק, ותפסה את הפיקוד על "הגיוס העממי", אימנה וחימשה אותו. איראן גם מנעה את פירוק המיליציות לאחר הניצחון על דאעש.

השליטה האיראנית על המיליציות השיעיות בעיראק אינה מוחלטת. לסיסתאני תפקיד חשוב בריסונן של המיליציות הללו. כאשר נודע לו על מעשי נקם של "הגיוס העממי" נגד אוכלוסייה סונית, קרא סיסתאני לרכז את המלחמה אך ורק נגד הטרוריסטים של דאעש, ולהימנע מפגיעה מאזרחים חפים מפשע. כמו כן, קרא למיליציות להימנע מהתנגשות עם "האחים הכורדים" בצפון עיראק, שתרמו תרומה נכבדה למיגור "המדינה האסלאמית". סיסתאני גם גינה את הירי של כוחות הביטחון וחלק מהמיליציות על אזרחים שיצאו להפגין נגד שחיתות השלטון בעיראק בשנים 2020-2019.

במסגרת המצווה השיעית לתרום חמישית מההכנסות (החֻ'מְס) לאנשי הדת, צבר סיסתאני ממון רב. אולם הוא חי חיי פשטות בבית צנוע בעיר נג'ף. הוא השתמש בכספים למימון לימודים לעשרות אלפי תלמידים באוניברסיטאות השיעיות של קום ונג'ף. הוא גם מימן סיוע לעניים בקהילות שיעית בעולם ותרם לתחזוקת מסגדים ומוסדות חינוך לצעירים.

בשל מעמדו הרם, מאות אלפי צעירים שיעים התארגנו במיליציות לסייע לצבא העיראקי להדוף את דאעש מערי הקודש של השיעה במזרח המדינה. למעשה, סיסתאני הציל לא רק את הקהילה השיעית, אלא את עיראק כולה

יחסו לישראל

אין להסיק מהתנגדותו של סיסתאני להתערבותה של איראן בעיראק, כי הוא פרו-ישראלי. סיסתאני אמנם ממעט להתייחס לישראל, אך בכל זאת הוא פרסם בשנים האחרונות מספר הודעות תמיכה בעמדה הפלסטינית. בין פרסומיו בתקשורת טען כי ירושלים והאתרים הקדושים בה שייכים לעם הפלסטיני. סיסתאני גם גינה מדי פעם מבצעים שהוציאה ישראל לפועל ברצועת עזה. בשנה החולפת, אולי בעקבות הנורמליזציה של האמירויות ובחריין עם ישראל ויצירת קשרי מסחר ועסקים בין המדינות, פרסם סיסתאני פסק הלכה האוסר רכישת מוצרים מישראל או ממפעלים התורמים לישראל. מתינותו של סיסתאני מתבטאת בהיעדר הטפה לטרור נגד ישראל או להשמדתה, כשם שאנו רגילים מאיראן ושלוחותיה.

שיעים מתונים מול קיצוניים

עמדתו של סיסתאני ועמדתו של המשטר האיראני, מבטאים שתי גישות בזרם השיעי, פסיבית ואקטיבית. התפיסה של אנשי הדת כדוגמתו של סיסתאני היא, שהממסד הדתי צריך להתמקד בענייני דת ולהתרחק מהפוליטיקה, מכיוון שהדבר עלול לסכן את הישרדותה של העדה השיעית. ההבדל בין שתי הגישות, הפסיבית והאקטיבית נעוצה בהיסטוריה הטראגית של השיעים.

שיעה – דת המקופחים והבכי

האסלאם נחלק לזרם סוני, המהווה רוב, וזרם שיעי המהווה כ-15% מהמוסלמים בעולם. השיעה נוצרה בימי הביניים כפלג אופוזיציוני שלא קיבל את סמכותה של הח'ליפות ותמיד נרדף ע"י השלטון. הטענה המרכזית של השיעים היא שהנביא מחמד מינה את בן דודו עלי בן אבי טאלב ליורשו, טענה שאינה מקובלת על הסונים. השיעים בימי הביניים טענו כי רק ה"אמאמים", צאצאיו הישירים של עלי, רשאים להנהיג את האסלאם וראו בכל המנהיגים הנערצים באסלאם הסוני, בהם הח'ליף עומר, הח'ליף האומיי עבד אל-מלכ, הח'ליף העבאסי הארון אל-רשיד, צלאח א-דין ואחרים, מנהיגים בלתי לגיטימיים.

הטראומה העיקרית של השיעים היא ללא ספק הירצחו של חוסיין בנו של עלי ונכדו של הנביא מחמד, כשיצא למרוד בח'ליף המושחת בדמשק ולהנהיג את האסלאם בדרך הישר. הטבח שנערך באכזריות בחוסיין ובני משפחתו בידי חייליו של הח'ליף אירע בכרבלא שליד נהר הפרת בעיראק בשנת 680 לספירה. ראשיהם של חוסיין ולוחמיו נערפו והנשים והילדים נלקחו בשבי. מאז מתאבלים השיעים ומקיימים צעדות אבל כשהם מכים את עצמם עד זוב דם, כדי לחוש את האסון שאירע למשפחת הנביא מחמד ("אַהְל אל-בַּיְת"). מיליונים עולים לרגל בכל שנה לקברו של חוסיין בכרבלא.

הטראומה העיקרית של השיעים היא רצח חוסיין בנו של עלי ונכדו של הנביא מחמד, כשיצא למרוד בח'ליף המושחת בדמשק ולהנהיג את האסלאם בדרך הישר. הטבח האכזרי בידי חיילי הח'ליף, כשראשי חוסיין ולוחמיו נערפו והנשים והילדים נלקחו בשבי

מצד אחד, רואים השיעים במותו של חוסיין בן עלי מופת להקרבה עצמית, ומצד שני רואים באירוע גם איתות אזהרה. למעשה, עד היום קיים וויכוח בשיעה מהו המסר העיקרי של האירוע הנורא בכרבלא, אשר עיצב את הדת השיעית כדת של עצב ויגון. האם חוסיין שיצא להילחם בח'ליף האומיי, המייצג את הסונה בעיני השיעים, מהווה סמל למאבק למען הצדק, להקרבה עצמית ולמות קדושים? או שמא האירוע מהווה דווקא אזהרה מפני מעורבות בפוליטיקה שעלולה להביא לשפיכות דמים נוראית בין מוסלמים?

הנקמה השיעית

מאז כרבלא, מתחלקת השיעה לפסיבית ואקטיבית. פוסק ההלכה הגדול ביותר שקם בשיעה, ג'עפר א-צאדק איש המאה השביעית, קבע כי על השיעים חלה החובה לקיים את דתם בצניעות ולנקוט בזהירות ("תַקִייַה") ואפילו להסתיר את דתם (כִּתְמַאן) בשעת סכנה ולהתחזות, אם צריך, למוסלמי סוני, על מנת לשרוד (בדומה לאנוסי ספרד היהודים במאה ה-14). זה היה השיעור שלמד מהאסון שפקד את השיעים בכרבלא.

אולם חלק אחר מהשיעים סבר כי המסקנה מכרבלא היא הפוכה, וכי יש לצאת לג'האד נגד כל שלטון מוסלמי עושק ורשע, גם אם הדבר כרוך בסכנת מוות. זרמי אופוזיציה שיעיים צצו בימי ביניים בכל רחבי הח'ליפות ונלחמו נגד השלטון הסוני וחלקם אף עסק בפעילות טרור.

מאבק זה הגביר מאד את העוינות, השנאה והחשדנות כלפי השיעים בקרב חכמי הדת והמאמינים הסונים. השיעים נתפסו כאנשים בלתי נאמנים המשתפים פעולה עם אויבי האסלאם, שיש לדכאם באכזריות.

לפני כאלף שנה מימשו השיעים את נקמתם, ולתקופה של כמאה שנה (ממחצית המאה ה-10 עד למחצית המאה ה-11) הצליחו שושלות שיעיות להשתלט על העולם המוסלמי כולו. במאה ה-16 הקימו השיעים לראשונה בהיסטוריה מעצמה שכל תושביה שיעים – האימפריה האיראנית הצפווית שפלשה לעיראק ואיימה על האימפריה העות'מנית הסונית.

השיעה המתונה המקורית

אמנם אלף שנה חלפו מאז "המאה השיעית", וארבע מאות שנה מאז עלייתה של המעצמה הצפווית, אך דומה כי המשטר האיראני חזר לשאיפות האימפריאליסטיות של השיעה האקטיבית. אולם דרכו של סיסתאני הפסיבית מנוגדת לאג'נדה האיראנית באזור. למרות שנזהר שלא לתקוף ישירות את המשטר האיראני, בעצם עמדתו המרסנת את המיליציות השיעיות ונותנת לגיטימציה לביקורת נגד המשטר, מקשה סיסתאני על איראן לפעול בעיראק.

אמנם אלף שנה חלפו מאז "המאה השיעית", ו-400 שנה מאז עליית המעצמה הצפווית, אך דומה כי המשטר האיראני חזר לשאיפות האימפריאליסטיות של השיעה האקטיבית. אולם דרכו של סיסתאני מנוגדת לאג'נדה האיראנית באזור

בדרכו השקטה, במיקוד חייו בענייני הדת ובהתרחקותו מהפוליטיקה, נאמן סיסתאני לשיעה המקורית בה דגל האמאם ג'עפר א-צאדק. אולי זו הסיבה שסיסתאני נערץ ע"י השיעים בעולם כולו ואפילו במחנה מתנגדיו בעולם השיעי, כגון אנשי דת באיראן ובכירים בהנהגת חזבאללה. כאדם מתון המתנגד לאלימות, היה סיסתאני מועמד מספר פעמים לפרס נובל לשלום. המפגש שלו עם האפיפיור בשבוע שעבר, אינו אלא ביטוי נוסף לדרכו של סיסתאני, שהיא גם דרכו של האסלאם השיעי המתון.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,474 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 11 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ישראל השיבה לפניית בית הדין בהאג וקבעה שאין לו סמכות לחקור את פעילותה בשטחים

המשטרה פתחה בחקירת האלימות שהופנתה כלפי חבר הכנסת עופר כסיף בהפגנה במזרח ירושלים ● נתניהו ייפגש עם פעילי ליכוד, חברי הכנסת של המפלגה לא הוזמנו לאירוע; ככל הנראה מבקש להדק את אחיזתו בשטח ● ליברמן על ניסיונות לפיד להקים ממשלה: "ההצעה לבנט הועברה על דעתי; אסור לו להחמיץ את ההזדמנות" ● מיקי זוהר ישמש כיושב ראש הוועדה המסדרת

עוד 15 עדכונים

ארץ חומצת אבות

אחרי שנתניהו יירד מהבמה, בדרך הטבע כמובן, ישתרר שקט מבורך. רק אנשי ימין יזחלו החוצה מהריסות הליכוד לטנף על האיש שפרם מפלגה ותפר למידותיו מעור של פוליטיקאים חסרי חוליות.

השבוע קיבל (עוד) מנדט כדי לגמור את העבודה. נקווה שזו שירת הברבור כי באמת מיצינו. אני יודעת שאני כותבת את אותו פוסט כל הזמן, רק מחליפה פסקאות, זה כמו בבדיחה, תסלחו לי, על החיילים שמחליפים ביניהם תחתונים במקום ללבוש נקיים. גם נתניהו ממחזר תחתונים, רק השותף מתחלף. בסיבוב האחרון השאיר אותו חשוף שת.

אחרי שנתניהו יירד מהבמה, בדרך הטבע כמובן, ישתרר שקט מבורך. השבוע קיבל (עוד) מנדט כדי לגמור את העבודה. נקווה שזו שירת הברבור כי באמת מיצינו. אני יודעת שאני כותבת את אותו פוסט כל הזמן, רק מחליפה פסקאות

השבוע ראיתי סרט על רודן, לא חשוב שמות, קווי האופי דומים כאילו נולדו לאותו אב קדמון. תמיד מבעית לראות שליטים מאבדים צלם מתוך הכוח להשחית. גם נתניהו הפך מפוליטיקאי שאפתן למכונת הרס. המפתחות, איך לא, בידיים של סוחרי-דת ציניים, שהתמיכה בו חוזרת אליהם במטבע קשה ועל חשבון הפריפריה, זקנים ועניים.

זה נשמע כמו התחלה של טלנובלה אבל זה משחקי הכס. בלי חמלה. צריך כאן מבול, בחיי, ארץ חמדת אבות הפכה תחתיו לארץ חומצת אבות. 4 מערכות בחירות בשנתיים, האחרונה היתה צריכה להתרחש בעוד 16 שנה(!) אלמלא השליט במנוסה.

ככה הרגיל אותנו, גם לכך שראש ממשלה נאשם בפלילים זה סביר, אבל תובעת במשפטו שבנתה פרגולה בלי אישור היא עבריינית נרדפת, שפוליטיקאים יערקו ממפלגה למפלגה תמורת אתנן, הקטע בו בנט, העוזר הקטן שלו, בא עם סל דרישות שגדולות מסכום המנדטים שקיבל ומסרב להבטיח ליאיר לפיד שלא ילך עם נתניהו, מעיד על הריקבון העמוק שנתניהו השריש במערכת הפוליטית.

הליכוד כבר לא מפלגה אלא עסק משפחתי פרטי מניב, שרים וח"כים הם סטטיסטים בהצגת יחיד, תלמידו של כהנא נבחר לכנסת בעידודו של מי שהלך לפני עמוד תליה בהפגנות נגד יצחק רבין,

נשיא המדינה מעניק לו מנדט להקים ממשלה יום אחרי פתיחת משפטו, כשהמשפט יתנהל 3 פעמים בשבוע כאילו אין מדינה מסובכת לנהל. וכאילו כל זה לא מטריד דיו, אחרי פתיחת משפטו נשא נאום-שטנה נגד מערכת המשפט והאשים אותה בהפיכה שלטונית, מששעבד שוב את מהדורות החדשות על עורכיהן הכנועים לנאומים, שאין בהם דבר מלבד ארס שמצית אש זרה בחסידיו.

הליכוד כבר לא מפלגה אלא עסק משפחתי פרטי מניב, שרים וח"כים הם סטטיסטים בהצגת יחיד, תלמידו של כהנא נבחר לכנסת בעידודו של מי שהלך לפני עמוד תליה בהפגנות נגד יצחק רבין

המדינה נעה תחתיו כמו עץ בסופה, ברצותו יסית נגד ערבים וברצותו – יהפוך עורו ויקרבם למען מטרותיו, אולי גם יקריב. ההמון כבר ילך אחריו. אהבה קנאה שנאה ידידות. הכל בדולר.

המדינה נראית כמו הגיף המפורסם של ג'ון טרבולטה שמסתובב אנה ואנה ולא מבין מה קורה פה. גם נתניהו איבד את כוח-העל שהכל מייחסים לו, רואים עליו את העייפות ואת הפחד והזיעה הקרה. תראו את העיניים המתרוצצות, תנועות הלעיסה בפה קפוץ כשהוא נרגז, זה לא יוסף, כמו ששרה כוורת. זה לא יוסף, זה לא יו-סף. הוא לא יותר מעגל זהב שתוכו קש. הכי מייאש שהתרגלנו לחרא הזה.

אבל אין רע בלי טוב, כי מנסור עבאס מנהיג שנדנד את העץ וכפה על כולנו להתמודד עם השקרים שאנחנו מספרים לעצמנו. חבל שיאיר לפיד שמסתמן כמבוגר אחראי ושקול לאורך קרוסלת הבחירות (ובלי תעודת בגרות, שחצנים) לא דיבר בגלוי על צירוף המפלגות הערביות. הוא איחר להבין את גודל השעה ונתן לפוליטיקת הכזב לעקוף אותו בסיבוב.

עכשיו נחכה שהנוכל המושחת והטפיל מימינה יפלו לבור שכרו למדינה המעונה הזאת. המקום הזה חולה. כולם יודעים שכל מה שצריך זה שהמלך הרקוב ייעקר משורש ויושלך הצידה. הוא קורא לזה הפיכה אבל אל תשימו לב, הרגלתם אותו לחרבן למדינה על הראש וקשה לו לעשות בסיר כמו כולם.

התחלתי בבדיחה עם זקן ולכן אסיים בפראפרזה על מערכון של אפרים קישון, ממילא מיציתי את ארסנל המילים שיכולתי לכתוב על ראש הממשלה ובעלה וגם המדינה נראית כמו סטנד אפ ניישן.

המדינה נראית כמו הגיף המפורסם של טרבולטה שמסתובב אנה ואנה ולא מבין מה קורה פה. רואים על נתניהו את העייפות ואת הפחד והזיעה הקרה. תראו את העיניים המתרוצצות, את תנועות הלעיסה בפה קפוץ

ובכן, שיחה בין חברים מתגלגלת לחינוך ילדים והמארחים מספרים שהבן שלהם מסרב ללכת לגן. האורחים מציעים להם להיות תקיפים, הילד חייב ללכת לגן.
"אנחנו לא מכריחים", נלחצים ההורים. "נחכה שיסכים בעצמו".
ואז מצטרף לחבורה גבר לא מגולח שסיגר כבוי שמוט בזווית פיו ושואל: "יש'כם אש?"
"בנימין", שואל אותו המארח בהיסוס. "מחר תסכים ללכת לגן?"

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 679 מילים ו-1 תגובות

לפני שבועיים הכריע גוף הסנאט של הסטודנטים באוניברסטית איווה כי אין מקום להעניק ליהודים בקמפוס ייצוג משלהם - מחשש שבחירה בנציג יהודי תהיה הכרזה פוליטית בנוגע למדיניות ישראל בשטחים ● בדרך כלל, ארועים כאלו הופכים מייד לכר פורה למעורבות והפגנות ארגונים חיצוניים ● הפעם הם הצליחו להתווכח על הנושא לבדם ואפילו להגדיר את ההבדל בין אנטישמיות וביקורת על ישראל

עוד 1,265 מילים

בספטמבר 1941 נרצחו בבאבי יאר, בתוך יומיים בלבד, למעלה מ-33 אלף יהודים ● הבמאי סרגיי לוזניצה גדל ליד מקום הטבח שנים אחרי, ולא ידע מה באמת קרה שם ● עם הזמן התבררה לו ההיסטוריה הכל כך בעייתית של רוסיה ואוקראינה ● עכשיו הוא יצר 24 סרטים קצרים על העבר של גיא ילדותו - ועל מחיקתו

עוד 891 מילים

למקרה שפיספסת

החומרים שמהם עשויים מנהיגים

איזו דרך הובילה את ביל קלינטון לנשיאות, מה עשתה אופרה וינפרי אחרי שהורדה בדרגה, וכיצד הפכו ביל גייטס וג'ף בזוס לענקים ● המיליארד היהודי דייוויד רובינשטיין פגש את כולם בתוכנית הטלוויזיה שלו, והפך את הראיונות לספר רב מכר ● בסוף המסע הוא גילה שתשוקה, מיקוד, יושרה, חזון והיכולת ללמוד מטעויות הם החומרים מהם עשוייה מנהיגות

עוד 780 מילים

לאן הולכות המטרות כשהאגם קפוא? או - בזכות בחירות חמישיות

באופן אידאלי אנו חושבים על המוח האנושי כעל מכונת היגיון, אך במציאות בכלל, וזו הפוליטית שלנו בפרט, ברור שיותר מכל דבר אחר – מוח זו מכונה לדפיקה סדרתית של הראש בקיר.

משום מה אנו נוטים לראות במוח שלנו סוג של מחשב, בעוד שמחשב ומוח הן שתי מכונות שונות לגמרי. המוח הוא יצור אבולוציוני שניבנה כמכונה אובססיבית ליצירת מטרות, בעוד שמחשב הוא כלי עזר לבני אדם. איננו מעוניינים שמחשב ייצר לעצמו מטרות, אלא רק שיעזור לנו להשיג את המטרות שלנו.

החל מהקפה של הבוקר ועד להתגייסות למלחמה, מה שמניע אותנו הוא המטרה התורנית, שמשום מה הקפיץ לנו המוח דווקא עכשיו, ואנו חייבים, חייבים, להגשימה. ומה שמעצבן בהמצאה האבולוציונית הזו הוא, שהטבע מייצר לנו את מכונת המטרות הזו לא כדי שנגשימן. בכלל לא. אלא, שכמו חמור ההולך אחרי הגזר שתלה לו העגלון מול אפו, המטרה קיימת כדי להוליך אותנו בדרך, ולאו דווקא כדי שנגשימה. או כפי שחז"לנו ניסחו כה יפה "אין אדם עובר מן העולם וחצי תאוותו בידו".

הטבע מייצר לנו את מכונת המטרות הזו, המוח, לא כדי שנגשימן. בכלל לא. אלא, שכמו חמור ההולך אחרי הגזר שתלה לו העגלון מול אפו, המטרה קיימת כדי להוליך אותנו בדרך, ולאו דווקא כדי שנגשימה

למעשה, הבעיה הגדולה עם מנגנון המטרות שלנו היא לא שאיננו מגשימים אותן, אלא דווקא אם הצלחנו להגשימן. הגשמת המטרה לא רק מייצרת ריקנות, המחייבת מאמץ מוחי להעלות ולגבש לנו מטרה חדשה, אלא, חמור מכך, היא עלולה לזרוק אותנו מהדרך הכל-כך מוצלחת בה הלכנו – אל ישימון חסר דרך.

דוגמה טובה היא הציווי האלוהי הראשוני של: "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה". ציווי שבנה מטרה ארוכת טווח, ולאורה אנו חיים כבר אלפי שנים. הבעיה נעוצה כמובן בכך שמטרה ארוכת טווח שכזו לא קיבלה פרמטר תפוגה. כמה זה "מלאו את הארץ"? מיליארד אנשים זה כדור מלא? עשרה מיליארד? מאה מיליארד? ומתי הארץ נחשבת כבושה? כשנכלה את משאביה? את זה הציווי לא ניפק, אך רבים עדיין חיים לאור הציווי הזה רק משום הסיפוק שבהליכה בדרך הסלולה, ולעזאזל התוצאות.

אם לאדם הפרטי הגשמת מטרות היא בעיה, הרי שבהיבט הפוליטי הגשמת מטרות היא אסון. מערכת הכוח הפוליטית נבנית על הדגל המאחד של המטרה, והגשמת מטרות פירושה התפוררות הדבק המאחד. כך למבני כוח פוליטיים קיימת נטייה מובנת לשמר מטרות, בפורמלין אם נדרש, מבלי להתחשב במציאות המשתנה.

כך בריטניה משמרת בית מלוכה וטקסים פוליטיים משונים שאבד הכלח על מטרתם, רק כדי להימנע מערעור המערכת. כך המערכת הפוליטית האמריקנית משמרת פחד מיסטי מסוציאליזם וקומוניזם למרות שאיומים אלו כבר חוסלו מזמן, וכך גם אצלנו.

המערכת הפוליטית הישראלית נבנתה סביב מטרה אחת – הקמת בית לאומי ליהודים שנרדפו בעולם. תשובה לבעיה הסופר-בוערת בימים שלאחר השואה. מטרה זו גיבשה תנועה חזקה ודינמית שפעלה ביעילות והצליחה בצורה יוצאת דופן, ובית לאומי אכן הוקם ליהודים, מדינה – היא מדינת ישראל.

אם לאדם הפרטי הגשמת מטרות היא בעיה, הרי שבהיבט הפוליטי הגשמת מטרות היא אסון. מערכת הכוח הפוליטית נבנית על הדגל המאחד של המטרה, והגשמת מטרות פירושה התפוררות הדבק המאחד

אנו רואים את ביטוי המטרה הציונית באופי המפלגות שלנו במערכת הפוליטית, אבל השפעת המטרה הזו עמוקה הרבה יותר – כל המבנה השלטוני יוצר עבור מטרה זו. מבנה שתוכנן לאפשר הדרה דמוקרטית של הערבים מאפשרות של הגעה למוקדי כוח. כך, כדי להימנע מבניית מוקדי כוח ערביים, המבנה של הייצוג לכנסת לא נבנה במתכונת הרגילה של נציגי אזורים, כפי שנהוג בדמוקרטיות אחרות. כך, הדומיננטיות שהוקנתה למשרד הפנים במישור המוניציפלי היא עוד מכשיר שכזה, שלא לדבר על מערכת ניהול הקרקעות שנבנתה בעליל לטובת המטרה הציונית.

כל האנרגיה הציונית הזו לטיפול בעם שלנו אכן צלחה. המטרה הושגה, וכיום, כשמרבית העם היהודי נמצא בישראל, ואלו שלא כאן עושים זאת מבחירה, אפשר להגיד לא רק שהציונות הגשימה את מטרתה המיידית, אלא שהצורך בהגנת היהודים ומדינתם חרג מגבולותינו והפך לקונצנזוס גלובלי במרבית מדינות העולם. אנו השגנו את המטרה מעבר למשוער, ודווקא ההצלחה הזו היא אם המשבר הפוליטי הקשה אותו אנו חווים היום.

אנו תקועים היום עם אוכלוסייה שעיקר עניינה הוא איכות החיים שלה והצלחתה האישית, אך עם מערכת פוליטית לא רלוונטית שמחפשת לשמר את המטרה שהושגה דרך מבט טלסקופי – המחפש, מעצים, ולעיתים אף ממציא איומים על המטרה. כל זאת תוך התעלמות מהנוף החדש של מדינה בה מרבית האוכלוסייה רוצה ושואפת לנורמליות אזרחית.

חוסר הרלוונטיות נמצא בשימור האידאות הפוליטיות, אך יותר מכך הוא נמצא בשימור מבנה הדמוקרטיה שלנו. מבנה בו הנציגים אינם נבחרים ישירות ולא על בסיס גיאוגרפי, מה שמקנה כוח יתר לאוכלוסיות מסוימות (המתנחלים למשל) וכוח חסר לאוכלוסיות אחרות (ערבים למשל).

אלה מבנים השואפים לשמר את עצמם גם במחיר של אובדן רלוונטיות והגעה למשבר, ונראה כי המשבר הפוליטי המתמשך בו אנו נמצאים הוא אכן משבר שכזה. משבר בו הטרמינולוגיה סובבת סביב המטרה הציונית ומי משרת אותה, אך הגרעין שלה הוא רלוונטיות מבנה המשטר לאזרחי המדינה.

חוסר הרלוונטיות של הדיאלוג הפוליטי עתיד להימשך, וכך גם משבר הבחירות בו אנו שרויים, אלא שאגב המשבר המתמשך הזה, מה שאנו עדים לו הוא שינוי זוחל של שיטת הממשל שלנו. שינוי שמגיע בשיטת הסלמי, בפיסת שינוי אחת בכל מערכת בחירות.

אנו רואים את ביטוי המטרה הציונית באופי המפלגות במערכת הפוליטית, אבל השפעת המטרה הזו עמוקה בהרבה – כל המבנה השלטוני יוצר עבורה. מבנה שמאפשר הדרה דמוקרטית של הערבים מהגעה למוקדי כוח

השינוי החל ברעיון ההזוי לראש ממשלה חליפי וממשיך ברעיון ה"רק לא ביבי", וללא ספק יתחולל גם בסיבוב הנוכחי. סיבוב, שעם או בלי השבעת ממשלה חדשה, יהיה גם הוא ללא ספק קצר, וללא ספק ייצר גם הוא פיסה נוספת של שינוי במבנה השיטה הדמוקרטית שלנו. ורק נותר לקוות ששינויי המבנה שיביא יהיו טובים וחכמים מספיק כדי לבנות לנו אג'נדה שלטונית חדשה, שתוכל להוביל אותנו בדרך טובה יותר מזו בה אנו הולכים היום. ושלא נזדקק לבחירות שישיות לשם כך.

ישי גבריאלי הוא כלכלן בהכשרתו. בין היתר שימש כמרצה במכללה החברתית כלכלית וכתב את הספר "התיאומוניטריזם" על היבטים דתיים בתורת הכלכלה. בעברו הרחוק יותר היה כתב וחבר מערכת בשבועון "כספים" וכן כתב טור בגלובס וקצת בידיעות אחרונות. נהנה לכתוב על מגוון נושאים רחב וכיום מחזיק בלוג בשם "צוקרלך גשפטן" https://zuckerlechgescheft.wordpress.com/ בו הוא כותב מדי םעם על נושאים שמעניינים אותו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 876 מילים ו-1 תגובות
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אחרי שנים של הכחשה העולם הערבי משנה את גישתו לשואה: בבחריין ובאיחוד האמירויות התקיימו טקסים לזכר ששת המיליונים, וברשתות החברתיות שיתפו גולשים בתחושותיהם ● לאחר שבעונה הראשונה סדרת הריגול האיראנית המצליחה מתחה ביקורת על משרד החוץ של הרפובליקה, עם עליית העונה השנייה של "גנדו" חוששים הצופים מצנזורה של השלטונות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,058 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

המהפכה של תל אביב

הגלובוס הירוק הולך לעיריית תל אביב שמבצעת מהפך תחבורתי חסר תקדים ● הגלובוס השחור מוענק לממשלה בגין עלייה דרמטית במספר המשלוחים החיים ● וטיפ לסוף השבוע: לפני שנגמר האביב והכל יצהיב, צאו אל הנדנדה שמשקיפה על עמק איילון

עוד 598 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
צֶ'רְצִ'יל 80

נאום יום השואה של ראש הממשלה לא היה נאום בחירות ציני. ב"יד ושם" נתניהו סיכם את נצחונו ההיסטורי הגדול במלחמת העולם השלישית כנגד הנגיף הנאצי. מעכשיו, לא רק לווינסטון צ'רצ'יל אלא גם לבנימין נתניהו יש "V Day" משלו. Vaccinations Day.

עוד 1,321 מילים ו-3 תגובות

לא משבר, הזדמנות לפתרון

מערכת הבחירות הנוכחית התאפיינה בלגיטימציה שניתנה למפלגות הערביות, אך מנגד גם התחזק בזירה הציבורית מעמדן של מפלגות ימין רדיקליות ● שיעורי ההצבעה הנמוכים מלמדים על אובדן האמון בדמוקרטיה ● אסור לתת לאיומים במערכת בחירות נוספת להביא לכך שמי שלא זכו לרוב בבחירות ימשיכו לאחוז בהגה השלטון ● דעה

עוד 1,210 מילים

המשטרה: כסיף תקף שוטר; כסיף: מדובר בעבריינים שקרנים

לוין: התנהגות ברוטלית כזו לא ראויה כלפי אף אזרח לא כל שכן ח״כ ● סער: חרפה ● סמוטריץ׳: בלתי מתקבל על הדעת ● פייזר לישראל: אם לא תשלמו על החיסונים תועברו לסוף התור ● גנץ מזהיר את עבאס ובנט מהמו״מ עם נתניהו: ״תקבלו הבטחות ולא ייצא מזה כלום״ ● נתניהו ספד לנסיך פיליפ: ״משרת ציבור יוצא דופן״ ● רגב על השעיית אבישי בן חיים מחדשות 13: השמאל סותם פיות

עוד 47 עדכונים

ארועי יום השואה הוכיחו: לנתניהו אין ממשלה

בחירות חמישיות הן הדבר שהכי מפחיד את חברי הכנסת של הליכוד - הם יצטרכו להתמודד בפריימריז ואולי ימצאו את עצמם בחוץ ● מתוך תקווה קלושה הם נאחזים ברמזים עלומים שמשגר נתניהו ● בישיבת הסיעה אמר כי הוא "מדבר עם שלושה גורמים" ושלח את חברי הליכוד למסע של ספקולציות ● בכיר בליכוד העריך כי לנתניהו יש ערוץ תקשורת עם גדעון סער - רק לא בטוח שזה יעזור לו ● פרשנות

עוד 446 מילים

המאבק על מיקום שדה התעופה השני של ישראל מעלה הילוך ● דוח של האגף לתכנון ופיתוח הכפר במשרד החקלאות קובע נחרצות: מיקום שדה התעופה בעמק יזרעאל יחסל את החקלאות דווקא בשטחים החקלאיים החשובים בארץ ● הפיתוח שם יפגע בביטחון המזון של המדינה ● גידולים כמו חיטה, אפונה ותירס ייאסרו כליל ● ומשקי הלולים והרפתות יספגו מכה קשה ● המאבק של הצפון והדרום נמשך

עוד 715 מילים

אתה חי רק פעמיים

הוא הרג שומר נאצי, ברח מהגטו בזהות בדויה, תפס טרמפ על רכבת של הצבא הגרמני והסתובב בברלין במדים של הנוער ההיטלראי ● לפני שמלחמת העולם השנייה הסתיימה, הוא עוד הספיק להילחם לצד הכוחות הפולנים ולהצטרף לצבא הבריטי ● ואחרי הכול, הוא הוטבל, נישא לקתולית ושמר שנים את יהדותו בסוד ● סיפורו יוצא הדופן של חיים הירשמן הפך כעת לספר שכתב בנו, ג'ון קאר

עוד 1,797 מילים

התופרת האחרונה של אושוויץ הלכה לעולמה

נשות הנאצים חיכו לשמלות הערב הנפלאות שלהן, ודרשו עוד ועוד ● התור היה ארוך, והגיע לפעמים לחצי שנת המתנה ● הן קיבלו תנאים משופרים במחנה המוות כדי שיוכלו להמשיך ולתפור, וכך שרדו את השואה ● חודשים ספורים לפני יום הולדתה ה-100, נפטרה מסיבוכי קורונה ברטה קוהוט, אחרונת השורדות ממעגל התפירה של אושוויץ

עוד 1,020 מילים

בנט: "אעשה הכל כדי לחלץ את ישראל מהכאוס"

סמוטריץ' פגש את נתניהו וממשיך לפסול את רע"ם ● היועמ"ש לנתניהו וגנץ: "למנות בדחיפות שר משפטים" ● עודה נגד ממשלה בראשות בנט ● הליכוד התלונן במשטרה נגד סדי בן שטרית ● ישראל לבית הדין בהאג: אין לכם סמכות לחקור ● ועדת פרס ישראל הודיעה שפרופ' גולדרייך ראוי לקבל פרס ישראל ביום העצמאות ● בג"ץ מאפשר לשר גלנט להדיר אותו מהפרס למשך חודש

עוד 51 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה