עלי סיסתאני והאסלאם השיעי המתון

ביקורו של האפיפיור פרנסיסקוס אצל האיתוללה סיסתאני בעירק, צילום מסך מ-DW News
ביקורו של האפיפיור פרנסיסקוס אצל האיתוללה סיסתאני בעירק, צילום מסך מ-DW News

מאז המהפכה האסלאמית באיראן ב-1979 התרגלנו לחשוב על השיעים כמוסלמים קיצוניים ואלימים. הדימוי הזה רק התחזק אחרי שאיראן הקימה את חזבאללה בלבנון בשנות ה-80. על רקע זה, מפתיעה העובדה שהאפיפיור פרנציסקוס בחר בביקורו בעיראק ביום שבת האחרון להיפגש דווקא עם עלי סיסתאני, המנהיג הדתי הבכיר בעולם השיעי.

מאז המהפכה האסלאמית באיראן התרגלנו לחשוב על השיעים כמוסלמים קיצוניים ואלימים. לכן מפתיע שהאפיפיור פרנציסקוס בחר בביקורו בעיראק להיפגש דווקא עם עלי סיסתאני, המנהיג הדתי הבכיר בעולם השיעי

הסיבה למפגש היא, שסיסתאני מייצג את ההיפך הגמור מכל מה שהכרנו על השיעה. מיהו באמת עלי סיסתאני? מהו האסלאם השיעי המתון? ולמה הוא מפריע לאג'נדה האיראנית באזור?

עלי סיסתאני – סמל למתינות והפרדת דת ומדינה

עלי סיסתאני, בן 90, נשוי ואב לשני בנים, נחשב היום לגדול פוסקי ההלכה בעולם השיעי. מוצאו מסיסתאן במזרח איראן ויש לו ייחוס מכובד, כצאצא לגדולי אנשי ההלכה מהאימפריה הפרסית הצפווית. הוא נולד בעיר משהד למשפחת מלומדים, למד במרכז הדתי של קום (איראן) ומשם עבר לעיר הקודש השיעית נג'ף (עיראק), היכן שנמצא קברו של קדוש השיעה עלי בן אבי טאלב.

סיסתאני למד ב"חַוְּזַה", האוניברסיטה הדתית החשובה בעולם השיעי בעיר נג'ף. הוא למד אצל גדולי ההלכה השיעית של תקופתו וכתב כבר בשנות ה-60 חיבורים חשובים על המשפט המוסלמי, העלייה לרגל, חשיבות ה"תַקִיַה" – הסתרת הדת בשעת סכנה ונושאים נוספים.

ב-1992, אחרי מותו של מורו בנג'ף איתוללה בכיר אבו אל-קאסם אל-ח'וּאי, הפך סיסתאני לסמכות העליונה למוסלמים השיעים לא רק בעיראק אלא ברוב העולם המוסלמי. הוא חמק מציפורניו של שליט עיראק סדאם חוסיין, ע"י כך שנמנע בעקביות מהתערבות בפוליטיקה. הוא מתבטא בעקביות כמי שנאמן ללאומיות הערבית העיראקית ומטיף לשילובם של השיעים בחברה עם יתר העדות – מוסלמים סונים ערביים, כורדים ונוצרים. הוא מתנגד לעוינות הבין-עדתיות (טַאִפִיַה), המסכנת את המרקם החברתי העדין ועלולה להביא להתפרקותה של עיראק.

אחרי הכיבוש האמריקאי ב-2003, תמך בעריכת חוקה ובחירות דמוקרטיות ואף פסק כי על נשים להשתתף בבחירות. סיסתאני נקט בעמדה זו מתוך הבנה, שהשיעים מהווים רוב בעיראק (יותר מ-60%).

שנה לאחר מכן, ריסן את המיליציה השיעית של מוקתדא צדר, שלחמה בנג'ף קרוב לקברו של האמאם עלי, והביא להפסקת אש עם הכוחות האמריקאים בעיר. ב-2006, אחרי שאל-קאעדה (שהוא ארגון טרור סוני קיצוני) פוצץ את מסגד אל-עסכרי השיעי בעיר סמארה, קרא סיסתאני לשיעים שלא להגיב באלימות ולא לנקום באזרחים סונים חפים מפשע.

אחרי הכיבוש האמריקאי ב-2003 תמך בעריכת חוקה ובחירות דמוקרטיות ופסק כי על נשים להשתתף בבחירות. ב-2006, אחרי שאל-קאעדה פוצץ מסגד שיעי, קרא לשיעים לא להגיב באלימות ולא לנקום בסונים חפים מפשע

סיסתאני היה המנהיג השיעי הראשון בהיסטוריה שקרא לכונן מדינה אזרחית. עמדה זו עומד בניגוד גמור לתפיסת "הנהגת איש הדת הבכיר" (ולאית אל-פקיה) בה דגלה איראן מאז 1979, לפיה הנהגת המדינה נתונה לשליט הדתי העליון (בפועל, ח'ומייני וממשיכו ח'מנאי).

אולם לעיקרון של סיסתאני לא להתערב בפוליטיקה היה בכל זאת מקרה אחד יוצא דופן. כאשר הבחין סיסתאני ב-2014 בסכנה העצומה הטמונה בעלייתו והתפשטותו של ארגון דאעש בעיראק, פרסם פסק הלכה חריג, לפיו הלחימה נגד הארגון הינה בגדר חובה דתית – גִ'הַאד הגנה.

בשל מעמדו הרם של סיסתאני, ההתגייסות הייתה עצומה בקרב צעירים שיעים. מאות אלפים התארגנו במיליציות "הגיוס העממי" (אל-חַשְד א-שַעְבִּי), כדי לסייע לצבא העיראקי להדוף את דאעש ולהרחיקו מערי הקודש של השיעה במזרח המדינה. למעשה, סיסתאני הציל לא רק את הקהילה השיעית, אלא את עיראק כולה מכיבוש בידי ארגון "המדינה האסלאמית" הרצחני.

אולם איראן ניצלה את ההזדמנות, על מנת להגביר את השתלטותה על עיראק, ותפסה את הפיקוד על "הגיוס העממי", אימנה וחימשה אותו. איראן גם מנעה את פירוק המיליציות לאחר הניצחון על דאעש.

השליטה האיראנית על המיליציות השיעיות בעיראק אינה מוחלטת. לסיסתאני תפקיד חשוב בריסונן של המיליציות הללו. כאשר נודע לו על מעשי נקם של "הגיוס העממי" נגד אוכלוסייה סונית, קרא סיסתאני לרכז את המלחמה אך ורק נגד הטרוריסטים של דאעש, ולהימנע מפגיעה מאזרחים חפים מפשע. כמו כן, קרא למיליציות להימנע מהתנגשות עם "האחים הכורדים" בצפון עיראק, שתרמו תרומה נכבדה למיגור "המדינה האסלאמית". סיסתאני גם גינה את הירי של כוחות הביטחון וחלק מהמיליציות על אזרחים שיצאו להפגין נגד שחיתות השלטון בעיראק בשנים 2020-2019.

במסגרת המצווה השיעית לתרום חמישית מההכנסות (החֻ'מְס) לאנשי הדת, צבר סיסתאני ממון רב. אולם הוא חי חיי פשטות בבית צנוע בעיר נג'ף. הוא השתמש בכספים למימון לימודים לעשרות אלפי תלמידים באוניברסיטאות השיעיות של קום ונג'ף. הוא גם מימן סיוע לעניים בקהילות שיעית בעולם ותרם לתחזוקת מסגדים ומוסדות חינוך לצעירים.

בשל מעמדו הרם, מאות אלפי צעירים שיעים התארגנו במיליציות לסייע לצבא העיראקי להדוף את דאעש מערי הקודש של השיעה במזרח המדינה. למעשה, סיסתאני הציל לא רק את הקהילה השיעית, אלא את עיראק כולה

יחסו לישראל

אין להסיק מהתנגדותו של סיסתאני להתערבותה של איראן בעיראק, כי הוא פרו-ישראלי. סיסתאני אמנם ממעט להתייחס לישראל, אך בכל זאת הוא פרסם בשנים האחרונות מספר הודעות תמיכה בעמדה הפלסטינית. בין פרסומיו בתקשורת טען כי ירושלים והאתרים הקדושים בה שייכים לעם הפלסטיני. סיסתאני גם גינה מדי פעם מבצעים שהוציאה ישראל לפועל ברצועת עזה. בשנה החולפת, אולי בעקבות הנורמליזציה של האמירויות ובחריין עם ישראל ויצירת קשרי מסחר ועסקים בין המדינות, פרסם סיסתאני פסק הלכה האוסר רכישת מוצרים מישראל או ממפעלים התורמים לישראל. מתינותו של סיסתאני מתבטאת בהיעדר הטפה לטרור נגד ישראל או להשמדתה, כשם שאנו רגילים מאיראן ושלוחותיה.

שיעים מתונים מול קיצוניים

עמדתו של סיסתאני ועמדתו של המשטר האיראני, מבטאים שתי גישות בזרם השיעי, פסיבית ואקטיבית. התפיסה של אנשי הדת כדוגמתו של סיסתאני היא, שהממסד הדתי צריך להתמקד בענייני דת ולהתרחק מהפוליטיקה, מכיוון שהדבר עלול לסכן את הישרדותה של העדה השיעית. ההבדל בין שתי הגישות, הפסיבית והאקטיבית נעוצה בהיסטוריה הטראגית של השיעים.

שיעה – דת המקופחים והבכי

האסלאם נחלק לזרם סוני, המהווה רוב, וזרם שיעי המהווה כ-15% מהמוסלמים בעולם. השיעה נוצרה בימי הביניים כפלג אופוזיציוני שלא קיבל את סמכותה של הח'ליפות ותמיד נרדף ע"י השלטון. הטענה המרכזית של השיעים היא שהנביא מחמד מינה את בן דודו עלי בן אבי טאלב ליורשו, טענה שאינה מקובלת על הסונים. השיעים בימי הביניים טענו כי רק ה"אמאמים", צאצאיו הישירים של עלי, רשאים להנהיג את האסלאם וראו בכל המנהיגים הנערצים באסלאם הסוני, בהם הח'ליף עומר, הח'ליף האומיי עבד אל-מלכ, הח'ליף העבאסי הארון אל-רשיד, צלאח א-דין ואחרים, מנהיגים בלתי לגיטימיים.

הטראומה העיקרית של השיעים היא ללא ספק הירצחו של חוסיין בנו של עלי ונכדו של הנביא מחמד, כשיצא למרוד בח'ליף המושחת בדמשק ולהנהיג את האסלאם בדרך הישר. הטבח שנערך באכזריות בחוסיין ובני משפחתו בידי חייליו של הח'ליף אירע בכרבלא שליד נהר הפרת בעיראק בשנת 680 לספירה. ראשיהם של חוסיין ולוחמיו נערפו והנשים והילדים נלקחו בשבי. מאז מתאבלים השיעים ומקיימים צעדות אבל כשהם מכים את עצמם עד זוב דם, כדי לחוש את האסון שאירע למשפחת הנביא מחמד ("אַהְל אל-בַּיְת"). מיליונים עולים לרגל בכל שנה לקברו של חוסיין בכרבלא.

הטראומה העיקרית של השיעים היא רצח חוסיין בנו של עלי ונכדו של הנביא מחמד, כשיצא למרוד בח'ליף המושחת בדמשק ולהנהיג את האסלאם בדרך הישר. הטבח האכזרי בידי חיילי הח'ליף, כשראשי חוסיין ולוחמיו נערפו והנשים והילדים נלקחו בשבי

מצד אחד, רואים השיעים במותו של חוסיין בן עלי מופת להקרבה עצמית, ומצד שני רואים באירוע גם איתות אזהרה. למעשה, עד היום קיים וויכוח בשיעה מהו המסר העיקרי של האירוע הנורא בכרבלא, אשר עיצב את הדת השיעית כדת של עצב ויגון. האם חוסיין שיצא להילחם בח'ליף האומיי, המייצג את הסונה בעיני השיעים, מהווה סמל למאבק למען הצדק, להקרבה עצמית ולמות קדושים? או שמא האירוע מהווה דווקא אזהרה מפני מעורבות בפוליטיקה שעלולה להביא לשפיכות דמים נוראית בין מוסלמים?

הנקמה השיעית

מאז כרבלא, מתחלקת השיעה לפסיבית ואקטיבית. פוסק ההלכה הגדול ביותר שקם בשיעה, ג'עפר א-צאדק איש המאה השביעית, קבע כי על השיעים חלה החובה לקיים את דתם בצניעות ולנקוט בזהירות ("תַקִייַה") ואפילו להסתיר את דתם (כִּתְמַאן) בשעת סכנה ולהתחזות, אם צריך, למוסלמי סוני, על מנת לשרוד (בדומה לאנוסי ספרד היהודים במאה ה-14). זה היה השיעור שלמד מהאסון שפקד את השיעים בכרבלא.

אולם חלק אחר מהשיעים סבר כי המסקנה מכרבלא היא הפוכה, וכי יש לצאת לג'האד נגד כל שלטון מוסלמי עושק ורשע, גם אם הדבר כרוך בסכנת מוות. זרמי אופוזיציה שיעיים צצו בימי ביניים בכל רחבי הח'ליפות ונלחמו נגד השלטון הסוני וחלקם אף עסק בפעילות טרור.

מאבק זה הגביר מאד את העוינות, השנאה והחשדנות כלפי השיעים בקרב חכמי הדת והמאמינים הסונים. השיעים נתפסו כאנשים בלתי נאמנים המשתפים פעולה עם אויבי האסלאם, שיש לדכאם באכזריות.

לפני כאלף שנה מימשו השיעים את נקמתם, ולתקופה של כמאה שנה (ממחצית המאה ה-10 עד למחצית המאה ה-11) הצליחו שושלות שיעיות להשתלט על העולם המוסלמי כולו. במאה ה-16 הקימו השיעים לראשונה בהיסטוריה מעצמה שכל תושביה שיעים – האימפריה האיראנית הצפווית שפלשה לעיראק ואיימה על האימפריה העות'מנית הסונית.

השיעה המתונה המקורית

אמנם אלף שנה חלפו מאז "המאה השיעית", וארבע מאות שנה מאז עלייתה של המעצמה הצפווית, אך דומה כי המשטר האיראני חזר לשאיפות האימפריאליסטיות של השיעה האקטיבית. אולם דרכו של סיסתאני הפסיבית מנוגדת לאג'נדה האיראנית באזור. למרות שנזהר שלא לתקוף ישירות את המשטר האיראני, בעצם עמדתו המרסנת את המיליציות השיעיות ונותנת לגיטימציה לביקורת נגד המשטר, מקשה סיסתאני על איראן לפעול בעיראק.

אמנם אלף שנה חלפו מאז "המאה השיעית", ו-400 שנה מאז עליית המעצמה הצפווית, אך דומה כי המשטר האיראני חזר לשאיפות האימפריאליסטיות של השיעה האקטיבית. אולם דרכו של סיסתאני מנוגדת לאג'נדה האיראנית באזור

בדרכו השקטה, במיקוד חייו בענייני הדת ובהתרחקותו מהפוליטיקה, נאמן סיסתאני לשיעה המקורית בה דגל האמאם ג'עפר א-צאדק. אולי זו הסיבה שסיסתאני נערץ ע"י השיעים בעולם כולו ואפילו במחנה מתנגדיו בעולם השיעי, כגון אנשי דת באיראן ובכירים בהנהגת חזבאללה. כאדם מתון המתנגד לאלימות, היה סיסתאני מועמד מספר פעמים לפרס נובל לשלום. המפגש שלו עם האפיפיור בשבוע שעבר, אינו אלא ביטוי נוסף לדרכו של סיסתאני, שהיא גם דרכו של האסלאם השיעי המתון.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,474 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 18 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: נתניהו תומך ביוזמה של דרעי ובנט לערוך בחירות ישירות לראשות הממשלה

נתניהו: תוך שבועיים תוצג בממשלה רפורמה מקיפה בטיפול בנכי ובפצועי צה"ל ● רגב וגלנט יכהנו חליפית בקבינט כדי להשוות את מספר השרים בין גנץ לנתניהו ● סמוטריץ׳: עדיף בחירות חמישיות וממשלת שמאל על שיתוף פעולה עם רע״ם ● בכיר ברע״ם: לא מגיבים כדי לא להרוס מהלכים ● מרב מיכאלי: כשלנתניהו לא תהיה ממשלה, יהיה על מה לדבר עם בנט

עוד 43 עדכונים

חרדים ויום העצמאות

בשכוך סערת יום העצמאות, הזכרון הראשון שלי מימי עצמאות הוא מהשנים הראשונות בבתי הספר היסודי. יום לפני ה"חג", המחנכת נהגה לדבר אתנו כמה מילים אודות ה"לא חג" הזה.

מדובר במדינה שקמה לא על אדני התורה וההלכה, הסבירו המחנכות, ככה שאין לנו סיבה לחגוג. בנוסף, הוסיפו חלק מהן בזלזול, איזו עצמאות יש כאן? אנו תלויים לגמרי בארצות הברית, ככה שגם מצד זה אין סיבה לחגוג. ובכלל, בזמננו אין סמכות לקבוע חגים, אפילו לו כן היתה סיבה לחגוג.

הזכרון הראשון שלי מימי עצמאות הוא מהשנים הראשונות ביסודי. יום לפני ה"חג", המחנכת דיברה על ה"לא חג" הזה. מדובר במדינה שקמה לא על אדני התורה וההלכה, הסבירה, ככה שאין לנו סיבה לחגוג

אנו שמחים שזכינו לשוב לארץ אבותינו, ארץ הקודש, אמרה המחנכת. שמחים שהתגשמה הנבואה הזו, שצפתה מאורע יוצא דופן בתולדות העמים: עם שב לארצו וללשונו אחרי אלפי שנים שבהן היה מפוזר בין הגויים. שמחים, כן, ברוך השם, אבל לא על המדינה. יום חופש? כן, יהיה מחר, כי ככה משרד החינוך מחייב.

"טוב לפחות", אמרה המחנכת המבוגרת בכתה ה', "שאין כבר מצעד". היא סיפרה לנו שעד לפני כחמש עשרה, נערכו מצעדים בכל שנה ביום העצמאות. חילות שונים בצבא צעדו במקום מרכזי עם כלי נשק, כשרבים באים לראות ולהנות.

"המצעד זה מפגן של כוחי ועוצם ידי", היא הסבירה לנו. זהו קיצור חרדי מקובל לפסוק בחומש דברים: "ואמרת בלבבך: כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", כלומר – אתה עלול להתגאות ולחשוב שהגעת להשגים בכוחך, במקום להבין שהשם יתברך ברך אותך. כשרוצים לציין מישהו שחושב בגאוותו שהוא עצמו אחראי להצלחה, מגיבים בבוז: "כוחי ועוצם ידי", ומאחלים לו נפילה מהירה, למען ילמד את הלקח.

הציונות כולה לוקה – אליבא דחרדים – ב"כוחי ועוצם ידי", והצבא על אחת כמה וכמה. מעזים לחשוב, ישמרנו האל, שחיילים מגנים בגופם על המדינה, ולא תופסים שההצלחות כולן משמים, ולימוד התורה הוא זה ששומר.

ובכן, נאנחה המורה לרווחה, טוב שביטלו כבר את המצעדים. תדענה לכן שסילקו פעם תלמידה מבית הספר, משום שהיא נסעה לירושלים לראות את המצעד. ברר…. מסכנה. שמחתי שאין מצעד ולא יסלקו אף חברה.

אותי אישית לא עניינו כלי נשק וגם לא חיילים צועדים. אלו ואלו היו כל כך רחוקים מעולמי המסוגר. טוב, אז נהנינו מהחופש, והבנו שזה לא חג ואין פה מה לחגוג. אם לומר את האמת זה לא העסיק אותנו הרבה. לא עלה בדעתנו לשים דגלים בשום מקום, לא בבית הספר ולא בבתים. הדגל ו"התקווה" היו ועדיין אסורים לבוא בקהלנו.

"המצעד זה מפגן של כוחי ועוצם ידי", הסבירה המחנכת. כשרוצים לציין מישהו שחושב בגאוותו שהוא עצמו אחראי להצלחה, מגיבים בבוז: "כוחי ועוצם ידי", ומאחלים לו נפילה מהירה, למען ילמד את הלקח

כשהייתי בכתה ה', ישבתי במרפסת עם אמי בליל יום העצמאות. אמי אשה חרדית כמובן, אבל בענינים אלו המכונים 'הַשְקוֹפֶה'  במלעיל (=השקפה), היא לא מהמצטיינות. סמלי המדינה כן מדברים אליה, אולי משום שאחיה הבכור שרת בצבא ואף נפצע אנוש במלחמת יום הכיפורים. היא גם מקשיבה הרבה לרדיו, מה שבדור החרדי הצעיר קורה מעט מאד. שירי הארץ השפיעו עליה, האווירה, הטקסים.

גרנו ברחוב ראשי בשכונה חרדית מובהקת. מולנו עברה חברה שלי, בת למשפחה פנאטית מאד. אביה היה ידוע בפעולותיו ובנאומיו האנטי ציוניים. היא קראה לי לשלום, ואז (אפילו עכשיו, אחרי עשרות שנים, אוחזת אותי לרגע צינה) אמא שלי, לא יודעת אם לומר "לתומה", קראה אליה ואיחלה לה בקול גבוה: "חג שמח!"

האוויר החם נעמד. רק החושך הסתיר את הסומק שעלה בלחיי. מה חג? מה שמח? אף חרדי לא מברך ב"חג שמח" ביום העצמאות. התביישתי מאד וגם פחדתי. מה אעשה אם חברתי תספר בכתה אודות חטאה של אמי? מה אעשה אם היא תספר לאביה על האיחול החתרני? זה היה בשבילי גרוע כאילו תפסו את אמי חלילה, בגניבה, או במעשה מביש אחר.

מה אגיד לכם? השם ריחם עלי. החברה היתה בעלת חוש הומור, והיא הניחה שאמי לועגת לחג ולציונות. "כן, חג שמח", צעקה בקול. זה שעשע אותה. בלי לראות את הבעתה, שמעתי את הלעג בקולה. ואמי? היתה מרוצה. את רואה? נבהלת כשאחלתי לה, והנה היא מאחלת חזרה. לא טרחתי להסביר לאמי שהאיחול החוזר היה ציני ולועג, ושבדרך נס חברתי פרשה גם אותה כלועגת. בשביל מה? העדפתי לעבור הלאה. אמי אינה משתכנעת בקלות, אם בכלל. ככה אז וככה היום.

למחרת בבוקר, כאילו לא הספיקה האפיזודה הזו, הוציאה אמי לאחותי ולי חולצות לבנות חגיגיות וחצאיות כחולות יפות, לא אלו של התלבושת האחידה. למה? כחול-לבן לבשנו בראשי חודשים, במסיבות בבית הספר. אבל היום חופש! "מה פתאום, אמא?" – שאלה אחותי. "לכבוד יום העצמאות. זה חג והוא שמח", ענתה אמא שלי. באותו רגע נכוויתי משוקו חם. אינני יודעת היום, ממרחק השנים, אם ידי רעדה במקרה, או שמא רציתי לקטוע בכוח את דברי אמי. איך שהוא, הטיפול בכוויה הרצינית הסיח את הדעת, את החג וגם את הכחול לבן.

מולנו עברה חברה שלי, בת למשפחה פנאטית. אביה נודע בפעולותיו ובנאומיו האנטי ציוניים, וקראה לי לשלום. ואז (אפילו אחרי עשרות שנים אוחזת אותי לרגע צינה) אמי, לא יודעת אם לומר "לתומה", איחלה בקול: "חג שמח!"

בגלל הכוויה לא הקשבנו ברדיו לחידון התנ"ך; זו היתה חוויה שממש חיבבנו, כל המשפחה. ידענו לענות על הרבה שאלות, וגם רשמנו על דפים את שמות המתמודדים והניקוד שלהם. בביתי כיום אין רדיו, ולא מקשיבים לחידון התנ"ך. הציבור החרדי הקצין בהרבה משהיה אז. מיותר לומר שאינני מאחלת לחברות של בנותי חג שמח ולא מציעה להן להתלבש חגיגי, על אף שההשקופה שלי – לא משהו; יכול להיות שזה פגם גנטי.

אסתר קופמן, בת 43. מזכירה בבית ספר באזור המרכז, ואם לשבעה ילדים. השתיים הגדולות נשואות והיא כבר סבתא. אוהבת מאד לשחות, בעיקר חתירה, פעם חלמה להיות מדריכת שחיה. כנראה לא יקרה בגלגול הזה. הגדרת הזהות הראשונה שלה, בעיני עצמה, היא 'אשה'. לפני אמא, לפני חרדית. קודם כל אשה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 829 מילים

משפחתו של פגוע הנפש שנהרג בחיפה דורשת להשעות את השוטר החשוד

מעקב זמן ישראל שלושה שבועות אחרי שמוניר ענבתאווי נורה למוות בידי שוטר, פנתה משפחתו למח"ש בתלונה על כך שהחשוד לא הושעה וכי הם טרם קיבלו את תוצאות הנתיחה שלאחר המוות ● "לא ייתכן שחייו של חולה נפש יקופחו ולא ייתכן כי משפחה הזועקת לעזרת המשטרה כגוף מקצועי, תזכה לתוצאה הפוכה בקטל של ממש" ● מח"ש בתגובה: "ההחלטה על החזרת השוטר החשוד לתפקידו אינה בסמכות מח"ש"

עוד 948 מילים

מנדלבליט ממשיך לעבוד בשביל נתניהו

בנוסף לעורכי הדין שמעסיק נתניהו במשפטו הפלילי ובבג"ץ, לראש ממשלת המעבר יש צוות נוסף שעובד עבורו פול-טיים ● היועמ"ש מנדלבליט ואנשי מחלקת הבג"צים בפרקליטות הגישו לבג"ץ תגובה בעתירה נגד הטלת המנדט על נאשם בפלילים שיש בה אי-דיוקים וטיעונים מפולפלים היוצאים להגנת נתניהו ● לא ברור מדוע מנדלבליט עובד כל כך קשה למטרה זו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אולי כי מנדלבליט היה מזכיר הממשלה בתקופת אישור הצוללות המצריות? אולי כי הוא עצמו היה אמור להיות מראשוני הנחקרים בתיקי 3000? ואולי אף תחת אזהרה? ואולי היה אמור לפסול את עצמו מהחלטות בתיק... המשך קריאה

אולי כי מנדלבליט היה מזכיר הממשלה בתקופת אישור הצוללות המצריות? אולי כי הוא עצמו היה אמור להיות מראשוני הנחקרים בתיקי 3000? ואולי אף תחת אזהרה? ואולי היה אמור לפסול את עצמו מהחלטות בתיקי 3000 בגלל ניגוד עניינים? ובשל ניגוד עניינים בתיק 3000, ניגוד העניינים גולש גם לתיקי נתניהו האחרים, ולמעשה לכל החלטה בכל עניין שקשור לנתניהו? ואולי הגיע הזמן שמגישי הבגצ יגישו עתירה כנגד מעורבות מנדלבליט בכל הקשור לנתניהו, כיוצא מהכשלים בחקירות תיק 3000 שפסחו על מנדלבליט עצמו? כן, אתם! בשביל זה אנחנו תורמים לכם, למקרה ותהיתם. ואולי הדילוג מעל דעת המיעוט של גרוניס במינוי מנדלבליט התבררה כרגע שבו בגצ הפך לסמרטוט. והגיע הזמן להקריא לבגצ את דעת המיעוט שלו, ולהגיד לבגצ, שדעת המיעוט הזאת לא מגיעה לקרסוליים של המציאות היום

עוד 975 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

בשנה הבאה אמור להיפתח - באיחור ניכר - המוזאון לסובלנות של מרכז שמעון ויזנטל בירושלים ● מחיר הפרויקט השאפתני כבר חצה את רף הרבע מיליארד דולר, המוסלמים עדיין כועסים על בניית המוזאון על קרקע בית קברות, החברים מ"יד ושם" חשדנים בכוונות המוזאון החדש - והמבנה העצום כבר שינה מהותית את קו הנוף הירושלמי ● אז למה, בעצם, בנו את זה ומה בכלל יהיה שם? ● בדיקת זמן ישראל

עוד 2,211 מילים

המכובדים הכי מגוחכים בעולם

החג הזה חשף לכל אורכו את המכובדים המגוחכים ביותר בעולם. מכובדות ומכובדים. פוליטיקלי קורקט. תגלית ישראלית ייחודית. הם עמדו שם בחליפותיהם, נאמו וחייכו, הסתובבו בין קהל מריע ודגלי ישראל, בין תכנית טלוויזיה אחת לאחרת, בין חידון תנ"ך לפרס ישראל, אבל הבושה הייתה מרוחה על פניהם. שארית כבודם נזלה על האיפור הכבד, נדבקה כמו שמן שרוף למצחם המזיע.

החג הזה חשף את המכובדים המגוחכים ביותר בעולם. הם עמדו בחליפותיהם, נאמו וחייכו, הסתובבו בין קהל מריע ודגלי ישראל, בין תכנית טלוויזיה אחת לאחרת, בין חידון תנ"ך לפרס ישראל, אבל הבושה הייתה מרוחה על פניהם

רשימת האנשים המגוחכים בעולם היא רשימה ארוכה, כמעט אין סופית, של מי שתמיד נמצאים בראש רשימת המוזמנים, יושבי השורות הראשונות, מקבלי השכר הגבוה ביותר והפנסיה המכובדת עם תוארם המכובד ביותר.

הא.נשים המגוחכים והמגוחכות בעולם ניסו לאורך כל החג להתעלם מהנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים המתהלך ביניהם כאילו איננו יודעים שעל גבו רובצים תיקים פליליים ושלל מעשים, הפוגעים בכל אזרח ואזרחית במדינה, שכל מטרתם להשתחרר מהתיקים הללו.

הם עמדו שם לצידו. נשיא המדינה המגוחך שנתן לו את המנדט להרכיב שוב ממשלה לאחר שלא החזיר את המנדט ופיזר את הכנסת, לאחר שגרר את המדינה שוב ושוב לעוד מערכת בחירות, לאחר שלא עמד בהסכם קואליציוני שנועד בפעם הקודמת להוצאת המדינה מהטרלול האין סופי של מערכות בחירות. אבל הנשיא המגוחך נתן שוב. חושב לעצמו שלא נזכור. מהרהר ומפחד בינו לבין קלישאותיו, שהציבור רוצה שוב לקבל את הנאשם בשוחד כראש ממשלה או עוד מערכת בחירות.

עמדה שם נשיאת ביהמ"ש העליון המגוחכת. המתעלמת לגמרי מהעתירות המונחות לפניה יומיום – מנומקות משפטית, מוסרית וציבורית – הדרישה לחקירת פרשת הצוללות והמניות, העתירה ההגיונית והמובנת לכל צופה בטקסים המגוחכים – הדרישה לבטל את החלטת הנשיא להעניק את המנדט לנאשם בפלילים, והעתירה הדורשת להוציא את הרה"מ הנאשם לנבצרות.

והיא עמדה שם בחליפתה הגזורה, בחיוך נבוך, הצטלמה ליד הנאשם וחשבה לעצמה שלא נזכור, שנתעלם, שלכאורה החיים נמשכים והכבוד נמשך ומדינת ישראל מכבדת את חג העצמאות שלה בטקסים רבי רושם והיא פשוט לא תשים לב לגיחוך הזה, לטרלול הבלתי אפשרי, למעשה הלא טבעי ולא מוסרי שהיא עצמה, נשיאת העליון, משתתפת בו בעצימת עיניים.

עמדה שם נשיאת ביהמ"ש העליון המגוחכת. המתעלמת לגמרי מהעתירות המונחות לפניה יומיום – מנומקות משפטית, מוסרית וציבורית. הצטלמה ליד הנאשם בחיוך נבוך וחשבה לעצמה שלא נזכור, שנתעלם, שהחיים נמשכים והכבוד נמשך

ועמדו שם עוד רבים מהאנשים המגוחכים בעולם. יו"ר הכנסת ושר החינוך ושרת התחבורה והטקסים כשהם מהללים ומפארים ומקלסים את הנאשם בשוחד מתוך מחשבה שדברי החנופה שלהם ימחקו את התיקים ויעלימו את המציאות המופרכת שבה הם מנסים לככב. משכשכים במי האפסיים של עצמם ומצפים שנחשוב שהם מנווטים ספינה מפוארת.

והנה הוא במאי המצלמות שהפנה את המצלמה שוב ושוב ושוב 30 פעם ויותר לעבר הנאשם בשוחד, רעייתו ושרת החנופה שהתיישבה ונמרחה לצידם, כדי להבטיח שהמצלמה לא תפספס לרגע את שיאי הגיחוך, הפתטיות, העליבות והבושה.

האנשים המגוחכים הללו חושבים שהטלוויזיה – מדיום בן כמעט 100 שנה – משרת את מטרותיהם. בלי להבין בכלל שהמכשיר הזה מגחיך אותם אחרי שצילמו את עצמם בפעם השנייה והשלישית והשלושים. הפכו את עצמם לפארסה. הטלוויזיה לא סובלת חזרות ולא צילומי תקריב שאין להם משמעות ולא גיבורים לרגע שמנסים לדחוף את עצמם בכוח לעיניו ותודעתו של הצופה. אבל לך תסביר את חוקי המדיום לשרת התרבות שנכנסה עם הרבה טקס בישבן ומעט שכל בקודקוד.

אל האנשים המגוחכים בעולם הצטרפו השנה גם חתני וכלות פרס ישראל. שמונה במספר. אנשים ונשים שעמלו כל חייהם למען ההישגים שזיכו אותם בפרס, וברגע אחד של חנופה מגוחכת, בליעת רוק וצפרדע, לא העזו לוותר על הפרס ועמדו שם לצד שורת המגוחכים ולחצו ידיים וחייכו, מנסים גם הם לערפל את הבושה. כאילו הכבוד של פרס ישראל הוא מעין רימון עשן, שאיש לא רואה באמת מה מתרחש מאחוריו ורק כשאתה יוצא עם הפרס בידך מהבמה המפוארת, אתה טהור ונקי וזך.

הטלוויזיה לא סובלת חזרות וצילומי תקריב חסרי משמעות, ולא גיבורים לרגע שמנסים לדחוף את עצמם בכוח לעיניו ותודעתו של הצופה. אבל לך תסביר את חוקי המדיום לשרת התרבות שנכנסה עם הרבה טקס בישבן ומעט שכל בקודקוד

לא לא. אל האנשים המגוחכים בעולם הצטרפו מנחי טקס המשואות בחיוכיהם האוויליים. קרייני הרקע בברכות ל"רעיית ראש הממשלה וראש הממשלה שכיבדו אותנו בנוכחותם…". כאילו היו מלך ומלכה שירדו אל נתיניהם בשוק המאובק. כל זאת בלי להזכיר את היותו של ראש הממשלה נאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים כלפי המדינה שחוגגת את יום עצמאותה, אבל בעצם שבויה בידיו ולא עצמאית לרגע.

איך הם לא מתביישים ? האנשים המגוחכים בעולם מנסים לחשב את קץ כבודם לאחור. מנסים לחשוב שאיש לא ישים לב. אבל העולם כולו עומד ותמה כיצד זה מדינה חוגגת את חגה החשוב ביותר, כשבראשה עומד נאשם בפלילים, ולמחרת מתכנסים השופטים באולם ביהמ"ש לשמוע על מעלליו.

העולם כולו מביט משתאה על האנשים הנכבדים והמגוחכים הללו ושואל את עצמו מי כאן ירד מהפסים? האזרחים כולם או רק החבורה הזו, החנוטה בחליפותיה ובטקסי החנופה שלה.

לאנשים המגוחכים בעולם יש קהל שבוי. קהל מוחאי כפיים, אמנים ועובדים המתפרנסים מהיותם של המגוחכים בשלטון. המגוחכים לא מודעים לכאורה לגיחוך שבהופעותיהם חסרות הבושה. אדם שהיה מתבייש במעשיו או במצבו המשפטי לא היה מופיע שוב ושוב בטלוויזיה, ולא היה מבקש להפנות אליו שוב ושוב את המצלמות.

המגוחכים לא מודעים לכאורה לגיחוך שבהופעותיהם חסרות הבושה. אדם שהיה מתבייש במעשיו או במצבו המשפטי לא היה מופיע שוב ושוב בטלוויזיה, ולא היה מבקש להפנות אליו שוב ושוב את המצלמות

האבסורד הוא שהאנשים המגוחכים בעולם מתגאים בהיותם מגוחכים, מתגאים בבושה העוטפת אותם, משתפים פעולה עם ההצגה המגוחכת ואולי בכך הופכים את עצמם למגוחכים עוד יותר.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 846 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

המשבר הפוליטי בישראל מסכן את הקשרים עם העולם הערבי

פחות משנה אחרי החתימה על הסכמי אברהם, מדינות האזור מסתכלות על חוסר היציבות ב"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" בדאגה גוברת ● מעבר לעובדה שבעלי ברית פוטנציאליים מעדיפים להמתין עד שהמצב הפוליטי בישראל יתבהר, השותפים החדשים לא רואים בעין יפה את השימוש שנתניהו עושה בהן לצרכיו הפוליטיים ● פרשנות

עוד 1,698 מילים

ממשיך להתבצר בעמדתו: סמוטריץ' שב וחזר על התנגדותו לשיתוף פעולה עם רע"ם

לפיד ייפגש השבוע עם ראשי מחנה מתנגדי נתניהו; מחר יקיים מסיבת עיתונאים, שבה ידבר על הניסיונות להקים ממשלה ● שנה אחרי שהתקנה נכנסה לתוקפה - מתבטלת החובה לעטות מסכות בשטחים פתוחים; הפרויקטור אש: ישראל עוד לא הגיעה לחסינות עדר ● אחרי למעלה מחודשיים שבהם לא התכנס - הקבינט הביטחוני יקיים מחר דיון; הרמטכ"ל וראש המוסד צפויים להשתתף בישיבה

עוד 18 עדכונים

ג'וליוס רוזנוולד, בנו של מהגר יהודי מגרמניה, בנה כ-5,000 בתי ספר לשחורים ב-15 מדינות דרומיות בארה"ב בתחילת המאה הקודמת ● בין מאות אלפי התלמידים שלמדו שם הסופרת מאיה אנג'לו והסנאטור ג'ון לואיס ● כשבוטלה ההפרדה בין לבנים ושחורים במערכת החינוך, רשת בתי הספר חדלה לפעול ● הצלם אנדרו פיילר החליט לתעד את המבנים הרעועים כדי לשמר את מורשת הפרויקט המיוחד

עוד 1,362 מילים

מלחמת העולם של נערות הגטו

הן הסתירו אקדחים בדובונים וחומרי נפץ מתחת לבגדים ● רקחו בקבוקי תבערה וזרקו אותם לעבר רכבות גרמניות ● האביסו את הנאצים בוויסקי וירו בהם למוות ● המאבק האמיץ של הנערות היהודיות במהלך השואה הפך לספר חדש ● סטיבן שפילברג כבר רכש את הזכויות לסרט

עוד 1,404 מילים

המהגרים היהודים ששינו לעד את תעשיית המגזינים

הם היגרו מאירופה לארה"ב לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה ● אמנים, צלמים ומעצבים שייבאו איתם אסתטיקה ייחודית, ושינו דרמטית את התפיסה של מגזינים משפיעים כמו ווג והוואניטי פייר ● תערוכה חדשה במוזיאון היהודי בניו יורק מציגה את פועלם

עוד 711 מילים

מי היה מאמין, לפני 73 שנים, שנגיע ליום שבו מדינות ערביות מברכות את ישראל לכבוד יום העצמאות ובלוגרים מהמפרץ ירכינו ראש ביום השואה ויום הזיכרון ● באיראן משחקים שחמט עם שאר העולם ● כצפוי, שיחות הגז עם לבנון לא מתקדמות לשום מקום ● הרמדאן הופך לארוע לעשירים בלבד במדינות ערב ● ומצרים העתיקה ממשיכה להפתיע את האנושות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,213 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

תראה מה שצבע יכול לעשות

הגלובוס הירוק מוגש השבוע לעיריית כפר סבא שהוכיחה כי אולי אין חגיגה בלי עוגה, אבל בלי זיקוקים אפשר להסתדר לא רע ● ובמישור העולמי לניו זילנד, שהודיעה כי בתוך שנתיים ייאסרו כליל המשלוחים החיים ● הגלובוס השחור מוקדש לקציר הדמים של האופניים והקורקינטים החשמליים ● והטיפ: מה עושים עם שאריות צבע?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 518 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הָאַנְגְּאוֹבֶר 81

ההופעות הטלוויזיוניות של נתניהו הולמות בחושים כמו צ'ייסרים של עראק. במינון מופרז – כמו ביום העצמאות – האפקט שלו על מערכת העצבים של אלה מבין הישראלים שהוא מעורר אצלם בעיקר עצבים, הוא של אלכוהול זול: פוגע בראייה, מנטרל את החושים, מעורר בחילה וגורם לאובדן אוריינטציה ולירידה מהירה ביכולת הריכוז

עוד 1,013 מילים

בין ישראל לאיראן מתנהל בשנה האחרונה דו-שיח מדורג, מתוכנן ושקול, ושני הצדדים שמרו עד כה על גובה הלהבות כדי לא להתדרדר לעימות כולל ● השאלה היא, האם איראן תחרוג מדפוס הפעולה הזה אחרי הפגיעה במתקן בנתנז - וכיצד ישפיעו עליה שיחות הסכם הגרעין עם המעצמות, כמו גם החלטת ביידן לאשר את עסקת הנשק עם איחוד האמירויות ● פרשנות

עוד 551 מילים

"נתניהו יציע לסער לשמש כמ"מ רה"מ ולאלקין - יו"ר הכנסת"

נתניהו לסער: "חזור אלינו, זה הבית שלך" ● לפי דיווח, סער אמר בתגובה "בשביל לחנוק מישהו, קודם פותחים את הידיים" ● בן גביר: "שנתניהו יגיד תודה שמנענו ממנו ממשלה עם עבאס" ● דיווח: רע"ם העבירה דרישות לליכוד ללא דרישה לביטול חוק הלאום ● ניצן הורוביץ: "אנחנו במגעים עם לפיד, סער ובנט" ● מאות הפגינו נגד ההתיישבות היהודית במזרח י-ם, ביניהם ח"כים מהרשימה המשותפת ומרצ ● ארה"ב לישראל: "די לפטפטת בנושא איראן"

עוד 28 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה