על המְשִׁיסָּה ועל המְשַׁסֶּה

.שלט בחירות, מרץ 2021 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
.שלט בחירות, מרץ 2021

בימי תעמולת בחירות, יש המציירים את חיסוני הקורונה כהישג המגמד את התלאות שעברנו בשנה החולפת. ראוי לבחון את הישגי ומחדלי רה"מ נתניהו, לא רק בשנה החולפת אלא גם בעשור הקודם, להווכח כיצד הוא מעצים קיצוניות על חשבון כולנו, ולשאול כיצד נוכל לתקן.

א. זכרון לאומי ארוך וקצר

חג הפסח הממשמש ובא הוא דוגמה טובה לזכרון לאומי ארוך-טווח. תקופת בחירות, לעומת זאת, היא בדרך כלל מפגן של קוצר-ראיה לאומי: מה שאירע בכנסת הקודמת הוא שלג דאשתקד, ואפילו מה שהיה לאורך השנה האחרונה כאילו עבר מן העולם לאור "ההישג הכביר" של החיסונים. בימים כאלה, בהם אנו מופגזים בתעמולה חזותית, טוב נעשה אם נרחיק את מבטנו גם אל מעבר לחודשים האחרונים.

חג הפסח הוא דוגמה טובה לזכרון לאומי ארוך-טווח. תקופת בחירות, לעומתו, היא לרוב מפגן של קוצר-ראיה לאומי: מה שאירע בכנסת הקודמת ואפילו בשנה האחרונה הוא שלג דאשתקד, לאור "ההישג הכביר" של החיסונים

ובכן, עד הבאת החיסונים, נתניהו מיקסם את הכאוס של הקורונה: איחל לאזרחי ישראל "תעשו חיים" אחרי הסגר הראשון, ולא שעה להמלצות פרויקטור הקורונה הראשון; המשיך לא למנות מפכ"ל ושלח שוטרים למשימות שיצרו חיכוכים, שבמדיניות נבונה אפשר היה למנוע; לא הציג סטנדרטים פשוטים ועקביים שיאפשרו ניהול שגרה, חינוך ומסחר, ופגע אנושות ברבבות עסקים קטנים ומאות אלפי עצמאים. כשנזכר לתת סיוע כלכלי, עשה זאת באופן שנוי במחלוקת שאת נזקיו נספוג לאורך שנים; את בתי המשפט ניסה בשנה שעברה שר המשפטים דאז, אוחנה, לסגור עם פרוץ המגפה; נתניהו ייבא – כטענת בנט – במהלך החורף הנוכחי דרך נתב"ג, בחסות השרה רגב, את מוטציות הקורונה.

ב. הכאוס בישראל מאז 2015: טעות או מדיניות?

האם משהו מעין זה קרה גם לפני הקורונה? כשסוקרים את שנות שלטון נתניהו, בולטות לחיוב (יחסי) השנים מראשית כהונתו בשנת 2009 ועד 2014. לעומת פיגועי-הענק שהובילו למבצע "חומת מגן", מוכיחות חמש השנים הללו שכשנתניהו רוצה שקט, יש שקט (יחסי).

ע"פ נתוני השב"כ, משנת 2009 עד 2014 נהרגו בישראל בפעולות טרור כמה עשרות אזרחים. כל הרוג הוא עולם ומלואו, ועדיין, בחבל ארץ קטן המאוכלס בכ-15 מיליון בני אדם המשתייכים לשתי ישויות לאומיות מסוכסכות, זהו הישג לא מבוטל שיש לזקוף לזכותו של נתניהו. ברם, באיזור שנת 2015 משהו משתנה, וכל אחת מוזמנת לשאול את עצמה מדוע. הבה נבחן כמה מאורעות ותהליכים שאפשר לתהות מדוע נתניהו חולל אותם, ולכל הפחות אִפשר את ליבויים.

לקראת שנת 2015 היינו עדים לעלייה תלולה במקום שמקבלות תנועות המקדש בציבוריות היהודית-ישראלית. ח"כים כמו מיקי זוהר, ציפי חוטובלי ומירי רגב החלו מתריסים כנגד ערביי ישראל המוסלמים (ולטענתי גם כנגד יהדות בית הכנסת, יהדות חז"ל). קמפיין המקדש גבה מחיר כבד מאנשי המקדש ומבני משפחותיהם ומהחברה הישראלית כולה, ורה"מ נתניהו הוא הנושא באחריות לתבערה הזו של אינתיפדת הר-הבית (או "הסכינים") בתשע"ה-תשע"ו. חלקו של נתניהו בפורענות מתברר כשבודקים מתי הוא מורה לח"כים יהודים לחדול מהעפלה להר-הבית. השנה, למשל, אסר נתניהו על עליית יהודים להר הבית עוד לפני ראש השנה, אולם בסתיו תשע"ה הוא עשה זאת רק בסוף חודש תשרי, אחרי שנשפך דם רב.

מדוע אפוא התמהמה נתניהו, למרות שחמש השנים הראשונות של כהונתו מוכיחות שהוא ניחן בתבונה בטחונית רבה? לא זו בלבד, נתניהו אִפשר לשר לבטחון-פנים דאז, גלעד ארדן, לחולל גל פיגועים נוסף, בכך שנקט לאורך חורף ואביב תשע"ז במדיניות של הלנת גופות מחבלים מיו"ש, חרף תחנוני מערכת הבטחון.

כשסוקרים את שנות שלטון נתניהו, בולטות לחיוב (יחסי) השנים מראשית כהונתו ב-2009 ועד 2014. לעומת פיגועי-הענק שהובילו למבצע "חומת מגן", מוכיחות חמש השנים הללו שכשנתניהו רוצה שקט, יש שקט (יחסי)

נמשיך לעניין הבא. בשלהי כהונתו של רא"ל (דאז) בני גנץ כרמטכ"ל, לקראת 2015, הוא ממיר את היוהל"ן (יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים) בצה"ל, ל"יוהל"ם" (יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר) – מנשים למגדר. שוויון הזדמנויות, כשלעצמו, הוא עקרון דמוקרטי חשוב. אולם מי שבחר להורות לצה"ל לעבוד בחסות מסמך היוהל"ם היה יכול לנחש שהרבה תועלת לא צפויה לצמוח ממסמך שמצהיר כי "גברים ונשים הן קטגוריות אותן אנו באים לפרק".

כידוע, הרוב המכריע של משרתי צה"ל (ואזרחי ישראל) מזדהים כגברים וכנשים, ובכלל זאת הומואים ולסביות. מדוע אפוא אִפשר זאת נתניהו? הלא ידוע שהוא מעורב בפרטים הקטנים ביותר של מהלכים אסטרטגיים שהוא מעוניין בהצלחתם. לזכותו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט יש לומר שאת "פקודת השירות המשותף", (דהיינו, היישום של מסמך היוהל"ם בשטח) הוא התאים לבסוף להזדהויות המגדריות הרווחות. מכל מקום, החברה הישראלית העבירה את תשע"ו-תשע"ז בויכוחים עקרים על הדתה בצה"ל, שהיו יכולים להצטמצם לו לפחות ידעו אזרחי ישראל מהו המסמך שהצית את הפולמוס.

הדורסנות של נתניהו המשיכה בנסיונו בשנת 2016 להמיר את השידור הציבורי בשיטור-דיבורי (למרבה השמחה הדבר לא צלח). בחסות המהומה, רוב אזרחי ישראל לא שמעו על הקמת "האגף לתודעת המונים" בידי ארדן במשרד לעניינים אסטרטגיים. האגף הזה נכשל במאבק ב-BDS, ולמעשה העצים אותו, כפי שרמז הקונסול דני דיין. לאור העלטה שבה פעל האגף, והפוליטיזציה שלו, קשה להמנע מלתהות האם הוא העומד מאחורי הטרלת השיח הציבורי בשנים האחרונות בבוטי-כזב למיניהם.

אין זה מפתיע שאותו האיש שהיה שקוע בחקירות המשטרה והפרקליטות, שהבשילו לימים לכתבי אישום בשוחד, מרמה והפרת אמונים, התעקש להניח על שולחן הכנסת שוב ושוב גרסה קיצונית של חוק הלאום. גם כאן, לא היה צורך שנתניהו יפשיל לשם כך את שרווליו, רק שיימנע מלהפגין מנהיגות לאומית מיטיבה.

אין זה מפתיע שהאיש אשר היה שקוע בחקירות המשטרה והפרקליטות, שהבשילו לימים לכתבי אישום בשוחד, מרמה והפרת אמונים, התעקש להניח על שולחן הכנסת שוב ושוב גרסה קיצונית של חוק הלאום

זהו אותו ראש-ממשלה שתחת שלטונו, לפני פתיחת השגרירות האמריקאית בירושלים (אביב 2018), קיבלו חיילי צה"ל הוראה – כך על פי מבחן התוצאה – לירות אש חיה במרכז המסה של מפגינים פלסטינים לא חמושים בגבול עזה. האחראים הישירים לכך, כמו גם להוראה התמוהה שלא לפגוע במפריחי עפיפוני תבערה, הם הרמטכ"ל דאז איזנקוט ושר הביטחון דאז ליברמן, אולם גם כאן, רה"מ נתניהו נושא באחריות הכוללת לחריגה המקוממת הזו מערכי צה"ל. יתכן מאד שהחקירה שנפתחה כעת בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לא היתה מבשילה אלמלא מפגן האלימות הברוטלי הזה, שהפצ"ר במיל' תא"ל סטרשנוב טען בזמנו שראוי לשתף פעולה עם האו"ם בחקירתו.

בשנים לאחר מכן זלגה האלימות יותר ויותר אל תוך ישראל. בין היתר: הרג יעקוב אל-קיעאן באום-חיראן (עליו התוודה נתניהו לאחרונה), הרג סלומון טקה בקריית-חיים, הרג איאד אל-חלאק בשער האריות בירושלים, הרג אהוביה סנדק בשומרון, ולאחרונה הירי בגבו של ח"כ יוסף ג'בארין. האחריות לכל אלו רובצת בראש ובראשונה על כתפיו של מי שכראש ממשלה לא מינה מפכ"ל (ועוד עשרות מינויים בכירים בשירות המדינה שטרם אוישו), ושקודם לכן הילך אימים על המפכ"ל אלשיך.

אזרחי ישראל אמנם שילמו מחיר כבד על הפרשיות העגומות הללו, אך הן אִפשרו לנתניהו לעכב את החקירות ואת תהליך הגשת כתב האישום נגדו באופן שהיינו מתקשים לשער מראש.

ג. על אנושיות, אזרחות וממלכתיות

מהאמור לעיל עולה החשש, שכל עוד יתנהל משפטו של הנאשם נתניהו, העתיד לא צופן טובות לאזרחי ישראל. מעבר לענייני הבחירות ודילמות ההצבעה שבהם עוסק השיח כעת, כדאי שלא להזניח את השאלה הגדולה: מה מאפשר את המצב שבו מסוכסכים חלקי החברה הישראלית ומשוסים זה בזה? כפי שאמרה איילת, אמו של אהוביה סנדק:

"אנו מפולגים כי יש מי שדואגים כל הזמן לסכסך בינינו […] היינו צריכים לצאת אחרי מה שקרה באום אל-חיראן ואחרי שהרגו את […] איאד אל-חלאק ואחרי שירו בסלומון טקה למוות".

ביכולתנו, אפוא, לחתור למכנה המשותף האנושי והאזרחי הבסיסי ביותר, שבלעדיו נאבד את צלם האנוש שלנו. בכוחות ובלבבות משותפים, אולי נצליח לעורר את בעלי התפקידים הבכירים והזוטרים בשירות הציבורי, הנדרשים לא אחת למלא פקודות המדיפות ריח בלתי מוסרי, מהסוג שמתדלק את הפורענויות דלעיל, לשאול את עצמם האם הם כפופים ליושר, לצדק ולשכל הישר, או לבעל שררה כזה או אחר המנסה להמלט ממשפט.

ד"ר נדב ש. ברמן הוא חוקר מחשבת ישראל, בין השאר בזיקה לפרגמטיזם האמריקאי הקלאסי, הכותב מעת לעת גם על ענייני השעה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,148 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 11 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ישראל השיבה לפניית בית הדין בהאג וקבעה שאין לו סמכות לחקור את פעילותה בשטחים

המשטרה פתחה בחקירת האלימות שהופנתה כלפי חבר הכנסת עופר כסיף בהפגנה במזרח ירושלים ● נתניהו ייפגש עם פעילי ליכוד, חברי הכנסת של המפלגה לא הוזמנו לאירוע; ככל הנראה מבקש להדק את אחיזתו בשטח ● ליברמן על ניסיונות לפיד להקים ממשלה: "ההצעה לבנט הועברה על דעתי; אסור לו להחמיץ את ההזדמנות" ● מיקי זוהר ישמש כיושב ראש הוועדה המסדרת

עוד 15 עדכונים

ארץ חומצת אבות

אחרי שנתניהו יירד מהבמה, בדרך הטבע כמובן, ישתרר שקט מבורך. רק אנשי ימין יזחלו החוצה מהריסות הליכוד לטנף על האיש שפרם מפלגה ותפר למידותיו מעור של פוליטיקאים חסרי חוליות.

השבוע קיבל (עוד) מנדט כדי לגמור את העבודה. נקווה שזו שירת הברבור כי באמת מיצינו. אני יודעת שאני כותבת את אותו פוסט כל הזמן, רק מחליפה פסקאות, זה כמו בבדיחה, תסלחו לי, על החיילים שמחליפים ביניהם תחתונים במקום ללבוש נקיים. גם נתניהו ממחזר תחתונים, רק השותף מתחלף. בסיבוב האחרון השאיר אותו חשוף שת.

אחרי שנתניהו יירד מהבמה, בדרך הטבע כמובן, ישתרר שקט מבורך. השבוע קיבל (עוד) מנדט כדי לגמור את העבודה. נקווה שזו שירת הברבור כי באמת מיצינו. אני יודעת שאני כותבת את אותו פוסט כל הזמן, רק מחליפה פסקאות

השבוע ראיתי סרט על רודן, לא חשוב שמות, קווי האופי דומים כאילו נולדו לאותו אב קדמון. תמיד מבעית לראות שליטים מאבדים צלם מתוך הכוח להשחית. גם נתניהו הפך מפוליטיקאי שאפתן למכונת הרס. המפתחות, איך לא, בידיים של סוחרי-דת ציניים, שהתמיכה בו חוזרת אליהם במטבע קשה ועל חשבון הפריפריה, זקנים ועניים.

זה נשמע כמו התחלה של טלנובלה אבל זה משחקי הכס. בלי חמלה. צריך כאן מבול, בחיי, ארץ חמדת אבות הפכה תחתיו לארץ חומצת אבות. 4 מערכות בחירות בשנתיים, האחרונה היתה צריכה להתרחש בעוד 16 שנה(!) אלמלא השליט במנוסה.

ככה הרגיל אותנו, גם לכך שראש ממשלה נאשם בפלילים זה סביר, אבל תובעת במשפטו שבנתה פרגולה בלי אישור היא עבריינית נרדפת, שפוליטיקאים יערקו ממפלגה למפלגה תמורת אתנן, הקטע בו בנט, העוזר הקטן שלו, בא עם סל דרישות שגדולות מסכום המנדטים שקיבל ומסרב להבטיח ליאיר לפיד שלא ילך עם נתניהו, מעיד על הריקבון העמוק שנתניהו השריש במערכת הפוליטית.

הליכוד כבר לא מפלגה אלא עסק משפחתי פרטי מניב, שרים וח"כים הם סטטיסטים בהצגת יחיד, תלמידו של כהנא נבחר לכנסת בעידודו של מי שהלך לפני עמוד תליה בהפגנות נגד יצחק רבין,

נשיא המדינה מעניק לו מנדט להקים ממשלה יום אחרי פתיחת משפטו, כשהמשפט יתנהל 3 פעמים בשבוע כאילו אין מדינה מסובכת לנהל. וכאילו כל זה לא מטריד דיו, אחרי פתיחת משפטו נשא נאום-שטנה נגד מערכת המשפט והאשים אותה בהפיכה שלטונית, מששעבד שוב את מהדורות החדשות על עורכיהן הכנועים לנאומים, שאין בהם דבר מלבד ארס שמצית אש זרה בחסידיו.

הליכוד כבר לא מפלגה אלא עסק משפחתי פרטי מניב, שרים וח"כים הם סטטיסטים בהצגת יחיד, תלמידו של כהנא נבחר לכנסת בעידודו של מי שהלך לפני עמוד תליה בהפגנות נגד יצחק רבין

המדינה נעה תחתיו כמו עץ בסופה, ברצותו יסית נגד ערבים וברצותו – יהפוך עורו ויקרבם למען מטרותיו, אולי גם יקריב. ההמון כבר ילך אחריו. אהבה קנאה שנאה ידידות. הכל בדולר.

המדינה נראית כמו הגיף המפורסם של ג'ון טרבולטה שמסתובב אנה ואנה ולא מבין מה קורה פה. גם נתניהו איבד את כוח-העל שהכל מייחסים לו, רואים עליו את העייפות ואת הפחד והזיעה הקרה. תראו את העיניים המתרוצצות, תנועות הלעיסה בפה קפוץ כשהוא נרגז, זה לא יוסף, כמו ששרה כוורת. זה לא יוסף, זה לא יו-סף. הוא לא יותר מעגל זהב שתוכו קש. הכי מייאש שהתרגלנו לחרא הזה.

אבל אין רע בלי טוב, כי מנסור עבאס מנהיג שנדנד את העץ וכפה על כולנו להתמודד עם השקרים שאנחנו מספרים לעצמנו. חבל שיאיר לפיד שמסתמן כמבוגר אחראי ושקול לאורך קרוסלת הבחירות (ובלי תעודת בגרות, שחצנים) לא דיבר בגלוי על צירוף המפלגות הערביות. הוא איחר להבין את גודל השעה ונתן לפוליטיקת הכזב לעקוף אותו בסיבוב.

עכשיו נחכה שהנוכל המושחת והטפיל מימינה יפלו לבור שכרו למדינה המעונה הזאת. המקום הזה חולה. כולם יודעים שכל מה שצריך זה שהמלך הרקוב ייעקר משורש ויושלך הצידה. הוא קורא לזה הפיכה אבל אל תשימו לב, הרגלתם אותו לחרבן למדינה על הראש וקשה לו לעשות בסיר כמו כולם.

התחלתי בבדיחה עם זקן ולכן אסיים בפראפרזה על מערכון של אפרים קישון, ממילא מיציתי את ארסנל המילים שיכולתי לכתוב על ראש הממשלה ובעלה וגם המדינה נראית כמו סטנד אפ ניישן.

המדינה נראית כמו הגיף המפורסם של טרבולטה שמסתובב אנה ואנה ולא מבין מה קורה פה. רואים על נתניהו את העייפות ואת הפחד והזיעה הקרה. תראו את העיניים המתרוצצות, את תנועות הלעיסה בפה קפוץ

ובכן, שיחה בין חברים מתגלגלת לחינוך ילדים והמארחים מספרים שהבן שלהם מסרב ללכת לגן. האורחים מציעים להם להיות תקיפים, הילד חייב ללכת לגן.
"אנחנו לא מכריחים", נלחצים ההורים. "נחכה שיסכים בעצמו".
ואז מצטרף לחבורה גבר לא מגולח שסיגר כבוי שמוט בזווית פיו ושואל: "יש'כם אש?"
"בנימין", שואל אותו המארח בהיסוס. "מחר תסכים ללכת לגן?"

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 679 מילים ו-1 תגובות

לפני שבועיים הכריע גוף הסנאט של הסטודנטים באוניברסטית איווה כי אין מקום להעניק ליהודים בקמפוס ייצוג משלהם - מחשש שבחירה בנציג יהודי תהיה הכרזה פוליטית בנוגע למדיניות ישראל בשטחים ● בדרך כלל, ארועים כאלו הופכים מייד לכר פורה למעורבות והפגנות ארגונים חיצוניים ● הפעם הם הצליחו להתווכח על הנושא לבדם ואפילו להגדיר את ההבדל בין אנטישמיות וביקורת על ישראל

עוד 1,265 מילים

בספטמבר 1941 נרצחו בבאבי יאר, בתוך יומיים בלבד, למעלה מ-33 אלף יהודים ● הבמאי סרגיי לוזניצה גדל ליד מקום הטבח שנים אחרי, ולא ידע מה באמת קרה שם ● עם הזמן התבררה לו ההיסטוריה הכל כך בעייתית של רוסיה ואוקראינה ● עכשיו הוא יצר 24 סרטים קצרים על העבר של גיא ילדותו - ועל מחיקתו

עוד 891 מילים

למקרה שפיספסת

החומרים שמהם עשויים מנהיגים

איזו דרך הובילה את ביל קלינטון לנשיאות, מה עשתה אופרה וינפרי אחרי שהורדה בדרגה, וכיצד הפכו ביל גייטס וג'ף בזוס לענקים ● המיליארד היהודי דייוויד רובינשטיין פגש את כולם בתוכנית הטלוויזיה שלו, והפך את הראיונות לספר רב מכר ● בסוף המסע הוא גילה שתשוקה, מיקוד, יושרה, חזון והיכולת ללמוד מטעויות הם החומרים מהם עשוייה מנהיגות

עוד 780 מילים

לאן הולכות המטרות כשהאגם קפוא? או - בזכות בחירות חמישיות

באופן אידאלי אנו חושבים על המוח האנושי כעל מכונת היגיון, אך במציאות בכלל, וזו הפוליטית שלנו בפרט, ברור שיותר מכל דבר אחר – מוח זו מכונה לדפיקה סדרתית של הראש בקיר.

משום מה אנו נוטים לראות במוח שלנו סוג של מחשב, בעוד שמחשב ומוח הן שתי מכונות שונות לגמרי. המוח הוא יצור אבולוציוני שניבנה כמכונה אובססיבית ליצירת מטרות, בעוד שמחשב הוא כלי עזר לבני אדם. איננו מעוניינים שמחשב ייצר לעצמו מטרות, אלא רק שיעזור לנו להשיג את המטרות שלנו.

החל מהקפה של הבוקר ועד להתגייסות למלחמה, מה שמניע אותנו הוא המטרה התורנית, שמשום מה הקפיץ לנו המוח דווקא עכשיו, ואנו חייבים, חייבים, להגשימה. ומה שמעצבן בהמצאה האבולוציונית הזו הוא, שהטבע מייצר לנו את מכונת המטרות הזו לא כדי שנגשימן. בכלל לא. אלא, שכמו חמור ההולך אחרי הגזר שתלה לו העגלון מול אפו, המטרה קיימת כדי להוליך אותנו בדרך, ולאו דווקא כדי שנגשימה. או כפי שחז"לנו ניסחו כה יפה "אין אדם עובר מן העולם וחצי תאוותו בידו".

הטבע מייצר לנו את מכונת המטרות הזו, המוח, לא כדי שנגשימן. בכלל לא. אלא, שכמו חמור ההולך אחרי הגזר שתלה לו העגלון מול אפו, המטרה קיימת כדי להוליך אותנו בדרך, ולאו דווקא כדי שנגשימה

למעשה, הבעיה הגדולה עם מנגנון המטרות שלנו היא לא שאיננו מגשימים אותן, אלא דווקא אם הצלחנו להגשימן. הגשמת המטרה לא רק מייצרת ריקנות, המחייבת מאמץ מוחי להעלות ולגבש לנו מטרה חדשה, אלא, חמור מכך, היא עלולה לזרוק אותנו מהדרך הכל-כך מוצלחת בה הלכנו – אל ישימון חסר דרך.

דוגמה טובה היא הציווי האלוהי הראשוני של: "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה". ציווי שבנה מטרה ארוכת טווח, ולאורה אנו חיים כבר אלפי שנים. הבעיה נעוצה כמובן בכך שמטרה ארוכת טווח שכזו לא קיבלה פרמטר תפוגה. כמה זה "מלאו את הארץ"? מיליארד אנשים זה כדור מלא? עשרה מיליארד? מאה מיליארד? ומתי הארץ נחשבת כבושה? כשנכלה את משאביה? את זה הציווי לא ניפק, אך רבים עדיין חיים לאור הציווי הזה רק משום הסיפוק שבהליכה בדרך הסלולה, ולעזאזל התוצאות.

אם לאדם הפרטי הגשמת מטרות היא בעיה, הרי שבהיבט הפוליטי הגשמת מטרות היא אסון. מערכת הכוח הפוליטית נבנית על הדגל המאחד של המטרה, והגשמת מטרות פירושה התפוררות הדבק המאחד. כך למבני כוח פוליטיים קיימת נטייה מובנת לשמר מטרות, בפורמלין אם נדרש, מבלי להתחשב במציאות המשתנה.

כך בריטניה משמרת בית מלוכה וטקסים פוליטיים משונים שאבד הכלח על מטרתם, רק כדי להימנע מערעור המערכת. כך המערכת הפוליטית האמריקנית משמרת פחד מיסטי מסוציאליזם וקומוניזם למרות שאיומים אלו כבר חוסלו מזמן, וכך גם אצלנו.

המערכת הפוליטית הישראלית נבנתה סביב מטרה אחת – הקמת בית לאומי ליהודים שנרדפו בעולם. תשובה לבעיה הסופר-בוערת בימים שלאחר השואה. מטרה זו גיבשה תנועה חזקה ודינמית שפעלה ביעילות והצליחה בצורה יוצאת דופן, ובית לאומי אכן הוקם ליהודים, מדינה – היא מדינת ישראל.

אם לאדם הפרטי הגשמת מטרות היא בעיה, הרי שבהיבט הפוליטי הגשמת מטרות היא אסון. מערכת הכוח הפוליטית נבנית על הדגל המאחד של המטרה, והגשמת מטרות פירושה התפוררות הדבק המאחד

אנו רואים את ביטוי המטרה הציונית באופי המפלגות שלנו במערכת הפוליטית, אבל השפעת המטרה הזו עמוקה הרבה יותר – כל המבנה השלטוני יוצר עבור מטרה זו. מבנה שתוכנן לאפשר הדרה דמוקרטית של הערבים מאפשרות של הגעה למוקדי כוח. כך, כדי להימנע מבניית מוקדי כוח ערביים, המבנה של הייצוג לכנסת לא נבנה במתכונת הרגילה של נציגי אזורים, כפי שנהוג בדמוקרטיות אחרות. כך, הדומיננטיות שהוקנתה למשרד הפנים במישור המוניציפלי היא עוד מכשיר שכזה, שלא לדבר על מערכת ניהול הקרקעות שנבנתה בעליל לטובת המטרה הציונית.

כל האנרגיה הציונית הזו לטיפול בעם שלנו אכן צלחה. המטרה הושגה, וכיום, כשמרבית העם היהודי נמצא בישראל, ואלו שלא כאן עושים זאת מבחירה, אפשר להגיד לא רק שהציונות הגשימה את מטרתה המיידית, אלא שהצורך בהגנת היהודים ומדינתם חרג מגבולותינו והפך לקונצנזוס גלובלי במרבית מדינות העולם. אנו השגנו את המטרה מעבר למשוער, ודווקא ההצלחה הזו היא אם המשבר הפוליטי הקשה אותו אנו חווים היום.

אנו תקועים היום עם אוכלוסייה שעיקר עניינה הוא איכות החיים שלה והצלחתה האישית, אך עם מערכת פוליטית לא רלוונטית שמחפשת לשמר את המטרה שהושגה דרך מבט טלסקופי – המחפש, מעצים, ולעיתים אף ממציא איומים על המטרה. כל זאת תוך התעלמות מהנוף החדש של מדינה בה מרבית האוכלוסייה רוצה ושואפת לנורמליות אזרחית.

חוסר הרלוונטיות נמצא בשימור האידאות הפוליטיות, אך יותר מכך הוא נמצא בשימור מבנה הדמוקרטיה שלנו. מבנה בו הנציגים אינם נבחרים ישירות ולא על בסיס גיאוגרפי, מה שמקנה כוח יתר לאוכלוסיות מסוימות (המתנחלים למשל) וכוח חסר לאוכלוסיות אחרות (ערבים למשל).

אלה מבנים השואפים לשמר את עצמם גם במחיר של אובדן רלוונטיות והגעה למשבר, ונראה כי המשבר הפוליטי המתמשך בו אנו נמצאים הוא אכן משבר שכזה. משבר בו הטרמינולוגיה סובבת סביב המטרה הציונית ומי משרת אותה, אך הגרעין שלה הוא רלוונטיות מבנה המשטר לאזרחי המדינה.

חוסר הרלוונטיות של הדיאלוג הפוליטי עתיד להימשך, וכך גם משבר הבחירות בו אנו שרויים, אלא שאגב המשבר המתמשך הזה, מה שאנו עדים לו הוא שינוי זוחל של שיטת הממשל שלנו. שינוי שמגיע בשיטת הסלמי, בפיסת שינוי אחת בכל מערכת בחירות.

אנו רואים את ביטוי המטרה הציונית באופי המפלגות במערכת הפוליטית, אבל השפעת המטרה הזו עמוקה בהרבה – כל המבנה השלטוני יוצר עבורה. מבנה שמאפשר הדרה דמוקרטית של הערבים מהגעה למוקדי כוח

השינוי החל ברעיון ההזוי לראש ממשלה חליפי וממשיך ברעיון ה"רק לא ביבי", וללא ספק יתחולל גם בסיבוב הנוכחי. סיבוב, שעם או בלי השבעת ממשלה חדשה, יהיה גם הוא ללא ספק קצר, וללא ספק ייצר גם הוא פיסה נוספת של שינוי במבנה השיטה הדמוקרטית שלנו. ורק נותר לקוות ששינויי המבנה שיביא יהיו טובים וחכמים מספיק כדי לבנות לנו אג'נדה שלטונית חדשה, שתוכל להוביל אותנו בדרך טובה יותר מזו בה אנו הולכים היום. ושלא נזדקק לבחירות שישיות לשם כך.

ישי גבריאלי הוא כלכלן בהכשרתו. בין היתר שימש כמרצה במכללה החברתית כלכלית וכתב את הספר "התיאומוניטריזם" על היבטים דתיים בתורת הכלכלה. בעברו הרחוק יותר היה כתב וחבר מערכת בשבועון "כספים" וכן כתב טור בגלובס וקצת בידיעות אחרונות. נהנה לכתוב על מגוון נושאים רחב וכיום מחזיק בלוג בשם "צוקרלך גשפטן" https://zuckerlechgescheft.wordpress.com/ בו הוא כותב מדי םעם על נושאים שמעניינים אותו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 876 מילים ו-1 תגובות
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אחרי שנים של הכחשה העולם הערבי משנה את גישתו לשואה: בבחריין ובאיחוד האמירויות התקיימו טקסים לזכר ששת המיליונים, וברשתות החברתיות שיתפו גולשים בתחושותיהם ● לאחר שבעונה הראשונה סדרת הריגול האיראנית המצליחה מתחה ביקורת על משרד החוץ של הרפובליקה, עם עליית העונה השנייה של "גנדו" חוששים הצופים מצנזורה של השלטונות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,058 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

המהפכה של תל אביב

הגלובוס הירוק הולך לעיריית תל אביב שמבצעת מהפך תחבורתי חסר תקדים ● הגלובוס השחור מוענק לממשלה בגין עלייה דרמטית במספר המשלוחים החיים ● וטיפ לסוף השבוע: לפני שנגמר האביב והכל יצהיב, צאו אל הנדנדה שמשקיפה על עמק איילון

עוד 598 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
צֶ'רְצִ'יל 80

נאום יום השואה של ראש הממשלה לא היה נאום בחירות ציני. ב"יד ושם" נתניהו סיכם את נצחונו ההיסטורי הגדול במלחמת העולם השלישית כנגד הנגיף הנאצי. מעכשיו, לא רק לווינסטון צ'רצ'יל אלא גם לבנימין נתניהו יש "V Day" משלו. Vaccinations Day.

עוד 1,321 מילים ו-3 תגובות

לא משבר, הזדמנות לפתרון

מערכת הבחירות הנוכחית התאפיינה בלגיטימציה שניתנה למפלגות הערביות, אך מנגד גם התחזק בזירה הציבורית מעמדן של מפלגות ימין רדיקליות ● שיעורי ההצבעה הנמוכים מלמדים על אובדן האמון בדמוקרטיה ● אסור לתת לאיומים במערכת בחירות נוספת להביא לכך שמי שלא זכו לרוב בבחירות ימשיכו לאחוז בהגה השלטון ● דעה

עוד 1,210 מילים

המשטרה: כסיף תקף שוטר; כסיף: מדובר בעבריינים שקרנים

לוין: התנהגות ברוטלית כזו לא ראויה כלפי אף אזרח לא כל שכן ח״כ ● סער: חרפה ● סמוטריץ׳: בלתי מתקבל על הדעת ● פייזר לישראל: אם לא תשלמו על החיסונים תועברו לסוף התור ● גנץ מזהיר את עבאס ובנט מהמו״מ עם נתניהו: ״תקבלו הבטחות ולא ייצא מזה כלום״ ● נתניהו ספד לנסיך פיליפ: ״משרת ציבור יוצא דופן״ ● רגב על השעיית אבישי בן חיים מחדשות 13: השמאל סותם פיות

עוד 47 עדכונים

ארועי יום השואה הוכיחו: לנתניהו אין ממשלה

בחירות חמישיות הן הדבר שהכי מפחיד את חברי הכנסת של הליכוד - הם יצטרכו להתמודד בפריימריז ואולי ימצאו את עצמם בחוץ ● מתוך תקווה קלושה הם נאחזים ברמזים עלומים שמשגר נתניהו ● בישיבת הסיעה אמר כי הוא "מדבר עם שלושה גורמים" ושלח את חברי הליכוד למסע של ספקולציות ● בכיר בליכוד העריך כי לנתניהו יש ערוץ תקשורת עם גדעון סער - רק לא בטוח שזה יעזור לו ● פרשנות

עוד 446 מילים

המאבק על מיקום שדה התעופה השני של ישראל מעלה הילוך ● דוח של האגף לתכנון ופיתוח הכפר במשרד החקלאות קובע נחרצות: מיקום שדה התעופה בעמק יזרעאל יחסל את החקלאות דווקא בשטחים החקלאיים החשובים בארץ ● הפיתוח שם יפגע בביטחון המזון של המדינה ● גידולים כמו חיטה, אפונה ותירס ייאסרו כליל ● ומשקי הלולים והרפתות יספגו מכה קשה ● המאבק של הצפון והדרום נמשך

עוד 715 מילים

אתה חי רק פעמיים

הוא הרג שומר נאצי, ברח מהגטו בזהות בדויה, תפס טרמפ על רכבת של הצבא הגרמני והסתובב בברלין במדים של הנוער ההיטלראי ● לפני שמלחמת העולם השנייה הסתיימה, הוא עוד הספיק להילחם לצד הכוחות הפולנים ולהצטרף לצבא הבריטי ● ואחרי הכול, הוא הוטבל, נישא לקתולית ושמר שנים את יהדותו בסוד ● סיפורו יוצא הדופן של חיים הירשמן הפך כעת לספר שכתב בנו, ג'ון קאר

עוד 1,797 מילים

התופרת האחרונה של אושוויץ הלכה לעולמה

נשות הנאצים חיכו לשמלות הערב הנפלאות שלהן, ודרשו עוד ועוד ● התור היה ארוך, והגיע לפעמים לחצי שנת המתנה ● הן קיבלו תנאים משופרים במחנה המוות כדי שיוכלו להמשיך ולתפור, וכך שרדו את השואה ● חודשים ספורים לפני יום הולדתה ה-100, נפטרה מסיבוכי קורונה ברטה קוהוט, אחרונת השורדות ממעגל התפירה של אושוויץ

עוד 1,020 מילים

בנט: "אעשה הכל כדי לחלץ את ישראל מהכאוס"

סמוטריץ' פגש את נתניהו וממשיך לפסול את רע"ם ● היועמ"ש לנתניהו וגנץ: "למנות בדחיפות שר משפטים" ● עודה נגד ממשלה בראשות בנט ● הליכוד התלונן במשטרה נגד סדי בן שטרית ● ישראל לבית הדין בהאג: אין לכם סמכות לחקור ● ועדת פרס ישראל הודיעה שפרופ' גולדרייך ראוי לקבל פרס ישראל ביום העצמאות ● בג"ץ מאפשר לשר גלנט להדיר אותו מהפרס למשך חודש

עוד 51 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה