השמאל יצטרך להילחם על הערבים

יושב ראש רע"ם מנסור עבאס במסדרונות הכנסת, 26 באפריל 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יונתן זינדל, פלאש 90
יושב ראש רע"ם מנסור עבאס במסדרונות הכנסת, 26 באפריל 2021

במשך השנים, הצד הליברלי של הפוליטיקה הישראלית הניח שערביי ישראל נמצאים בכיס: גם אם לא מזמנים אותם רשמית לקואליציה, אפשר לסמוך שתמיכה פסיבית תינתן. הם יסתפקו בלהיות פילגש נאמנה, שלא כשירה לנישואים אך לעולם אינה פוזלת לאחר, למשל לימין היהודי. ההסדר הזה מתמוטט מול עיננו.

הצד הליברלי של הפוליטיקה הישראלית הניח שערביי ישראל בכיס: גם אם לא יזומנו רשמית לקואליציה, אפשר לסמוך על תמיכתם הפסיבית. שיסתפקו בתפקיד פילגש נאמנה, שלא כשירה לנישואים אך אינה פוזלת לאחר

זה עשוי להחריב את סיכויי ה"מרכז-שמאל" לחזור אי פעם לשלטון בצורה נקייה, ומנהיגי המחנה יצטרכו לעבוד קשה כדי להחזיר את הגלגל לאחור. הסיבה לכך היא שלשינוי יש סיבות מצוינות למדי (וגם שביבי מתוחכם):

1. הנושא הפלסטיני

הפרדיגמה הישנה הניחה שישראל הליברלית ידידותית יותר לפלסטינים ובכלל לערבים; פחות גזענית, ויותר מודאגת מעוולות הכיבוש. אבל זה נישחק: על אף שהשמאל הטהור יותר ויותר פתוח לנרטיב הפלסטיני, המחנה בכללותו התייאש מהשלום. הזרם המרכזי של המרכז-שמאל הגיע למסקנה שהפלסטינים יישארו מקסימליסטיים בשיחות שלום וידונו אותם לכשלון, ושדעת הקהל הישראלית כבר לא מחפשת אידיאלים. המחנה עדיין מתנגד להרחבת ההתנחלויות ומחפש הפרדה, הסכמי ביניים ואולי נסיגות חד-צדדיות, אך הארגומנט שהוא מציג דמוגרפי, כלומר לאומי. המסר לבוחרים פוטנציאליים מהימין הוא: אידיוטים, אם תצביעו לימין תתקעו את מדינת היהודים עם יותר מדי ערבים על ידי הנצחת הכיבוש בגדה המערבית!

יש בזה היגיון וזה שכנע כמה אנשים, אבל זה לא מוזיקה ערבה לאוזני הערבים. אם בכלל, לרבים מהם לא אכפת להפוך את ישראל למדינה דו-לאומית יותר (גם אם הדרך עוברת בתקופת ביניים לא דמוקרטית בה לפלסטינים אין זכויות הצבעה). אם בכלל, זו עשויה להיות סיבה לתמוך בימין, האידיוט השימושי.

2. הנושא התרבותי-דתי

הפוליטיקה הישראלית, שהוגדרה על-ידי חילוקי הדעות לגבי הכיבוש, עוברת לדפוס של מאבק בין תומכי המודרנה למקדשי המסורתיות – כמו בארצות הברית ובמקומות אחרים במערב, עם קורלציה דומה לחינוך, לדתיות ולעירוניות (לעומת כפריות). שני מיליון הערבים בישראל חלוקים גם הם בעניין זה, ולא כולם מתאימים כל כך למרכז-שמאל היהודי.

הפוליטיקה הישראלית, שהוגדרה על-ידי חילוקי הדעות לגבי הכיבוש, עוברת לדפוס של מאבק בין תומכי המודרנה למקדשי המסורתיות. הערבים בישראל מחולקים גם הם בענין, ולא כולם עם המרכז-שמאל

מפלגת רע"ם – עם ארבעה מתוך עשרת המנדטים ה"ערבים" בכנסת החדשה – מוגדרת על ידי מסירות לאסלאם. בדיוק כמו אצל חלק ניכר מהממסד הדתי-יהודי יש שם אנטיפתיה לפרוגרסיביות, נטייה להגדיר תפקידים בחיים לפי מגדר (כאשר לאישה יש תפקיד ספציפי ביותר) ותיעוב מיוחד לתנועה לזכויות הומוסקסואלים. ככאלה הם הרבה יותר קרובים לדתיי היהודים (שחלקם עדיין מחרימים אותם) מאשר למרצ השמאלנית המונהגת על ידי הומוסקסואל שיחבק אותם בשמחה כדי להיפטר מנתניהו.

3. השיטה הפוליטית הישראלית

באסטרטגיה שנגזרת מן ההגיון של השיטה הפוליטית הישראלית (שמשוועת לרפורמה) רע"ם מאותתת מאז הבחירות שהיא יכולה ללכת עם כל אחד מהגושים – ואולי מעדיפה את גוש נתניהו. זה שולל ממתנגדי ביבי את ניצחון 61 מול 59 שנדמה היה שזכו בו. נותרנו עם 57 מושבים נגד נתניהו, 4 אצל ממליך המלכים מרע"ם מנסור עבאס, 52 לנתניהו ועוד 7 אצל ימינה של נפתלי בנט (גם ימין וגם נגד ביבי, בערך).

ימינה מתעקשת גם היא לשחק בשני המגרשים, בדרכים עקלקלות אך יעילות, שעשויות עוד להביא את בנט לראשות הממשלה. לכן חשוב שבנט נפגש השבוע עם עבאס. המתמטיקה אומרת ששני הציניקנים החכמים הללו יזדקקו זה לזה כדי למקסם את התועלת.

האם המגזר הישראלי-ערבי ישלים עם האפשרות שעבאס ישמר את שלטון נתניהו או יתמוך בימני אחר? זה אולי אכן יעבור בשקט בגלל בני ("עלי לא עובדים פעמיים") גנץ. לפני שנה המנהיג דאז של המרכז-שמאל הציע את הירח לרשימה הערבית המשותפת, שקיבלה 15 מנדטים לאחר קמפיין מרהיב; הוא זכה בהמלצתם (החסרת התקדים) בפני הנשיא ואז הפנה להם עורף בעסקת אחדות עם נתניהו (אני מהגורסים שהוא יכול היה לכופף את הנדל והאוזר והיה פתי ברמה מביכה מול ארכי-נוכל עם קבלות).

4. המרירות הערבית כתוצאה ממה שנתפס כבגידה של גנץ

הזעם של הערבים על גנץ הרסני עבור המרכז-שמאל. זה בא לידי ביטוי בשיעור ההצבעה הערבי המופחת (מכמעט 70% לפני שנה למתחת ל-50%), בפירוק הרשימה המשותפת ובנכונות של הרכיב השמרני לתמוך בנתניהו.

פעם, עד מתישהו בשנות התשעים, המפלגות החרדיות נתפסו כלשון מאזניים. זה אפשר להם לסחוט עוד כספים וויתורים מהימין, שהתגלה גם כבית הטבעי של רדיקליות הדתית הנגועה בתחושת עליונות יהודית, וכעת הם מהווים עמוד תווך ממש בימין. הערבים (או לפחות חלקם) נמצאים בעיצומו של מסע הפוך מעמוד תווך (הדחוי איכשהו) של השמאל לסוג של לשון מאזניים.

האם מבחינת המרכז-שמאל המצב חסר סיכוי? לא. אם נשים בצד את הבעייתיות של רע"ם מבחינה תרבותית אצל ישראל המודרנית, אפשר לומר שעבאס מתמרן בחכמה לטובת מיעוט די נאמן שקיבל יחס לא אלגנטי מבעלי ברית שחצנים שהתייחסו אליו כמובן מאליו זמן רב מדי.

למיעוט זה לא היה אכפת פעם להשאר בחוץ, אך יותר ויותר הוא רוצה חלק אמיתי בשלטון, כפי שעבאס דורש. היא גם דורש לפחות תיקון לחוק הלאום, שיכלול אזכור מפורש של שוויון. היא רוצה הקלה במגבלות היתר הבנייה וטיפול עוצמתי בפשיעה שהמשטרה מאפשרת לה להשתולל באזורים הערבים.

אלא דברים שהמרכז-שמאל עדיין מסוגל לתת יותר בקלות מאשר הימין. אם מנהיגיו יהיו חכמים הם יעבדו מהר. זה כולל את המנהיג האמיתי של המחנה, ראש יש עתיד יאיר לפיד.

למיעוט הערבי לא היה אכפת פעם להשאר בחוץ, אך היום הוא רוצה חלק אמיתי בשלטון. המרכז שמאל עדיין מסוגל לענות על דרישותיו יותר בקלות מהימין. אם מנהיגיו יהיו חכמים הם יעבדו מהר. כולל המנהיג האמיתי, לפיד

אם הם ייכשלו, התוצאה תהיה הרסנית עבור המרכז-שמאל, אך אולי לא עבור ישראל.

ימין שתלוי בערבים עשוי בעצמו לעבור תהליך ריפוי. הוא עשוי לסגת בהדרגה מן המרחב האולטרה-לאומני המביש שאליו הוא גורר כרגע את כל המדינה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 852 מילים
כל הזמן // יום שני, 10 במאי 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

זה עכשיו או לעולם לא

ממשלת לפיד-בנט לא תושבע השבוע, למרות כל המאמצים ● יש עדיין מחלוקות רבות ופינות שצריך לסגור, ועדיין לא ברור אם לממשלה הזו יש בכלל רוב ● בליכוד מוכנים להישבע שברגע האמת, רע"ם תצביע נגד ממשלת בנט ● בעבודה עדיין לא הגיעו להסכמה על התיקים ● אבל היתרון של הגוש הוא האמון בין הצדדים והמנהיגות של לפיד, שמנהל את המו"מ בחוכמה ונדיבות מתוף מרתף ביתו ● פרשנות

עוד 674 מילים

סמוטריץ׳: החלטה אומללה; רוטמן: בושה וחרפה

במחאה על החלטת המפכ״ל, בן גביר הודיע למנהלי סיעת הליכוד שלא יקראו לו בשבוע הקרוב להצבעות ● מצעד הדגלים צפוי לעבור היום בשער שכם ● עודה: הבערה מכוונת של השטח בשירות מדיניות הכיבוש ● המגעים להקמת ממשלה: דיווח כי מרצ צפויה לקבל את תיק הבריאות או התחבורה ● 11 יום לאחר האסון במירון: המהנדס ויועץ הבטיחות של ההילולה עוכבו לחקירה

עוד 9 עדכונים

כשחרדי פגש רב רפורמי בקריית יובל  

לפני כמה שנים, כאשר ישבתי בבית הכנסת ועסקתי בדברי תורה, הבחנתי בחסרונה של מסכת תלמודית. הצטערתי, אך מיד נזכרתי בקיומו של "כולל אברכים" ממש למרגלות בית הספר תל"י בשכונת קריית היובל הירושלמית, אותו אני משרת.

לפני כמה שנים, כאשר ישבתי בבית הכנסת ועסקתי בדברי תורה, הבחנתי בחסרון מסכת תלמודית. הצטערתי, אך נזכרתי ב"כולל אברכים" ממש למרגלות ביה"ס תל"י בשכונת קריית היובל הירושלמית, אותו אני משרת

שמחתי על ההזדמנות להיכנס "בין כותלי בית המדרש" כדי להשלים את כתיבת הדרשה. הזדמנות נהדרת "לתלמוד תורה ותיקון עולם" חייכתי לעצמי. דילגתי מטה ונכנסתי אל בית המדרש, מצאתי את שחיפשתי, התיישבתי ולמדתי. היו סביבי כאלה שהרימו גבה, אך חשתי בנוח עד שניגש אליי אחד האברכים ושאל: "אתה הרב הרפורמי?"
״כן״, עניתי.
"אם הייתי רואה אותך בשער, לא הייתי נותן לך להיכנס" הוא אמר.
הייתי נבוך, לא ממש ידעתי כיצד להגיב ויצאתי בבושת פנים.

אולי היה זה קצת תמים מצדי לצפות לתגובה אחרת, אך בנסיבות שכונתיות יצא לי להכיר את ראש הכולל, וחשבתי לתומי שכל עוד אנו עוסקים בתלמוד תורה, לא צריכה להיות בעיה.

לאורך הדורות, בית המדרש היה זירה למאבקי כבוד וכוח, אך יחד עם זאת, מקום בו היה ניסיון להתעלות על הבלי היום יום ולחסות באוהלה של תורה. או כפי שכתב המשורר, מקום בו ניתן ליצר "שלוות עולמים" ולהיפגש כבני אדם החולקים זה על זה ונהנים מהשיח הפורה.

אני כל כך תמים, ומתעקש להישאר כזה! התום הוא חלק משליחותי הרבנית. לא אוותר על אמונתי בטוב האדם, היא זו המכוונת אותי להושיט יד לכל אדם ובפרט לשכניי החרדים. תמיד שאפתי להיות "רב שכונתי" ולמרות שהמדינה לא ממנה אותי ככזה, חשוב לי להדגיש כי יש כל מני סוגים של רבות ורבנים. אני רב קהילתי, שליחותי הרבנית מתרחשת ברחוב ולא במגדל השן.

שכונת קריית יובל בירושלים היא "שכונת חיים", בה מתגוררים תושבים המייצגים דעות וזרמים רבים ומגוונים. המפגש בינינו מתרחש במכולת, בבית הקפה, בבנק ובמתנ"ס. לעיתים הוא גם מאורגן, ואז אני מרגיש כמו הילד הבעייתי שעלול לפוצץ את המסיבה אם יוזמן.

התיישבתי ולמדתי, עד שניגש אליי אחד האברכים ושאל: "אתה הרב הרפורמי?" ״כן״, עניתי. "אם הייתי רואה אותך בשער, לא הייתי נותן לך להיכנס" הוא אמר. הייתי נבוך, לא ממש ידעתי כיצד להגיב ויצאתי בבושת פנים

אנחנו חכמים וביקורתיים מאוד כאשר אנו מתבוננים בעבר. כולנו מטיפים נגד שנאת חינם אבל חבר'ה, "קמצא ובר קמצא" זה כאן!

אין לרוב הציבור האורתודוקסי בעיה עם שיח והדדיות בין דתיים וחילונים, כל עוד ברור שצד אחד של המתרס מייצג את הדת היהודית נאמנה והשני "חסר תורה".

אנו, חברי הזרם הרפורמי, יהודים דתיים בדרכנו. ארון הספרים היהודי שלנו שואב מאותם "צינורות" וכך גם עיקרי האמונה אך אנו מאמינים שערכים הומניסטים כגון שוויון וחירות אישית הם חלק מהמשוואה – סליחה.

אנו לא אדונים של האמת, אדון האדונים הוא אחד בשמיים ובארץ. "ואלו ואלו דברי אלוהים חיים". יש לנו כבוד רב לדעות שונות, אך לחלק נרחב מהציבור האורתודוקסי קל להדיר אותנו, מבחינתם אנו שקופים.

אנו לא מערערים על זכותם של שכנינו לחיות על פי דרכם ויחד עם זאת לא נסתיר את דרכנו וזהותנו. ציבור רחב מאוד בישראל משתלב ביהדות פתוחה, סבלנית ושוויונית. הזרם הרפורמי מציע אפיק דתי שוויוני ופתוח, בו לא קיימת חציצה בין קודש לחול ביחס לערכי השוויון והחירות.

בבחירות האחרונות קרה דבר בישראל ונבחר הרב הרפורמי הראשון לכהן בכנסת, ובית הדין הגבוה לצדק הוא זירה המאפשרת לנו לרדוף אחר צדק, אך אני וחברות/ים נוספים לא מבקשים רק להניף שלטים ולנאום בהיכלות. אני חלק מהמרחב בו אני חי, אני גאה במי שאני, גאה בקהילת הדרור, הקהילה הרפורמית אותה אני משרת, במנהל הקהילתי יובלים הירושלמי המשלב אותנו בעשייה השכונתית, ויותר מכל שמח להיפגש עם מגוון כל כך גדול של תושבים בשכונה ולרקום איתם קשרים.

אנחנו כאן להישאר ולהשפיע על הנעשה במדינה, בעיר ובשכונה. לא ניתן ליהדות להיצבע בצבע אחד ולהדיר קולות מגוונים – גם בזירה הדתית.  

כולנו מטיפים נגד שנאת חינם, אבל חבר'ה, "קמצא ובר קמצא" זה כאן! אין לרוב הציבור האורתודוקסי בעיה עם שיח והדדיות בין דתיים וחילונים, כל עוד ברור שצד אחד של המתרס מייצג את הדת היהודית נאמנה והשני "חסר תורה"

במסכת סוכה בתלמוד נכתב על הלל הזקן שכשהיה שמח בשמחת בית השואבה אמר:

"למקום שאני אוהב, שם רגליי מוליכות אותי, אם אתה תבוא אל ביתי אני אבוא אל ביתך, אם אתה לא תבוא אל ביתי, אני לא אבוא אל ביתך, שנאמר 'בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך'".

אשמח להפנות את דבריו גם לשכניי החרדים.

אני מאמין שאם נשכיל להבין שהאמת היא תוצאה של היכולת שלנו לחיות זה עם זה הצדק יהיה נצחי וישמור על הזכויות של כולנו.

הרב עזרא אנדי הוא רב רפורמי בקהילת קריית היובל בירושלים וחבר ברשת הארגונים של רשות הרבים, שותפות ארגונים המקדמים יהדות מתונה ועיר פתוחה לכל באיה (צילום: מיכל קלירס נזרי)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 690 מילים
עודכן עכשיו

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

התנגדות העיקשת שלא לתת לשקד לחזור למשרד המשפטים איננה נובעת מהאידאולוגיה שמרנית שלה - אלא מעוצמת הנזק הכלכלי והבריאותי שפעילותה גרמה לכלל הציבור ● כך, למשל, פעלה לדחיית יישום רפורמת סימון מוצרי המזון - רפורמה שלפי הערכת משרד הבריאות, הייתה צפויה למנוע את מותם של כ-2,200 אזרחים ולחסוך למערכת הבריאות כ-600 מיליון שקל בשנה ● פרשנות

עוד 620 מילים ו-1 תגובות

 הריבון האמיתי במזרח ירושלים הוא משטרת ישראל

יחסן של הרשויות לתושבי מזרח ירושלים משקף את ההדחקה וחוסר הרצון לקבל החלטות אסטרטגיות בשאלות הנוגעות לגבולותיה וגבולות אחריותה של המדינה על אוכלוסיות שונות ● בהיעדר קבלת החלטות בדרג המדיני, נותר הדרג הביצועי בשטח ללא כל הכוונה ● פרשנות

עוד 558 מילים

תגובות אחרונות

פצצת האסבסט ממשיכה לתקתק

תחקיר זמן ישראל האסבסט, שעלול לגרום לסרטן נדיר ולמוות גם שנים ארוכות אחרי החשיפה אליו, מוסיף לבצבץ ברחבי נהריה ● הליך הסרתו פשוט, אבל הרשויות מתקשות להתמודד עם המחדל ומגלגלות את האחריות מאחת לשנייה ● לצדי כביש 89 שיירי האסבסט ממשיכים לעוף ברוח ● ויש גם תזוזה חיובית: אחרי שההורים איימו בשביתה, פונה החומר המסוכן מהשביל שמוביל מאות תלמידים לבית הספר

עוד 2,852 מילים

מסתמן שסער יתמנה לשר המשפטים; שקד תסתפק בתיק אחר, ייתכן הפנים או הבט"פ

דיווחים: התקדמות ניכרת חלה במגעים בין בנט למנסור עבאס ● ליברמן: ייתכן שעוד השבוע נוכל להקים ממשלה ● שלמה קרעי: נתניהו מעולם לא התכוון להקים ממשלה תוך שיתוף פעולה עם רע"ם ● נתניהו שיתף דיווח, שבו נטען שבנט ולפיד ימנו את שי ניצן ליועץ המשפטי לממשלה; לפיד: "ביבי כרגיל משקר במצח נחושה" ● הממשלה אישרה את הרפורמה באגף השיקום במשרד הביטחון

עוד 52 עדכונים

שד הר הבית יצא מהבקבוק. לא בטוח שישראל תצליח להחזיר אותו במהירות

נקודת ההתחלה של גל המהומות הנוכחי בירושלים הייתה ההחלטה לסגור את המדרגות ברחבת שער שכם במהלך חג הרמאדן ● זו נפלה כפרי בשל לידי חמאס, בימי מתיחות פנים-פלסטינית, סביב דחיית הבחירות לרשות הפלסטינית ● מאותו רגע, הלבה המזרח ירושלמית החלה מבעבעת - וההתפרצות בלתי נמנעת ● כעת החשש הגדול הוא זליגה של המהומות לגדה ולעזה ● פרשנות

עוד 670 מילים

מהומה אלימה בשער שכם, הסהר האדום: "המשטרה מונעת פינוי פצועים"

החלה תפילת לילת אל קאדר ● המשטרה עיכבה מתפללים בדרך וחסמה בפניהם את כביש 1, אבל רבבות הגיעו לאל אקצה ● הפגנה בשייח ג'ראח ● שוטרים במזרח י-ם הותקפו באבנים, שוטר נפצע ● מנדלבליט מנסה לדחות את הדיון על שייח ג'ראח בבג"צ ● הממשלה תשקול להגביל את אירועי יום ירושלים ● חמאס מאיים על ישראל, פיצוצים בגבול הרצועה ● צה"ל פורש סוללות כיפת ברזל ומבטל אימונים ● ברחביה מתקיימת ההפגנה ה"רגילה" נגד נתניהו

עוד 27 עדכונים

ראיון עם מייקל קרניק שכתב וביים את הסרט "משאלה אסורה", אשר במרכזו מפגש טעון בין רב אתיופי-ישראלי לבין יהודי אמריקאי לשיחה על גזענות, אמונה ומשמעות החיים

עוד 696 מילים

טיול לשבת היסטוריה, מיסטיקה ומסתורין מתכנסים יחד בקבר דוד

חוקר מפינלנד ואיש אצולה בריטי הם מי שאחראים לגילוי קבר המלך דוד ● אך לצד תרומתם לארכיאולוגיה המקומית הם גם שדדו אוצרות עתיקים מהאזור ● בעיר דוד אפשר לפגוש כמה ממצאי החפירות שערכו, וכן ניתן לבקר בביתם של ראשוני היהודים שיצאו מחומות העיר העתיקה

עוד 944 מילים

על רקע הרוחות החדשות שמנשבות בוושינגטון, הסעודים מנסים להתקרב לאיראן ואנקרה מגששת את דרכה לריאד ● עם ההבנה שלא ייערכו בחירות, חמאס עשוי לנסות להבעיר את הגדה כדי לערער את שלטונו של אבו מאזן ● סעודיה מנסה לקדם את תעשיית האופנה המקומית ● ו-27 שנים מלאו השבוע להסכם קהיר, עליו חתמו רבין וערפאת ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,089 מילים

מסעות החוצנים בגלקסיה

איך נראים חייזרים? כמו מיסטר ספוק או בסגנון עדות האי.טי? ● הזואולוג אריק קרשנבאום יצא למסע ארוך בנפתולי הנושא המסתורי ● התוצאה היא ספר חדש שמחבר בין מחקרו על שפני סלע בישראל לבין התנהגות של חוצנים ● "מדענים באמת מאמינים שלא רחוק היום בו נגלה חיים בחלל החיצון", הוא אומר, "זה דורש מאיתנו לחשוב על החלל באותו אופן שבו אנחנו חושבים על כדור הארץ" ● ראיון

עוד 1,315 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה