האירועים בהר הבית, ברצועת עזה וברחובות ישראל תפסו את המזרח התיכון ללא כל שליח אמריקאי באזור.

ממשל ביידן, ארבעה חודשים לתוך כהונתו של הנשיא ג'ו ביידן, לא מצא לנכון להודיע עדיין על זהות שגריר ארצות הברית הבא לישראל – וגם אם היה מכריז עתה על זהותו, השגריר הבא צריך לעבור הליך מינוי בסנאט, עניין הלוקח בין כמה שבועות לכמה חודשים.

לשם השוואה, הנשיא לשעבר דונלד טראמפ הודיע על מינויו של דיוויד פרידמן עוד לפני השבעת הנשיא, בסוף 2016 – אך רק באמצע חודש מאי 2017 פרידמן התייצב בישראל, אחרי שימוע ומעבר משפחתו.

בשבועות האחרונים עלו שני שמות של מועמדים אפשריים לתפקיד: תומאס ניידס ורוברט וקסלר.

תומאס ניידס, המועמד לתפקיד שגריר ארה"ב בישראל (צילום: AP Photo/ Evan Vucci)

ניידס, בכיר בבנק ההשקעות מורגן סטנלי ואיש ממשל אובמה לשעבר, עסק במשאבים וניהול בתפקיד בכיר אצל הנשיא ברק אובמה ובין השאר עבד מול ישראל על מימון וסיוע כלכלי. הוא מוכר לישראלים בכירים, אבל לא בטוח שיש לו את הרקע הביטחוני-מדיני הדרוש מול כל השחקנים באזור.

וקסלר, חבר קונגרס דמוקרטי לשעבר, משמש מזה שנים רבות כנשיא מכון דניאל אברהם למזרח התיכון. הוא מוכר מאוד בקרב ארגונים יהודיים ויש לו קשרים רבים בישראל, אך הוא לא שימש בתפקידים דיפלומטיים או כנציג ממשל.

גורמים בג'יי סטריט, השדולה הפרו-ישראלית אמריקאית הקרובה לבית הלבן, צוטטו אתמול ב"הארץ" כמי שקוראים למנות שגריר בדרג דיפלומטי בכיר, תוך שהם רומזים שתומאס ניידס, בהיותו תורם לקמפיין ביידן, פחות מתאים לתפקיד.

"אין למנות אדם למשרה הזו שהיה תורם של הקמפיין", אמר ג'רמי בן עמי, יו"ר ג'יי סטריט. "זה לא צ'ופר פוליטי. זו שליחות דיפלומטית קריטית, כשחיי אדם נמצאים על הפרק וזה חשוב שימונה אדם עם ניסיון עשיר בתחום המדיניות".

"אין למנות אדם למשרה הזו שהיה תורם של הקמפיין. זה לא צ'ופר פוליטי. זו שליחות דיפלומטית קריטית, כשחיי אדם נמצאים על הפרק וזה חשוב שימונה אדם עם ניסיון עשיר בתחום המדיניות"

תפקידי מפתח לא מאויישים

אבל הסיפור אינו רק העדרו של שגריר. שורה של תפקידי מפתח הנוגעים למזרח התיכון טרם אוישו על ידי ביידן.

במחלקת המדינה, התפקיד הבכיר ביותר הוא ראש מחלקת המזרח התיכון. הקודם בתפקיד, בממשל טראמפ, היה דיוויד שנקר שהוביל את מהלך השיחות בין ישראל ללבנון (בתיווך אמריקאי) על נושא סימון גבול המים הכלכליים. שנקר גם עסק בהשקעות של סין בתשתיות בישראל והמגבלות שהממשל האמריקאי ביקש לשים על כך.

מאז התחלף הממשל, משמש ג'ואי הוד כממלא מקום ראש מחלקת המזרח התיכון. השבוע, הוא היה אמור לקיים תדרוך לכתבים זרים באמצעות שיחת ועידה. אולם ביום שלישי, בסיומו של יום מותח במיוחד בכל הזירות – מול עזה, בירושלים וגם עם מה שנראה כמו התקוממות רחבה של ערביי ישראל – ביטלו במחלקת המדינה את התדרוך.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בחדר הסגלגל, 28 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

במקביל, סגן עוזר במחלקת המזרח התיכון לענייני ישראל-פלסטינים, האדי עמר, אמור להגיע לישראל בימים אלה כדי לייצג את הממשל האמריקאי בנוגע להתדרדרות המצב בין הצדדים.

ממשל ביידן גם לא הודיע על זהותו של שליח מיוחד לאזור או זהות הקונסול הכללי למזרח ירושלים.

למעשה, מרגע שממשל טראמפ ביטל את הקונסוליה בירושלים והעביר את כל פעילותה לשגרירות האמריקאית, החזרת תפקיד הקונסול מחייבת הליכים פרוצדורליים בתוך מחלקת המדינה, כמו גם תיאום הדוק עם ממשלת ישראל.

קונסול אמריקאי במזרח ירושלים לא יכול להיות מוצב בתפקידו מחדש ללא אבטחה מוגברת, דבר התלוי ברצונה הטוב של ממשלת ישראל. ארה"ב אמורה לפתוח במו"מ עם ישראל על כך, אם תשאף להשיב את הקונסוליה לענייני פלסטיניים לפעילות.

מבנה שגרירות ארצות הברית בירושלים לפני חניכתה, 13 במאי 2018 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שלוש שיחות בלבד

ואולי המילים "תיאום הדוק" הן שורש הבעיה. הנשיא ביידן שוחח עם ראש הממשלה בנימין נתניהו שלוש פעמים מאז נכנס לבית הלבן. הפעם הראשונה הייתה כחודש אחרי השבעתו ולאחר ביקורת בכלי תקשורת ישראלים ואמריקאים על הנתק בין האישים. בפעם השנייה, ביידן התקשר לנתניהו להביע תנחומים אחרי האסון במירון.

במקביל, הבית הלבן שיגר השבוע את היועץ לביטחון לאומי ג'ק סאליבן לשיחת נזיפה עם היועץ לביטחון לאומי מאיר בן שבת, וביום שלישי האחרון – אחרי שעות של ירי מאסיבי על ישראל – התקשר סאליבן לבן שבת פעם נוספת. בשיחה האחרונה עלה גם נושא התיווך המצרי לשם השגת רגיעה באיור.

וכך, למעשה, ישראל מוצאת את עצמה כשהדיפלומט האמריקאי הבכיר כאן הוא מנהל השגרירות בירושלים יונתן שרייר, האחראי על כל המגעים הדיפלומטיים בין ארה"ב לישראל, ככל שהם מתקיימים בכלל.

יו"ר המועצה לביטחןן לאומי מאיר בן שבת. הנציג הישראלי לפגישה ביום שני (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

דיפלומטים ישראלים לשעבר אומרים לזמן ישראל כי האמריקאים אמנם נמצאים בשלב מתקדם של בחירת שגריר, אך לעובדה שאין עדיין מינוי כזה, יש השפעה רעה על מהלכים מול ישראל.

"יש חשיבות לשני הצדדים שיגיע לכאן בהקדם שגריר חדש, בייחוד לאור המצב הרגיש ושיחות הגרעין מול איראן", אומר דני דנון, לשעבר שגריר ישראל באו"ם וכיום יו"ר הליכוד העולמי. "אני חושב ששגריר קבוע זה הציר החשוב ביותר. בעקרון, הבית הלבן מתנהל כעת מול ראש המל"ל מאיר בן שבת, אבל זה לא אותו הדבר".

"יש חשיבות לשני הצדדים שיגיע לכאן בהקדם שגריר חדש, בייחוד לאור המצב הרגיש ושיחות הגרעין מול איראן. שגריר קבוע זה הציר החשוב ביותר. בעקרון, הבית הלבן מתנהל כעת מול ראש המל"ל, אבל זה לא אותו הדבר"

דני דיין, ששימש קונסול ישראל בניו יורק עד לאוגוסט 2020 ובמערכת הבחירות האחרונה הצטרף למפלגתו של גדעון סער, תקווה חדשה, מדגיש כי אחרי שני שגרירים מעורבים במיוחד – דן שפירו ודיוויד פרידמן – "חסרונו של השגריר בישראל מאוד מורגש".

אולם הוא מדגיש כי ביידן כמעט ולא מינה שגרירים זרים במדינות העולם. "אין פה אפליה של ישראל, כי רק שגרירים מעטים מונו עד כה", אומר דיין, "אבל נוכחות של שגריר כאן היא צורך חיוני לשתי המדינות. נוכחות שגריר זו רק דרך אחת לנהל דיפלומטיה – אין להם בלעדיות כמו בעבר – אולם העדרו של שגריר כאן, בוודאי משפיע".

דני דנון באו"ם, ב-24 בספטמבר 2019 (צילום: AP Photo/Seth Wenig)

דני כרמון, לשעבר סגן שגריר ישראל לאו"ם ומי שהיה נספח בשגרירות ישראל בוושינגטון, וכן בעברו שגריר ישראל בהודו, אומר שהשארת שגרירות ללא שגריר "היא פרקטיקה מוכרת של האמריקאים. יש להם את הסגן, המכונה 'הממונה הזמני'. בעבר, בעולם הפרוטוקולי ובעולם הדיפלומטי, זה היה נחשב כסימן, אבל היום עם כל הטכנולוגיה והשיחות ישירות של ראש המל"ל עם מקבילו, זה פחות קריטי".

לדברי כרמון, העובדה שאין ערוץ שיחות ישיר בין נתניהו לבין ביידן הוא עניין הרבה יותר מדאיג מאשר העדר שגריר בישראל ומוסיף: "בעולם הדיפלומטי הישן, העובדה שישראל מינתה מינוי שגריר אחד לאו"ם וגם לוושינגטון יכלה להתקבל שם כחוסר כבוד, אך המינוי של ארדן עבר שם בקלי קלות, ככל הידוע".

האם העדרו של שגריר בישראל מעיד על כך שהנושא נמצא נמוך בסדר העדיפויות של הממשל?

"המזרח התיכון, פרט לתיק האיראני, לא נמצא בראש סדר העדיפויות של הממשל במדיניות חוץ", אומר דיין. "מזרח אסיה בכלל וסין בפרט, היחסים עם רוסיה, שיקום היחסים עם אירופה ואפילו אמריקה הלטינית – כל אלה נמצאים כיום לפני המזה"ת בסדר העדיפויות של ביידן.

דני דיין (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)

"וכמובן, נושאים ספציפיים שדורשים תיאום בינלאומי – כגון משבר האקלים. אם לא 'נכריח' את הממשל להתעסק במזרח התיכון, הם לא יעשו את זה בתקופה הקרובה".

"המזרח התיכון, פרט לאיראן, לא נמצא בראש סדר העדיפויות של הממשל במדיניות חוץ. אם לא 'נכריח' את הממשל להתעסק במזרח התיכון, הם לא יעשו את זה בתקופה הקרובה"

מארק דובוביץ, מנכ"ל מכון המחקר הניאו-שמרני Foundation for Defense of Democracies היושב בוושינגטון, אומר לזמן ישראל שהנשיא ביידן פשוט איטי במינוי שגריר ושליחים.

"אם זה משקף את סדרי העדיפויות שלו בנושא מדיניות חוץ, הישראלים יצטרכו להבין שעליהם לקבל החלטות עצמאיות בנוגע לאויבים כמו איראן. ממשל ההולך והופך לבלתי-נראה, לא יוכל להתלונן בהמשך, אם הישראלים יפעלו".

דובוביץ הדגיש עוד, כי הנושא האיראני עדיין מהווה את נקודת העימות המהותית בין שני הממשלים. "ללא שגריר כדוגמת דן שפירו – כלומר, אדם הקרוב לנשיא, מכיר את כל השחקנים בזירה, מבין את החברה הישראלית ואת הפוליטיקה של ישראל – היחסים עלולים להפוך לעכורים".