קורי העכביש של נתניהו

כיפת ברזל (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
AP Photo/Ariel Schalit
כיפת ברזל מיירטת טילים ליד שדרות

אלפי טילים ורקטות מזה ובלוני תבערה "בעתות רגיעה" מזה, שגרמו למאות הרוגים ופצועים ונזקים חומריים עצומים במרחבי ישראל, נותרו כתזכורת כואבת להבטחתו האלמותית של ביבי נתניהו לפני הבחירות ב-2009 כי "אנחנו נמוטט את שלטון החמאס. אנחנו נחזיר את הביטחון לתושבי אשקלון, אשדוד, שדרות", וכו' וכו'.

אלפי טילים ורקטות מזה ובלוני תבערה "בעתות רגיעה" מזה, שגרמו להרוגים ופצועים ונזקים חומריים עצומים ברחבי ישראל, נותרו כתזכורת כואבת להבטחתו האלמותית של נתניהו למוטט את שלטון החמאס

"אנרכיה", הייתה תגובתו המיידית למראה מעשי הלינץ', ההרס, הביזה והתבערה ברחובות ובכבישי הארץ בראשית המבצע הנוכחי, כשהוא שוכח לרגע כי זה קורה במשמרת שלו. גם הרעיון להכניס את הצבא לערים העולות באש ועשן העיד על בלק-אאוט רגעי. נראה שנשכח ממנו כי צה"ל, כשמו כן הוא, לא נועד לשיטור פנימי, אבל השתמע מכך שהוא איבד אמונו במשטרה. אותה משטרה אשר את הנהגתה הפקיר, בסרבו למנות מפכ"ל במשך כשנתיים משיקולים פרסונליים ואת תקציביה ייבש על מזבח מטרות אחרות לאורך תקופה ארוכה.

השוק והשבר שנגלו לפתע לראש הממשלה והכו בהלם את אזרחי ישראל, הם תוצר של החיים בסרט שהממשלות בראשותו הפיקו וביימו לאורך שנים. סרט שעלילתו קלילה ולא מצריכה התבוננות וחשיבה מעמיקות. בעלילה זו החמאס מורתע, הבעיה הפלסטינית רדומה, המגזר הערבי זוכה בתקציבים נדיבים ואין בו אלימות ומצבורי נשק, הסכמי השלום עם מצרים וירדן שורדים משברים נקודתיים, קשרינו עם העולם המוסלמי מתרחבים ומצבנו הפנימי הכלכלי והחברתי לא רע. אפילו במבחן העליון והבלתי צפוי, קורונה, עמדנו טוב יותר ממרבית מדינות העולם. בקיצור, החיים על פי ביבי.

כאשר זהו הסרט בכרטיס אחד, מרבית מיליוני הצופים לא מתאמצים לדעת וכנראה גם מסרבים לזכור כי החמאס ירה לא אחת טילים ללב ליבה של ישראל – כולל ירושלים ונתב"ג, ירי שתוצאתו ניתוק אווירי מן העולם – והוא לא רק שלא התמוטט אלא המשיך להתחזק ולהפגין נוכחות מאיימת. זאת בעוד שישראל, בהנהגתו של נתניהו, נאלצת בעל כורחה ושלא בטובתה להעביר לו מזוודות עם מיליוני דולרים מקטאר, לאפשר אספקה של חומרי גלם חיוניים וחיסונים נגד הקורונה, כיוון שבמציאות שהיא יצרה במו ידיה היא לא מסוגלת לבלוע ולא להקיא את הארגון.

מה שהכה בהלם את רה"מ ואת אזרחי ישראל, הוא תוצר החיים בסרט שהפיק וביים לאורך שנים. סרט שעלילתו קלילה, ולפיה החמאס מורתע, הבעיה הפלסטינית רדומה, ובמגזר הערבי אין אלימות ומצבורי נשק

אחד ההישגים הגדולים של החמאס במערכה זו, עוד לפני סיומה, בנוסף לתמונות התודעתיות הקבועות של הפגיעות במרכזי הערים, הוא פרימת הקשר העדין ממילא בין יהודים וערבים בתוככי מדינת ישראל.

בחברה הערבית הפנימית גאתה בשנים האחרונות אלימות מסוכנת של אגירת נשקים, רציחות בצהרי היום וונדאליזם במרחב הציבורי, שהותירו עשרות מתים בקרבה ללא תגובה נדרשת של השלטון על זרועותיו השונות. לכן, האירועים האלימים ברחובות הערים צריכים להפתיע רק בשל היקפם וחומרתם אבל לא כי הם בקעו לפתע בימים אלה. זה כבר קרה באירועי אוקטובר 2000, בהם נהרגו 13 ערבים, ובתפקודה הכושל של המשטרה בראשיתה של האינתיפאדה השנייה.

אבל כאז כן היום, ממשלות ישראל לא הפנימו את העובדה כי הזדהותו של ערבי בלוד, עכו, יפו ומזרח ירושלים, גדולה יותר עם ערבי בשכם, ג'נין וקלקיליה מאשר עם שכנו היהודי בלוד, עכו, ת"א ומערב ירושלים, גם לאחר חיים משותפים לאורך עשרות שנים. אין זה מצדיק כמובן את מעשיהם של פושעי הפוגרומים, אבל זהו גם הדנ"א המחבר את היהודי בישראל עם היהודי בארה"ב, צרפת או אוסטרליה.

אמונתו ותקוותו של נתניהו כי ניתן להניח בצד את תפוח האדמה הלוהט של המגזר הערבי, שברוב ימות השנה נמצא על אש קטנה, ולהמשיך לקיים מאזן אימה עם החמאס המוגדר כארגון טרור במדינות רבות ולקוות לשקט יחסי, ובמקביל להקפיא את הקשרים עם הרשות הפלסטינית המוכרת בכל העולם כמייצגת העם הפלסטיני, הייתה אסטרטגיה מוטעית מלכתחילה, שהתבררה עתה גם כטעות טרגית. במקום להתרכז בטיפול בבעיות הבוערות בבית הוא בחר להתמקד בזירות רחוקות של קשירת קשרים עם מדינות מוסלמיות, ובראשן מדינות המפרץ, ולהתפאר כי זה מצליח לו, בשכחו שוב כי את הדנ"א לא משנים בהכרזות חגיגיות ואפילו לא במעשים.

ממשלות ישראל לא הפנימו כי הזדהות ערבי בלוד גדולה יותר עם ערביי שכם וג'נין מאשר עם שכנו היהודי. אין זה מצדיק, כמובן, את פושעי הפוגרומים, אבל זה גם הדנ"א המחבר את היהודי בישראל עם יהודי התפוצות

כאשר הוא נאלץ לוותר על סיפוח השטחים בתמורה להסכמי אברהם, במפתיע זה לא התקבל על ידי תומכיו כוויתור אידיאולוגי משמעותי וגם לא עלה לו במחיר פוליטי בבחירות. ביבי הסיק כי צדק בהימור האסטרטגי שלו. היום, פחות משנה לאחר אותם הסכמים, הוא לומד על בשרו כי הדיווידנדים הרחוקים שווים פחות בימים אלה. האנרכיה ברחובות הערים והאנרכיה השלטונית בת השנתיים שאותה הוא יצר, משרטטות את מדינת ישראל כמדינה אשר מתאימה – ומצער לומר זאת – להגדרתו של נסראללה אחרי הנסיגה מדרום לבנון ב-2000: מדינת קורי עכביש העייפה ממלחמות ונעדרת איתנות וחוסן למלחמות ולקרבנות. אלא שישראל של מחצית 2021 נתונה בקורי העכביש לא מפני חולשה ועייפות ממלחמות כי אם בשל השסעים והקרעים הפנימיים המאיימים לפוררה מבפנים. מבחינת אויבותיה מדובר בדיווידנדים יקרים מפז.

את מוראות השבועות האחרונים, שהחלו במאבקים אלימים בין יהודים וערבים במזרח ירושלים והתגלגלו למלחמת דמים חיצונית ופנימית בו-זמנית, לא ניתן יהיה למחוק משמו של ביבי נתניהו כפי שלא ניתן למחוק את הסכמי אוסלו מיצחק רבין, את האינתיפאדה השנייה מאהוד ברק ואת ההתנתקות מעזה מאריק שרון.

ההבדל הגדול הוא שהשלושה שילמו את המחיר הפוליטי (רבין בחייו) כי היו מוכנים לקבל החלטות לאומיות מעוררות מחלוקת קשה בציבור היהודי. לעומתם, גם ביבי קיבל החלטה המפלגת קשות את הציבור היהודי, אלא שמטרתה היחידה היא לשרת את האינטרסים האישיים שלו. ההחלטה לא להסיק מסקנות לאחר כל אחת מארבע מערכות הבחירות האחרונות ניזונה מאדי ההיבריס העוטפים אותו תוך אטימת אזניו מלשמוע ועיניו מלראות את המציאות הקשה לתוכה התדרדרה ישראל בהנהגתו. זו הסיבה מדוע הופתע כאשר פגש את האנרכיה.

כאשר ביבי יפגוש בעתיד גם את ההיסטוריה, הוא ייאלץ להתייחס לכשלים והכישלונות שנולדו במשמרת שלו. במיוחד אלה שקרו מאז 2019 כשהפך את ישראל לשדה ניסויים של שימור האינטרסים הפרטיים שלו: מעולם קודם לא היו כאן בחירות חוזרות מדי חודשים, משל היה מדובר במתנ"ס או מועדון חברים; המצאת משרת ראש ממשלה חליפי וכהונה של שנה וחצי כאשר הקדנציה קצובה לארבע שנים; חוקי יסוד שהפכו בידיו לפלסטלינה המותאמת לצרכיו. מאחר שהוא מעולם לא לקח אחריות אישית על כשלים וכישלונות (להזכיר, קולו נדם לחלוטין לאחר אסון הר מירון שמספר קרבנותיו עולה על קרבנות מערכה זו), קשה להניח שהוא יהיה אובייקטיבי עם עצמו. "היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו"?

מעולם קודם לא היו כאן בחירות חוזרות מדי חודשים, משל היה מדובר במתנ"ס או מועדון חברים, משרת רה"מ חליפי מומצאת, כהונת שנה וחצי כשהקדנציה קצובה ל-4 שנים, או חוקי יסוד שהפכו לפלסטלינה

בהתכתב עם הנחה זו צריך להציב בבהירות את התובנה הבאה: ביבי נתניהו לא מסוגל להמציא עצמו מחדש ולא יכול להיות הפתרון לבעיות הקשות שהוצגו כאן ולא הולכות להיעלם מחיינו. מה שביבי לא למד והפנים במשך 15 שנות כהונה במצטבר הוא כבר לא מסוגל ללמוד בגילו היום. אחרת הוא היה מפנים את אבחנתו הידועה של ההיסטוריון הבריטי הלורד אקטון: "כח נוטה להשחית, וכח מוחלט משחית באופן מוחלט". ואולי מה שבכלל מעניין אותו היום זה להירשם בהיסטוריה כמנהיג שתקופת סיום הקריירה שלו התמשכה זמן רב יותר מכל מנהיג אחר בעולם.

בצלאל לביא הוא בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. בכתיבה פובליציסטית עושה שימוש בעובדות ואירועים היסטוריים כדי לדון באירועי דיומא שוטפים בארץ ובעולם. היה עורך של עיתון אזורי בשרון ופרסם ספר היסטורי על חיפושי הנפט בא"י ומאמרים אקדמיים בכתבי עת בארץ ובחו"ל בנושאי ארץ ומדינה ותולדות היהודים באירופה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,094 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 16 ביוני 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

משלחת של המל"ל תצא למצרים כדי לגבש תוואי הסדרה חדש מול עזה

הממשלה אישרה את הרכב הקבינט המדיני־ביטחוני ● גנץ ביקש מבנט לחשוף את תמלילי קבינט הקורונה ● הוועדה המסדרת ננעלה בלי שהקואליציה הצביעה על חוק האזרחות ● בן גביר הגיש תלונה לפרקליט המדינה נגד האימאם של לוד ● שר הבינוי והשיכון אלקין: המחירים ימשיכו לעלות ● שקד: "לא מעלה בדעתי שהאופוזיציה תפגע בביטחון המדינה"

עוד 67 עדכונים

השבר החרדי-חילוני

היחסים בין המיעוט החרדי הצומח במהירות לבין שאר אזרחי ישראל נראים כדוהרים לקראת התנגשות חזיתית. המצב די מבלבל, אבל מדי צף משהו ששם הכל בפוקוס. כך היה השבוע עם תמונת המחזור של ממשלת בנט-לפיד שהתפרסמה באתר "בחדרי חרדים", כאשר תשע השרות (שהן כשליש מהמניין) מטושטשות.

היחסים בין המיעוט החרדי הצומח לבין שאר אזרחי ישראל נראה כדוהר להתנגשות חזיתית. כך היה השבוע עם תמונת המחזור של ממשלת בנט-לפיד ב"בחדרי חרדים", כאשר 9 השרות מטושטשות

עבור רבים זה שיקף סוג מוזר של מיזוגניה שאין עליו כפרה. הפיד שלי בפייסבוק התפוצץ מרוב תגועות בוז וזעם מרחבי תבל.

"אני שונא את מה שהאנשים הדתיים האלה עושים עם הדת", כתב אדם אחד. אחר חגג את הגלייתם של פוליטיקאים חרדים לאופוזיציה, אם כי "נראה שהם עדיין מפגינים את נוכחותם המאוסה". מגיב אחד השווה את החרדים לסעודיה (מוגזם אך לא בלתי סביר) ואחר לדאעש (השוואה שכמובן יש לדחותה). "בעוד 30 שנה חרדים יהיו הרוב", קונן אחד החברים – התייחסות לכך שהאישה החרדית הממוצעת יולדת  למעלה משבעה ילדים והעדה כולה, המונה כיום כשישית מסך היהודים, מכפילה את עצמה בקצב מדהים של אחת ל-16 שנים.

מגיב הגון ציין שעלוני חב"ד כן מפרסמים תמונות של נשים. אך יש לציין כי "בחדרי חרדים" אינו אתר שולי: היא מציג את עצמו כאתר החרדי הגדול ביותר, ולפי  SimilarWeb (כלי לניתוח טראפיק) יש לו 6.4 מיליון ביקורים בחודש ו-26 מיליון צפיות לעמוד. זה הרבה יותר מרוב אתרי החדשות, הן  בישראל והן בעולם הרחב.

שאלתי את ידידי החרדי הרשל גרוסמן מה הוא חושב בעניין. הרב גרוסמן ואנוכי כבר ניהלנו דיונים אונליין בעבר בנושא החרדי בעמודים אלה. אני רואה בו אדם אינטליגנטי ומעודכן, אך גם עיקש להכעיס ואדיש למדי לעמדות החילונים. הוא מגן על הכל באופן מלא בלי להתנצל, כולל על תפקידי מגדר שמדירים את הנשים ממפלגות חרדיות; הוא רואה בזה אות של כבוד עצום לנשים, ונראה לי שהוא באמת מאמין לזה ברצינות.

שמחתי לגלות שדעתו אינה נוחה עם הפיקסול. "אני חושב שזה טיפשי שהאתר עשה את זה," הוא אמר. "אם הם לא רוצים לפרסם תמונה כמו שהיא, הם לא צריכים לפרסם אותה בכלל". אך הוא המשיך והסביר כי "אי פרסום תמונות נשים אינו הליך אידיאולוגי או הלכתי, אלא פשוט החלטת שוק" מכיוון שהציבור החרדי (במיוחד החסידים) דורש זאת ו"הכסף מדבר".

שמחתי לגלות שדעת ידידי החרדי אינה נוחה עם הפיקסול. "אם הם לא רוצים לפרסם תמונה כמו שהיא, שלא יפרסמו אותה כלל". אך הוא המשיך והסביר: "אי פרסום תמונות נשים אינו הליך אידיאולוגי או הלכתי, אלא החלטת שוק"

יתרה מכך, הוא גרס שתשומת הלב המוקדשת לתמונה מיותרת מכיוון שהנושא מוכר (למשל מהשחתת שלטי חוצות בירושלים):

"החילונים יודעים שחרדיים לא מציגים תמונות של נשים במשך שנים, אז אם מישהו מתייחס כעת לסיפור הלא-חדשותי הזה, זה באמת משקף את האג'נדה שלהם: הזדמנות נוספת לגרום לחרדים להיראות רע".

יש בזה משהו, לדעתי. הזעם הקדוש מזכיר לי קצת ימנים ש"מזדעזעים" מזה שהתקשורת הזרה כתבה משהו לא הוגן על ישראל; בפועל הם שמחים על אשרור הקונספציה. עם זאת, מי שרוצה לגרום לחרדים להראת רע לא צריך תמונות מפוקסלות. די בהאזנה למנהיגים הפוליטיים של החרדים.

אלה ערכו מסיבת עיתונאים היסטרית למדי ב-8 ביוני, בה הסיתו נגד הממשלה החדשה, ובמיוחד נגד ראש הממשלה החדש נפתלי בנט – שהוא דתי אך לא חרדי – על כך שהעז לכרות ברית עם המרכז-שמאל.

מנהיג מפלגת ש"ס, אריה דרעי, טען כי הממשלה תשמיד ותהרוס הכל כולל שבת, "תקרע את עם ישראל" וכו'. משה גפני קרא לבנט רשע וחזה "מלחמה בכל החזיתות" ויעקב ליצמן קבל על "ממשלת שמאל קיצונית שאיבדה את דרכה, איבדה את ערכיה ואיבדה את מצפונה" וציווה על בנט "להוריד את הכיפה".

הדבר הוליד ממים באינטרנט (ראו תמונה למטה) המתארים את הדתיים השונים, שלעומת בנט רשאים להמשיך לחבוש כיפה, כולל משה קצב (הורשע באונס), יגאל עמיר (רצח את רבין) ודרעי עצמו (מאיפה להתחיל).

LEHORID

זה היה חלק מתצוגה יוצאת דופן של חוסר יכולת להפסיד בכבוד שהימין העניק לעם ישראל. ח"כים צווחנים מסיעת הליכוד לא נתנו לבנט להשלים משפט בנאומו לקראת ההשבעה ביום ראשון, ונתניהו עצמו סירב לברך את יורשו, לערוך עבורו חפיפה נורמלית או לקיים את טקס העברת התפקיד המסורתי (הוא גם טרם פינה את המעון הרשמי, משום מה, והמערכת הסלחנית דיי מחכה שהמשפחה המלכותית תפנים את המצב).

דרעי טען שהממשלה תשמיד הכל ו"תקרע את עם ישראל". גפני קרא לבנט רשע וחזה "מלחמה בכל החזיתות" וליצמן קבל על "ממשלת שמאל קיצונית שאיבדה את דרכה, ערכיה ומצפונה" וציווה על בנט להוריד כיפה

לפוליטיקאים החרדים יש אינטרס ברור על כף המאזניים. הם מודאגים בצדק מהחלשת יכולתם להנדס מימון לכפר הפוטיומקין של הכלכלה החרדית בישראל. שר האוצר אביגדור ליברמן, חילוני מושבע, עשוי לבחון מקרוב את המימון העצום למוסדות דתיים, את אינסוף המשרות הפיקטיביות של המנגנון הדתי במימון המדינה, את קצבאות הילדים ללא כל הגבלה ואת שאר המסחרה ומסחטה ששאבו כספים בשנים האחרונות מכל פינה לא נעולה.

מי יודע? הממשלה עשויה אפילו להתפנות לטפל לסירוב החרדי ללמד את תלמידי התיכון של המגזר מתמטיקה, מדעים ואנגלית; או ברעיון המקורי שאפשר ללמוד לימודי דת כל החיים ולקבל משכורת מהמדינה במקום לשלם שכר לימוד; או בסירוב הסיטוני לשרת בצבא (תוך נהירה להתנחלויות והארכת העימות על ידי תמיכה מסיבית בימין); או בעובדה שעוד אין באמת נישואים אזרחיים בישראל, או תחבורה ציבורית ומסחר ללא שיבושים בסופי שבוע (קרי: שבת).

זה אולי מוגזם לצפות לכל זה מבנט – אבל אחריו, ב-2023, אמור להתחלף איתו יאיר לפיד. בכל מקרה, מתישהו הלחץ לכפות לימודי ליבה על כל תלמידי ישראל עשוי להפוך לקריטי. זה יהיה נהדר עבור חילונים וחרדים כאחד, אבל רע עבור הפוליטיקאים הציניים של המגזר החרדי.

אם היא תורמת במשהו לתהליך המבורך הזה, אז התמונה שעוררה סערה השבוע שווה יותר מאלף המילים האלו.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 865 מילים

חיים בריאים לפני מערכת הבריאות

הוספת תקנים בצוותים הרפואיים ומיטות במחלקות הפנימיות זה חשוב ● אבל המשימה הגדולה של שר הבריאות החדש היא לדאוג שפחות ישראלים יזדקקו לטיפול או אשפוז מלכתחילה ● זהו בדיוק המקום שבו הורוביץ, שמגיע למשרד הבריאות עם השקפת עולם מגובשת בתחומי הסביבה והקיימות, יכול להביא איתו ערך מוסף ● דעה

עוד 826 מילים

אף אחד לא לוקח אחריות על הפשיטה ביישוב הבדואי ביום השבעת הממשלה

מה בדיוק עומד מאחורי האירוע שכמעט פירק את הממשלה עוד בטרם הושבעה? ● שעות ספורות לפני הצבעת האמון בכנסת סיירו שוטרים בביר הדאג' בנגב, והזהירו את התושבים ש-30 בתים מיועדים להריסה ● זה מה שהוביל את סעיד אלחרומי, ח"כ רע"ם ובן בית ביישוב, להודיע כי לא יתמוך בממשלת השינוי ● האם עיתוי האירוע היה מקרי? ● בדיקת זמן ישראל מעלה שאלות מטרידות

עוד 1,804 מילים ו-2 תגובות

למקרה שפיספסת

בלפור והבימה אאוט - שער שכם אין ● הדגלים השחורים הוחלפו בדגלי ישראל, החילונים בחרד"לים ● הפוסטרים היצירתיים והלבוש הצבעוני הפכו לבגדי ישיבה או חולצות סוף מסלול ● המיניות המוחצנת הוחלפה בהפרדה בין בנים ובנות ● מצעד הדגלים אתמול הוכיח שישראל היא אכן מדינה "יהודית ודמוקרטית": כשהממשלה יהודית - המחאה דמוקרטית, ולהיפך

עוד 821 מילים ו-2 תגובות

צריך ליווי פסיכולוגי לראש הממשלה

מתוך הבנה של מורכבות התפקיד וכדי שיוכל למלא אותו על הצד הטוב ביותר מדינת ישראל דואגת לספק לראש הממשלה את כל התמיכה הנדרשת – עוזרים, נהגים, מאבטחים, מעון, מבשלות, מכבסות וכדומה. בתקופת נתניהו אפילו נרכש מטוס פרטי.

כל הצרכים הפיזיים והמקצועיים נענים ברמה הגבוהה ביותר, אבל דווקא בתחום שהוא בלב תיפקודם לא מקבלים מקבלי ההחלטות כל תמיכה רשמית – התחום הנפשי.

ישראל דואגת לספק לרה"מ את התמיכה הנדרשת. כל הצרכים הפיזיים והמקצועיים נענים ברמה הגבוהה ביותר. אבל דווקא בתחום שהוא בלב תיפקודם לא מקבלים מקבלי ההחלטות כל תמיכה רשמית – התחום הנפשי

מדוע? מעבר לחששות שקשורים למידור בטחוני, אפשר להעריך שיש קשר לתפיסות שוביניסטיות מיושנות, לפיהן פסיכולוג זה לחלשים. או כפי שהתבטא בני גנץ בתגובתו לשמועות שהופצו על ידי הליכוד (ומעידות גם הן על התפיסה כלפי היעזרות במטפלים בישראל) לפיהן הוא נפגש עם פסיכיאטרית וקיבל טיפול תרופתי: "הכדורים היחידים שאני מכיר הם 5.56 ו7.72".

תפיסות כאלו אינן נולדות בחלל ריק. למרות התמונה שאפשר לקבל מהמדיה, לפיה ייעוץ פסיכולוגי הוא כבר ענין מקובל בחברה, תמיכה נפשית מבוססת מדע היא פרקטיקה חדשה יחסית. אנשים תמיד קיבלו שירותי תמיכה וייעוץ, אך הספקים המסורתיים היו אנשי הדת, שהיוו ועדיין מהווים יועצים רוחניים ומוסריים.

לפחות על פי היומרה, אנחנו לא חיים במדינה דתית, שמתנהלת על פי פסיקתם של הרבנים קנייבסקי ודרוקמן, אלא במדינה דמוקרטית שמתנהלת על פי שיקול דעתם של נבחרי הציבור. אלו פועלים על פי העובדות המדעיות שמוצגות בפניהם. הממסד הפסיכולוגי כפוף לחוקי אתיקה מחמירים, שמחייבים אותו לייעץ ללקוח רק על פי טובתו הנפשית ולשמור על סודיות למעט במקרים מסכני חיים.

סודיות של ייעוץ רוחני-נפשי מהסוג המסורתי הופרה בבוטות, למשל על ידי הרב גיא חבורה, שהדליף סודות מהכוורת של בני גנץ ליריבו נתניהו. אם היה פסיכולוג רשיונו היה נשלל והוא היה יושב בכלא, אך לרבנים אין מחויבות ללקוחותיהם.

כדאי להתעמת עם הנושא ישירות – קבלת ייעוץ פסיכולוגי או ייעוץ רגשי אחר הם סימני חוזק ולא סימני חולשה, היכולת להיפתח, לחלוק את מחשבותיך ולהעלות אותן לדיון מביאות לחוסן גדול יותר ולתהליכי חשיבה בריאים יותר ודווקא הפחד מלחשוף את מחשבותיך מעיד על שבריריות.

כדאי להתעמת עם הנושא ישירות – קבלת ייעוץ פסיכולוגי או ייעוץ רגשי אחר הם סימני חוזק ולא חולשה, היכולת להיפתח, לחלוק את מחשבותיך ולהעלות אותן לדיון מביאות לחוסן גדול יותר ולתהליכי חשיבה בריאים יותר

בעולם המידע החדש בו העומס הולך וגובר ומערכות יחסים הופכות לעדינות ורגישות יותר, חלק מרכזי בכישורי ניהול הוא חלוקת לחצים נכונה והיכולת להתמודד עם שינוי תוך שמירה על הזהות והמרכז הנפשי – אתגר שיעמוד בוודאי מול ראש הממשלה הנכנס נפתלי בנט.

הפילוסוף היווני קיקרו טבע את המושג חרב דמוקלס שמסמל את הסכנה המאיימת מעל ראשו של כל שליט והופכת את כל כיבודי התפקיד לחסרי טעם. תפקיד ראש הממשלה הוא כזה, שהאחריות המונחת על כתפו של אדם אחד היא קשה מנשוא. אנחנו רוצים לחשוב שהאנשים שמגיעים לתפקיד הם מיוחדים, והם באמת כאלה, אבל גם הם רק בני אדם.

מנהיג דגול כצ'רצ'יל סבל מדיכאון מז'ורי, ובישראל מנחם בגין יצא ממשרד ראש הממשלה שרוי בדיכאון שהוא מעולם לא יצא ממנו. גם יצחק רבין שהיה ידוע כמפקד שמשרה ביטחון על פקודיו התמוטט מהלחץ טרם מלחמת ששת הימים. משה שרת כתב אחרי פרישתו שתפקיד ראש הממשלה לא התאים לאופייו.

גם שר הביטחון בני גנץ, "שלא צריך עזרה", סובל מבעיות גב כרוניות שגורמות אי נוחות לכל מי שמסתכל עליו. אבל על בעיות גב תמיד אפשר לומר, תוך עצימת עיניים מכך שעמוד השדרה הוא איבר נויורולוגי ולמעשה חלק מהמוח, "אין לזה קשר ללחץ".

וראש הממשלה היוצא מר נתניהו? ובכן הוא בוודאי לא סובל מהתמוטטויות, אבל לא כל הקשיים הנפשיים נראים לעין. עדויות רבות של עוזריו הצמודים מעידות עליו כאדם חרדתי ופרנואיד באופן קיצוני. תכונות שכשראש מדינה מחזיק בהן, הן מסכנות באופן חמור את המשטר הדמוקרטי ואת המנהל התקין.

ייתכן שפרשיות נתניהו היו יכולות להימנע אם הוא היה מתחזק יותר את האמון הבסיסי שלו באנושות.

גם שר הביטחון גנץ, "שלא צריך עזרה", סובל מבעיות גב כרוניות. אבל על בעיות גב תמיד אפשר לומר, תוך עצימת עיניים מכך שעמוד השדרה הוא איבר נויורולוגי ולמעשה חלק מהמוח: "אין לזה קשר ללחץ"

נפתלי בנט וחבריו למפלגת ימינה היו צריכים לעשות מעבר נפשי שאין לזלזל בו כדי לחבור ליריביהם האידיאולוגיים לממשלת האחדות. בנוסף לאתגרי התפקיד הם יצטרכו להתמודד עם סתירות פנימיות ועם אתגרים משפחתיים ואישיים. מן הראוי למען כולנו שיקבלו את העזרה מאנשי המקצוע הטובים ביותר שיש לישראל להציע.

רבים ממפתחי הפסיכולוגיה המודרנית כפרויד, אדלר, אליס מילר, ויקטור פרנקל ורבים אחרים היו בני העם היהודי. אנחנו מרבים להתגאות בישראלים ככהנמן וטברסקי שזכו בפרס נובל על מחקריהם, אז מדוע בחיינו הציבוריים איננו רואים בקבלת ייעוץ פסיכולוגי נקודת זכות?

ייתכן שהמנהיגים הישראלים מקבלים ייעוץ נפשי באופן פרטי, אך יש טעם בהסדרת הנושא בפומבי. זו תהיה דוגמה אישית לעם שסובל מאחוזי פוסט טראומה, חרדה ודיכאון עצומים, ומכיר עוד כמה כדורים חוץ מכדורי הרובה

אשל עוזר בן 30, דור שני לעסק חקלאי, כותב בנושאים אישיים-חברתיים מזה כ10 שנים. הוציא ספר אישי בשם "החיים מהצד". פרסם אתר בשם "מתוך בחירה אישית" שעזר לאלפי אנשים לעשות הפסקה מקנאביס ופעיל לגליזציה ושינוי מדיניות המלחמה בסמים למדיניות צמצום נזקים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 741 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

עודכן לפני 28 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"אתה רואה, הסתדרנו בלי ביבי", אמר אמש אחד השרים הטריים, בסיומו של מצעד הדגלים שעבר יחסית בשלום ● בלילה המצב כבר נראה מעט שונה ● חיל האוויר תקף ברצועת עזה בתגובה לבלוני התבערה ששוגרו אתמול מהרצועה ליישובי עוטף עזה ● אם חמאס יגיב בירי רקטות, קואליציית הקצוות הפוליטיים תתמודד מהר מהצפוי עם מבחן ביטחוני-מדיני ● פרשנות

עוד 456 מילים ו-1 תגובות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

דברים שאלונה בר און לא מבינה

מו"לית גלובס מתקשה לראות את העיתונאים שלה מול עיניה ● היא לא חשה את פחדיהם, לא שותפה לחרדותיהם ולא באמת מבינה את הדילמות המניעות אותם ● היא גם לא חשה שהיא באמת חייבת להם הסבר מעמיק ● לכן היא מוסרת הצהרה מעורפלת ומקווה שיבינו את כוונתה ויניחו לה לנפשה ● דעה

עוד 1,255 מילים ו-1 תגובות

מצעד הדגלים שיתקיים הערב תופס את חמאס במצב מוחלש ● בימים אלה נמצאת משלחת מצרית גדולה בעזה במאמץ לסייע בשיקום הרצועה ● לא חמאס ולא ישראל ירצו לפתוח בסבב לחימה כשאזרחים מצרים עלולים להיקלע לאש הצולבת ● ועדיין, חמאס עשוי להציב בפני ממשלת בנט את מבחנה הראשון: האם דין בלון תבערה כדין קסאם? ● פרשנות

עוד 776 מילים

נתניהו ממשיך להשתמש במעון הרשמי כאילו היה ביתו הפרטי

בהיעדר תקנון רשמי הקובע נוהלי פינוי מעון ראש הממשלה אחרי חילופי שלטון, אפשר לסמוך על נתניהו שגם סמל המדינה הזה יהפוך לכלי פוליטי בידיו ● אמש התארחה שם שגרירת ארה"ב לשעבר באו"ם ● התמונה הרשמית וההודעה שהוציאה יוצרים את הרושם שנתניהו בכלל לא הוחלף ● ביקום של נתניהו, ממילא הוא יפיל את ממשלת בנט בתוך זמן קצר, אז מה הטעם לארוז בכלל ● פרשנות

עוד 984 מילים ו-2 תגובות

אלפים השתתפו במצעד הדגלים, חלקם צעקו 'מוות לערבים'

לפיד: "בלתי נתפס שמחזיקים דגל וצועקים מוות לערבים באותו הזמן" ● מינויים ראשונים של בנט: טל גן צבי ראש הסגל, מתן סידי דובר ושמרית מאיר יועצת מדינית ● 20 שריפות פרצו בעוטף עזה ● תנועת מטוסים לנתב"ג הוסטה למסלול חלופי ● מנסור עבאס: "היה צריך לבטל את המצעד"

עוד 49 עדכונים

כינונה של ממשלה חדשה והחלפת נתניהו בראשות הממשלה הם ניצחון לנורמה הערכית העומדת בבסיס הלכת דרעי-פנחסי כי מי שעומד לדין בעבירות חמורות אינו יכול לכהן בממשלת ישראל ● עכשיו הזמן לעגן את ההלכה בחקיקה הכוללת גם את ראש הממשלה ● פרשנות

עוד 819 מילים ו-1 תגובות

שתיים אוחזות בעתיד הסביבה

העיניים של פעילי הסביבה נשואות אל כניסתה של תמר זנדברג למשרד להגנת הסביבה, אבל מינוי מסקרן ומשפיע לא פחות נרשם דווקא במשרד האנרגיה ● לקארין אלהרר יש נסיון מועט בתחום, אבל עברה הפרלמנטרי נותן מקום לתקווה שגם היא וגם זדברג יאחדו כוחות - ובתור התחלה, מול האיום המיידי הנשקף מהסכם קצא"א ● פרשנות

עוד 891 מילים

53 ימים חיכה סולימן, תינוק עיראקי הסובל ממום בליבו, על מנת שתאושר כניסתו לארץ לניתוח מציל חיים ● כעת הוא במצב קריטי, בתל השומר ● מאז שהועבר הטיפול בבקשות הכניסה של תינוקות ממדינות ערב לטיפולי חירום ממשרד החוץ לרשות האוכלוסין, תחת הנהגת שר הפנים אריה דרעי, הנהלים הוקשחו ותשעה תינוקות מתו בזמן ההמתנה ● הקורונה והלחימה בעזה רק החריפו את המצב

עוד 963 מילים

בית משפט קבע כי אין הצדקה לעמדת בנק מרכנתיל לסרב לבקשת בני הזוג ערב להפקיד בחשבונם מיליוני שקלים שמקורם במכירת ביטקוין ● אולם מאז פסק הדין, הבנק לא נענה לדרישות הזוג להפקיד את הכסף ועתה גורר אותם לערעור יקר בעליון ● כך, במקום ליהנות מהמיליונים שהרוויחו ביושר אחרי שנים של מאבק, הזוג ערב פונה כעת לציבור בבקשה לעזרה במימון מאבקם

עוד 1,053 מילים ו-1 תגובות

כנגד כל הסיכויים, בנט ולפיד עשו היסטוריה

למרות המהומה חסרת התקדים, נאום יותר או פחות, ועל אף החששות, הדרמות, הצחוקים והדמעות: בסוף זה קרה ● אחרי 12 שנות שלטון, בנימין נתניהו עבר לשבת בשורות האופוזיציה ונפתלי בנט תפס את מקומו בכס ראש הממשלה ● הכוח החליף ידיים, מדינת ישראל הפכה דף ● עולם כמנהגו נוהג ● פרשנות

עוד 967 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה