המאבק של ערביי ישראל הוא תחביב של פריווילגים

מנסור עבאס, צילום מסך מ"כאן"
מנסור עבאס, צילום מסך מ"כאן"

"אין ברירה אחרת", אומרים הערבים של האוניברסיטאות והמשכורות הדו-ספרתיות בערים הגדולות. "אין ברירה אלא לצאת להיאבק על הזכויות שלנו", הם אומרים, כאילו מדובר במוצא אחרון שמרמז כי מוצו כל יתר האפשרויות. אך אם היו מקדישים עוד רגע מחשבה, היו רואים שלא מוצתה האפשרות הראשונה ההגיונית והצפוייה ביותר: להצטרף לממשלה ולפתור בעיות בכלים פרלמנטריים. לשים בצד רגע את המאבק בציונות, ולהתמקד בעניינים פנימיים.

אם היו מקדישים עוד רגע מחשבה, היו רואים שלא מוצתה האפשרות הראשונה ההגיונית והצפוייה ביותר: להצטרף לממשלה ולפתור בעיות בכלים פרלמנטריים. לשים בצד רגע את המאבק בציונות, ולהתמקד בעניינים פנימיים

הערבים האקדמאיים הציניים מבינים שהאפשרות קיימת, אבל מעדיפים להפנות את זעקות המגה-פון שלהם אל אוזניהם של אנשים קשיי יום שלא מתעסקים או מבינים בפוליטיקה, בתקווה להלהיט אותם ולהרים כאן מה שיכול להיראות, קוסמטית, כמו מהפכה. בזכות התפצלות המשותפת, שתי השכבות הנבדלות הללו, האליטה ויתר בני העם, מקבלות צורה ברורה.

השביתה האחרונה (18 למאי), שהוחלט עליה בוועדת המעקב של המגזר הערבי בישראל, היא דוגמה שממחישה טוב את הפער הזה. הרי מי יכול להרשות לעצמו לשבות למען "אלכראמה" (וריאציה של המילה כבוד)? בטח לא העובד הפשוט שעלול להיות מפוטר ומוחלף באחר בין רגע, בטח לא הפועל הפלסטיני שעבר את מחסום אייל ברגל כדי לעבוד בעבודת כפיים, בטח לא בעלי המשפחות שנאבקים על כל שקל של פרנסה ולא יכולים להרשות לעצמם יום מחלה או חופשה.

אך הפער בין שתי השכבות לא מסתכם ביכולת להשתתף בתחביב הזה. תופעות הלוואי של הסדק הזה באמון בין יהודים וערבים, שאותו מרחיבים הערבים הפריווילגים, הולכות לפגוע קודם בערבים עם קשיי השפה, שהעין הבוחנת של היהודי החשדן תופנה תחילה אליהם; בעלי העסקים הקטנים שמסתמכים על לקוחות יהודים משכבות אמידות, ומחפשי העבודה, שהשם מוחמד בראש קורות החיים שלהם יתקל בעוד מחסום של פחד והסתייגות. בחברה הערבית, אלה החלשים ביותר שירגישו את הדף הפיצוץ הזה ביחסים, שהערבים האקדמאים דאגו ברוב חוכמתם להכשיר.

מאחורי הדקויות הפוליטיות, בין סוציאליזם וקפיטליזם, שמרנות וליברליזם, כן אסלאם לא אסלאם, כאן שוכן ההבדל המהותי בין המשותפת לרע"ם. מנסור עבאס הוא נציג האדם הפשוט, שמחפש להתפרנס ולהבטיח עתיד מזהיר יותר לילדיו. האדם הפשוט שמבין שהחיים והפרנסה והאהבה והחלומות והשאיפות של כל פרט ופרט, יקרים מכדי להקריב אותם במשחקי דרמה על מהפכה בכאילו.

מי יכול להרשות לעצמו לשבות למען "אלכראמה" (וריאציה של "כבוד")? בטח לא העובד הפשוט שעלול להיות מפוטר ומוחלף באחר בין רגע, או הפלסטיני שעבר את מחסום אייל ברגל כדי לעבוד בעבודת כפיים

האדם הפשוט הוא פרגמטי, והוא מבין שהשותף היהודי לעסק, לעבודה, לספסל הלימודים – לא יעלם לשום מקום, כשם שאנחנו הערבים לא ניעלם לשום מקום; ולבסוף אהבת החיים והשלום והשקט תאיץ בנו להסתדר זה עם זה; לדבר, להפשיל שרוולים ולעבוד למען הילדים.

המשותפת, מאידך, תחפש את האידאה, הפילוסופיה, הפוליטיקה, ההגדרות הקוסמטיות וההצהרות. היכולת להתעסק בכל אלה היא פריווילגיה: לאנשים הנאבקים על הישרדות בעמל רב, למען פת לחם או השכלה או יותר מכך, אין זמן ומשאבים מנטליים לעסוק בפילוסופיה. מאז ומעולם פילוסופיה הייתה נחלתם של אריסטוקרטים, במובן המילולי או התרבותי, בהקשר של יוון העתיקה – פילוסופיה היא אחד התחביבים של אמנים, סופרים, מלכים ואנשי אצולה.

כאן פעיליה הנלהבים של המשותפת נכנסים לתמונה. אם מסתכלים על ההפגנות של חד"ש ובל"ד, מי שיכול להרשות לעצמו זמן פנוי וכוחות ללכת להפגנות, לצרוח "דיכוי", כששתי שוטרות לוקחות אותו לחקירה, אלה העיתונאים, הרופאים, עורכי הדין, המהנדסים. אותם משכילים, שהם משכילים מספיק כדי לדעת שישראל היא מדינת חוק, שהמעצר יגמר בחקירה קצרה ושחרור, שהייצוג בכנסת הוא פתוח ובלתי מסתייג, ושהזכויות האינדיווידואליות הן מוחלטות ושוות גם להם כאזרחים ערבים. את כל זה הם יודעים, אבל על הרווח הפוליטי שיכול לצאת ממראית עין של דיכוי, הם לא יוותרו כל כך מהר.

יותר מזה: אלה שזועקים הכי חזק "דיכוי", הם אלה שחווים אותו הכי פחות. הם אלה שיוצאים מהאוניברסיטאות כדי להפגין בכיכרות הסמוכות, כדי ללכת אח"כ לשבת בבית קפה או במסעדה ולשוחח על ענייני פוליטיקה אזורית, היסטוריה סובייטית, מרקיסזם, מעמדות; הם יתעדכנו בהתפתחויות בחברה האמריקאית ואולי ינסו להקביל בהתפלפלות כמעט רבנית בין המאבק של השחורים בארה"ב למאבק של "הפלסטינים" בישראל. הם יזכירו את מחמוד דרוויש וידברו על השיר החדש של ג'וליה בוטרוס שיצא בלבנון. אותם אנשים מייחלים לטעום את טעמו של המאבק נגד הדיכוי, דווקא כי לא חוו אותו.

אם מסתכלים על ההפגנות של חד"ש ובל"ד, מי שיכול להרשות לעצמו זמן פנוי וכוחות ללכת להפגנות, לצרוח "דיכוי", כששתי שוטרות לוקחות אותו לחקירה, אלה העיתונאים, הרופאים, עורכי הדין, המהנדסים

כי מי שחווה דיכוי באמת, לא חולם על התעכבות נוסטלגית סביב המאבק בו, אלא מחפש פיתרון והולך אליו בצעדים מהירים.

זה, כנראה, מה שיעשה ועושה המנהיג מנסור עבאס עם ברכת מצביעיו. הם יושבים בכנסת וחושבים על פתרונות. הקימו ועדה ודנו בה בבעיות. הם נחושים למצוא פיתרון, לסיים את מה שמקשה עליהם ומכאיב להם, במקום להתבוסס בו בהנאה חמוצה-מתוקה של אקדמאי מהפכן מדוכא, בעודו חולם על מלחמות שקרא עליהן בספרי ההיסטוריה.

עלי עדי הוא פעיל פוליטי וחברתי מרקע מוסלמי, מזוהה עם הימין הקפיטליסטי בישראל. בעל תואר בקולנוע וכלכלה באוניברסיטת תל אביב. שימש כעוזר עריכה ומפיק פוסט בהפקה "לבנון - גבולות הדם". טוויטר: @AliAdiOK

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 742 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 14 ביוני 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

כנגד כל הסיכויים, בנט ולפיד עשו היסטוריה

למרות המהומה חסרת התקדים, נאום יותר או פחות, ועל אף החששות, הדרמות, הצחוקים והדמעות: בסוף זה קרה ● אחרי 12 שנות שלטון, בנימין נתניהו עבר לשבת בשורות האופוזיציה ונפתלי בנט תפס את מקומו בכס ראש הממשלה ● הכוח החליף ידיים, מדינת ישראל הפכה דף ● עולם כמנהגו נוהג ● פרשנות

עוד 967 מילים

גנץ שלח לממשלה את ההצעה להקים ועדת חקירה לאסון מירון

ליברמן: "מבחינתי אין מושג כזה 'פקידי האוצר' אלא הדרג המקצועי" ● סמוטריץ׳: בנט בתפקיד האדיוט השימושי של השמאל ● עבאס: אלחרומי נמנע אתמול בידיעת בנט ולפיד - הוא בקואליציה ● פריג׳: הוא נמנע עקב ההריסות בנגב ● אעידה תומא-סלימאן: לא נצטרף להצעות אי-אמון שבאות להפיל את הממשלה ● גורמים במפלגה הדמוקרטית בארה״ב: לבנט יש הזדמנות לשיקום היחסים

עוד 14 עדכונים

השבעת הממשלה מול מציאות שאין לה אח, הממשלה ה-36 יוצאת לדרך

ראש ממשלה דתי ● ארבעה ראשי סיעה תל אביבים שהחלו בתקשורת ● מספר שיא של נשים שרות ● השר המוסלמי השני בהיסטוריה ● שרה בת 37 לצד שר בן 74 ● ימין, מרכז ושמאל ● קפיטליסטים מול סוציאל-דמוקרטים ● שמרנים מול ליברלים ● אחת הממשלות המורכבות בהיסטוריה הושבעה הערב בכנסת ● אלו האנשים שיקבעו האם תשרוד - ותצליח לעשות את הבלתי אפשרי: לאחד

עוד 84 מילים

אף אחד לא יגיד לנו לא לשמוח היום

ב-13 ליוני 2021 הריבונות על מדינת ישראל חזרה לאזרחיה. אחרי שנתיים בהן ישראל פרפרה כדיקטטורה, שבה אזרחיה היו שבויים בניגוד העניינים של נאשם בפלילים וכלואים בתוך נרטיב שטנה מתקרבן וקונספירטיבי, שרבץ עלינו סמיך ומצחין כמו ערפל רדיואקטיבי – זה נגמר.

ב-13 ליוני 2021 הריבונות על מדינת ישראל חזרה לאזרחיה. אחרי שנתיים בהן ישראל פרפרה כדיקטטורה, שבה אזרחיה נשבו בניגוד העניינים של נאשם בפלילים וכלואים בנרטיב שטנה מתקרבן וקונספירטיבי – זה נגמר

מול מכת״זיות, מכות ומעצרים, מול קללות ויריקות וסכינים, מול הסתה ותביעות השתקה ואיומים, עמדנו יחד איתנות ואיתנים, שרנו כמו תפילה ״יאללה ביבי לך״ וזה קרה.

לא רק ניצלנו – ניצחנו.

ולא רק מי שיצאו להפגין. כולנו ניצחנו. לא ממשלת חלומות, אבל גם לא אוטוקרטיה-קלפטוקטיה חלום בלהות. ממשלת מציאות. המציאות בה אנחנו חיות וחיים. חברה מגוונת עם הרבה מחלוקות שאם היא רוצה להתקיים במסגרת הדבר הזה שנקרא מדינת לאום, חייבת ללמוד לעשות פשרות.

בתמורה לפשרות יעבור תקציב מדינה, מה שלא עבר פה מ-2018. העברת תקציב וחזרה לממשלה מתפקדת אחרי שנתיים בהם עברנו מגיפה, מלחמה וגדלה האוכלוסייה במאות אלפים, ישפיעו על אם נוכל לשלם שכר דירה, אם נוכל לראות רופאה כשצריך, כמה שעות נעמוד בפקקים, כמה ילדים יהיו בכל כיתה ואם יהיו לנו טכנולוגיות כמו כיפת ברזל שיגנו עלינו מפני מתקפה.

הפשרה כואבת וקשה לבליעה, אבל צרת רבים חצי נחמה. לשמאל וימין, יהודים וערבים, חילונים ודתיים קשה במידה דומה. וזה בפני עצמו כבר סיבה למסיבה.

מי שמתאבלים ומקללים ומאיימים היום הם מי שלא מאמינים במדינה. הם מי שחיים בעולם מיתולוגי שבו קיים רק עם ישראל וארץ ישראל ובן האלוהים הנאשם בפלילים. הכבישים עליהם הם נוסעים, בתי החולים בהם מתאשפזים, בתי הספר והישיבות בהם לומדים, כל זה, הם סבורים, מסופק להם בלי ממשלה ובלי תקציב מדינה, כמו מן משמיים. לנצח נצחים. על הכאב של המפגש עם המציאות בה, מה לעשות, קיימים ערבים ונשים וחילונים ולהט״בים והכי נורא, אנשים עם דעות שונות משלהם, לא נקל אם נמנע מעצמנו שמחה. ההיפך, רק נקשה עליהם כי נזין בכך את הדלוזיה.

על הכאב של המפגש עם המציאות בה, מה לעשות, קיימים ערבים ונשים וחילונים ולהט״בים והכי נורא, אנשים עם דעות שונות משלהם, לא נקל אם נמנע מעצמנו שמחה

אז אף אחד לא יגיד לנו לא לשמוח היום. אנחנו נשמח, ונחגוג ונקום מחר בבוקר עם הידיעה שאנחנו יכולים להציב מטרה ולהשיג אותה. וגם שכבוד וחירות, שיוויון וצדק, אמת ושלום זה לא מן משמיים. זה בזיעת אפיך. ואם נרצה, אין זו אגדה.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם. Nitzan Waisberg is a design thinking specialist, lecturing and advising various organization. She is also a social and political activist in the field of education. She served as a Consulting Professor at the Stanford University d.school before returning to her homeland to find it almost unrecognizable. She lives in Hod-HaSharon with her husband and their four children.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
הממשלה הזאת תרוויח ככל שנתניהו ימשיך לנאום אני, אני אני... הממשלה הזאת תרוויח ככל שנתניהו יסביר לעמו הדפוק כמה רק הוא היחיד שמבין וכמה האמריקאים לא מבינים את הסכנה מאירן... הממשלה הזאת ... המשך קריאה

הממשלה הזאת תרוויח ככל שנתניהו ימשיך לנאום אני, אני אני… הממשלה הזאת תרוויח ככל שנתניהו יסביר לעמו הדפוק כמה רק הוא היחיד שמבין וכמה האמריקאים לא מבינים את הסכנה מאירן… הממשלה הזאת תרוויח אם ישחררו את האברכים משרות בצה"ל ובמקביל ישחררו את קופת המדינה ממתן תקציבים מכול סוג שהוא, לגידול האוכלוסיה הפרזיטית הזאת… הממשלה הזאת תרוויח אם הערבים תושביה הנאמנים של המדינה הזאת, יושת חוק גיוס לשירותים אזרחיים במקביל לחוק הגיוס לצה"ל… הממשלה הזאת תרוויח אם בצמתים בכניסה לירושלים וברכבת הקלה תהיינה התפרעויות של אנטי ציונים… הממשלה הזאת תרוויח אם חלקיה יבלמו את מקורם מול פני התקשורת ויעשו עבודה בשקט בלי לשים לב אל נאקותיה של איילה חסון והאחרים שהכל נעשה במסתרים. נקודה.

עוד 375 מילים ו-2 תגובות

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

דור הולך ודור בא

23 שנים מפרידות בין נתניהו ובנט ● אך התמורה שתתחולל, אם הממשלה החדשה אכן תזכה לאמון הכנסת, לא תתבטא רק במנהיג צעיר שיחליף מנהיג ותיק ● בנט, כמו ליברמן, סער, שקד, אלקין וגנץ עבד עם נתניהו וצבר עמו שעות ממושכות ● ההנהגה החדשה תבקש להציג חלופה ולהנהיג גישה חדשה של שיתוף פעולה, גיבוי וסולידריות

עוד 737 מילים ו-1 תגובות

על חודו של קול, הכנסת הביעה אמון בממשלת בנט-לפיד

בנט וביידן שוחחו בטלפון ● לא יהיה טקס חילופים: בנט ונתניהו ייפגשו לחפיפה ● מיקי לוי נבחר ליו"ר הכנסת וויתר על נאום כדי שאמילי מואטי תוכל להצביע ולהתפנות לבית חולים ● סערה במליאה: ח"כים מהימין הפריעו לבנט בצעקות, חלקם הוצאו מהאולם ● בנט לנתניהו: "תודה שסללת את הדרך לשיתוף פעולה עם עבאס" ● נתניהו: "זו ממשלת רעננה-מראענה. נחזור לשלטון"

עוד 92 עדכונים

בהסכם הקואליציוני בין יש עתיד לתקווה חדשה נכתב ש"הצדדים מסכימים כי יש לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה" ● משמעות התוכנית, אם תצא לפועל, היא למעשה פיצול משרד המשפטים כולו לשתי ממלכות שלא יפסיקו לריב ביניהן על החלטות יומיומיות העוברות בצנרת השלטונית והמשפטית ● לא בכדי, כל היועמ"שים לדורותיהם מתנגדים לפיצול ● פרשנות

עוד 1,601 מילים

בנט: "לא העת להפגנות, קורא לנהוג בכבוד בנתניהו ומשפחתו״

מסתמן: מימון הוצאות בלפור ובית נתניהו בקיסריה יופסק מחר, מועד הפינוי של משפחת נתניהו מבלפור יסוכם עם בנט ● ברקת: "אם נתניהו היה זז - מי שהיה מרכיב ממשלה זה הליכוד" ● דיווח: נתניהו ובן סלמאן פעלו להחלשת מלך ירדן ● סקר: אם ראש המוסד היוצא מתמודד בפריימריז הליכוד הוא מנצח עם 27% ● אורית פרקש-הכהן מכחול לבן תהיה שרת המדע ● נחמן שי יהיה שר התפוצות

עוד 23 עדכונים

שנה אחרי, הקהילה היהודית עדיין מתמודדת עם רצח ג'ורג' פלויד

רצח ג'ורג' פלויד לפני שנה היה ארוע מכונן עבור ארצות הברית בכלל ועבור השחורים בפרט ● אבל גם ליהודי ארה"ב זו הייתה נקודת מפנה ● ההכרה כי לארגונים היהודים יש אחריות ואינטרס לתמוך בגיוון, שוויון ולהילחם בגזענות הביאה עמה שינוי בסדרי העדיפויות ובתוכניות של הארגונים המובילים ● מה מתוך זה יימשך גם בעתיד, מוקדם לדעת

עוד 1,510 מילים

אחרי ששכבו שנים בארכיון והעלו אבק, הסופר דיוויד סטרומברג חושף חומרים שטרם ראו אור מאת חתן פרס נובל לספרות יצחק בשביס זינגר ● בראיון לזמן ישראל מדבר סטרומברג על היחס האמביוולנטי של הסופר הנודע כלפי היהדות, מה קרה לו בארצות הברית, ומדוע הוא כל כך רלוונטי גם היום

עוד 1,712 מילים

וידויים של רוצח פיננסי סדרתי

הוא היה הגאון של וול סטריט, כל השקעה שלו הייתה בול פגיעה ● אבל כשהטריקים האפלים של ברני מיידוף נחשפו הוא הפיל איתו 720 אלף איש מסביב לעולם, שהפסידו 65 מיליארד דולר ● שדרן הרדיו האמריקאי הבכיר ג'ים קמפבל התכתב עם הארכי-נוכל במשך קרוב לתשע שנים, והוציא ספר שמציג אותו באור מעט שונה ● "המערכת כולה כשלה, מיידוף לא פעל לבד", הוא אומר בראיון לזמן ישראל

עוד 1,302 מילים

מעצרן של עיתונאיות ערביות בשייח' ג'ראח בוודאי לא עוזרים למאמצי ההסברה של ישראל ● הבשורה מאבו דאבי ביחס לפלסטינים היא הזדמנות שאסור לפספס ● בלבנון, המצב הכלכלי רק הולך ומחמיר ● מצרים החלה באיכלוס עיר הבירה החדשה ● ובסוריה מציינים 21 שנים למותו של אסד האב ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,152 מילים

הרבי מגור, פרנץ קפקא, המלך אדוארד ומלכת הולנד - כולם, כולל כולם, ביקרו שם ● עד ערב מלחמת העולם השנייה הייתה עיירת הנופש מריאנבד שבצ'כיה מרכז שיהודים ובני אצולה מרחבי אירופה נהרו אליו לטיפולים רפואיים ולמפגשים מרגשים ● ספר חדש חושף את ההיסטוריה של המקום שעצר מלכת בליל הבדולח

עוד 737 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

מתנת הפרידה של גילה גמליאל

צל"ש לשרה להגנת הסביבה, שבימים האחרונים בתפקיד יצאה בחריפות נגד ההסכם עם האמירויות שמסכן את מפרץ אילת, וחתמה על התקנה האוסרת לסחור בפרוות ● טר"ש לפירות הקיץ שבאדיבות שינויי מזג האוויר עולים כמו נדל"ן בגוש דן וגם הטעם לא משהו ● והטיפ: הסרט הדוקומנטרי על גרטה תונברג חושף פנים פחות ידועים של לוחמת האקלים הצעירה

עוד 722 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה