בשבוע האחרון האשימו הומואים בווריאנט הדלתא, החילו תו ירוק על חוף הים בעכו, סגרו את חדרה לחוצונים ותיארו לא מחוסנים כטרוריסטים ש"מסתובבים עם מקלע ויורים על כולם נגיפים".

בשבוע האחרון האשימו הומואים בווריאנט הדלתא, החילו תו ירוק על חוף הים בעכו, סגרו את חדרה לחוצונים ותיארו לא מחוסנים כטרוריסטים ש"מסתובבים עם מקלע ויורים על כולם נגיפים"

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

שורה של נבחרי ציבור ויתרו על סממנים רציונלים של שיח מדעי על הקורונה ואימצו שיח שבטי, פסוודו-מדעי, שמשרת תפיסות אנטי-מדעיות.

;ב-1830 רופא מפילדלפיה בשם סמואל מורטון החל למדוד את אוסף הגולגלות הגדול בתקופתו על מנת להפוך את הדיון הער והלא מדעי על גזע – למדע. היקף הגולגולת, כך הניחו אז, קשור לאינטיליגנציה. ממצאיו הצביעו על עליונות לבנה.

בחינה עכשווית של הנתונים המפורטים שהותיר אחריו מציעה שסדרה של הטיות לא מודעות הביאו לתוצאות שאישרו הנחות תרבותיות שאפיינו את התקופה בה חי מורטון. הממצאים של מורטון שוחזרו אינספור פעמים והופצו כבסיס מדעי של תפיסות לגבי גזע, ואלו אף השפיעו על מדיניות דכאנית ומפלה.

בחינה עכשווית מעלה, שסדרת הטיות לא מודעות הביאו לתוצאות שאישרו הנחות תרבותיות מתקופת מורטון. ממצאיו שוחזרו אינספור פעמים, הופצו כבסיס מדעי לתפיסות לגבי גזע והשפיעו על מדיניות דכאנית ומפלה

כשבצלאל סמוטריץ' טען במליאת הכנסת:

"מסיבת הדבקה עצומה, שאני חושב שהתחילה את כל הגל הזה. לאף אחד אין אומץ לומר את זה כי זה לא פוליטיקלי קורקט. אבל מצעד הגאווה – השתוללות גדולה שם בתל אביב, היא הייתה הסטרטר של ההתפרצות הזו",

יתכן מאוד שהוא אינו מודע להטייה הברורה שעומדת בבסיס הטיעון הפסוודו-מדעי שלו. הדמוקרטיזציה של גישה לנתונים ולשיח אפידמיולוגי בכלל, מאפשר בניית טיעונים פסוודו-מדעיים תוך התעלמות מדאטה שלא מזין את ההנחות הסמויות, השבטיות והגזעניות.

סמוטריץ' בכנסת: מצעד הגאווה בתל אביב התניע את התפרצות הקורונה הזאת pic.twitter.com/iOE3AwlAH7

— יקי אדמקר (@YakiAdamker) August 5, 2021

במילים אחרות, סמוטריץ' עלול לשים לב ל"מסיבות הדבקה" של הקהילה הגאה ולהתעלם לחלוטין מהתקהלות דומה במגזר הדתי או חרדי, כמו שהיו למשל במצעד הדגלים בירושלים או במסיבות ההדלקה במירון.

יתכן שסמוטריץ' לא מודע להטייה בבסיס טיעונו הפסוודו-מדעי. הגישה לנתונים ולשיח אפידמיולוגי מאפשרת בניית טיעונים תוך התעלמות מדאטה שלא מזין את ההנחות הסמויות, השבטיות והגזעניות

כך אולי גם אפשר להסביר את ההצבעה "פה אחד" של מועצת העיר עכו בהחלטה המוזרה להחיל את התו הירוק על חוף הים, באויר הפתוח, וזאת בניגוד למדיניות משרד הבריאות שקבע שהתו הירוק חל על מבנים ציבוריים סגורים.

עכו וחדרה נגד לא-מחוסנים: יאכפו "תו ירוק" בחופים ובפארקיםhttps://t.co/qHZbkZZ6Ij@AhiyaRaved @HilaieSivan pic.twitter.com/VQFunrQ9L1

— ynet עדכוני (@ynetalerts) August 5, 2021

בעוד שלמיטב ידיעתנו אין הצדקה מדעית לתו ירוק בחוף הים, נתונים על מגמות תחלואה והתחסנות בחברה הערבית בהחלט יכולים להניע החלטה שנשמעת מדעית, אבל בפועל תאפשר גישה לחוף בעיקר ליהודים.

מראשית המשבר השיח בישראל התאפיין בשימוש כבד במטאפורה של "מלחמה" בתיאור מדיניות ניהול המשבר ("נלחמים בנגיף הקורונה – יחד ננצח!"), בשילוב שיח של גאווה לאומית תחרותית שמזכיר את האולימפיאדה ("ישראל מקום ראשון בעולם במתחסנים"). התפנית שהשיח לקח לאחרונה שונה בכך שאנחנו עדים לטשטוש בין מדע לפסוודו-מדע, ולשימוש בשיח דמוי מדע להצדיק תפיסות אנטי-מדעיות כמו גזענות והומופוביה.

בעבר רווחה התפיסה שהמדע "מגלה" אמת אבסולוטית. היום אנחנו מודעים לכך שגם מדענים הם תבנית נוף הולדתם ומושפעים גם באופן לא מודע מהתפיסות התרבותיות בהן הם שרויים, דבר שמשפיע על עבודתם.

אם זה נכון לגבי מדענים ומדעניות, זה נכון שבעתיים לגבי הדיוטות ופוליטיקאים. לכן עלינו להיות מאוד זהירים בשלילת חירויות גם על בסיס מדע, ובטח ובטח להיות עירניים לרגע בו שיח מדעי הופך לפסוודו-מדע שמחזק סטריאוטיפים, עוינות שבטית גזענית ואפליה.

אם הטיות קיימות אצל מדענים, זה נכון שבעתיים לגבי הדיוטות ופוליטיקאים. לכן עלינו להיות מאוד זהירים בשלילת חירויות גם על בסיס מדע, ובטח כשהשיח המדעי הופך לפסוודו-מדע על בסיס סטריאוטיפים

למען הסר ספק, אין לאף אחד בלעדיות על ההטיות הללו. ללא הבדל דת, כזע, מין או חברות בשבט בעד/נגד חיסונים. שיח הקורונה צריך לשוב להיות מבוסס מדע אבל הוא זקוק לא פחות לחשיבה ביקורתית של מדעי הרוח והחברה.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.

שיח החירשים החילוני-חרדי הוא מהמרתקים במדינה הזו. את תירוץ ה"שירות באמצעות לימוד התורה" של החרדים אף אחד כבר לא קונה, כי גם מתווה פשרה שיגייס את אלו שלא לומדים – נדחה על-ידי הרבנים על הסף. את האמת הזו לאחרונה הם גם לא דואגים להסתיר.

החילוני התמים שנחשף לַתַּרְמִית מסיק את המסקנה – מבחינתו – המתבקשת: זה הכל סיפור על כוח ושליטה של העסקונה והאליטה הרבנית בהמון החרדי.
ובכן, טעות. זה קל מדי, שלא לומר בורות. מי שקצת מכיר, יודע שמאחורי תירוץ "לימוד התורה" לאורך השנים, הקו החרדי האמיתי ביחס למדינת ישראל – ובכלל ביחס לעולם המודרני – מושתת על עיקרון ברור ועקבי: היבדלות. זהו האתוס המכונן של האידיאולוגיה החרדית. לא להתערבב עם העולם החיצון, ובגדול כמה שאפשר להגביה את חומות הגטו – מה טוב.

מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.

זה לא כבש כותרות בינלאומיות, אך לאחרונה עיר הבירה של אומה שבניה נרדפו ונרצחו ברצח עם נוראי במלחמת העולם השנייה הנציחה את זכר קורבנות עם אחר שסבל גורל דומה במהלך מלחמת העולם הראשונה.

ב־7 ביולי שינתה עיריית ירושלים את שמו של רחוב קטן הסמוך לשער שכם וקראה לו על שמו של אליה קהוואג'יאן – צלם ארמני שמת בשנת 1999, ואיבד את כל משפחתו במהלך רצח העם הארמני שביצעה האימפריה העות'מאנית ב־1915.

לארי לקסנר הוא עיתונאי אמריקאי ותיק, שחי בתל אביב וקריירת הדיווח שלו נפרשת על פני פורטו ריקו, הבלקנים, המזרח התיכון והקווקז הדרומי.

גוגל כבר מזמן לא מנוע החיפוש היחיד בעולם; אבל מאז מהפכת ה-AI שהתרחשה עם לידתו של צ'ט GPT – השינויים בתחום מואצים. חלק מהאתרים שהתרגלו לספק תוכן ולקבל נראות ותנועה, סובלים כעת מירידה בטראפיק – אבל זה לא אומר שאין מה לעשות בנדון.

*  *  *

אם עד לפני עשור או יותר התרגלנו לחשוב על חיפוש כמשהו שמתבצע במנועי חיפוש בלבד, החידושים בתחום הדיגיטל הוכיחו לנו את ההיפך. אומנם בגוגל יש כמעט 14 מיליארד חיפושים ביום, אבל במקביל אליו מתבצעים חיפושים גם בפלטפורמות אחרות.

עמית אדלר הוא איש דיגיטל, גרפומן בלתי נלאה, בעל תואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדע