בשבוע האחרון האשימו הומואים בווריאנט הדלתא, החילו תו ירוק על חוף הים בעכו, סגרו את חדרה לחוצונים ותיארו לא מחוסנים כטרוריסטים ש"מסתובבים עם מקלע ויורים על כולם נגיפים".

בשבוע האחרון האשימו הומואים בווריאנט הדלתא, החילו תו ירוק על חוף הים בעכו, סגרו את חדרה לחוצונים ותיארו לא מחוסנים כטרוריסטים ש"מסתובבים עם מקלע ויורים על כולם נגיפים"

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

שורה של נבחרי ציבור ויתרו על סממנים רציונלים של שיח מדעי על הקורונה ואימצו שיח שבטי, פסוודו-מדעי, שמשרת תפיסות אנטי-מדעיות.

;ב-1830 רופא מפילדלפיה בשם סמואל מורטון החל למדוד את אוסף הגולגלות הגדול בתקופתו על מנת להפוך את הדיון הער והלא מדעי על גזע – למדע. היקף הגולגולת, כך הניחו אז, קשור לאינטיליגנציה. ממצאיו הצביעו על עליונות לבנה.

בחינה עכשווית של הנתונים המפורטים שהותיר אחריו מציעה שסדרה של הטיות לא מודעות הביאו לתוצאות שאישרו הנחות תרבותיות שאפיינו את התקופה בה חי מורטון. הממצאים של מורטון שוחזרו אינספור פעמים והופצו כבסיס מדעי של תפיסות לגבי גזע, ואלו אף השפיעו על מדיניות דכאנית ומפלה.

בחינה עכשווית מעלה, שסדרת הטיות לא מודעות הביאו לתוצאות שאישרו הנחות תרבותיות מתקופת מורטון. ממצאיו שוחזרו אינספור פעמים, הופצו כבסיס מדעי לתפיסות לגבי גזע והשפיעו על מדיניות דכאנית ומפלה

כשבצלאל סמוטריץ' טען במליאת הכנסת:

"מסיבת הדבקה עצומה, שאני חושב שהתחילה את כל הגל הזה. לאף אחד אין אומץ לומר את זה כי זה לא פוליטיקלי קורקט. אבל מצעד הגאווה – השתוללות גדולה שם בתל אביב, היא הייתה הסטרטר של ההתפרצות הזו",

יתכן מאוד שהוא אינו מודע להטייה הברורה שעומדת בבסיס הטיעון הפסוודו-מדעי שלו. הדמוקרטיזציה של גישה לנתונים ולשיח אפידמיולוגי בכלל, מאפשר בניית טיעונים פסוודו-מדעיים תוך התעלמות מדאטה שלא מזין את ההנחות הסמויות, השבטיות והגזעניות.

סמוטריץ' בכנסת: מצעד הגאווה בתל אביב התניע את התפרצות הקורונה הזאת pic.twitter.com/iOE3AwlAH7

— יקי אדמקר (@YakiAdamker) August 5, 2021

במילים אחרות, סמוטריץ' עלול לשים לב ל"מסיבות הדבקה" של הקהילה הגאה ולהתעלם לחלוטין מהתקהלות דומה במגזר הדתי או חרדי, כמו שהיו למשל במצעד הדגלים בירושלים או במסיבות ההדלקה במירון.

יתכן שסמוטריץ' לא מודע להטייה בבסיס טיעונו הפסוודו-מדעי. הגישה לנתונים ולשיח אפידמיולוגי מאפשרת בניית טיעונים תוך התעלמות מדאטה שלא מזין את ההנחות הסמויות, השבטיות והגזעניות

כך אולי גם אפשר להסביר את ההצבעה "פה אחד" של מועצת העיר עכו בהחלטה המוזרה להחיל את התו הירוק על חוף הים, באויר הפתוח, וזאת בניגוד למדיניות משרד הבריאות שקבע שהתו הירוק חל על מבנים ציבוריים סגורים.

עכו וחדרה נגד לא-מחוסנים: יאכפו "תו ירוק" בחופים ובפארקיםhttps://t.co/qHZbkZZ6Ij@AhiyaRaved @HilaieSivan pic.twitter.com/VQFunrQ9L1

— ynet עדכוני (@ynetalerts) August 5, 2021

בעוד שלמיטב ידיעתנו אין הצדקה מדעית לתו ירוק בחוף הים, נתונים על מגמות תחלואה והתחסנות בחברה הערבית בהחלט יכולים להניע החלטה שנשמעת מדעית, אבל בפועל תאפשר גישה לחוף בעיקר ליהודים.

מראשית המשבר השיח בישראל התאפיין בשימוש כבד במטאפורה של "מלחמה" בתיאור מדיניות ניהול המשבר ("נלחמים בנגיף הקורונה – יחד ננצח!"), בשילוב שיח של גאווה לאומית תחרותית שמזכיר את האולימפיאדה ("ישראל מקום ראשון בעולם במתחסנים"). התפנית שהשיח לקח לאחרונה שונה בכך שאנחנו עדים לטשטוש בין מדע לפסוודו-מדע, ולשימוש בשיח דמוי מדע להצדיק תפיסות אנטי-מדעיות כמו גזענות והומופוביה.

בעבר רווחה התפיסה שהמדע "מגלה" אמת אבסולוטית. היום אנחנו מודעים לכך שגם מדענים הם תבנית נוף הולדתם ומושפעים גם באופן לא מודע מהתפיסות התרבותיות בהן הם שרויים, דבר שמשפיע על עבודתם.

אם זה נכון לגבי מדענים ומדעניות, זה נכון שבעתיים לגבי הדיוטות ופוליטיקאים. לכן עלינו להיות מאוד זהירים בשלילת חירויות גם על בסיס מדע, ובטח ובטח להיות עירניים לרגע בו שיח מדעי הופך לפסוודו-מדע שמחזק סטריאוטיפים, עוינות שבטית גזענית ואפליה.

אם הטיות קיימות אצל מדענים, זה נכון שבעתיים לגבי הדיוטות ופוליטיקאים. לכן עלינו להיות מאוד זהירים בשלילת חירויות גם על בסיס מדע, ובטח כשהשיח המדעי הופך לפסוודו-מדע על בסיס סטריאוטיפים

למען הסר ספק, אין לאף אחד בלעדיות על ההטיות הללו. ללא הבדל דת, כזע, מין או חברות בשבט בעד/נגד חיסונים. שיח הקורונה צריך לשוב להיות מבוסס מדע אבל הוא זקוק לא פחות לחשיבה ביקורתית של מדעי הרוח והחברה.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.

האם החזקה נרחבת של נשק בידי אזרחים פרטיים היא דבר טוב או רע? השאלה הזו – אחת השאלות הטעונות והמפלגות ביותר בפוליטיקה האמריקאית – כמעט שלא נידונה בציבוריות הישראלית. אצלנו, הפרקטיקה המקובלת הייתה שצה"ל והמשטרה אוחזים בנשק ומספקים את הביטחון לאזרחים; הבעלות הפרטית על נשק הינה מצומצמת, יחסית.

אולם בשנים האחרונות מסתמן שינוי מדיניות. גלעד ארדן, כשר לביטחון פנים, פעל להרחיב את הזכאות של אזרחים לרישיון נשק, ועבור השר הנוכחי, איתמר בן גביר, חימוש של אזרחים הוא מטרה מרכזית.

אסיף אפרת הוא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומ״מ ראש המכון לחירות ואחריות.

בזמן מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה? אז זהו שלא. כולם אמנם אומרים שבזמן מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה, אבל בפועל עוסקים בפוליטיקה – ובאינטנסיביות רבה.

בזמן המלחמה, ובתוך המשא ומתן לשחרור חטופות וחטופים, בשבוע שעבר, אישרה הממשלה תקציב מעודכן לשנת 2023. ניתן היה לחשוב שכל הכספים הקואליציוניים – כספים פוליטיים – יוסטו לצרכי המלחמה. אז ניתן היה לחשוב. הממשלה החליטה שפוליטיקה עכשיו חשובה לא פחות – ואולי יותר – מצרכי המלחמה; וכך כמעט חמישה מיליארדי שקלים הלכו לחיזוק הקואליציה ולא לצרכי המלחמה.

ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.