כמעט כל התנועות המבקשות להשיג זכויות, הן שמאל. בין אם זכויות להט"ב ובין אם זכויות המיעוט הערבי בישראל. תנועות סוציאליות שמבקשות חקיקה ותקציבים, גם הן נמנות עם הצד הזה של המפה. הדבר לא נאמר מתוך רצון להדביק תווית פוליטית כדי לשלול את הלגיטימציה שלהן. אלא כדי לצלול למהות ההבדל בין ימין ושמאל, ואולי למצוא את סלע המחלוקת בינינו לבינן.
גם בארה"ב התנועות המבקשות לבצע שינויים מבניים במערכת האמריקאית ביחסה לשחורים, למשל, נמנות עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית. גם שם. ונשאלת השאלה האם זה אומר שרק השמאל הוא מהפכני בטבעו? האם רק הוא מבקש לשנות, במקום לשמר?
עלי עדי הוא פעיל פוליטי וחברתי מרקע מוסלמי, מזוהה עם הימין הקפיטליסטי בישראל. בעל תואר בקולנוע וכלכלה באוניברסיטת תל אביב. שימש כעוזר עריכה ומפיק פוסט בהפקה "לבנון - גבולות הדם"
מישעיהו ליבוביץ, דרך אהרון ידלין ועד יאיר גולן – מה משותף לאנשים שזיהו סכנות בזמן אמת? איך החברה הישראלית מגיבה למי שמרימים דגל אזהרה? ומה המחיר של עיוורון מוסרי?
* * *
"אני ראיתי תהליכים היסטוריים… בתהליכים כאלה, מי שלא מזהה בזמן – משלם מחיר".
לוחם ותיק בצבא הדמוקרטיה. מזהה תהליכים, מודאג מעומק השחיתות ומזועזע מהגזענות, המשיחיות והאלימות בישראל. מייסד "הלובי לחיזוק המחנה הדמוקרטי והליברלי" - קבוצה ציבורית בפייסבוק וקהילה שהולכת וגדלה מיום ליום. כותב בקביעות בעיקר בפייסבוק על נושאים של דמוקרטיה, חברה ושיח ציבורי.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
לפני כשבועיים הכריזה חברת Wix על רכישת החברה הישראלית Base44 תמורת סכום משוער של 80 מיליון דולר. העסקה כמעט שלא זכתה לסיקור תקשורתי – ייתכן שבגלל הסכום הנמוך, יחסית לעסקאות הענק בהייטק הישראלי שהורגלנו אליהם בשנים האחרונות, וייתכן שבגלל סדר היום הביטחוני-פוליטי שמאפיל על כל מה שקורה במדינה.
אך מעבר לרכישה עצמה, מסתתרת מאחורי העסקה הזו מגמה עולמית חדשה שהגיעה גם לישראל, כזו שמערערת את המושג "סטארט־אפ" ומציגה מודל שונה – סטארט־אפ של יזם יחיד (One-Person Startup). מהפכה של ממש באופן שבו אנו תופסים מהו "יזם טכנולוגי", מהו "סטארט-אפ", ובעיקר מהו "צוות מייסדים".
רו"ח ערן גורודצקי הוא סמנכ"ל כספים במיקור חוץ בחברות קטנות ובינוניות ויועץ פיננסי.
בהקשר של כוונת ממשלת ישראל להשיג "ניצחון מוחלט" וסירובה לדון על "היום שאחרי" במלחמת המבול בחמאס ובעזה, אולי ראוי להיזכר בדברים שכתב זאב ז'בוטינסקי לפני כמאה שנים בספרו "שמשון". ז'בוטינסקי הביא את דבריו של הקשיש החכם משעלבים, שלח בן-יובל, לשמשון, לאחר שזה נקט פעולה צבאית כדי להחזיר לאנשי שעלבים את כל ראשי העדר שגנבו מהם אנשי הכפר חרש שבשבט בנימין. השיח נפתח בהערה ובעקיצה של שלח, הקשיש החכם, לשמשון, שהוא (=שלח) לא זכה לראות, וכנראה גם לא יראה, איש שהוא גם רב-כוח וגם חכם.
שמשון, הידוע בכך שהוא רב-כוח, חוקר את שלח החכם: "ומה היה עושה חכם?"
יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים אשר יצא לאור ב-2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספרים נוספים שלו יצאו לאור בהוצאת "טפר – הוצאה לאור": אכזבה וגאווה – מלחמת יום הכיפורים ב-2023; ו-טליק: פרקי חיים ב-2024.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בכל התרחישים המצב הוא ביש ואין מה להתפאר בו. גוש מתנגדי נתניהו אינו מצליח להשיג רוב. הליכוד חייב לאבד מנדטים כשתומכיו המחודשים יאבדו התלהבות מאיראן ויזכרו מחדש במי שחתום על 7 באוקטובר ועל הפקרת החטופים, העוטף הצפון והמלחמה הבלתי נגמרת בעזה
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
שמרנים הם אבן ריחיים על צווארו של העולם שמתקדם למרות התנגדותם חסרת הסיכוי אבל המעיקה. הדיבורים על קצב איטי הם בזבוז זמן. מי קובע מה מספיק איטי? גם אלה על שינוי שמגיע מהעם. כל שינוי מגיע מהעם או מחלקים בו, והשמרנים – שאף אחד לא ביקש מהם להיהפך לפרוגרסיבים או מתקדמים – רק מתבקשים לא להפריע למי שכן רוצה: להתחתן בנישואים חד מיניים, לקבל זכויות שוות למרות שהוא מיעוט ועוד ועוד. השמרנים רק מפחדים שהעולם סביבם משתנה (ולפעמים שבעולם החדש הם כבר לא יהיו חזקים או דומיננטיים כמו שהם רגילים) וזו זכותם לפחד. אבל לא זכותם להצר את צעדיהם של מי שלא מפחד להצעיד את העולם קדימה. ובמובן הזה המאבק שלהם הוא גם דוחה וגם חסר סיכוי. העולם מתקדם כל הזמן. השמרנים הן רק הנודניקים שמוציאים לשאר את הנשמה אבל לא משיגים כלום.
לא שכנעת.
אני מבין את הצורך בשינוי שאינו קיצוני, ולא תואם לדעות בעם, אבל שינוי איטי לאורך שנים ארוכות כמו שאתה מתאר יגרום לסבל רב להמוני אנשים, סתם כי לאנשים אחרים זה 'לא בא טוב' בעין.
לגישתך, זה היה בסדר עם בינתיים נשים לא היו יכולות להצביע וממשיכות לשמש כרכוש של הגברים, והומואים היו מושלכים לכלא על ביצוע מעשי סדום, רק כי לגברים דתיים או מסורתיים זה יותר מתאים.
אם השמרנים של היום אומרים על מצעד הגאווה – שיעשו מה שהם רוצים, אבל רק בבית שלהם, אני אומר על השמרנים – שיחשבו מה שהם רוצים, רק בבית שלהם, ובלי לפגוע בשיוויון הזכויות של כל האנשים האחרים.