אחרי שנה שבה התלמידים בישראל לא נכחו בבתי הספר בין שלושה לשבעה חודשים שלמים, בהתאחדות ההורים הארצית מעריכים, על סמך מידע של ועדי ההורים בבתי הספר, שכ-20% מהתלמידים לא יגיעו לפתיחת שנת הלימודים מחרתיים (יום רביעי).

ל-20% הללו יש להוסיף כ-10% מהתלמידים שנשרו ולא חזרו לבתי הספר כאשר הם נפתחו בשנה שעברה (כ-15%-20% בתיכונים ואחוזים שלמים בחטיבות הביניים), שההערכה היא שרובם לא יחזרו, ומספר לא ידוע, שמוערך באחוזים שלמים מהתלמידים, שיתגלו כחיוביים לקורונה בבדיקות הקורונה ההמוניות שההורים מתבקשים לבצע מחר ובשל הדבקה בבתי הספר לאחר מכן.

התחושה הרווחת בקרב ההורים והתלמידים היא של כאוס. הממשלה יישרה קו וכל השרים והפקידים מצהירים כעת ששנת הלימודים תיפתח כסדרה בכל שכבות הגיל – אחרי שבמשך הקיץ שידרו מסרים סותרים בעניין.

הבוקר פורסם שמשרדי החינוך והבריאות טרם חתמו על כל האישורים שיאפשרו את פתיחת השנה בשל המחלוקות על פרטי המתווה, שכרגע נסבות בעיקר סביב השאלה אם לאפשר למורים שמסרבים גם להתחסן וגם להיבדק להגיע לעבודה.

חלוקת בדיקות אנטיגן להורים לילדים בבית הספר גבריאלי בתל אביב, 30 באוגוסט 2021 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

מהדיונים בקבוצות ברשתות החברתיות עולות מחלוקות עזות בין ההורים לבין עצמם. יש הורים שמתנגדים לפתיחת השנה השבוע ודורשים לדחות אותה לאוקטובר, כדי למנוע הדבקה במשפחות בחגים ובידודים המוניים של תלמידים והוריהם.

יש מחלוקות נזעמות על החיסונים ועל כניסת הלא-מחוסנים לכיתות. הורים רבים מודיעים שלא יבדקו את תלמידיהם בבדיקות האנטיגן שיחולקו מחר, ואחרים זועמים על סרבני הבדיקות שיגרמו לכניסת נשאים רבים לבתי הספר.

"לדחות לאוקטובר? ואם ההדבקה תימשך, לנובמבר?"

יו"ר התאחדות ההורים, מירום שיף, מודע למחלוקות, ולמרות זאת מנסה להציג בשם ההורים עמדה על מתווה פתיחת השנה ונאבק עליה מול הממשלה. שיף מציג בדיונים הללו עמדה חד-משמעית בעד פתיחת השנה במועדה, בכל שכבות הגיל.

לדברי שיף: "אנחנו לא במצב שאפשר לדון בכלל בלא לפתוח את השנה. התלמידים עם חסך רגשי, הם חוו שנה של ניתוק. בכיתות הקטנות בכלל לא מכירים חווית בית ספר נורמלית וגם פשוט לא למדו. אני מקבל דיווחים על ילדים בכיתה ג' שלא יודעים לקרוא ולכתוב, שילד בן שמונה אנלפבית זה הנורמלי כרגע".

<strong>יו"ר איגוד ההורים הארצי מירום שיף (צילום: בועז נובלמן)</strong>

אתה מדבר על שכבות חלשות או על אוכלוסיות שעד עכשיו הייתה אוריינות מלאה בגיל הזה?
"מדבר על אוכלוסייה ממוצעת ואף חזקה. על כיתות בהוד השרון, למשל".

ההורים שנגד פתיחת השנה טוענים: נרוויח תשעה ימים שלא באמת ילמדו בהם ולא יצרו שיגרה, ואז יהיו הדבקות המוניות ואז בתי הספר שוב ייסגרו.
"ואם הם יישארו עוד חודש שלם בבית, ויגיעו באוקטובר, לא תהיה הדבקה המונית? ומה הם יגידו אז, נדחה לנובמבר? הם יודעים שעד אוקטובר הקורונה תיעלם, אם רק לא יפתחו את בתי הספר? איך זה שהיא לא נעלמה כל החופש הגדול?

"אני מאמין גדול בהתחסנות, היא מה שיוציא אותנו מהמגפה, אבל זה לוקח זמן, יותר זמן ממה שחשבו. במדינת ישראל אם לא עובדים עם דד-ליין, לא עובדים בכלל. זה צריך להיות עיקרון ברזל, שנת לימודים רגילה ומלאה וזהו".

ואם הקורונה לא תיעלם, כמו שלא נעלמה כל החופש הגדול? ההתחסנות תוציא אותנו מהמגפה אבל זה לוקח זמן. אם לא עובדים עם דד-ליין, לא עובדים בכלל. זה צריך להיות עיקרון ברזל, שנת לימודים רגילה ומלאה וזהו"

עד כמה המתווה הקיים יאפשר שנת לימודים רגילה?
"יש בו בעיות רציניות. כל הבלגן עם הבדיקות זה מוקש רציני. ההתעקשות שיהיו 70% תלמידים מחוסנים בכיתה בערים אדומות, אחרת לא מגיעים לכיתות, ושהם לא מוכנים לכלול בזה מחלימים, זה מוקש.

"בכיתות י"א-י"ב הרוב מחוסנים, אבל בכיתות הנמוכות יותר, ח', ט', י', הם עוד לא שם, הם עוד בתוך תהליך ההתחסנות והפחד שלי שבגלל ההתעקשות הזאת שכבות שלמות יישלחו הביתה. ואלה בדיוק השכבות שנזרקו הביתה לתקופה הכי ארוכה בשנה שעברה".

אז אתה לא קונה את ההצהרות של שרי הממשלה, שהם באו בגישה שונה מזו של הממשלה הקודמת ונחושים שהתלמידים יחזרו לשגרה נורמלית?
"הגישה ללא ספק השתנתה. יפעת שאשא-ביטון לגמרי בצד שלנו ולגמרי נחושה. גם בנט רוצה שהתלמידים יחזרו ללמוד. הוא אומר שזה כאב לו כאבא שהילדים שלו 'דהו מול הזום בבית' ואני מאמין לו".

תלמידה מתחסנת נגד נגיף הקורונה בבית הספר הרב תחומי עמל – רמות בבאר שבע, 17 במרץ 2021 (צילום: פלאש 90)

"אני מבין את בנט, המטרה שלו זה לדחוף להתחסן בכל מחיר וזאת מטרה טובה. אבל זה מערים קשיים על החזרה ללימודים. אני גם בספק אם הענישה הקולקטיבית הזאת תגרום למישהו להתחסן. מי שרוצה לחסן את הילדים שלו יחסן אותם, מי שלא רוצה לחסן או מתלבט הלחץ הזה לא יהיה מה שיגרור אותו להתחסן".

"אני גם לא מאמין שתהיה הרבה התחסנות בבתי הספר. חיסנתי את הבן הקטן שלי מיד כשהיה אפשר, והלכתי איתו לקופת חולים, היה לי חשוב להיות איתו בזמן החיסון. לא הייתי שולח אותו להתחסן בבית הספר. זה שכולם מדברים על החיסון הזה כל הזמן עושה את זה מפחיד, והילדים צריכים את ההורים איתם. לדעתי רוב ההורים שרוצים לחסן ימשיכו לחסן בקופת חולים ואלה שלא לא".

אנשים נענים לדברים שמתבצעים בצורה מאורגנת. ניידות החיסונים שמגיעות כעת לשכונות עוני מגדילות את ההתחסנות. זה לא יקרה בבתי הספר?
"זה יכול לקרות בשכבות חלשות. במגזר הערבי והחרדי. יש הורים שדוחפים לחסן בבתי הספר במזרח ירושלים, למשל. אני מעריך ששם באמת יהיו יוזמות של חיסונים בבתי הספר שיצליחו. ממילא לא יהיה מבצע חיסונים ארצי, זה לא יתרומם. יהיו מקומות שיחסנו על בסיס מקומי, עירוני, בית ספרי, איפה שההורים ישתפו פעולה, וזה בסדר, גם אם לא הרבה יתחסנו".

"ממילא לא יהיה מבצע חיסונים ארצי, זה לא יתרומם. יהיו מקומות שיחסנו על בסיס מקומי, עירוני, בית ספרי, איפה שההורים ישתפו פעולה, וזה בסדר, גם אם לא הרבה יתחסנו"

"מה שכן, צריך להפסיק את ההפקרות הזאת של תלמידים ומורים לא מחוסנים שלא מוכנים להיבדק. העמדה שלי חד משמעית בעניין הזה: די להפקרות. מי שלא מוכן להיבדק אין לו מקום בבתי הספר. המורים צריכים לתת בעניין הזה דוגמא לתלמידים, ואם לא, שלא ילמדו. מדובר על כמה אלפי מורים, מערכת החינוך לא תקרוס בלעדיהם".

"זאת גם טעות בעיניי שנותנים להורים בחירה אם לבדוק את התלמידים בבדיקות אנטיגן לפני תחילת הלימודים. היה עדיף שזה יהיה חובה".

<strong>שר החינוך לשעבר נפתלי בנט בביקור בבית הספר (צילום: אבי דישי, פלאש 90)</strong>

בפועל זאת לא חובה, ויש הרבה מאוד שמצהירים בגלוי שלא יעשו את הבדיקה. מה דעתך על כך?
"זה נורא. כל הורה שלא בודק את הילד שלו מסכן את כל החברים שלו. בסוף התחלואה תתגלה וכולם ייכנסו לבידוד, גם הילד שההורים שלו וגם החברים שלו שיידבקו. הוצאתי איגרת לכל ההורים שקוראת להם לבצע את הבדיקה, מקווה שזה יעזור, אין לי מה לעשות מעבר לכך".

"כל הורה שלא בודק את הילד שלו מסכן את כל החברים שלו. בסוף התחלואה תתגלה וכולם ייכנסו לבידוד, גם הילד שההורים שלו וגם החברים שלו שיידבקו".

"הבדיקות ערב פתיחת שנת הלימודים אינן חובה משפטית", כתב שיף באיגרת להורים, "אך הן חובה מוסרית לנו ולתלמידנו. כך נבטיח שלא נקלע לבידודים והגברת התחלואה. ערבות הדדית היא הדרך היחידה בה נוכל לחגוג יחד את החגים המשפחתיים ולהמנע מבידודים שיקטעו שוב את רצף הלימודים".

שיף (53) הוא כלכלן ורואה חשבון בן 54 המשמש כמנכ"ל של חברה לציוד ומזון לבעלי חיים. הוא חי בהוד השרון ואב לארבעה ילדים, שהצעיר ביניהם עדיין במערכת החינוך ועולה לכיתה ט'.

הוא פעיל בארגוני הורים מזה 15 שנה, שימש כסגן יו"ר הנהגת ההורים, ונבחר ליו"ר במאי 2020, בזמן הגל הראשון של מגפת הקורונה, בבחירות שבהן לא היו מועמדים אחרים. "אף אחד אחר לא היה מספיק מטומטם לקחת את זה על עצמו", אמר אז.

לפני הקורונה, שיף והתאחדות ההורים היו עסוקים בשורה ארוכה של יוזמות ומאבקים למען התלמידים, כמו הגדלת מספר הסייעות בגנים, שיפור האיבחונים והשיבוצים של תלמידים לקויי למידה, פתיחת אזורי הרישום ופעילות נגד התמכרויות, אלכוהוליזם וסמים בבתי הספר. מאז שנכנס לתפקיד לרוב היוזמות הללו אין זכר, שלא באשמתו: מערכת החינוך נקלעה למאבק על עצם קיומה.

שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

"הכול משותק עכשיו", הוא אומר, "המטרה שלי היא שבתי הספר בכלל יחזרו לתפקדו, שהתלמידים בכלל יגיעו לכיתות, יחזרו לשגרה ולמסגרת, יחזרו לפגוש את חבריהם באופן קבוע וללמוד ויחזרו להרגיש שזה שהם הולכים לבית הספר זה הקבוע והמובן מאליו. בנוסף על ההישרדות הכלכלית של ההורים העובדים. אחר כך נוכל להתפנות לחזור לעסוק בכל הדברים האחרים. כרגע עצם ההתעסקות האינסופית בתקנות הקורונה מונעת מהמערכת לתפקד".

"שלא יהיו אשליות: ההורים ימשיכו לשלם"

הנהגת ההורים כן מתמודדת בנושא אחד שאינו קשור ישירות לקורונה – תשלומי ההורים. בשנה שעברה ההורים שילמו תשלום מופחת בשל המגפה, על פעילויות שברובן הגדול לא התקיימו בפועל.

"הנהלות בתי הספר אמורות מחר לבצע התחשבנות ולהודיע להורים כמה מהתשלומים ששילמו בשנה, נוצלו, אם בכלל. ההורים יוכלו לבחור אם לקבל את הכסף שחייבים להם כעת במזומן או כהנחה מהתשלום לשנה הקרובה שיידרשו לשלם באוקטובר.

"הנהלות בתי הספר אמורות לבצע התחשבנות ולהודיע להורים כמה מהתשלומים ששילמו בשנה, נוצלו, אם בכלל. ההורים יוכלו לבחור אם לקבל את הכסף שחייבים להם כעת במזומן או כהנחה מהתשלום לשנה הקרובה"

שרת החינוך שאשא-ביטון התעקשה שההורים ישלמו השנה תשלום מלא, כדי לשדר ביטחון שהפעילות תתקיים במלואה. ועדת החינוך של הכנסת, שנאבקת במשרד החינוך מדי שנה נגד תשלומי ההורים, קיבלה את דרישת השרה בתמורה להבטחה שהממשלה והכנסת יסדירו סוף-סוף את מעמדם החוקי של תשלומי ההורים, שנגבים למעשה בניגוד לחוק, ויצמצמו אותם.

"אני בסדר עם הפשרה הזאת", אומר שיף, "הכי חשוב זה להתחיל שנה נורמלית, וכל דבר ששאשא-ביטון עושה כדי לבצר את זה אני בעד".

תלמידים במסכות בבית הספר יסודי. מאי 2020 (צילום: Gershon Elinon/Flash90)

אתה סומך על המערכת שתחזיר להורים את הכספים שחייבים להם, שמצטברים למיליוני שקלים, ושלא יהיו הורים שיצטרכו לרדוף אחרי הכסף?
"בגדול כן, סומך. אם יהיו חלילה מקרים נקודתיים של כסף שייעלם, נרדוף אחריו".

הכנסת והממשלה מבטיחים כל שנה להפסיק את הגביה הלא חוקית של התשלומים והיא ממשיכה. מה גורם לך להאמין שזה יוסדר דווקא השנה?
"העובדה שיש שרת חינוך שבאה מתחום החינוך, שיש לה ילדים בבתי הספר, שיש לה ראייה חברתית ושאכפת לה. אבל זה לא שהכנסת תפסיק את התשלומים או תפחית אותם משמעותית לכל ההורים, לצערי.

"מה שיהיה זה שיסדירו את זה בחוק, ויעשו מפתח לפי מצב כלכלי של ההורים שיוריד את התשלום לחלשים ויפטור את החלשים ביותר. זה גם הדבר הכי חשוב בעיניי. שההורים ממעמד הביניים לא ישלו את עצמם, הם ימשיכו לשלם".