הרשות הפלסטינית נמצאת בעמדה מורכבת מול הממשל האמריקאי החדש.

מצד אחד, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן קיים את הבטחתו לחדש את היחסים עם הרשות הפלסטינית והשיב את הסיוע הכלכלי בהיקף מיליוני הדולרים שעצר קודמו דונלד טראמפ.

עם זאת, הבית הלבן מאמץ יותר ויותר את גישת ישראל בנושא הסכסוך, לפיו הוא בלתי פתיר בעתיד הנראה לעין, זאת למורת רוחה של רמאללה הנחלשת, שתתקשה להחזיק מעמד תקופה בלתי מוגדרת עד להבשלת התנאים לשלום.

למרות התסכול הפלסטיני הגובר נוכח חוסר רצונה של וושינגטון לבזבז הון פוליטי על קידום פתרון שתי המדינות, נראה כי הרשות הפלסטינית לא יכולה להרשות לעצמה לצאת שוב למלחמה מול הממשל האמריקאי – לאחר שעשתה זאת בתקופת טראמפ.

סגן נשיא ארצות הברית דאז ג'ו ביידן (מימין) לוחץ את ידו של יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס במהלך פגישה ברמאללה, 9 במרץ 2016 (צילום: AFP/Abbas Momani)

רמאללה סובלת ממצב חירום כלכלי שהתפתח למשבר לגיטימיות פוליטית, בשעה שהסבלנות הבין־לאומית כלפיה הולכת ופוחתת עקב דחייה נוספת של הבחירות לפרלמנט

רמאללה סובלת ממצב חירום כלכלי שהתפתח למשבר לגיטימיות פוליטית גדול יותר, בשעה שהסבלנות הבין־לאומית כלפיה הולכת ופוחתת עקב דחייה נוספת של הבחירות לפרלמנט למועד לא ידוע לצד הדיכוי האכזרי של מבקריה מבית.

כפועל יוצא מכך, הרשות הפלסטינית מהלכת על חבל דק, מנסה לעמוד על דרישותיה בלי להכעיס את ממשל ביידן – שלתמיכתו בה בשעת הצורך תהיה השפעה מכרעת.

בו בזמן, רמאללה מחפשת מעצמות עולמיות אחרות שייטלו על עצמן את תפקיד המתווך, שנראה כי וושינגטון זנחה, בניסיון לשמר את התקווה ההולכת ומתעמעמת לריבונות פוליטית.

את הדילמה הזו ופתרונה הציג השגריר הפלסטיני באו"ם, ריאד מנסור, בראיון לזמן ישראל.

"אנחנו מנסים להימנע מעימותים עם הממשל האמריקאי", אמר מנסור בסוף החודש שעבר. "אנחנו מתאזרים בסבלנות כי אנחנו רואים שהם מקיימים הבטחות מסוימות. ועדיין, התזוזה שלהם מאוד איטית בעניינים מסוימים, ובעניינים אחרים אין תזוזה בכלל".

מחמוד עבאס, ג'ו ביידן, נפתלי בנט (צילום: AP Photo, מונטז')

"אנחנו מנסים להימנע מעימותים עם הממשל האמריקאי", אמר מנסור בסוף החודש שעבר. "אנחנו מתאזרים בסבלנות כי אנחנו רואים שהם מקיימים הבטחות מסוימות"

מנסור הוא הגורם הפלסטיני הבכיר ביותר שפועל על אדמת ארצות הברית, לאחר שממשל טראמפ סגר את הנציגות הדיפלומטית הפלסטינית בוושינגטון ב־2019. הוא גם נהנה מקו ישיר למחמוד עבאס, שרואה בנציג המנוסה שלו באו"ם איש סוד.

במהלך שיחתנו, שהתקיימה במשך שעה בבית קפה מול מטה האו"ם, מנסור הקפיד להביע שוב ושוב את הערכתו לצעדים שנקט ממשל ביידן לחיזוק הקשרים עם רמאללה, בידיעה כי וושינגטון מעדיפה להתמקד בנושאים אחרים. אבל מאחורי דברי השבח נראה שמסתתר תסכול רב נוכח השיפור המועט בסטטוס קוו שרמאללה יכולה ליהנות ממנו.

"ממשל ביידן מעורב מאוד במישור ההומניטרי, ואומר שהוא גם תומך במשא ומתן מדיני, אבל הבהיר שעכשיו זה לא הזמן", קובל מנסור, שמדבר באנגלית. "אבל עברו כבר שמונה חודשים [מאז שביידן נכנס לתפקיד]. אם עכשיו זה לא הזמן, אז מתי? אחרי תשעה חודשים? אחרי עשרה חודשים?

"לכן אנחנו זקוקים לגבש עמדה קולקטיבית שנתחיל לדון בה בכינוס של הקוורטט לענייני המזרח התיכון ברמת שרים. אנחנו רוצים שארצות הברית תהיה שחקנית, אבל היא לא יכולה להיות השחקנית היחידה", הוא מוסיף, כשכוונתו לגוף הארבע־צדדי הרדום שהוקם ב־2002 במטרה לקדם את תהליך השלום הישראלי–פלסטיני, ושכולל את ארצות הברית, רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם.

מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי בפגישה עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב וחברים אחרים בקוורטט לענייני המזרח התיכון, ועידת מינכן לביטחון, 8 בפברואר 2015 (צילום: AFP/Pool/ Jim Watson)

מנסור, שאינו מרבה להתראיין לערוצי תקשורת ישראליים, אומר כי הוא משתמש בבמה שלו באו"ם כדי לקדם את ההצעה, וכי שחקנים רלוונטיים, ובהם ארצות הברית, מגלים עניין ברעיון.

ישראל היא סיפור אחר. ראש הממשלה נפתלי בנט אומר לכל מי ששואל כי אין לו שום כוונה להיכנס למשא ומתן מדיני עם הרשות הפלסטינית. אבל מנסור מאמין שאם הקוורטט יקרא לצדדים לפתוח בשיחות, "יהיה לישראל קשה שלא לשתף פעולה".

לתת קרדיט כשמגיע

שגריר הרשות הפלסטינית שוחח איתי זמן קצר לאחר הכינוס השנתי של העצרת הכללית של האו"ם, שם הוא נפגש עם ראשי מדינות ועם דיפלומטים בכירים מכל רחבי העולם. רמאללה רצתה להכליל את ביידן בפגישות הללו ועבאס היה מוכן לטוס לניו יורק לשם כך.

אולם ארצות הברית דחתה את ההצעה וקבעה כי הנשיא ביידן יקיים רק שלוש פגישות דו־צדדיות עם מנהיגים עולמיים אחרים בשולי העצרת, כך אמר מקור פלסטיני יודע דבר לזמן ישראל.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן נואם בעצרת האו"ם בניו יורק, 21 בספטמבר 2021 (צילום: Eduardo Munoz/Pool Photo via AP)

מנסור אומר כי עבאס וביידן ייפגשו "כשיגיע הרגע הנכון". כשנשאל אם הרשות הפלסטינית מאוכזבת ממדיניותו של ביידן כלפי הפלסטינים עד כה, מנסור התחמק בדיפלומטיות.

"אם אני רוצה להסתכל על התמונה בצורה אובייקטיבית, הוא ירש מממשל טראמפ מספר עצום של בעיות – הקורונה, הכלכלה, הזירה הבין־לאומית, שינוי האקלים – כל הדברים האלה. אז העובדה שהממשל הזה נתן לנו את מה שנתן במאה הימים הראשונים שלו… צריך לתת לו קרדיט על זה", הוא אומר.

מנסור מצביע על סיוע בהיקף של כמעט 400 מיליון דולר לאונר"א, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים, שביידן חידש, לצד סיוע הומניטרי נוסף לעזה ולגדה המערבית, משלוח של מיליוני מנות חיסון נגד קורונה והעברת כספי מימון לבתי חולים במזרח ירושלים.

"האם זה מספיק? מובן שלא, אבל הם עובדים על דברים אחרים", הוא אומר ומזכיר את הבטחתו של ביידן לפתוח מחדש את הקונסוליה האמריקאית בירושלים, ששימשה בעבר כנציגות פלסטינית בפועל לפני שנסגרה על ידי טראמפ ב־2019.

הקונסוליה לשעבר של ארצות הברית ברחוב אגרון בירושלים במרץ 2019 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

גורמים אמריקאים אומרים כי הקונסוליה הפלסטינית בירושלים תיפתח ככל הנראה עד סוף השנה. מנסור מכנה את פתיחתה המחודשת של הקונסוליה "עסק גמור"

בנט הביע התנגדות לתוכנית בטענה שירושלים היא בירתה הבלעדית של ישראל, אבל גורמים אמריקאים אומרים כי בכוונתם לקדם את הנושא, וכי הנציגות תיפתח ככל הנראה עד סוף השנה. מנסור מכנה את פתיחתה המחודשת של הקונסוליה "עסק גמור".

"בסוף זה יתפוצץ"

באשר להבטחתו של ביידן לפתוח מחדש את הנציגות הדיפלומטית של אש"ף בוושינגטון, שנסגרה על ידי טראמפ ב־2018, מנסור מכיר בכך שהדבר יהיה "מורכב יותר" עקב חוקים שהעביר הקונגרס, ובהם חוק האוסר על פעילות דיפלומטית של הרשות הפלסטינית על אדמת ארצות הברית כל עוד היא ממשיכה במדיניות הרווחה שלה הכוללת מתן קצבאות לאסירים ביטחוניים שרצחו ישראלים ולמשפחותיהם של מפגעים שנהרגו.

השגריר אומר כי רמאללה מקיימת מגעים עם וושינגטון בנוגע לשינוי מדיניות הקצבאות, אך עדיין מגן על התשלומים לאסירים בטענה כי לכל תנועה לשחרור לאומי יש אסירים שעליה לדאוג להם ולמשפחותיהם. מבקריה של המדיניות הזאת טוענים כי היא מעודדת פלסטינים לבצע פעולות טרור.

"בארצות הברית, גם אם אתה מבצע את הפשעים האכזריים ביותר ואתה הולך לכלא, המשפחה שלך יכולה לקבל קצבאות ביטוח לאומי ותלושי מזון. לחברה יש אחריות כלפי האנשים האלה", הוא מוסיף.

בניין נציגות אש"ף בוושינגטון, 18 בנובמבר 2017 (צילום: AP Photo/Alex Brandon))

"בארצות הברית, גם אם אתה מבצע את הפשעים האכזריים ביותר, המשפחה שלך יכולה לקבל קצבאות ביטוח לאומי ותלושי מזון. לחברה יש אחריות כלפי האנשים האלה"

רמאללה גם דוחקת בממשל ביידן לבטל חקיקה מ־1987 שמגדירה את אש"ף ושלוחותיו כארגוני טרור. החוק אילץ נשיאים אמריקאים לחתום מדי שישה חודשים על כתב ויתור כדי לאפשר את המשך פעילותה של נציגות אש"ף בוושינגטון.

"הנשיא עבאס אומר, 'אני לא מתכוון לפתוח מחדש את הנציגות אם מדיניות כתב הוויתור תישאר בעינה. אני רוצה להסיר את הדברים האלה מספר החוקים'", מסביר מנסור. הוא מציין כי ישראל הכירה באש"ף ב־1993 בהסכמי אוסלו, בעוד שארצות הברית עדיין משמרת חקיקה שמגדירה אותו כארגון טרור.

"הם מתעקשים להיות יותר צדיקים מהאפיפיור. זה לא הגיוני. אני לא חושב שהקהילה היהודית בארצות הברית תומכת בזה. אלה רק כמה גורמים קיצוניים בקונגרס שדוחפים את זה", הוא טוען.

אף על פי שהוא מביע שביעות רצון מהצעדים שנקט ביידן עד כה, הוא קובל על היעדרם של צעדים לקידום פתרון מדיני לסכסוך. הוא משער כי הממשל נמנע מהפעלת לחץ על ממשלת ישראל כדי לא לערער את יציבותה לפני העברת התקציב. אולם הוא טוען כי הפיכת שימור הקואליציה השברירית של בנט לקו המנחה של מדיניות ביידן היא טעות.

ראש הממשלה נפתלי בנט נפגש עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בבית הלבן, 27 באוגוסט 2021 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

"לארצות הברית תמיד יהיה את התירוץ הזה, אבל העולם חושש שאם לא נתחיל בתהליך של יצירת אופק פוליטי, המצב יגיע שוב לכדי פיצוץ", הוא אומר.

"חודש מאי הוא דוגמה לכך", הוא אומר בהתייחס למבצע "שומר החומות", שכלל אירועי אלימות ברצועת עזה, בירושלים, בגדה המערבית ואף בתוך ערי ישראל. "זה חשף כל כך הרבה דינמיקות שיובילו כל אדם הגיוני למסקנה שיש גבול ליכולת לרסן תסכול".

במהלך העימות ממשל ביידן נקט עמדה ברורה שתמכה בהתקפות האוויריות של ישראל על רצועת עזה בתגובה לירי הרקטות. וושינגטון נמנעה מקריאה פומבית להפסקת אש עד ליום האחרון לעימות, וסיכלה כמה הצהרות שקידמו כל 14 החברות האחרות במועצת הביטחון של האו"ם שקראו לסיום הלחימה.

כשנשאל מדוע לא עשה יותר לקידום החלטות נגד ישראל במועצת הביטחון כמו במהלך כהונתו של טראמפ, מנסור השיב כי הרשות הפלסטינית מנסה "לחזור ליחסים מקצועיים" עם הצוות של ביידן.

שכנים נאספים בין ההריסות במהלך העימות בין חמאס לישראל במאי האחרון, 26 במאי 2021 (צילום: John Minchillo/AP)

"אם הם לא מוכנים לאמץ את העמדות של מועצת הביטחון, אז זה לא ישרת שום מטרה ללכת ולהילחם"

"אם הם לא מוכנים לאמץ את העמדות של מועצת הביטחון, אז זה לא ישרת שום מטרה ללכת ולהילחם", הוא אומר. במהלך העימות האחרון בעזה "ניסינו לעשות כמיטב יכולתנו. אבל הם המשיכו לומר 'לא, לא, לא'", אומר מנסור.

עם זאת, הוא עדיין זוקף לזכותו של ביידן את מאמציו לקידום הפסקת האש בתיווכה של מצרים, שהביאה לסיום העימות 40 ימים מוקדם יותר מסבב הלחימה הקודם בין ישראל לחמאס ב־2015.

"אנחנו באים מאותה אסכולה"

לשגריר הפלסטיני יש מילים חמות לומר על מקבילתו האמריקאית באו"ם, לינדה תומס־גרינפילד.

"אף על פי שהרקע שלה הוא בתחום של אפריקה (כעוזרת מזכיר המדינה לשעבר לענייני אפריקה), היא באה מלואיזיאנה ומכירה היטב את נושא זכויות האזרח", אומר מנסור, בעל רקע אקטיביסטי בעצמו כסטודנט בשנות ה־70.

שגרירת ארצות הברית באו"ם לינדה תומס־גרינפלד, מטה האו"ם, 1 במרץ 2021 (צילום: Mary Altaffer/AP)

מנסור, 74, בילה את רוב חייו בארצות הברית. הוא גדל באוהיו כפליט פלסטיני יחד עם אביו. נוסף על הנהגת הפגנות סטודנטים נגד השתלטותה של ישראל על הגדה המערבית בעקבות מלחמת ששת הימים ב־1967, הוא הפגין גם נגד מלחמת וייטנאם ולמען זכויות האזרח.

הוא גם הנהיג הפגנה נגד נאום של מנהיג הקו קלוקס קלאן דאז דיוויד דיוק באוניברסיטת המדינה של קנט, בתקופה בה דיוק היה פעיל באוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה, שהנהיגה הפרדה גזעית נוקשה. תומס־גרינפלד נמנתה עם הסטודנטים השחורים הבודדים שלמדו בה.

"לינדה היא מאותה אסכולה", אומר מנסור בצורה פיגורטיבית. "היא הבטיחה להעלות כמה הצעות שלנו בפני מנהיגים בוושינגטון, כמו בנוגע לפגישת הקוורטט. היא אימצה את הרעיון הזה", הוא אומר.

שגרירות ארצות הברית באו"ם לא השיבה לבקשת תגובה מצדנו בנושא.

חברי מועצת הביטחון של האו"ם מתכנסים לדון באמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, 26 בפברואר 2020 (צילום: AP Photo/ Bebeto Matthews)

מנסור הצטרף לשירות החוץ הפלסטיני בתחילת שנות ה־80, כשהתמנה לסגן נציג אש"ף באו"ם. ב־1994 הוא לקח הפסקה מהחיים הדיפלומטיים לטובת תקופות באקדמיה ובעולם העסקים, וב־2005 שב לניו יורק כראש הנציגות הפלסטינית. מאז הוא חי בניו יורק ומוביל את מאמציה המוצלחים של השגרירות לקבל "מעמד של מדינה משקיפה שאינה חברה" באו"ם.

מנסור מברך על תוכניתו של ממשל ביידן לחזור לגופים באו"ם שטראמפ פרש מהם, כגון המועצה לזכויות אדם וארגון הבריאות העולמי. הוא גם מעריך כי תחזור לאונסק"ו

מנסור מברך על תוכניתו של ממשל ביידן לחזור לגופים באו"ם שטראמפ פרש מהם, כגון המועצה לזכויות אדם וארגון הבריאות העולמי. הוא גם מעריך כי ארצות הברית תחזור לאונסק"ו – ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם. "מעשה כזה מצדה פירושו לבלוע את העובדה שאנחנו חברים שם".

אולם ביידן טרם הודיע על תוכנית כלשהי לחידוש חברות ארצות הברית באונסק"ו.

"ארצות הברית התנגדה לכך שנצטרף לארגונים בין־לאומיים כמדינה, אבל אני מאמין שזה מאחורינו ואי אפשר להשיב את הגלגל לאחור", אומר מנסור. "מה שנשאר לממשל ביידן זה להפסיק להטיל וטו במועצת הביטחון על הכרה בנו [כחברה מלאה]. מעשה כזה יעלה בקנה אחד עם התמיכה שלו בפתרון שתי המדינות.

שגריר כוויית באו"ם מנסור אל־עותייבי (משמאל) מדבר עם המשקיף הקבוע של פלסטין באו"ם ריאד מנסור, בתחילת כינוס מועצת הביטחון של האו"ם בניו יורק, 15 במאי 2018 (צילום: Drew Angerer/Getty Images/AFP)

"אנחנו מדברים על הדברים האלה [עם האמריקאים], אבל הם עדיין לא שם", מודה מנסור. בינתיים הפלסטינים מנסים לקדם את הרכבתה של משלחת רשמית של מועצת הביטחון לאזור כדי שתבקר בישראל, בגדה המערבית ובעזה.

מנסור אומר כי תומס־גרינפלד וקודמתה, השגרירה של טראמפ קלי קרפט, תומכות ברעיון, אבל ממשלת ישראל, שמאשימה את האו"ם בהטיה נגדה, אינה מעוניינת בסיור כזה.

שגרירות ישראל באו"ם סירבה להגיב לנושא. "יש רצון חזק בקרב חברי מועצת הביטחון, שעוסקים בנושא הזה על בסיס חודשי, לבוא לראות את המצב במו עיניהם", הוא אומר.

באשר לניסיונותיה של הרשות הפלסטינית להביא לחידוש מאמציו של הקוורטט לפתרון הסכסוך, מנסור אומר כי כינוס מחודש של הגוף הבין־לאומי הוא רק עניין של זמן. "החייאת תפקידו של הקוורטט תאותת שארצות הברית מוכנה להיות מעורבת פוליטית בנושא, ולא רק במישור ההומניטרי", הוא טוען.

שגרירת ארצות הברית באו"ם בזמן ממשל טראמפ קלי קרפט (צילום: Andrew Harnik, AP)

קריאה למעורבות הקהילה הבין־לאומית

כשהוא נשאל כיצד עשויה להיראות מעורבותו של הקוורטט, העריך השגריר הפלסטיני כי הם עשויים לקרוא לישראל ולרשות הפלסטינית להיכנס למשא ומתן בתוך חודשיים עד שלושה או להסמיך את מועצת הביטחון לקבל החלטה כזאת. "יהיה להם משקל משמעותי", אומר מנסור.

"חברים מרכזיים במועצת הביטחון ובקוורטט קוראים לכך. האמריקאים הם היחידים שמחזיקים את הקלפים שלהם קרוב לחזה, אבל בסופו של דבר הם יצטרכו ללכת בנתיב הזה", הוא מעריך.

מנסור דוחה את הספקולציות על חיכוכים בין המשרד שלו לבין השגרירויות של איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומרוקו, שממשלותיהן נרמלו את יחסיהן עם ישראל

מחוץ למועצת הביטחון, מנסור דוחה את הספקולציות על חיכוכים בין המשרד שלו לבין השגרירויות של איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומרוקו, שממשלותיהן נרמלו את יחסיהן עם ישראל בשנה החולפת.

"הם קולגות שלי, ואנחנו נפגשים על בסיס קבוע", הוא אומר, ומזכיר את תמיכתם בהחלטות לקידום המאבק הלאומי הפלסטיני שהתקבלו פה אחד בכינוס של הליגה הערבית בקהיר מוקדם יותר השנה.

השגרירים באו"ם של המדינות השותפות ל"הסכמי אברהם": גלעד ארדן מישראל, לאנא נוסייבה מאיחוד האמירויות הערביות, לינדה תומס־גרינפלד מארצות הברית, עומר הילאל ממרוקו וג'מאל א־רוויעי מבחריין, באירוע לציון שנה לחתימה על ההסכמים, ניו יורק, 13 בספטמבר 2021 (צילום: ג'ייקוב מגיד)

שותפיה של ישראל ל"הסכמי אברהם" טענו כי ההתחממות ביחסים עמה לא תבוא על חשבון תמיכתם בפלסטינים או בפתרון שתי המדינות, וכי המגעים החדשים שלהם עם ירושלים יאפשרו להם לקדם טוב יותר את המאבק הפלסטיני.

"אנחנו מבקשים מכולם ללחוץ על ישראל להפסיק את כל ההפרות כלפי העם שלנו ולהתחיל במשא ומתן לסיום הכיבוש ולהשגת פתרון של שלום בשטח", הוא אומר.

"הקהילה הבין־לאומית נותנת לישראל את התעוזה להמשיך לעשות את מה שהיא עושה"

"הם רואים שמועצת הביטחון לא עושה כלום. זאת הבעיה שיש לנו עם הקהילה הבין־לאומית – היא נותנת לישראל את התעוזה להמשיך לעשות את מה שהיא עושה", הוא טוען.

"ברגע שהקהילה הבין־לאומית, ובייחוד ארצות הברית, תגיד: 'מספיק ודי, ההתנחלויות הן בלתי חוקיות, ואתם צריכים להפסיק את זה'… אתה תראה התנהגות שונה מצד ישראל. אבל אם ארצות הברית מעלימה עין, אז ישראל תמשיך בדרך הבלתי חוקית הזאת, שהיא טרגית וכואבת".