1

בחודש אוגוסט, יממה ומשהו לפני המראתו של ראש הממשלה נפתלי בנט לביקור הבכורה בבית הלבן ולמפגש עם הנשיא ג'ו ביידן, התקבל במשרד להגנת הסביבה טלפון בהול מאחד מיועציו של בנט. הוא ביקש לתאם תדרוך אקלים דחוף לראש הממשלה.

כשקיבלו בלשכת רה"מ את רשימת הנושאים לפגישה מהבית הלבן, נדהמו לגלות כי בין שלוש הסוגיות העיקריות שעל סדר היום הופיע משבר האקלים.

בנט, שעד לאותו רגע חשב שמדובר בגחמה של שמאלנים ומחבקי עצים, חשש להיות מובך. לא בגלל הביצועים הדלים של ישראל – פשוט משום שהוא לא ידע על זה כמעט דבר. את השעות שלפני ההמראה הוא ניצל כדי לקבל סמינר סביבה מרוכז. לפי העדויות, הוא תלמיד שקדן ומהיר תפיסה.

מאז ועד ועידת האקלים בגלזגו, וביתר שאת במהלכה, הרושם של גורמים רבים שבאים במגע עם בנט ועם לשכתו הוא שהאסימון הירוק נפל שם, ובגדול. ככל שהוא צובר שעות שיחה עם מנהיגי העולם – בגלזגו, כידוע, זה קרה בסרט נע – בנט מפנים עד כמה משבר האקלים מעסיק אותם, ועד כמה מדובר בסוגיה בעלת השלכות ביטחוניות, כלכליות ורב מערכתיות מרחיקות לכת.

מאז ועד ועידת האקלים בגלזגו, וביתר שאת במהלכה, הרושם של גורמים רבים שבאים במגע עם בנט ועם לשכתו הוא שהאסימון הירוק נפל שם, ובגדול

ראש הממשלה נפתלי בנט, ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון ונשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בוועידת האו"ם לשינוי אקלים, 1 בנובמבר 2021 (צילום: AP Photo/Alberto Pezzali, Pool)

באופן לא מפתיע, ראש הממשלה מתחבר לנושא בעיקר מהפן הביטחוני והכלכלי.

בצד הביטחוני, לראש המל"ל החדש, ד"ר איל חולתא, שהתגלה כבקיא בנושאי סביבה, יש תפקיד מכריע בהטמעת משבר האקלים במפת האיומים האסטרטגיים שאיתם ישראל מתמודדת.

בפן הכלכלי, בנט התרשם עמוקות מהמספר התלת-ספרתי של הסטארטאפים הישראליים שמפתחים טכנולוגיות ירוקות, אבל באותה נשימה הבין שרוב ההשקעות מגיעות מהעולם ושהממשלה עד כה כמעט הפקירה את הזירה.

כהייטקיסט בדימוס, זה היה רק טבעי שהוא ימקם בחזית נאומו בגלזגו את הרתימה של הטכנולוגיות הישראליות להצלת האנושות מפני עצמה.

מכיוון שלכל ראש מדינה הוקצבו שלוש דקות – אחרת הנאומים היו נמשכים עד הפסגה הבאה – זה התלבש לבנט מצוין: קצת 'המוח הישראלי ימציא לנו פטנטים', קצת הבטחות מעורפלות על עידן חדש בישראל ורמיזות שההתעלמות השערורייתית של קודמו ממשבר האקלים היא נחלת העבר, והופ – נגמר הזמן.

וטוב שכך, כי ממילא, גם אחרי שבלע לאחרונה מנה מרוכזת של חומרים על משבר האקלים, לראש הממשלה אין יותר מדי מה לומר בנושא.

ראש הממשלה נפתלי בנט נואם בוועידת האו"ם לענייני אקלים בגלזגו שבסקוטלנד, 1 בנובמבר 2021 (צילום: חיים צח, לע"מ)

2

מה בנט כן אמר בנאום, לשמחת הירוקים ובהבדל מהותי מהיעדים של הממשלה הקודמת? שישראל תאפס פליטות עד 2050. מה הוא לא אמר ועל מה הוא לא התחייב? שעם שובו לארץ ידאג להעביר חוק אקלים; שהיעדים הקרובים יותר – של 2030 – יסונכרנו עם היעד השאפתני של אמצע המאה.

בינתיים היעדים של ישראל ל-2030 צנועים מאוד ועומדים על כמחצית מהיעדים המוצהרים של רוב המדינות המפותחות. התחייבות לשנים הקרובות היא כמובן הרבה יותר משמעותית, משום שהיא מצריכה שינוי מיידי בהתנהלות ובעיקר משום שבמונחים פוליטיים כל מה שמעבר לעשור הקרוב הוא חור שחור וחסר משמעות.

התחייבות לשנים הקרובות היא כמובן הרבה יותר משמעותית, משום שהיא מצריכה שינוי מיידי בהתנהלות ובעיקר משום שבמונחים פוליטיים כל מה שמעבר לעשור הקרוב הוא חור שחור וחסר משמעות

איזה מחיר בדיוק ייגבה מפוליטיקאי שמבטיח משהו ל-2050 ולא יקיים? מעניין על מה חשבו ההודים שהבטיחו לאפס את הפליטות עד 2070. "ניכר שבמהלך השנים הארוכות תחת שלטון אנגליה ההודים הפנימו את ההומור הבריטי הדק", אמר על כך אחד מחברי המשלחת הישראלית לוועידה.

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי וראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון בוועידת האקלים בגלזגו, 2 בנובמבר 2021 (צילום: Phil Noble/Pool via AP)

בחזרה לבנט וממשלתו: אין ספק שבממשלה הזו מנשבות רוחות של שינוי בכל מה שנוגע למשבר הסביבתי. תפקידי המפתח מופקדים בידי קבוצה של נשים שנחושות לקדם את ישראל לאג'נדה אחרת – שרת ומנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, שרת ומנכ"לית משרד התחבורה, וגם שרת האנרגיה נמצאת במקום אחר לעומת קודמה (אם כי גם יובל שטייניץ עשה כברת דרך תפיסתית במהלך כהונתו).

הכיוון נכון, הדיבור מעודכן, החלטות הממשלה שכבר התקבלו (100 צעדים למאבק במשבר האקלים) מעידות על כך וההתחככות באווירה של גלזגו בוודאי סייעה להכניס את כולם לעניינים.

רק שמהיום, עם הנחיתה בישראל, כל אלה מתכנסים לרגע קריטי: הרגע שבו צריך להתחיל לעשות. לתרגם החלטות ממשלה לחוקים מחייבים, להקצות תקציבים ייעודיים וליישם תוכניות אופרטיביות.

האם ממשלת ישראל תחוקק חוק אקלים? האם היא תפסיק לחפש גז? האם תבטל את הסכם הזרמת הנפט בין קצא"א לאמירויות? האם תפסיק לתכנן שכונות מנותקות? האם תפסיק לכרות עצים ולחרב שטחים פתוחים?

נפתלי בנט ויאיר לפיד בישיבת הממשלה, 3 בנובמבר 2021 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

אם בנט רוצה לממש את הבטחתו בגלזגו ש"ישראל נמצאת בתחילתה של מהפכה בנושא שינויי האקלים", אלה הצעדים – ועוד רבים – שהוא צריך לעשות. עכשיו. אחרת הוא ייכנס להיסטוריה כעוד חוליה בשרשרת המחדלים הסביבתיים של ממשלות ישראל, וכממשיך טבעי של קודמו בתפקיד.

3

ההצלפות שהמארחים הבריטים ספגו מקיר לקיר בגלל תקרית קארין אלהרר היו מוצדקות לחלוטין. מתברר ששילוב בין מקובעות וחוסר גמישות בנהלים לבין מחסור בהנגשה פיזית הן בעיות שקיימות לא רק בישראל.

אפשר רק לדמיין מה היה עולם בגורלם של מארגני ועידה יוקרתית בישראל לו הייתה מתרחשת כאן פשלה מביכה כזו עם שר/ה בממשלה הבריטית, למשל. הטמפרטורה ברשתות החברתיות הייתה הופכת את התחממות כדור הארץ לבדיחה.

רק שאם מנכים לרגע את העובדה שמדובר במפגש פסגה גלובלי ובשרה בממשלה, באיזה זכות בדיוק אנחנו מבקרים את הבריטים?

רבים ממבני הציבור והממשל בישראל אינם מונגשים. ממשלת ישראל עצמה – זו שהשרה אלהרר מכהנת בה – דחתה את יישום חוק ההנגשה, בפעם המי יודע כמה, ל-2024; סגן שר במשרד ראש הממשלה, אביר קארה, דרש השבוע לפטור עסקים פרטיים מחובת הנגשה, ובמילים אחרות: אם זה לא רווחי, שהנכים יישארו בחוץ.

שרת האנרגיה קארין אלהרר בוועידת האקלים בגלזגו, 2 בנובמבר 2021 (צילום: AP Photo/Alberto Pezzali)

מדי יום יש בישראל אנשים רבים בכיסאות גלגלים – שאינם, מן הסתם, שרים בממשלה – המוצאים את עצמם מגיעים לפתח מבנה ולא יכולים להיכנס: לסניף קופת חולים, לעירייה, לאסיפת הורים בבית הספר של הבת או הבן, והרשימה עוד ארוכה. וזה לא רק מגבלת הליכה.

שירלי פינטו, הח"כית הטרייה (והחירשת) מימינה, ניהלה טרם כניסתה לכנסת מאבק ממושך למען זכותם של חירשים וכבדי שמיעה שמגיעים לבית חולים לקבל סיוע של מתורגמן לשפת הסימנים כדי שיוכלו להבין מה הצוות הרפואי אומר.

טוב שפינטו בכנסת, טוב שאלהרר בממשלה וטוב שהיא נסעה לגלזגו, מעבר כמובן לעובדה שהיא הייתה צריכה להיות שם כשרת האנרגיה: התקרית שאליה נקלעה הציבה מראה לא מחמיאה בפני הבריטים – אבל המראה הזו צריכה להיות מופנית גם אלינו.

4

מה שלא היה קורה בארץ – אפשר לקבוע את זה כמעט בוודאות – זה שבכנס על משבר האקלים היו מגישים לאורחים מנות בשר. מדובר ברמה של חוסר מודעות עצמית שהשאירה רבים מבאי הוועידה בפה פעור – ולא רק בגלל שזה היה בארוחת הצהריים.

Meat and fish on the menu at #COP26 ?!

This is the equivalent of serving cigarettes at a lung cancer conference.

Only when governments grasp animal agriculture's central role in the #climate crisis will we stand a chance of solving it. @RebelsAnimal #ClimateEmergency pic.twitter.com/yicbcHiaSL

— Joel Scott-Halkes (@Joelscotthalkes) November 3, 2021

הדוח המפורט והמטלטל שפורסם ב-2006 על ידי פאנל האקלים של האו"ם ("צילו הארוך של משק החי"), קבע שתעשיית המזון מהחי בכלל והבשר בפרט הן גורם מרכזי בזיהום הפלנטה, בזלילת משאבים ובהתחממות הגלובלית.

הדוח המפורט והמטלטל שפורסם ב-2006 על ידי פאנל האקלים של האו"ם קבע שתעשיית המזון מהחי בכלל והבשר בפרט הן גורם מרכזי בזיהום הפלנטה, בזלילת משאבים ובהתחממות הגלובלית

הדוח הזה, ונתונים רבים שזרמו מאז, חולל מהפכה תפיסתית בתנועה הסביבתית העולמית ויצר קשר הדוק בין משבר האקלים והסביבה לבין המזון שאנחנו בוחרים לאכול. העובדה שהקשר הזה לא חצה את סף תודעתם של מארגני פסגת האקלים בגלזגו פשוט בלתי נתפסת.

מה בשלב הבא? דונלד טראמפ אורח הכבוד בוועידה על אמינות בתקשורת? קוקה קולה חופשי על הבר בכנס על בריאות השן? ואולי מוטב שלא להמשיך בדוגמאות – הרי לבדיחה של היום יש נטייה להפוך למציאות של מחר.