בוחן ריאליטי תקין, האתגר

מארק צוקרברג מציג את המטאברס, צילום מסך מסרטון של CNET
מארק צוקרברג מציג את המטאברס, צילום מסך מסרטון של CNET

המציאות בידיים טובות: לאחרונה הודיע נשיא פייסבוק מארק צוקברג על הקמת ״פייסבוק ריאליטי לאבס״, שם תטופל המציאות ותעוצב לפי מיטב ערכי ושיקול-דעת התאגיד. בהודעה לתקשורת ניצבים צוקברג למול האווטאר שלו, או שמא להיפך, מפיצים יחדיו את בשורת העתיד בו נעבוד, נתקשר, נשחק ונרכוש באמצעות שלוחינו הוירטואליים, שיִנְכחו בהיעדרנו כאילו היו אנחנו.

המציאות בידיים טובות: לאחרונה הודיע נשיא פייסבוק מארק צוקברג על הקמת ״פייסבוק ריאליטי לאבס״, שם תטופל המציאות ותעוצב לפי מיטב ערכי ושיקול-דעת התאגיד

השאלה בידי מי מוחזקת המציאות העסיקה לאחרונה הורים רבים, ממש בזמן שילדיהם תהו בידי מי מוחזק אחד, כוכב-רשת בשם ג׳וזף. בסרטון מבית-היוצר המשפחתי של הנ״ל נראה האיש נחטף בידי גנב אופניים, בעוד משפחתו מתמודדת עם כיתוב מאיים על-גבי מארז פיצה, המכריז ״אני רואה אתכם״.

כמה מההורים העידו כי רק כשילדיהם נמנעו פתאום בחרדה מפעולות שגרה כמו כניסה למיטה, לשירותים ולמקלחת בהשראת הסרטון, נוכחו לדעת שהילדים נחשפים לסוּגה – הפופולרית כמסתבר – שמפיקה המשפחה, שבעיניהם הילדותיות נדמית למציאות אמיתית.

פלטפורמות רבות מכריזות על עצמן כמציגות ״מציאות״: תכניות ״ריאליטי״, רשתות מקוונות כמו פייסבוק, סרטונים, ואף דפי-מסרים של בעלי-עניין, המשקפים לשיטתם באופן נטול-פניות את ״המציאות״.

בוחן-המציאות, או היכולת להבחין בין מציאות חיצונית ואובייקטיבית לבין מציאות פנימית, מתפתח בתהליך מורכב בו מבשילות ומִסְתַנְכְרֵנוֹת פונקציות סנסוריות, מוטוריות, קוגניטיביות, רגשיות ובין-אישיות. יכולתנו לבטוח בתפיסה שלנו בידיעה כי סביר שמה שקלטנו מסביבתנו מבוסס-מציאות הוא, ומנגד, לזהות מה מגיע מעולמנו הפנימי ומתבסס עליו, מהווה חלק יסודי מתחושת השפיות והמסוגלות שלנו.

יכולתנו לבטוח בתפיסה שלנו בידיעה כי סביר שמה שקלטנו מסביבתנו מבוסס-מציאות הוא, ומנגד, לזהות מה מגיע מעולמנו הפנימי ומתבסס עליו, מהווה חלק יסודי מתחושת השפיות והמסוגלות שלנו

הוגה תיאוריית ההתפתחות המנטלית בשנים המוקדמות, הפסיכולוג השוויצרי ז׳אן פיאז׳ה, הדגיש את התפתחות היכולת ליִיצוג מנטלי של עצמים שאינם נתפסים בעין ובשאר החושים. רק מגיל 3 חודשים יחל תינוק להתבונן בכיוון חפץ שיצא מטווח ראייתו. תינוק צעיר ממנו יסב את ראשו, כי לגביו חפץ אינו קיים מרגע שחדל להיראות. רק לקראת גיל שנה יחלו תינוקות בחיפוש אקטיבי אחר חפץ שנעלם מעיניהם.

היכולת לשמר ייצוג מנטלי של אובייקט שאינו נחווה בחושים מכונה ״קביעות האובייקט״. בהמשך להתפתחות הפסיכולוגית של תפיסת המציאות, עולה השאלה הפילוסופית האם המציאות בכלל קיימת בהיעדר מי שתופס אותה. שאלה זו מוכרת בנוסח ״האם עץ שנופל ביער אכן נפל גם אם לא נכח לידו איש כדי לראות ולשמוע זאת״.

״תחשבי על שולחן מטבח כשאת אינך״, מציע אחיה הגדול של המספרת הילדה בספר ״אל המגדלור״ מאת וירג'יניה וולף, כשהיא מנסה להבין מה כותב אביהם בספריו, שנושאים את השם המסתורי ״סובייקט, אובייקט וטיבה של הממשות״.

״אל המגדלור״ מתאר יום בחיי משפחה שמתכננת להפליג למחרת למגדלור, לשמחת בן-הזקונים ג׳יימס. בעוד האב מודיע נחרצות שמזג-האוויר הצפוי לא יאפשר לשוט, מבקשת האם להשאיר מקום לתקווה שאולי בכל-זאת יפליגו. מחלוקת עקרונית פעורה בין השניים: הוא מקפיד להיצמד לעובדות היבשות המוצקות, ואילו לה חשוב להותיר מרחב לפנטזיה ולדמיון.

לנו, הקוראים, ברור בינתיים שמדובר בסיפור, שהתרחשותו תחומה לגבולות הספר שבידינו, ולא באירוע שקרה באמת, כי האומנות מאפשרת לטשטש זמנית את חוקי המציאות, דווקא בזכות הגבולות המוסכמים שהיא מציבה.

לנו, הקוראים, ברור שמדובר בסיפור, שהתרחשותו תחומה לגבולות הספר שבידינו, ולא באירוע שקרה באמת, כי האומנות מאפשרת לטשטש זמנית את חוקי המציאות, בזכות הגבולות המוסכמים שהיא מציבה

כשנפתח הספר, כשנכבים האורות בתיאטרון או בקולנוע, כשמוצג אות הפתיחה לסדרה – מוסכם עלינו שהנה יוצג בפנינו סיפור בדיוני. במסגרת המדיום האומנותי, שמובחן מהמציאות, יכולים הקוראים והצופים להשעות הגנות רגשיות ולהתמסר לבִּדיון, ביודעם שגבולות המסגרת מפרידים בין הסיפור לבין עולמם האמיתי, ומגנים עליהם מפני מה שקורה לדמויות בעלילה.

בדומה, אנו יודעים להבחין גם בין חלום למציאות. כי חלומותינו, הרקוחים מבליל עובדות, רגשות ודמיונות, נתונים במסגרת מובחנת: משום שהם מתרחשים לרוב בשינה, וגם בגלל ״תהליכי החשיבה הראשוניים״ שמאפיינים אותם. לפי פרויד, החשיבה הראשונית אינה כפופה לחוקי העולם החומרי, ולכן מאפשרת למשל להיות בשני מקומות בו-זמנית, בדומה לצוקברג ולאווטאר שלו, ואף מניחה להגשים משאלות בחופשי מאילוצי הפיזיקה, הלוגיקה, החוק או המוסכמה. משום כך מתברר לנו עם היקיצה שהיה זה חלום.

ביסוד צריכת תכני ה״ריאליטי״ ברשתות החברתיות ובטלוויזיה מונח טשטוש הגבול בין המציאות האמיתית לבין ה״ריאליטי״. פלטפורמות אלו בנויות על שבירת מוסכמת ההבחנה בין חומרים בדויים, לבין מציאות מובהקת.

ככל שבדיית ה״ריאליטי״ נחווית כמציאותית יותר, כן חדירתה לחיינו יעילה יותר. כך למשל מפורסמת המפזזת בסרטון-כושר מיד אחרי לידה נחווית כדוגמה מציאותית לתהליך התאוששות מלידה, וחוטפיו של ג׳וזף בסרטון נחווים כסכנה אמיתית, ברורה ומיידית גם עבור הצופים. משקפי המציאות המדומה של צוקברג לוקחים את ערבוב הבדיה במציאות צעד רחוק קדימה.

ביסוד צריכת תכני ה״ריאליטי״ ברשתות ובטלוויזיה – טשטוש הגבול בין המציאות האמיתית לבין ה״ריאליטי״. פלטפורמות אלו בנויות על שבירת מוסכמת ההבחנה בין חומרים בדויים לבין מציאות מובהקת

דוגמה לפלישה פרועה של עולם הדמיון למציאות ולהיפך, מציעה סדרת הפריקוול לסדרת המד״ב ״באטלסטאר גלקטיקה״. בסדרה, ״קפריקה״, מ-2009, מוצג נשיא עוצמתי של תאגיד הייטק, החדור אובססיה לשכלל את מוצר משקפי המציאות המדומה שלו, המכונים ״הולובנד״, דרכם מגשימים אנשים את מאווייהם ודחפיהם באמצעות האווטארים שלהם, שבניגוד להם עצמם מסתובבים חופשיים מכבלי החוקים והמוסכמות.

ביקום הוירטואלי שיצר משתוללים האווטארים בתאוות בשרים, רצח ותככים. הרוחות הרעות שמפעפעות משם לעולם האמיתי מביאות להרס הציוויליזציה, ומובילות לעולם הדיסטופי של ״באטלסטאר גלקטיקה״. אך צופי ״קפריקה״, יש לומר, מוגנים ממה שמתרחש בסדרה ביודעם שמדובר בבדיה ולא במציאות, בזכות גבולות המסגרת האומנותית.

באירוע השקת משקפי המציאות המדומה שלו, הציג נשיא פייסבוק את חזונו למרחב שייפתח בפני ציבור המשתמשים, במטרה ״להחיות את המטאברס״. סרטון ההדגמה שהביא מכיל בלנד דלוּזיוני מעיק של בדיה ומציאות, שכמו נוצר בידי עורך קדחתני שהדביק יחדיו קרעי סרטונים זרים.

נראים בו דמויות שעובדות בסביבה משחקית או משחקות בסביבה תעסוקתית, דגים מעופפים, אווטארים מרחפים, שרטוט גרפיטי מופשט שקם לתחייה, אנשים אמיתיים שצצים בקופסאות. הכל מתקדם בשטף עולץ, רציף והגיוני להחריד שעתיד כנראה לאפיין את ממלכת ה״ריאליטי״ שמקים צוקברג.

באירוע השקת משקפי המציאות המדומה שלו, הציג נשיא פייסבוק את חזונו. סרטון ההדגמה שהביא מכיל בלנד דלוּזיוני מעיק של בדיה ומציאות, שכמו נוצר בידי עורך קדחתני שהדביק יחדיו קרעי סרטונים זרים.

דריסת טופרי ה״ריאליטי״ במציאות הומחשה לאחרונה כשפקיד בכיר לשעבר היוון את יוקרתו הפרופסיונלית כרופא ואת מעמדו הממלכתי זה לא כבר, לדקת-תהילה בה הגיח מתחפושת אפון מזמר.

פרופ' איתמר גרוטו מגיח מתוך אפון מזמר, צילום מסך מערוץ 12
פרופ' איתמר גרוטו מגיח מתוך אפון מזמר, צילום מסך מערוץ 12

בדומה היא הומחשה על-ידי פסיכולוגים מומחים שמשיאים עצות למשתתפים בתוכנית ריאליטי בתחום הזוגיות תוך היוון מעמד מקצועם, בעודם מעוררים תהייה בציבור טובתו ועניינו של מי עומדת בקדמת שיקוליהם.

הפסיכולוגים של חתונה ממבט ראשון, דני פרידלנדר ויעל דורוןצילום מסך מתוך חתונה ממבט ראשון
הפסיכולוגים של חתונה ממבט ראשון, דני פרידלנדר ויעל דורוןצילום מסך מתוך חתונה ממבט ראשון

כוחו של מדיום הריאליטי טמון בערבוב הגס שבין הבדיה והבידור לבין המציאות. כלליו אינם מגינים על הצופה, שנאלץ לתהות למול המראות והקולות על מה חשב הפקיד כשכיהן בתפקידו, מה מנחה את שיקול דעתם של רופאים, ולְמה מכוונים פסיכולוגים בעבודתם.

אנו זקוקים לעוגן מציאותי. השפה מעידה על הצורך האנושי במציאות ברורה, אומר הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט במאמרו ״המקום שבו אנו חיים״: ברצוננו לדעת ״היכן אנו עומדים״. אנו מבקשים ״לדרוך על קרקע מוצקה״, חותרים ״להגיע לנמל מבטחים״, ורק אם ״ביתנו הוא מבצרנו״ נוכל ״להיות ברקיע השביעי״.

אנו זקוקים לעוגן מציאותי. השפה מעידה על הצורך במציאות ברורה, אומר הפסיכואנליטיקאי ויניקוט ב״המקום שבו אנו חיים״: ברצוננו לדעת ״היכן אנו עומדים״. אנו מבקשים ״לדרוך על קרקע מוצקה״

מנגד, אומר ויניקוט, כולנו, ממש כמו ג׳יימס הקטן מ״אל המגדלור״, זקוקים גם למרחב לפנטזיה ולחלימה בו מושעית חלקית ודאותן של עובדות. הִצמדות נוקשה מדי למציאות עלולה לחסום את מרחב הדמיון, בעוד שהתבוססות מופרזת בבדיוני עלולה להפריע לנו להסתגל ולפעול.

לפי ויניקוט, מותר וחשוב להחזיק במרחב-אשליה, אך למנוע מצבים בהם ״אדם מאלץ אחרים להודות בשותפות לאשליה שאינה אשלייתם שלהם״. ואולי, למנוע גם מצבים בהם חודרים אנשים לדמיון זולתם תוך טשטוש מכוון של הגבולות שיכולים לאפשר לזולת להבחין בין מציאות לאשליה.

אין סוסים שמדברים עברית, אין אנשים שלא מתים; אחרת היו מילות השיר ״אנטארקטיקה״ מעניינות פחות. לו חזינו השכם והערב בדגים מעופפים, לא היו משתמשים בהם כדוגמה ליקום ה״ריאליטי״ של צוקברג. לו חזינו מדי ערב בפרופסורים ובפקידים בכירים מזמרים או בבעלי-מקצוע מורשים המייעצים בכנות מתעתעת בשעשועונים, היו מקצועם ומעמדם נתפסים כקוריוז וממילא מאבדים מערכם הבידורי בשוק ה״ריאליטי״.

בניגוד לאומנות, שתְחוּמה בגבולות ידועים ומוסכמים, מכרסמת ה״ריאליטי״ בכללי המציאות המשותפת, ומרדדת בהדרגה מערכם המוסכם. ״אני רואה אתכם״ קובע מגש הפיצה. ומי יודע, אולי הוא צודק. ואולי אמיתוֹת חשובות מגיחות מאפונים דווקא, כמו חוקי התורשה של מנדל. ואולי שולחנות מטבח אינם מתקיימים בהעדרנו, וקביעות-האובייקט נתונה, בדומה לנו עצמנו, לעדכוני-גרסה תזזיתיים.

בעת המבלבלת הזו, עם ה״פייק-ניוז״, ה״עובדות החלופיות״, התכנים המרצדים וסף-הריגוש הגבוה, דומה שה״ריאליטי״ נחווית לא-אחת כאמינה ומציאותית יותר מהמציאות עצמה.

בניגוד לאומנות, שתְחוּמה בגבולות ידועים ומוסכמים, מכרסמת ה״ריאליטי״ בכללי המציאות המשותפת, ומרדדת בהדרגה מערכם המוסכם. ״אני רואה אתכם״ קובע מגש הפיצה. ומי יודע, אולי הוא צודק

ובינתיים, כדי לשמר בוחן-מציאות תקין, מותר וחשוב לחלום. למשל, שהמציאות תוחזק בכל זאת בידיים טובות, ולא תיחטף בידי ממזרים חסרי-כבוד כלפי מוסכמות וגבולות, כמו אותם חוטפים מסתוריים של כוכב-הרשת ג׳וזף.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית, מטפלת בקליניקה פרטית במטופלים מגיל נוער ועד גיל שלישי, מטפלת במורות ובגננות מטעם הסתדרות המורים, ומדריכה הורים. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת, וטווה מחשבות מול נופים בריצה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,319 מילים
כל הזמן // יום שני, 6 בדצמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק לחיבורם לחשמל של בתים שנבנו ללא היתר

משרד הביטחון: מדינות זרות יוכלו לרכוש מערכות סייבר ישראליות רק כדי למנוע טרור ופשעים חמורים ● ליברמן חתם על הצו לביטול מכסים על מוצרי חלב רכים ● הושלם תהליך הרישוי של מטוס ראשי המדינה ● באופן חריג הותר לבנט לחסן את בנו, אף שחלה בקורונה ● נתניהו ביקש להאריך את האבטחה המוצמדת לאשתו ולבניו ● עלה ל-21 מספרם של נשאי זן האומיקרון שאובחנו בארץ

עוד 41 עדכונים

ה"שואה" של הטלפונים הכשרים הרגה את אלוהים

"הדבר הזה גרוע יותר מבחינתנו מהשואה – גדול המחטיאו מהורגו" (הרב אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה הליטאית בפגישה עם שר התקשורת יועז הנדל)

אחרי שקראתי את דברי הרבנים הנכבדים בלשכת שר התקשורת, בדיון אודות המונופול שלהם על אפשרות ניוד הטלפונים הכשרים, הצטערתי (שוב) שהחרדים לא לומדים לימודי ליבה, או בכלל השכלה כללית.

אילו היו לומדים, ולא רק את פסיקות הרבנים שלהם המנסים לעצור את הזמן ולשמר את היהדות במתכונתה מלפני 600 שנים, היו אולי קוראים את ניטשה:

"זאת הפילוסופיה אשר מעניקה לי את האיזון הנפשי הנחוץ להמשך חיי, כאשר אני חי במודעות מלאה לעובדה שלאחר לידתם, התינוקות היפים עם הפנים המחייכות והעיניים הגדולות והתמימות נזרקים לתוך התנור הבוער של החיים".

השנה היא 1879.

אחרי שקראתי את דברי הרבנים הנכבדים בלשכת שר התקשורת, בדיון אודות המונופול שלהם על אפשרות ניוד הטלפונים הכשרים, הצטערתי (שוב) שהחרדים לא לומדים לימודי ליבה, או בכלל השכלה כללית

ניטשה, כפילוסוף של התנועה הנצחית, קבע ש"לא היינו יכולים להתקיים מבלי לקבל את הפיקציה שקיימים דברים בלתי משתנים, שלמעשה אינם קיימים".

ואם הרבנים הנכבדים, שאחריהם כרוכים מאות אלפי חרדים, חיים בפיקציה, בעולם מוכחש ושיקרי, שלכאורה ניתן לשמר בו אורח חיים אחד בלי שהחיים ישנו את מי שחי באורח החיים הזה, הם פשוט לא מבינים היכן הם חיים.

טלפונים סלולריים והחופש לבחור ידע ומידע דרכם, הם תהליך בלתי ניתן לעצירה של תנועה מתמדת.

כדי להסביר את העימות הזה בין הדת הקפואה, הסטגנטית והקשוחה, הקיצונית והאובססיבית לחוקי התורה הקדומים, צריך להרוג פעם (שוב) את אלוהים. ניטשה עשה זאת בספרו "המדע העליז".

להלן ציטוט :

"האם לא שמעתם על המטורף ההוא שרץ ביום עם לפיד אש בידיו דרך כל המקומות הציבוריים וצועק ללא הפסק: אני מחפש את אלוהים! אני מחפש את אלוהים! במקומות אלה רבים חיו ללא כל אמונה באלוהים, צעקתו עוררה צחוק. אחד אמר עליו שהוא הלך לאיבוד כפי שילד אובד לאמו, אחר אמר עליו שהוא אחוז פחד מהזולת ומחפש להסתתר, כולם לעגו לו.
המטורף קפץ בפתאומיות מולם ובהביטו עליהם בכעס, זעק לעומתם: אני אומר לכם לאן נעלם אלוהים! אנחנו רצחנו אותו! אתם ואני! אנחנו כולנו הרוצחים שלו. אנחנו עשינו זאת. גדולתו של המעשה היא מעל יכולתנו. האם בכך הפכנו בעצמנו לאלים הראויים למעשינו? מעולם לא בוצע מעשה כזה ואלה אשר ייוולדו אחרינו, ייוולדו הודות למעשנו הנעלה ביותר מכל מעשה אחר שקרה עד כה בהיסטוריה".

אם הרבנים הנכבדים, שאחריהם כרוכים מאות אלפי חרדים, חיים בפיקציה, בעולם מוכחש ושיקרי, שלכאורה ניתן לשמר בו אורח חיים אחד בלי שהחיים ישנו את מי שחי באורח החיים הזה, הם לא מבינים היכן הם חיים

הנוירולוג פרופ' ז'אן אשכנזי כותב על כך בספרו החדש "העולם הקסום של המוח":

"כוונת הפילוסוף המודיע במילות טירוף על מותו של אלוהים, אותו אלוהים שנחשב עד כה לאל מוות, היא לבשר לעולם שכל הערכים המסורתיים חדלו להתקיים.

בספרו 'כה אמר זרתוסטרה' מתוארים אנשים, שעקב מות האלוהים חיים בחשיכה מתמדת. כדי להתגבר על מצב זה, הם מתו וקמו לתחייה כיצורים אנושיים עליונים, סופרמנים.

בספרו 'הרצון לעוצמה', כרך 2 עמוד 582, ניטשה טוען שלאורך מאות שנים הפילוסופים העריכו שההשתוקקות הטהורה לדעת את האמת והמניע לדעת, הם ביטוי של תשוקה לעוצמה, לרצון להשתלט על הכול.

טענת הפילוסוף, גם אם היא מוצגת כלא ודאית, מעמידה את השלמות האובייקטיבית בספק. כדי שהידע יהיה אפשרי, צריך להיוולד לעולם לא מציאותי ושגוי, המאמין בדברים בלתי משתנים, עולם דמיוני המנוגד לתנועה המתמדת. בימינו, בשנות ה-2000, ה'תנועה המתמדת', 'רצח אל' ו'על אדם' הם שלושת עמודי התווך של הפילוסופיה הניטשאית".

עכשיו באים הרבנים החרדים ומאמתים את התיאוריה של ניטשה במאבקם על השליטה בטלפונים הכשרים של צאן מרעיתם.

לצערנו, מלבד השליטה בציבור החרדי ובעיקר בכלים שעשויים לחבר אותו לחיים המודרניים, הם עדין שולטים במגוון אורחות חיי החילונים – ברכבות ואוטובוסים בשבתות, במאות אלפי מטבחים ומסעדות הנידונים למלא את פסקי הכשרות שלהם, בנישואין וגירושים, בבתי הדין הרבניים, ובאיום המתמיד על ממשלות ישראל מפני זעמה של "היהדות" – היא היהדות החרדית כמובן.

היהדות החרדית שתמיד תזכיר לדתיים המסורתיים ולחילונים שמדינת ישראל היא "מדינה יהודית", לעולם לא "יהודית ודמוקרטית", כשכוונתם שהיא מדינה חרדית יהודית.

לכן גם השואה אינה אירוע הנתפס בעיניהם כפי שהוא נתפס בידי כלל אזרחי ישראל בעלי עמדות ודעות והשקפות שונות. "שואה" היא כל דבר המאיים על מסורת חיי החרדים. לא על חייהם. לא מדובר על משרפות של אנשים חיים בגלל יהדותם, אלא על איום על מסורת היהדות החרדית בלבד. לכן אין להם בעיה לכנות את חיילי צה"ל "נאצים" ואין להם בעיה לכנות את הגיוס לצה"ל "שמד".
הביטויים הללו מתייחסים להשמדת המסורת החרדית ולא להשמדת העם היהודי על גווניו השונים בבורות ירי וקרמטוריום.

"שואה" מבחינתם היא כל דבר המאיים על המסורת החרדית. לכן אין להם בעיה לכנות את חיילי צה"ל "נאצים" או את הגיוס "שמד". מדובר בהשמדת המסורת החרדית ולא בהשמדת העם היהודי בבורות ירי וקרמטוריום

עכשיו, כשרבנים חרדים משווים בין החופש לנייד מספרים סלולריים לבין השואה, צריך להתקשר אליהם ולומר להם שרצחנו את אלוהים. כולנו. אפשר גם לכתוב להם סמס או פוסט – רצחנו את אלוהים ואולי כדאי שגם אתם תשתתפו במעשה "הנורא". כי ליהודי שמשווה בין השואה שעבר העם היהודי מידי הנאצים לבין "שואת" הטלפונים הסלולריים, אין בעצם אלוהים. הוא עצמו הרג את אלוהים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 787 מילים

קבוצה של 12 יהודים מברוקלין נסעו לביקור היסטורי בדמשק – עשרות שנים לאחר עזיבתם ● בריאיון לזמן ישראל אומר אחד המטיילים כי השלטון הסורי משקיע מאמצים לשימור האתרים היהודיים ● עיתונאי סורי אומר כי אל־אסד מקדם את ענף התיירות כדי לזרז את שיקום המדינה: "מנסים לשדר את המסר שהמשטר הסורי יותר טוב מהמורדים האסלאמים"

עוד 1,898 מילים

"במשך חודשים ארוכים הגעתי הביתה כל יום בוכה. הלכתי לטיפול פסיכולוגי כדי לנסות להתגבר על התחושות האלה"

תחקיר זמן ישראל "אני מרגישה כמו אחרי אונס, כמו בפוסט טראומה" ●  "עברתי אצלה כמה וכמה משפטי שדה. היא הייתה קוראת לי ומתחילה להטיח בי האשמות בלי לבדוק" ● עובדים ברכבת ישראל מספרים על מסכת ההתעמרויות שחוו מצידה של סמנכ"לית משאבי אנוש ורד פרוינד ● למרות דוח חמור שהוגש לדירקטוריון, ההנהלה ממשיכה לטייח את הטענות ● רכבת ישראל: "הוחלט ששופטת בדימוס תהווה כתובת עבור עובדים הרוצים להתלונן, ותוכל לבדוק כל תלונה שתגיע אליה"

עוד 3,271 מילים

למקרה שפיספסת

האמריקאים משנים את הטון במו"מ מול איראן – ולא בגלל הלחץ מישראל

איראן השאירה את המעצמות בוינה חסרות מילים, תרתי משמע ● הציוצים של השליח הרוסי לשיחות פסקו בדיוק כשהונחו שני ניירות העמדה שהכינו האיראנים – לא מתחילים במו"מ עד שכל הסנקציות יוסרו – מה שהביא לשינוי הטון, גם של האמריקאים ● השבוע השני למו"מ ייפתח על רקע הפיצוץ בנתנז, שעשוי לסמל גם את עתיד השיחות ● פרשנות

עוד 714 מילים

מדיניות הנייטרליות של האמירויות

נסיכות איחוד האמירויות מתנהגת מוזר בחודשים האחרונים. בת הברית הצמודה של סעודיה, שרק לפני שנה חתמה על נורמליזציה עם ישראל, מהדקת את הקשרים עם סוריה ומנהלת מגעים עם איראן. כיצד ניתן להסביר את הכפילות המוזרה ביחסים הדיפלומטיים? מהי המשמעות מבחינת ישראל?

בחודש שעבר עקבה ישראל בתימהון אחרי ביקורו בדמשק של שר החוץ האמירתי עבדאללה בן זאיד, אותו מדינאי שחתם לפני כשנה על הסכמי אברהם בוושינגטון. בן זאיד הגיע לפגישה עם בכירי המשטר הסורי, כולל הנשיא בשאר אל-אסד.

בחודש שעבר עקבה ישראל בתימהון אחרי ביקורו בדמשק של שר החוץ האמירתי עבדאללה בן זאיד, אותו מדינאי שחתם לפני כשנה על הסכמי אברהם בוושינגטון, לפגישה עם בכירי המשטר הסורי והנשיא אסד

לפני כשבוע אמר סגן שר החוץ של איראן עלי באקרי, אחרי פגישתו עם יועץ נשיא האמירויות אנור קרקאש, כי איראן והאמירויות פותחות דף חדש ביחסיהן. לפי הפרסומים האחרונים, המועצה לביטחון לאומי האיראנית הזמינה את טחון בן זאיד, יועץ הביטחון של האמירויות, לבקר באיראן.

קרקאש התבטא בתקשורת לפני כמה ימים ואמר כי מטרתו לחזק את יחסי השכנות הטובה עם איראן ולבנות עמה יחסי אמון, והוסיף כי "עימות עם איראן אינו הדרך הטובה ביותר להתקדם".

התבטאויות מסוג זה הביאו לקטיעת היחסים בין סעודיה לקטר ב-2015. אך מה שאסור לקטר מותר לאמירויות. מדינת האמירויות נותרה השותפה היחידה של סעודיה במאבק נגד החות'ים בתימן, וסעודיה שותקת בחריקת שיניים נוכח ההתבטאויות הפייסניות של האמירויות כלפי איראן. מדוע שומרת האמירויות על קשרים כלכליים ודיפלומטיים עם איראן?

האמירויות משתתפת בקואליציה הסעודית נגד החות'ים בתימן – מיליציה הנתמכת ע"י איראן. אולם כדי לא לפגוע בעסקים הענפים של הנסיכות עם איראן, מתייחסת האמירויות לחות'ים כאל ארגון טרור עצמאי ומתעלמת בפומבי מהתמיכה האיראנית.

בתמורה למשחק הנייטרלי של האמירויות מול איראן, נראה כי איראן מנחה את החות'ים להפנות את אש הטילים והמל"טים אל הממלכה הסעודית בלבד. כך מצליחה האמירויות להישאר ביחסים קרובים עם סעודיה ולהיראות כשותפה מלאה במלחמה בתימן, וגם להימנע מפגיעה בגן העדן הכלכלי של דובאי ואבו דאבי. הנפט הסעודי של ארמק"ו חשוף והנפט האמירתי מוגן לעת עתה.

בפועל, האמירויות אינה פעילה במלחמה בתימן כבר שנתיים. התמיכה הכלכלית בכוחות התימנים בקרקע ממשיכה אך המטוסים של הנסיכות כבר אינם שותפים להפצצות הסעודיות.

מדינת האמירויות נותרה השותפה היחידה של סעודיה במאבק נגד החות'ים בתימן, וסעודיה שותקת בחריקת שיניים נוכח התבטאויותיה הפייסניות כלפי איראן

המודל הקטרי

מלבד המניע האסטרטגי, רואה האמירויות כמודל להצלחה את נסיכות קטר. קטר בתקופת האמיר חמד בן חליפה (אביו של אמיר קטר הנוכחי השיח' תמים) התאפיינה בשנות ה-90 במדיניות כפולה מוזרה, הדומה להתנהגות האמירויות כעת. קטר ניהלה יחסים דיפלומטים עם סעודיה ואיראן, ובאותו הזמן גם פתחה משרד אינטרסים כלכליים בבירה דוחא בתקופת הסכמי אוסלו. מדיניות זו, ספק נייטרלית ספק אופורטוניסטית, הביאה להתעשרות עצומה של קטר. עוצמתה הכלכלית של הנסיכות אפשרה לה אפילו לשרוד את שנות המצור הסעודי בין 2015-2020 עם המשך צמיחה כלכלית נאה.

יש להניח כי המודל הקטרי עומד לעיני האמירויות. קטר "צפצפה" על העמדה הסעודית וביקשה להתקרב לאיראן ולא איבדה מאומה. בסופו של דבר הייתה זו הממלכה הסעודית שביקשה להתפייס עם קטר ולהשלים עם עמדתה הכפולה. יש להניח שסעודיה מתייחסת בהסתייגות לנורמליזציה עם ישראל, הסותרת את הצעת השלום שהניחה הממלכה על שולחן הליגה הערבית ב-2002 (שלום מלא עם ארצות ערב תמורת נסיגה מלאה של ישראל מהשטחים). אך היא סולדת הרבה יותר מהחיזורים ההדדיים של האמירויות ואיראן. אלא שהאמירויות בעלת ברית חשובה מדי לסעודיה מכדי להפנות לה את הגב.

קשרים כלכליים עם איראן

ידוע כי האמירויות ואיראן מקיימות יחסים כלכליים ענפים עוד מאז עצמאות הנסיכות ב-1971, ומעגל העסקים המסחריים ביניהן נאמד במיליארדי דולרים (לפי הערכות מ-2018 כ-18 מיליארד בשנה סחר שאינו נפט). היחסים הטובים בין המדינות מקלים על מעבר ספינות השייט האיראניות במפרץ הפרסי קרוב לאמירויות. לפי נתונים איראניים, כחצי מיליון אזרחים איראנים חיים בקביעות באמירויות, רבים מהם אנשי עסקים. בנוסף, מקיימת איראן ארבע אוניברסיטאות באמירויות, אליהן נהרו לפני משבר הקורונה (עד 2019) בכל שנה כ-30 אלף סטודנטים איראנים. בכל שבוע נחתו באמירויות, לפני פרוץ משבר הקורונה, כמאתיים מטוסים איראניים בממוצע.

מה עומד בבסיס ההתקרבות האמירתית לסוריה ואיראן? האם האמירויות תהיה הפתרון לשיקומה של לבנון, מעין פשרה בין החסות האיראנית להצעה הסעודית-צרפתית? אולי התקרבות האמירויות לסוריה נועדה להשיב את הנשיא בשאר אל-אסד לחיק הליגה הערבית על מנת להרחיקו מאיראן? האם ההתקרבות האמירתית לאיראן היא בעלת אופי כלכלי גרידא? אין ספק כי התקרבות זו אמורה להדאיג מאד את ישראל. האם ידע וטכנולוגיה מישראל יוכלו לדלוף לאיראן, אם תקיים האמירויות יחסים אסטרטגים עם שתי המדינות העוינות זו לזו?

אין ספק שהתקרבות האמירויות לסוריה ואיראן אמורה להדאיג מאד את ישראל. האם ידע וטכנולוגיה מישראל יוכלו לדלוף לאיראן, אם תקיים האמירויות יחסים אסטרטגים עם שתי המדינות העוינות זו לזו?

מצד אחד ניתן להבין את האינטרסים הכלכליים של האמירויות לבנות יחסי כלכלה עם איראן וישראל בו זמנית. בקיום הברית עם ישראל, מאותתת האמירויות לאיראן, כי למרות שהיא נסיכות קטנה, יש לה בעלות ברית חזקות. מצד שני, היחסים של האמירויות עם איראן נועדו להזכיר לישראל כי לנסיכות אין כל כוונה לבטל את קשריה שכנתה ממזרח וגם עם מדינות אויב כגון סוריה ולבנון. מחמד בן זאיד מנהל משחק דיפלומטי כפול, הוא מודע עד כמה יקרים הקשרים עם ארצו לישראל, לאיראן וגם לסעודיה. האופטימים יגידו כי האמירויות מעוניינת להיות מדינת מפתח בכל תיווך עתידי בין ארה"ב לאיראן.

למרבה הצער, ישראל קרובה יותר לעמדה הסעודית בהתייחסותה לאיראן, אך לסעודיה חסמים מסורתיים ודתיים המונעים קשרים עמה. למרות שהיחסים של ישראל והאמירויות נראים כעת כירח דבש שרק הולך ומתפתח, על ישראל לקחת בחשבון את הקשרים עם איראן שמתחממים כעת בכל שיתוף פעולה ביטחוני-אסטרטגי בעתיד.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 845 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

המשטרה עיכבה מפגין בחשד כי איים לרצוח את ניר חפץ

פרסום ראשון מוטי נפתלי, פעיל ליכוד ותיק ממעלה אדומים, הגיע להפגין בבית המשפט ביום העדות הראשון של חפץ, לפני כשבועיים ● נפתלי נשא אקדח ברישיון ואחרי ההפגנה זומן לחקירה, שם הודיעו לו כי הוא חשוד באיומים, הטרדת עד, שיבוש הליכים ומסוכנות לביטחונו של אדם ● אקדחו נלקח ממנו והוא שוחרר בערבות עצמית ● נפתלי מכחיש את החשדות נגדו ודורש שהמשטרה תחזיר לו את האקדח

עוד 474 מילים ו-2 תגובות

לא רק הזכות להפלות עומדת על הכף - גם מעמד ביהמ"ש העליון

כמעט 50 שנה אחרי "רו נגד וייד", התקיים ביום רביעי דיון בבית המשפט העליון האמריקאי בערעור שעלול לבטל את זכותן של נשים לבצע הפלה ● המדובר באחד הנושאים הנפיצים ביותר בפוליטיקה שם, אך לא רק סוגית ההפלות עומדת לדיון ● בית המשפט יצטרך לקבוע האם החלטותיו ניתנות לשינוי רק בגלל שההרכב הפוליטי של השופטים השתנה - ומה זה אומר לגבי מעמד החוקה בכלל ● פרשנות

עוד 1,162 מילים

ראיון "פחות מ-3% מהשוטרים הם דוברי ערבית"

הוא יודע היטב שכמעט לא אפשרי למנוע את הרצח הבא בחברה הערבית ועדיין מנסה לשנות את המצב ● הוא מופתע כשהוא נתקל בחאפריות ועדיין מנסה למנוע מבוכה כמו הפארסה בכלא גלבוע ● בראיון לזמן ישראל, עמר בר-לב מסכם חצי שנה ראשונה במשרד לביטחון הפנים, תומך בשוטרים שירו למוות במחבל - ושלם לגמרי עם העובדה שהוא פועל ומצביע הפוך מכפי שעשה באופוזיציה

עוד 2,775 מילים

אג"ח הביטקוין של אל סלבדור עשוי להיות פורץ דרך בעולם

לפני שבועיים, בכנס המטבעות הקריפטוגרפיים שנערך באל סלבדור, עלה הנשיא נאיב בוקלה על הבמה והציג חזון גרנדיוזי, יש שיאמרו מגלומני: בניית עיר הביטקוין הראשונה ● העיר של בוקלה מתוכננת להיות אקולוגית לחלוטין ותושביה יהיו פטורים ממסים ● בכך מקווה המדינה לגייס כמיליארד דולר בהנפקת אג"ח הביטקוין הראשון בעולם ● מדינות אחרות עשויות ללכת בעקבות אל סלבדור

עוד 580 מילים

על רקע המתיחות בנושא איראן נפגש בנט עם השגריר החדש של ארה"ב: "יש רוח טובה בינינו"

הרצוג על האיום הגרעיני: "אם הקהילה הבינלאומית לא תפתור זאת, תעשה זאת ישראל בעצמה" ● לאור חוסר ההסכמה בוועדה לבחירת שופטים צפויה רשימת המועמדים להיפתח מחדש; ייתכן שימונה שופט זמני נוסף לעליון ● דיווח: פרקליט המדינה הוא שהורה לפתוח בחקירה בעקבות הירי של השוטרים במחבל, בשעה שהיה שרוע על הקרקע ● עלה ל-11 מספר נשאי האומיקרון שאותרו בארץ

עוד 45 עדכונים

מחנות הפליטים הפלסטינים בלבנון על סף פיצוץ

אבטלה בנסיקה, מצוקה כלכלית גוברת ומליציות חמושות שעושות במחנות הפליטים כבשלהן ● עשורים של אפליה ממוסדת כלפי הפלסטינים בלבנון מגיעים לשיא נוסף עם קריסת הכלכלה הלבנונית ● הטרגדיה שלהם היא ההזדמנות של חמאס: הארגון פתח בקמפיין לחלוקת עשרות אלפי חבילות מזון לתושבי המחנות הפלסטינים

עוד 1,195 מילים ו-1 תגובות

אחרי כחודש שבו התחלואה התפשטה - מקדם ההדבקה ירד מתחת ל-1

בנט על הפיגוע ליד שער שכם: "הלוחם והלוחמת פעלו כמצופה מהם; אני מבקש למסור להם את מלוא הגיבוי" ● פריג': "יש לירות בתוקפים כדי להציל חיים, לא כדי לקחת את חייהם שלהם כשאינם מהווים עוד סכנה; אם התמונה המשתקפת מהסרטונים נכונה, לא מדובר רק בהפרה של הוראות, אלא גם במעשה שמבטא אדישות לחיי אדם" ● הרצוג שוחח לראשונה עם יורש העצר של האמירויות

עוד 20 עדכונים

"ישראל לא זכאית לפריבילגיות – אבל כן לשוויון בפני החוק"

ברקע העלייה במספר פשעי השנאה נגד יהודים בקנדה, השליח המיוחד ארוין קוטלר מתכוון לעבוד צמוד עם הממשלה ועם קבוצות אזרחיות כדי לשרש דעות קדומות ולהפחית את כמות השנאה: "הדבר המטריד ביותר הם גילויי אנטישמיות במסווה של אנטי־גזענות" ● ריאיון

עוד 1,317 מילים

סקס, אנטישמיות וקורונה

סרטו החדש של הבמאי הרומני הפרובוקטיבי ראדו ג'ודה, זוכה פרס דב הזהב בפסטיבל ברלין, עוסק בדעות קדומות, סקס, שקרים ואנטישמיות ● "מין חסר מזל או פורנו משוגעים", שנבחר לייצג את רומניה באוסקר, הוא סאטירה חברתית נוקבת שלא מפחדת לגעת בנושאים הנפיצים ביותר

עוד 781 מילים ו-1 תגובות

השנים האחרונות של שלטון ארדואן מאופיינות בנסיגה כלכלית משמעותית ● על רקע זה, ניתן להבין את המהלכים האחרונים של הנשיא הטורקי ● איחוד האמירויות חוגגת 50 שנה להקמתה ● לא כולם במרוקו תומכים בנורמליזציה עם ישראל ● נשים במרכז תעשיית הסרטים בעולם הערבי ● ו-78 שנים חלפו מאז ועדת טהרן ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,228 מילים ו-4 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה