לאחר שאושר התקציב עד סוף שנת 2022 והממשלה יכולה לברך על המוגמר, נותר ציבור שלם, המונה יותר מ-600 אלף איש, ללא תשובה. ללא פתרון.
הממשלה דאגה אומנם לנכים, לניצולי השואה ולמקבלי קיצבת זיקנה שזכאים להשלמת הכנסה (נציין סך כל הכנסותיהם של אלה יעמדו החל מהשנה הבאה על 3710 שקלים), אך הקשישים מהמעמד הבינוני הנמוך הושארו מחוץ לכל הסדר.

הממשלה דאגה לנכים, לניצולי השואה ולמקבלי קיצבת זיקנה שזכאים להשלמת הכנסה (הכנסותיהם יעמדו משנה הבאה על 3710 ש"ח), אך הקשישים מהמעמד הבינוני הנמוך הושארו מחוץ להסדר

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מדובר באותם קשישים, שלבד מהקיצבה מקבלים גם פנסיה, אך סכום הפנסיה מגוחך להחריד. אלף אלפיים שקלים. עצם העובדה שהם מקבלים פנסיה כלשהי מוציאה אותם מיד ממעגל הזכאים להשלמת הכנסה.

נציין כי שר האוצר אביגדור ליברמן מתהדר בכך שסכום ההכנסות של הקשישים שמקבלים רק קיצבת זיקנה יעמוד, לאחר ההעלאה, עם השלמת ההכנסה, על 70 אחוזים משכר המינימום. מספרם של אלה עומד על כ-270 אלף איש. העלות לתקציב המדינה תגיע למיליארד וחצי שקלים.

אבל מה קורה עם האחרים שעדיין מצויים מתחת לקו העוני או מתקרבים אליו (קו העוני נע סביב 2400-2450 שקלים)?

מתי בפעם האחרונה היה מי שבדק האם החישוב של קו העוני עונה למציאות הקיימת? האם קיצבת הזיקנה מספיקה? האם החישוב שנעשה לגבי השלמת ההכנסה עונה לצרכים בסיסיים במדינת ישראל?

ואולי צריך לשנות – לא רק את שיטת חישוב קו העוני כך שילקח בחשבון סל מוצרים וצרכים – אלא אולי הגיע הזמן לשנות את חוק הביטוח הלאומי כך שלא יהיה אוניברסלי?

אולי הגיע הזמן לשלם קיצבאות זיקנה על פי מצבו הכלכלי של הקשיש? העניים יותר יקבלו יותר.

אולי הגיע הזמן לשנות את חוק הביטוח הלאומי כך שלא יהיה אוניברסלי? אולי הגיע הזמן לשלם קיצבאות זיקנה על פי מצבו הכלכלי של הקשיש? העניים יותר יקבלו יותר

הטענה המרכזית של המתנגדים לשינוי היא שמדובר בסכומים שאנשים משלמים רוב חייהם הבוגרים לביטוח הלאומי, אז למה שלא יקבלו קיצבה גם אם מצבם הכלכלי יהיה טוב לעת זיקנה?

בדיוק מאותה סיבה שאנחנו משלמים ביטוח לאומי למקרה שנהיה חלילה נכים ולא נוכל לעבוד ואז נקבל קיצבת נכות, ואם לא נחלה ולא נהפוך לנכים לא נקבל קיצבת נכות.

על פי ההצעה כאן, נשלם ביטוח לאומי ונקבל קיצבה רק אם הכנסותינו לא יעלו על סכום מסויים שייקבע.

הסתדרות הגימלאים מתנגדת, בטענה שזה נוגד את עיקרון השוויון הסוציאלי . אבל הפערים בהכנסות כפי שהם משתקפים במדדי ג'יני, מעמידים את ישראל בין המדינות המובילות בפערים בין מדינות ה-oecd.

מחייבים לשנות דיסקט.

שינוי נוסף שמתחייב מהארכת תוחלת החיים הוא הצורך לחלק את גיל הזיקנה. למשל, הגיל שלישי מ-65 עד 75, הגיל הרביעי מ-75 עד 90, והגיל החמישי מ-90 ועד 120 ועד בכלל. ברור לכולנו שהצרכים משתנים והשרותים חייבים להיות בהתאם.

טענת המתנגדים לשינוי היא שמדובר בסכומים שאנשים משלמים רוב חייהם לביטוח הלאומי, אז למה שלא יקבלו קיצבה גם אם מצבם הכלכלי יהיה טוב? מאותה סיבה שאנו משלמים בט"ל למקרה שנהיה נכים

זאת ועוד. ממשלת ישראל חייבת להקים ומיד צוות חשיבה לגיבוש תוכנית מקיפה על מנת להתמודד עם הזיקנה. על כלל הנושאים שעומדים על הפרק בהקשר הזה: תעסוקה פנאי בריאות וכדומה. ועל כך בפוסט אחר.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.

השינוי הדרמטי שחל בשנתיים האחרונות במזרח התיכון הוא ללא ספק בזכות עוצמתו של צה"ל. אך מנגד, כיצד התפרק "ציר ההתנגדות" שהיה אמור לאחד את הזירות ולשגר עלינו אלפי טילים? מסתבר שהברית הזו הייתה סדוקה עוד לפני המלחמה. להלן הפרטים.

*  *  *

תסריט הבלהות של ישראל עד לפני כשנתיים, היה ללא ספק שבשעת המערכה הכוללת – כל חלקי "ציר המֻקַאוַּמַה" (ההתנגדות) שבנתה איראן יתקיפו את ישראל בו-זמנית.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

החופש הגדול כבר כאן ועמו תופעה מוכרת היטב: אלפי בני נוער מצטרפים בחודשי הקיץ לשוק העבודה. עבור חלקם זוהי עבודה ראשונה, אחרים מכירים את חווית העבודה מהקיץ הקודם. עבור המעסיקים — התקופה הזו דורשת משנה זהירות ואחריות מוגברת.

לאחרונה, פרסם משרד העבודה דגשים חדשים ומדויקים בנוגע לאחת מחובות הליבה של המעסיקים — החובה למסור מידע בטיחותי ולהדריך את העובדים. על פי תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), תשנ"ט-1999, אין די בקליטת עובד והצבתו בעמדה; המעסיק חייב להסביר, להדריך ולוודא שהעובד מבין את הסיכונים הקיימים בתפקידו ואת הדרכים להימנע מהם.

עו"ד קלאודיה דוד הייתה בעברה פרקליטה ומנהלת בפרקליטות מחוז ת״א (פלילי) ומומחית תוכן לתחום הרשלנות הפלילית בפרקליטות המדינה (בין היתר יו"ר פורום הרשלנות הארצי בפרקליטות המדינה). כיום בעלת משרד בוטיק המתמחה באירועי רשלנות פלילית ובטיחות בעבודה.