זיוה נח
הזמן של
זיוה נח
פאר לי אני אומרת להסתדרות הגמלאים שיחליפו את הדיסקט כי מזמן אין שיויון סוציאלי. כאשר גולדה מאיר הביאה את חוק הבטוח הלאומי אכן היה שיויון סוציאלי. כולנו חבשנו כובע טמבל, נעלנו סנדלים תנכ... המשך קריאה

פאר לי אני אומרת להסתדרות הגמלאים שיחליפו את הדיסקט כי מזמן אין שיויון סוציאלי. כאשר גולדה מאיר הביאה את חוק הבטוח הלאומי אכן היה שיויון סוציאלי. כולנו חבשנו כובע טמבל, נעלנו סנדלים תנכיות ורקדנו הורה. מאז הרבה מים עברו בירדן ושיויון סוציאלי מזמן אין. בעצם אין בכלל שיויון. אחד מרויח חמישים אלף שקל והאחר מרויח חמשת אלפים שקל. מה שיש היום זה שיויון הגרידיות. אז אומר להסתדרות הגמלאים שאם מאז גולדה הגענו לירח לכן אפשר גם לשנות את חוק האוניברסאליות. לא יתכן להחזיק אותנו את מעמד הביניים הנמוך בני ערובה לעוני כדי לשמור כביכול על עיקרון השיויון הסוציאלי שאני עדיין מחפשת היכן הוא.

כל הזמן // יום שני, 29 בנובמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: ראש שב"כ המליץ להקים גוף אזרחי שיעסוק באיכוני טלפונים סלולריים

הממשלה אישרה את השימוש באיכונים סלולריים שיופעלו על ידי שב"כ; השרים סער, שאשא ביטון, ברביבאי ואבידר הצביעו נגד; האחרון התעמת בנושא עם בנט ● קבינט הקורונה אסר כניסה של זרים ארצה ● אותרה נשאית שנייה של זן האומיקרון בארץ ● למרות פסילתו, אישרה הממשלה את מינוי פרץ לראשות התעשייה האווירית ● בשל איומים על חייו הוצמדה אבטחה למתן כהנא

עוד 67 עדכונים

צדק צריך גם להיראות ולא לעבור דרך פילטרים פוליטיים

"צדק הוא אמת בפעולה" אמר ד'יזראלי וכמו תאר את מה שמתחולל במשפט נתניהו. כמי שעוסקת בפילוסופיה, אני הראשונה לדעת ולהבין כמה "אמת" היא מושג מופשט וקשה להגדרה ולקיבוע. אבל יש משהו שהוא מעבר לשפה, לתרבות וללוגיקה – אמת היא לעתים משהו שמרגישים. היא מסוגלת להתעלות מעל הפעלולים הסמנטיים של שיח משפטי, מעל התיאטרון שמייצרים עורכי הדין ומעל המילים והפרשנויות שאנשים שונים מנסחים. האמת, כמו אור, מציצה מהסדקים ומסנוורת בנוכחותה הבלתי מתפשרת.

"צדק הוא אמת בפעולה" אמר ד'יזראלי וכמו תאר את מה שמתחולל במשפט נתניהו. אמת מסוגלת להתעלות מעל פעלולים סמנטיים של שיח משפטי, מעל התיאטרון שמייצרים העו"דים ומעל המילים והפרשנויות

אלא שאת האור הזה קשה לציבור הישראלי לראות. צדק צריך לא רק להיעשות, אלא גם להיראות, וההחלטה שלא לשדר את משפט נתניהו, המשפט החשוב ביותר של פוליטיקאי ישראלי מאז קום המדינה, היא טעות קרדינלית שתהדהד לשנים. לא רק בהיבט המשפטי אלא גם ואולי במיוחד בהיבט של חוסן הדמוקרטיה שלנו.

צדק צריך להיראות בגוף ראשון ולא לעבור דרך פילטרים פוליטיים. בפרט כשמדובר בנפיל פוליטי שנוי במחלוקת, כשכלל האישומים נגדו קשורים לניצול כוחו לרעה. בהינתן הקרע בעם, שהוא עצמו העמיק וקיבע, המשפט הזה הוא יותר פוליטי מפלילי, ויותר רגשי ממשפטי. מטבע הנסיבות הללו ברור שהפרשנויות המשפטיות שמוגשות לציבור מגיעות לעוסות ומעכולות למחצה.

כאשת שמאל, רודפת צדק ודמוקרטית בנשמתי, ברור לחלוטין מה הן עמדותי ביחס לנתניהו, ובדיוק בגלל זה מפריע לי שנגזלה ממני הזכות לראות ולשמוע את המשפט במו-עיניי ואוזני.

ה"הסתרה" הזו של תהליך עשיית הצדק מובילה לכך ששופרות הימין יכולים לטעון ללא כל מפריע ש"תיק 4000 קרס", ולפצוח במונולוגים שלמים על עיוותי הדין שמתרחשים לכאורה בבית המשפט (אליבא ברדוגו אבי כל השופרות).

אחרים אפילו מגדילים לעשות כשפרשנותם מתגלמת בהצהרות פסאודו-היסטוריות, שלא לומר פרודיות, כמו הגיגיו של הדוקטור בן חיים.

"כשאנשים לא מצליחים לעשות את הצודק חזק, הם עושים את החזק צודק", אמר פסקל, ונדמה לי שאין משפט שמזקק טוב יותר את תופעת השופרות ומלחכי הפנכה והנרטיב שהם משפררים נמרצות.

מה הם לא אומרים עליו: גדול המנהיגים היהודים, הוא דרייפוס המודרני, הוא נציג המדוכאים של ישראל, זה לא הוא שעומד למשפט אלא כל הימין וכיו"ב.

פולחן האישיות והאדרת "גדולתו" של אדם שהוא לא יותר מפוליטיקאי חלקלק ושנוי במחלוקת, משקפים את חוסר היכולת של אוהדיו להתמודד עם האמת שחודרת מבין הסדקים: הוא ידע הכל, הוא שלט בהכל, הוא הינדס את הכל, והוא שילם על השירותים הללו בכסף של כולנו, תוך מתן הטבות לטייקון שסייע בידו.

פולחן האישיות והאדרת "גדולתו" של אדם שהוא לא יותר מפוליטיקאי חלקלק, משקפים את חוסר היכולת של אוהדיו להתמודד עם האמת שחודרת מבין הסדקים: הוא ידע הכל, הוא שלט בהכל, הוא הינדס את הכל

זה לא משנה אם יהיו שם מאה סניגורים, אלף התנגדויות טכניות ומיליון ספינים וקריסות דמיוניות, כל אלה לא ישנו את מה שכל בר-דעת יכול היה לראות בעצמו, אילו רק היו מאפשרים לו להאזין ולצפות במשפט ההיסטורי הזה.

לימור מויאל היא סופרת, דוקטורנטית לפרשנות ותרבות ואקטיביסטית שמאל. היא הקימה את תנועת "הדמוקרטים" שעוסקת בעיתונות אלטרנטיבית תוך קידום עקרונות סוציו-ליברליים. מויאל נשואה ואם לארבעה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 439 מילים ו-1 תגובות

בשבוע שעבר הגישה המדינה תשובה מעודכנת של היועמ"ש לבג"ץ במסגרת העתירות הדורשות מנתניהו להחזיר את טובות ההנאה שקיבל ממיליקובסקי ופרטריץ', בשווי מיליוני שקלים ● למנדלבליט לקח למעלה משנתיים להגיע למסקנות הנדרשות - בכל כמה חודשים עדכן את עמדתו המשפטית - עד שהגיע למסקנה המתבקשת והנכונה ● פרשנות

עוד 1,129 מילים ו-2 תגובות

למקרה שפיספסת

כלכלה אחת לשני עמים

בדיקת זמן ישראל כל פתרון מדיני יצטרך להתחשב בעובדה שהכלכלה הפלסטינית מתנהלת בשקלים, מייבאת ומייצאת דרך ישראל ותלויה בעבודה בישראל - ואת הפער העצום בין הכלכלות ● פרופ' אריה ארנון: "כלכלה פלסטינית עצמאית היא פיקציה, מה שיש זה ייצור כלאיים ותלות לא בריאה" ● מי ירוויח ומי יפסיד מאיחוד הכלכלות, ולמה גם בימין וגם בשמאל עושים הכול כדי שזה לא יקרה

עוד 3,795 מילים

המדד הדמיוני שעל פיו קובע בנק ישראל את גובה הריבית

בזמן שבארה"ב מדד המחירים לצרכן עלה בלא פחות מ-6.25 בשנה וכשהישראלים מרגישים היטב את גל ההתייקרויות בכל ענף, מדד אוקטובר שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עומד על 0.1% ● איך ייתכן שהמדד בישראל כה נמוך? ● כבר לפני כעשור, הסטטיסטיקן הראשי של הלמ"ס הודה שסל המחירים שעל פיו נמדדת האינפלציה בכלל לא משקף את סל המוצרים של האזרחים

עוד 761 מילים

המשימות המדיניות של ישראל באגן הים התיכון

חג חדש נולד. ב-28 בנובמבר מצוין בפעם הראשונה "יום הים התיכון", עליו החליטו לפני שנה שרים מ-42 המדינות החברות ב"איחוד למען הים התיכון" (UfM), במטרה להבליט מרכיבי זהות ותרבות משותפים לעמי האזור ולקדם שיתופי פעולה בין מדינות הים התיכון.

חג חדש נולד. ב-28 בנובמבר מצוין לראשונה "יום הים התיכון", עליו החליטו לפני שנה שרים מ-42 המדינות החברות ב"איחוד למען הים התיכון", כדי להבליט מרכיבי זהות ותרבות משותפים לעמי האזור

בישראל לא צפויות אומנם חגיגות לרגל המאורע, אבל כן שוררת הכרה בחשיבות הדיפלומטית הגוברת של אגן הים התיכון ובהזדמנויות שהוא מספק.

המרחב הים תיכוני נוח לישראל. הוא משלב זהות אירופית ומזרח תיכונית כאחד, מבלי שיהיה הכרח לבחור אחת על חשבון השנייה. בשונה מהמזרח התיכון, זהו מרחב בו ישראל מנהלת יחסים עם רוב המדינות, וביכולתה לקחת בו חלק בהובלת תהליכים אזוריים. כמו כן, מדובר באזור בו ישראל יכולה לקדם אינטרסים מדיניים, כלכליים, ביטחוניים ואזרחיים גם עם מדינות ספציפיות וגם דרך מסגרות רב-לאומיות.

"יום הים התיכון" הוא הזדמנות למפות את רשימת המשימות שעומדות בפני ישראל בבואה לתכנן את צעדיה הבאים במרחב, במטרה לשפר יחסים עם מדינות באזור, להגביר ולמנף מעורבות במסגרות רב-לאומיות, ולקדם יישוב סכסוכים.

"יום הים התיכון" הוא הזדמנות למיפוי המשימות שעומדות בפני ישראל בתכנון צעדיה הבאים במרחב: שיפור יחסיה עם מדינות באזור, הגברת ומינוף מעורבות במסגרות רב-לאומיות וקידום יישוב סכסוכים

להחזיר את דרג היחסים עם טורקיה לרמת שגרירים

מאז 2018 לא מכהנים שגרירים באנקרה ובתל אביב, בשל מחאה טורקית על המצב בעזה ועל העברת שגרירות ארה"ב לירושלים. בשנה האחרונה מאותתת טורקיה על רצונה בהחזרת השגרירים, אך בישראל הגיבו לכך עד לאחרונה באדישות. הסיום המוצלח של מעצר הזוג הישראלי באיסטנבול מייצר מומנטום חיובי, אותו ישראל צריכה למנף להעלאת דרג היחסים. הדבר יאפשר, בין היתר, כינון דיאלוג אסטרטגי על סוגיות אזוריות כמו איראן וסוריה והרחבת שיתופי פעולה כלכליים ואזרחיים.

לצקת תוכן חדש ביחסים החדשים עם מרוקו

היחסים עם מרוקו ייחודיים בנוף הקשרים של ישראל עם מדינות ערב. אלו קשרים שהממד האזרחי מרכזי בהם, שיש להם עומק חברתי ותרבותי ייחודי, ושהצליחו להתקיים גם בהיעדר יחסים דיפלומטיים. חידוש היחסים עם מרוקו ושדרוגם בשנה החולפת פותחים הזדמנויות חדשות לשיתופי פעולה, גם עבור ארגונים ישראלים שפועלים לקדם שינוי חברתי ושיתוף פעולה אזורי. אירגונים שיכולים למצוא בזירה החברתית השוקקת במרוקו שותפים לחילופי ידע, לפרויקטים משותפים ולהגברת יכולת השפעה.

להכניס מרכיבים אזרחיים ליחסים עם מצרים

בחודשים האחרונים ניכרת התחממות ביחסים שבין ישראל למצרים, שבאה לידי ביטוי בקשר בין המנהיגים, בנראות הציבורית של היחסים, ובשיתופי פעולה כלכליים וסביבתיים שהולכים ונרקמים. קו הטיסות שהושק בין המדינות, הורדת רמת אזהרת המסע הישראלית ביחס למצרים ומודל היחסים האזרחיים שמתהווה בין ישראל למדינות המפרץ – מייצרים הזדמנות להרחיב גם את הקשרים האזרחיים בין ישראל למצרים. ישראל צריכה לתת לכך קדימות, ולרכך את הרתיעה המצרית מכך.

בחודשים האחרונים ניכרת התחממות ביחסים שבין ישראל למצרים, שבאה לידי ביטוי בקשר בין המנהיגים, בנראות הציבורית של היחסים, ובשיתופי פעולה כלכליים וסביבתיים שהולכים ונרקמים

לפעול להסדרת הגבול הימי עם לבנון

סוגיית הגבול הימי בין ישראל ללבנון היא כלכלית בעיקרה. היא חשובה לארה"ב, שמעמידה לצורך פתרונה שליח מיוחד, ועצם העיסוק בה מאפשר ערוץ שיחות יוצא דופן בין ישראל לשכנתה מצפון. ניכר שישראל מגלה גמישות לאורך תהליך המשא ומתן, שהשלמתו בהצלחה תאפשר מינוף נוסף של מצבורי הגז בים התיכון, תסייע בשיפור המצב הכלכלי בלבנון ובכך תתרום ליציבות המדינה, ותעיד על היכולת של ישראל ולבנון לפתור מחלוקת באפיק מדיני, ולא צבאי.

לייצר הזדמנויות התקרבות לתוניסיה

ממשלת ישראל מעוניינת להרחיב את מעגל הנורמליזציה ומנסה להתקדם עם מדינות ערביות ומוסלמיות שונות. תוניסיה עדיין רחוקה מכך, אבל לאור קרבתה למרוקו שמחממת יחסים עם ישראל, המאפיינים הדמוקרטיים יותר שלה בהשוואה למדינות ערב אחרות, השותפות שלה עם האיחוד האירופי, והמורשת היהודית שם – בהחלט ראוי שישראל תחפש הזדמנויות לקשר עקיף וישיר עם תוניסיה. מודל ההתקרבות למדינות ערב אחרות, שכלל תחילה השתתפות ישראלית באירועים בינלאומיים ללא סממנים לאומיים, יכול להיות רלוונטי גם לשלבי התקרבות ראשונים בין ישראל לתוניסיה.

לייעל את פורום הגז של מזרח אגן הים התיכון

שלוש שנים לאחר הקמתו, פורום הגז טרם ייצר תפוקות משמעותיות עבור ישראל. יש אומנם חשיבות רבה בעצם קיומו, בהרכב שכולל את ישראל והרשות הפלסטינית, לצד מדינות אירופיות וערביות, אך ניתן להפיק ממנו יותר. חשוב שהפורום יעסוק באנרגיות מתחדשות ולא רק בגז טבעי, שלצד הגוף המייעץ שפועל בו מטעם המגזר העסקי יוקם גוף דומה של מכונים מהחברה האזרחית, שהפורום ימונף לכדי שיח מדיני בין החברות בו ולהקמת מסגרות אזוריות נוספות שתהיינה מכלילות יותר (כולל טורקיה ולבנון), ושיוסר הווטו הפלסטיני על הצטרפות איחוד האמירויות כמשקיפה.

3 שנים לאחר הקמתו, פורום הגז טרם ייצר תפוקות משמעותיות לישראל. יש אומנם חשיבות רבה בעצם קיומו, בהרכב שכולל את ישראל והרשות הפלסטינית, לצד מדינות אירופיות וערביות, אך ניתן להפיק ממנו יותר

לממש את הזכות לתפקיד בכיר ב"איחוד למען הים התיכון"

עד לשנת 2016 כיהן ב"איחוד למען הים התיכון" סגן מזכ"ל ישראלי, פרופ' אילן חת, שהוביל שם את תחום ההשכלה הגבוהה והמחקר. מאז, לא מינתה ישראל נציג בכיר מטעמה במטה הארגון, למרות שהיא זכאית לכך ולמרות שבארגון עצמו יש עניין בכך. הסיבות היו המשבר התקציבי של משרד החוץ, שהגביל את היכולת לממן את עלות התפקיד הבכיר, וספקות בממשלה לגבי התועלת המדינית של מעורבות גבוהה יותר בארגון.

כיום, לאור השיפור במצבו הכספי של משרד החוץ והתמורות החיוביות ביחסי ישראל-ערב, גם במרחב הים תיכוני, ישראל צריכה לחדש את ייצוגה בצמרת הארגון.

 לרתום את המרחב הים תיכוני לשיפור יחסים עם הפלסטינים

מדינות הים התיכון יכולות למלא תפקיד בקידום שלום ישראלי-פלסטיני, ביחד או לחוד. מצרים, טורקיה וקפריסין, למשל, גילו כולן מעורבות בשאלת עזה. חילוקי הדעות ביניהן מקשים אומנם על עשייה משותפת, אך ייתכן שיסכימו לקחת חלק בפורום אזורי לשיפור המצב בעזה. הדבר עשוי לשרת גם את התוכנית של שר החוץ לפיד בנושא עזה. בנוסף, מרוקו מעורבת בנושא הישראלי-פלסטיני מזה שנים, וכעת יכולה להפוך למשפיעה יותר; וישראל והרשות הפלסטינית צריכות לפעול יחדיו להצטרף ל"אולימפיאדה הים תיכונית", ממנה הודרו עד כה למרות שהביעו עניין משותף להשתתף.

לקדם שותפויות רב-לאומיות ויישוב סכסוכים באזור

המדיניות המעודכנת שפרסם האיחוד האירופי השנה ביחס לים התיכון כוללת נכונות לתמוך בפרויקטים רב-אזוריים, כולל כאלה בהשתתפות ישראל ומדינות הנורמליזציה. עד כה, לא נקט האיחוד צעדים משמעותיים בכיוון זה, וישראל יכולה לקחת על עצמה להתניע מהלכים, יחד עם שותפותיה בים התיכון ובמפרץ. הדבר יוסיף נדבך נוסף לניסיון לחזק את יחסי ישראל-האיחוד האירופי. בנוסף, ישראל יכולה למלא תפקיד מוביל במהלכים ים תיכוניים ליצירת מסגרת משותפת להתמודדות עם משבר האקלים, ולגלות מעורבות במהלכי תיווך שעיקרם יישוב סכסוכים של אחרים באגן הים התיכון.

המדיניות המעודכנת שפרסם האיחוד האירופי השנה ביחס לים התיכון כוללת נכונות לתמוך בפרויקטים רב-אזוריים, כולל כאלה בהשתתפות ישראל ומדינות הנורמליזציה

הים התיכון מציב, אם כך, בפני ישראל קשת רחבה של משימות מדיניות, שמשקפות מרחב גיאוגרפי רווי הזדמנויות דיפלומטיות. מערך החוץ הישראלי, עם השפעה מדינית גוברת ועם תקציב משופר, נמצא תחת הממשלה החדשה בעמדה טובה מבעבר למימוש הזדמנויות אלו. עליו לתעדף זאת ולבצע את ההתאמות המבניות הדרושות להתנהלות במרחב הים תיכוני, בו דרות בכפיפה אחת מדינות אירופיות וערביות. שיהיה "יום הים התיכון" שמח, לנו ולשכנינו!

ד"ר נמרוד גורן הוא נשיא ומייסד מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, מרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית, ומוביל בשנים האחרונות ערוצי דיאלוג מדיני עם שותפים בטורקיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,064 מילים

תגובות אחרונות

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

איראן חוזרת לשולחן המו"מ כשידה על העליונה

בפעם הראשונה מאז נחתם הסכם הגרעין ב-2015, איראן מגיעה לשולחן המשא ומתן עם נכסים אמיתיים: סף יכולת גרעינית, רוח גבית מסין ורוסיה, ובידוד מוחלט של ארצות הברית החלשה ● במצב הדברים הזה, נראה שלישראל לא נותרה ברירה מלבד איום צבאי ישיר - המפחיד את המעצמות לא פחות מאשר את איראן ● פרשנות

עוד 867 מילים

בנט על וריאנט האומיקרון: "אנו במרחב של אי ודאות; המפתח הוא זהירות ומינימום סיכונים"

משרד הבריאות: עד כה זוהה בארץ נשא אחד של וריאנט האומיקרון; ישנם שבעה אנשים נוספים שטרם התקבלה לגביהם תשובה סופית ● בגלל התפשטות הווריאנט החדש יקוצר ביקורו השבוע של לפיד בבריטניה ובצרפת ● שרת הפנים שקד הודיעה על הארכת שעון הקיץ: יחל בתחילת חודש במרץ במקום בסופו

עוד 21 עדכונים

ובחלום ראיתי מלאך

אף שיהודים רבים מקשרים את נושא המלאכים לנצרות, פרופסור מיקה אהוביה חושפת בספרה החדש קשרים תרבותיים ודתיים עמוקים ליהדות – מפרקטיקות תפילה ועד תחינה נגד הטרדות מצד מחותנים ● לזמן ישראל היא מסבירה: "אנשים חיו בעולם שהיה מלא בכל מיני מתווכים. זה לא היה רק אתה ואלוהים"

עוד 1,418 מילים

הומו מוצהר, השר הכי צעיר ואיש הפח: כך הפך פיט בוטיג'ג' לכוכב

פיט בוטיג'ג' הוא השר ההומוסקסואל המוצהר הראשון אי־פעם והצעיר ביותר בממשל ביידן ● במהלך הבחירות המקדימות לראשות המפלגה הדמוקרטית הוא שבר סטריאוטיפים על אנשי צבא והקהילה הגאה ● הבמאי ג'סי מוס מנסה להבין בסרט תיעודי חדש מה הפך את בוטיג'ג' לכוכב ● "טראמפ היה מנחה של תוכנית ריאליטי. זה לא פיט"

עוד 1,141 מילים

רבאט מחממת את היחסים עם ישראל, למורת רוחה של אלג'יריה, אבל גם מסמנת לפלסטינים שאינה מוותרת עליהם ● בנו של קדאפי לא יוכל להתמודד לנשיאות לוב ● איראן מתקרבת לפצצה - וגם לאיחוד האמירויות ● מצרים מתכוננת ליום שאחרי הקורונה ● והשבוע לפני 35 שנה, עיראק הנחיתה מכה אווירית אדירה על אנדימשק ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,069 מילים ו-1 תגובות

מה הקשר בין כת יהודית עתיקה למגילות הגנוזות שנמצאו במקרה במערות ליד ים המלח בשנת 1947? ● מסלול חדש וחינמי בפארק הלאומי קומראן מאפשר להציץ לחייהם של כת האיסיים ולרחבה ששימשה אותם לטקסים הקדושים

עוד 924 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

יאכטה לכל פועל

הגלובוס השחור הולך לרשות הספנות, שמבקשת להתקדם עם התוכנית להפקעת שישה חופים מידי הציבור ולהפוך אותם למגרשי חנייה ליאכטות ● הגלובס הירוק מתפצל לשניים: לבי"ח מאיר בכפר סבא, על המרפסת האקולוגית-טיפולית שנחנכה שם השבוע; ולעיריית קריית ביאליק על חוק העזר האוסר להכניס חד"פים לפארקים ציבוריים ● והטיפ: מסע שופינג בעשרות שקלים ב"ביגודית"

עוד 642 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
גִּינּוּי

מומחים מעריכים שאם נחבר את כל הגינויים השונים שנשמעים בישראל במשך שנה, הטקסט המחובר יגיע מנווה אילן ועד גינאה החדשה ובחזרה ● בהינתן שאלה פני הדברים, מפתיע לגלות שרבים עדיין מעיזים להגיע לאולפני הצדקנות והטרחנות בלי אסטרטגיית גינוי הולמת, ולפעמים אפילו בלי להכין מראש טיוטה של הצהרת גינוי בסיסית

עוד 1,444 מילים ו-1 תגובות

דיווח: בנט מעוניין בסגירת הכניסה לארץ לזרים - הורוביץ מתנגד

נסיונות למצוא נוסחת פשרה לקראת ישיבת הקבינט במוצאי שבת ● זרקא: "עוד לא רוצים לקרוא לזה 'גל חמישי' ובצדק – כי אפשר לכבות אותו" ● בחמאס מגנים את הדלקת הנרות המתוכננת של הרצוג במערת המכפלה ● עופר כסיף: החלטה מבישה ● דוח בריטי: לאיראן יש מספיק אורניום מועשר להרכיב פצצה תוך חודש ● מרב מיכאלי מתנגדת לפרויקט הרכבל לכותל ● סמוטריץ׳: איוולת תחבורתית

עוד 42 עדכונים

דרעי חוזר לבית המשפט - אבל ימשיך להנהיג את ש"ס

היועמ"ש צפוי להודיע על הגשת כתב אישום נגד דרעי על עבירות מס - אולי אפילו עוד היום ● דרעי, לפי מקורביו, לא מתכוון ללכת על עסקת טיעון שיש בה קלון ויעדיף להילחם בבית המשפט ● אולם בניגוד לבן בריתו נתניהו, דרעי מתכנן לנהל את המשפט שלו ללא מלחמות ציבוריות ברשויות החוק ● ובכל מקרה, לאיש החזק ביותר בש"ס אין כל כוונה לעזוב את מקומו בראש המפלגה ● פרשנות

עוד 636 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה