שבע בערב. עמר בר-לב, השר לביטחון הפנים, עדיין נמצא בלשכתו. אחרי הראיון הזה, הוא ייצא לפגישה עם צמרת המשטרה, ולאחר מכן מתוכננות לו פגישות אל תוך הלילה. הזמן קצר והמלאכה מרובה: הרי אין יום בישראל שמסתיים ללא כותרות פליליות מזעזעות.

רק אתמול, בשבת, דקר פלסטיני בן 23 מסלפית גבר במזרח ירושלים ופצע אותו באורח בינוני. המחבל נורה למוות על ידי שוטרי מג"ב, שהמשיכו לירות בו גם אחרי שנוטרל וכבר היה על הקרקע. מח"ש חקרה את השוטרים ושיחררה אותם ללא כל תנאים.

"הסרטון מזירת הפיגוע הערב מציג 50 שניות בהן חוצה מחבל מעבר חצייה, תוקף מספר פעמים חרדי, ממשיך ונע אל עבר שוטר מג"ב תוקף אותו עד הרגע שהשוטרים יורים עליו", כתב בר-לב אחרי הארוע והצדיק את פעולת השוטרים.

הוא הוסיף עוד, במה שנשמע כביקורת על החלטת מח"ש לחקור את השוטרים: "שנייה או שתיים לאחר הירי הראשוני היה על השוטרים לקבל החלטה האם המחבל שנפגע עומד להפעיל חגורת נפץ. כשיש ספק אין ספק".

היום הבהיר לזמן ישראל: "בכל ירי של שוטר בתוך תחומי הקו הירוק בו יש נפגע ללא כל קשר לסוג הארוע, על מח"ש לפתוח בבדיקה. מכאן שאין לראש מח"ש שיקול דעת האם לפתוח בבדיקה או שלא. לא הכרתי קביעה זו ולכן ניתן היה להבין מדברים שאמרתי שאני מבקר את מח"ש – ולא כך הוא".

שוטרים ליד שער שכם, בזירה שבה מפגע, שדקר ישראלי, נורה למוות, 4 בדצמבר 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

למרות הארוע, חצי השנה הראשונה של ממשלת בנט-לפיד התאפיינה בשתי מגמות בזירה הביטחונית: רגיעה יחסית בגדה וברצועת עזה, ואלימות פלילית שמשתוללת ברחובות הישובים הערביים בישראל וזולגת גם מחוץ להם.

בגלל חומרת המצב בשטח וההבנה שהגיעו מים עד נפש, וגם בגלל ההרכב הייחודי של הקואליציה החדשה – המכילה לראשונה גם מפלגה ערבית – ההתמודדות עם הפשיעה בחברה הערבית עלתה לראש סדר העדיפויות הממשלתי, לאחר עשורים ארוכים של הזנחה והתעלמות.

המשרד לביטחון הפנים והמשטרה שכפופה לו מהווים את חוד החנית במאבק להחזרת שגרה אבודה לאזרחי ישראל הערבים, והשר החדש מבטא בגישתו שינוי משמעותי ביותר ביחס כלפי החברה הערבית וביחס לעבודת המשטרה.

המשרד לביטחון הפנים והמשטרה מהווים את חוד החנית במאבק להחזרת שגרה אבודה לאזרחי ישראל הערבים, והשר החדש מבטא בגישתו שינוי משמעותי ביותר ביחס כלפי החברה הערבית וביחס לעבודת המשטרה

בר-לב הגיע לתפקיד אחרי הרבה שנים של עבודה פרלמנטרית אופוזיציונית וניסיון עשיר בתחום החברתי והביטחוני. גילוי נאות: בין השנים 2015-2019 היינו חברים לספסל האופוזיציה בכנסת. חלקנו את התסכול מחוסר היכולת להניע תהליכים. אז איך זה לעבור ממקום של פיקוח וביקורת על עבודת הממשלה לעבודה ביצועית וללב העשייה? אני שואלת את בר-לב, והוא מחייך.

השר לביטחון הפנים עמר בר-לב (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

למרות הקשיים בהתמודדות עם קואליציה כל כך מגוונת, אין מצב שהיה מוותר על האפשרות לפעול ולשנות. פה ושם יש חריקות, קטנות וגדולות. בר-לב לא עודכן, למשל, על ידי שר הביטחון בני גנץ על ההחלטה להוציא מחוץ לחוק את ששת הארגונים הפלסטיניים וקרא על כך בעיתון בבוקר. אחרי דקות ספורות כבר היה צריך להתראיין, למרות שכאמור לא עודכן בפרטי ההחלטה.

"לא התחמקתי", אומר בר-לב באיפוק המאפיין אותו, "אני חושב שזה משהו שהיה צריך לעלות בישיבת הקבינט ולחשוב אם זה נכון לגבי כל ששת הארגונים, והאם נכון היה לפעול בעיתוי הנוכחי. ואם כל התשובות נכונות, עדיין – לא צריך להפתיע את האמריקאים. אפשר היה לעשות דברים אחרת".

"זה משהו שהיה צריך לעלות בישיבת הקבינט ולחשוב אם זה נכון לגבי כל ששת הארגונים, והאם נכון היה לפעול בעיתוי הנוכחי. ואם כל התשובות נכונות, עדיין לא צריך להפתיע את האמריקאים. אפשר היה לעשות זאת אחרת"

מאז שנכנס לתפקיד, בר-לב ביקר בעשרות ישובים ערביים, מצפון ועד דרום. הוא נפגש עם ראשי הישובים, עם השוטרים ועם התושבים, ולא פעם זוכה לצעקות וקללות, האשמות באוזלת יד וחוסר אונים.

איך זה לחטוף ביקורת כל כך קשה במהלך המפגשים בישובים הערביים?
"קודם כל, אני לא מקבל את זה שאני חוטף. כמעט בכל המפגשים האלה מוטחת ביקורת קשה כלפי משטרת ישראל ולא פעם כלפי מדינת ישראל והרבה פעמים זה שאני בא, אני משמש להם כותל. התושבים מדברים איתי על דברים שהם ואני יודעים שהם לא קשורים למשרד לביטחון הפנים אלא לתחומים רבים אחרים – מתשתיות עד חינוך.

"האם זה כיף גדול ? בפירוש לא, אבל זה חלק מהתפקיד. לציבור אין סבלנות והציבור צודק. בתשובות שלי אני לא מנסה להשלות: יש דברים שאנו עושים וכבר מתחילים להרגיש ויש דברים אחרים שייקחו זמן. הייתי לפני מספר שבועות בבאר-שבע וראש העיר אמר לי: 'בזמן האחרון מתחילים להרגיש שינוי'.  לומר שאחרי זה לא היו עוד שלושה אירועים אחרים – אני לא יכול.

השר לביטחון הפנים עמר בר-לב בזירת השרפה במעלות-תרשיחא, 14 בנובמבר 2021 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

"אבל בואי ניקח את אום אל פחם, שם הייתי לפני שבוע ונפגשתי עם ראש העיר – אז המפגש היה כמו שאת מתארת. לאחר מכן עשיתי ישיבה עם המפכ"ל ועם המפקד התחנה כדי לדון במה אפשר לעשות מיידית באום אל פחם. מה שאפשר זה להעביר לשם עוד כוחות מג"ב במטרה להגביר את תחושת הביטחון ולהרתיע את הגורמים באום אל פחם שעכשיו מתכננים נקמת דם ואת הרצח הבא".

אפשר למנוע את הרצח הבא? חבריי הערבים מספרים לי שלפעמים כולם כבר יודעים מי יהיה הקורבן הבא.
"זאת סיטואציה שאם היא לא הייתה אמיתית, היא הייתה הזויה. ניצב ג'מאל חכרוש (העומד בראש אגף סיף לסיכול פשיעה בחברה הערבית, ק"ס) הסביר לי בהקשר של אום אל פחם שהיו לנו שלושה רציחות בזמן האחרון – במקרים האלה של הדבר הנורא הזה נקמת דם – מבחינת הנוקם יש מאה יעדים. ולכן מאוד קשה לזהות מי זה היעד שמכוונים אליו ועליו להגן. לכן, המאמץ צריך להיות לנסות למנוע מזה שעכשיו מנסה לנקום לעשות את זה".

איזו ירושה קיבלת מקודמיך? מאיפה מתחילים לתקן?
"אני לא מסתכל אחורה, אבל בגדול מדובר כאן בהזנחה של החברה הערבית במהלך הרבה מאוד שנים, חוסר שוויון. הפערים מול החברה היהודית הלכו וגדלו. הפער מוביל לתסכול, ותסכול מוביל לכעס, וכעס מוביל לפשע. ממשלות ישראל כמעט בהגדרה אמרו – כל עוד אלימות כזאת מתרחשת בתוך הישובים הערביים, אז בסדר. או לא בסדר, אבל לא נורא.

"אני לא מסתכל אחורה, אבל בגדול מדובר כאן בהזנחה של החברה הערבית במהלך הרבה מאוד שנים, חוסר שוויון. הפערים מול החברה היהודית הלכו וגדלו. הפער מוביל לתסכול, ותסכול מוביל לכעס, וכעס מוביל לפשע"

"לאלימות אין גבולות מוניציפליים והיא הולכת ומתרחבת וזה בדיוק מה שקרה. היא יצאה מהגבולות המוניציפליים, וב'שומר החומות' עברה לערים המעורבות. וזה לא נעצר בערים מעורבות – כי מה זה ערים מעורבות. טבעון נמצאת מטרים ספורים מבשמת טבעון, ואם יש שם פשיעה, אז זה יקרה גם בטבעון. זאת הירושה שלי כשר לביטחון הפנים, אבל גם של כלל מדינת ישראל".

מכוניות שרופות במרכז לוד, 11 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Heidi Levine)

בר-לב מדבר על שתי מגמות הפוכות בתוך החברה הערבית, שלכאורה סותרות אחת את השנייה.

"כשאני מסתכל על החברה הערבית אני רואה יותר אקדמאים, ואם בעבר זה היה בעיקר מורים ורוקחים, אז עכשיו 40% מהרופאים הם ערבים. לצד זה יש את התופעה האחרת – לכל מי שאין לו את היכולת הנפשית או האינטלקטואלית או הכלכלית, נשאב לכיוון השני.

"אם בעבר זה היה בעיקר מורים ורוקחים, אז עכשיו 40% מהרופאים הם ערבים. לצד זה יש את התופעה האחרת – לכל מי שאין לו את היכולת הנפשית או האינטלקטואלית או הכלכלית, נשאב לכיוון השני"

"ברור שהתמודדות לא יכולה להיות רק דרך המשרד לביטחון הפנים והמשטרה. כי גם אם נצליח לבלום את הכול, אז יהיה שקט לתקופה מסוימת – ואז אם הפערים יישארו, הכול יחזור. ראש הממשלה נפתלי בנט הציב את הנושא של אלימות ברחוב הערבי כיעד עליון של הממשלה וגובשה תכנית רב-שנתית, שמטרתה לצמצם את הפערים בתעסוקה, חינוך, חינוך לא פורמלי ועוד תחומים".

קראתי על התוכנית הרב-שנתית והיא מבורכת. אבל התוכנית תיקח זמן, ואנשים נרצחים כאן לאור יום כמעט בכל יום. האם ניתן לשנות את המצב כבר היום?
"יש אפשרות לעשות דברים, ואנחנו עושים דברים רבים במשרד. אני יודע שאת ההשפעה שלהם  הציבור ירגיש רק בעוד זמן מה. אנחנו פועלים לעיבוי תחנות משטרה ולעיבוי כל נושא השיטור העירוני. יש טבלת צדק בישובים במדינת ישראל שמסדרת אותם לפי סדר עדיפויות – למי מגיע שוטר עירוני. בשנת 2022 בספק אם היה עוד ישוב או שניים ערביים שהיו זוכים לכך.

"אנחנו משנים עכשיו את הקריטריונים כי היום זה מגיע לערים עם אוכלוסייה מעל 16,000 תושבים, אז ג'לג'וליה לא כלולה בפנים והרבה ישובים ערביים לא כלולים בפנים. אנו משנים את זה כך שעוד שמונה ישובים יהיו זכאים לכך".

השר לביטחון הפנים עמר בר-לב בזירת הפיגוע בעיר העתיקה ב-21 בנובמבר 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

איך שיטור עירוני ישנה את המצב? השוטר העירוני חמוש?
"מדובר בפעולה משותפת עם היישוב והשוטר חמוש. העירייה מציבה פקח בן המקום והם עובדים יחד. בדרך כלל המשרד לביטחון הפנים מממן 30% מהעלות, ואת השאר משלמת העירייה, אבל בגלל שלישובים אין כסף לזה, אנו משנים את הקריטריונים באופן כזה שהממשלה תממן את הפרויקט ב-70% ורק ב-30% העירייה. עד שאזרחי ישראל הערבים ירגישו את זה – זה ייקח כמה חודשים. עד שהשיטור יקרה, עד שיגייסו את הפקחים. אבל ב-2022 זה יקרה.

"כל דבר אחר לוקח זמן. ביקרתי בקלנסווה וראש העיר סיפר לי שהוא רוצה להקים מגרש כדורגל, אך הקו הכחול של היישוב מיושב עד הקצה, אין לו מקום לבנות את המגרש. דיברתי עם ראש מועצת לב השרון שצמוד אליו על הנושא הזה והוא הביע את הנכונות להעביר את החלק המזערי מהמועצה לטובת קלנסווה. ולמרות שיש כבר את ההסכמה שלו, כדי שזה יקרה עדיין נדרש תהליך בירוקרטי שלם של שינוי גבולות שייקח זמן".

הזכרת את הנושא של שוטרים עירוניים שיעבדו עם פקחים בני המקום. כמה שוטרים דוברי ערבית יש במשטרה היום?
"פחות מ-3%".

על 20% מאוכלוסיית ישראל יש פחות מ-3% שוטרים ערבים או דוברי ערבית?
"כן. אני נתתי הוראה להגביר את מספר השוטרים, כבאים, סוהרים לא יהודים, נדמה לי שבמשטרת ישראל זה 2.5% ודרשתי שזה יעלה ל 3.5% – ברור שזה מעט מדי בהשוואה לכמות של אזרחים ערבים באוכלוסייה".

"נתתי הוראה להגביר את מספר השוטרים, כבאים, סוהרים לא יהודים, נדמה לי שבמשטרת ישראל זה 2.5% ודרשתי שזה יעלה ל 3.5% – ברור שזה מעט מדי בהשוואה לכמות של אזרחים ערבים באוכלוסייה"

השר לביטחון הפנים עמר בר-לב ומפכ"ל המשטרה קובי שבתאי, 5 בספטמבר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

ומה באשר לשוטרים יהודים שעובדים ביישובים ערבים ונתפסים כגורם זר, אם לא עוין: הם עוברים הדרכות מיוחדות? הם יודעים את הקודים התרבותיים?
"כמובן שאם זה כוח יס"מ או מג"ב שמטרתו להפעיל את היד החזקה של המשטרה – להוריד נעליים לפני שנכנסים לבית זה לא הצד החזק שלהם. אבל יחד עם זאת, אני כן חושב שנכנס כאן המרכיב של מדיניות השר, מדיניות שלי, שתהיה לה השפעה והיא תרד למטה במקרים שצריך להתייחס ברגישות.

"למשל, כאשר הייתה שיירה שיצאה מערים ערביות במחאה נגד אלימות, אז הוריתי שהשוטרים ילוו את השיירה כי המטרה שלהם היא המטרה שלנו. אם יש להם מטרה לחסום כבישים – שנזכור שהמטרה שלנו משותפת".

אתה מאמין בכך שהצעדים הללו – שיטור עירוני, רגישות תרבותית, הידברות ועוד – ירתיעו את הפושעים?
"חייבים להבין שבשביל ליצור הרתעה, לא מספיק לתפוס את הפושע – צריך להביא אותו לבית המשפט, צריך שהוא יישפט ויקבל עונש מרתיע. אם מישהו נתפס עם נשק לא חוקי, ואז יש תהליך שנמשך שנה, ואז אין עונש – אדם מקבל שישה חודשים… כל התהליך הוא לא רק בשלבים של אחריות של משטרת ישראל, אלא גם בשלבים האחרונים. למשל, חקיקה של עונש מינימום של שנת מאסר.

"בשביל ליצור הרתעה, לא מספיק לתפוס את הפושע – צריך להביא אותו לבית המשפט, צריך שהוא יישפט ויקבל עונש מרתיע. אם מישהו נתפס עם נשק לא חוקי, ואז יש תהליך שנמשך שנה, ואז אין עונש"

"אני נחוש לעשות את המקסימום על מנת לעשות את כל התהליך. לאחרונה, שרת הכלכלה אורנה ברביבאי הוציאה צו שאוסר על הבאה של איירסופט שיכול בקלות להפוך לנשק אמיתי. הבאנו לידיעתה את  הנושא הזה – והיא הוציאה הוראה לחודשיים, ובתקופה הזאת אנחנו צריכים להביא חוק ולהסדיר את העניין הזה".

ראש הממשלה נפתלי בנט, השר לביטחון הפנים עמר בר-לב והמפכ"ל קובי שבתאי סוקרים בתל אביב נשק לא חוקי שנתפס על ידי המשטרה, 9 בנובמבר 2021 (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

מתי, להערכתך, חלה החמרה משמעותית בנושא האלימות בחברה הערבית? אני שמעתי ממומחים בחברה הערבית שהאירועים הטראגיים של אוקטובר 2000 היו בבחינת קו פרשת המים.
"אני לא הולך כל כך אחורה. אני מסתכל על חמש השנים האחרונות. יש בכל שנה עלייה במקרי רצח. ובמהלך 'שומר החומות' הייתה מדרגה נוספת, דרמטית. אחרת אי אפשר להסביר את מספר אירועי הרצח פר חודש שקרו מיוני עד היום, וזאת ממש קפיצת מדרגה.

"אני מסתכל על חמש השנים האחרונות. יש בכל שנה עלייה במקרי רצח. ובמהלך 'שומר החומות' הייתה מדרגה נוספת, דרמטית. אחרת אי אפשר להסביר את מספר אירועי הרצח פר חודש שקרו מיוני עד היום"

"ממה שאני יודע וממה ששמעתי, יש לזה שני הסברים. אחת הבעיות שקרו לכל אזרחי ישראל – אנשים נכנסו למצוקות כלכליות, ובחברה הערבית אין כמעט מערכת בנקאית, היא מתבססת על שוק אפור, מה שקרה בחברה הערבית זה שהארגונים הפיננסיים של השוק האפור – אצלם אין חוכמות. אבל אני לא בטוח שזו הסיבה לכל הקפיצות האלה.

"ההסבר השני הוא מה שקרה במהלך 'שומר החומות'. אנשים רבים יצאו לרחובות עם נשק – לא כולם ירו – אבל השימוש בנשק הפך ליומיומי. תגובת המשך הייתה שימוש נרחב בנשק. אם לפני שנה למישהו היה סכסוך עם השכן ולא הדבר הראשון שהוא עשה זה לירות ברכב של השכן, אז עכשיו היא יוצא ויורה.

"אם לא נבלום את זה עכשיו, המגמה הזאת רק תלך ותתעצם. אם אכן מהומות שנת 2000 גרמו לקפיצת מדרגה, אז שומר החומות יגרום לקפיצת מדרגה נוספת ומסוכנת. לכן האתגר שלי כל כך משמעותי, אפילו יותר מבעבר".

כוח משטרתי בזירת רצח ביישוב ערבי. אילוסטרציה (צילום: פלאש90)

האתגר אכן משמעותי מאוד, במיוחד אם לוקחים בחשבון שבאום אל פחם או בג'לג'וליה פחות סומכים על המשטרה מאשר בנתניה או נהריה. ניתן להילחם בפשע כאשר אין אמון במשטרה?
"אני כל הזמן אומר שאם נעשה מה שעשו לפנינו, שום דבר לא ישתנה. אני אתן לך דוגמה: יש עכשיו חוק שעובר בכנסת שאומר שבמצבים מסוימים כשיש ראיה לפשע, שוטר לא צריך לקבל אישור של בית משפט (כדי לבצע חיפוש, ק"ס).

"למה הדבר דומה? נכנס מישהו לחנות וירה במוכר. בחנות יש מצלמה, אך היום השוטר לא יכול לקחת את המצלמה כי הוא צריך צו של בית משפט. עד שיושג הצו, בעל החנות שמפחד מהפושעים כבר ישמיד בעצמו את הראיות. עדכון חוק כזה יש בו גם אלמנט של פגיעה בדמוקרטיה".

מזכיר את התנהלות צה"ל בשטחים.
"כן, אבל הובלתי תיקון שהחוק יהיה מוגבל בזמן. בסופו של דבר הוא יוגבל ב-18 חודשים. אם לא נצליח להשיג את המטרות של בלימה וצמצמום – כל התוכנית הרב-שנתית לא תשנה. אז האתגר שלנו ב-18 חודשים הקרובים – שהציבור יתחיל להרגיש בשינוי".

אתה הרי היית מצביע נגד חוק כזה, אם היית באופוזיציה, בגלל שהוא מצמצם את המרחב הדמוקרטי, לא כך? וגם: יש לא מעט דברים שהממשלה הנוכחית עושה, שחבריה התנגדו אליהם בעבר באופן חריף, כגון חלוקה של כספים קואליציוניים.
"אכן, כמו שאומרים – דברים שרואים מכאן, לא רואים משם. יש הרבה מצבים בהם בגלל החובה הקואליציונית אנו מוצאים את עצמנו מצביעים נגד חוקים שהיינו מצביעים בעדם בעבר, או להפך,  ועדיין אני מעדיף להיות בקואליציה שעושה, ולא באופוזיציה שבעיקר צועקת. כמו שאומרים, הכלבים נובחים והשיירה עוברת, אז אני מעדיף את הקשיים האלה".

'דברים שרואים מכאן, לא רואים משם. יש הרבה מצבים בהם בגלל החובה הקואליציונית אנו מוצאים את עצמנו מצביעים נגד חוקים שהיינו מצביעים בעדם בעבר, או להפך"

השר לביטחון הפנים עמר בר-לב עם ראש הממשלה נפתלי בנט, 9 בנובמבר 2021 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

הקדנציה שלך התחילה באתגר הקטנטן של מצעד הדגלים, שהיה עלול להצית את האזור כולו. צלחתם את האתגר, אבל הבעיות בירושלים לא נפתרו. חמאס מרים דגלים ירוקים על הר הבית, המצב בשייח' ג'ראח עודנו נפיץ. מה יקרה בפעם הבאה?
"יש דברים שהצלחנו למנוע, כגון המעורבות של טורקיה בהר הבית. היא לא באותה עוצמה שהייתה לפני שנתיים או שלוש. גם את הפעילות של חמאס במזרח ירושלים אנו לא מקבלים בתור עובדה. זה שיש אנשים שמזוהים עם חמאס בירושלים או ביו"ש – אנו יודעים. כשמישהו מעורב בטרור, אנו עושים את המקסימום לתפוס אותו.

"יש דברים שהצלחנו למנוע, כגון המעורבות של טורקיה בהר הבית. היא לא באותה עוצמה שהייתה לפני שנתיים או שלוש. גם את הפעילות של חמאס במזרח ירושלים אנו לא מקבלים בתור עובדה"

"אבל בכל סקר של ד"ר חליל שקאקי (ראש המרכז הפלסטיני לחקר סקרים ומדיניות , ק"ס) רואים שהתושבים גם במזרח ירושלים וגם בגדה תומכים בחמאס, בגלל הרבה מאוד סיבות – בגלל שהרשות הפלסטינית הוחלשה הרבה מאוד שנים, וחמאס למרות שהוא יורה עלינו – עשינו איתו אין-סוף משאים ומתנים עקיפים. דיברנו עם מי שירה עלינו, כאשר היה צריך להיות בדיוק להפך.

"אנחנו גם מנסים להימנע מפרובוקציות מיותרות, כמו במקרה המגנומטרים ב-2017. אז גם שב"כ התנגד וגם נדמה לי שמשטרת ישראל התנגדה, אבל הממשלה מתוך המדיניות הלא חכמה שלה הלכה על הצבת המגנומטרים בהר הבית למרות הכול.

"לדעתי, הדבר הראשון זה לעצור, לספור עד עשר ולחשוב, ולמנוע פוטנציאל לפיצוץ. שרימוני הלם לא ייזרקו בהר הבית כמו שקרה ב'שומר החומות'. ואם יגיעו לסיטואציה כזאת או אחרת – אז רק באישור המפכ"ל.

מהומות בהר הבית, 21 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)

"אני יכול להבין את הקצינים והחיילים בשטח שנמצאים במצב שבו כל אדם יכול לאבד את הראש, אז צריך לחזות קדימה – כמו במקרה עם השיירה שהגיעה מהערים הערביות למרכז כדי למחות נגד אלימות. אני נתתי הוראה, שאם היו צריכים לפנות בכוח, אז קודם חייבים לעדכן את מפקד המחוז ורק אחרי החלטה שלו לפעול.

"בתכנון קדימה, במחשבה יותר מושכלת, אפשר למנוע. כמו כן האירוע בשטח תמיד יהיה שונה ממה שחשבת. אבל אם הארגון מבין את רוח הדברים, או אם התכוננת, אפשר להגיב לאירוע הבלתי מתוכנן בצורה סבירה".

מאז כניסתך לתפקיד חווית לא מעט אירועים לא פשוטים: ממצעד הדגלים בירושלים ועד לבריחת האסירים בכלא גלבוע. מה הכי הפתיע אותך עד עתה?
"מדי כמה ימים יש משהו חדש שמפתיע אותי, נדמה שכבר ראיתי הכול ופתאום אני מגלה משהו חדש – זה יכול להיות מכל מני כיוונים, כמו הכלונסאות בגלבוע. כשטיפה הבנתי מה קרה שם, קלטתי שזאת דוגמה קלאסית לחאפריות ולשטחיות הישראליות. רק אנחנו מבינים שבתרבות שלנו זה יכול לקרות.

"מדי כמה ימים יש משהו חדש שמפתיע אותי – זה יכול להיות מכל מני כיוונים, כמו הכלונסאות בגלבוע. כשטיפה הבנתי מה קרה שם, קלטתי שזאת דוגמה קלאסית לחאפריות ולשטחיות הישראליות"

"ב-2004, כדי לחסוך כסף ולבנות במהירות, בנו את בתי הכלא על כלונסאות שמאפשרות מעברים, ואז שכחו. ב-2014 היה ניסיון בריחה זהה לחלוטין, הייתה ועדת בדיקה, וגם שכחו. ואז גם התוכניות של הכלא נמצאות באינטרנט. בנוסף לזה, השומרת ישנה, אבל זה קצה הקרחון. פתאום אתה מגלה את הצד הפחות מוצלח בישראליות שלנו".

השר לביטחון הפנים עמר בר־לב בחפ"ק אירוע הימלטות האסירים מכלא גלבוע, 6 בספטמבר 2021 (צילום: דוברות המשטרה)

אז מה עושים? כיצד מתמודדים עם תרבות הסמוך, עם החאפריות? איך מונעים מחדלים?
"ראשית זה מאוד קשה – אי אפשר לשנות את הכול. ומה שאפשר – אנו מנסים לשנות הרבה יותר ממה שאפשר, ולפחות בחלק נצליח, גם אם בארבע שנים לא נשנה הכול. האתגר המרכזי הוא למנוע התדרדרות בביטחון, בפשיעה. צריך לעצור ולאחר מכן צריך לגרום לתופעה הזאת להתכווץ ולהימס בשמש".