הרחק מן העין הציבורית, אבל נוכחות בהחלט ברעננה ובתל אביב, ליד בתיהם של שרי הממשלה וראשיה, ממשיכות להתקיים הפגנות מחאה נגד מדיניות הממשלה בכל הנוגע לטיפול במגפת הקורונה. ההפגנות הללו מערבות בתוכן מתנגדי חיסונים יחד עם בני אדם חכמים ונאורים, חלקם מוכרים לי ויקרים לי אישית, המפגינים בעד זכויות הפרט של אזרחים במדינה דמוקרטית.

הרחק מן העין הציבורית, אבל נוכחות בהחלט ברעננה ובתל אביב, ליד בתיהם של שרי הממשלה וראשיה, ממשיכות להתקיים הפגנות מחאה נגד מדיניות הממשלה בכל הנוגע לטיפול במגפת הקורונה

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

המוחים נגד מדיניות הממשלה יוצאים נגד ההגבלות שהוּשׁתוּ, מכוח התו הירוק והתו הסגול ודומיהם, נגד הבלתי-מחוסנים. הם חווים הגבלה בחופש התנועה, העיסוק והלימוד שלהם, הדרה ממקומות העבודה, הלימוד והמסחר, ורואים בהגבלות הללו כרסום חמור של זכויות הפרט והאזרח ופגיעה בדמוקרטיה.

השׂיח על זכויות אדם ופרט ומיעוט בזמן מגפה טָעון במיוחד. הוא מציב משני עברי התהום בני אדם, שבכול סיטואציה אחרת חשים עצמם כשייכים לאותו מחנה, לצד ההומניסטי של האנושות, לצד הדוגל בחירות, בצדק ובשוויון לכל בני האדם באשר הם.

החציון הזה הוא קודם כול אידיאולוגי. מעברו האחד ניצבים מי שמאמינים, כי בזכויות היסוד של האדם ושל היחיד אין לפגוע בשום מצב, יהא אשר יהא, וכי אין לשום שלטון, בשום זמן ותחת שום נסיבות, לשלול מאזרחיו את חירותם, ובתוכה חירות העיסוק, הלמידה, התנועה והמסחר.

מעברו האחר נמצאים מי שמאמינים, כי דמוקרטיה במהותה אינה מבנה יסוד קולקטיבי המיוסד על חירות אישית מוחלטת, אלא מבנה המתכונן מכוח מסירת מקצת מחירויות היסוד של האדם להנהגה נבחרת, שתפקידה הוא להבטיח את שלום אזרחיה ואת חירותם היחסית.

הוגה הדעות אליאס קנטי, בספרו המונומנטלי "ההמון והכוח", תיאר היטב את ההבדל בין מחלה לבין מגפה. השוני המהותי ביניהן, כך כתב, ואני מצטט אותו מתוך הזיכרון, שכן ספרו אבד לי, הוא שמחלה נהפכת למגפה מכוח התנהגותו של ההמון. בכוחם של בני אדם להכריע האם מחלה כלשהי, שיש לה נתונים טבעיים להיהפך למגפה, אכן תיהפך לכזאת, מכוח הכרעותיהם והתנהגותם.

הוגה הדעות אליאס קנטי, בספרו המונומנטלי "ההמון והכוח", תיאר היטב את ההבדל בין מחלה לבין מגפה. השוני המהותי ביניהן, כך כתב, הוא שמחלה נהפכת למגפה מכוח התנהגותו של ההמון

מגפת הקורונה, שלא כמו מגפות קודמות לה, נפלה על האנושות בעידן הגלובליזציה, הרשתות החברתיות ומתח גובר בין ממשלים טוטליטריים לבין ממשלים דמוקרטיים. הגלובליזציה, שבאה לידי ביטוי במדיניות "השמיים הפתוחים" הקלה על התפשטות המחלה הוויראלית והפיכתה למגפה מכת עולם.

הרשתות החברתיות, בפריצות המוחלטת של התכנים המופצים בהן, הגבירו את החשדנות, העוינות והניכור שחשים אזרחים, בכול רחבי תבל, כלפי ממשלות, תאגידים רפואיים, כלי התקשורת ומדע הרפואה.

המתח בין הממשלים הטוטליטריים לבין הממשלים הדמוקרטיים, וערעור הדמוקרטיות במקומות שונים בעולם, ובהן גם ארה"ב וישראל, החריף את החשדנות, העוינות ואי האמון שחשים אזרחים כלפי מנהיגיהם וממשלותיהם, והוא שעורר את גלי המחאה האדירים נגד ניסיונות הממשלות השונות להתמודד עם המגפה.

היצירתיות האבולוציונית של וירוס הקוביד, יכולתו להשתנות תדיר, בעיקר בקרב קהילות אנושיות עניות, שמערכות החיסון של תושביהן ירודות משל אחיהם במדינות המערב, מאפשרת למגפה הזאת להכות באנושות גל אחרי גל. עובדה זו מחריפה את יסוד אי-הוודאות, שחווה האנושות כולה, ובתוכה כל אדם ואדם.

המגפה והמדע רצים זה לצד זה, בכיוונים מנוגדים. האנושות ממציאה חיסונים ותרופות, מייצרת ומפיצה אותם במהירות שיא, במדינות המפותחות, אך למצער לא במדינות העניות, והממשלים במדינות שונות ברחבי תבל מוצאים עצמם פועלים בתוך יסוד עמוק של אי-ודאות, מטילים על אזרחיהם גזרות חדשות לבקרים, משנים את נהלי הבדיקה, הבידוד והאשפוז, ומבקשים לאזן בצורה לוליינית ממש בין זכויות האדם לבין מידת יכולתן של מערכות הכלכלה והבריאות, החינוך והתעסוקה, הרווחה והביטחון, לעמוד מול ההסתערות של גלי המגפה.

המתח בין הממשלים הטוטליטריים לבין הדמוקרטיים, וערעור הדמוקרטיות במקומות שונים בעולם, ובהן ארה"ב וישראל, החריף את החשדנות והעוינות שחשים אזרחים כלפי מנהיגיהם

אי-הוודאות שרוב ממשלי העולם פועלים בתוכה מחייבת אותם לפעול בנסיבות משתנות תדיר ולשנות את נהליהן ומדיניותן ללא הרף. זה מכניס את האזרחים במקומות שונים בעולם לרמה גבוהה של חרדה, של אי-ודאות ושל תסכול. זה גם משפיע על המצב האישי והנפשי של כול אחד ואחת מאתנו.

בתוך התעוקה המתמדת הזאת, כול אדם מגיב ופועל אחרת. מי שמלכתחילה אישיותו טוטלית ודעותיו וערכיו יצוקים כדוגמות, נסוג למצב של מגננה על ערכיו, על שלמות גופו, על חירותו על גופו, אבל אגב כך שוכח עקרון מהותי ומכריע של הציוויליזציה – ערבות הדדית. ואילו מי שמגלה גמישות נפשית למול אי-הוודאות ואינו חושד בשלטון, במדע או בתאגידי התרופות, מקבל על עצמו את ההגבלות המסוימות והמשתנות הממלאות את חיינו כעת, כדי לשרוד וכדי להגן על זולתו.

הדרך היחידה שבה נוכל לעבור את המגפה הזאת עוברת דרך ערבות הדדית. ראשית, בערבותן של מדינות המערב למדינות אפריקה ושאר המדינות העניות, שחייבים להגיע לחסן את תושביהן באותו מדרג חיסונים כמו במערב. שנית, בחשיפת כל הסכמי הסחר עם חברות התרופות, כדי לרוקן את תיאוריות הקונספירציה ממהותן, ואז בהשתת חיסוני חובה על אוכלוסיית העולם כולה, והגבלת מי שאינם מוכנים להתחסן בהם.

זכותו של אדם לחירות גופו, עיסוקו, תנועתו, לימודו ומסחרו היא מוחלטת, כול עוד אינה פוגעת בזכויות יסוד אלה של זולתו. אך כאשר מיליוני בני אדם בכול ארץ מסרבים להתחסן (מלבד מי שיש להם סיבות רפואיות ודאיות לכך) מתוך אידיאולוגיה, מסרבים לחסן את ילדיהם ועל ידי כך חושפים אותם לתסמונת פימס ולונג קוביד, והופכים אותם לחשופים לחולי ולמוות, הם עלולים להימצא, שלא מתוך כוונת זדון, פוגעים לא רק בעצמם ובילדיהם, אלא במרקם החברתי הכולל.

אי אפשר לקיים מדינה ומערכות חינוך ובריאות, תעסוקה וכלכלה, ביטחון ותשתיות פעילות ומתפקדות, בשעה שמאות אלפי בני אדם נמצאים מאומתים לקורונה, נכנסים לבידוד, נעדרים ממקומות העבודה שלהם וממלאים את בתי החולים וחלילה את בתי העלמין. הדרך היחידה להתגבר על כל אלה ולמנוע התמוטטות של מסגרות שלמות היא בחיסון, שגם אם אינו מונע הידבקות והדבקה, הוא מונע בוודאות חולי קשה וגם מוות, לא רק אצל בני הגיל השלישי, גם אצל ילדים.

הדרך היחידה למנוע התמוטטות של מסגרות שלמות היא בחיסון, שגם אם אינו מונע הידבקות והדבקה, הוא מונע בוודאות חולי קשה וגם מוות, לא רק אצל בני הגיל השלישי, גם אצל ילדים

גל האומיקרון הביא, בשבוע האחרון, להכפלה מדהימה ומדאיגה בתחלואת ילדים ובאשפוזם. הערים בארה"ב שבהן היכה האומיקרון ראשונות מתחילות להראות נסיקה במספר המתים. אל תתנו לילדיכם להפוך לקורבנות האמונות שלכם, או לחששכם מפני קונספירציות חובקות תבל, המושתלות דרך שתלים זעירים באנושות, כדי להפכה לבובות. לא מדובר פה במזימה גלובלית של סין, של ביל גייטס או של חברת פייזר. מדובר במגפה, שכבר הדבירה מיליוני בני אדם, ומאיימת על האנושות.

אילן שיינפלד הוא סופר ומשורר, מראשי מחאת הסופרות/ים והמשוררות/ים. הוא בן למשפחה מנובוסליץ אוקראינה ומשדלץ פולין. סבו וסבתו מצד אמו חיו בשיכון ד' בבני ברק וקבורים בבית העלמין "חזון איש". עיקר יצירתו עוסקת בפרשות מן ההיסטוריה היהודית, עליה זכה בפרסים רבים ובהם פרס ברנר לספרות ופעמיים בפרס ראש הממשלה לסופרים. אילן הוא אב גאה יחידני לתאומים בני אחד עשר, ומתגורר בתובל בגליל המערבי.