זכויות האדם וזכויות הפרט בזמן מגפה

מגפת הקורונה. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
מגפת הקורונה. אילוסטרציה

הרחק מן העין הציבורית, אבל נוכחות בהחלט ברעננה ובתל אביב, ליד בתיהם של שרי הממשלה וראשיה, ממשיכות להתקיים הפגנות מחאה נגד מדיניות הממשלה בכל הנוגע לטיפול במגפת הקורונה. ההפגנות הללו מערבות בתוכן מתנגדי חיסונים יחד עם בני אדם חכמים ונאורים, חלקם מוכרים לי ויקרים לי אישית, המפגינים בעד זכויות הפרט של אזרחים במדינה דמוקרטית.

הרחק מן העין הציבורית, אבל נוכחות בהחלט ברעננה ובתל אביב, ליד בתיהם של שרי הממשלה וראשיה, ממשיכות להתקיים הפגנות מחאה נגד מדיניות הממשלה בכל הנוגע לטיפול במגפת הקורונה

המוחים נגד מדיניות הממשלה יוצאים נגד ההגבלות שהוּשׁתוּ, מכוח התו הירוק והתו הסגול ודומיהם, נגד הבלתי-מחוסנים. הם חווים הגבלה בחופש התנועה, העיסוק והלימוד שלהם, הדרה ממקומות העבודה, הלימוד והמסחר, ורואים בהגבלות הללו כרסום חמור של זכויות הפרט והאזרח ופגיעה בדמוקרטיה.

השׂיח על זכויות אדם ופרט ומיעוט בזמן מגפה טָעון במיוחד. הוא מציב משני עברי התהום בני אדם, שבכול סיטואציה אחרת חשים עצמם כשייכים לאותו מחנה, לצד ההומניסטי של האנושות, לצד הדוגל בחירות, בצדק ובשוויון לכל בני האדם באשר הם.

החציון הזה הוא קודם כול אידיאולוגי. מעברו האחד ניצבים מי שמאמינים, כי בזכויות היסוד של האדם ושל היחיד אין לפגוע בשום מצב, יהא אשר יהא, וכי אין לשום שלטון, בשום זמן ותחת שום נסיבות, לשלול מאזרחיו את חירותם, ובתוכה חירות העיסוק, הלמידה, התנועה והמסחר.

מעברו האחר נמצאים מי שמאמינים, כי דמוקרטיה במהותה אינה מבנה יסוד קולקטיבי המיוסד על חירות אישית מוחלטת, אלא מבנה המתכונן מכוח מסירת מקצת מחירויות היסוד של האדם להנהגה נבחרת, שתפקידה הוא להבטיח את שלום אזרחיה ואת חירותם היחסית.

הוגה הדעות אליאס קנטי, בספרו המונומנטלי "ההמון והכוח", תיאר היטב את ההבדל בין מחלה לבין מגפה. השוני המהותי ביניהן, כך כתב, ואני מצטט אותו מתוך הזיכרון, שכן ספרו אבד לי, הוא שמחלה נהפכת למגפה מכוח התנהגותו של ההמון. בכוחם של בני אדם להכריע האם מחלה כלשהי, שיש לה נתונים טבעיים להיהפך למגפה, אכן תיהפך לכזאת, מכוח הכרעותיהם והתנהגותם.

הוגה הדעות אליאס קנטי, בספרו המונומנטלי "ההמון והכוח", תיאר היטב את ההבדל בין מחלה לבין מגפה. השוני המהותי ביניהן, כך כתב, הוא שמחלה נהפכת למגפה מכוח התנהגותו של ההמון

מגפת הקורונה, שלא כמו מגפות קודמות לה, נפלה על האנושות בעידן הגלובליזציה, הרשתות החברתיות ומתח גובר בין ממשלים טוטליטריים לבין ממשלים דמוקרטיים. הגלובליזציה, שבאה לידי ביטוי במדיניות "השמיים הפתוחים" הקלה על התפשטות המחלה הוויראלית והפיכתה למגפה מכת עולם.

הרשתות החברתיות, בפריצות המוחלטת של התכנים המופצים בהן, הגבירו את החשדנות, העוינות והניכור שחשים אזרחים, בכול רחבי תבל, כלפי ממשלות, תאגידים רפואיים, כלי התקשורת ומדע הרפואה.

המתח בין הממשלים הטוטליטריים לבין הממשלים הדמוקרטיים, וערעור הדמוקרטיות במקומות שונים בעולם, ובהן גם ארה"ב וישראל, החריף את החשדנות, העוינות ואי האמון שחשים אזרחים כלפי מנהיגיהם וממשלותיהם, והוא שעורר את גלי המחאה האדירים נגד ניסיונות הממשלות השונות להתמודד עם המגפה.

היצירתיות האבולוציונית של וירוס הקוביד, יכולתו להשתנות תדיר, בעיקר בקרב קהילות אנושיות עניות, שמערכות החיסון של תושביהן ירודות משל אחיהם במדינות המערב, מאפשרת למגפה הזאת להכות באנושות גל אחרי גל. עובדה זו מחריפה את יסוד אי-הוודאות, שחווה האנושות כולה, ובתוכה כל אדם ואדם.

המגפה והמדע רצים זה לצד זה, בכיוונים מנוגדים. האנושות ממציאה חיסונים ותרופות, מייצרת ומפיצה אותם במהירות שיא, במדינות המפותחות, אך למצער לא במדינות העניות, והממשלים במדינות שונות ברחבי תבל מוצאים עצמם פועלים בתוך יסוד עמוק של אי-ודאות, מטילים על אזרחיהם גזרות חדשות לבקרים, משנים את נהלי הבדיקה, הבידוד והאשפוז, ומבקשים לאזן בצורה לוליינית ממש בין זכויות האדם לבין מידת יכולתן של מערכות הכלכלה והבריאות, החינוך והתעסוקה, הרווחה והביטחון, לעמוד מול ההסתערות של גלי המגפה.

המתח בין הממשלים הטוטליטריים לבין הדמוקרטיים, וערעור הדמוקרטיות במקומות שונים בעולם, ובהן ארה"ב וישראל, החריף את החשדנות והעוינות שחשים אזרחים כלפי מנהיגיהם

אי-הוודאות שרוב ממשלי העולם פועלים בתוכה מחייבת אותם לפעול בנסיבות משתנות תדיר ולשנות את נהליהן ומדיניותן ללא הרף. זה מכניס את האזרחים במקומות שונים בעולם לרמה גבוהה של חרדה, של אי-ודאות ושל תסכול. זה גם משפיע על המצב האישי והנפשי של כול אחד ואחת מאתנו.

בתוך התעוקה המתמדת הזאת, כול אדם מגיב ופועל אחרת. מי שמלכתחילה אישיותו טוטלית ודעותיו וערכיו יצוקים כדוגמות, נסוג למצב של מגננה על ערכיו, על שלמות גופו, על חירותו על גופו, אבל אגב כך שוכח עקרון מהותי ומכריע של הציוויליזציה – ערבות הדדית. ואילו מי שמגלה גמישות נפשית למול אי-הוודאות ואינו חושד בשלטון, במדע או בתאגידי התרופות, מקבל על עצמו את ההגבלות המסוימות והמשתנות הממלאות את חיינו כעת, כדי לשרוד וכדי להגן על זולתו.

הדרך היחידה שבה נוכל לעבור את המגפה הזאת עוברת דרך ערבות הדדית. ראשית, בערבותן של מדינות המערב למדינות אפריקה ושאר המדינות העניות, שחייבים להגיע לחסן את תושביהן באותו מדרג חיסונים כמו במערב. שנית, בחשיפת כל הסכמי הסחר עם חברות התרופות, כדי לרוקן את תיאוריות הקונספירציה ממהותן, ואז בהשתת חיסוני חובה על אוכלוסיית העולם כולה, והגבלת מי שאינם מוכנים להתחסן בהם.

זכותו של אדם לחירות גופו, עיסוקו, תנועתו, לימודו ומסחרו היא מוחלטת, כול עוד אינה פוגעת בזכויות יסוד אלה של זולתו. אך כאשר מיליוני בני אדם בכול ארץ מסרבים להתחסן (מלבד מי שיש להם סיבות רפואיות ודאיות לכך) מתוך אידיאולוגיה, מסרבים לחסן את ילדיהם ועל ידי כך חושפים אותם לתסמונת פימס ולונג קוביד, והופכים אותם לחשופים לחולי ולמוות, הם עלולים להימצא, שלא מתוך כוונת זדון, פוגעים לא רק בעצמם ובילדיהם, אלא במרקם החברתי הכולל.

אי אפשר לקיים מדינה ומערכות חינוך ובריאות, תעסוקה וכלכלה, ביטחון ותשתיות פעילות ומתפקדות, בשעה שמאות אלפי בני אדם נמצאים מאומתים לקורונה, נכנסים לבידוד, נעדרים ממקומות העבודה שלהם וממלאים את בתי החולים וחלילה את בתי העלמין. הדרך היחידה להתגבר על כל אלה ולמנוע התמוטטות של מסגרות שלמות היא בחיסון, שגם אם אינו מונע הידבקות והדבקה, הוא מונע בוודאות חולי קשה וגם מוות, לא רק אצל בני הגיל השלישי, גם אצל ילדים.

הדרך היחידה למנוע התמוטטות של מסגרות שלמות היא בחיסון, שגם אם אינו מונע הידבקות והדבקה, הוא מונע בוודאות חולי קשה וגם מוות, לא רק אצל בני הגיל השלישי, גם אצל ילדים

גל האומיקרון הביא, בשבוע האחרון, להכפלה מדהימה ומדאיגה בתחלואת ילדים ובאשפוזם. הערים בארה"ב שבהן היכה האומיקרון ראשונות מתחילות להראות נסיקה במספר המתים. אל תתנו לילדיכם להפוך לקורבנות האמונות שלכם, או לחששכם מפני קונספירציות חובקות תבל, המושתלות דרך שתלים זעירים באנושות, כדי להפכה לבובות. לא מדובר פה במזימה גלובלית של סין, של ביל גייטס או של חברת פייזר. מדובר במגפה, שכבר הדבירה מיליוני בני אדם, ומאיימת על האנושות.

אילן שיינפלד (1960) הוא סופר ועורך, לשעבר עורך ספרותי ב"על המשמר" ודובר "הקאמרי," כיום עורך ומורה לכתיבה, ואב יחידני גאה לתאומים שנולדו בפונדקאות בהודו. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים (1990, 2015), ותושב הגליל המערבי. ממייסדי וחברי המפלגה הדמוקרטית. מרגיש שהדמוקרטיה היא מה שלוקחים לך כשאתה עסוק בגידול ילדים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אוי אילן אילן, היית פעם קול שפוי וגם אתה נפלת קורבן למסע ההפחדה והשקרים של הממסד השלטוני והרפואי. איך אדם כמוך, עם בוחן מציאות כל כך טוב, נפל לתעמולת השקרים של הממסד? הדברים שאתה כותב ל... המשך קריאה

אוי אילן אילן, היית פעם קול שפוי וגם אתה נפלת קורבן למסע ההפחדה והשקרים של הממסד השלטוני והרפואי. איך אדם כמוך, עם בוחן מציאות כל כך טוב, נפל לתעמולת השקרים של הממסד? הדברים שאתה כותב לא היו נכונים גם בתחילת 2020, שלא לדבר על תחילת 2022. בשנתיים האחרונות לא מת אף ילד (אתה קורא נכון!) מקורונה. נפטרו ילדים ספורים ממחלות קשות, והיתה להם גם קורונה לקראת סוף חייהם.
כל ההפחדות על PIMS ולונג קוביד לא רלוונטיות היום. רוב תופעות הלוואי מהקורונה עוברות לאחר שבועות ספורים. ובכל מקרה, לפי מה שהרופאים אומרים, זה בר טיפול. כך שלכתוב משפט כמו: "מסרבים לחסן את ילדיהם ועל ידי כך חושפים אותם לתסמונת פימס ולונג קוביד, והופכים אותם לחשופים לחולי ולמוות…" זה פייק מוחלט ושקר מארץ השקרים של כת חסידי החיסונים.

כתבת: "גל האומיקרון הביא, בשבוע האחרון, להכפלה מדהימה ומדאיגה בתחלואת ילדים ובאשפוזם." זה שקר וכזב. תקרא קצת מה אומרים רופאים. אין אף ילד שאושפז בגלל קורונה. לא חשוב מאיזה זן. אתה כתבת משפט שאין עליו כפרה. אתה לא יכול להגיד לא ידעתי ולא שמעתי. המשפט הזה מעיד על בורותך בכל נושא הקורונה. וזה קצת לא מסתדר לי עם הדמות שאני מכיר שנקראית "אילן שיינפלד".

ההנחה שלך שקיימת ערבות הדדית היא מופרכת מיסודה. אתה ראית את ההסכם של פייזר עם מדינת ישראל? מישהו חשף בפנינו על מה חתמה מדינת ישראל עבורנו? על איזו ערבות אתה מדבר? אתה מצפה מאזרחים שיבטחו במדינה, אבל המדינה לא ממלאת את חלקה בחוזה הזה. על סמך מה נבטח במשרד הבריאות? על סמך התעלמותו מתופעות הלוואי? על סמך חוסר ההקשבה שלו לקולות אחרים של אנשים לא פחות חכמים דוגמת אנשי מח"צ?

קרא את תגובתי לכותב הפוסט מתחתיך, יונתן אורון. אתה והוא אחים. שני פשיסטים בתחפושת של אנשים נאורים. מעמידים את המדינה וקדושתה מעל הפרט ומעל היחיד. אתם מצפים ממני ללכת להתחסן למען הכלל בחיסון ניסיוני שאתם בוטחים בו כי המדינה החליטה. ואילו אני, אדיש לגמרי לדרישה הזו. אני מסתכל סביבי ורואה שהחולים בקורונה הם מחוסנים מלא מלא. מגפת המחוסנים. אז מה העניין? אתה רוצה להכניס אותי לבור שאתה נפלת אליו, רק בגלל שאתה כבר נפלת בו?

תראה מה קורה באוסטרליה. מדינה מחוסנת למשעי. סגרים אלימים במשך חודשים רבים. ועכשיו? חוטפים אותה ביג טיים. אז מה שווה החיסון אם הוא לא עובד?

לגבי עניין אי הודאות. בזה אתה צודק. לא כולם מסוגלים לתפקד בתנאי אי ודאות. גם לא פוליטיקאים. מי שלא מסוגל, שיהיה מספיק אמיץ ויפנה את התפקיד לטובת מישהו אחר שלא נלחץ ולא נכנס להיסטריה מכל דבר. מה שאנחנו רואים מול העיניים שהפחדים והחרדות של מקבלי ההחלטות מכתיבים את המדיניות. לו אנשים חרדתיים כמוך היו מנהלים את המדינה, היינו שנתיים בסגר.

אתה גם חושב שאם אני "דוגמתי" אזי אני פוגע בסדר החברתי של הערבות ההדדית. למעשה המציאות היא הפוכה. מי שפוגע בסדר החברתי הוא משרד הבריאות וממשלת ישראל. ומי שמאפשר לזה לקרות הם אנשים כמוך שהולכים כעיוורים אחר הממשלה ולא מאתגרים את השיח.
אני לעומתך כבר שנתיים בשיט הזה. הבנתי מהר מאד בתחילת 2020 מה אני צריך לעשות כדי לעבור את הקורונה בקלות כשאפגוש אותה. שיניתי את התזונה, ירדתי קצת במשקל (גם ככה אני לא בעודף משקל), אני מקפיד על כושר, ישן מספיק שעות בלילה וכשנדבקתי בקורונה היא עברה עליי בקלות. אז מי דוגמתי? מי שממשיך לשתות קולה, סוכרים ופחמימות ולהשמין ולעשן ולשבת על הספה ולהתבכיין על "ערבות הדדית"?

הצלחת גם להעליב אותי וגם לעצבן אותי. אני חושב שהפוסט שלך הוא חרפה. למרות תגובתי הארוכה, כדאי לך לגנוז אותו. שיישאר רק אצלך במחשב, שתיזכר מתי בדיוק הבנת שאתה פשיסט.

טועה לחלוטין בסיפור הנוכחי. החיסון לא מגן מפני הידבקות ולא מונע תחלואה ובידודים המוניים ולכן הלא מתחסנים אולי מסכנים רק את עצמם אבל לא אחרים ולא את התנהלות המערכת. אין הצדקה להמשיך עם ה... המשך קריאה

טועה לחלוטין בסיפור הנוכחי. החיסון לא מגן מפני הידבקות ולא מונע תחלואה ובידודים המוניים ולכן הלא מתחסנים אולי מסכנים רק את עצמם אבל לא אחרים ולא את התנהלות המערכת. אין הצדקה להמשיך עם הלחץ והכפייה עליהם. יש להתנצל בפניהם ובפני כל הציבור על השקר הגדול שהודו בו כבר שהתו הירוק מונע הדבקה כלשהי ושלא מחוסנים מסכנים את הציבור יותר מהשאר. כששקר רודף שקר ומשסים ציבור אחד בשני לצורך תעמולה ומניפולציה למה שנאמין?

עוד 973 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // שבת, 28 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

לאן המטיילים הולכים כשהאגם סגור

הדרישה לגדר את האגם בראשל"צ בעקבות הטרגדיה שארעה שם לא סבירה: כשם שלא יעלה על הדעת לגדר את הים בכל מקום שאין בו מציל, אי אפשר לגדר אגם ● אחרי האהבה שקיבלה בזכות הצלת עמק השלום, איילת שקד יכולה לגרוף המון לייקים מוצדקים אם תאריך את שעות המצילים בחופים ● מתי נדע מאיפה הגיעו הפירות והירקות שמיובאים מחו"ל? ● וגם: גבינה טבעונית משובחת ונבואה בת 30 שנה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,709 מילים ו-1 תגובות

אי הסבירות של מסקנות ועדת אגרנט ברורה כשמש

האם המסקנות של ועדת אגרנט תאמו את מה שהוועדה שמעה מהעדים?

סגן הרמטכ"ל במלחמת יום הכיפורים האלוף ישראל טל ביקש מראש אמ"ן דאז אלי זעירא, ראש מחלקת מודיעין חיל האוויר דאז אל"מ רפי הרלב, וראש מחלקת אוויר דאז תא"ל דוד עברי, לכתוב מה הם זוכרים מהפגישה אצל הרמטכ"ל דאז דדו ב-30 בספטמבר 1973.

הסיבה שבגללה טל ביקש את המכתבים הייתה טענתו, שלמרות שלא נשמרה סטנוגרמה של המפגש אצל דדו, הוא התריע בפגישה מפני מתקפה משולבת של מצרים וסוריה והמליץ על גיוס מילואים כשבוע לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים.

טל ביקש שיכתבו לו מה זוכרים מהפגישה אצל דדו, כי לטענתו, למרות שלא נשמרה סטנוגרמה מהמפגש – הוא התריע שם מפני מתקפה משולבת של מצרים וסוריה והמליץ על גיוס מילואים כשבוע לפני פרוץ המלחמה

המכתבים מערערים את המסקנות העיקריות של ועדת אגרנט. הוועדה קבעה שפתיחת המלחמה ב-6 באוקטובר הפתיעה את צה"ל. לשיטתם, מאחר שעד אותו בוקר לא העריך הפיקוד העליון של הצבא וההנהגה המדינית שמלחמה כוללת עומדת להתחיל, ומשום שההתרעה על המלחמה ניתנה על ידי ראש אמ"ן זעירא רק בשבת ב-4:30 לפנות בוקר – לא התאפשר גיוס מילואים מסודר לפי לוחות זמנים ונוהלי הגיוס התקינים.

לגבי פתיחת המלחמה לכאורה בהפתעה לפיקוד העליון של הצבא וההנהגה המדינית, סגן הרמטכ"ל קרא בעדותו בפני הוועדה קטעים ממכתבו של אל"מ הרלב:

"באותו דיון העלית למיטב זכרוני את הנקודות הבאות: (א) לפנינו מלחמה ולא הגברת כוננות לצורך תקרית. […]  לדבריך לא היה ברמת הגולן מספיק כוח כדי לעמוד כנגד מתקפה סורית וכל חטיבת טנקים סורית תתקל במחלקת טנקים ישראלית. הצעת לגייס מילואים ולהעלותם לרמת הגולן".

הסכנה למתקפה משולבת של סוריה ומצרים על ישראל הייתה ידועה היטב לדרג המדיני והצבאי החל מחודש מאי 73'. דיין העריך בחודש מאי שמלחמה עם מצרים וסוריה תפרוץ תוך חצי שנה. חיל האוויר גייס כ-3000 אנשי מילואים בשבוע שלפני המלחמה.

ביום ששי ה-5 באוקטובר מפקד חיל האוויר דאז, האלוף בני פלד, כינס את מפקדי החיל ותידרך אותם לקראת ביצוע מכה מונעת של חיל האוויר למחרת בשבת בבוקר.

הסכנה למתקפה משולבת של סוריה ומצרים על ישראל הייתה ידועה היטב לדרג המדיני והצבאי ממאי 73'. בששי, ה-5 באוקטובר, מפקד חיל האוויר דאז כינס את מפקדי החיל ותידרך לקראת מכה מונעת של החיל למחרת

ולגבי ההתרעה המאוחרת שראש אמ"ן דאז זעירא סיפק, לכאורה, רק ב-6 באוקטובר ב-4:30 לפנות בוקר – האמת היא שלא ראש אמ"ן סיפק את ההתרעה הזו – למרות שכך כתבה ועדת אגרנט בפליטת קולמוס פרוידיאנית, אולי כדי להלבין עוד יותר את פניו. מי שכתב זאת היה ראש המוסד צבי זמיר.

ויתרה מזאת, ראש אמ"ן דווקא סיפק התרעה משמעותית לגבי המלחמה לילה קודם, בין ה-4 וה-5 באוקטובר.

יחידת ההאזנה של אמ"ן 848 זיהתה את העזיבה הבהולה של משפחות הרוסים מסוריה וממצרים. לידיעה זו לא היה לראש אמ"ן הסבר. ידיעה זו היא שהביאה לשרשרת ההתייעצויות הקדחתניות ביום שישי בבוקר במטכ"ל ובמשרד הביטחון, לבירורים הדחופים שעשה דיין עם האמריקאים, ולשליחת המברק הבהול לקיסינג'ר עם אזהרה לערבים באותו יום.

ועדת אגרנט שמעה על השיקול האמריקאי והחשש של דיין שישראל תואשם כמי שפתחה במלחמה – לא רק בעדותו של דיין, אלא גם בעדותם של גולדה מאיר, ישראל טל והרמטכ"ל דוד אלעזר.

ועדת אגרנט שמעה על חילוקי הדעות המודיעיניים עם האמריקאים, שנוצרו ביום שישי בבוקר ונמשכו עד פתיחת המלחמה, גם מדיין וגם מגולדה. אך מסקנות הדו"ח החלקי שפרסמה אינן אומרות דבר לגבי חילוקי הדעות המודיעיניים הללו עם האמריקאים וגם לא מתייחסות כלל לשיקול האמריקאי ולחששות של דיין.

האמת שלא זעירא סיפק את ההתרעה המאוחרת – למרות שכך כתבה ועדת אגרנט בפליטת קולמוס, אלא ראש המוסד צבי זמיר. למעשה, ראש אמ"ן סיפק התרעה משמעותית לגבי המלחמה לילה קודם

ועדת אגרנט התעלמה במסקנותיה גם מהמברק הבהול, שדיין ועוזרו הרמטכ"ל בדימוס צבי צור החליטו לשלוח ביום שישי בבוקר עם אזהרה חמורה לערבים דרך היועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה האמריקאי הנרי קיסינג'ר. מברק שנועד להבהיר כי ישראל יודעת על תכניות הערבים, לא תהיה מופתעת, ואם הערבים יתקפו ישראל תגיב בכוח רב.

חבר הוועדה יצחק נבנצאל שאל את שר החוץ אבא אבן האם האמריקאים גם פעלו כפי שנתבקשו מלבד העברת המסרים המרגיעים חזרה לישראל. הרמטכ"ל בדימוס יגאל ידין אף הוסיף שאלה בתמיהה:

"בדיעבד הוא לא הזהיר אותם, הוא לא העביר את הידיעה?".

אבא אבן ענה:

"היה לי הרושם שהוא לא הזהיר אותם. על כל פנים כששוחחתי איתו למחרת הוא אמר לי שיעשה את הדברים הללו, יפנה לסובייטים ולמצרים".

פרשת המברק מוכיחה שבישראל היה חשש מפריצת מלחמה כבר בבוקר יום שישי ה-5 באוקטובר, ושישראל הייתה ערוכה ומוכנה להגיב בתקיפות ובכוח רב. דיין החליט לשלוח אזהרה לערבים ב-5 באוקטובר כ-30 שעות לפני פתיחת המלחמה, להכריז על כוננות ג' בצבא הסדיר ובחיל האוויר ולא לגייס מילואים.

המברק מוכיח שישראל חששה ממלחמה כבר בבוקר שישי ה-5 באוקטובר, והייתה ערוכה להגיב בכוח. דיין החליט לשלוח אזהרה לערבים כ-30 שעות לפני פריצתה, להכריז על כוננות ג' בסדיר ובחיל האוויר ולא לגייס מילואים

בסעיף 15 של הדו"ח מתייחסת ועדת אגרנט לחילוקי הדעות בין שר הביטחון לרמטכ"ל בנושא גיוס המילואים בשבת בבוקר. היא אף מציינת את ראש הממשלה לטובה, כמי שהכריעה לטובת דרישת הרמטכ"ל לגיוס מלא בניגוד לעמדתו של שר הביטחון.

באופן תמוה הוועדה אינה מבקרת את שר הביטחון שהתנגד לגיוס המילואים המלא בשבת בבוקר, התנגדות שגרמה לוויכוח מתוח וכעוס בין שר הביטחון והרמטכ"ל ולעיכוב מיותר של שעתיים בגיוס המילואים.

בסעיף 28 של הדו"ח קובעת הוועדה שהיה על הרמטכ"ל להמליץ על גיוס מילואים חלקי כבר ב-1 באוקטובר או לכל הפחות ביום שישי ה-5 באוקטובר, וממליצה לסיים את כהונתו של הרמטכ"ל.

ועדת אגרנט, ששמעה מפי שר הביטחון שהוא התנגד לגיוס מילואים כי ראה בכך את הירייה הראשונה במלחמה, וחשש שישראל תואשם כמי שפתחה בה ושהסיוע האמריקאי לישראל יעמוד בסכנה – כושלת בלחבר 1+ו. היא מתעלמת מכך שהסיבה לאי-גיוס המילואים נבעה ישירות מהחששות של דיין.

לא רשלנות של הרמטכ"ל וגם לא מחדל מודיעיני גרמו לאי גיוס המילואים. איך יתכן שהוועדה מצאה את הרמטכ"ל אחראי אישית לאי גיוס המילואים והמליצה על סיום כהונתו, במקום להמליץ על סיום כהונתו של שר הביטחון? הרי שר הביטחון הוא זה שכפה את אי גיוס המילואים כי חשש שישראל תואשם בפתיחת המלחמה, כפי שהסביר דיין לוועדה בעדותו.

איך יתכן שהוועדה מצאה את הרמטכ"ל אחראי אישית לאי גיוס המילואים והמליצה על סיום כהונתו, במקום להמליץ על סיום כהונתו של שר הביטחון, שכפה את אי גיוס המילואים?

כשקיבלה הממשלה את המסקנות של ועדת אגרנט, השר יצחק רבין הציע לממשלה להחזיר לוועדה את הדו"ח לתיקון מסקנותיה ביחס לדרג הממשלתי, והמליץ לא לקבל את התפטרות הרמטכ"ל דדו.

הדרג המדיני הוחלף בעקבות התפטרות ראש הממשלה גולדה מאיר כשבוע לאחר קבלת הדו"ח, אבל העוול ההיסטורי והאישי שעשתה ועדת אגרנט במסקנותיה לא תוקן.

לא סבירה ההתעלמות של ועדת אגרנט במסקנותיה מהעובדות ששמעה בנושאים הבאים:

1

סגן הרמטכ"ל ישראל טל העיד שהזהיר מפני מתקפה משולבת מצרית-סורית כשבוע לפני המלחמה והמליץ על גיוס מילואים.

2

שר הביטחון העיד שגיוס מילואים היה שווה בעיניו לפתיחה בירייה הראשונה במלחמה.

3

דיין העיד על חילוקי הדעות המודיעיניים עם האמריקאים שנוצרו ערב המלחמה.

4

דיין החליט לשלוח ביום שישי ה-5 באוקטובר אזהרה לערבים כ-30 שעות לפני פתיחת המלחמה ולא לגייס מילואים או לפתוח במכה מונעת כדי שישראל לא תואשם בפתיחת המלחמה.

הדרג המדיני הוחלף בעקבות התפטרות ראש הממשלה גולדה מאיר כשבוע לאחר קבלת הדו"ח, אבל העוול ההיסטורי והאישי שעשתה ועדת אגרנט במסקנותיה לא תוקן

*  *  *

אי הסבירות של מסקנות ועדת אגרנט ברורה כשמש, והשאלה המשפטית המתחייבת היא האם דין המסקנות להיפסל בשל עילת אי הסבירות. ללא קשר לפרשה זו, נשיא בית המשפט העליון ה-7 השופט מאיר שמגר כתב פעם בפסק דין בבג"ץ שחוסר-סבירות יכול להתבטא בהבאה בחשבון של שיקולים זרים, כך שהמסקנה הסופית הופכת מופרכת מעיקרה ובשל כך לבלתי-סבירה לחלוטין.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,157 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
כְּאֵב בֶּטֶן 134

אחרי שגמרנו להזדעזע מנאום כאב הבטן של מירי רגב, כל מה שצריך לעשות זה פשוט להקשיב לנאמני נתניהו ולהבטחותיהם המפורשות מה יעשו כשיחזרו לשלטון

עוד 1,264 מילים ו-3 תגובות

העיתונאית היהודייה קרלה פאוור חיה באפגניסטן, איראן ופקיסטן – שוחחה עם טרוריסטים אכזריים ולמדה על תהליכי דה־רדיקליזציה ושיקום ● בריאיון לזמן ישראל היא אומרת שהטיפול המערבי בקיצוניים לא מביא להפחתת האלימות: "מיליטריזציה וקרימינליזציה לא הפכו את העולם למקום בטוח יותר"

עוד 1,362 מילים

למקרה שפיספסת

ידועים בציבור

שמונה שנים אלמוג ואני ביחד. ביום השמח בחיינו פחות נראה לנו נכון לדבר על ירושלים וחורבנה, והעדפנו לדבר על ההישגים שלנו כזוג. לא עשינו דווקא, בחרנו בטקס מחוץ לרבנות ממקום של חיבור עמוק ל"אנחנו". בהחלפת הטבעות התחייבתי: "אני בוחרת בך להיות לי חבר, שותף ואב ילדיי ולחיות חיי שיתוף ואהבה".

שבע שנים ביחד ושנתיים של מגורים משותפים הובילו להצעת הנישואים המרגשת במגדל השארד בלונדון. כשחזרנו מהטיול וחשבנו איזה סוג אירוע ישמח את האנשים שאנחנו אוהבים וגם אותנו, הבנו שהחופה שלנו תדגיש את האחדות בינינו. רצינו חופה שתתן גם מקום לאבות שלנו שנפטרו, מקום כחלק מסיפור שלם ולא כטרגדיה. היה לנו ברור שלקיים טקס שוויוני, אישי, שמכיל מסורת יהודית שמתאימה לנו ולמשפחותינו, זה הדבר הכי נכון.

7 שנים יחד ושנתיים מגורים משותפים הובילו להצעת הנישואים המרגשת במגדל השארד בלונדון. כשחזרנו מהטיול וחשבנו איזה אירוע ישמח את האנשים שאנחנו אוהבים ואותנו, הבנו שהחופה שלנו תדגיש את האחדות בינינו

לא רצינו אירוע "שכולם עושים", זה לא התאים לנו. היו הרבה סיבות שבעקבותיהן חשבנו שאירוע חתונה לא משמעותי עבורנו כזוג. אחת מהן הייתה הדרך הנפרדת של שני בני הזוג ברבנות לפני החופה. לא ראינו את עצמנו עושים משהו האחד בלי השנייה, בעיקר אני, שעושה את עיקר הדרך לבד (הדרכת כלה, מקווה).

גם קיום החופה האורתודוקסית עצמה לא קסם לנו. פחות נראה לנו נכון ביום השמח בחיינו לדבר על ירושלים וחורבנה, ולא לדבר על ההישגים שלנו כזוג. לכן, החלטנו לעשות תהליך של ידועים בציבור דרך מרכז "הויה", שם שמענו לראשונה על קיום חופה אלטרנטיבית.

לצד ענייני הרגש, עשינו בירור לגבי המשמעויות של לא להתחתן ברבנות, ומה ההשלכות עלינו ועל ילדינו. גילינו שאנחנו לא מופלים לרעה מזוגות נשואים, ואף זכאים לאותן זכויות.

בהקשר לילדים בעתיד, הבנו כי לכל בירוקרטיה יש פתרון (שלא מצריך נסיעות לחו"ל), וכמו שאנחנו קיבלנו חינוך ותמיכה מהמשפחה ללכת בדרכנו, כך גם הם יקבלו, ולכן זה לא הרתיע אותנו.

היו כמה מבני המשפחה שפחות אהבו את הרעיון. כשהתייעצנו על כך עם עורך הטקס הוא אמר בביטחון: "אל תדאגו, כשרואים את החופה מבינים שזו חופה לכל דבר גם אם היא לא דתית", וכך באמת היה.

היו כמה בני המשפחה שפחות אהבו את הרעיון. כשהתייעצנו על כך עם עורך הטקס הוא אמר בביטחון: "אל תדאגו, כשרואים את החופה מבינים שזו חופה לכל דבר גם אם היא לא דתית", וכך באמת היה

שילבנו בטקס שבע ברכות, שבירת כוס, והייתה לנו כתובה יפהפיה שכתבנו ביחד. החלק שהכי אהבנו היה החלפת הטבעות, שבחופה אורתודוקסית הוא מעשה קנייני, אבל אצלנו היה זה מעשה הבטחה.

ליאת  מירון ואלמוג בר-אל בטקס הנישואים של הויה – מרכז הטקסים של עמותת ישראל חופשית (צילום: טוני בנישו)
ליאת  מירון ואלמוג בר-אל בטקס הנישואים של הויה – מרכז הטקסים של עמותת ישראל חופשית (צילום: טוני בנישו)

המשפט שבחרנו היה: "אני בוחרת בך להיות לי חבר, שותף ואב ילדי ולחיות חיי שיתוף ואהבה". לא רק הטקס עצמו היה מרגש ומהנה, גם הכתיבה והיצירה שלו כשבועיים קודם עם המנחה היו מרגשים ומצחיקים, והיו בשבילנו אחת החוויות היותר משמעותיות בתהליך.

מכל החופה, מה שהכי ריגש אותנו היה המקום שנתנו לאבות שלנו. בדבריו של המנחה אלינו הוא סיפר את הסיפור של הדייט הראשון שלנו, בו אלמוג הביא לי פרחים צהובים, זאת לאחר שחיפש אותם עם אביו כל אותו יום שבת. מכיוון ששום חנות לא הייתה פתוחה, הם נסעו למספר ערים עד שמצאו. כל זאת מכיוון שאבא שלו שאל אותו אם אני שווה את זה, והוא ענה שכן.

מבחינתנו לא היה מקום יותר מרגש ויותר נכון מאשר כאן להעלות את האהובים שלא אתנו, ולשזור את הנוכחות שלהם ברגע הזה. זה דבר שלעולם לא היינו מקבלים בטקס דתי.

מבחינתנו לא היה מקום יותר מרגש ויותר נכון מאשר כאן להעלות את האהובים שלא אתנו, ולשזור את הנוכחות שלהם ברגע הזה. זה דבר שלעולם לא היינו מקבלים בטקס דתי

מה שחשוב לנו להעביר לזוגות אחרים הוא, שהבחירה להתחתן בעומר, בטקס לא דתי, היא לא ממקום של "דווקא" אלא ממקום של חיבור עמוק ל"אנחנו" כזוג, למה שחשוב לנו כפרטים, למה שמשמח את המשפחות והחברים שלנו, ומתוך ראייה של איך נכון שזה יהיה – ולא איך זה צריך להיות.

ליאת מירון בר-אל, בת 26 מאיזור השרון, סטודנטית למשפטים שנה ד'. בת הזוג של אלמוג בר-אל, לו נישא בטקס של הויה - מרכז הטקסים של עמותת ישראל חופשית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 594 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

בג"ץ משלים את מלאכת ההתקפלות של מנדלבליט

אחרי שמנדלבליט השתמט מחובתו לאכוף כללי מנהל תקין ואפשר את מינוי פרץ בניגוד להחלטת ועדת המינויים, גם שופטי בג"ץ הלכו באותו תלם - ולמעשה רוקנו מתוכן את תפקידה של הוועדה במניעת מינויים פוליטיים ● שופטת המחוזי הפכה את החלטתו האמיצה של שופט בית משפט השלום בעניין הר הבית והעדיפה לצדד עם המשטרה ● ולשם שינוי, בן-גביר צודק ● שלוש הערות מהחזית המשפטית

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,381 מילים ו-1 תגובות

הניו יורק טיימס: המהנדס שאיראן דיווחה על מותו - הותקף על ידי כלי טיס לא מאויש

בפיקוד המשטרה הוחלט שרק קצינים בכירים יורשו להורות על הורדת דגלים בזמן מצעד הדגלים ● דיווח: גורם ישראלי בכיר נפגש לאחרונה עם מקביליו הסעודיים בארמון המלכותי בריאד ● ארה"ב לא תערוך חקירה עצמאית של הירי באבו עאקלה ● משרד האוצר אישר תקצוב עבור הקמה של 28 עמדות משטרה בבתי החולים ● האו"ם: מפרוץ המלחמה באוקראינה נהרגו 4,031 אזרחים

עוד 31 עדכונים

ראש העירייה, לא ראש עיר

יום ירושלים ראש עיריית ירושלים בורח מכל עיסוק בנושאים מדיניים-ביטחוניים ומתייחס לכל שאלה בנושא כמוקש ● הוא רואה לנגד עיניו כמודל את ראש העיר המיתולוגי טדי קולק - שריף שאין לו עניין מחוץ לתחומי ירושלים ● בינתיים, תנופת הבנייה בעיר הבירה אדירה וליאון רוצה לשנות את הדמוגרפיה ומפת ההגירה ● אם רק צעדת הדגלים ביום ראשון תעבור בשלום והאלימות במזרח העיר תפסיק להרוס לו

עוד 1,549 מילים

מסתבר שהם כן יכולים עוד

ההטבות שקיבלה רינאוי־זועבי עם חזרתה לקואליציה עשויות לפגוע גם בה וגם במרצ אבל חמור מכך – הן אולי הכשירו את מצעד הדגלים במתווה הנוכחי ● הניסיונות החוזרים לייצב את הממשלה העירו מחדש דיונים בנושא השיטה הפוליטית ● אבל הבעיה לא נמצאת בשיטה אלא בדינמיקה שבה היא פועלת וההתעלמות מהבעיות האמיתיות ● דעה

עוד 1,384 מילים ו-1 תגובות

גל ההתייקרויות: החזקים לא נפגעו, החלשים כן

המחירים מזנקים ויוקר המחיה יעלה אף יותר בשל העלאת הריבית ● גם השכר עלה - אבל בענפים מסוימים, בעיקר בהייטק, השכר עלה הרבה, ובענפים אחרים הוא אפילו ירד בחדות, אחרי חודשים ארוכים של חל"ת וחיים מדמי אבטלה ● גם העצמאים נפגעו קשה ● כשמשווים הוצאות מול הכנסות, רואים שמצבם של החזקים השתפר, מצב החלשים הידרדר - והפערים גדלו

עוד 2,522 מילים

"מגדלי מגורים הם מנכרים, מעקרים, מייקרים ומסכנים"

הנתונים מאשרים את מה שרואות העיניים: בשנתיים האחרונות חל זינוק במספר התחלות הבנייה של מגדלי מגורים, ואנשי התכנון טוענים כי בשנים הבאות נצטרך לבנות בניינים אפילו גבוהים יותר ● פרופ' רחל אלתרמן, מתכננת ערים ומשפטנית, נחרדת ממה שמחכה לנו ומזהירה: "הרבה יותר יקר לבנות מגדלים ולתחזק אותם, הם אסון סביבתי, והחיים בהם הם חיים של ניכור חברתי"

עוד 1,295 מילים ו-2 תגובות

דיווח: תחקיר המשטרה קובע שניתן היה להימנע מהפעלה של כוח רב בהלוויית אבו עאקלה

הרשות הפלסטינית: העיתונאית שירין אבו עאקלה נורתה ישירות על ידי כוח צה"ל ● כוכבי: "אף חייל בצה"ל לא ירה במכוון בעיתונאית" ● ארצות הברית הביעה דאגה מכך שמצעד הדגלים, במתכונתו הנוכחית, יביא להסלמה באזור ● דיווח: ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון אמר לגורמים במשרדי ההגנה והחוץ של ארצות הברית שהפרישה מהסכם הגרעין הייתה שגויה

עוד 42 עדכונים

החברה החדשה של ישראל

המלחמה באוקראינה, חוסר הביטחון האנרגטי, איום הטרור והעלייה באנטישמיות - כל אלה הביאו לשינוי ביחס של האיחוד האירופי לישראל ● בלי הרבה כותרות, הנשיאה הצעירה של הפרלמנט ביקרה בתחילת השבוע בארץ - ובירושלים התמוגגו מדבריה ● היא לא הזכירה את ההתנחלויות, לא התעכבה על הארועים הביטחוניים ולא גינתה את ישראל ● האם באמת הכל עד כדי כך ורוד? ● פרשנות

עוד 835 מילים

אם נדמה לכם שבאביב הזה ישראל מדלגת מאובך לאובך - אתם לא מדמיינים: מספר סופות החול והאבק בארץ גדל בחדות השנה לעומת אשתקד ● מצד שני, במהלך השנים המגמה היא דווקא של ירידה, ואין הוכחה שיש קשר לשינוי האקלים ● לסופות החול האיומות בעיראק, לעומת זאת, יש ועוד איך

עוד 1,018 מילים

מיינד דה גאפ הסגולה של לונדון

אחרי עשורים של תכנונים ובאיחור של שלוש שנים, החל לפעול אתמול קו אליזבת, המחבר בין מזרח ומערב לונדון ● אלפים עמדו בתור כדי לעלות על הנסיעה הראשונה והאווירה החגיגית הורגשה בכל התחנות ● יש סיבה לחגיגה: הקו החדש משפר את איכות החיים של תושבי הפרברים, מעלה את ערך הנדל"ן ומקצר את הנסיעה למרכז העיר ● שאול אדר יצא לסיבוב בעתיד של לונדון

עוד 1,418 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה