נובמבר 2016 היה חודש קשה בישראל. גל שרפות שטף את הארץ באדיבות סתיו יבש במיוחד ורוחות מזרחיות רבות עוצמה. ביומנים של שירותי הכבאות נרשמו לא פחות מ-1,700 דליקות – הגדולות שבהן בחיפה ובהרי ירושלים, שם הלהבות הגיעו אל היישוב נטף, פגעו בבתים ואף שרפו לחלוטין את חלקם.

14 אלף דונם של שטחים טבעיים נשרפו בהרי ירושלים, מתוכם 8,000 בשמורת הטבע נחל כפירה. האש דעכה אחרי מספר ימים אבל השמורה נותרה סגורה לקהל. המראות של עצים, שיחים ומדרונות שלמים בוערים יצרו את התחושה הקשה שחתיכת טבע משמעותית נלקחה מאיתנו, אם לא לתמיד אז לפחות להרבה שנים.

קצת יותר מחמש שנים אחרי, מתברר שהתמונה מורכבת יותר. בימים אלה השלימה רשות הטבע והגנים, בשיתוף פעולה עם שורה של מדענים וחוקרים בכירים, ניטור מדוקדק של מצב המערכות האקולוגיות בשטחים שנשרפו בשמורת הכפירה. הניטור החל כבר ב-2017, שנה לאחר השרפה, ומאז נבחן, שנה אחר שנה, קצב ההתאוששות של המערכות הטבעיות מהמהלומה שספגו.

את השורה התחתונה, האופטימית במידה, מנסח ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז המרכז של רשות הטבע והגנים: "שטח טבעי מסוגל להתאושש ולחזור למסלול תוך 4-6 שנים".

את השורה התחתונה, האופטימית במידה, מנסח ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז המרכז של רשות הטבע והגנים: "שטח טבעי מסוגל להתאושש ולחזור למסלול תוך 4-6 שנים"

דונמים של חורש נשרף כליל בהרי ירושלים בעקבות השרפה הגדולה, 18 באוגוסט 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש)

החוקרים חילקו את שטח השמורה למשבצות וערכו השוואה בין אזורים שנשרפו לכאלה שלא נפגעו מהשרפה. בניטור נבדק מצב הצמחייה, הזוחלים, פרוקי הרגליים, הציפורים, הדורסים הגדולים, הפרפרים, היונקים הקטנים (מכרסמים) והיונקים הגדולים (תנים, חזירים, צבאים, צבועים).

התמונה דומה ברוב הקטגוריות: משנה לשנה הצטמצם הפער בין החלקות השרופות לאלה שלא נשרפו, וכחלוף חמש שנים נותרו הבדלים מינוריים.

"חברת פרוקי הרגליים הולכי הקרקע מתאוששת בקצב מהיר מאוד", נכתב בפרק בדוח הניטור שעוסק בחרקים, ובפרק על הזוחלים: "השטחים שנשרפו עברו אכלוס מחדש ושיקום, לפחות חלקי, מבחינת חברת הזוחלים".

באשר לפרפרים, חמש שנים אחרי השרפה נרשמה חזרה של 85% מהאוכלוסייה, ועל פי מחקרים שנערכו בשוויצריה הקטנה אחרי השרפה הגדולה בכרמל, ההערכה היא שבתוך שבע שנים תירשם התאוששות מלאה.

באשר לפרפרים, חמש שנים אחרי השרפה נרשמה חזרה של 85% מהאוכלוסייה, ועל פי מחקרים שנערכו בשוויצריה הקטנה אחרי השרפה הגדולה בכרמל, ההערכה היא שבתוך שבע שנים תירשם התאוששות מלאה

האם זה אומר ששרפות, בניגוד לתחושה הרווחת, הן אירוע מסוכן עבור בני אדם ורכושם, אבל לא צריך להתייחס אליהן כאל פגיעה מהותית בטבע?

יחמורים בשמורת הר טייסים שנשרפה, אוגוסט 2021 (צילום: ליאור כהן / רט"ג)

"כששרפה קורית פעם ראשונה במקום מסוים זו באמת לא קטסטרופה אקולוגית", אומר ד"ר מליחי. "שרפה אפילו עוזרת לשטח שהגיע לסטגנציה לעשות מעין ריסטארט. לפני 2,000 שנה היו אוכלי עשב גדולים בהרי ירושלים שעזרו לשטח להתחדש, היום אנחנו משיבים לשם יחמורים.

"כשאין מספיק אוכלי עשב גדולים, השרפה מחליפה אותם. בקייפטאון, שיש בה היבטים אקלימיים דומים לישראל, פעם ב-17 שנה יוזמים שרפה באזורים שבהם לא היו שרפות.

"כשאין מספיק אוכלי עשב גדולים, השרפה מחליפה אותם. בקייפטאון, שיש בה היבטים אקלימיים דומים לישראל, פעם ב-17 שנה יוזמים שרפה באזורים שבהם לא היו שרפות"

"מה שצריך להדאיג אותנו זו השרפה החוזרת. אם שטח שעבר שרפה רק לפני שנה-שנתיים יעבור עוד אחת, זה כבר עלול לפגוע בו באופן קשה למשך שנים. יש לנו אזורים כאלה, בעיקר ברמת הגולן, שסופגים שרפות ענק כמעט כל שנה, והם לא מצליחים להתאושש".

אם הכי חשוב להגן על שטחים שכבר נשרפו, אתם מתאימים לזה את אמצעי ההגנה מפני שרפות, למשל קווי חיץ?
"באזורים שלנו (של רשות הטבע והגנים, א"ל) – בהחלט. יש לנו תוכנית לקווי חיץ בשטחים שכבר נשרפו. לגבי שטחים שנמצאים בשליטת אחרים – אני רק יכול לנסות לשכנע שזה הדבר הנכון לעשות".

רגע לפני שנפרוץ בתרועות שמחה מול הלהבות בשרפה הבאה, צריך לסייג ולציין שחומרת ההשפעה תלויה גם בצמחייה של האזור. מליחי: "אזורים שיש בהם בעיקר שיחים מתאוששים מאוד מהר, תוך שנה שנתיים; איפה שיש חורש ועצים הפגיעה יותר קשה, והשאלה גם באיזה עצים מדובר.

שרפה בשמורת הר טייסים בהרי ירושלים, אוגוסט 2021 (צילום: גלעד וייל / רט"ג)

"לאלון יש יכולת להתחדש אחרי שרפה, לעומת זאת כשאורן מת אז גמרנו. בשרפה הגדולה שהייתה בהרי ירושלים בשנה שעברה נפגעו הרבה יערות אורנים, ואנחנו לא יודעים מה יקרה. בכלל לא בטוח שהאזורים האלה יתאוששו במהירות".

אם בדרום אפריקה יוזמים שרפות, אז המסקנה היא שכשפורצת שרפה לא צריך להתאמץ לכבות אותה?
"לא מדויק. קודם כל צריך להגן על בני אדם, על הרכוש שלהם, על תשתיות חיוניות. מעבר לזה, אחד הדברים שהתגלה בניטור זה שלאזורים שלא נפגעו יש תרומה מכרעת להתאוששות של האזורים שכן נפגעו. לכן מאמצי הכיבוי אינם לחינם גם כשהשרפה משתוללת ומתפשטת.

"צריך להיכנס לשטח ולהציל כל מה שאפשר, כי כל דונם שמצילים יאפשר אחרי זה לשטחים השכנים שנשרפו להתאושש יותר מהר – בגלל התנועה של בעלי החיים והזרעים".

"צריך להיכנס לשטח ולהציל כל מה שאפשר, כי כל דונם שמצילים יאפשר אחרי זה לשטחים השכנים שנשרפו להתאושש יותר מהר – בגלל התנועה של בעלי החיים והזרעים"

אחד הממצאים המפתיעים בדוח הניטור נוגע לבעלי החיים הקטנים והגדולים. המומחים (והתמונות הקשות) לימדו אותנו במהלך שנים של שרפות שבעלי החיים הקטנים והאיטיים, שאינם מספיק מהירים כדי לברוח מהאש, מתפחמים ראשונים כשהלהבות מכלות את הצמחייה ומבשלות את האדמה. היונקים הגדולים וקלי הרגליים, לעומת זאת, יכולים לנוס מהבית הבוער ולחפש טריטוריה אחרת.

תן שצולם בהרי ירושלים (צילום: חיים שוחט/פלאש90)

מדוח הניטור עולה כי דווקא אוכלוסיית בעלי החיים הקטנים – גם אם ספגה מהלומה קשה בשרפה – התאוששה במהירות יחסית וחזרה להיקפים שבטרם השרפה.

בכל הנוגע לאוכלוסיית היונקים הגדולים, לעומת זאת, השרפה שיבשה הכול: בשטחים שבקרבת היישוב נטף, למשל, חל גידול חד באוכלוסיית התנים. באביב 2021 נצפו שם תנים שמונה פעמים, וחצי שנה לאחר מכן כבר נרשמו 339 תצפיות של תנים ותועדו גם גורים רבים. במקביל, נעלמה כמעט לחלוטין אוכלוסיית הצבאים והצבועים.

באביב 2021 נצפו שם תנים שמונה פעמים, וחצי שנה לאחר מכן כבר נרשמו 339 תצפיות של תנים ותועדו גם גורים רבים. במקביל, נעלמה כמעט לחלוטין אוכלוסיית הצבאים

"השרפות הפרו את שיווי המשקל האקולוגי העדין, הפרו את הבאלאנס", אומר מליחי. "הן מכניסות לשטח מינים נשעני-אדם כמו תנים וחזירי בר. כשהשטח שרוף ואין להם מה לאכול הם ניגשים לפחים ולערימת הקומפוסט בנטף. כשיש יותר תנים, הצבי לא מצליח לחזור".

ברור למה הצבי מפחד מהתנים, אבל מה מרחיק את הצבוע?
"הצבוע הישראלי הוא סוליטרי – מסתובב לבד. התן חי בלהקות, ונצפו לא מעט מרדפים של תנים אחרי צבוע".