יובל רפאל זכתה השבוע בגמר "הכוכב הבא לאירוויזיון", אחרי עונה בסימן מלחמה וסיפורי תקומה. שני מועמדים בולטים אשר הגיעו לגמר היו: הזוכה, יובל רפאל שהייתה במיגונית הזוועות והצליחה לשרוד מתחת לגופות של צעירות וצעירים שבילו במסיבת הנובה, ניסו למצוא מחסה באותה מיגונית אך מצאו בה את מותם; ודניאל וייס מבארי, ששרד את אותה שבת השחורה, אך איבד את הוריו שנרצחו ב-7 באוקטובר על ידי בני עוולה.
מה שיובל ודניאל עברו הוא דבר מזעזע, פוצע וטראומתי מכל הבחינות. ראוי מאוד לספר את הסיפור שלהם, ראוי ונכון לתת להם כל במה אפשרית. מה שפחות ראוי בעיני היה הקידום המוגזם והשימוש התכוף בסיפורם.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה,
אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בסופו של דבר, הכל תלוי באדם עצמו. לעמית סגל יש אג'נדה ברורה ואין סיבה לחשוד שהוא יפסיק לקדם אותה בגלל אח שלו. גאולה אבן לעומתו צברה מספיק שנות ניסיון בשביל לדעת מה לא עושים. לדעתי גאולה אבן עדיפה עשרות מונים על אילה חסון. כשברור לכל מי הוא בעלה, זה מייתר את הצורך שלה לזוז הצידה. אילה חסון לעומת זאת, אף אחד לא יודע מה המניעים שלה ואת מי היא משרתת בכל זמן נתון.
הרבה יותר מטריד אלה הם הקשרים המוסתרים. הקח תן מאחורי הקלעים שאף אחד לא חשוף אליהם ואף אחד לא יודע למה באמת מתעסקים / לא מתעסקים עם נושא זה או אחר.
אז האבא של מיכאל האוזר-טוב רץ לכנסת. ביג דיל. יותר חשוב לחשוף מה קרן ברק עושה בכנסת. את מי היא משרתת. יותר חשוב להבין את מי משרתת מירב בן ארי. איך הלוביסטיות שהפכו לחברי כנסת נלחמות כמו לביאות פצועות בעד הלקוחות שלהן "לשעבר" ונגד הציבור כולו.
התקשורת, כרגיל, מתעסקת בשטויות ולא בדברים החשובים.