המאבק בתביעות ההשתקה של גורמים בעלי-עוצמה נגד עיתונאים או פעילים במרחב הציבורי, רשם לעצמו ניצחון משמעותי בשבוע שעבר, כשלשכת עורכי הדין הודיעה כי היא מושכת את התביעה המתמשכת נגד העיתונאית שרון שפורר.
זאת הייתה תביעת דגל של יו"ר לשכת עורכי הדין הקודם, אפי נווה, שבינתיים הסתבך בחשדות לפלילים ונאלץ לפרוש בבושת פנים מראשות הלשכה. יו"ר הלשכה החדש, אבי חימי, הודיע כי בכינוס מועצת הלשכה הוחלט על ביטול התביעה. הוא ציין כי שוחח עם נווה ושכנע אותו לוותר גם על תביעתו האישית נגד שפורר וזאת בנימוק ש"אין מקום לתביעות אישיות נגד עיתונאים".
ההודעה הזו מקפלת בתוכה הודאה בכך שהנזק התדמיתי שגורמת תביעת השתקה והפחדה עלול להיות גדול לאין ערוך מהתועלת שהיא מביאה לתובעים.
שפורר, כתבת "המקום הכי חם בגיהינום", נמנעה מלצהול, ובהודעתה ביקשה לשפוך מים צוננים על ההתלהבות של עמיתיה העיתונאים והפעילים למען חופש הביטוי.
"אחרי שנתיים וחצי של בריונות מצד הלשכה ומצד אפי נוה – אין שום בשורה בביטול התביעה נגדי", כתבה שפורר בפוסט שהעלתה בפייסבוק.
"לפי שעה אתם יכולים לברך בעיקר את אבי חימי ואפי נוה, שהצליחו למצוא פתח של כבוד ולברוח, ועוד מתרצים את זה בשלל תרוצים", כתבה בפוסט.
שפורר הסבירה שהלשכה "ממשיכה לשקר", ובשיחות עם סביבתה הדגישה שתהיה מרוצה כשהשחיתות סביב פעולותיה של הלשכה תיפסק.
תביעות השתקה הן תחום חדש יחסית בעולם המשפט, ובעשור האחרון, עם התגברות הפעילות ברשתות החברתיות, הן תפסו תאוצה משמעותית.
פעמים רבות המטרה העומדת מאחוריהן אינה קבלת החלטה משפטית על התנצלות או פיצוי כספי, אלא יותר הכתבת מסע ייסורים לנתבע, כזה שילמד אותו – ואת סביבתו – ש"אסור להתעסק" עם התובע.
בהרצאות שאני מעביר על תביעות השתקה מעת לעת אני נוהג לציין ארבע דרכים לחזק הפחדה זו: רדיפת הנתבע "עד קצה העולם" (מה שקרוי גם "תיירות דיבה", כלומר תביעות במדינות אחרות), הפעלת טרור משפטי עוד לפני הפרסום, הליכה מעל ראשו של המפרסם באמצעות תלונה אצל מעסיקו, והפחדה או שיימינג, בסביבת העבודה או החיים של המפרסם.
במילים אחרות, תביעות השתקה הן קרב ממושך שחלקים רבים בתוכו מזכירים "משחק איציק": הראשון שממצמץ, הוא המפסיד.
מסיבה זו אני חולק על שפורר ורואה בהחלטת הלשכה למשוך את התביעה ניצחון גדול בנקודות, גם אם לא נוק-אאוט מוחלט. לשכת עורכי הדין לא רק מצמצה כאן, היא נאלצה לסגת לאחור בבושת פנים. הגם שלא התנצלה על פעולותיה הנפסדות בשנים האחרונות, על רדיפת העיתונאים וההתנהלות הבריונית בתוך ומחוץ לכתלי בית המשפט, מבחן התוצאה מראה שבכוונת היו"ר החדש לשנות טקטיקה.
שפורר אולי מחפשת מהות, למשל שינוי גישה, הודאה באשמה, הפסקת השחיתות הממסדית, אבל ניצחונות בתחום תביעות ההשתקה באות לרוב בשלבים. השלב הראשון בתיקון אמיתי הוא ביטול הפעולה המשפטית הבריונית. רק לאחריה יכול לבוא תיקון ממשי כלשהו של התנהלות והתנהגות.
גם אם תיקון כזה לא יגיע, אפשר לשמוח בלב שלם מההחלטה הנוכחית. היא לא רק מסירה מעל גבה של עיתונאית את העול (המיותר) להתרוצץ בין בתי משפט, להמציא תצהירים וראיות כדי להוכיח אמת שהייתה לצידה מלכתחילה, ולהסתכן בהוצאות משפט יקרות ומתמשכות, אלא גם (ואולי בעיקר) משדרת מסר: מי שמתעסק עם העיתונאים לוקח סיכון.
נכון, משפטית אנחנו בדרך כלל חלשים יותר מהטייקונים ובניגוד לבכירי המשק והממסד לא עומד לרשותנו משרד עורכי דין נוצץ בחיוג מהיר. אבל ציבורית אנחנו טעונים בלא מעט יוקרה ויכולת השפעה.
הטלת ספק ביושרתנו, רדיפה אחרינו בהליכים משפטיים מופרכים, ודרישה לפיצויים חסרי פרופורציה – לא רק שלא תביא "התנצלות" מיוחלת (ושקרית), היא תשחרר אצלנו חלק מהעכבות, ותהפוך את הקייס לציבורי, מתמשך ואגרסיבי.
לא מעט גורמים בישראל כיום עדיין לא קלטו את המסר. "קבלה לעם" ממשיכה לנהל תביעות השתקה נגד כמה עיתונאים במקביל (בעבר גם נגד הח"מ), וולטר סוריאנו ממשיך לרדוף אחרי עיתונאים בתביעות השתקה, משפט השתקה אחר של שפורר מצידו של העבריין המורשע דודו דיגמי ממשיך להתנהל בבית המשפט, וזה לפני שהגענו לאיומי העבר של שלדון אדלסון, האחים עופר ועוד.
ויש כמובן גם תביעות השתקה "קטנות" יותר, פחות מפורסמות, נגד אזרחים שבסך הכל ביקשו להשתלב בשיח הציבורי באזור מגוריהם, ומיד חטפו תביעה על ראשם, מבלי לדעת איך להתמודד עם הצרה הזאת.
עבור כל אלה, ההתקפלות של לשכת עורכי הדין היא דרמטית. ועבור העיתונאים והפעילים שלעתים חושבים לוותר, להתקפל, להתנצל או להתפשר – ההתקפלות של עו"ד חימי וחבריו נושאת מסר ברור: חכו בסבלנות, בסוף הצדק יבצבץ החוצה מתוך המדמנה.
ונשאלת השאלה מי ישמור עלינו ,הציבור מידיהם של העיתונאים . אם הכול מותר להם בשם החוק ואין להם פחד מפני ענישה שצפוייה להם במידה והם מעלילי עלילות שווא אז מה ימנע מהם מלעשות ככל העולה על רוחם וכבר נתפסו עיתונאים שסרחו .
זו צביעות מצד התקשורת משום שהכתבת הזו בעידוד חברותיה בחרה לעשות זאת דווקא כי זה היה אפי נווה ודווקא בגלל הקשר שלו לצד הימני בפוליטיקה הצד של איילת שקד .
מול אנשי שמאל שסרחו אנחנו לא רואים כזו נחישות .
בקיצור הכול פוליטיקה
שר החוץ של ארצות הברית מרקו רוביו חזר ואמר כי הושגה "התקדמות מסוימת" בשיחות עם איראן.
"נראה בשעות ובימים הקרובים אם ניתן יהיה להתקדם", אמר רוביו בישיבת הקבינט בבית הלבן, מבלי למסור כמעט פרטים חדשים על מצב השיחות.
רוביו שב ואמר כי הממשל של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מעדיף מסלול דיפלומטי כדי להבטיח שאיראן לא תשיג נשק גרעיני, אך לוושינגטון "יש אפשרויות אחרות" אם השיחות לא יצליחו.
"לאיראן, ולגורמים האלה שאחראים על איראן, לעולם לא יכול להיות נשק גרעיני, ולעולם לא יהיה להם נשק גרעיני כל עוד אתה נשיא ארצות הברית", אמר רוביו לטראמפ, בזמן שחברי הקבינט עדכנו את הנשיא על עבודתם, תוך הקפדה להרעיף עליו שבחים.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ רמז שלא חלה התקדמות בניסיונות להשיג הסכם מאז שהצהיר לפני ארבעה ימים כי הסכם "גובש ברובו" וכי הפרטים "יוכרזו בקרוב".
בדברים שנשא בפתח ישיבת הקבינט בבית הלבן, טראמפ טען שוב כי איראן "רוצה להגיע להסכם", אך שארצות הברית "עדיין לא מרוצה" ממה שהיא רואה.
"אנחנו נהיה… או זה, או שנצטרך פשוט לסיים את העבודה", איים טראמפ שוב.
טראמפ טען כי איראן החליטה להתחיל להסיר את חסימת האינטרנט במדינה "כי הם חוטפים מכות".
"הם חשבו שהם יוכלו לחכות עד שאישבר", אמר טראמפ, וטען כי איראן חשבה שהוא ייאלץ להיכנע כדי להוריד עלויות לקראת בחירות אמצע הכהונה בסתיו.
"לא אכפת לי מבחירות אמצע הכהונה", אמר טראמפ, לפני שהבהיר כי המועמדים שבהם הוא תומך מנצחים בכל מקרה.
"באמצעות מבצע 'זעם אפי', הלוחמים שלנו מבטיחים שמממנת הטרור מספר אחת בעולם לעולם לא תשיג נשק גרעיני", הוסיף.
כלי תקשורת פלסטיניים פרסמו תיעוד שבו נראה מתנחל מכה כלב במקל באזור דרום הר חברון שבדרום הגדה המערבית.
לפי הדיווח, זהו כלב שמירה השייך לתושב פלסטיני מחרבת א־רכיז.
ממש עכשיו בחירבת' מרכאז שבדרום הר חברון
מתנחל תקף אישה מבוגרת ואת התינוק שלה (!!) ולאחר מכן תקף גם את הכלב שלהם.
זה מה שתנועת ההתנחלות מייצרת עם כל מאות המיליונים שהממשלה שופכת עליהם, גברים אלימים שתוקפים את החלשים ביותר בסדיזם טהור. pic.twitter.com/v8q7ttfn2R
— נדב וימן Nadav Weiman (@weimanadav) May 27, 2026
בתיעוד נוסף, שלפי הדיווח הוא מאותו אירוע, נראה מתנחל נכנס לבית של משפחה ומפיל אישה, בשעה שתינוק אוחז בה.
מסתערבי מג"ב איו"ש עצרו אתמול בחברון גורם שלפי החשד עסק בפעילות טרור ובסחר באמצעי לחימה, כך הודיעה דוברות המשטרה.
הוא הועבר להמשך טיפול וחקירה של שירות הביטחון הכללי.
הצבא תוקף מפקדות של חזבאללה באזור צור שבלבנון, כך הודיע דובר צה"ל.
מוקדם יותר היום הצבא קרא לאוכלוסייה בלבנון להתפנות באופן מיידי מצור ומסביבתה.
כשהייתי תובעת בעזה, בתפקיד הראשון, הגיע לידיי יום אחד תיק הרצח של שעיה דויטש ז"ל. מושבניק מהזורעים, שנדד לירושלים ומשם לכפר-ים בגוש קטיף, שם אהבתו לחקלאות הובילה אותו לגדל זני פרחים מיוחדים.
ב-29.3.1993, שבוע לפני הפסח, נקרא לחממה על ידי פועליו. למפגש הביא ממתקים וופלים לכבוד החג, אלא שהם התנפלו עליו ואחד דקרו בלבו.
עו"ד סא"ל במיל' אורי אגוז, לשעבר בפרקליטות הצבאית, שופטת בעבירות טרור. חברת פורום דבורה. מחזאית ותסריטאית.
מאז ה-7 באוקטובר אנחנו מתמודדים לא רק עם שיקום בתים וקהילות, אלא גם עם שיקום נזק בלתי נראה: שיקום התודעה.
הנתונים שמצטברים מהשטח מציירים תמונה מוכרת מדי למי שעוסקים בבריאות הנפש – גל מתמשך של הפרעות דחק פוסט־טראומטיות, דיכאון וחרדה, שמאתגר את המערכות הקיימות ודורש מענה רחב, מהיר ומדויק.
פרופסור איל פרוכטר הוא שותף מייסד ומנהל תחום רפואה ומדע קולקטיב עיקר - השותפות לחוסן בישראל.
ד"ר נדיה ליסובודר היא יועצת קלינית CRO, מייסדת ומנכ"לית של גליל מחקר ביו-רפואי.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
ראוי להקים בישראל את מוסד "הסנהדרין". המערכת הפוליטית סרחה ויוקרתה מצויה בשפל עמוק ברחוב הישראלי. פוליטיקאים רדודים וברוטליים בהתנהגותם החדירו נורמות פסולות לחיים הציבוריים והשחיתו את המערכת הפוליטית.
אנו זקוקים לסוג של חבר מושבעים או בית מגוון בהרכבו, שיהווה מקור השפעה והשראה למנהיגים ולציבור הרחב וישפיע על השיח הציבורי, וזאת בהיעדר ריסון של מקבלי ההחלטות.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובסופו של דבר, הכל תלוי באדם עצמו. לעמית סגל יש אג'נדה ברורה ואין סיבה לחשוד שהוא יפסיק לקדם אותה בגלל אח שלו. גאולה אבן לעומתו צברה מספיק שנות ניסיון בשביל לדעת מה לא עושים. לדעתי גאולה אבן עדיפה עשרות מונים על אילה חסון. כשברור לכל מי הוא בעלה, זה מייתר את הצורך שלה לזוז הצידה. אילה חסון לעומת זאת, אף אחד לא יודע מה המניעים שלה ואת מי היא משרתת בכל זמן נתון.
הרבה יותר מטריד אלה הם הקשרים המוסתרים. הקח תן מאחורי הקלעים שאף אחד לא חשוף אליהם ואף אחד לא יודע למה באמת מתעסקים / לא מתעסקים עם נושא זה או אחר.
אז האבא של מיכאל האוזר-טוב רץ לכנסת. ביג דיל. יותר חשוב לחשוף מה קרן ברק עושה בכנסת. את מי היא משרתת. יותר חשוב להבין את מי משרתת מירב בן ארי. איך הלוביסטיות שהפכו לחברי כנסת נלחמות כמו לביאות פצועות בעד הלקוחות שלהן "לשעבר" ונגד הציבור כולו.
התקשורת, כרגיל, מתעסקת בשטויות ולא בדברים החשובים.