מאת אבנר הופשטיין
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.
המאבק בתביעות ההשתקה של גורמים בעלי-עוצמה נגד עיתונאים או פעילים במרחב הציבורי, רשם לעצמו ניצחון משמעותי בשבוע שעבר, כשלשכת עורכי הדין הודיעה כי היא מושכת את התביעה המתמשכת נגד העיתונאית שרון שפורר.
זאת הייתה תביעת דגל של יו"ר לשכת עורכי הדין הקודם, אפי נווה, שבינתיים הסתבך בחשדות לפלילים ונאלץ לפרוש בבושת פנים מראשות הלשכה. יו"ר הלשכה החדש, אבי חימי, הודיע כי בכינוס מועצת הלשכה הוחלט על ביטול התביעה. הוא ציין כי שוחח עם נווה ושכנע אותו לוותר גם על תביעתו האישית נגד שפורר וזאת בנימוק ש"אין מקום לתביעות אישיות נגד עיתונאים".
ההודעה הזו מקפלת בתוכה הודאה בכך שהנזק התדמיתי שגורמת תביעת השתקה והפחדה עלול להיות גדול לאין ערוך מהתועלת שהיא מביאה לתובעים.
שפורר, כתבת "המקום הכי חם בגיהינום", נמנעה מלצהול, ובהודעתה ביקשה לשפוך מים צוננים על ההתלהבות של עמיתיה העיתונאים והפעילים למען חופש הביטוי.
"אחרי שנתיים וחצי של בריונות מצד הלשכה ומצד אפי נוה – אין שום בשורה בביטול התביעה נגדי", כתבה שפורר בפוסט שהעלתה בפייסבוק.
"לפי שעה אתם יכולים לברך בעיקר את אבי חימי ואפי נוה, שהצליחו למצוא פתח של כבוד ולברוח, ועוד מתרצים את זה בשלל תרוצים", כתבה בפוסט.
שפורר הסבירה שהלשכה "ממשיכה לשקר", ובשיחות עם סביבתה הדגישה שתהיה מרוצה כשהשחיתות סביב פעולותיה של הלשכה תיפסק.
תביעות השתקה הן תחום חדש יחסית בעולם המשפט, ובעשור האחרון, עם התגברות הפעילות ברשתות החברתיות, הן תפסו תאוצה משמעותית.
פעמים רבות המטרה העומדת מאחוריהן אינה קבלת החלטה משפטית על התנצלות או פיצוי כספי, אלא יותר הכתבת מסע ייסורים לנתבע, כזה שילמד אותו – ואת סביבתו – ש"אסור להתעסק" עם התובע.
בהרצאות שאני מעביר על תביעות השתקה מעת לעת אני נוהג לציין ארבע דרכים לחזק הפחדה זו: רדיפת הנתבע "עד קצה העולם" (מה שקרוי גם "תיירות דיבה", כלומר תביעות במדינות אחרות), הפעלת טרור משפטי עוד לפני הפרסום, הליכה מעל ראשו של המפרסם באמצעות תלונה אצל מעסיקו, והפחדה או שיימינג, בסביבת העבודה או החיים של המפרסם.
במילים אחרות, תביעות השתקה הן קרב ממושך שחלקים רבים בתוכו מזכירים "משחק איציק": הראשון שממצמץ, הוא המפסיד.
מסיבה זו אני חולק על שפורר ורואה בהחלטת הלשכה למשוך את התביעה ניצחון גדול בנקודות, גם אם לא נוק-אאוט מוחלט. לשכת עורכי הדין לא רק מצמצה כאן, היא נאלצה לסגת לאחור בבושת פנים. הגם שלא התנצלה על פעולותיה הנפסדות בשנים האחרונות, על רדיפת העיתונאים וההתנהלות הבריונית בתוך ומחוץ לכתלי בית המשפט, מבחן התוצאה מראה שבכוונת היו"ר החדש לשנות טקטיקה.
שפורר אולי מחפשת מהות, למשל שינוי גישה, הודאה באשמה, הפסקת השחיתות הממסדית, אבל ניצחונות בתחום תביעות ההשתקה באות לרוב בשלבים. השלב הראשון בתיקון אמיתי הוא ביטול הפעולה המשפטית הבריונית. רק לאחריה יכול לבוא תיקון ממשי כלשהו של התנהלות והתנהגות.
גם אם תיקון כזה לא יגיע, אפשר לשמוח בלב שלם מההחלטה הנוכחית. היא לא רק מסירה מעל גבה של עיתונאית את העול (המיותר) להתרוצץ בין בתי משפט, להמציא תצהירים וראיות כדי להוכיח אמת שהייתה לצידה מלכתחילה, ולהסתכן בהוצאות משפט יקרות ומתמשכות, אלא גם (ואולי בעיקר) משדרת מסר: מי שמתעסק עם העיתונאים לוקח סיכון.
נכון, משפטית אנחנו בדרך כלל חלשים יותר מהטייקונים ובניגוד לבכירי המשק והממסד לא עומד לרשותנו משרד עורכי דין נוצץ בחיוג מהיר. אבל ציבורית אנחנו טעונים בלא מעט יוקרה ויכולת השפעה.
הטלת ספק ביושרתנו, רדיפה אחרינו בהליכים משפטיים מופרכים, ודרישה לפיצויים חסרי פרופורציה – לא רק שלא תביא "התנצלות" מיוחלת (ושקרית), היא תשחרר אצלנו חלק מהעכבות, ותהפוך את הקייס לציבורי, מתמשך ואגרסיבי.
לא מעט גורמים בישראל כיום עדיין לא קלטו את המסר. "קבלה לעם" ממשיכה לנהל תביעות השתקה נגד כמה עיתונאים במקביל (בעבר גם נגד הח"מ), וולטר סוריאנו ממשיך לרדוף אחרי עיתונאים בתביעות השתקה, משפט השתקה אחר של שפורר מצידו של העבריין המורשע דודו דיגמי ממשיך להתנהל בבית המשפט, וזה לפני שהגענו לאיומי העבר של שלדון אדלסון, האחים עופר ועוד.
ויש כמובן גם תביעות השתקה "קטנות" יותר, פחות מפורסמות, נגד אזרחים שבסך הכל ביקשו להשתלב בשיח הציבורי באזור מגוריהם, ומיד חטפו תביעה על ראשם, מבלי לדעת איך להתמודד עם הצרה הזאת.
עבור כל אלה, ההתקפלות של לשכת עורכי הדין היא דרמטית. ועבור העיתונאים והפעילים שלעתים חושבים לוותר, להתקפל, להתנצל או להתפשר – ההתקפלות של עו"ד חימי וחבריו נושאת מסר ברור: חכו בסבלנות, בסוף הצדק יבצבץ החוצה מתוך המדמנה.
ונשאלת השאלה מי ישמור עלינו ,הציבור מידיהם של העיתונאים . אם הכול מותר להם בשם החוק ואין להם פחד מפני ענישה שצפוייה להם במידה והם מעלילי עלילות שווא אז מה ימנע מהם מלעשות ככל העולה על רוחם וכבר נתפסו עיתונאים שסרחו .
זו צביעות מצד התקשורת משום שהכתבת הזו בעידוד חברותיה בחרה לעשות זאת דווקא כי זה היה אפי נווה ודווקא בגלל הקשר שלו לצד הימני בפוליטיקה הצד של איילת שקד .
מול אנשי שמאל שסרחו אנחנו לא רואים כזו נחישות .
בקיצור הכול פוליטיקה
בחדשות 12 דווח כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא שדחף לפתיחת חקירת שב"כ נגד ערוץ 12 בחשד ל"הדלפה", זאת, לפי הדיווח, בניגוד לעמדתו של ראש שב"כ דוד זיני, שהסביר בישיבת קבינט לפני כמה ימים שהחקירה לא תועיל בדבר.
כעת, לפי הדיווח, מתברר שבלחץ פוליטי הורה זיני על פתיחה בחקירה.
הקואליציה צפויה להעביר בשבוע הקרוב שורה של הצעות חוק שנויות במחלוקת בקריאה שנייה ושלישית. זהו שבוע החקיקה האחרון לפני שהכנסת תפוזר לקראת הבחירות שייערכו ב-20 או ב-27 באוקטובר.
בכוונת הממשלה לאשר חוק יסוד המעגן את לימוד התורה כ"ערך יסוד" של העם היהודי ומדינת ישראל. המפלגות החרדיות דחפו לאישור החוק כחלק ממאבקן המתמשך להבטיח שגברים חרדים ימשיכו לקבל פטור גורף מגיוס לצה"ל.
הנוסח העדכני של החוק, שאושר ביום חמישי בוועדת הכנסת, כבר אינו משווה במפורש את לימוד התורה לשירות צבאי. עם זאת, חבר הכנסת דן אילוז מהליכוד טען כי הסרת הסעיף המרכזי "אינה משנה את מהות החוק".
אילוז הזהיר כי עיגון לימוד התורה כערך מעין-חוקתי בלי לציין במפורש כי לא ניתן להשתמש בו להצדקת פטור מגיוס, עדיין "ישמש בפועל להכשרת השתמטות ולהמשך תקצוב והטבות" לתלמידי ישיבות. במקביל, הודיע הערב אילוז כי לא ישתתף בפריימריז בליכוד ויפרוש מהמפלגה.
חברי כנסת באופוזיציה טענו כי מאחר שהחוק יהפוך את לימוד התורה לערך היחיד שמעוגן במפורש בחוק יסוד – להבדיל משירות צבאי, טיפול בלוחמים נפגעי פוסט-טראומה או ערכים לאומיים אחרים – הדבר מעלה בפועל את מעמדו של לימוד התורה מעל לכל שאר הערכים.
הממשלה גם שואפת להעביר חקיקה האוסרת על מעצר והעמדה לדין של צעירים חרדים המשתמטים משירות בצה"ל. על פי נוסח הצעת החוק שפרסמה ועדת החוץ והביטחון, הוראת השעה תקפיא מעצרים, חקירות וצעדי אכיפה אחרים נגד תלמידי ישיבות למשך 90 יום, אך בפועל האיסור יהיה תקף לשישה חודשים.
בצה"ל, וכן היועצת המשפטית של הוועדה, מתנגדים לחקיקה. גם האופוזיציה מנסה לבלום אותה בדרכים מנהליות בטענה שהיא מקודמת באופן פסול כ"נושא חדש", שנוסף להצעת חוק אחרת ללא דיון מספק.
במקביל למניעת מעצר עריקים, הממשלה מתכוונת לאשר חוק המאריך את שירות החובה למשרתים מ-30 ל-32 חודשים. מהלכים קודמים להארכת שירות החובה ל-36 חודשים נדחו בינתיים.
הצעת חוק נוספת שאמורה לעלות לקריאה סופית מחלישה את מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה וממסדת הליך שיאפשר לממשלה להדיח את מי שעומד בראשו.
בשל קוצר הזמן, הצעת החוק המקודמת כעת כבר לא תפצל את התפקיד לשניים – יועץ משפטי ותובע כללי – כפי ששאפה הקואליציה לאורך הליך החקיקה. במקום זאת, סמכויות התביעה הפלילית יישארו בינתיים בידי היועץ המשפטי לממשלה. הקואליציה, ככל הנראה, מתכוונת לנסח בעתיד הצעת חוק נפרדת לפיצול התפקיד.
בנוסף, הקואליציה מקווה לאשר את חוק התקשורת שניסח השר שלמה קרעי. החוק יעניק לממשלה שליטה משמעותית על גופי השידור, אתרי החדשות ואמצעי תקשורת אחרים, והוא כולל סעיפים שנועדו להיטיב עם ערוץ 14, המזוהה עם הקואליציה.
הייעוץ המשפטי של הכנסת והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתחו ביקורת על הצעת החוק, והזהירו כי היא פוגעת בחופש העיתונות ומאפשרת התערבות פוליטית בתקשורת.
קידום החוק נתקל בקשיים עקב סעיף שהמפלגות החרדיות מתנגדות לו, הנוגע לאפליקציית שידורים ממשלתית שתפעל גם בשבת.
כחלק מהסכם קואליציוני עם מפלגת ש"ס, חוק הכשרות צפוי גם הוא לעבור, מה שיחזיר לרבנות הראשית את השליטה הבלעדית על מערך הכשרות בישראל.
הצעת החוק השנויה מאוד במחלוקת להקמת ועדת חקירה פוליטית באשר למחדל ה-7 באוקטובר – במקום ועדת חקירה ממלכתית – עברה בקריאה ראשונה ביום שני. עם זאת, לא ברור אם יוותר מספיק זמן כדי להכין אותה לקריאה שנייה ושלישית לפני מועד פיזור הכנסת המתוכנן.
עומאן ואיראן הסכימו להמשיך בשיחות בדרגים הטכניים והפוליטיים, במטרה להגיע להסכם על התנועה הימית במצר הורמוז בהתאם לחוק הבינלאומי. כך דיווחה סוכנות הידיעות הממלכתית של עומאן.
במקביל, רשת CNN דיווחה מפי מקור המעורה בפרטים כי עומאן גיבשה הצעת פשרה להסדרת נתיבי השיט במצר.
על פי ההצעה, התנועה הימית במצר תנוהל דרך שני נתיבים שיישלטו בנפרד. עם זאת, בדיווח הודגש כי ההסכם בעניין טרם גובש סופית.
תצלומי לוויין בלעדיים שהגיעו לידי CNN ונותחו על ידי הרשת מעידים כי ייתכן שאיראן מנסה לשקם את מתקני הגרעין שלה. פעילות זו מעלה תהיות אם איראן הפרה את מזכר ההבנות שנחתם בסוף חודש יוני.
זמן קצר לאחר פרסום התיעוד, נמסר מהבית הלבן ל-CNN כי "הממשל עוקב מקרוב אחר האתרים הללו מכיוון שאיראן אינה יכולה להחזיק באורניום המועשר".
ממשלת איראן טרם הגיבה לבקשה לתגובה.
Exclusive satellite imagery obtained and analyzed by CNN shows signs Iran may be attempting to rebuild its nuclear facilities. The activity raises questions as to whether Iran violated the memorandum of understanding signed in late June.
Shortly after this video was published,… pic.twitter.com/fYPjnprVAe
— CNN (@CNN) July 11, 2026
יו"ר רע"ם מנסור עבאס אמר כי לא ירוץ במשותף עם שאר המפלגות הערביות בבחירות הקרובות.
אף שמוקדם יותר השנה רמז עבאס כי ככל הנראה יתמודד יחד עם חד"ש, תע"ל ובל"ד, הוא אמר בריאיון לחדשות 12 כי לא יעשה זאת.
ארבע המפלגות הערביות חתמו בינואר על הסכם המחייב אותן לפעול יחד להחייאת הרשימה המשותפת לקראת הבחירות השנה. עם זאת, המשא ומתן נתקע במשך חודשים, בעיקר בשל התעקשותו של עבאס שהבלוק יהיה טכני לחלוטין – זאת כדי לשמר את יכולתה של רע"ם להצטרף לקואליציה, צעד ששאר המפלגות הערביות מתנגדות לו.
בחד"ש טוענים כי שלוש המפלגות קיבלו בסופו של דבר את הדרישה הזו. גורם המעורה בפרטי המשא ומתן אמר לזמן ישראל כי המכשול העיקרי שנותר בשיחות היה דרישת רע"ם שהמפלגות האחרות יתחייבו לא להתנגד או להפיל כל ממשלה שהמפלגה האסלאמית תבחר להצטרף אליה.
עם זאת, אין כל ערובה לכך שמי מהאישים המתמודדים על החלפתו של נתניהו אכן יישב עם רע"ם בקואליציה. רע"ם הצטרפה לממשלתם של נפתלי בנט ויאיר לפיד ב-2021, ובכך הפך עבאס למנהיג המפלגה הערבית הראשון שעושה זאת מזה חמישים שנה.
בסיס הבוחרים של רע"ם מגיע מקרב הקהילות הבדואיות המסורתיות בנגב. במשך עשרות שנים נותרו המפלגות הערביות כמעט תמיד מחוץ למעגל קבלת ההחלטות בפוליטיקה הישראלית. המפלגות היהודיות החרימו אותן בטענה שהן קיצוניות, בעוד שהן עצמן היו לרוב מסויגות מהצטרפות לממשלה ישראלית, שלתפיסתן מתייחסת אליהן כאזרחים סוג ב' ומדכאת פלסטינים.
בהנהגתו של עבאס סללה רע"ם נתיב אחר, ושיתפה פעולה בגלוי עם ממשלתו הקודמת של בנימין נתניהו. לאחר שפרשה מהרשימה המשותפת, רע"ם התמודדה לבדה ב-2021 על בסיס מצע הדוגל בנכונות להשפיע מבפנים באמצעות פתיחות להצטרפות לממשלה, במטרה להגיע להישגים מדיניים ממשיים עבור ציבור בוחריה.
סקרים שפורסמו לאחרונה בזמן ישראל מראים כי גם רע"ם וגם ברית של המפלגות הערביות זוכות בארבעת המנדטים הדרושים כדי להיכנס לכנסת.
במשך שנים חוקרים, אנשי חינוך, ארגונים יהודיים ומוסדות ציבוריים מנסים להסביר את ההבדל בין ביקורת לגיטימית על ישראל לבין אנטישמיות. ובכל זאת, הבלבול נמשך. לפעמים הוא אמיתי; לפעמים הוא נוח מבחינה פוליטית.
מצד אחד, יש מי שמרחיבים את המושג אנטישמיות, בעיקר בשיח הישראלי, עד שכמעט כל ביקורת חריפה על ישראל נבלעת בתוכו. מצד שני, יש מי שמצמצמים אותו עד שגם דמוניזציה בוטה של ישראל מוצגת כביקורת פוליטית רגילה.
ד"ר יוסי קוגלר הוא היסטוריון המתמחה באנטישמיות ובחברה הישראלית. משמש כמנהל מרכז המשפט ואנטישמיות בפקולטה למשפטים ע"ש חיים סטריקס, המכללה למינהל, ולפני כן הוביל יוזמות חינוכיות מרכזיות ביד ושם.

בתי דין דתיים המקבלים את סמכותם מן המדינה הם אחד הביטויים המובהקים לעירוב דת ומדינה בישראל. בדמוקרטיה ליברלית, האזרח כפוף אך ורק למערכת המשפט האזרחית ולחוק החילוני. במדינת ישראל, האזרחים כפופים בענייני המעמד האישי – בראש ובראשונה נישואין וגירושין – לבית הדין של העדה הדתית שלהם.
עבור יהודים, אלה הם בתי הדין הרבניים: ערכאות בהן מכהנים דיינים גברים אשר מחילים את דין התורה על הסכסוכים שבפניהם.
פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

העליתי כאן לא מכבר את הטורים "בינה מלאכותית וטיפשות טבעית" חלקים א' ו-ב' והתכוונתי לחדול מהנושא.
אבל המציאות פנים רבות לה, וכך הסתבר לי שלטיפשות האנושית הטבעית מול הבינה המלאכותית (AI – artificial intelligence) יש היבט נוסף שבו אני נתקל מדי יום בפייסבוק, ועליו רציתי לספר לכם.
"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

אם אין תוכנית להשתלט על המפרץ, לא יהיה שינוי בהתנהגות של האיראנים. הם יודעים בדיוק איפה ללחוץ על העולם ועל האמריקאים. נפט!
טראמפ הטיפש יכול להתרברב כמה שהוא רוצה. בסוף ההתמכרות לנפט היא שתנצח!
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובסופו של דבר, הכל תלוי באדם עצמו. לעמית סגל יש אג'נדה ברורה ואין סיבה לחשוד שהוא יפסיק לקדם אותה בגלל אח שלו. גאולה אבן לעומתו צברה מספיק שנות ניסיון בשביל לדעת מה לא עושים. לדעתי גאולה אבן עדיפה עשרות מונים על אילה חסון. כשברור לכל מי הוא בעלה, זה מייתר את הצורך שלה לזוז הצידה. אילה חסון לעומת זאת, אף אחד לא יודע מה המניעים שלה ואת מי היא משרתת בכל זמן נתון.
הרבה יותר מטריד אלה הם הקשרים המוסתרים. הקח תן מאחורי הקלעים שאף אחד לא חשוף אליהם ואף אחד לא יודע למה באמת מתעסקים / לא מתעסקים עם נושא זה או אחר.
אז האבא של מיכאל האוזר-טוב רץ לכנסת. ביג דיל. יותר חשוב לחשוף מה קרן ברק עושה בכנסת. את מי היא משרתת. יותר חשוב להבין את מי משרתת מירב בן ארי. איך הלוביסטיות שהפכו לחברי כנסת נלחמות כמו לביאות פצועות בעד הלקוחות שלהן "לשעבר" ונגד הציבור כולו.
התקשורת, כרגיל, מתעסקת בשטויות ולא בדברים החשובים.