אחרי שצפיתי בפרק הראשון של "המקור" על ניר חפץ, חטפתי גועל. ממש. פיזי. בחילה קשה. לא רק מההתנהלות הכוחנית, היהירה והמכוערת של משפחת נתניהו (עליה סופר כבר) ולא רק מאישיותו הבעייתית של חפץ (לא הייתי קונה ממנו מיקרופון משומש). חטפתי בחילה וגועל מההתנהלות הרופסת, הפחדנית והלא מקצועית של עיתונאים, ששיתפו פעולה עם הספינים והשקרים של בנימין נתניהו ושות'.

אחרי שצפיתי בפרק הראשון של "המקור" על ניר חפץ, חטפתי גועל. ממש. פיזי. לא רק מההתנהלות של משפחת נתניהו או מאישיותו הבעייתית של חפץ, אלא מההתנהלות הרופסת והלא מקצועית של עיתונאים

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

חפץ היה הצינור להעביר את השקרים והספינים לתקשורת ומשם – לציבור. כך מהנדסים תודעה. זו הייתה מטרתו של נתניהו במסגרת תוכניתו להשתלט על התקשורת הישראלית.

יום חמישי אחרי החדשות ב"מקור" pic.twitter.com/763b54XR2p

— Raviv Drucker (@RavivDrucker) October 15, 2022

רוב העיתונאים והפרשנים שיתפו פעולה (חלקם בלי ששמו לב לכך) עם השחיתות השלטונית ועם הריקבון המוסרי של משפחת המלוכה, קנו את השקרים והספינים ופרסמו אותם בלי לבדוק לעומק את העובדות. הם העניקו מעמד שווה לשקר ולאמת, ובכך שיתפו פעולה עם מנגנון ההסתה והשיסוי של ראש הממשלה לשעבר.

אחרים מינו, לפי דרישת נתניהו, את אנשיו בתפקידים בכירים בגופי התקשורת השונים. אחד המקרים הבולטים, שגם הוזכר בתוכנית "המקור" על חפץ, הוא החדרתו של השופר יעקב ברדוגו לגל"צ, במסווה של פרשן פוליטי. על המעשה הזה, שנעשה במצוות נתניהו (שאיים לסגור את גל"צ) היה אחראי ירון דקל, שהיה באותה תקופה מפקד גל"צ ונפגש עם נתניהו.

רוב העיתונאים והפרשנים שיתפו פעולה עם השחיתות השלטונית והריקבון המוסרי, קנו ופרסמו את השקרים והספינים. הם העניקו מעמד שווה לשקר ולאמת, ובכך שיתפו פעולה עם מנגנון ההסתה והשיסוי

בתגובה שמסר ל"המקור" ברח דקל מאחריות וטען, שהבאתו של ברדוגו הייתה יוזמה של ראש מערכת החדשות בתחנה. אבל ההיסטוריה לא משקרת: בזמנו ציין דקל גם בראיונות שנתן, כי ברדוגו הוא הפרשן הפוליטי הטוב ביותר בארץ והבאתו לגל"צ נעשתה במסגרת "גיוון דעות". במבחן התוצאה התברר שברדוגו היה סוס טרויאני ולא פרשן פוליטי הגון ומקצועי. במילה אחת קוראים למעשה של דקל ודומיו: התקרנפות. איפה יוג'ין יונסקו כשצריכים אותו.

להבדיל משופרות, שאינם מסתירים את כוונותיהם ואת אהדתם לנתניהו, המתקרנפים החדשים פועלים לכאורה בשם "גיוון דעות", אבל בפועל פועלים לפי הנחיות ראש ממשלה, שר ממונה, טייקון כלכלי או מו"ל כוחני. חופש עיתונות? הצחקתם אותי.

"המקור" על ניר חפץ הוציאה כרטיס אדום לעיתונאים והציבה מראה נוקבת מול התקשורת הישראלית, שהתגלתה במערומיה, מלבד כמה עיתונאים ופרשנים אמיצים, שעדיין שומרים על חופש מוחלט ועל אינטגריטי מקצועי.

אז רגע, אם יאיר נתניהו שולט ב"איוש האוחזים במיקרופון" בערוץ 14, זה אומר שינון מגל, אראל סג"ל, ריקלין, ברדוגו ודומיהם, הם בעצם שפוטים של יאיר נתניהו? תלויים בחסדיו? צריכים למצוא חן בעיניו? המממ ???? pic.twitter.com/rMLqaYDTv3

— Or-ly Barlev ???? אור-לי ברלב (@orlybarlev) October 20, 2022

חפץ שכח מזמן מה זה להיות עיתונאי. שכרון הכוח, ההתמכרות המלאה שלו למעסיקיו, הנאמנות העיוורת והלקקנות המכוערת, הציגו אותו במלוא עליבותו כאדם וכאיש מקצוע.

הכסף שקיבל עבור פרסום ההקלטות אינו העיקר בסיפור. התשלום האמיתי שקיבל הוא הלבנת השקרים שלו והתנהלותו הנכלולית. היום הוא מכה על חטא. לא השתכנעתי שלא היה פועל שוב באופן דומה אם הייתה נופלת לידיו הזדמנות כזו להתחכך עם מוקדי הכוח ולהשפיע על סדר היום הציבורי.

להבדיל משופרות, שאינם מסתירים את כוונותיהם ואת אהדתם לנתניהו, המתקרנפים החדשים פועלים לכאורה בשם "גיוון דעות", אבל בפועל פועלים לפי הנחיות ראש ממשלה, שר ממונה, טייקון כלכלי או מו"ל כוחני

לקראת הפרק השני השבוע של "המקור" על ניר חפץ אני מכין כמות מכובדת של גלולות נגד בחילה. לא בטוח שזה יעזור.

הסרט על ניר חפץ – החלק השני, יום חמישי אחרי החדשות pic.twitter.com/9SqE60U5AW

— Raviv Drucker (@RavivDrucker) October 21, 2022

ירמי עמיר הוא עיתונאי, יוצר וחיית תרבות. עורך תרבות וכתב בכיר לשעבר ב"ידיעות אחרונות", כתב את דרמת הטלוויזיה הבועטת "סקס, שקרים וארוחת ערב", ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט", הגיש תוכניות ברשת ב' וברדיו FM 103, הופיע בתיאטרון הקאמרי, כתב שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות". אין דמוקרטיה בלי עיתונות חופשית.