סעודיה מנרמלת יחסים. עם איראן. לא עם ישראל
כמעט שמונה שנים לאחר שהיחסים בין ערב הסעודית לרפובליקה האסלאמית של איראן הפכו ממתוחים לעוינים, שתי המדינות החליטו על נרמול היחסים.
בעבר, מדינות כמו עיראק ניסו לתווך בין שתי היריבות המזרח תיכוניות והיחסים התחממו בהדרגה. אך הייתה זאת סין – שקונה נפט גם מריאד וגם מטהרן – שהצליחה לסגור את העסקה ולהפגין את כוחה העולה במזרח התיכון.
בחודשים האחרונים קיים נשיא סין שי ג'ינפינג ביקור רשמי בריאד, ולאחר מכן נפגש עם נשיא איראן אבראהים ראיסי בבייג'ינג. לסין יש גם אינטרסים רחבים באזור, והיא אותתה במשך שנים שיריבות וסכסוך בין סעודיה לאיראן מדאיגה אותה מאוד.
ההחלטה על נרמול היחסים וחזרה לברית ההגנה שנחתמה בין שתי המדינות לפני 22 שנים היא בהחלט תפנית חשובה מאוד בפוליטיקה המזרח תיכונית, ואולי ניתן לראות אותה כהמשך ישיר של השלמה בין סעודיה לקטאר לפני כשנתיים: כאשר בריאד הבינו שלא יצליחו לגבור על קטאר והחרם נגדה אינו מניב פירות, מיהר יורש העצר מוחמד בן סלמאן לשנות את כיוון המדיניות.
כך גם בנושא האיראני: הברית עליה חלמו בקול המנהיגים הסעודים והאמריקאים בעידן דונלד טראמפ לא התממשה, ארה"ב המשיכה במו"מ עם איראן על חזרה לעסקת הגרעין, ובסעודיה החליטו לחמם את היחסים עם טהרן וגם על הדרך לעשות צעד נוסף בכיוון הסיני.
ומה באשר לנורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל והרחבה של הסכמי אברהם? ההתקרבות לאיראן אינה בהכרח מורידה את האופציה מהשולחן. הרי גם לאיחוד האמירויות יש מערכת יחסים רחבה עם האיראנים ובמקביל שלום חם עם ישראל.
ההתקרבות לאיראן אינה בהכרח מורידה את האופציה מהשולחן. הרי גם לאיחוד האמירויות יש מערכת יחסים רחבה עם האיראנים ובמקביל שלום חם עם ישראל
לפי שעה, הסעודים משמיעים ביקורת נוקבת וקשה נגד ישראל בעקבות ההתדרדרות הביטחונית בשטחים. לא רק בריאד, אלא גם במדינות ערביות אחרות שחתמו על הסכמי שלום עם ישראל זזים באי-נוחות לנוכח הממשלה הקיצונית והגזענית שמערערת את מעט היציבות בגדה המערבית וירושלים.
בזמנו, איחוד האמירויות בחרה לנרמל יחסים עם ישראל דווקא בעת משבר, כדי למנוע את סיפוח הגדה. סעודיה תצטרך הרבה יותר מזה על מנת להצטרף למעגל המנרמלים – בנוסף לרשימת קניות גדולה אותה היא כבר הציגה בזמנו לאמריקאים, גם ישראל תצטרך לתת משהו.
וכשממשלת ישראל נראית כמו שהיא נראית היום, הסיכוי שזה יקרה שואף לאפס.
ההפיכה המשטרית בראי התקשורת הערבית
"מדינת הכיבוש במשבר: למה הטייסים ואנשי המילואים בצבא הישראלי מסרבים לשרת? האם מדינת הכיבוש נחלשת? מה קורה בישראל?" – את הכותרות הללו ניתן למצוא בשבועות האחרונות בערוץ הקטארי אל־ג'זירה, מעצמה תקשורתית בינלאומית ורב־לשונית שמתמקדת בזמן האחרון במשבר בישראל.
גם בערוצים הערביים האחרים השייכים לסעודיה, לאיחוד האמירויות ולמדינות אחרות – עוקבים בדריכות. ההבנה בתהליכים הדמוקרטיים בישראל איננה תמיד גבוהה – ורמת הפרשנות בהתאם. אולם, דבר אחד ברור לחלוטין: גם בעולם הערבי וגם באיראן מבינים שישראל חווה משבר פנימי עצום – ושהמשבר הזה משפיע גם על עוצמתה הצבאית והכלכלית.
מבחינת אויבי ישראל, מדובר בבשורה מתוקה. התקשורת האיראנית והלבנונית חוגגת ומתענגת על הפרטים הקטנים. באל־ג'זירה המצב דומה. הפרשנים מציגים נתונים על אנשי המילואים והיחידות המובחרות שמצטרפות להפגנות, דנים בנושא הסרבנות ומעריכים עד כמה הדהירה של הממשלה לעבר החקיקה להחלשת הדמוקרטיה תערער את יציבות ישראל.
בתוך כך, הטוקבקיסטים הערביים והאיראנים כבר מפנטזים על "קץ המדינה הציונית". אולם, גם הידידות של ישראל בעולם הערבי מודאגות. בלב הבריתות שנחתמו עם ישראל לאחרונה עומדת העוצמה הצבאית והכלכלית של המדינה היהודית – והקשר החזק שלה עם ארה"ב. השותפות החדשות של ישראל – שחתמו על "הסכמי אברהם" – מעריכות את היכולות האלה בדיוק.
מה שמדאיג בעיקר את השותפות של ישראל, זה ההשלכה על המצב הביטחוני ועל ההשקעות שלהן כאן. כבר עכשיו יש סימנים מדאיגים להאטה בשיתוף הפעולה ובהשקעות – וזאת רק ההתחלה
אם המדינה תיתפס על־ידם כחלשה, כמי שלא מסוגלת להתמודד עם המשבר הפנימי שלה – זה ישליך גם על הרצון להתמיד בהסכמים הללו ובטח על האפשרות להרחיבם. מעמדה של הדמוקרטיה הישראלית פחות מעניין את השליטים בבירות הערביות, וזה עניין טבעי.
הרי לא מדובר במדינות דמוקרטיות או במדינות המתיימרות להיות כאלה. ייתכן שיש לא מעט מדינות שאף שמחות לאיד. יהיו גם מדינות שישתמשו במצב העגום בישראל כדי להדגים שהדמוקרטיה לא מתאימה לכולם.
אולם, מה שמדאיג בעיקר את השותפות של ישראל, זה ההשלכה על המצב הביטחוני ועל ההשקעות שלהן כאן. כבר עכשיו יש סימנים מדאיגים להאטה בשיתוף הפעולה ובהשקעות – וזאת רק ההתחלה. הנזק, כידוע, כבר נעשה. אך עוד לא מאוחר לעצור, ללחוץ על הברקס ולהפסיק את הטירוף שפוגע גם בלכידות הפנימית וגם בתדמית המדינה ברחבי המזרח התיכון וביכולת ההרתעה.
ברקע הקריסה הכלכלית: בלבנון עוברים לדולרים
האם בקרוב הלבנונים יאלצו לשלם בסופרמרקט רק בדולרים? השבוע הממשלה בביירות אישרה לחנויות מכולת ולסופרמרקטים להתנהל גם בדולרים. אולם, לנוכח האינפלציה הגבוהה והירידה המתמשכת בשער הלירה הלבנונית, נראה שבקרוב הדולר יהיה המטבע היחיד שישמש למסחר.
המטבע הלבנוני איבד כ־98% מערכו מאז 2019, ועתה רוב העסקים – מסעדות, חנויות ונותני שירותים – מעדיפים להתנהל מול הלקוחות שלהם בדולרים. עד כה זה התנהל בניגוד לחוק. הבעיה הייתה שלמעטים הייתה גישה למטבע הזר, משום שהבנקים למעשה הקפיאו את החשבונות הדולריים של הלקוחות שלהם לפני כמה שנים, עם פרוץ המשבר הכלכלי הקשה.
הפרקטיקה הזאת נהוגה במדינות החוות משבר כלכלי עמוק, לא רק בלבנון. אך השאלה היא האם בסופו של דבר לבנון תאמץ "דולריזציה" מוחלטת ותוציא מהשימוש – לפחות לפרק זמן מוגדר – את המטבע הלאומי
כמו כן, המשכורות של רוב העובדים – ושל כל עובדי המדינה – משולמות במטבע המקומי ולא בזר. שר הכלכלה הלבנוני בממשלת המעבר אמר ש"המטבע הלבנוני נוצל ונפגע" במהלך שלוש השנים אחרונות וש"דולריזציה" חלקית תסייע לכלכלה הלבנונית.
למעשה, לא מדובר במדיניות חדשה לגמרי. הכלכלה הלבנונית עברה תהליך מואץ של "דולריזציה" כבר לפני מספר שנים. הלבנונים חתמו על חוזים לרכישת או השכרת דירות בדולרים; הפקידו את כספים בחשבונות דולריים או באירו בבנקים; וחסכו ושילמו משכורות במטבע זר.
הפרקטיקה הזאת נהוגה במדינות החוות משבר כלכלי עמוק, לא רק בלבנון. אך השאלה היא האם בסופו של דבר לבנון תאמץ "דולריזציה" מוחלטת ותוציא מהשימוש – לפחות לפרק זמן מוגדר – את המטבע הלאומי? קשה לדמיין שבהיעדר נשיא וממשלה יציבה (כרגע בלבנון שולטת ממשלת מעבר) ניתן לבצע צעד כל כך קיצוני, אך נדרש על מנת לייצב את המצב במדינה.
מצרים: משפט העיתונאיות
השבוע החל במצרים משפט של ארבע עיתונאיות – שלוש כתבות ועורכת ראשית של האתר החדשותי Mada Masr, כלי התקשורת העצמאי היחידי במדינה. שלוש העיתונאיות היו חתומות על תחקיר אודות השחיתות הפושה בשורות מפלגת השלטון "עתיד האומה", שהתפרסם ב־31 באוגוסט 2022.
זמן קצר אחרי פרסום התחקיר, ראנה ממדוח, ביסאן קסאב, שרה סיף א־דין והעורכת הראשית לינה עתאללה זומנו לחקירה בעקבות האשמות בביזוי של חברי הפרלמנט ובשימוש לרעה ברשתות החברתיות.
בעקבות לחץ בינלאומי ופנימי העיתונאיות שוחררו בערבות. בקרוב הן יימצאו את עצמן במאבק משפטי קשה נגד המדינה שהאשימה אותן בהפצת פייק ניוז ובביזוי חברי פרלמנט
בעקבות לחץ בינלאומי ופנימי הן שוחררו בערבות. בקרוב הן יימצאו את עצמן במאבק משפטי קשה נגד המדינה שהאשימה אותן בהפצת פייק ניוז ובביזוי חברי הפרלמנט, בהתאם לחוק הסייבר שעבר בשנת 2018.
כ־800 חברי המפלגה, פעילי ציבור ופוליטיקאים מצריים הגישו תלונות כנגד האתר, נגד העיתונאיות ונגד העורכת הראשית. Mada Masr הינו כלי התקשורת העצמאי היחיד שעדיין פועל במצרים. בעבר, חברי המערכת זומנו כמה פעמים לחקירות והמשטרה ערכה חיפושים במערכת.
העורכת הראשית לינה עטאללה נעצרה משום שראיינה משפחה של אסיר פוליטי מחוץ לכלא טורה. ארגונים עיתונאיים ברחבי העולם דורשים להפסיק את ההליך המשפטי נגד העיתונאיות.
טורקיה: מפלגות האופוזיציה הסכימו על מועמד
בעקבות רעידת האדמה העוצמתית שהובילה לאלפי הרוגים בטורקיה ובסוריה, גברה הביקורת על תפקודו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן – ומעמדו התערער באופן משמעותי. האופוזיציה הטורקית הבינה שיש לה סיכוי ממשי בבחירות הקרבות לנשיאות שיתקיימו ב־14 מאי.
לשם כך, אויבים מרים איחדו כוחות כדי להחליט על מועמד אחד לייצוג האופוזיציה בבחירות. בתחילת השבוע נפל הדבר: האופוזיציה קבעה רשמית את המועמד שלה לנשיאות, אף ששעות ספורות לפני ההכרזה הרשמית היה נדמה כי ברית המפלגות חדלה מלהתקיים.
חברי הברית לא הפסיקו לריב ולתקוף אחד את השני, כמעט עד לרגע האחרון. האם זה יעזור לאופוזיציה לגבור על ארדואן שנמצא בשלטון כבר יותר מ־20 שנים? המועמד המוסכם הוא מבקר המשטר הידוע כמאל קיליצ'דראולו.
בסביבות ארדואן קיליצ'דראולו נתפס כיריב חלש ונוח. עם זאת, בשנים האחרונות הצליח הפוליטיקאי להחזיר את אמון הציבור. לאחר רעידת האדמה הוא ומפלגתו זיהו הזדמנות והחלו לבנות מתקפה חזיתית נגד ארדואן
בסביבות ארדואן קיליצ'דראולו נתפס כיריב חלש ונוח. עם זאת, בשנים האחרונות הצליח הפוליטיקאי להחזיר את אמון הציבור, ולאחר רעידת האדמה הוא ומפלגתו זיהו הזדמנות והחלו לבנות מתקפה חזיתית נגד ארדואן.
אין ספק שרעידת האדמה הקשה והנזק העצום שנגרם יחלישו במידה מסוימת את מעמדו של ארדואן. יחד עם זאת, האופוזיציה תצטרך להציג לא רק מועמד מוסכם אלא גם תוכנית סדורה ליציאה מהמשבר הנוכחי, כשאלפי משפחות נותרו ללא קורת גג ופרנסה. המתח בטורקיה גואה ויגיע לשיאו לקראת חודש מאי – אז יתקיימו הבחירות לנשיאות.
היום הזה בתולדות המזה"ת: פיגוע כביש החוף
פיגוע כביש החוף, המוכר גם בשם "אוטובוס הדמים", היה פיגוע טרור שבוצע ב־11 במרץ 1978 על־ידי מחבלים של פת"ח. במסגרת הפיגוע נרצחו 35 אזרחים ישראלים ו־71 נוספים נפצעו. ב־11 במרץ 1978, קבוצה של 11 מחבלים מארגון פת"ח הגיעה לחוף מעגן מיכאל בסירות גומי מכיוון צור שבלבנון.
בחוף הם פגשו ורצחו את צלמת הטבע גייל רובין והמשיכו בצעדה לעבר כביש החוף. סמוך לשעה 16:30 שני מחבלים עצרו מונית, נכנסו אליה והתקדמו לכיוון המרכז. יתר המחבלים עצרו אוטובוס עם מטיילים, שעשה את דרכו לחיפה.
במקום התנהל קרב יריות. בסופו של דבר המחבלים עצרו את האוטובוס עם כל נוסעיו והוא הפך למלכודת אש גדולה. רוב הנוסעים נרצחו בפיגוע המחריד
באוטובוס היו חברי "חוג המשוטטים" של חברת "אגד". אנשי פת"ח ירו על האוטובוס והצליחו לעצור אותו. האוטובוס דהר קדימה וכל ניסיונות המשטרה לעצור אותו עלו בתוהו. בפאתי תל אביב השוטרים ירו על גלגלי האוטובוס – והוא נעצר.
במקום התנהל קרב יריות. בסופו של דבר המחבלים עצרו את האוטובוס עם כל נוסעיו והוא הפך למלכודת אש גדולה. רוב הנוסעים נרצחו בפיגוע המחריד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו