בפוסט הקודם התמקדנו במרכיב השותפות הקהילתית, אחד מתוך ארבעה מרכיבים שנחוצים לבניית חברה רב-תרבותית יציבה ובריאה. הראינו שכיום, אבדן ההגמוניה הישנה והיעדר קבוצה שתיקח על עצמה את תפקידה ההגמוניה החדשה, גורמים לקריסת הסולידריות החיונית לקיום החברה. הפעם נוסיף לקדירה את שלושת המרכיבים הנוספים ונערבב.
המרכיב השני מבין הארבעה, הדמוקרטיה העמוקה, משלים את מרכיב השותפות ומזין אותו. הדמוקרטיה המוכרת מבוססת על הצבעות רוב ומיעוט, ואליהן נוספים מנגנונים שמגנים על המיעוט מעריצות הרוב, למשל, באמצעות חוקה ומנגנונים משפטיים הנלווים אליה.
ד"ר חגי אגמון־שניר ייסד וניהל במשך מעל עשרים שנה את המרכז הבין-תרבותי לירושלים, עוסק בפיתוח קהילה רב-תרבותית ומלמד באוניברסיטת בר-אילן.
נפתח במובן מאליו שיש לחזור ולהדגיש בכל הזדמנות, הן לנוכח התנערות בנימין נתניהו מאחריותו הברורה לשואת העוטף ולנוכח מאמצי משרתיו להטיל את האשמה דווקא על מי שנחלצו לעזרת המדינה שהפקיר, והן למען הדורות הבאים ככל שיהיו כאלה: האחריות למות חיילינו ולטבח אזרחינו, לחטיפתם, להפקרתם ולמותם במנהרות – היא על מי שבנחישותו להמיט עלינו דיקטטורה התעלם מההתרעות בהעדיפו את שלטון היחיד שלו על פני ביטחון ישראל.
אלו יהיה מסקנותיה העיקריות של ועדת חקירה ממלכתית ושום זיוף פרוטוקולים, גריסת מסמכים, האשמת היועצת המשפטית לממשלה ובית המשפט העליון, "מרגלים" בצבא, החטופים עצמם, שקמה ברסלר, האחים לנשק, ההתנתקות, אוסלו, הקמת המדינה והמפץ הגדול – לא ישנו זאת.
ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.
על פי הידיעות שהצטברו אתמול, נראה כי עסקת החטופים המיוחלת קרובה מאי פעם, וכי הפעם הזאת זה יקרה, בשעה טובה.
אבל, לצערנו, על פי מה שידוע כעת, זו לא תהיה עסקה אחת כפי שקיווינו, שתשחרר את כל החטופים במכה אחת, אלא תהיה עסקה בשלבים, ונחזיק אצבעות שאכן כל השלבים יקוימו, ונזכה בסוף התהליך לראות את כל הבנות והבנים הביתה.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
בשבועות האחרונים מרבה ניר ברקת להתראיין בסוגיית פיטורי היועצת המשפטית לממשלה. אולי זה מס השפתיים שהוא מנסה לשלם באמצעותו לאדונו בנימין נתניהו.
ברקת מבקש להצדיק את הניסיון לפטרה ואומר, שכשהוא היה ראש עיריית ירושלים הוא סבל מהיועץ המשפטי לעירייה שלא אפשר לו לעשות כרצונו, וכי לאחר שהחליף את היועץ המשפטי לעירייה נפתרו כל בעיותיו.
עו"ד יוסי חביליו הוא סגן ראש העיר ירושלים ויו"ר סיעת "האיחוד הירושלמי". בעבר שימש חביליו כעשור כיועץ המשפטי של עיריית ירושלים. ב-2010 הוענק לעו"ד חביליו אות "אביר התנועה לאיכות השלטון" בקטגוריית השלטון המקומי - "על מאבקו במעשי שחיתות, אי סדרים, ניגודי עניינים ועבירות על חוקי הבחירות, לא פעם בניגוד לעמדת ראשי העירייה וניסיונות חוזרים ונשנים להדיחו", נכתב בנימוקי ההענקת האות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מילים כדורבנות עו"ד חביליו. אלא שכל שאתה מתריע עליו במישור של פעולות בכירי ארגון המחבלים של ביבים שקרניהו מתרחש בשנים האחרונות גם בגינה הציבורית שלך, עירית ירושלים. אתה סגן ראש העיריה ובתקופתך מתרחש מחדל המגדלים הגדול. שבו אושרו לבנייה בשנתיים האחרונות ברחבי ירושלים יותר מ-400 מגדלים. שילוב בין תיאבון של כרישי נדל"ן, פוליטיקאים לא ישרים, ואני נוקט במילה זו כי שום דבר עדיין לא הוכח, ומערכת תכנון חלשה וכנועה שהיא המקבילה למערכת אכיפת החוק. גם במישור המקומי אמורות להיות על פי עקרון הפרדת הרשויות, שלוש רשויות – הרשות המבצעת (המנגנון העירוני והמנגנון התכנוני של משרד הפנים) הרשות המחוקקת (מועצת העיריה) והרשות השופטת (בתי המשפט המינהליים). בפועל בירושלים יש שתי רשויות (המנגנון העירוני ומועצת העיריה חד הם) ורשות שופטת מוחלשת עד לא קיימת שלא עוצרת ולא שואלת שום שאלות לגבי מחדל המגדלים הגדול.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הפסקה האחרונה מכילה, לדעתי, את הנושא כולו: רק מצב שבו יראו היהודים את הערבים והערבים את היהודים כשותפים לבניית חברה (למרות שהכוח כרגע בידי היהודים, גם לשנות), יוכל להתחולל השינוי המיוחל. ביטוי האומלל 'בעל הבית' צריך להתחלף ל'בניין משותף'. לגבי דרכי מימוש אין כאן המקום להרחיב.
היתממות שאינה מובנת. האם קראת את ההסכמים הקואליציונים? לא רק חיזוק אורח חיים בדלני בקהילות הדתיות והחרדיות אלא גם מימון נרחב ל'גרעינים תורניים' בערים חילוניות. כל נזרעים הזרעים להפרדה והדרה במרחב 'ההגמוני'.
והפרדה היא הדרה (נשים מאחור, או נעדרות לחלוטין מהרחב הציבורי).