חג הפסח כאן וסביבי לא מעט אנשים רומזים – אנחנו נשבור את הכלים. בגלל חוק החמץ, ובעצם, גם אם הוא לא היה עובר, אנחנו נכניס חמץ לבית החולים. ולא רק כדי להאכיל את אבינו החולה, אלא גם כדי להראות את החמץ לכולם במחלקה. חלק מדברים על כך שיפזרו קמח במסדרונות או במיון.
לגבי רבים, זוהי ונטילציה ובפועל הם לא יעשו כלום. אבל עדיין מדובר באנשים שרובם ככולם רואים את עצמם כהגונים, וכעת שבירת הכלים הזו לגיטימית בעיניהם.
ד"ר חגי אגמון־שניר ייסד וניהל במשך מעל עשרים שנה את המרכז הבין-תרבותי לירושלים, עוסק בפיתוח קהילה רב-תרבותית ומלמד באוניברסיטת בר-אילן.
הכותרות הראשיות עכשיו
באפריל 2024, תחת מתקפת הטילים של איראן על ישראל, נפגעה ילדה כבת 7 תושבת הכפר הלא מוכר אל-פורעה בנגב. ביישוב שבו היא מתגוררת לא הייתה התרעה, לא היה מיגון והקהילה כולה נותרה חשופה לאיום ירי הטילים.
ביוני 2025, במהלך 12 ימי המלחמה בין ישראל לאיראן, שוב נורו טילים מאיראן ושוב אזורים רבים ותושבים רבים בישראל נותרו ללא הגנה ובהם כ-85,000 תושבי הכפרים הבדואים הלא-מוכרים בנגב, שהם תושבי המדינה ואזרחיה.
חנאן אלסאנע, עורכת דין לזכויות אדם, פמיניסטית ופעילה חברתית פוליטית בחברה הערבית בכלל ובחברה הבדואית בפרט. מנכ"לית שותפה בעמותת איתך معك (מעכי)- משפטניות למען צדק חברתי החל מנובמבר 2024. בשנה האחרונה חנאן הייתה ממקימות החמ"ל המשותף היהודי-ערבי ברהט, שהוקם מיד לאחר מתקפת השבעה באוקטובר וסיפק סיוע הומניטרי לאלפי משפחות יהודיות וערביות שנפגעו כתוצאה מהמתקפה. הובלתה בתקופה זו זיכתה אותה בפרס אבירת השלום של מרכז פרס לשלום ולחדשנות לשנת 2024 ובאות החיים המשותפים של יוזמות אברהם לשנת 2024.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הכרה בכפרים צריכה להיות הדדית. אי אפשר שאנשים יגורו איפה שבא להם, ללא תמ"ע ללא תב"ע ובהסתמך על קושאן שקיים או לא קיים. אצלי בבית, חוקי, שקניתי בכסף מלא, אם אני רוצה לפתוח חלון או לכרות עץ, שלי, אני חייב אישורים.
רוצים בתי ספר, תאורה, מדרכות, פינוי אשפה, מקלטים, ממד"ים? הסדירו את המגורים שלכם, כמו הערים והיישובים שסביבכם, שלמו ארנונה ותקבלו.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
את הפיוט המצמרר "ונתנה תוקף" מקובל להשמיע בימים הנוראים, ימי הדין שבין ראש השנה ליום הכיפורים, ועניינו, בין השאר, באפסות האדם הניצב מול אלוהיו: אותו אל שיכריע מי לקיצו ומי לא, מי באש ומי במים, מי בחרב ומי ברעב, מי יינצל ומי יתייסר. מי יחיה ומי ימות.
כבר עת ארוכה, בוודאי החל מהשבעה באוקטובר 2023, מצויים כולנו בימים נוראים. אך את ההחלטות על חיינו ומותנו לא האל מקבל אלא ממשלה הנושאת לשווא את שמו. ולא לפי חובותינו או זכויותינו פועלת היא, בוודאי לא לפי חובותיה וסמכויותיה, אלא לפי שיקולים פוליטיים שדבר אין להם עם דין וצדק, אחריות ומוסר, ציונות ויהדות.
ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
צימצום הסחר זה דבר טוב או רע? ירידה בצריכה, בבזבוז המשווע, בשינוע, בהררי האשפה, בהתחממות הגלובאלית, בהרס היערות, האגמים והנהרות זה דבר טוב או רע? השליטה של הכלכלנים בעולם היא דבר טוב או רע?
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
"אבל כמו כל קבוצות המיעוט האחרות, בשם הסולידריות היא תובעת רק מהאחרים לוותר, וזו אינה התנהגות אופיינית של הגמוניה."
האם זה בעיניך תאור ההגמוניה בישראל? תביעה מאחרים לוותר? אולי במשך 75 נתבעה ההגמוניה לוותר פעם אחר פעם על ערכיה ובראשם ערך השיוויון?
הליברליזם הרב תרבותי (ועל קימליקה) דוגל ב'חיה ותן לחיות' באשר למיעוט ולא 'כפה על אחרים את דעותיך ואורחותיך' כפי שהמודל מתורגם בישראל.
לתשומת ליבך, ליברליזם זה גם אינו מתייחס למיעוטים הנמצאים במוקדי הכח ומשמשים כלשון מאזניים כפי שקיים בישראל.
תודה, חגי על שהעלת את הנושא והקשר ההדוק בעיני בין מושגים כמו דמוקרטיה, שותפות וקהילה. אני רואה בהצעת ארני מינדל את המושג "דמוקרטיה עמוקה" דמוקרטיה שהיא כל הזמן בתהליך התהוות, לא סטטית, תוך שותפות אקטיבית של כל האוכלוסיות והאינדיבידואלים שמציעים פרספקטיבות שונות בדיאלוג מתמשך. זאת בניגוד לדמוקרטיה קלסית שמתמקדת בשלטון הרוב. היא פחות אקטיבית ולא מדגישה את ערך ה"אחר." בלי קבלת ה"אחר" איננו "שלם" אלא חברה מפוררת שהקשר בין חלקיה לא קיים. תהליכים של דמוקרטיה עמוקה דורשים תפיסה של כבוד הדדי, תפיסה הרואה ערך בזוויות שונות ולא רק את הערך של הקבוצה אליה אדם שייך. אנחנו נדאג זה לזה כ"שלם" רק אם נבין שמעבר לשונות, יש מכנה משותף. מהו המכנה המשותף ביני כחילונית לשומר מצוות? אני מאמינה באמיתות שונות, לא באמת אחת, בערכים הומניים, ואילו שומר המצוות מאמין בישות עליונה. האם לשננו יש מכנה משותף שיחזיק את הקשר שלנו ומחויבות זה לזו? אולי ההכרה ב- dignity כבני אדם.
מניסיוני בבתי ספר דמוקרטים ומערכות דיאלוגיות, העיסוק היומיומי של כל חברי הקהילה בערכים דמוקרטים ושיויון כבני אדם והניסיונות המשותפים ליישמם בכל דבר, הם הבסיס ההכרחי להכלת השונות ויצירת דמוקרטיה עמוקה. מערכות החינוך שלנו בישראל מופרדות, שפות שונות, וכמעט ואין נקודות מפגש בין ערבים ויהודים, חילוניים ודתיים, פריפריה ומרכז. איך נכבד זה את זה ונדאג זה לזה אם לא השכלנו ליצור ערכים משותפים? דמוקרטיה לא קורית כך סתם. היא לא נופלת משמים. היא "מיוצרת" על ידי אנשים שמכירים בחשיבות ערכיה כבסיס לחברה שלמה גם אם השונות בה רבה (ואולי בזכותם). חברה מסוג זה דורשת עבודה יומיומית, מכוונת. אנחנו לא נולדים דמוקרטים.